אוקי תודה נעקוב ונראה
באמת אם נכנסת איתה לחדר למיטה יש יותר זמן הנקה רק לא תמיד אפשרי אבל בהחלט משתדלת לעשות את זה ונראה

אין לי הרבה מה להוסיף, רק זה:
א. לבדוק אם הגרף בקליניקה מתאים לתינוקות יונקים.
ב. להמשיך לעקוב אחרי פיפי וקקי. אם הם בסדר, אז סביר להניח שהכל בסדר.
ג. כרגע הכל נשמע בסדר סך הכל, ולא מעורר דאגה. האטה בעלייה במשקל בגיל הזה היא נפוצה, בייחוד אצל הסקרנים והפעילים.
ג. עדיין, שווה להמשיך להיות במעקב.
אם אי העלייה במשקל נמשכת, ובייחוד אם יש סימנים מדאיגים נוספים, אז יגיע הזמן לבירור רפואי וחיפוש סיבות אפשריות.
@}

כמה הצעות שעולות לי:
[list]
[*] זה לא קל עם עוד ילדים בבית אבל הייתי מנסה להניק ביום בחדר נפרד, שקט וקצת חשוך, לתת לה הזדמנויות נטולות גירויים במהלך היום.
[*] להציע את השד השני תמיד אחרי צד אחד, כמו ממש בהתחלה.
[*] אם אפשר לעשות אמבטיה משותפת איתה, זה מאד מעודד יניקה, אפילו אצל הסקרנים.
[*] לסמוך עליה ועלייך בשבועות הקרובים, לא לשקול כל יום, לתת לכן זמן להכנס למקצב חדש שמתאים לכן ולהחליט מראש על תאריך שבו את שוקלת אותה ומרגיש לך אחראי ולא רחוק מדי.
[/list]

חיבוק ואשמח לשמוע איך הולך לכן, מקווה שגם יגיעו לכאן הותיקות שבשבט, לתת מנסיונן וחכמתן.

הי נינה! תודה על המענה
אין בעיה תשאלו כמה שתרצו כל עוד זה יכול לעזור:)
אז ככה, הנקה בלעדית, לפי דרישה, גם בלילות.
אם כי בזמן האחרון א גם הימים היו מטורפים (לא עובדת אבל חינוך ביתי הילדים בבית) ו ב מרוב סקרנות בסביבה היא יונקת פחות ביום (לא בהכרח פעמים אבל כן באורך ההנקה) אבל הרבה יותר בלילות אז חשבתי שהתאזן.

בכללית היא ילדה 'טובה' (לא כל כך סובלת את ההגדרה אבל את מבינהאת הרעיון) מתפתחת מאד יפה אפילו 'מוקדם' לגילה. סקרנית וערנית.
כאילו הכל טוב חוץ מזה שהיא הפסיקה לעלות במשקל

תודה

הי! שולחת לך חיבוק תומך, למקרה שאת צריכה אחד.
נשמע שקשה לדעת מה בדיוק קורה אצלכן כי הרבה זמן לא שקלת אותה ויש רק נקודות רחוקות בזמן. אבל בכל מקרה שווה להיות מעכשיו יותר עם היד על הדופק ולעקוב אחרי מספר הנקות, תדירות יציאות, צבע הפיפי, ובעיקר להסתכל על הילדה ולראות מה שלומה.

אני רוצה לשאול כמה שאלות כדי לנסות לייעץ לך, אבל בשום אופן לא כדי לגרום לך ייסורי מצפון, לא משנה מהן התשובות:
את מניקה אותה לפי דרישה? הנקה בלעדית? משתמשת במוצץ? את עובדת או שאת איתה כל היום?

לגבי המוצקים זה לא כל כך משנה לדעתי, כל עוד מדובר רק בטעימות ממילא לוקח הרבה זמן עד שהאוכל הופך לחלק משמעותי מהתזונה, וממש אין מה למהר אם היא לא בעניין, ואם כן אז לתת לה להתנסות בלי "להחליף" הנקות ברסקים (המלצה שלעתים אנשי מקצוע דוחפים אליה, בלי סיבה מבוססת מחקרית).

אה וגם שכחתי להוסיף שירדה באחוזון הגובה, עלתה בראש, וירדה קצת באחוזון משקל

הי
רציתי לשאול את המבינות כאן :)
הילדה שלי בת 5 חודשים.
נולדה 2.75 עלתה בהתחלה יפה מאד. באיזהשהו שלב הפסקתי לשקול.
לפני חודש בערך )4 חודשים) שקלתי אותה (עלי במשקל ביתי) והייתה בערך 5.7
היום הלכנו לקליניקה (וגם שקלתי שוב באותו משקל בבית -5.7

זה אומר שלפחות בחודש האחרון לא עלתה אפילו גרם:(
הבגדים כן קטנו עליה והיא מאד עירנית ומתפתחת אפילו מוקדם לגיל (כבר שתי שיניים, מתחילה להתנועע על 6 וכו)
אהל מה אם המשקל?
בחודש חודשיים האחרונים היא באמת יונקת פחות ביום מרוב סקרנות של כל מה שמסביבה אבל הרבה יותר בלילות אז חשבתי שמתאזן... מסתבר שלא. האם מדאיג? מה לעשות?

אמורים להתחיל מוצקים עוד 3 שבועות ב 6 חודשים...
עיצות? דעות?
תודה!

[u]הרבה יותר נוח וזמין להוציא מעדן או במבה[/u]
לגמרי :-)
ולכן, נסי לחשוב על מאכלים פשוטים ואמיתיים שאפשר להחזיק קרוב, בסלסלה על שולחן המטבח, או בדלת המקרר, ולשלוף אותם ככה ישר כשהוא צריך לאכול משהו.
יוגורט פשוט? פירות וירקות שכבר רחצת מיד אחרי הקנייה? אבוקדו, כמו שהוא, חתוך חפיף לקוביות עקומות? טחינה בכפית? חמאת בטנים / אגוזים בכפית או על לחם? גבינה צהובה מאיכות טובה? ביצים חצי קשות שאת מבשלת בנגלה אחת ואחר כך יש לך במקרר לכמה ימים?
בטח תמצאי עוד דברים כאלה שמתאימים לך :-)
המאמץ הוא יותר בחשיבה הראשונית. אחרי שתזהי את מה שעובד לך, גם פשוט גם זמין וגם מזין, היישום יהיה יותר קל ממה שאת חושבת.

תודה רבה תמרוש!!
נשמע מאוד פשוט מצד אחד ומצד שני קשה מאוד...... במיוחד עכשיו שאני תשושה וחלושה כל כך ו הרבה יותר נוח וזמין להוציא מעדן או במבה.... ועד שמגיע אוכל אמיתי אין לו תאבון.... אבל מובן שצריך לעשות את המאמץ הזה למענו. עכשיו צריך למצוא תחליפים לדברים שהתרגלנו. ....

היי מודאגת,
טוב לשמוע ממך :-) כבר תהיתי מה קורה.

[u]אני הפסקתי להניק למעט הנקות לילה, בגלל שקשה לי מאוד פיזית ונפשית להניק אותו עכשיו בהריון,כשאני חלושה כל כך וגם נפשית.[/u]
בסדר. את עושה מה שאפשר (()) אבל ככלל, הייתי מפנה קצת זמן לחשוב עלייך, איך את יכולה לחזק ולרפד את עצמך עכשיו.
למשל: איך התזונה שלך? האם היא עשירה ומזינה מספיק? האם את יכולה לשדרג אותה קצת, בפינה או שתיים, לתת עדיפות למאכלים יותר מזינים, עשירים, מרווים, טעימים, מלאים?
מאוד חשוב לחשוב על עצמך, כי להיות בהריון עם תינוק זה לא קל, זה דורש הרבה משאבים, ואחר כך לגדל תינוק ופעוט ביחד זו חתיכת משימה. את חשובה מאוד בימים אלה, את עובדת במקסימום קיבולת מבחינה פיזיולוגית, וחשוב מאוד מאוד מאוד לתמוך בך ולזהות את הצרכים שלך.
את נורא נורא נורא חשובה (())

[u]מה אפשר לעשות... הוא אוהב רק מעדנים ובמבה[/u]
אה, זה פשוט ;-)
להעיף את כל הממתקים מהבית.
(פשוט, אה? :-P כן, אנ ייודעת שזה לא תמיד פשוט. זה נורא פשוט טכנית, ועשוי להיות מאוד מאוד מורכב מבחינה תרבותית ותפיסתית)

אז אחרי שעבר ההלם הראשוני, בואי נדבר על זה.
[b]מאכלים מתוקים ומעובדים הורסים את מנגנון הרעב והשובע, ומייצרים תשוקה למתוק ודחייה למאכלים מזינים ומאוזנים יותר.[/b]

אני אומרת את הדברים האלה גם מידע כללי, פיזיולוגי, וגם מניסיון אישי חזק מאוד: הייתי שם. אני יודעת בדיוק איך זה להשתוקק למתוק, רק מתוק של מאכלים שתיספו אותם בסוכר, ולא להיות מסוגלת לרצות לאכול שום דבר אחר.

"מעדנים" ובמבה מתכנתים את חוש הטעם שלו, ומקשים עליו לטעום, לרצות ולפתח חיבה לדברים אחרים.

באידיאל, הם לא צריכים להיות בטווח הראייה שלו.
וכיוון שהוא תינוק שלומד מהתבוננות וחיקוי, זה אומר שהוא גם לא יראה אתכם (=אנשים משמעותיים בחייו) אוכלים את זה.
לנסות למנוע ממנו את הדברים האלה, או להגביל אותם, ובו זמנית לאכול אותם בעצמך - יעזור כמו כוסות רוח למת. חסר תועלת. זה רק יעורר קונפליקט.

אז אם משק הבית שלך מוכן לעשות צעד למען התינוק הזה, ולהוציא מהבית שלך, נניח לששת החודשים הבאים, את כל המתוקים, את כל המעובדים, את כל העוגיות התעשייתיות ומוצרי החלב הממותקים והחטיפים הלא-מתוקים (במבה, ביסלי וכאלה), כדי לעזור לו לפתח בסיס יציב ובריא לחוש הטעם שלו - זה מאוד מאוד יועיל.
בשלב ב', אחרי שהשוק עובר ;-) לבקש מקרובי משפחה ואנשים אחרים משמעותיים לעשות דבר פשוט: לא להציע לו ממתקים ומזון מעובד כזה, בכלל.

