בלבוסטה! נחמד לראות אותך! מה שלומך? (את מוזמנת, אם זה מתאים לך, לענות בדף אחר לבחירתך).

מאוהבת בארץ שלנו על החלב והדבש על המר והמתוק, לא רק מציונות ודת ואהבת המולדת על השורשים העמוקים שבה, אלא גם בגלל האנשים, והמדע, והרפואה, והרווחה, והקידמה, והמגוון, ועוד 2,000 סיבות.
מזג האויר חצי שנה חרא, אבל אין מושלם.

תנחומי לארץ אהבתי, מכול הכיוונים יש ריקבון, הייאוש נראה כבד, מקווה שנתגבר, ונהיה יותר חכמים בבחירות הבאות.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

נראה לי שצריך להפסיק את הפטפטת המיותרת הזו

הי רוזמרין יקרה, וגם אפרת, וכולם.
מסכימה מאוד, שכשלאדם לא טוב, הוא צריך לקחת אחריות ולשנות (או לפחות לנסות).
אני לא עזבתי את ישראל בכוונה תחילה, או מתוך מחשבה או עיקרון. פשוט הגעתי במקרה לכאן (בייתי החדש) וגיליתי כי טוב.
לאחר קריאת דברי בשנית (ושלישית ורביעית...) עדיין לא הצלחתי למצוא בהם קיטורים, רק לגיטימציה להם, שאני עדיין עומדת מאחוריה.
ובכל זאת חושבת כמוך שחשוב לקחת אחריות על עצמינו ועולמינו, בכך שכל אחד יעשה כמיטב יכולתו והבנתו (הרי מה שאת, רוזמרין, רואה כשיפור, יראה שלמה ממאה שערים כקללה).
אני, אישית, מרגישה שבחלק מהנושאים בישראל ידי כבולות ואין בכוחי לשנות מאום, אבל בדרכי שלי כן מנסה לעשות את העולם מקום יותר טוב לחיות בו (שוב, לפי הבנתי...).

מא ד רע לי עם הסגנון של אפרת:
_אני תמיד זוכרת שזו ארצי ועמי ומולדתי היחידה כאשר מסביב מליונים של אוייבים צמאי דם המנסים להשמידנו.
אז פשוט, יאללה למטוסים._
ומאד רע לי עם הסגנון של [b]עזבתי[/b] שפשוט רוצה לקטר.

בכל אופן, בסופו של יום, בכל מקום יש דברים טובים ויש בעיות.
אנחנו, בני האדם, צריכים להיות מחוייבים לשיפור המקום בו אנחנו גרים. זו האחריות שלנו כלפי עצמנו, משפחתנו, חברינו ושכנינו.
המחשבה שיש איזה מקום בעולם שבו נוכל להיות ראש קטן היא, בעיניי, לא רק נאיבית אלא גם הרסנית. אי אפשר באמת לעסוק רק בדלת אמותינו ולקוות שהרע לא יזחל פנימה.
לעומת זאת, המחשבה שאם רק ננפנף את בני האדם האחרים מסביבתנו, אלה שלא מוצאים חן בעינינו- מעוררת אצלי בחילה עמוקה. וגם כאן, אי אפשר לנפנף ולקוות שלעולם לא ינפנפו אותנו.
<רוזמרין>

אפרת, לאנשים מותר לקטר, וגם יש על מה. מכאן ועד שינאה הדרך עוד ארוכה מאאאוד...
וגם למה את מדברת ברבים? אולי תיהי לרגע אפרת, ולא עם?
העם היהודי אכן ידע ימים קשים, אין זה אומר שמוכרחים לקבל כל דבר שנעשה בישראל כבסדר וכמובן מאליו.

[u]אז פשוט, יאללה למטוסים.[/u]
יש אנשים שזה אכן יותר פשוט להם, יש אנשים שלא. למה ישר להגלות את כל מי שלא עובר את מבחן הציונות שלך?
הדיון פה התחיל כשאלה, לעזוב, לא לעזוב, איך לחיות בישראל ובכל זאת לדעת קצת שקט, וכ"ו...
משפטים כאלה לא תורמים לאף אחד, גם לא למדינה, לעם ולמולדת.

אם את מקטרת כל הזמן
שונאת את המדינה,את העם ואת המולדת
מה יש לך לחפש פה?
פשוט עלי למטוס
את תתפטרי מאיתנו ואנו ניתפטר ממך.
פשוט אני שייכת לחלק שגם אם לעיתים לא טוב לו,אני תמיד זוכרת שזו ארצי ועמי ומולדתי היחידה כאשר מסביב מליונים של אוייבים צמאי דם המנסים להשמידנו.

אז פשוט, יאללה למטוסים.

[u]אני חושבת שרצוי מאוד שהאוכלוסיה שמקטרת כל הזמן על הארץ, תעזוב באמת את הארץ ולא תחזור לפה.[/u]
למה שאני אעזוב? תעזבי את
היה כאן [u]פשוט ! נפלא ![/u] עד שהגעת(ם)

[u]ההמלצה שלי למי שרוצה לעזוב אך לא יכול, וגם למי שרוצה להישאר, ובכלל לכל העולם, היא למצוא את השלום והשלווה בתוככם.[/u]
פשוט ! נפלא ! וגם פשוט נפלא! !-! ( איקון של חוסר ציניות )

חבל. התחיל כדיון מרתק שלקראת סוף הדף אכן התפתח לתת רמה (אה, רק עכשיו קלטתי שהייתה הפסקה של שנתיים.... אבל בכל זאת).
אני כבר יום שלם חושבת על מה לכתוב, בשביל לא לכעוס ולהתלהם, ולכתוב משפטים חסרי שחר כמו:
[u]לנו ולמדינה זה בטוח יעשה רק טוב.[/u]
אז הנה, עזבתי. לא נראה לי שזה עשה [b]לכם[/b] (מי אתם???) או למדינה (ישראל?) יותר טוב. האמת, לא נראה לי שזה הזיז לאף אחד (מלבד משפחתי וחברי האהובים, כמובן).
ישראל זו מדינה שעושה פשעים כלפי תושביה ושכנותיה, ומי שלא רואה זאת בוחר, כנראה, להיכנע לשטיפות המוח או סובל מבורות כרונית.
[b]אבל ! ! ![/b]
רוב רובן של מדינות העולם הן פושעות, כל אחת בדרכה שלה ולפי צרכיה. המעטות שלא פושעות הן כנראה המדינות הנדפקות. וגם הן פושעות.
בעידן קשה זה נותר מאוד מעט מקום ליושר.

לעזוב את מקום ההולדת זה קצת כמו ביחסים. לעיתים צריך להתגמש ולהחליט על מה מוותרים ומה משאירים.
לי, כרגע, יותר טוב כאן. קריר לי, ורגוע, וגם הפשעים יותר נוחים לי.
כל אחד עושה את ההחלטות שלו... ועדיין מותר ולגיטימי לקטר!
ההמלצה שלי למי שרוצה לעזוב אך לא יכול, וגם למי שרוצה להישאר, ובכלל לכל העולם, היא למצוא את השלום והשלווה בתוככם.

[u]תת רמה של דיון.[/u]
בלי ציטוטים מערוץ 7 ומלאטמה, זה תת רמה

איזה טרולים איזה: http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4295392,00.html

_אבישג חושבת שכאן
יהיה לך ממש כיף_
זה בגלל שאבישג עוד לא מבינה בטרולים. מה התירוץ שלכם??? ;-)
ברצינות - אני ממליצה לכל הגולשים הנורמטיבים להניח לדף, ובכך לייבש את הטרולים עד שיעזבו.

[u]מה זה טרולים?[/u]

זה תלוי את מי שואלים.
אם תשאלי את 99% מהאזרחים מה זה טרול, הם ישיבו לך שהאחוז הבודד הם הטרולים.

ןאם תשאלי מה זה טרול את האחוז הבודד שמקטר ומיילל כל הזמן שרע לו בארץ ואנחנו מדינה נאצית וכו' שאר הזיות ופארנויות,
הם ישיבו שכל 99% הפחות או יותר נורמליים ,הם הטרולים.

