כמה לשאת במנשא?
לא יותר משלושה תינוקות בו-זמנית

ייתכן שתינוקות אפריקאיים (ובטוח שבני 3,4, 20...אפריקאיים) שוקלים פחות מבני גילם אצלנו.

אני נשאתי את בכורתי אך לא מאידאולוגיה אלא משיקול לגמרי פרקטי: אני רוצה להגיע לכל מקום בקלות, ושהיא תהיה שמחה ורגועה, וכן, חשוב לי המגע איתה. כמעט לכל יציאה, מנשא ענה לי על הצורך הרבה יותר מעגלה. בבית נשאתי לא מעט כי היא היתה הכי רגועה ככה. הגברת שקלה 12 קילו בגיל 9 חודשים, ואז עוד נשאתי אותה לא מעט כשיצאנו. אל ייקל הדבר בעיניכן
הקטן לעומת זאת ,הוא גם נוח לבריות ומסכים מדי פעם להשאר על המזרון שלו, גם תינוק קיץ במרק התל אביבי, גם מטופל באחות גדולה שמשאירה חותם לא קל בגב של אמא , ובנוסף- שמנמן (בן חודשיים וחצי וכבר מעל 6 קילו) שילוב שגורם לכך שיינשא הרבה פחות מאחותו. את המגע איתו אני משיגה בישיבה כשהוא עלי ובשכיבה לידו. כמו בשאר הדברים בהם הוא "מקופח" לעומת התנאים שהיו לבכורה, נוכחותה מפצה אותו על זה ובגדול.

פתרון לבעיה שפתחה את הדף הזה - הזאטוט שלי היה בתוך קפיצת משקל פראית והגב שלי לא היה ערוך למעבר חד כל כך מנשיאת קילוגרמים מועטים לנשיאה פתאומית של עומס כבד יותר. אחרי כמה זמן הגב הסתגל והיום אני סוחבת בשמחה וממש ללא מאמץ משקל כבד יותר. המסקנה שלי היא שלא כדאי לזנוח את המנשא בגלל כאבי גב אלא לבדוק ממה נובע הכאב הפתאומי. פתרון כמו ילד בקפיצת משקל יכול להוביל לשימוש מתון יותר עד שהאיזון חוזר...

במשהו שטבוע בנו גופנית וראוי להישקל בדיון על טבעיות המנשאים.

אין לי זמן לבדוק את התגובות הקודמות לי,
אבל לדעתי - מאוד לא טבעי שרק אדם אחד ישא במנשא, למשך שעות רבות,
לא טבעי שאדם אחד ישא בחינוך ביתי לאורך תקופה ארוכה.

מעבר לזה,
בתגובתי הקודמת רציתי לומר שבין כל הנורמות והדברים הכי טובים שאפשר לעשות עבור ילדינו, צריך לתת ולעשות מה שאפשר. להניק אם אפשר, לשאת אם אפשר. כל מערכת יחסים עם כל ילד היא כה שונה, הצרכים משתנים מילד לילד, יש תינוקות שלא אוהבים שנושאים אותם כל כך.....יש עקרון, קווים מנחים אבל לא יותר מזה.

@}

הפואנטה שלי היתה לא ריברוב בגבורות אלא להפך,
ילדת טבע , אבל לא חשבתי לרגע שאת מתרברבת!!
אני ממש מתנצלת אם ככה משתמע מדבריי! אני רק מחזקת את מה שאת אומרת:
במקרים כאלו אני אומרת רצף-שמצף לכי לפי התחושות שלך ולא, לא על אינטואיציה אני מדברת אלא תחושות פיזיות בשילוב עם השכל הישר
ומסבירה שזה תלוי באמת במשקל וכו'. אני הערתי הערה קונקרטית לחלוטין, הדגשתי שיש מקרים של תינוקות כבדים יותר וכבדים פחות...

גברת פלפלת הפואנטה שלי היתה לא ריברוב בגבורות אלא להפך, להגיד שאמנם נשאתי עד גיל מאוחר אבל גם לעגלה ולטיולון יש מקום בגילאים מאוחרים יותר. חוזרת ומדגישה. בני בן החמישה חודשים התישב ומאז מאוד נהנה לשבת לו בטיולון ו לא להזיע על הגב של אמא אם הוא עייף הוא מבקש לעבור לידיים ונרדם במנשא (ואז אחותו מזנקת לתוך הטיולון). זה לא הכמות אלא האיכות שחשובה. לשני הכיוונים. מה הועילו חכמים אם נשאת תינוק במנשא והזקת לעצמך או היית עצבנית ומזיעה?
במקרים כאלו אני אומרת רצף-שמצף לכי לפי התחושות שלך ולא, לא על אינטואיציה אני מדברת אלא תחושות פיזיות בשילוב עם השכל הישר.
עיקרון הרצף הוא לא במקום הגיון ומוח. לא צריך ללכת עם הראש בקיר ועם הגב עד לאורטופד, פריצת דיסק זה לא אות ניצחון על המודרניזציה. מהתקרבנות של אמהות לא צומחים ילדים רגועים יותר, שלמים יותר ורציפים יותר.
עכשיו יותר ברור?