(כשאני עשיתי את השלבים האחרונים של גמילה מסוכר, והיינו הולכים לחברים להתארח, היינו מתנדבים להביא את הקינוח ותמיד מביאים פירות. פירות שווים, ובשפע. ולא אמרנו מילה בנושא, כי לא רציתי להעיק על אנשים עם הרצאות והסברים. תוך פחות משנה כל החברים שלי הבינו את המסר מעצמם והפסיקו להביא לי עוגות כשבאו להתארח אצלי. היה יפהפה לראות)

איך זה נשמע לך?

הי , רציתי לעדכן שתוצאות בדיקת הדם מראות דוקא שהברזל בסדר וגם עלה מפעם קודמת.
הילדון עדיין אוכל כמו ציפור, ואני הפסקתי להניק למעט הנקות לילה, בגלל שקשה לי מאוד פיזית ונפשית להניק אותו עכשיו בהריון,כשאני חלושה כל כך וגם נפשית.
מה אפשר לעשות... הוא אוהב רק מעדנים ובמבה.....

[u]בלי להתחשב בכלל שזה כניראה הטבע של המשפחה שלנו[/u]
לו רק היית יודעת לכמה משפחות שונות אמרו את זה...
כל כך הרבה, שלי אישית זה גרם מראש לא לרכוש אמון לטיפת חלב ולקחת את כל מה שנאמר שם בערבון מוגבל מאוד.

יקירה, בואי נפתח את הדיון כי זה מה שאת זקוקה לו. אם לא נוח לך בדף הזה, הנה הדף [po]בדיקות התפתחות והיחס לילד[/po]. אנחנו יכולות לעבור לשם.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

כמה שאת צודקת תמרוש.... קראתי את הבלוג של קרן אכן מעורר השראה. בהחלט אהיתי רוצה להמשיך את הדיון אבל נירא לי שזה לא נושא הדף....
ועוד משהו. .... דיברתי עם אמא שלי בנושא הטענות על האחוזונים וההנקה והיא בטלה את הדברים ואמרה שכל הילדים במשפחה שלנו היו באחוזונים נמוכים, אכלו קצת מאוד , חלק ינקו וחלק ניזונו ממטרנה כך שזה לא ניראה לה קשור בכלל. אמא שלי אמרה שגם אותה ממש היו מאשימים כמעט בהזנחה והרעבה בטיפת חלב.... בלי להתחשב בכלל שזה כניראה הטבע של המשפחה שלנו. בסוף תוך כמה שנים הילדים מדביקים את הקצב אם כי עדיין די רזים. אני עצמי רזה ודי נמוכה ויתכן שהילד הולך בדרכי מי יודע.....

יקירה,
קודם כל, עוד (())

דבר שני:
[u]חבל שאני לא מספיק אסרטיבית ולא עצרתי את הרופא הזה באמצע.[/u]
[b]זה[/b] נקרא להאשים את הקרבן. בבקשה תשתדלי לא לחשוב ככה. "לא מספיק אסרטיבית" - נו, באמת! זה כמו להגיד למישהו "חבל שלא היית מספיק מיומן בשביל למנוע תאונת דרכים שהתרחשה מול עיניך". באמת. הציפיה הזאת, שנוכל לעשות משהו בזמן אמת כנגד [b]דמות סמכותית[/b] שיש לה הרשאה חברתית לעשות דברים מדברים שונים, ושמנצלת את הכוח שלה באופן נלוז, ושלוקחת פיקוד על הסיטואציה, ושעובדת לפי תכנית שיש לה בראש ושאת לא יודעת מה קורה ומה הולך לקרות וצריכה להגיב למצב חדש ומפתיע לגמרי באפס זמן - זה לצפות מעצמך לרמות תפקוד על-אנושיות.
די. את חכמה וטובה ויודעת מה טוב ומה נכון לתינוק שלך.
עובדה: זיהית שהמצב הזה הוא חרפה ובושה.
ונהדר שבעלך מסכים על זה. הוא צודק: אין שום סיבה להשלים עם התנהגות כזאת.

[u]אבל אני חושבת שבדיקות ההתפתחות חשובות[/u]
מסכימה אתך.
ואני לא הולכת להגיד לך מה לעשות, כי יש לא מעט אפשרויות במצב שלך, אבל אין שום בעיה שתקחי את הסיטואציה הזאת כהזדמנות ללמידה וצמיחה, ותחזרי לשם, עם הכנה עצמית מראש, והפעם במגמה להוציא מהם את היחס שאת ראויה לו.
אפשר. נשים אחרות עשו זאת (תשאלי את [po]קרן שמש צהובה[/po], לאחרונה היא עשתה דברים ממש יפים בתחום הזה) ועושות זאת.
אני קצרה בזמן ולא אוכל להרחיב כרגע, אני גם לא יודעת לאיזה כיוון בדיוק לקחת את זה כדי שיתאים לצרכים שלך, אבל אם בא לך להמשיך את הדיון - בכיף :-) @}

[u]אז אל תרגישי רע על זה שעמדת מהצד ונתת לזה לקרות hug-sad. זה קשה. ממש מצב קשה המצב שהייתם בו, מצב של התעללות רפואית. סליחה על הבוטות, אבל זה ככה. התאכזרות מיותרת במסווה של טיפול רפואי שאין לערער עליו (כביכול).[/u]

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה רבה לכן בשמת ותמרוש על התמיכה, אהיתי מאוד מאוד זקוקה לה.
תמרוש, את צודקת בזה שהרגשתי רע והאשמתי את עצמי שנתתי לרופא הזה להתיחס בכזו אלימות עם התינןק שלי. הרי גם רופאת המשפחה הנחמדה שלנו בודקת אותו כל מיני בדיקות כשהיה חולה, אבל זה נעשה מתוך כבוד למטופל ואהבה והבנה לילדים. בעלי אמר לי כשסיפרתי לו על היחס המזעזע של הרופא אמר לי מייד שזהו, אם כך לא הולכים לטיפת חלב יותר. אבל אני חןשבת שבדיקות ההתפתחות חשובות , הם גילו לדוגמא בעיה מסוימת כשהיה תינוק קטן וטיפלנו בה כך שהיום זה כבר לא קיים כמעט.
עצוב לשמוע שגם לך תמרוש קרה מקרה דומה... חבל שאני לא מספיק אסרטיבית ולא עצרתי את הרופא הזה באמצע. אבל, איך להסביר..... אני אמא צעירה ולא בטוחה בעצמה, והוא רופא ילדים מומחה... גם החינוך שלי מנע ממני מלהעיר לו על כך..

היי מודאגת,
בשמת ענתה לך כבר תשובות מעולות, אבל רציתי להצטרף עם תמיכה.

קודם כל: סליחה על הבוטות, אבל אחות טיפת חלב שלך [b]בורה[/b] בנוגע להנקה.
המידע שלה מפגר אחרי המציאות, לא מעודכן, והעצות שלה פשוט לא אחראיות.
כל מה שהיא אומרת - תקחי בעירבון מוגבל, ותצליבי עם מקורות אמינים יותר. בשום אופן לא להאמין לה על עיוור - יכול להיות שהיא תצדק לפעמים, אבל גם יכול להיות שלא.

[u]האחות בטיפת חלב אמרה שכדאי לגמול כי גם ככה ישתנה הטעם של החלב למר והילד לא ירצה כבר.[/u]
קשקוש. מר זה אף פעם לא, פשוט הוא שונה. וכמו שבשמת אמרה - אולי הוא יגמול את עצמו, אולי לא.

[u]איך הגברת ההנקה יכולה לעודד לאכול יותר?[/u]
בין השאר, חלב אם עוזר לעיכול של מזון מוצק.
אם, מסיבה כלשהי קשה לתינוק שלך לעכל אוכל באופן מיטבי, או אם יש קושי לספוג ברזל, אז הנוכחות של חלב אם בקיבה, עם כל האנזימים שהוא מכיל והחומרים שמזינים את חיידקי העיכול הטובים של התינוק, עשויה לסייע בתהליכים האלה.

[u]הרי הבטן תפוסה כבר בחלב שלא מספיק מזין ילד בגילו[/u]
עוד שקר נפוץ. נכון שהחלב כבר לא מספיק [b]כמזון בלעדי[/b], צריך גם דברים אחרים, אבל עדיין החלב כשלעצמו מלא ומפוצץ חומרים מזינים (פרט לברזל, שיש ממנו מעט), מלא שומנים שחיוניים למערכת העצבים, עשיר, חשוב ובעל ערך, והערך התזונתי שלו פר מיליליטרים רק הולך וגדל עם הזמן, כי החלב מסמיך בהדרגה ונהיה דחוס יותר.

[u]האחות ממש נזפה בי על כך בביקורתיות ואמרה שכזה ילד רזה סומך על ההנקה ולכן לא אוכל.[/u]
עוד מיתוס. כמו שבשמת אמרה, יש לו בעיה, וזו לא ההנקה. ההנקה כרגע היא חבל הצלה.
וסליחה, איך היא מעזה לנזוף בך על זה??? לילד יש קושי אובייקטיבי, את מנסה לעשות מה שאפשר כדי לעזור לו, והיא [b]מבקרת אותך[/b]???
לא שמעה זאתי בתפקידה של אחות טיפת חלב הוא [b]לתמוך[/b] בהורים??
קישטה.

עכשיו לעניין בדיקת הרופא.... תשמעי, קראתי ונחרדתי.
אין לי מילים. פשוט אין לי מילים כמה שזה נורא.
אני מכירה בדיוק את ההרגשה, כמה נורא זה להיות נוכחת בדבר כזה, כאמא, כי היה לי מקרה דומה: אולטרסאונד של פעוט בן שנה וחצי, שנעשה בדיוק ככה: בכוח, באלימות, תוך כדי צרחות אימים, בלי שום הבנה של איך לעבוד עם ילדים, בלי להתייעץ אתי, בלי להניח לי לעזור עם הבדיקה שתלך חלק, רק להנחית עלי הוראות מטומטמות ולדחוף לי ליד צעצועים בשבילו שלא עזרו בכלום.
רק כשהם גילו שהשלפוחית שלו מלאה ו"הרשו" לי לקחת אותו לשירותים (הרשו!! באמת תודה רבה על החסד והנדיבות!), רק אז חזרו אלי העשתונות והצלחתי להגיד להם "עצור", ולנהל את שארית הבדיקה באופן הנכון.