מה זה טרולים?

תנו לכל המקטרים לעזוב את הארץ.וגם הטרולים שיעזבו יחד איתם.
סך הכל מדובר באחוז שולי זניח שלא יודע מה הוא רוצה מעצמו.
כל הזמן מתלונן שרע לו,חי בדמיונות והזיות רדיפה כל הזמן ובוכה ומיילל כמו תן.
עזיבתם תהיה ברכה לארץ הזאת ואולי גם להם.
אז יאללה למטוסים.

[u]תתחילו לזהות כתיבה של טרולים ותפסיקו להגיב להם.[/u]
בעיקר תנו לטרולים לעזוב את הארץ

[u]תת רמה של דיון.[/u]
למה? אבישג חושבת שכאן
[u]יהיה לך ממש כיף[/u]

תת רמה של דיון.
תתחילו לזהות כתיבה של טרולים ותפסיקו להגיב להם.

[u]תעזוב באמת את הארץ ולא תחזור לפה.[/u]
רצינו לקבל את הצעתך, אבל ....
עוד לפני שאנחנו מספיקים לעזוב את המדינה (הארץ), המדינה כבר עזבה אותנו.
באנו (ההורים שלנו) לארץ ישראל להקים מדינה עבור העם היהודי. הקמנו (ההורים שלנו) מדינה לעם היהודי. הקמנו מדינה יהודית. מדינה שכמעט כל תושביה היו יהודים. רק כ 10% היו לא יהודים וזה כולל את הדרוזים והארמנים. כל זה נגמר עם הסיפוח של השטחים, נגמרה המדינה היהודית. עכשו יש לנו מדינה שהיהודים הם מיעוט לא גדול בתוכה. מדינה שאין לה גבולות. ויש בה 5 סוגי תושבים.
ערבים חסרי כל זכויות, פרט לזכות לעבור במחסומים ולהצביע פעם ב 5-10 שנים למשהו בדיוני שנקרא הרשות הפלשתינאית.
ערבים שיש להם חלק לא קטן מהזכויות של שאר תושבי המדינה, אבל בעיקר עם זכות יתר לבדיקה בטחונית משפילה בשדה התעופה.
תושבים שיש להם זכויות רגילות - יהודים וגם תושבים אחרים, שבאיזושהו מסמך רשום שהיתה להם סבתא יהודיה.
יהודים ואחרים שגרים בהתנחלויות שיש להם זכויות יתר, כולל הזכות להחזיק נשק, לאיים ולירות על ערבים שוטרים וחיילים. או לפחות לירוק עליהם.
בעלי הון שתורמים כסף לתנועות ימניות ולהתנחלויות שלהם זכות לא לשלם מיסים וזכות לעשוק ולחמוס את יתר תושבי ישראל.
תושבים שקופים ולא מוכרים שהיגיעו לארץ באופן לא חוקי, (או שהגיעו באופן חוקי ופגה אשרת התייר שלהם) ויש להם זכות לחיות בשוליים, להתרבות, ולשלוח את ילדיהם לגנים מחתרתיים.

אי אפשר לאמוד כמה תושבים יש באמת בכל קבוצה, כי בכנסת יש מעל 80 חברי כנסת שמייצגים את המתנחלים. כ 10 חברי כנסת שמייצגים את הערבים, בעיקר את הערבים שלא בחרו בהם (וגם לא יכולים לבחור). ועוד כ 30 חברי כנסת שלא ברור את מי הם מייצגים. בעלי ההון לא צריכים ייצוג של חברי כנסת, כי הלוביסטים מייצגים אותם יותר טוב מכל חבר כנסת. אפילו הממשלה, היא עושת דברם, לפני כל דבר אחר. השקופים לא מיוצגים בכנסת, אבל עושה רושם שקצב ההתרבות שלהם גדול יותר מזה של מתנחלי המאחזים הבלתי חוקיים.

[u]אבל מה שבטוח זה שלנו ולמדינה בטח שיהיה טוב.[/u]
מי שמך לפה למדינה כולה ? זה שאנשים מקטרים זה לא אומר שזה לא בצדק. אדם מוסרי חייב להצביע על עוולות.

[u]אני דווקא מזדהה עם הכותרת של הדף. אבל גם לא יכולה לעזוב, מסיבות רגשיות.[/u]

עיזבי את "הסיבות הריגשיות" ועיזבי את הארץ.

לנו ולמדינה זה בטוח יעשה רק טוב.

טוב אולי זה בטוח בעינייך. בעיני ממש לא.
אני דווקא מזדהה עם הכותרת של הדף. אבל גם לא יכולה לעזוב, מסיבות רגשיות.

אני חושבת שרצוי מאוד שהאוכלוסיה שמקטרת כל הזמן על הארץ, תעזוב באמת את הארץ ולא תחזור לפה.
ככה אולי להן יהיה טוב
אבל מה שבטוח זה שלנו ולמדינה בטח שיהיה טוב.

האמת היא ש [po]אפרת נ[/po] לפחות לא יכלה, ועזבה.
ראה את הבלוג המקסים שלה [po]בדרך הביתה בלוג חיפוש[/po]
וגם [po]ניצן אמ[/po] בעצם כבר לא כאן.
וגם עוד כמה וכמה מיושבות האתר שאני יכולה לחשוב עליהן.
במילים אחרות לפחות כמה נשים המשיכו לא להיות מסוגלות לחיות בארץ הזאת, רק שהפסיקו לדבר על זה ועברו לפסים יותר מעשיים.

יפה. בין השנים 2010-2012 כולם יכלו לחיות בארץ הזאת. מממממ..מעניין ;-)

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

איך אנחנו חיים במחשבה ותפיסה שחיינו כאן שווים ומעורכים אך לצערי לא יותר מבלטה. נראה לי שבהודו ולבטח בעוד כמה מדינות על הכדור הזה מראש אתה יודע שחייך מוערכים לבלטה ולא מצפה ליותר...
וכן בהחלט דעה מתחלפת - האדם לא.

עכשיו הוצמד קצין לענייני מוסר לכל יחידה. http://www.news-israel.net/Article.asp?code=21919
לדעתי רק קצין בדרגת סגן-אלוף ומעלה יכול להבחין שאסור לירות בחפים מפשע.
אפילו כבר הימין מבין שהענין לא יכול להמשך כך וזה פחות או יותר ציטוט. אז הם באים עם תוכניות הזויות לעשות מדינה דו-לאומית. הכל הם עושים חוץ מהמעשה השפוי. להרחבה ר' המקורות שהבאתי בעמ' [po]הימין בתקשורת הישראלית[/po].

מה אומר ומה אגיד-הקישור המצורף לעיל ממש אמת צרופה.זה נאמר בציניות כמובן.

הנה, ישראל במאה ה-21.. לאן אנחנו הולכים! סרטון מהמם, עם אופניים, אפטיה, התקוממות - ממש כדאי!
http://www.youtube.com/watch?v=Vf232Hp3Z-k

[u]אני נהנית לראות כדורגל במונדיאל[/u]
כתבתי [b]בד"כ[/b]. אני זוכר אוהדי כדורגל מילדותי ואני רואה איך זה היום וזה הרבה שואו.
[u]אתה מערבב כאן סלט שלם.[/u]
זה אכן סלט שלם. מה את חושבת שאמיל לא היה אבן דרך? אבטיפוס או משהו כזה?
[u]אתה לא זוכר את הסיורים המשותפים עם השוטרים שלהם?[/u]
הייתי עצמי חלק מהם. נחמדים מאוד. מסתכלים אחד בשני עם אותן מחשבות בראש. האינסטינקט הראשוני - עומד מולי אויב עם נשק במרחק אפס - אני מגניב ידיים קרוב להדק. מחשבה שניה - איך להסוות את הפחד - זה לא נעים ועשוי להלחיץ. מחשבה שלישית - המבטים נתקלים לא מצליחים להסוות חיוך של מבוכה, שנינו יודעים בדיוק מה עובר בראש. חשים אחווה. שלב רביעי - הולכים לראות מונדיאל (סתם :-) ). אבל כן שתינו תה יחד למרות שהיה אסור. תה משובח.