צילי אני בהחלט חושבת שאפשר להגיע למסקנה שאנחנו פשוט לא בכושר. אין פה איזה עניין "טבעי" אולי יותר תרבותי דווקא...
אני נושאת לעיתים רחוקות את בת השנתיים שלי ששוקלת 10.6 ק"ג דווקא במנשא צד (סלגוזל או סלינג כלשהוא)
יותר קל לי ככה כי היא תומכת חלק מהמשקל בעזרת הרגליים שלה.
אבל זה מתאים לילדים גדולים.
על הגב רק בטיולים, ואם אפשר על הגב של אבא...

זה גם משקל קטן יותר, וההגעה אליו הדרגתית יותר, כך שגוף האם מתרגל בקצב איטי למשקל העולה.
נשמע הגיוני

אני נשאתי את הגדולה עד שהייתי בחודש חמישי עם אחיה והיה לי לא נעים על הבטן יותר זה היה כשהיא היתה בערך בת שנתיים
היא פיצית ושקלה אז 9 ק"ג או 10 ק"ג
או קיי, זה חלק מהעניין- משקל התינוק. יש כאלה שבגיל שנתיים שוקלים 9 קילו, ויש כאלה שמגיעים למשקל זה בגיל חצי שנה. זה גם משקל קטן יותר, וההגעה אליו הדרגתית יותר, כך שגוף האם מתרגל בקצב איטי למשקל העולה.
(לא שחלילה אני מזלזלת בהישג המרשים שלך, ילדת טבע (לשאת 9 קילו בחודש חמישי... אני בקושי נשאתי את עצמי בשלב הזה (-:)

אני נשאתי את הגדולה עד שהייתי בחודש חמישי עם אחיה והיה לי לא נעים על הבטן יותר זה היה כשהיא היתה בערך בת שנתיים (כמובן על הגב ביאמו שם היתה מגיל חצי שנה) אחיה כיום בן חמישה חודשים ננשא מגיל חודשיים וחצי על הגב ביאמו. היא פיצית ושקלה אז 9 ק"ג או 10 ק"ג, היום שוקלת 11 ק"ג ואבא שלה נושא אותה לפעמים ולפעמים אני. היא מאוד אוהבת אבל גם הולכת היטב על הרגליים. אחיה לעומת זאת עכשיו יושב ונהנה לשבת לו בטיולון ולהסתכל על הסביבה בלי להזיע על הגב של אמא, שם הוא נרדם כשהוא עייף מההסתכלות.
אני באופן אישי לא מתבעסת מעגלה/טיולון, הם סוחבים לי יופי את הקניות מהשוק ואם יש ילד בפנים אז גם טוב. המנשא תמיד זמין. לא זוכרת את עצמי עוזבת את הבית ללא מנשא כבר שלוש שנים.

תודה למגיבות. הכיוון שלי לא ממש היה לדבר על עצמי ואני רחוקה מאוד מלמדוד את האמהות שלי בשעות מנשא. אני בהחלט מטפלת במה שטעון טיפול ויוגה התגלתה כיופי של שגרה עבורי.
אני חושבת שמה שאני מסיקה מהתשובות זה שכנראה מדובר בקושי פיזי שלי ולא במשהו שטבוע בנו גופנית וראוי להישקל בדיון על טבעיות המנשאים. חייבת להודות שאני קצת מקנאה במי שזה בא לה יותר בקלות...

לי יצא לשאת באופן קבוע, כמה שעות ביום, עד 14.5 קילו (ואמצע ההריון שלי).
ביאמו.
אבל זאת אני וזה לא אומר כלום עליך. (לי למשל יש בעיות כתפיים כרוניות. תליית כביסה עם תינוקת על הגב עשויה להיות סבל גדול. אז אני נמנעת)
יש לך היסטוריה של בעיות בברכיים?

תראי, לשאת משא כבד זה לא עניין קל. אם כבר נושאים ילד - עדיף במנשא ורצוי על הגב, זה הכי פחות מעמיס על הידיים ועל שאר הגוף. אבל אם הגוף שלך לא עומד בזה, יהיו הסיבות אשר יהיו - שאי פחות.
האמהות שלך לא נמדדת לפי מספר השעות בהן התינוק על גבך.

אם השימוש במנשא הציף איזושהי חולשה פיזית אצלך - כדאי לטפל בה, למצוא איזו התעמלות מחזקת (בין אם את מתכוונת לעשות שימוש במנשא ובין אם לאו).