אז אל תרגישי רע על זה שעמדת מהצד ונתת לזה לקרות ((-)). זה קשה. ממש מצב קשה המצב שהייתם בו, מצב של התעללות רפואית. סליחה על הבוטות, אבל זה ככה. התאכזרות מיותרת במסווה של טיפול רפואי שאין לערער עליו (כביכול).
ה"מה" שנעשה היה נכון ונחוץ - בדיקה התפתחותית - אבל ה"איך" שעשו את זה היה הכי גרוע, נלוז ושפל שיכול להיות.
((-))

אוי האחות בטיפת חלב שלכם... S-:

הטעם של החלב לפעמים משתנה, הפעוט היונק לפעמים גומל את עצמו, ולפעמים לא... בין אם יש חלב ובין אם אין.
ברגע שכואב לך, זה רעיון טוב לעצור באמצע, ולהגיד בגלוי שכואב כרגע, בצורה שתבהיר שזה לא קשור אליו ולא בגללו.
תלכי לפי מה שאת מרגישה, זה תמיד רעיון טוב.
תאפשרי כשאת מרגישה טוב ותעצרי כשכואב לך.
{@

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה על התגןבה המהירה והמפורטת.
למען האמת קצת יהיה לי קשה להגביר את ההנקות עכשיו כשהפטמות ניהיו רגישות... ולפעמים מהכאב אני עןצרת אותו כמה פעמים באמצא.... מה שכן החלטנו שבזמן שאנו בחדר השינה אפשר לינוק כמה שרוצים. ואכן הוא יונק די הרבה.... וגם קם בלילה כדי לינוק. לא יודעת אם ההריון כבר משפיע על החלב אני בשבוע 7 + והאחות בטיפת חלב אמרה שכדאי לגמול כי גם ככה ישתנה הטעם של החלב למר והילד לא ירצה כבר.

[u]הרי הבטן תפןסה כבר בחלב שלא מספיק מזין ילד בגילו ואז הוא כבר שבע ולא אוכל?[/u]
בעינינו "הנקה" היא אוכל אבל בעיני הפעוט - אין שום קשר. "הנקה" זה אמא ואהבה וחמימות וביטחון והגנה, ואוכל זה אוכל... אם תורידי את כמויות האהבה שהוא מקבל, מה הסיכוי שיגדל לו התיאבון?

אם לא הודו אז בקר. אין בעיה להמשיך לתת לו עוף, פשוט ייתכן שיש בעיית ברזל.

[u]בדיקת דם ואז נדע מה עם הברזל[/u]
נכון. רק תוודאי שרשמו את כל הדברים לבדוק - חבל שיצטרכו לדקור אותו שוב רק מפני שהרופא לא הקפיד לבקש את כל הבדיקות S-:

[u]איך הגברת ההנקה יכולה לעודד לאכול יותר?[/u]
כתבת שאת מיניקה רק בלילה.
אם זו תמונה נכונה, אז הוא לא מקבל שום הנקה במשך היום.
מה שג'ק ניומן אומר, זה שיכול להיות שחלה ירידה בתיאבון בין היתר מפני שהוא מקבל פחות מדי חלב.
אם את בהריון זה מחשיד עוד יותר, שלמעשה אין לך כמעט חלב.
במצב של הריון ההורמונים מגבילים את כמויות החלב שאת יכולה לייצר, אבל אם את מיניקה הרבה פחות ביממה אז יכול להיות שירדו הכמויות דווקא בגלל זה.

אני לא זוכרת את כל ההסבר של ניומן, רק שהוא מצא באופן עקבי שהירידה בתיאבון של הפעוט קשורה לירידה בכמויות החלב שהוא יונק. הגברת החלב עודדה גם את התיאבון למזון מוצק.
בכל מקרה, האחות טועה.
זה פשוט לא נכון, מה שהיא אמרה.

אז:
[list=1]
[*] דבר ראשון תנסי את הטריק. להניק מתי שרק אפשר ביום ובלילה. בלי לחשוב על העתיד - גם אם את אמורה ללדת בחודש הקרוב יש אפשרויות תימרון.
[/list]

[list=1]
[*] דבר שני, אחרי שהוא רגוע ומרוצה - להציע עוד מזון מוצק.
[/list]

המטרה שלך מורכבת: להגביר מזון מוצק, לשפר לו את התיאבון, להגביר ברזל, ולהרחיב את נפח הקיבה. לכן טריק מקובל הוא להציע אוכל אחרי הנקה. קודם שיהיה מרוצה ורגוע, ואחרי זה שיאכל עוד משהו. תעקבי אחרי הכמויות לוודא שאוכל טיפה יותר כל יום. לוודא שהאוכל טעים לו ושהוא נהנה (-:

יכול להיות שלא תהיה אפשרות להגביר את החלב, עקב ההריון. בכל מקרה את יכולה להציע הנקה, ואחריה לעניין אותו במזון מוצק, נוסף על הארוחות שהוא אוכל כרגע. אם הטריק יצליח, הוא יתחיל לאכול יותר ואז תוכלי להרחיב את הדגש על האוכל ולהפסיק להציע הנקות (לא לסרב אם הוא מבקש אבל לא להציע). זאת בגדול התוכנית, שיכולה לקחת שבועיים או יותר.
בהצלחה!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה רבה לך בשמת על התשובה המפורטת. הרגשתי כבר ממש אשמה כלפי ילדי שהנקתי אותו.....
הסיבה שאני רוצב לגמול זה כמו שאמרה האחות זה יכול לשפר לו את התאבון וגם כי אני בהריון ולא רוצה להגיע למצב של הנקת שני ילדים.
דוקא הוא אוהב מאוד עוף- מבושל, אפוי, על האש, הודו איננו קונים כי אני לא רואה את זה בסופר אצלינו.
יום ראשון נלך לעשות לו בדיקת דם ואז נדע מה עם הברזל.
איך הגברת ההנקה יכולה לעודד לאכול יותר? הרי הבטן תפןסה כבר בחלב שלא מספיק מזין ילד בגילו ואז הוא כבר שבע ולא אוכל?

מודאגת מאוד, למה בעצם את רוצה לגמול מהנקה?
מקווה שזה לא בגלל השטויות שאמרו לך בטיפת חלב )-:

[u]שכזה ילד רזה סומך על ההנקה ולכן לא אוכל.[/u]
איזה שטויות במיץ עגבניות.

[u]הסברתי שאני מניקה מספר מועט מאוד כל יום וזה בעיקר בזמן שנה[/u]
בעקבות העצות של ד"ר ג'ק ניומן, רופא הנקה מהבכירים בעולם, העצה הראשונה שיש לי לתת לך: לנסות להניק אותו יותר במשך היום. לא רק בזמן השינה. יש סיכוי שהגברת ההנקה גם תגביר את התיאבון שלו.

[u]כמו כן הפנו אןתי לעשות לילדון ספירת דם[/u]
זה מוצדק לחלוטין אבל לפני שדוקרים אותו, תוודאי שביקשו לא רק המוגלובין אלא גם מאגרי ברזל (IRON), פריטין וטרנספרין. אלה המדדים האמיתיים למצב הברזל בגוף. המקרה הנפוץ הוא שהגורם העיקרי לחוסר תיאבון הוא אנמיה, חוסר ברזל.

בין הגורמים לאנמיה: לא אוכל מספיק בשר (בבקר ובהודו יש הרבה יותר ברזל מאשר בעוף), אוכל מוצרי חלב מסחריים במרחק של פחות משעתיים מאכילת מזון עשיר בברזל (שאז הם מפריעים לספיגת הברזל), לפעמים רגישות לגלוטן או למזונות נוספים גורמת לאנמיה. יש עוד גורמים, אלה העיקריים.
הטיפ של ד"ר ניומן למצבים של פעוט רזה בין גיל שנה לשנתיים שלא עולה במשקל:
[list]
[*] להגביר את ההנקות גם במשך היום
[*] אחרי כל הנקה לתת גם אוכל מוצק, אוכל אמיתי, עם דגש על ברזל (בחלב אם יש מעט מאוד ברזל. אמנם כולו נספג אבל בגיל כזה הוא אמור לקבל ברזל מאוכל מוצק, אין מספיק בחלב האם לצרכיו)
[*] לזכור שפירות וירקות הם מזון "דיאטתי"
[*] ברזל מן הצומח לא ממש נספג S-:
[*] חשוב למצוא אוכל שטעים לו (אבל לא על חשבון איכות המזון, כך שזה צריך להיות אוכל אמיתי כדי שיעזור לגדילה ולבריאות שלו).
[/list]

לזכור שהתפיסה של הרופא והאחות, שאולי נשמעת כמו "שכל ישר", אינה מגובה במחקרים כלל. למעשה נמצא במחקרים, כי כאשר גומלים מהנקה במצב של פעוט רזה שלא אוכל, הוא אוכל עוד פחות.
יש סיבה לחוסר התיאבון למזון מוצק, והיא לא ההנקה.
ההנקה היא כרגע הדבר היחיד ששומר על בריאותו במצב שבו הוא אוכל פחות מדי מזון מוצק.

בהצלחה!

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הי בנות...
אתמול ביקרנו בטיפת חלב הילד בן שנה וחצי. יצאתי כמעט עם דמעות. קודם היתה בדיקה של רופא התפתחות שבדק בידיים קרות בלי להתיחס לפחד ולצרחות של בני. החזיק אןתו ממש בכוח ואלימות שלא יזוז בזמן המדידות וגם הדף אותי הצידה כשניסיתי להרגיע....
הוא קרא לאחות ואמר לה שיש בעיה רצינית עם העליה במשקל והגדילה - ירד מאחוזון 5 ל 2. למען האמת כבר קרה שהוא ירד באחוזונים אבל היו פעמים שגם עלה. האחות ממש נזפה בי על כך בביקורתיות ואמרה שכזה ילד רזה סומך על ההנקה ולכן לא אוכל. הסברתי שאני מניקה מספר מועט מאוד כל יום וזה בעיקר בזמן שנה אבל היא הסבירה שהיא כבר ראתה שילדים יונקים עד כזה גיל לא מספיק עולים במשקל. כמו כן הפנו אןתי לעשות לילדון ספירת דם.
אני מנסה לגמול מהנקה אבל זה קשה מאוד הוא דורש ציצי....איך אוכל להקל עליו את המהלך?

זה נשמע סטנדרטי לחלוטין, למעט העלייה במשקל.
האם את מניקה משני הצדדים, או לפחות מציעה את שניהם? לפעמים אם יונקים מצד אחד בלבד כל הנקה זה לא מספיק. זה מצויין שהוא יונק הרבה פעמים במהלך היום.
האם הבקבוקים זה עניין קבוע או שפעם ב?

היי [po]תפוח אדמה[/po], אני מניקה כל שעתיים, לפעמים גם כל שעה (כשהוא ער). בלילה יש שגרת לילה שלפניה הוא יונק בסביבות שבע וחצי, אחר כך מתעורר בשתיים ואוכל שוב, ושוב בארבע, עד שבשש הוא מתעורר סופית. במהלך היום אני מחליפה כשבע חיתולים כולם תמיד עם פיפי. הקקי מאוד נוזלי ובצבע חרדלי. אני שואבת אחרי הנקה בשביל להגדיל לי את הכמות של החלב, את החלב שומרת לפעמים שאני יוצאת בלעדיו.