[u]את דחלאן אתה זוכר? סחבאק של השב"כ[/u]
הוא שאמרתי - החמאס הוא השדכן.

[u]ומי זה ל'[/u]
ל' מהשב"כ [url=http://www.tapuz.co.il/flix/showVideo.asp?m=906651]אגדה עוד בחייו[/url]

[u]גם הנשים עכשיו משחקות אותה מתענינות בכדורגל כי חושבות שככה הן נראות מגניבות.[/u]
סליחה????????? מה זה, הפכת להיות טרול? אני נהנית לראות כדורגל במונדיאל ואת מי אני צריכה להגניב בדיוק?

[u]מה שהביא את אשף להראות כבניקירליאפרים זה לא אמיל גרינצוויג ולא איי בי נתן ואפילו לא ל' אלא דווקא החמאס ![/u]
אתה מערבב כאן סלט שלם. אמיל גרינצוויג לא שייך לכאן. אתה לא זוכר את הסיורים המשותפים עם השוטרים שלהם? את דחלאן אתה זוכר? סחבאק של השב"כ...ומי זה ל'?

חוץ מזה יש גם שינויים לרעה.

אני באמצע ואני קורא די הרבה. מה שהביא את אשף להראות כבניקירליאפרים זה לא אמיל גרינצוויג ולא איי בי נתן ואפילו לא ל' אלא דווקא החמאס !
עזבי אנשים יושבים להם עושים מהכדורגל דת עם פרצופים של קופים ואפילו יש להם איזה תמנון אורקל עכשיו. גם הנשים עכשיו משחקות אותה מתענינות בכדורגל כי חושבות שככה הן נראות מגניבות. כל כך לא אותנטי בד"כ. גם הגברים. גועל נפש מנסים לשמוח בכוח.

[u]אני לא רואה שאיזושהי קבוצת מיעוט מצליחה להשפיע על מגמת הטימטום השלטת כאן[/u]
או שאתה צעיר מאד ולא קורא מספיק או שאתה זקן מאד וקפצה עליך השכחה...
הנה משהו שקרוב לליבך- השלום.
בשנות ה-80 המאוחרות אסור היה להפגש עם פעילי אש"פ, גם לא בחו"ל. מצעד של אנשי שמאל היה חוזר מפגישות כאלה היישר לחקירת המשטרה. היום אש"פ זה "הבניקירליאפרים" (רשום ע"ש [po]ניצן אמ[/po]). לא רק זה, רוב האזרחים בעד הסכם שלום ובעד פינוי חלקי של ההתנחלויות. עד הסכם אוסלו, מי שחשב כך היה נחשב שמאל הזוי ומיעוט צעקן.
גם לגבי אקולוגיה, הנקה וטיפול אלטנרטיבי יש שינוי עצום בדעת הקהל. יום יבוא וגם חינוך ביתי לא יחשב כאי- מסוגלות הורית.

הבעיה היא לא הפסימיות שלי, אלא עודף האופטימיות של עם ישראל האם שבטוח שהוא העם הנבחר ויהי מה. אלוהים כבר יסדר. אנחנו הרי יש לנו איי קיו הכי גבוה. ואומרים שאנחנו טובים בכסף. הכל בסוף מסתדר. אם יישאר פה משהו זה יהיה שונה מהמדינה של היום. לא המשך.

[u]5 אחוז סיכויי השרדות זה מה שאני נותן למדינה הזו. אלא אם כן יהיה שלום עכשיו. אז זה יעלה ל50[/u]


איזה פסימיות!
אני הייתי נותנת לה קצת יותר.
היא עוד תפתיע בסוף.

_זה מעניין. אני סבורה שישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שכל-כך הרבה מתושביה מרגישים חסרי בטחון ביחס לקיומה.
למה?_
גם אני לא מבינה את הדבר הזה.כ"כ קשה לנו להרגיש נורמליים.

ספרטה לא הצמיחה שום פילוסופיה או תרבות וכו'.

אחת בדרך - השאלה לכמה פיקניקים תוכלי לצאת במצב ההקטי (hectic) הזה ? לא חושב שיש מקום לתרבות כאשר כל הלאומיות הזו משתלטת עליך בין אם תרצה ובין אם לא. היום עוד סביר אבל מה יהיה מחר? אי אפשר להתעלם מזה.

[u]אדרבא. תאר לך מה יקרה אם אני ושכמותי לא נהיה פה.[/u]
אני לא רואה שאיזושהי קבוצת מיעוט מצליחה להשפיע על מגמת הטימטום השלטת כאן. אני לא רואה בכלל מישהו שמנסה ברצינות. רק כל מיני גימיקים שלא מצריכים הרבה מחשבה ולא מעוררים מחלוקת לכאורה כמו גלעד שליט (ואני מדגיש שאיני מזלזל בעניין עצמו אלא בדרך ההתיחסות אליו). ספציפית בהתייחס לענין הירוק למשל - לא ראיתי אף קבוצה שנתנה דעתה לעניין הילודה - אפילו לא מצאתי זאת בתנועות הירוקות. בכלל אם לא הייתה כותרת לא הייתי יכול להבחין בין המצעים השונים.
ניצן מילים כדורבנות - במיוחד לגבי בית המשפט. ידעתי ששבתם ארצה אבל חשבתי שזה זמני ועזבתם שוב או שעומדים לעזוב.
רוזמרין, ברור שהמדינה לא אמורה להגשים לי את הערכים או לאף אחד אחר. השאלה ששאלתי אם [b]אני[/b] יכול להגשים לעצמי את הערכים בתוך המדינה. לצערי הרב מבחינת ההלכה - המדינה יוצרת אתגרים גדולים (לא אלאה אתכם כי זה דיון חילוני במהותו) עד כדי כך שאולי היהדות לא מעזה לנסות בכלל לעמוד בהם ועדיף להיות בגלות.
מדינה צריכה לעשות את המינימום שבמינימום. כמה שפחות להתערב, להגביל. אינני רואה את תפקיד המדינה בהצבת חזון. רק לדאוג שיהיה כאן מספיק סדר לבל איש את רעהו חיים בלעו.
כאן זה לא כל כך קורה.
היהדות עמדה להתפשט בעולם אבל אז עובדי האלילים התאחדו בדמות הנצרות ובלמו אותה באלימות. אולי מציון [b]תצא[/b] תורה ולאו דווקא תשכון שם כל הזמן?

בהיסטוריה של המשפחה הספציפית שלי, הם עזבו את הארצות שחיו בהן מתוך רגש ציוני, עוד בשנים שליהודים היה בארצות האלה די סבבה (יחסית, כן? אפילו יחסית למצב היהודים בארץ כרגע) - או במלים אחרות, הם לא הרגישו שהארצות האלה היו "שלהם". הם הרגישו שארץ ישראל היא הארץ "שלהם". בגלל זה הם באו לכאן. הם לא בחרו [b]להפוך[/b] את ארץ ישראל לשלהם, הם פשוט הרגישו כך ולכן עשו את ה{{}}[u][b]בחירה[/b][/u] לחיות כאן.
אבל מה שאני אומרת על עצמי ממש לא קשור אליהם! בכלל לא הכרתי אותם! (מדובר בסבים של הסבים שלי)
[u]אבל זה הרי כל כך שרירותי![/u]
נכון!!! ו...?
[u]כל מקום שם בחוץ שמתאים לך ממש, יכול להיות "הארץ שלך"[/u]
נו, זה בדיוק מה שאני אומרת :-) ארץ ישראל מתאימה לי ממש :-) כי יש לי רגש כלפיה, כלפי התושבים שלה (מכל העמים, הצבעים, הגילאים, המינים), כלפי האדמה שלה (אדמה במובן האקולוגי) שאין לי לאף ארץ אחרת. לא בחרתי שזה יהיה כך. ואני מסכימה אתך שזה מאוד מוגבל :-) אבל זה מה יש.
לגבי הילדים... נו נו... החיים מלאים בדילמות כאלה. יש הרבה בחירות שאני עושה כי מרגיש לי נכון בלי שום ודאות שזה הכי טוב לילדים שלי. מוצאים את האיזון.