גם אני הפחתתי מאוד בנשיאה בגלל הכאבים. סבלתי מאוד מהגב. וגם הפסקתי כמעט לעשות פעולות מסוימות כשהוא על הגב שלי, כמו הדחת כלים, בישול וכו'. התחלתי לתלות כביסה על חבל נייד כי החבל הגבוה + ילד במנשא היו שילוב כמעט קטלני לכתפיים. ברור שהייתי רוצה לשאת אותו כל דקה ודקה, אבל אין לי כוחות ואני לא מה שאפשר לקרוא 'בחורה חסונה'. הקטנצ'יק הוא יותר משישית ממשקלי, צריך לקחת בחשבון גם את זה.
מה שכן- כמה כבר כלים אני עושה... שאר היום הוא עלי, בלילה הוא צמוד אלי, אז זה לא ביג דיל. העגלה בשימוש לעתים רחוקות, בטיולים ארוכים או כשהגב ממש כואב.
ואין לי שום יסורי מצפון (טוב, על מי אני עובדת... רק קצת (-;)

ברור שאם כואב לי אני ממעיטה בנשיאה. השאלה הזו עלתה לי באופן קצת תיאורטי. כלומר, האם זה הגיוני לראות בנשיאה במנשא משהו כל כך "טבעי"? אם אני היחידה שסובלת מזה בשלב מוקדם אז אולי קיבלתי בכך את התשובה והבעיה היא אצלי. אבל אם יסתבר שנשים מערביות באופן כללי ממעטות בשימוש במנשא פשוט כי כואב להן אז אולי יש כאן משהו שצריך לבחון את הטבעיות שלו לחברה שלנו. הצלחתי להבהיר למה אני מתכוונת?

כמה זמן לדעתך אמורים לשאת ככה ילדים?
לא יודעת, אבל אני יודעת שכאשר נתקפתי כאבי גב וברכיים, החלפתי מנשא. בסוף הגעתי ליאמו, שם נשארתי, כי היה לי נוח ולא מציק. בסופו של דבר הפעוט עצמו כבר סירב להיכנס למנשא אפילו לרגע (איפשהו בין שנה וחצי לשנתיים).

אבל אם יש לך כאבי גב וברכיים גם מהיאמו בנשיאת גב, פשוט רדי מזה... חבקי אותו על הידיים בישיבה, כמה שאפשר.
נושאים במנשא עד שזה לא מתאים למי מהצדדים.

ואם תשמעי שהנשים שם נשאו גם 20 ק"ג, מה זה עוזר לברכיים שלך ?
@}

אם קשה לך לשאת במנשא, אל תשאי במנשא. נושאים במנשא עד שזה לא מתאים למי מהצדדים.
וכמובן, טפלי בגוף שלך, 9 ק"ג על הגב לא נשמע הרבה אבל אני לא מכירה את מבנה הגוף שלך והסטוריה רפואית - זה לאורטופד/כירופרקט/מי שמבין בזה.

רק בריאות!

קורטונית, בוודאי שעל הגב. זה אכן מקל. אני לא חושבת שהיום הייתי בכלל מסוגלת לשאת על הבטן. ועדיין כואב. כמה זמן לדעתך אמורים לשאת ככה ילדים? מה לדעתך חשב מי שתכנן את מנשאי הגב האלה? האמת היא שאני כמעט ולא רואה נשים נושאות ילדים בגילאים האלה וזה מה שהוביל אותי למחשבה שאולי אנחנו לא אמורים בכלל. ואז נזכרתי בתמונות של הנשים האפריקאיות שסוחבות ילדים בני שלוש על הגב ושוב תמהתי...

האם את נושאת על הגב? זה מקל על המשא באופן משמעותי מאוד.

אם הדיון הזה מופיע כבר במקום אחר - אשמח להפנייה. השאלה שמטרידה אותי היא כמה זמן, וכמה משקל, נהוג לשאת במנשא מסוג "ילקוט". האפרוחים שלי היו הרבה זמן במנשא בד נכרך. אחר כך נרכש בשמחה גדולה היאמו אבל הגב, מה לעשות, פשוט מציק. אחריו באו גם כאבי הברכיים. אני ממש מתבאסת מעגלה וטיולון אבל לא יכולה שלא לתהות כמה הגב שלי אמור לשאת ולאילו פרקי זמן...
מבקשת עצה ממי שאוהבות מנשאים, שיתוף בניסיון אישי וגם סתם תהיות לגבי מה שקורה בתרבויות אחרות שנושאות ונושאות המון זמן. האם הנשים שם חזקות ממני? האם הן בנויות אחרת או שהן פשוט מתרגלות באין טיולון?
הזאטוט הנוכחי בן תשעה חודשים ומשקלו תשעה קילוגרם.