בגיל שלושה חודשים לרוב אין תחושה של גודש.
כמה פעמים ביום את מניקה? כמה חיתולים את מחליפה ביום? איך נראה הקקי (סליחה על השאלה הקצת הזוייה, זה עשוי להיות חשוב).
האם את מניקה בלילה?
כתבת שאת שואבת. האם את גם נותנת לו את הבקבוק?

לפי העקומות הוא מחוץ לטווח. כל חיתול שלו רטוב מפיפי וקקי יש פעם-פעמיים ביום.

אגב, ניסית לבדוק אותו בעצמך על העקומות? כדאי לבדוק: https://www.facebook.com/media/set/?set=a.1453425934940395.1073741841.100008190068372&type=1

עד שיגיעו מבינות, בואי תשלימי לנו מידע: מרטיב חיתולים? את חושבת שיש לפחות שישה ביום רטובים היטב?

[u]לעיתים נראה כי בערב יש הרגשה שהציצי לא מלא בחלב[/u]
זה כל מניקה תגיד לך, זה לא אומר כלום.

[u]תחושה של גודש הרגשתי מעט מאוד פעמים[/u]
וגם זה לא. החיתולים והמשקל הם העיקר, ובהם צריך להתמקד.

שלום! בני בן השלושה חודשים נולד במשקל 3.480 ויצא מהבי"ח במשקל 3.250. אני מניקה מההתחלה אבל בגלל עלייה איטית במשקל הוא קיבל בקבוק אחד של תמ"ל כל ערב בשבועיים הראשונים לחייו. כעת הוא רק יונק ואני משתדלת לשאוב פעם ביום. העלייה עדיין איטית והוא שוקל 4.750. לפי יועצת ההנקה נראה כי התפיסה שלו טובה. אני מודאגת שאני לא מייצרת מספיק חלב, לעיתים נראה כי בערב יש הרגשה שהציצי לא מלא בחלב, תחושה של גודש הרגשתי מעט מאוד פעמים (רק כאשר התחיל לישון יותר שעות בלילה). המלצות?

בהחלט צריך לראות יועצת הנקה.
עד שמגיעים אליה, צריך שהתינוקת תאכל.
כדאי להמשיך להניק כדי לגרות את השדיים ולשמור על ייצור החלב, ולהוסיף בסוף כל הנקה תמ"ל.
את יכולה לתת לה את התמ"ל בכוסית קטנה כדי למנוע אפשרות של בלבול פטמות.
בהצלחה!

היא לא אמורה לרדת מתחת למשקל הלידה בכל מקרה. בגיל כזה הייתי קודם כל נותנת תוספת אחר כך בודקת הכל אצל יועצת רצינית

ועד שתגיעו ליועצת, תעקבי כמה חיתולים היא ממלאת ביום (גם יציאות וגם הרטבות), שתוכלי להגיע אליה עם המידע הזה. זה חשוב מאוד.

מזל טוב! מקווה שאת בטוב - נחה, אוכלת, שותה, מתאוששת, ושיש לך תמיכה מסביב.
המצב אכן מצריך התייחסות, אבל העצות שקיבלת - גם בטיפת חלב וגם מהחברה - בעייתיות. אני מניחה שבשלב שאת נמצאת כרגע, את מן הסתם לא בעניין של הסברים ארוכים, אז אמנע מכך.
הטוב ביותר כרגע יהיה לפנות ליועצת הנקה מוסמכת ([url=http://www.iaclc.org.il/188568/%D7%99%D7%95%D7%A2%D7%A6%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%A0%D7%A7%D7%94]כאן[/url] תוכלי למצוא אחת באזורך), שתעזור לאבחן את הבעיה, ולגבש איתך תוכנית להגברת החלב על פי המצב ועל פי האפשרויות שלך.
אל יירך לבבך. הרבה מניקות נתקלות בקשיים בהתחלה. זו תקופה מאתגרת, אבל אתן תצלחו אותה ותגיעו בע"ה להנקה זורמת וכיפית @}
שוב מזל טוב, ורוב נחת מהקטנה.

שלום ביתי נולדה במשקל 2,640 ביציאה מהבית רפואה שקלה 2,580 והיום לאחר שבוע וחצי היא ירדה במשקל ל 2,470 בטיפת חלב אמרו שצריך תחליף בדחיפות
חברה אמרה שעדיף לנסות לשאוב ולראות א, את כמות החלב ב, כמה היא אוכלת
מה לעשות ?

אני מחליפה לה 6-8 טיטולים עפ פיפי ביום ו3-6 פעמים קקי.בערך.עכשו אתחיל לבדוק יותר.בהתחלה הכל היה לפי הספר,גם היציאות.
ילדתי בעין כרם הנקתי כבר בחדר לידה .ההנקה הלכה מצוין לפחות ככה זה היה נראה לי.היה לה סיפור אחר של מאמץ נשימה והצוות דרש שתהיה בהשגחה צמודה בתינוקיה.
הייתי צמודה אליה שם והנקתי רגיל אבל לא נחתי כמעט בכלל.
כרגע היא שברה למטה וירדה מתחת לאחוזונים.

היא באמת אוכלת מעט, אבל יש תינוקות כאלה שלא עוברים את ה70 מל לבקבוק.
כמה פיפי וקקי היא עושה? כמה היא עשתה בהתחלה?
איפה ילדת? איך הלכה ההנקה אחרי הלידה?
איך היא מבחינת אחוזונים (של who, שנעשו לפי תינוקות יונקים)?

הצילו
זו קריאה לעזרה דחופה.התנוקת שלי (ילדה מתוקה וחמישית)נולדה בשבוע 41 במשקל 2.950 בלידה טבעית וקסומה.היום בת 3 חודשים שוקלת 4.050 עירנית,חייכנית ופעילה.היינו אצל שתי יועצות הנקה ובעצתן הטובה הנקתי אותה כמה שיותר והצעתי גם כשלא בקשה.נכנסנו יחד למיטה ל"ירח דבש" של הנקה בבקרים כשהיינו לבד בבית.וחוצמזה בהוראתן שאבתי 3-4 פעמים ביום 10 דק מכל צד.
לא עזר לה לעלות במשקל ולהרגשתי גרם לשתינו בלבול ועייפות.היא עלתה 300 גר' בשלושה שבועות
הפנו אותי לרופא "תומך הנקה" שפסק חייבים להוסיף לה תחליף חלב ולהפסיק את סחרחורת ההנקות שאולי מעייפת אותה ואז היא לא יונקת טוב ,לא נוצר מספיק חלב . וחוזר חלילה.
הרופא הסביר לי בעדינות שזה חוסר עלייה קיצוני במשקל ולא כדאי לנסות עוד ענייני הנקה שונים.כרגע בהוראתו אני מניקה אותה 10 דקות מכל צד ואז מנסה לתת לה סימילאק(צמחי..איכס.בכל מקרה איכססס)המתוקה הזו לא מתלהבת בכלל.לרוב אוכלת אחרי ההנקה כאמור 20-30 cc או מסרבת לבקבוק.ניסיתי פעמיים לתת לה לפני ההנקה כדי לראות כמה היא אוכלת והיא אכלה 70-80cc
אציין שניסיתי גם לשפר את תנוחת ההנקה ל"בטן אל בטן" אבל הקטנטנה ממש מתנגדת ודוחפת עם הידיים והראש.למישהי יש ניסיון עם זה?
אני ממש לא רוצה להמשיך עם הסימילאק ומפחדת שהיא תתרגל לבקבוק ושייגמר לי החלב מצד שני אני לחוצה מהמשקל.הילדודים האחרים קטנים אבל אין אף אחד שלא גדל ככה בגיל הזה.
רעיונות,עיצות,מחשבות מישהי? החכם הצהוב אומר לי שהכל בתיאום מושלם:)

נראה לי הכי פשוט להציע בקבוק אחרי כל ארוחת מוצקים (רק פורמולה, בלי דייסה).

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תודה על התשובות.
היא לא יונקת, הפסיקה עם חלב אם בגיל 6 חודשים (כשחזרתי לעבודה).
מה ניראה לכן תפריט הולם לגילה?
כרגע אוכלת 5 ארוחות.
בבוקר סימילאק, 9-10 פירות עם כל טוב (משמש כארוחה מלאה בגלל שמכיל פרי+שומן+פחממה) ב 13:00 מרק עשיר עם עוף/הודו , 17:00 בקבוק ולפני השינה בקבוק + דייסה.
הילדה לא אכלנית גדולה, אוכלת בין 120-180 מ"ל בכל ארוחה.
מנה אפשר להוסיף ומתי? להחליף כבר את הבקבוק של 17:00 בארוחת ערב? ואם כן מה לתת?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אני מנסה לצרף לך את האחוזונים המעודכנים כקישור, אבל יש כאן איזה באג וזה לא מצליח לי. את יכולה לגגל את האתר של משרד הבריאות ולחפש בו, או להשתמש בקישור שמופיע בראש הדף הזה (הוא באנגלית, אבל זה רק גרפים, לא מאמרים).

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

לפי הנתונים שכתבת, אני בכלל לא בטוחה שהיא ירדה באחוזונים. ייתכן מאוד שבטיפת חלב שלכם עדיין משתמשים באחוזונים הישנים (משרד הבריאות הורה כבר מזמן להחליף, אבל עובר זמן עד שההוראה מחלחלת). במקומך הייתי בודקת את המצב בעצמי באחוזונים המעודכנים. ייתכן מאוד שתגלי שהכול בסיידר (-:

להוסיף שומנים בריאים כגון שמן קוקוס, שמן זית לא נראה לי מזיק,
האם היא גם יונקת?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שאלה בנוגע לתת משקל...
לירי שלי בת 7 חודשים, נולדה בשבוע 36 במשקל של 2.1 ק"ג. ירדה לאחר הלידה ל 1.9 ושוחררה הביתה אחרי למעלה משבוע במשקל של 2 ק"ג.
לאורך כל הדרך היא קטנטנה, תמיד באחוזון 5.
לפני חודש (גיל חצי שנה) הינו בשקילה והילדה ירדה מתחת לאחוזונים.
כרגע בת 7 חודשים ושוקלת 6.15 ק"ג.
בטיפת חלב הלחיצו אותי ואמרו לי להתחיל לתת לה קלוריות נוספות.
להוסיף לה חמאה מומסת או שמן לבקבוק סימילאק, להוסיף אורז ופסטה למרק ולהחליף את הבקבוק של 17:00 בארוחה נוספת.
למעט היות הילדה קטנטנה היא מאוד פעילה, חיונית ומלאת שמחת חיים.
היא אוכלת 2 ארוחות מוצקים מעולה ואני מעשירה לה את הפירות באבוקדו טיחינה או שקדינה, מוסיפה תמר ושזיף מיובש ואפילו כף של שיבולת שועל. המרק עשיר מלא עוף/בשר/הודו בתוספת עדשים וכל טוב.
אני מוטרדת מאוד.
מצד אחד היא קטנטונת ולא גדלה (עלתה החודש רק 200 גרם) ומצד שני לא ניראה לי הגיוני להתחיל להבאיס אותה.