[u]בארץ הזו אני נולדתי. בארצות ההן לא. (אפילו לא הייתי בהן happy אז למה שיהיה לי איזשהו רגש לשם?)[/u]
אבל זה הרי כל כך שרירותי! את מוגבלת לבחירה שקרתה לא מזמן על ידי אנשים אחרים. ושימי לב, זו היתה [b]הבחירה[/b] שלהם לעזוב את "הארץ שלהם" ולבוא לפה ולהפוך את הארץ הזו ל"ארץ שלהם".
למה את בוחרת לוותר על זכות הבחירה הזו עבור עצמך? כל מקום שם בחוץ שמתאים לך ממש, יכול להיות "הארץ שלך" וכשאת רואה את החולשות בצורה כל כך ברורה... מה אומר? אני לא יכולה במצפון שקט לקבוע שהארץ הזו היא "הארץ של" הילדים שלי. מבחינתי הדבר הכי מוסרי שאני יכולה לעשות זה למצוא מקום אחר שיהיה "שלהם".

[u]לגבי "ארץ שלי" מול "מדינה שלי" מה עושה את הארץ הזו יותר שלי מאשר הארץ בה חיו אבותיי במשך מאות השנים האחרונות?[/u]
בארץ הזו אני נולדתי. בארצות ההן לא. (אפילו לא הייתי בהן :-) אז למה שיהיה לי איזשהו רגש לשם?)
הייתי מעט בחו"ל. אמנם לא בהרבה מקומות ולא הרבה זמן. מאוד אהבתי חלק מהמקומות (אח, איטליה, איטליה...)
אבל לפה אני מרגישה ממש חיבור. לא יודעת אם זה רק מפני שפה נולדתי או שיש לזה סיבות אחרות.
בכל מקרה אני מדברת על חוויה מאוד אישית ולא מנסה לייצג בזה שום קבוצה.

מהנהנת לכל מילה בפוסט השני שלך @}

[u]אין כזה דבר רצון קולקטיבי. רצונות יש לאנשים ולא ל'חברה' שהיא סה"כ יצור מחשבתי.[/u]
לא הבנתי איך זה קשור.
מדינה לא מגשימה רצונות או שאיפות של הפרטים. היא כלי לספק כבישים, חינוך, בתי חולים, צבא, משטרה וכו'.
זה כמו ועד של ישוב, או אפילו ועד בית. כל אחד משלם חלק מפרנסתו כדי לממן את השירותים המשותפים. לפעמים יש השגות מהם השירותים שהמדינה צריכה לתת או לא (במיוחד לא). חילונים נגד תשלום לדתיים עניים, עשירים נגד עניים (טפילים) באופן כללי, מילואימניקים נגד משתמטים, ימניים נגד שמאלנים וערבים, שמאלנים נגד ימניים ומתנחלים.
ממשלה יכולה (ואף רצוי) להציב חזון בפני הציבור ולממש אותו דרך ניהול וחקיקה-אבל זה חייב להיות חזון שמשותף לכל אזרחיה ולכן צנוע מעיקרו. מרגע שהיא קובעת חזון צר מדי (נניח "שלום" אבל לטרנספר ערבים או "שלום" אבל למחוק את כל ההתנחלויות) היא מסתכנת בערעור תחושת המחוייבות של חלקים גדולים מהאזרחים אל החברה בכללותה.

זה שיש לכל אחד מאיתנו השגות, עדיין אינו הופך מדינה למשהו אחר מכלי. כדי שהכלי הזה יהפוך למהות, לתוכן עצמו- צריך שרוב האזרחים יחשבו שהם קיימים כדי לשרת את המדינה. זה יכול להגיע גם מצד ימין וגם מצד שמאל.
אם "שלום עכשיו" יהפכו למפלגה השלטת ויחליטו החלטות שמתעלמות מצרכי המיעוט- הם יהיו גרועים בדיוק כמו כל הפאשיסטים האחרים.

מוסיפה בהתייחס לדברים שקראתי לעיל...

[u]מומלץ, מנסיון, לשנות את מינון ההקשבה לחדשות[/u]
אוקיי. אני חסידה גדולה של העניין הזה כבר כעשר שנים. לאחרונה, בעקבות ההרצאה של איב אנסלר בטד (אותה אחת של מונולוגים מהוגינה, ותודה לדלית על ההפניה) החלטתי שאני מוכנה לשאת גם את הכאב שיש בעולם. במינון קטן ולא לפנים. נרשמתי לעדכונים של "הארץ" ואני מקובלת את הכותרות בלבד.

תיש-מ-עי.

מה שקרה לארץ הזו בעשר השנים שבהן אני לא שומעת חדשות, פשוט מזעזע. אין לי מילים.
תאונות פגע וברח נהיו הבון טון החדש, אנשים רוצחים את שכונתיהם ההרות, את ילדיהם המעצבנים ואת כל מי שקצת מרגיז אותם... השיח החברתי והשיח הפוליטי ירד לשפל מדרגה כזה, שדברים שנאמרים בריש גלי ובראש חוצות היו דברים שפעם אם מישהו היה מעז לחשוב, היה שותק, ואם היה מעז לומר, היה אומר בבושה ובחדרי חדרים. מערכת המשפט, שאני הראשונה שתאמר שיש לכבד אותה על מנת שהמערכת תוכל לפעול, הפכה לעוד שלוחת "למען יראו וייראו" של מוסר קלוקל וירוד של ענישה הרתעתית וקולקטיבית (לא כולה, אבל... נו. אין לי מילים.) ובשורה התחתונה, צפוף. מסוכן. אלים מעבר לכל קנה מידה סביר. מטומטם (במובן זה שטימטמו אותו. הציבור טומטם, והציבור משלם.)

ברור שהכי קל לעצום את העיניים ולברוח (זה מה שאני עושה. אין אפשרות אחרת לחיות בתוך הזוועה הזו בלי להנזק או להפוך לחלק ממנה.) אבל בדומה לאפרת אני באמת מרגישה שהתהליכים הולכים לכיוון שבו גם המעוזים האלה יעלמו במהירות מעל פני הקרקע.
גם לי אין תשובה. גם אני מזדעזעת מהטכנולוגיה-כחזות-הכל ומהמחיר ההזוי ההזוי ההזוי שמשלמים בגלל זה.

בנכר? אנחנו בישראל כבר לפחות שנה וחצי...
לגבי "ארץ שלי" מול "מדינה שלי" מה עושה את הארץ הזו יותר שלי מאשר הארץ בה חיו אבותיי במשך מאות השנים האחרונות? זה שההורים שלי נולדו פה עושה את זה "שלי"? אז זה יותר "של" הרבה אנשים אחרים.
מה יקרה אם את ושכמותך לא תהיו פה? תני לזה שבוע-שבועיים ותווכחי. לצורך העניין, את ושכמותך, נכחדים בים של חום הזיות וצפיפות אלימה.

אדרבא. תאר לך מה יקרה אם אני ושכמותי לא נהיה פה.
זאת [b]בדיוק[/b] הסיבה שלא אזוז מפה.

חבל ארץ זו ישות גיאוגרפית ואת רובה מכסה שמלה של בטון וזבל. אבל אם לזה את קשורה את צריכה לדעת שיש לזה מחיר. ישנם אלמנטים חזקים ביותר בחיי האדם ולדעתי הם לאו דווקא תבנית נוף מולדתו (או מה שנשאר ממנה) אלא תבנית ההתנהלות של החברה סביבו (התנהלות המדינה אפשר לומר). זה גם מה שקובע מה שישאר מהארץ ואיך שזה נראה כרגע - לא ישארו כמעט שטחים פתוחים כאן (אין כאן שום בקרת ילודה). כאשר מחירי הדירות יאמירו ואנשים כבר לא יוכלו לקחת משכנתא התהליך הזה יכנס לסחרור מהיר ומסוכן.

