אה, יש לי גם מנשא בד ארוך
מזמן לא ניסיתי אותו
אנסה אבל לא מאמינה שיהיה הבדל (חוץ מזה שחם עכשו... אפילו שחורף)

איזה מנשא אפשר לראות מתוכו בגיל הזה? כל המנשאים מגבילים מרחב ראיה לילד שעוד לא מחזיקאת הגב

כדאי לנסות מנשא אחר, לפעמים זה עושה אתההבדל.

תודה. קראתי אבל לא כתוב שם על זה

אולי קשה לה במנשא כי היא לא רואה כלום? התחלתי להוציא לה את הראש ואת הרגליים החוצה, כי היא די מחזיקה את הראש,אבל את הגב עדיין לא, אז נראה לי שהיא לא רואה הרבה. הכי היא אוהבת על הכתף? מתי מישהו ימציא מנשא שחזיק את התינוק על הכתף?:) אולי כי משם זו נקודת תצפית הכי טובה על העולם?
ואולי לוחץ לה המנשא? זה מנשא בלי ריפוד

כלומר עם רגליים בחוץ, כן?

אולי הלינק הזה יעזור? http://www.minsa.co.il/difficulties-on-the-way

בתנוחת בטן לבטן

באיזו תנוחה היא?

התינוקת שלי בת חודשיים, מוכנה רק לישון במנשא (וגם זה לפעמים מתפתלת עדשנרדמת או שאני מכניסה אותה כבר ישנה) כשהיא ערה היא מתפתלת ולא רוצה כל כך, אבל היא כן רוצה להיות בידים-אבל בלי מנשא.
יש לי מנשא סלינג. מה עושים? שעות הערות הולכות ומתרחבות, איך משכנעים אותה להיות במנשא גם ערה?
חוץ מזה שהיא ישנה רק אם אני זזה ברגע שאני יושבת היא מתעוררת. זה משגע אותי. אי אפשר לנוח

אצלנו בתחילת הדרך הקטנטונת הייתה במנשא בד ארוך והתלוננה בכל פעם ששמנו אותה שם. אחרי כמה זמן נרגעה ואהבה את זה.
סביב גיל 5 חודשים עברנו לארגו והסיפור חזר על עצמו - היא לא אהבה להכנס למנשא בפעמים הראשונות, אבל אחרי דקה של ליטופים נרגעה ואחרי כמה פעמים התרגלה - כנ"ל על הגב.
בגלל שבאמת האמנו שהמנשא יהיה לה טוב, קיבלנו את ההתנגדות שלה כקשיי הסתגלות - אולי זה נשמע לא מתחשב, אבל לנו זה הרגיש נכון.
והיום גם בגיל 3 היא לפעמים בארגו על הגב - בשמחה רבה!
(ובצהוב כתוב - גם בצד השני יושב בנאדם. גאוני!)

כבר מהיום שליאה נולדה היא נמצאת במנשאים שונים ומגוונים. ככל שגדלה עלו כל מיני שאלות ותמיד מצאתי בין דפי האתר המבורך הזה תשובות (תודה!! )
בחודש וחצי האחרונים (ליאה כמעט בת חצי שנה) היא לא נרדמת במנשא יותר - רק בידיים ורק בשלי... היא מסכימה להיות מעט זמן במנשא הסיני מקדימה, ונהנית להעביר איתי את הזמן בעבודות בית ובחוץ במנשא צד. אבל ברגע שהיא מתעייפת היא מתחילה להתנגד ורוצה לידיים - מה עושים?? זה מעייף אותי נורא וגם לא ממש פרקטי - כל פעם צריך להעביר אותה מהמנשא לידיים וחזרה (כמובן שהיא גם מתעוררת בהרבה מקרים, אז אני מעדיפה פשוט להחזיק אותה...)
ועוד משהו - היא ממש מתנגדת לנשיאה על הגב. כל פעם שניסינו היא פרצה בבכי נעלב
עשינו הפסקות וניסינו כמה פעמים ולא הולך.
אשמח לקבל טיפים - אני מאוד מאוד רוצה להמשיך את חווית המנשא עבור ליאה, אבל זה הופך להיות חווית ידיים יותר מהכל....