אנא עצתכן

כל מה שסיפרת נשמע בסדר גמור. אני לא חושבת שכדאי להוסיף לו מזונות פחות מותאמים לו (דייסה, פורמולה). בטח ובטח שלא כדאי להפסיק את האוכל שהכי מותאם לו (חלב אם).

לפליטות יכולות להיות כל מיני סיבות, החל בתנוחה (כדאי לנסות שיהיה כמה שיותר אנכי) וכלה ברגישות למאכלים מסוימים שאת אוכלת. אם הן התחילו רק בשבוע האחרון, כדאי לחשוב מה עוד השתנה בשבוע הזה -- אולי זה גרם לפליטות?

אני מצטרפת להמלצה של דנדי -- שתראה אותו מישהי שמבינה בהנקה. (ורוב אחיות טיפת חלב ורופאות הילדים לא מבינות מספיק בהנקה, למרבה הצער.)

הוא מחזיק ראש מצויין, אפילו מנסה להרים בית חזה. מתהפך מהבטן לגב, חייכן בחלק ניכר משעות הערות שלו ופעיל מאוד במהלך היום. הוא יונק כל שעתיים-שעתיים וחצי בערך.
הלילות היו טובים יותר בעבר. לאחרונה הוא הולך לישון בסביבות 20:00, מתעורר לאוכל בין 1:00-2:00 בלילה. לאחר מכן בסביבות 4:00 ואחר כך ב-6:00 מתחיל היום שלו מבחינתו.
החשש שלי זה שהוא פולט כמות ניכרת מהאוכל בשבוע האחרון. היינו גם אצל הרופאת ילדים והיא אמרה להוסיף לו דייסה כדי להסמיך את האוכל וככה יפלוט פחות. אני לא יודעת אם לעשות את זה או לא ואני ממש אובדת עצות. הילד נראה בסדר גמור, חוץ מהעניין שהוא התחיל לפלוט הרבה אוכל (גם חלב אם וגם מטרנה הוא פולט בערך באותו יחס).

איך הוא מתנהג? מחזיק ראש? ערני חלק מהזמן?
כמה הוא יונק? איך הלילות?

הייתי פונה ליועצת הנקה.

שלום לכולם!
בני הבכור בן חודשיים וחצי ובשקילה האחרונה בטיפת חלב שקל 4.560. הוא נולד 3.600 והשתחרר מבי"ח 3.400. אחות טיפת חלב אמרה שהוא עלה מעט מאוד וצריך להיות במעקב ואולי להוסיף תמ"ל.
כרגע אני מניקה הנקה מלאה ובאמת אני רואה שהילד באיזשהו שלב הוריד את קצב הגדילה שלו (מבחינת הבגדים). יש כ-8-12 חיתולים רטובים ביום ופעם ביום יומיים קקי.
אני לא יודעת כל כך מה לעשות כי אני לא רוצה להפסיק להיניק מד אחד אבל גם לא רוצה לפגוע בהתפתחות של הקטנצ'יק מצד שני. מה אתן הייתן עושות?

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום,אני אמא לחמישה הקטנה שלי בת שנה וחודשים ושוקלת 7.200 מלחיציצם אותי מאד בטיפת חלב ואומרים לי להפסיק להניק.הילדה חיונית מאדדדדדדדדדדד.אוכלת יפה מוצק מה לעשות???

[u]ארוכה כמו הגבוהים בגילה, ורזה מאד בהקפים[/u]
אה, זה לא מזכיר במקרה אחד ההורים שלה? (רמז: הוא נושא כרומוזום Y...)

מעדכנת שוב:

הנסיכה עדים קטנטנה. ארוכה כמו הגבוהים בגילה, ורזה מאד בהקפים.
יש לה תיאבון בריא. המון מרץ. זה מה שהיא. כנראה.
התיעצתי עם גסטרולוג ילדים מומחה (מהידועים בארץ) והוא אמר: אם היא בריאה, מתפתחת כמו שצריך בגיל שלה ויש לה תיאבון - תעזבי ואל תסתכלי על העקומות והטבלאות.
שאלתי מה אפשר בכל זאת לעשות? אמר - "תפסיקי להניק. תתני לה 7&%^&%9 עם גלוקוז (איזו פורמולה) ושמן קנולה כל יום, זה בריא".

עדין לא הבנתי אם הוא צוחק עלי או לא.

[po]מדור הנקה[/po]

פעיל, אך האתר יוצא לחופשה היום.
ממליצהלקרוא בעוד דפים [po]במדור הנקה[/po], להתיעץ עם יועצת הנקה, או לחכות שחכמות האתר ישובו מהנופש.

האם הדף הזה עדיין פעיל??? בכל מקרה אני מעוניינת לכתוב את המקרה שלי שדומה מאדדדדדד לאמא של ציפלונה ..
אני מניקה הנקה בלעדית. הקטנה שלי נולדת 3 קילו, כיום בת חמישה חודשים (בדיוק) ושוקלת 4.975. היא עלתה רק 250 גר' בחודש האחרון, בגדול מאז ומעולם עלתה מעט (הכי הרבה 150 גר' לשבוע עם תוספת של סימילאק פעם ביום פעמיים בשבוע). שאלתי היא מה ניתן לעשות? הילדה ב"ה מתפתחת יפה (הרבה יותר מלגילה), חייכנית ורגועה אחרי ההנקה בד"כ, יונקת גם כל 3 שעות בלילה. רופא הילדים אמר להוסיף מוצקים. האם זה מתאים כעת? ואם כן אז באיזה מתכונת? ומה מותר לתת? אני בעד דברים כמו אבוקדו/חמאת שומשום/חמאת שקדים...הבאתי לה היום בערך 3 כפיות חמאת שומשום, האם זה בסדר? נראה שהיא ב"ה בעניין למוצקים..אשמח לעזרה ...תודה רבה תבורכו

האם הדף הזה עדיין פעיל??? בכל מקרה אני מעוניינת לכתוב את המקרה שלי שדומה מאדדדדדד לאמא של ציפלונה ..
אני מניקה הנקה בלעדית. הקטנה שלי נולדת 3 קילו, כיום בת חמישה חודשים (בדיוק) ושוקלת 4.975. היא עלתה רק 250 גר' בחודש האחרון, בגדול מאז ומעולם עלתה מעט (הכי הרבה 150 גר' לשבוע עם תוספת של סימילאק פעם ביום פעמיים בשבוע). שאלתי היא מה ניתן לעשות? הילדה ב"ה מתפתחת יפה (הרבה יותר מלגילה), חייכנית ורגועה אחרי ההנקה בד"כ, יונקת גם כל 3 שעות בלילה. רופא הילדים אמר להוסיף מוצר\קים. האם זה מתאים כעת? ואם כן אז באיזה מתכונת? ומה מותר לתת? אני בעד דברים כמו אבוקדו/חמאת שומשום/חמאת שקדים...הבאתי לה היום בערך 3 כפיות חמאת שומשום, האם זה בסדר? נראה שהיא ב"ה בעניין למוצקים..אשמח לעזרה ...תודה רבה תבורכו

לא.. זה פשוט לא יאמן... חזרתי משקילת הציפלונה והיא עלתה ב400 גר׳ מה שמביא אותה כמעט לכפול ממשקל הלידה בגיל חצי שנה.. ואחרי מסכת שכנועים מצד האחות לתת לה מטרנה כי ״החלב שלי לא מספיק״ וכו וכו נאמר לי ש״אם לא הייתי רואה שאת כזאת אמא מסורה הייתי מפנה את העניין לטיפול גורמים מוסמכים...״ !!!!????!!!@&₪&@() פשוט הזוי.. אני בוחרת לא לתת תמל ואני נחשבת לאמא מזניחה.... בהמשך היא הציעה לי שאם אני לא נותנת לה מטרנה לפחות ארסק לה שני פתי בר ואוסיף לכל ארוחה של פירות וגם- שאמיס חתיכת חמאה בחלב השאוב... כן ... ברור...

מוסיפה מהניסיון שלנו.

היינו במצב דומה . הנסיכה הצטננה קשות בדיוק כשהתחלתי לתת לה מזון מוצק, והיא הפסיקה לעלות במשקל.
אנחנו לא שוקלים בקביעות, אז אני לא יודעת כמה זמן נמשכה ״ההאטה״ , אבל היההחודש שבו היא לא עלתה בכלל. היא לא הכפילה את משקל הלידה בגיל חצי שנה ואז אני התחלתי לדאוג. העניין הוא שהיא גדלה, אבל לא השמינה. היא ארוכה מאד...
אז חברה שלי שניסתה להרגיע אותי אמרה שאשים לב שלמרות שהיא גדלה בהקף הראש והאורך, היא לא החסירה במשקל... לא מאד עודד אותי. הרופא עודד לתת מזון מוצק, אבל לא נראה מוטרד. בבדיקות דם המדדים היו בסדר.
חברה אחרת שלי האירה את עיני שאני ירדתי במשקל...
הייתי מאד מאד מודאגת ואני לא אמא דאגנית בכלל, במיוחד לא בענייני אוכל, וזו הילדה הרביעית שלי, כך שיש לי ניסיון.
אז מה עשיתי?
נתתי לאחרים להאכיל אותה מוצקים, מחיות למיניהן שהכנתי ואפילו מטרנה. לא כל כך הצליח. שתי כפיות ואחר כך סירבה בתוקף.
התפטרתי מהעבודה. לקחתי אותי למישהי שעושה ליווי התפתחותי והיא ראתה שהיא זקוקה לקצת עזרה. עשיתי לה עיסויים כמו שהיא לימדה אותי, תרגילים .
המשכתי לתת לאחרים להאכיל אותה מוצקים. התחלתי לאכול בעצמי הרבה יותר. כולל לחם, שלא אכלתי קודם. למה? כי ככה התחשק לי פתאום. הקפדתי עוד יותר על המנוחה שלי.
נוצר מצב מצחיק שילדנ מספר ארבע קיבלה תשומת לב וטיפוח כמו בכורה. זה אגב, נראה לי הגיוני שזה מה שהיא באמת צריכה, כי בחודשי חייה הראשונים היו לנו כמה סערות, שהכי קל היה לשים או במנשא או על הציצי ולא לתת לה תשומת לב באמת.
אחרי שבועיים של כל הנ״ל היא התחילה לאכול יותר מוצקים. וגם לזחול . עם הזמן היא אוכלת יותר, מתפתחת טפו טפו ואני כבר לא דואגת.