[u]פששש, בערך... דברי טעם הבאת פה.[/u]
גם בעיניי, אבל יש משהו שלא לקחת בחשבון,
מבחינתי (ואני משערת שיש כמה אנשים שיזדהו אתי בעניין הזה) אין קשר בין הבחירה לגור כאן, לבין מדינה כערך או ככלי או בכלל.
אני גרה כאן כי זאת הארץ שלי (|L|), לא כי זאת המדינה שלי (איכס).

[u]פששש, בערך... דברי טעם הבאת פה.[/u]
תודה רבה לאחותנו בנכר.

[u]לא נכון[/u]
http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Induced seismicity[/po]
אבל אין הרבה ידע בנושא.

[u](כבר ארעו רעידות אדמה בשנים האחרונות על רקע פעילות אנושית).[/u]
[b]לא נכון[/b]

פששש, בערך... דברי טעם הבאת פה.

אין כזה דבר רצון קולקטיבי. רצונות יש לאנשים ולא ל'חברה' שהיא סה"כ יצור מחשבתי. במקרה הטוב יש אנשים שחולקים את אותם רצונות, ערכים. אבל זה אף פעם לא קורה. ובטח לא במדינה שלנו.

[u]הדיון בה הוא דיון טכני - האם היא מספקת לי את התנאים להגשים את המטרות שלי או לא.[/u]
לא כך אני רואה את מטרת המדינה. מטרתה לשרת את הפרטים [b]כחברה[/b]. והשירות לא קשור להגשמות הפרטיות שלך.

מצד שני גם אנחנו על מפגש של לוחות וכל הקידוחים האלה לאחרונה יכולים לעורר את השדים מרבצם (כבר ארעו רעידות אדמה בשנים האחרונות על רקע פעילות אנושית).

[u]ושלושה חודשים אחרי זה, תגלי שכל האזור הדרום-מזרחי של הארץ הזאת מוצף בשטפונות[/u]
מה שמפחיד באיזור של אוסטרליה וניו-זילנד זה שהם קרובים ל[url=http://en.wikipedia.org/wiki/[po]Pacific]טבעת האש[/url] Ring of Fire[/po]
אבל אם גרים בבית מתאים זה אולי מענה הולם.

זה גם לא משנה באיזו אידיאולוגיה אדם מחזיק המדינה היא סה"כ כלי (למעט אם אתה פאשיסט). הדיון בה הוא דיון טכני - האם היא מספקת לי את התנאים להגשים את המטרות שלי או לא. בתור יהודי אני חושב שלא אוכל להתפתח כאן. אני חושב שאם מדינת ישראל לא תיישר דרכיה מוטב שנצא לגלות שוב והיא תעלם. אין טעם להחזיק כאן עם שנקרא יהודי ואשר אין לו שום קשר עם היהדות ומבאיש את ריחה בכל העולם. מוטב לצאת לחו"ל ולנסות שם את מזלנו (וכן אני זוכר את השואה וכל הפוגרומים ועדיין נראה לי ששם יש סיכוי יותר טוב בימינו). כך נדמה לי עדיין אני נותן הזדמנות.
בכל מקרה זה לא ענין של תבוסתנות - ייתכן מאוד שנוכל לגבור על אויבינו בשנים הקרובות אבל השאלה באיזה מחיר?

[u]מה, המצאנו משהו חדש? עמים אחרים לא היו שחצנים, יהירים, כובשים, אכזרים? זה העמיד את מדינתם בספק?[/u]
לא כל עם נמצא בנסיבות שלנו. אנחנו יהודים. שונאים אותנו הנוצרים. הערבים מחכים לנו בסיבוב ויחכו גם עוד מאה שנה. אלא אם כן נפייס אותם.
[u]הרגת אותי. ככה בדיוק הגדרתי, בצעירותי המתלהמת, את מי שבחר להשאר בקיבוץ.[/u]
טוב אם כן נקווה שגורלנו לא יהיה כגורל הקיבוץ :-)

[u]בסוד אני אספר לך שאנשים שבוחרים להגר מארץ מולדתם, מסיבות אידיאולוגיות עאלק, הם לרוב כאלה שמעניין אותם רק הם, עצמם, השתקפותם וכפולותיהם (יעני הצאצאים).[/u]
לא אידיאולוגיות - איזו אידיאולוגיה יש לעם הנקרא כיום העם היהודי משנוטלים ממנו את היהדות ? מי שעוזב עוזב בדיוק בגלל שאין אידיאולוגיה להגן עליה. במקום שהמדינה תשרת אותנו - אנו משרתים את המדינה. רק מי שהמדינה היא ערך בשבילו כשלעצמה ולא ככלי (הפאשיסטים), ירצה להשאר פה. בשביל מה כל הבלגן הזה?

[po]בערך מוחלט[/po], חתיכת תבוסתנות הבאת פה...
מה, המצאנו משהו חדש? עמים אחרים לא היו שחצנים, יהירים, כובשים, אכזרים? זה העמיד את מדינתם בספק?

[u]ה"טובים" ירדו וישארו רק אנשים חסרי יוזמה מרץ מחשבה ויכולת לקיים מדינה שיכולה לעמוד בפני אתגרים שכאלה[/u]
הרגת אותי. ככה בדיוק הגדרתי, בצעירותי המתלהמת, את מי שבחר להשאר בקיבוץ.

בסוד אני אספר לך שאנשים שבוחרים להגר מארץ מולדתם, מסיבות אידיאולוגיות עאלק, הם לרוב כאלה שמעניין אותם רק הם, עצמם, השתקפותם וכפולותיהם (יעני הצאצאים).
<לא כולל נרדפים פוליטים, בן-זוג מארץ אחרת ואולי עוד משהו ששכחתי>

http://www.flix.co.il/tapuz/showVideo.asp?m=1187937

זה עם שהיה מוגדר ביהדותו ועתה כבר לא. לא משנה במי נתלה את האשם עובדתית יש להרבה אנשים בעיה איתנו והרבה אנשים גם חושבים שמציון תפרוץ מלחמת העולם השלישית. אז אם אין סיבה ממש טובה לקיים את המדינה - אנשים כאן לא יתאמצו בשביל זה. ה"טובים" ירדו וישארו רק אנשים חסרי יוזמה מרץ מחשבה ויכולת לקיים מדינה שיכולה לעמוד בפני אתגרים שכאלה.
חוץ מזה אני חושב שעדיין קיימת אנטישמיות במידה רבה בכל רחבי העולם. השורש של זה הוא בנצרות ימח שמה וזכרה.
היה לנו חלון הזדמנויות צר אבל דפקנו הכל. כדי להשאר חזקים מול כל האיומים האלה אנחנו צריכים כל כך הרבה כוח וכסף וזה אומר שאנחנו צריכים להיות גנבים בעצמנו כי הון כל כך גדול לא גדל על שום עץ אלא מקורו במעשי שחיתות. לכך לא כולם מוכנים. מרוב המרץ שמשקיעים כאן בלגנוב ולפשוע ולשלוט בכוח על האחר, אין כבר זמן לפקוח את העיניים על מה שקורה מסביב. לחשוב להסיק מסקנות. זה כמו במצרים "וְלֹא שָׁמְעוּ, אֶל-מֹשֶׁה, מִקֹּצֶר רוּחַ, וּמֵעֲבֹדָה קָשָׁה."
השחצנות הזו היא שתפיל אותנו.

[u]אבל העובדות, דברים שבאמת מתרחשים בעולם מדי יום... על הפנים...[/u]
העובדות, אפרת, הן שקורים דברים נפלאים ואיומים וביניהם "פרטים קטנים, שמחות קטנות של יום חולין".

יתכן ויש לך נטיה לשים את הקשב שלך רק לאירועים שמגבירים לך את החרדות. מומלץ, מנסיון, לשנות את מינון ההקשבה לחדשות.