בנות תודה רבה.(-:

בגיל הזה זה דווקא אופייני שהוא מסרב להיות במנשא בתוך הבית. גם שלי היה כזה.
הפתרון- בתוך הבית הילד על הרצפה לידך, או במנשא צד, ובחוץ- על הגב. לא יזיק לנסות את הפתרונות שיש לי אוצר הציעה אבל חשוב לדעת שלא כל תינוק יסכים להיות על הגב בגיל 9 חודשים כשאמא שוטפת כלים- יותר מענין לזחול ולעשות בלגן בארונות המטבח.
רצפה קרה זו לא בעיה- מלבישים בהתאם (וממילא תכף יתחילו החמסינים הראשונים).
לגבי הפעלה- ממליצה על שיתוף ילדים בעבודות הבית, כבר בגיל הזה

לגבי המנשא- יתכן ובנך רוצה לראות והיאמו לא מאפשר לו. את יכולה לנסות מנשא סיני/קוריאני ולקשור אותו גבוה כך שהוא יראה מה קורה, או לחלופין להשתמש במנשא צד שגם מאפשר לראות.
לגבי "איך מפעילים תינוק"... לא מפעילים תעשי מה שאת רוצה/צריכה לעשות ותני לו להיות לידך ולעשות מה שהוא רוצה/צריך לעשות.
בהצלחה

בןקר טוב,
חייבת להבין -קניתי לפני 4 חודשים מנשא יאמו מקסים. היות ואין לנו טיולון(למרות שבעלי החליט שהגיע הזמן לקנות ויהי מה! כואב לו הגב והוא טוען שהקטקט נהנה מאוד בטיולון שהשאלנו...) לא משנה זו לא הנקודה הזאטוט שלי בן 9 חודשים וכמעט ולא מוכן להכנס למנשא גב,למעט טיולים ארוכים שאני עושה איתו בחוץ ,בבית בשום פנים ואופן הוא לא מסכים להיות במנשא זה נורא מתסכל כי בדיוק בשביל זה קניתי אותו על מנת שאוכלל לעשות עבודות והוא עליי. האמת עכשיו כבר נראה לי מאוחר מדי כי הוא טפו טפו תינוק מאוד פעיל שאוהב לזחול ולחקור כל מה שרק אפשר... עכשיו גם חורף והרצפה קרה ולא תמיד אפשר לצאת מהבית ולפעמים יום שלם אני רודפת אחריו אין לי רגע לנשום ושנינו נחנקים טוב זו כבר שאלה בתוך שאלה(-: אז אנשים יקרים אתם מוזמנים לתת לי רעיונות לאיך משכנעים תינוק להסכים למנשא גב(מנשא עם פנים החוצה מסכים...) ואיך מפעילים תינוק בן 9 חודשים כשאי אפשר לצאת מהבית?( אספר מה שאאנו כבר עושים: שרים,רוקדים קצת ,מספרים סיפורים ,משחקים בצעצועים אמיתיים ומאולתרים מסתכלים בתמונות,אוכלים ביחד,.....) אשמח לעצות מיטיבות יום נפלא לכולכם!

תנסי לתת לו ציצי במנשא.
אם הוא שבע, אז את ה"ציצי הריק".

מזל טוב @}

האם קיבלתי סרבן מנשאים?
לא יודעת.
האם זה מסתדר בהמשך?
מאד סביר שכן.
בני הבכור נישא בתנוחת בטן לבטן במנשא בד ארוך מגיל חודשיים עד גיל 10 חודשים (ואז יאמו עד גיל 3, שבו נכנסתי להריון נוסף).
לצעיר שלי מלאו חודשיים וכבר שבוע שאני מנסה להכניס אותו לתנוחת בטן לבטן, כי הוא כבר ארוך מדי לערסול (ליתר דיוק, אני זו שהרוחב שלה לא מאפשר לילד בן חודשיים באורך ממוצע להתערסל בנוחות). צרחות.
היום זה עבד והוא ישן כך שעתיים.
אני לא מומחית כלל בנושא מנשאים, אבל מסתכנת בלומר שקשה לי להאמין שקיים איזשהו תינוק שהוא סרבן מנשאים טוטאלי (בשום מנשא, בשום תנוחה, לשום פרק זמן). כמו הרבה דברים בהורות זה גם עניין של נחישות שלנו, משהו כמו "חמודון, אם אתה רוצה על הידיים ליותר משתי דקות, תוכל לקבל את זה רק עם מנשא. עכשיו תחליט".
(אם אתה סתם רוצה להשתנע, אפשר גם עגלה).
ג'וניפר, אם את באמת צריכה נואשות את שתי הידיים שלי בחזרה הוא יקטר ובסוף יתרגל, כמה לא באופני לומר. גם את באינטראקציה הזאת וגם הצרכים שלך חשובים, ומנשא אינו ארץ גזירה. תחשבי שהאפשרות האחרת היא לתת לו לצרוח... על הרצפה (וכמו שאנחנו יודעים כבר, יש מספיק הורים שזה נראה להם בסדר גמור ).
כל זה אם באמת את לא מוצאת סיבה פיסית לאי הנוחות שלו.