תודה לכולן! באורח פלא הפיצקית עלתה במשקל בימים האחרונים.. אני מוכנה להשבע שזה רק בזכות התיעצותי כאן :).. עוד לא שקלתי אך אני מרגישה.. ויכול להיות שאני טועה.. אבל באופן כללי ואחרי הרבה חושבים הגעתי למסקנה ש״אני בסדר, זה העולם שדפוק״.. שבכל פעם מוכיחה את עצמה מחדש.. החלטתי ללכת עם תחושות הבטן ולהפסיק עם הלחץ.. וכבר הוקל לי מאוד.. כמובן שאמשיך לעקוב אבל בגדול תודה שהחזרתן לי את הביטחון בעצמי..

[u]אמא שלי שאלה אותי מדוע למעשה אני כל כך מתנגדת לתת לה תוספת ואני פשוט לא יכולה להסביר את ההתנגדות הנחרצת שלי...[/u]
את יכולה כמובן לתת מטרנה כמזון מוצק. היא כבר הגיעה לגיל שאפשר להתחיל...
אבל אז נשאלת השאלה למה לבחור דווקא במזון מוצק תעשייתי ומעובד, על בסיס חלב פרה (ואם היא אלרגית?!), כשיש בעולם אבוקדו וטחינה ושקדייה וגם חמאות-אגוזים-וגרעינים אחרות. את לא נותנת מטרנה/סימילאק מאותן סיבות שלא היית נותנת במבה, אני מניחה. גם בבמבה יש הרבה קלוריות ואפילו ויטמינים! ;-)

ואשר להלחצות: מוכר מאד. עם בני הראשון עברתי מדורי גיהינום בנסיון להאכיל אותו. אני חושבת שהתוצאה היתה שבגיל שנתיים הוא שקל, נדמה לי, 300-400 גרם יותר מהבא אחריו. זה לא היה שווה את הבכי והלחץ שלו ושלי.
הבא אחריו הגיע לארה"ב בגיל חודשיים וחצי, אבל שם, בגלל החשש עד כדי פוביה מהשמנת יתר, אף אחד לא יגיד לך כלום על ילד שמדשדש באחוזוני משקל, אז המשכנו לנו ברוגע, חוץ מאשר בביקורי הורים. מה שמראה שחלק מהעניין הוא בכלל תרבותי. גם היום, בגיל 4 ורבע, הוא עדיין רזה, אבל בריא ומפותח היטב.
מספר 3 שלי בן 16 חוד' ושוקל 9.030 ק"ג. אנחנו שוב בישראל, באותה טיפ"ח, והמסכת חוזרת, אבל נראה לי שלא יפחידו אותי שוב (בפעם האחרונה פטרתי את האחות ב"אה, זה בסדר, שום דבר שלא ראיתי כבר..."). אני רואה בגינה את הילדים באחוזונים ה"תקינים" (שימי לב שמעצם הגדרתו הסטטיסטית של האחוזון, [b]כל[/b] אחוזון הוא תקין), והם הרבה יותר כבדים ומסורבלים מהבחורון קל הרגליים שלי. הוא נראה לי הרבה יותר "תקין" מהם.
ואחרי שמנקים את הלחץ מהמערכת, יש דברים שלפעמים בכל זאת אפשר לעשות. במקרה שלנו, גיליתי שלאכול בחברה, בפיקניק, במקומות חדשים ומרגשים -- מגדיל מאד את הכמויות הנאכלות. לא שאני תמיד יכולה לסדר את זה, אבל כשאפשר -- כדאי. גם האצלת סמכויות האכלה לאבא/סבתא/סבא עוזרת לפעמים. הם פחות לחוצים ממך וגם אין להם ציצי.
ולהמשיך להיניק. בגילה, החלב שלך זה עדיין הדבר הטוב ביותר שהיא יכולה לקבל.
ולזכור שלפעמים מדובר בגנטיקה שנגדה אין הרבה מה לעשות. שלושת ילדי הציגו גרפים דומים מאד של משקל, חרף הטקטיקות השונות שלי.

והבהרה: אני כותבת כך כי את כבר [b]התייעצת[/b] עם רופא. 5 ק"ג בגיל חצי שנה זה באמת מעט ודורש בירור. אבל אם הרופא רגוע -- אני חושבת שגם את יכולה להיות רגועה.

אוי אני מכירה את זה...
האינדיאני שלי נולד 3.170 ושמר על אחוזון גבוהה עד גיל 7 חוד', אז עשה צניחה חופשית והגיע מתחת לאחוזון 3. אנחנו הגענו עד גסטרו בבית חולים שלחצה לתת לו פורמולה וגם תוסף מזון בפחית שנותנים לאנשים חולים ובתת משקל. הייתה תקופה לא פשוטה ואני זוכרת לגמרי את התחושה הזאת [u]במקום ללכת לאט לאט ובהקשבה לילדתי, אני מרגישה שאני ממהרת ושמאוד חשוב לי שתאכל כמה שיותר כדי שתעלה כבר במשקל... הצל הזה של המשקל הנמוך נמצא כל הזמן[/u] שנאתי להרגיש ככה. הילד התפתח יפה מבחינה גופנית, רגשית, שכלית, לא הרגשתי שמץ של עייפות, כבדות או משהו שידליק נורה כלשהי. רק המשקל הזדחל לו. הוא שמר על האחוזון הנמוך.

אחרי כמה חודשים של התעסקות אינסופית ומעיקה, כל כך מעיקה, באוכל ובמשקל, החלטתי שדי. זהו. אין לילד שלי שום בעית משקל. הבנתי שהתחושות שלי הן הנכונות (שהוא שבר אחוזונים כי הייתה לו דלקת בדרכי השתן בו בזמן שהתחיל לזחול בו בזמן שהתחילו לצאת לו השיניים הראשונות בו בזמן שהתחיל לאכול מוצקים) ולא של הרופאים. הם אמנם מומחים במקצועם, אבל לא מבינים בילד שלי. אני לעומתם, אולי לא מומחית ברפואה קונבנציונלית, אבל אני המומחית הגדולה בעולם לענייני הילד שלי. ראיתי למשל שבשבוע שהיינו בפארק הירדן הוא לא עלה במשקל, אבל בשבוע שאחרי זה היה לו ספייק קטן בגרף, כי הוא השלים. זה נתן לי אינדיקציה שהגוף שלו מתפקד נכון. הרופא לעומת זאת, זילזל בפיסת המידע הזאת כאילו אין לה משמעות.

מאז עברו הרבה מים בירדן. הוא בן רבע לשנתיים ושומר על האחוזון הנמוך בצורה עקבית. הוא עומד בכל המדדים (אחח המדדים...) לגילו וגם הרבה מעבר לכך. טפו טפו טפו.

למה אני מספרת לך את כל זה? שתדעי שאת לא היחידה שמוחה היטמטם ונטחן ע"י הסביבה או ע"י עצמו בנושא המשקל הנמוך, ההנקה וכל השאר. את לא לבד. אם הרופא של הילדה רגוע (שלנו הפחיד אותנו ברמיזות מעוררות אימה על מה שיכול להיות לא בסדר עם הילד שלנו), אז בטח ובטח ש [u]פשוט ללכת לפי הרגשתי? לאט אבל בטוח?[/u]

{@{@{@

היא לא הכפילה... חסרים 600 גרם.. שלפי ה״סביבה״ זה הרבה...

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אבל בעצם היא הכפילה משקל לידה תוך חצי שנה, נכון?
זה לא מה שמצופה?

<[po]תפילה לאם[/po]> מהעבודה

ראיתי את הכלל שברגע שכותבים פה הקושי מסתדר אז החלטתי לנסות את מזלי...
בת חצי שנה אוטוטו.. נולדה בשבוע39 במשקל 2800. הנקה מלאה. בתחילה עלתה יפה אך בסביבות גיל שלושה חודשים החלה התמתנות בעליה. היא הצטננה ובתחילה יחסתי את חוסר העליה במשקל למחלה (עלתה בחודש 50 גר׳... ) אבל מאז עולה מאוד במתינות במשקל ונכון להיום שוקלת 5 קילו. בגדול באינטואיציה שלי היא בסדר, היא מתפתחת יפה, מתקשרת, מאוד נוחה, לא מקטרת, ויש מספיק יציאות. אבל הסביבה... כמובן שאני ננזפת בכל ביקור בטיפת חלב ומופעל עלי לחץ למתן תוספות.. האחות לא בוחלת באמצעים והביקורים כוללים יציאות נחמדות כגון ״תתני לה מטרנה, את תצילי אותה..״ וכדומה.. הלכתי לרופא רק בשביל השקט הנפשי כבר לפני כחודשיים והוא אמר לי פחות או יותר להכניס מאוזן אחת ולהוציא מהשניה.. (וגם אמר לי הדוקטור הנחמד שלאחר כל פעם שאני בביקור בטיפת חלב שאבוא אליו לביקור הרגעה :-) ) לפני כשבועים בערך הגעתי אליו לביקור הרגעה והוא אמר שאני ממש לא חייבת לתת תמ״ל אך כדאי שאתחיל לתת מוצקים והמליץ על דיסות כגון סולת, אורז ושות׳. הוא אמר שתוך שבועיים כבר אפשר להגיע למנה שלמה..
ועכשיו לאחר כל ההקדמה לשאלתי- התחלתי לחשוף אותה למוצקים.. מעט ירקות מבושלים ומעט דייסות.. אבל אני מרגישה שהתהליך לא נכון.. במקום ללכת לאט לאט ובהקשבה לילדתי, אני מרגישה שאני ממהרת ושמאוד חשוב לי שתאכל כמה שיותר כדי שתעלה כבר במשקל... הצל הזה של המשקל הנמוך נמצא כל הזמן מעל הטעימות וזה מציק לי. אמא שלי שאלה אותי מדוע למעשה אני כל כך מתנגדת לתת לה תוספת ואני פשוט לא יכולה להסביר את ההתנגדות הנחרצת שלי...
אני מרגישה שכתבתי מעט מבולבל אבל אשמח לשמוע את דעתכן.. האם לוותר על הרצון לפיטום הילדה ופשוט ללכת לפי הרגשתי? לאט אבל בטוח? האם ללכת לפי מה שהרופא המליץ ולהגדיל כל כך מהר כמויות? האם אני שאננה מדי לגבי המשקל?? (בכל זאת.. הילדה ציפלונה..) האם אתן מכירות עוד דייסות מומלצות שאוכל להכין? או סוגי אוכל משמינים?? אשמח לכל תובנה.. תודה רבה..