[u]5 אחוז סיכויי השרדות זה מה שאני נותן למדינה הזו. אלא אם כן יהיה שלום עכשיו. אז זה יעלה ל50[/u]
זה מעניין. אני סבורה שישראל היא אחת המדינות הבודדות בעולם שכל-כך הרבה מתושביה מרגישים חסרי בטחון ביחס לקיומה.
למה?

גם אני לא רוצה לחיות בארץ הזו יותר. ובעלי עולה חדש לא רוצה לעזוב. אוף. אני אחכה כמה שנים שהוא יבין שבעצם לא כיף פה.

5 אחוז סיכויי השרדות זה מה שאני נותן למדינה הזו. אלא אם כן יהיה שלום עכשיו. אז זה יעלה ל50.

אולי צריך להפריד בין פחדים לעובדות
הכחדות היא אכן חרדה, מחשבה טורדנית
אבל העובדות, דברים שבאמת מתרחשים בעולם מדי יום... על הפנים...

ואפשר גם למצוא מנוח במחשבה שזה לגמרי לא בטוח שהאנושות תיכחד בימיך, בימי ילדיך, או בימי נכדייך. למען האמת אני חייב לציין שגם אני הייתי שרוי במחשבות מסוג זה (אף כי אולי רק בתחום יותר מצומצם כמו - העם היהודי יושמד בימי, או בימי ילדי או בימי נכדי). עד שהבנתי שזה באמת רק מחשבות טורדניות. לא שזה לא יכול להיות. אבל למחשבות האלה אין ביסוס הכרחי. יכול להיות. אבל באותה מידה יכול להיות שלא. נוח יותר (וגם נכון יותר) שלא להיות מוטרד ממחשבות כאלה - אלא אם כן יש מסקנה מעשית (כמו לעזוב את ארץ ישראל). אבל כמו שציינת - לא ניתן לעזוב את הכדור הנוכחי שלנו (ואת גם לא מעונינת) אז עדיף להמשיך לחתוך סלט, להנות מאור השמש, מהחיוך של ילדינו, ממריבות עם בני זוגות (הכוונה בעיקר לפיוס לאחר המריבה :=) ) ולהמשיך לחיות באופן טבעי או לא.

[u]אני חושב על זה בלי הרף ומנסה לקבל מידע על חיים במקומות אחרים ולדמיין איך זה יהיה. אולי זה לא יהיה קשה כמו שאנחנו חושבים?[/u]

סוף סוף מוצאת הזדמנות לחזור אל הדף הזה. אבל למרות שלא מצאתי את האנרגיות לכתוב, גם אני כמוך מוסא חושבת על זה בלי הרף. בלי הרף.
מדהימה אותי הקלות בה אנו שוקעים בשגרה מעוורת. חותכים סלט ומכבסים חיתולים עד לטלטול הבא.

הבעייה היא שאני הולכת ומתייאשת מהמין האנושי בכלל. המחשבות האלו לא חדשות לי, אבל ככל שאני צוברת ותק כאמא הן מדירות יותר ויותר שינה מעיניי.
לאן נברח? מה נעשה אנחנו, תושבי כדור הארץ השואפים לשרוד, אל מול מערכת גלובלית מושחתת שכוחה הכלכלי והתרבותי חובק כל ושמתחזקת אמונה בדטרמיניזם טכנולוגי שבסופו של דבר יביא עלינו כליון?
למה אני מתכוונת?
לתעשיות הנשק מכל סוג. לביוטכנולוגיה. לתחבורה.

הילדה שלי מתלהבת מטרקטורים. בתרבות שלי זה טבעי. זה גם מובן, טרקטורים הם מגניבים. אבל אני רואה טרקטור ורואה חברה ששבויה ביכולת המדעית והטכנולוגית של עצמה כאילו מדובר בתכתיב אלוהי. לא מצליחים להפסיק להמציא ולייצר. כי אפשר. וכי זה מוכר. ונותן המון כוח.
מייצרים פצצות אטום. ומכוניות. ומטוסי סילון. ומשתילים ביציות ומשבטים חיות ומקפיאים גופות וטסים לחלל. כאילו שזה בלתי נמנע.
ואי אפשר לעצור את זה. זה באמת בלתי נמנע במובן הזה. שאי אפשר פשוט להגיד "סטופ".
ועל הדרך מכלים את כל המשאבים הטבעיים.
וכשהכלכלה העולמית תלויה בייצור נשק, למשל, אז חייבים מלחמות, לא?
וסבא של הבת שלי מסתובב עם אקדח בחגורה. עם מכשיר שיוצר על מנת לירות בבן אדם. שזו תכליתו הבלעדית. והוא קורה לזה הגנה ואהבה. כך קוראים לזה אצלנו.

אני קצת מתפזרת פה. אבל התחושה שאני חייבת לברוח מהארץ הזאת היא רק טריגר לכל המחשבות האלו שמסתובבות לי בראש כשאני רואה את הבת שלי ישנה.
אפשר לעזוב את ישראל. אני בהחלט חושבת שבטווח המיידי זה פתרון עצוב אבל אולי הכרחי.
אבל אי אפשר לעזוב את כדור הארץ (ועיזבו אותי ממיתוס ה- "בעוד חמישים שנה נגור בירח" וכו'. זה חלק מאותה אמונה דתית בטכנולוגיה. לא קונה את זה ולא רוצה לגור בירח. רוצה לגור תחת גפן ותאנה, תודה).
מה לעזאזל אני עושה עם המחשבה שאולי בתי משתייכת לדור האנושי האחרון? ואם לא היא אז ילדיה? (אם יהיו, שיחיו, טפו טפו טפו חמסה חמסה וכו' וכו')

ואין מה לעשות עם המחשבות הללו. חוץ מלצעוק בככר העיר ושיסתכלו עליי עקום. הפתרונות בחברה שלנו הם מיסוך- ללכת לפסיכולוג למשל. אולי יש לי מחשבות טורדניות? בטח יש לזה איזו תרופה (שיצרניה מאוד ישמחו אם אשתעבד לה). "בואי נדבר על
זה" בשביל בעצם לא לדבר על זה. עוד ערוץ לשחרור לחץ, כמו הטורים האלו בעיתון שחוזרים על עצמם וכולם יודעים כבר מה יהיה כתוב בהם.
אפשר כמובן גם לקחת סמים לא חוקיים.
ואפשר לכתוב בבאופן..

במחשבה שנייה, זה בדיוק כמו עם בג"ץ החינוך בעמנואל. לפתור בעיה בכח וברעש לא תמיד נותן את הפתרון הטוב ביותר.

גם אני ניסיתי לקוראו, ללא הצלחה. הוא אומר שאין לי הרשאה לקרוא את המסמך הזה ושעליי לקבל הרשאה מבעל המסמך או להתחבר כמשתמש אחר (התחברתי עם משתמש GOOGLE שלי). כלומר - עניין של הרשאות.
ולעניין המשט - זה שיש כאלה שמנצלים את הבלגן התקשורתי אליו הכנסנו את עצמנו בהצלחה רבה, לא אומר כל מה שהם אומרים אינו נכון. כלומר, זה שיש קצינה שקרנית בצבא ארה"ב (גם בצה"ל יש כמה שקרנים) לא אומר שכל הטענות שלהם שקריות.
"פיקח הוא מי שנחלץ מצרה שחכם נמנע ממנה מלכתחילה". גם אם נצליח לצאת מזה איכשהו, חכמים לא נצא מהאירוע הזה.

לא יודעת למה לא נפתח כי לי נפתח הקישור גם מהלינק שהעתקת . בכל אופן אם מעניין אותך חפשי בגוגל אפריים קישון ניצחון במועצה.

[u]https://docs.google.com/Doc?id=[po]dcgc7vx2 6hjk79phc[/po]&btr=EmailImpor[/u]
לא נפתח לי. למה?

קצינה בצבא ארצות הברית, אן וורייט, הציגה עצמה במסע נאומים שערכה בארצות הברית כעדת ראייה לאלימות החיילים הישראלים נגד משתתפי המשט בספינת "מרמרה". היא הגדירה את המאורעות "רצח של תשעה אזרחים תמימים", בכל נאומיה ברחבי ארצות הברית.
אהרון לרנר, מארגון IMRA (קבוצת מחקרי תקשורת עצמאית), חקר את הפעילה עד שנאלצה להודות כי למעשה הייתה על ספינה אחרת - על סיפון ה"צ'לנג'ר", שהייתה במרחק של כ-150 מטרים, ולמעשה כלל לא ראתה את ההתנגשויות בין חיילי הצבא הישראלי והנוסעים החמושים שהיו על סיפון ה"מרמרה".

המאמר המלא [url=http://www.inn.co.il/News/News.aspx/205573]באתר ערוץ 7[/url]

[u]אני יודעת שאין באמת לאן לברוח. אני גם לא רוצה לעזוב. אני אוהבת את המקום הזה. או את מה שהוא היה יכול להיות.[/u]
[po]אפרת נ[/po], מעבר לוויכוח הפוליטי אני חושב שכולם כאן יסכימו שלא נראה באופק סיכוי לשינוי וזה אומר שהמצב יישאר פחות או יותר כמו שהוא ואולי אפילו יחמיר - עם המשך השליטה ביהודה ושומרון/כיבוש בשטחים, סגר על רצועת עזה/צעד הכרחי לשמירה על ביטחוננו, פגיעה בזכויותיהם של ערבים בישראל/מלחמת אין ברירה בגיס חמישי כפוי טובה, הגנה על אופיה היהודי של המדינה/רדיפת מהגרי עבודה ועוד ועוד (הסלאשים הם כדי לרצות גם שמאלנים וגם ימנים כי הפואנטה שלי כרגע איננה פוליטית). את צודקת בהערכתך שתהיה פה גם מלחמה. ישראל לא תמשיך להיות כל כך חזקה לעד והאויבים שלה רק הולכים ומתחזקים.
רוב הישראלים מן הסתם אומרים לעצמם שאין ברירה, זה נכפה עלינו, אין לנו ארץ אחרת וכו וגו.
את ואני ועוד אנשים שאני מכיר מבינים שהעתיד שלנו ושל ילדינו נראה מאוד קודר וחסר תקווה כאן, למרות שאולי דמיינו את עצמנו מגדלים כאן את ילדינו וחשובה לנו הקרבה למשפחה ולחברים ועוד כהנה וכהנה.
השאלה היא מה עושים בקשר לזה. גם לי, למרות שרוב חיי לא חשבתי שאחיה כאן, קשה לחשוב על לגדל את ילדיי במקום אחר, רחוק. קשה לי לנתק אותם מהמשפחה, יש לי פה הורים שאחד מהם כבר ממש זקן ובכלל בניתי לעצמי חיים נוחים ובורגניים גם אם הם פסבדו-אלטרנטיביים ונוחות זה דבר שקשה לוותר עליו. השאלה היא אם לא נתעורר ונרצה לצאת כשכבר יהיה מאוחר מדי - אנחנו והילדים נהיה מבוגרים מדי, לא יקבלו אותנו במקומות אחרים, או אפילו חלילה תהיה מלחמה, נרצה לברוח אבל שדות התעופה יהיו סגורים.
אני חושב על זה בלי הרף ומנסה לקבל מידע על חיים במקומות אחרים ולדמיין איך זה יהיה. אולי זה לא יהיה קשה כמו שאנחנו חושבים?
ולכל המתלהמים שיציעו לי לעזוב, אני אומר מראש תודה רבה, אבל אני אחליט אם ומתי אני רוצה לעזוב ואם ומתי אני ארצה לחזור. לא שואל אתכם.

_אוף, איזה דף פסימי
או שזו רק הקריאה שלי את הדף הזה,_
לא נראה לי שזו הקריאה שלך, אלא שזה אכן דף פסימי.
אבל הבעיה היא לא בדף, אלא במציאות.
הדף הוא רק שיקוף של מציאות חיינו כאן.
שהפסימיות היא בהחלט חלק הולך וגדל ממנה.

[u]אוף, איזה דף פסימי[/u]

[url=http://www.youtube.com/watch?v=eclM2gi9hD4]תקווה[/url]

[po]לא יכולה לחיות בארץ הזאת[/po] ועוד יותר לא יכולה לחיות בשום מקום אחר.....

פעם חשבתי שאני אוכל לחיות בכל מקום, שאין לי אטצ'מנט דווקא לכאן רק כי פה נולדתי,
שבגלל שאני לא מאמינה בלאומיות וחלוקה למדינות אין לי שום סיבה לחיות כאן.

אבל דווקא נדודים בעולם הראו לי שכאן זה המקום שלי,
שאמנם אני לא מאמינה בלאומיות, אבל כן בתרבות ומסורת ומשפחה,
שכאן המשפחה שלי, השפה שלי, האנשים שאיתם הכי טוב לי בגלל תרבות ומסורת משותפת.

אז מהנדודים חזרתי עם החלטה לא לשבת מול הטלוויזיה ולקטר,
אלא לזרוק את הטלוויזיה ולפעול לשינוי המציאות,
לכמה שנים באמת פעלתי, ועדיין אין לי טלוויזיה,
אבל התעייפתי, התייאשתי מהסיכוי לשינוי בימי חיי.

ועכשיו אני שוב בהתלבטות,
קשה לי עם כל מה שקורה כאן,
לא רואה את עצמי חיה במקום אחר, לא רוצה לחיות בגלות...
ועדיין אין לי ילדים, איך אני אביא ילדים לעולם למציאות כזו...

אוף, איזה דף פסימי
או שזו רק הקריאה שלי את הדף הזה,
מהמקום שבו אני נמצאת עכשיו.

http://www.shelly.org.il/node/2723
מתוך האתר של שלי יחימוביץ. בקצרה : השמאל הישראלי מרכז את עיסוקו בחתירה לשלום. (ולא משנה מה המחיר-אינטרפטציה שלי). ולא עוסק בנושאים אחרים שאמור לעסוק. נושאי חברה ורווחה. שיוויון בין האזרחים גם היהודים ועוד...

זה זמן רב שאני לא מחזיקה מעמדות פוליטיות, לא של חכי"ם מהעבודה ולא חכי"ם אחרים מימין או משמאל.
אבל משום מה כן התחברתי למה ששלי יחימוביץ כותבת כאן.

כל כך עצוב לי לקרא את הדף הזה.
לא השתתפתי אף פעם בדפים מסוג זה, אבל קשה לי לשתוק.
איך אני רוצה שמדינות העולם יבינו אותנו אם אנחנו לא מסוגלים לתמוך בנו בעצמנו?
איך אני רוצה שיקבלו את זכותה של ישראל להיות אם אנחנו לא מאמינים בזה?

אתם רוצים לחיות במקום אחר?
אתם רוצים לדעת מה זה לפחד לעלות ברכבת תחתית בצרפת מפחד שיתקפו אותך ויגידו לך לחזור למדינה שלך?
אתם רוצים לדעת מה זה לחיות במדינה שבה אי אפשר לענוד מגן דוד או לחבוש כיפה כי אתה לא תגיע שלם הביתה? (כן, ככה זה באירופה)
אתם רוצים לדעת מה זה שעורך דין מטעם הממשלה מסרב לייצג אותך בבית משפט כי קשה לו עם הרקע התרבותי שלך (זה באוסטרליה)

אבל למה שיאהבו אותנו אם אנחנו שונאים את עצמנו?
מה שאתם לא מבינים, הוא שאין לנו מקום אחר לחיות בו.
והעובדה שעדיין אפשר לחיות בחו"ל זה רק מהידיעה שיש לאן לברוח למקרה של בעיה.

אז עדיף לי לגור בבית מסריח שהוא שלי.
ואני אעשה את הכל כדי להגן על עצמי, על משפחתי, ועל ביתי כי אין לי ארץ אחרת, ואין לי מקום אחר איפה להיות.
ואם אנחנו כיום בסיטואציה כל כך חלשה, ושבה כל העולם נגדנו, זה כי נשמות טהורות חושבות שאסור לנו להגן על עצמנו.