תודה ללו (-:
שלוש השקילות האחרונות באותו משקל, בלי חיתול ובאותו בגד.
אני לא חושבת שהיא צריכה להתרוקן כי כשאני מעלה אותה היא בוכה ורוצה לחזור לציצי. כשאני מחזירה אותה היא מנסה שוב ושוב עוזבת ומתעצבנת. גם עודף חלב לא נראה לי כי בהתחלה דווקא היא מרוצה, רק כשהשד כבר מרוקן (אבל לא לגמרי) היא מתעצבנת. לגבי ריפלוקס אני לא יודעת, אבל גם לא כל כך נראה לי כי נראה לי שהיא פולטת רק אחרי שהיא אוכלת הרבה (אולי הרבה מדי?) ולא נראה שהיא סובלת מזה.

שכחתי לכתוב שהיא לפעמים משמיעה מין צקצוקים כאלה בזמן היניקה. אולי התפיסה לא טובה? היא כן פותחת פה גדול.

רגע, לא שאלתי את השאלות הבסיסיות ביותר: האם כל השקילות היו באותו משקל, באותו ביגוד ובחיתול יבש?

שלום לך @}
על-פי מה שכתוב [url=http://menikot.com/index.php?option=[po]com]כאן[/url] content[/po]&view=article&id=258&Itemid=0 הגבול התחתון לעלייה במשקל הוא 120 בשבוע - ואם חישבתי נכון אתן עומדות בקריטריון הזה. ואת אומרת שגם שתן יש בשפע, שזה סימן מצוין.
האם התייעצת עם היועצת גם לגבי ההתנהגות שתיארת בהנקה, או רק לגבי המשקל?
הנה הרעיונות שעלו בדעתי מתיאור ההתנהגות שלה בהנקה:
1) אולי כשהיא עוזבת ובוכה היא צריכה להתרוקן? ניסית לעזור לה בזה?
2) אולי עודף חלב וזרימה מהירה מדי? נשמע לך שזה ייתכן?
3) ההקאות (נראה לי שככה מקטלגים את זה אם זה בשפריץ) מחשידות קצת לריפלוקס, ואם כן זה יכול אולי להיות סיבה לעלייה האיטית. הייתי מנסה לברר.

תגידי אם אחד מהכיוונים האלה נראה לך, ונחשוב ביחד איך ממשיכים (מקווה שבינתיים יזרמו לכאן מגיבות עם יותר ידע ממני).

הסימן שאלה זה לא כי אין דף בשם [po]קצת מודאגת[/po], זה כי אני לא בטוחה אם אני קצת מודאגת או לא.

פיצקית נולדה בשבוע 41+2 במשקל 2.780. השתחררה במשקל 2.590. בגיל שישה שבועות שקלה 3.690, עד כאן הכל בסדר. בגיל תשעה שבועות 4.100, כאן חשדתי. בגיל עשרה שבועות 4.200, כאן כבר התחלתי להיות קצת מודאגת. גם האחות בטיפת חלב הייתה מודאגת אבל יועצת ההנקה שהתקשרתי אליה (היא הייתה אצלי כשפיצקית נולדה כי היא עשתה לי פצעים בפטמה) אמרה שזה בסדר לתינוקות יונקים. האם אכן כך? או שמדובר [po]ביועצת הנקה רגועה מדי[/po].
פיצקית תינוקת חיונית, עושה הרבה פיפי (לפחות 8). יש לה דפוסי הנקה מאוד שונים ביום ובלילה: בלילה היא ישנה הרבה, 7 שעות רצוף ואז עוד 4, ויונקת על פי הספר: יונקת מצד אחד עד שנרדמת על השד, אני מרימה אותה לגרפס (בדרך כלל לא עושה), מחליפה לה חיתול, היא מתעוררת יונקת מצד שני עד ששוב נרדמת על השד. ביום היא כמעט לא ישנה, שעה פה שעה שם (אבל במצטבר ישנה 15-16 שעות) ויונקת הרבה, בלי סדר כלשהו - יכולה לינוק פעם בחצי שעה או שעה או שעתיים. התחושה שלי בשבועות האחרונים (ביום) היא שפיצקית לא שבעה. היא יונקת כמה דקות, עוזבת את הפטמה, אני מצמידה אותה שוב, היא מתעצבנת, עוזבת, בוכה וככה גם בצד השני. אני לוחצת ורואה שיש חלב (אני גם שואבת בשביל תינוקת אחרת ומוציאה בקלות 60 סמ"ק בחמש דקות) כך שלא נראה לי שאין חלב אלא שהיא לא מצליחה להוציא. אני רוצה לציין שאני לא מאוד סומכת על התחושה שלי כי אני זוכרת שגם אצל הילד הגדול שלי חשבתי שהוא לא שבע ואפילו לקחתי כדורי חילבה ובדיעבד אין לי מושג למה חשבתי את זה - הילד היה שמנמן, הכפיל את משקלו בגיל חודשיים וחצי ושילש את משקלו בגיל שבעה חודשים, כך שאולי יש פה פשוט איזה תחושה אמהית-פולנית שהילד/ה רעב/ה.
בימים האחרונים היא גם פולטת מדי פעם (בשפריץ, חלב לא מעוכל), אולי אני מאביסה אותה לאור תוצאות השקילה?
מה דעתכן? העלייה במשקל סבירה?

[u]גם גדילה אינטנסיבית בהתחלה שמאטה אחר כך זה דפוס די נפוץ[/u]
אפילו יותר מ"די נפוץ" - זה ממש הדפוס הקלסי ליונקים (בניגוד למבוקבקים שדפוס העלייה שלהם די לינארי): עולים הרבה עד גיל ארבעה חודשים +-, ואז העלייה מתמתנת מאוד.
נסי להגיע לאחוזונים המעודכנים של ארגון הבריאות העולמי (שזה לא בהכרח מה שהאחות אצלכם משתמשת) ותבדקי את מצבה שם. נראה לי שסיכוי מצוין שתגלי שהיא שומרת על האחוזון ואין שום בעיה שבעולם.

אני לא מומחית, אבל לא נשמע לי שיש מקום לדאגה.
תינוקות צריכים להכפיל משקל לידה עד גיל חצי שנה - ועושה רושם שהיא ממש בדרך לשם.
שינויים בדפוסי היציאות הם נורמליים.
גם גדילה אינטנסיבית בהתחלה שמאטה אחר כך זה דפוס די נפוץ.

יש עדיין הרבה חיתולים רטובים (6-8 ביממה)? היא מתפתחת יפה? היא רגועה ונראית שבעה ומבסוטה אחרי רוב ההנקות? האחות לא מודאגת? אם כן, נשמע שהכל בסדר.

מה שכן, נשמע לי שאתם שוקלים אותה די הרבה... יותר ממה שהייתי שוקלת תינוק שלי. בגיל הזה, אני הייתי רואה אחות טיפ"ח פעם בחודשיים, ואז הוא גם היה נשקל. יש איזו סיבה מיוחדת שאתם ממשיכים לשקול אותה כל שבועיים-שלושה?

שבוע טוב לכולם!
חשבתי להתייעץ כאן עם נשות השבט החכמות.
הילדה שלנו, בת ארבעה חודשים (17 שבועות) קצת מדאיגה אותנו בעניין העלייה במשקל.
היא נולדה סוף שבוע 41 3.680
בשבועות הראשונים היא עלתה יפה למעלה מ200 גר' לשבו. אח"כ זה נהיה 170+ לשבוע שזה גם סבבה. לפני כחודש וחצי התחלה האטה ממש בעלייה.
משבוע 10.5 עד 13.5 היא עלתה 100 גר' (בשלוש שבועות!)
שבוע אח"כ עלהת 140 גר'
ושבועיים אח"כ - שזה אומר לפני כמה ימים עלתה עוד מאה גרם לשבועיים.
סה"כ עכשיו היא שוקלת 5.950 לגיל 16.5 שבועות.

האחות כאן לא מודאגת במיוחד ואמרה שכל עוד היא עולה אפילו קצת ומתפתחת זה בסדר.
והיא באמת סבבה מתוקה אמיתי.
בהקף הראש היא עלתה סנטימ וחצי בארף מאז האטה ובאורך היא גם בעלייה יפה בעקומה רק המשקל לא ברור כזה.
אקיצר, לא יודעים אם צריך לדאוג ולאיזה כיוון.
החלב שלי? (היא יונקת מלא* משהו אצלה? טכנית בהנקה? (לא שמתי לב לשינוי כלשהו)
מה שכן היציאות בטיטול לאכרונה פחות מסה ויותר פעמים כנראה. זה קשור?
טוב, אשמח לשמוע תובנות מכן נשים יקרות.
תודה רבה מאד!

(-:

אחלה כלל, אולי הגיע הזמן לשתף פה יותר בקשיים, תודה בשמת@}

לא ידוע לי על הבדל, אבל אולי בזכות השקט של הלילה, בלי הסחות דעת של רעשים מסביב, היא יונקת יותר בריכוז. ואם את נחת בין הנקה להנקה, אז יכול להיות שיש פרץ של חלב. כמו כן, אולי פתאום החזרה לצפיפות ההנקות מגבירה את כמות השומן בהנקות הלילה (כשיש רווח מאוד גדול זה שוב יורד).

בכל אופן, האם את מכירה את הכלל הזה, שברגע שכותבים בבאופן על איזה קושי, תיכף הוא מתחיל להסתדר? (-:

חשבתי אולי פעם בכמה לילות לעשות מרתון כזה, זה פשוט אדיר כמה שהיא עלתה מליל הנקה אחד, האם יודע על הבדל בין החלב של הלילה לחלב של היום? להוסיף עוד הנקה בשעות היום לא רלוונטי מכיוון שגם ככה היא רוב היום על הציצי, יונקת וישנה, למרות שאני יכולה להניח אותה אני אוהבת להיות איתה עלי כמה שיותר.

המממ. קודם כל - מעולה ונפלא!!!
אם ככה ברור, שהיא יונקת פחות מדי פעמים ביממה. מדהים.
הבעיה היא, שהתינוקות גם זקוקים לשינה שלהם. תגידי, יש אפשרות לדעתך להוסיף לה יניקות במשך היום? שש-שבע שעות רצוף זה יופי לגילה, דווקא חשוב שתשני כי הרי תוך זמן ממש לא רב כל הכיף הזה של שינה בלילה משתנה ברובהמקרים (לקראת גיל חצי שנה הם בדרך כלל מפסיקים לישון ככה )-: ). מצד שני, באמת חשוב שהיא תעלה עכשיו כי זה הגיל הקריטי לעלייה במשקל. בקרוב, בסביבות גיל 4 חודשים, יש האטה טבעית של העלייה במשקל אצל כל התינוקות.
אולי אם תתחילי להעיר אותה לינוק פעמיים ביממה, תוך כמה ימים היא תתחיל לדרוש יותר חלב גם בשעות הרגילות?

אגב כדי להעיר אותה בלילה נאלצתי להדליק אור, להזיז אותה, למסג׳, לדבר ולשיר לה, לבסוף היא מתעוררת ומתחילה לחייך ולהשמיע קולות ואז הופ ציצי לפה ויאללה לעבודה, קצת קשה על בסיס קבוע, במיוחד שאני זאת שאמורה להתעורר מרצון ולהעיר אותה.

בשמת, אני כותבת כאן למען הדורות הבאים, התפתחות מרגשת, שקלתי אותה עכשיו, אפילו אחרי קקי;-) ומסתבר שהיא עלתה 180 גרם בשלושה ימים!!!!! הדבר ששיניתי הוא שהערתי אותה שלשום בלילה שלוש פעמים, מודה שקצת הצקתי לה (אני יודעת שנשמע הזוי אבל התינוקת הזאת אוהבת לישון בלילה בערך שש שבע שעות רצוף) ובעצם השינוי המשמעותי בעליה שלה קרה אחרי שהחלה לישון לילות שלמים, עכשיו השאלה שלי היא מה עושים? האם להעיר בלילה להנקות? או לתת לה לישון ולעלות בקצב מועט? בשעות היום היא אוכלת יפה(אני שומעת ביניקות שלה) איזה מצב מוזר.

תודה בשמת, אני אבדוק באיכילוב.

תנסי גם לראות [url=http://www.lllisrael.org.il/]כאן[/url] אם יש מפגש קרוב במקום שאת יכולה להגיע אליו במועד שנוח לך. ואולי שווה להגיע לד"ר אייל בוצר באיכילוב או לד"ר רועי פורר בירושלים? (מה שמתאים לך יותר)או לד"ר ג'ינה ויסמן? כי תחושת הקאה ממה שאת מתארת גורמת לי לחשוד שיש בעיה בלשון או בחיך. כמובן זה רק ניחוש פרוע, שהרי לא ראיתי אותה.
בהצלחה!

בשמת, תודה על כל זה, אכן הנקתי לפניה שלושה ילדים התכוונתי שניסיתי להלביש אותה על השד כמו שכתבת זה גרם לה לתחושת הקאה, לכן עזבתי אותה לתפוס לבד למרות שהיה לי חשד לגבי התפיסה שלה, אני אפנה ליועצת הנקה, תודה לך על תשומת הלב.

המממ.
נולדה לגמרי במועד ובמשקל טוב.
קקי פעם ביומיים בששת השבועות הראשונים - חשוד. בדרך כלל אומר שהיא לא מקבלת מספיק מהחלב השמן יותר. כלומר, הבטן מתמלאת לה מהר מהחלב שמשפריץ מעצמו, וזהו. לא מגיעה לחלב היותר שמן והיותר כבד בקלוריות. זה שוב מאשר את התיאוריה שהיא פשוט גדלה על מה שהשפריץ מעצמו אבל לא ממש "ינקה" כמו שצריך. עכשיו שהפסיק להשפריץ מעצמו, כבר לא עולה מספיק.
לא יודעת למה את מתכוונת בניסוח:

[u]כשאני מנסה להכניס לה יותר מהפטמה לפה[/u]

כי בכל זאת הנקת שלושה ילדים לפניה, נכון? אולי בכל זאת אציין, שבוודאי שלא מכניסים את הפטמה לפה שלה.
מה שעושים זה, מעודדים אותה לפתוח פה גדול - וברגע שהיא עושה את זה, "מלבישים" אותה על השד. לא מכניסים את הפטמה לפה שלה אלא הפוך.
אם יש לה בעיה לתפוס יותר מהשד, יכול להיות שיש בעיה כמו לשון קשורה, שמפריעה ליניקה.
בדרך כלל עם תינוקות קטנים, שנרדמים ויונקים מעט מדי, מדברים על מעגל קסמים שבו התינוק יונק פחות מדי, נחלש ונעשה ישנוני. אבל היא די גדולה וזה לא נשמע לי הגיוני שזה המקרה.

לסיכום, התחושה שלי היא שאי אפשר לפתור את זה דרך האינטרנט. לדעתי כדאי להזמין יועצת הנקה טובה שתראה איך היא יונקת - או לחילופין שתבואי למפגש לה לצ'ה שיראו איך היא יונקת. אם אפשר לשפר את התפיסה וההיצמדות שלה, אם יש בעיה בלשון.

לגבי הריר: אם ראית ריר בקקי ונראה שהשתפר כשהורדת מוצרי חלב, הייתי אומרת שהיא כנראה רגישה למוצרי חלב ושטוב עשית שהורדת אותם מהתזונה, כי אלה מולקולות שעוברות בחלב וגורמות נזק למעי של תינוקות רגישים )-:
באסה.

היא נולדה 3.600 בשבוע 39+4, היום שוקלת 5.050, בשבועות הראשונים עשתה הרבה פיפי, נראה לי בערך 6-7 חיתולים וקקי פעם ביומיים, היום בערך חמש פיפי ביום( הכוונה לחיתולים ספוגים) ושוב קקי פעם ביומיים, בגלל שעלתה ממש יפה ( אפילו 500 גרם בעשרה ימים) לא התייחסתי לקקי פעם ביומיים. כשראיתי לפני שבועיים שחלה ירידה בעליה שלה נכנסנו ליומיים הנקה ומנוחה במיטה, אבל זה לא שינה הרבה, כשאני מעירה אותה לינוק היא לוקחת כמה שלוקים ונרדמת. אני משתדלת לא להתרוצץ ולנוח איתה כמה שיותר, יכול להיות שזה שילוב של אופי נוח ותפיסה לא הכי אפקטיבית (לפעמיפ היא מושכת את הפטמה תוך כדי יניקה, מה זה אומר?) כשאני מנסה להכניס לה יותר מהפטמה לפה היא עושה כאילו היא עומדת להקיא, כך שאני מבינה מזה שהיא תופסת את מה שהיא מצליחה להכיל, לאחרונה ראיתי ריר בקקי למרות שלא היה צינון , הורדתי מוצרי חלב ונראה שהשתפר, מה דעתך?

עוד שאלה ששכחתי לשאול:
איך היו היציאות בששת השבועות הראשונים? מספיק קקי ופיפי?
ואיך היציאות עכשיו? יש הרבה פיפי ביממה? הקקי הוא לא ממש מדד בגיל הזה, אבל אולי את רואה בו משהו.

כיוון שאני תמיד שוכחת את המספרים משום מה, הלכתי לבדוק. לפי ה - Breastfeeding Answer Book בעמ' 148, בשלושת-ארבעת החודשים הראשונים אנחנו מצפים מהתינוקת לעלות ב-170 גרם בשבוע בממוצע. אז נראה שבחודש וחצי הראשונים עלתה יפה, ובשלושת השבועות האחרונים עולה הרבה מתחת לממוצע.

יש כמה אפשרויות. נשלול מחלה ודברים דומים כי את מתארת תינוקת עירנית, חיונית ובמצב טוב.
ראשית, האם יכול להיות שהיניקה שלה היתה לא-מי-יודע-מה (תפיסה והיצמדות לא ממש טובים) בשבועות הראשונים, אבל היא קיבלה הרבה חלב מפני שלך היתה מלאות והחלב ממש השפריץ לה לפה?
ואילו עכשיו, כשייצור החלב התאזן ואין עודפים היסטריים, היניקה הלא מיטבית מתגלה בכך שהיא יונקת פחות כמויות?

זה דפוס שכיח, לכן אני מעלה אותו כאפשרות.

אפשרות אחרת היא, שהיא עושה הפסקות ארוכות מדי ביניקה, ולמעשה צריכה לינוק יותר. אבל יש לה טמפרמנט רגוע והיא לא תובענית. מצד שני ייתכן גם שהירידה כל כך הדרגתית שהיא לא הרגישה רעב, או שהיא פשוט בעלת מזג כל כך נוח שהיא לא מתלוננת בכלל.

האם ניסית להעיר אותה בכל מיני שיטות ולהציע לה לינוק עוד?
לפעמים אפשר לעודד את התינוקות לינוק יותר אם מניחים אותם על השד עור לעור, ללא חולצה, וכמובן אם נכנסים איתם למיטה למנוחה ארוכה. ברור לי שיש עוד ילדים, ושהם גם דורשים המון תשומת לב, אבל זו בהחלט אחת הסיבות למצבים כאלה: אמא מתרוצצת, מותשת, והתינוק היונק מהסוג הלא תובעני פשוט יונק פחות.

את יכולה לפרט:
כמה היא נולדה?
באיזה שבוע?
מה המשקל שלה היום בגיל חודשיים ושבוע?
הולכת לבדוק ממוצעים.

אני מוסיפה גם שהיא נרדמת בהנקה ונראית רגועה אחרי, אנא עזרתכן, אני מודאגת.

הקטנה שלי(ילדה רביעת) בת חודשיים ושבוע, עלתה עד לפני שלושה שבועות 300 גרם בשבוע ומאז עולה רק 100 גרם בשבוע, היא רגועה חייכנית, יונקת כל שעה שעתיים, אבל לא מתעוררת בלילה בין 6 ל7 שעות רצוף, היא ישנה ולא יונקת בזמן הזה, חוץ מזה כמעט לא בוכה, בעלת
מצב רוח טוב, מתקשרת, עירנית וחמודה, נראית לי אולי קצת חיוורת בפנים, מה דעתכן, האם בעייתי? או נורמאלי? כמה אמורה לעלות תינוקת בגילה בשבןע?

המשקל שלה ממש סבבה לתינוקת בת ארבעה חודשים... בגיל הזה לא עולים הרבה..וגם מתחילים לקום הרבה בלילה לפי ניסיוני..

תודה רבה , לאחר שבוע עם יומיים שלשולים והרבה לילות עם יותר הנקה , פוצ'קה עלתה 130 גר.
תודה על התגובות