באמת.
ראיתם מה היה שם בספינה?
מה הייתם מצפים מהחיילים שלנו?
אנחנו לא נוצרים ואנחנו לא מושיטים את הלחי השניה.
אנחנו לא פוגעים באף אחד כוונה תחילה.
רק מנסים להגן על עצמנו ולהציל את הבית שלנו.
כי אין לנו לאן ללכת.

[po]gus yh[/po]
עוד משהו קטן אך חשוב. למרות חילוקי דיעות בינינו, למרות שאתה ימני ואני שמאלני, אנחנו באותו צד.
הפאשיסטים שיצאתי נגדם בחריפות לא בצד שלנו. חבל לי שאנשים עם דיעות כמוך, בעצם נותנים להם מה שנקרא רוח גבית.

[u]אם כך כל ה"עם לבדו ישכון ובגויים לא יתחשב" היה ברוח טובה.[/u]
זה לא כל כך. כי מטריד אותי שהחשיבה שלנו מתקבעת על זה שאין מה לעשות והעולם כולו נגדנו וממילא שונאים אותנו
ועוד משהו להמחשה. אני בשמאל. אך אם טלי פחימה מעריצה את ראאד סאלח, היא לא בשמאל, גם אם היא טוענת כך. ראאד סאלח הוא ימין. ימין ערבי, אבל ימין.

[u]היו פעולות טרור לפני הסכם אוסלו. אך הם התגברו באופן משמעותי לאחר ההסכם.[/u]
רק תיקון קטן.
היו פעולות טרור לפני הקמת ההתנחלויות, היו מעט פעולות טרור. ככל שמפעל ההתנחלויות גדל, גדלו התרבו והתעצמו פעולות הטרור. את זה אי אפשר להכחיש. אפשר לבדוק את נתוני השנתון הסטטיסטי, לאורך השנים,מ 1967 ואילך. ולהיווכח כי ככל שגדלה אוכלוסית ההתנחלויות גדלו פעולות הטרור וגדל מספר הנפגעים. וזה כולל את השנים של הסכם אוסלו 1992 1996 שאוכלוסית ההתנחלויות גדלה ב 50%!
ב 1968 התחילה ההתנחלות, ופעולות הטרור התחילו להופיע לגדול ולהתרבות ממש במקביל ובמיתאם לגידול בהיקף ההתנחלויות.

בשבילי תחושת ה"לא יכולה לחיות בארץ הזאת יותר" היא מועקה ועצב יומיומי שאינו מרפא ומעיב על הכול.
כל עוד אני בישראל, אני מרגישה לכודה בתוך שדה אנרגטי מאוד מאוד שלילי, שנדרשת עבודה פנימית בלתי פוסקת כדי לאזן אותו ולהישאר,
איכשהוא, חיובית ואוהבת. מרגישה שכל-כך קשה פה, שרב האנשים קשים ומכוערים, שאלים, מלוכלך, צפוף, מסוכן, מושחת, שקרי. שהמצב הולך
מדחי אל דחי.

חייתי שנים בארה"ב, חזרתי לארץ בגלל ענייני ויזה שלא עלו יפה. כאן התחתנתי, ילדתי, אני עובדת בתחום שלי, אבל כל הזמן סוחבת
אכזבה, תיסכול, עצב וקושי עם הארץ הזו. לא מצליחה להגיע למקום של השלמה עם מה שקורה פה, עם איך שאנשים מתנהגים, עם מי
שאנחנו בוחרים לנו למנהיגים, עם האווירה הכללית של אדם לאדם זאב. בעלי לא מוכן לשמוע על חיים בארץ אחרת. גם הוא לא משתגע על
מה שקורה כאן, אך גלות נראית לו קשה עוד יותר.

עצות איך לאהוב אף על פי ולמרות הכול? הייתי מאוד רוצה ליהיות במקום של קבלה והשלמה עם המקום בו אני חייה. בלי זה, תמיד מלווה מועקה.

_אני אוהבת את המקום הזה. או את מה שהוא היה יכול להיות.
אבל להשאר פה נראה לי יותר ויותר מטורף._
אני שמח ומתרגש לשמוע
מה עושים כדי שזה יקרה? אני מתכוון: שהמקום הזה יהפך למה שהוא יכול להיות,
אני לא סוכן נסיעות.

אוף
הדף הזה כמובן הפך להיות פוליטי. אפילו אני שהתחלתי אותו בכוונה אחרת נסחפתי לתוך הקלחת...
אבל הקלחת היא חלק מהבעייה.

כשפתחתי את הדף הייתי במקום מאוד עמוק וראשוני. התגובה הראשונית שלי הייתה חרדה עמוקה ומיאוס עמוק.
לפני ההריון הצדקתי את מגוריי בארץ שאני כל כך מתנגדת למדיניות שלה בכך שאני פועלת מבפנים לשינוי. מאז הלידה, ובמיוחד עכשיו, אני באמת מיואשת. אני באמת חושבת שהשילוב הבלתי יאמן של צרות אופקים, טימטום ואטימות מוביל אותנו למלחמה הבאה. בקרוב. והפעם לא מדובר בהפצצה של גטו מאוכלס שזוכה לכותרת מלחמה. הפעם זה יהיה על אמת. ואת הבת שלי אני בשום אופן לא מקריבה על המזבח הזה. על שום מזבח. בלקסיקון שלי אין מות גיבורים, רק מוות ושכול.

אני יודעת שאין באמת לאן לברוח. אני גם לא רוצה לעזוב. אני אוהבת את המקום הזה. או את מה שהוא היה יכול להיות.
אבל להשאר פה נראה לי יותר ויותר מטורף.

ברור. בסך הכל זה נאמר ברוח טובה, אבל אין לדעת איך יתקבל...

פלונית ברור למה את מסתתרת מאחורי שם אלמוני

איל אתה כזה
[h=2]ט-ר-ח-ן!!![/h]
:-D

http://www.youtube.com/watch?v=[po]FOGG osOoVg[/po]&feature=[po]player embedded[/po]#!

אני יכול לחזור על מה שאמרתי קודם שזה הרבה יותר מחסות למען חיל קטן בשטח: מדובר על סטילים פרטיים,צי הסוחר שמ73 כולל סטילים(ספינות עם טילים ותותחים , אתם יכולים פשוט לקרוא להם אוניות סוחר עם אפשרות לפוצץ את הבית שלכם בתל אביב או במישור החוף או מעבר לזה, מה שאתם רוצים)
ועד לקודקוד של שיטת 13:
http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%99%D7%A6%D7%97%D7%A7_%D7%A8%D7%94%D7%91
הרי גם צריך להפעיל את הטילים והתותחים...
וגם עוד שליחויות למען משפחת עופר והחברים שלהם באוניברסיטת ברקל(מאסקולת מילטון פרידמן,האחות התאומה של אסכולת שיקגו מהחברה הטובים של פינושה, ברקלי היו מיועדים בעיקר לאינדונסיה וארצות קטנות אחרות,כמו ישראל...):
"במקביל שימש כדירקטור חיצוני בחברות ציבוריות בולטות נוספות כגון "נכסי אזורים", "מהדרין" ו"אחים עופר השקעות"
ציבורי, הכל ציבורי, בכסף שלנו שבבנק מזרחי של משפחת עופר הוא בעצם למענינו, ציבורי...
והופ, כשצריך לבדוק האם להקים בשדה בריר ע"י ערד מכרה שיספק כסף למשפחת עופר ויהרוג רק כ15 אנשים בשנה(הערכות לא שלי)ועוד נפגעים רבים מאוד בדרגות שונות...
אז מי נקרא לברר אם כדאי לעשות את זה בבריר?
יצחק רהב, לשעבר הקודקוד של שייטת 13 ואחר כך דירקטור בשירות אחים עופר השקעות
כמה נוח
מישהו רצה חיי אדם ולא קיבל?
מישהו רוצה חונטה פרטית ועוד בספק שהן בהתהוות?
מה השלב הבא?
למה וויתרנו על הנחתות?
תמיד אפשר לסמוך על האמריקניים?