בשעה טובה ומוצלחת רכשנו אתמול מנשא שרון דרור (וממליצה בחום על ורד, יועצת המנשאים של המנשא הנכון באיזור ת"א וכפ"ס. איזה חמודה!).
הקטנטול עדיין לא החליט אם הוא אוהב אותו או לא - הוא לא מראה התלהבות אבל גם לא פורץ בבכי מר (כמו שהוא בהחלט יודע לעשות כשצריך) - סתם מקטר קיטורים קטנים.

גם תוך כדי הליכה, גם תוך כדי קיפצוץ על הפיזיובול... נוסו תנוחות ערסול ובטן לבטן, מה שמותר בגילו.

ואני צריכה נואשות את שתי הידיים שלי בחזרה.

האם קיבלתי סרבן מנשאים? האם זה מסתדר בהמשך?
נסיון? עצות? משהו?

טוב, עדכונים מהשטח.
ילדת טבע, קיבלתי את ההצעה שלך שחררי.
ועכשיו אני מרגישה הרבה יותר טוב.

כשחשבתי על הטרוניות שלי מאתמול ושוחחתי עליהן עם האב המאושר הבנתי כמה אני הבעיה, ולא הבת שלי.
אז יצאנו החוצה במנשא אחר ובתנוחה אחרת (לוטוס באובר דה שולדר) ודווקא היה סבבה. ובמשך היום פשוט לקחתי אותה מכורסה לשטיח לברכיים שלי בכל מקום שבו הייתי. והיה סבבה (וגם פחות פספוסים עלי... )
בקיצור, כשהפסקתי לפחד הפסקתי להתכווץ, ונעשיתי רכה וגמישה יותר.
מקווה שזה יימשך ככה.
שוב תודה לכן.

ואם חם וצפוף לה - מה אפשר לעשות?
חוץ מזה, אין לי שום בעיה שהיא תשכב ככה ערומקו עם הבריזה בקפלים אבל אני רוצה להצליח לצאת אתה בנעימים מהבית.

נראה, בסוף יהיה לזה פתרון ובינתיים אני אירגע (-:

שוב תודה. ממש הפכתי את העמוד הזה לדף תמיכה..

אולי חם לה מידי? אולי באמת המנשא צפוף מדי? החיפושית שלי גם לא סבלה עירסול, אני יכולה לספור על יד אחת את הפעמים שהסכימה להתערסל, היתה פורצת בצרחות מיד אם הייתי מערסלת אותה ולא, לא היתה לה כל בעיה של מתח עודף בשרירים זו פשוט לא היתה העדפה שלה, גם היה לה חם מידי וגם התנהגה כאילו צפוף לה. העדיפה בבירור בטן לבטן לעומת אחיה שהכי אהב עירסול ועכשיו מאוד נהנה גם מבטן לבטן (או בטן שלו על הגב שלי יותר נכון) ונרדם ככה בשניות, הוא גם הודיע יום אחד שצפוף לו ואין לו מקום לרגליים בלופי.
יש המון דרכים לחבב שכיבת בטן על תינוקות שבנויים קודם כל על חיזוק העורף, איך היא מרימה ראש? יש לך כדור פיזיו? אצלנו זה מאוד עזר עם החיפושית, היא לא אהבה להיות גם על הבטן וגם לא על הגב רק על הכדור וזה פיתח לה את הרמת הראש די בקלות ובכייף ועזר לה לחבב את השכיבה על הבטן כי כבר היה לה יותר קל להרים ראש (ככה זה כשלא כל כך אוהבים להיות במנשא/עגלה/מיטה רק רק רק על הידיים החשופות או על הכדור). שחררי. אז היא לא תהיה במנשא 24 שעות ביממה, אולי היא פשוט לא צריכה את זה? זה עניין שלה, לא? לי נשמע מצויין לשכב ככה ערומקו עם הבריזה בקפלים ולבהות בתקרה. הלואי והיו נותנים לי...

תודה על העצות
מה, עכשיו גם הסלקל לא בריא?!
אז מה כן?
אגב, כדי להדגים ש הם משתנים כל הזמן_ היום היא דווקא נרדמה לי בידיים ונכנסה לערסול ממושך וישנוני באובר דה שולדר עד שחזרנו הביתה...

מה הבעיה בשכיבה על הגב? (בהנחה שיש גם בטן מעת לעת).
הבית שלנו בנוי כמו רכבת - אם היא על הגב אני חייבת לטלטל אותה ממקום למקום או להשאיר אותה בלי קשר עין.
חוץ מזה, אני לא אוהבת שגוהרים עליה כל היום, והמנשא מגן מפני זה.
ואחרון חביב - אין בטן. היא בוכה על הבטן, בסבבה על הגב.

מה מציק לה בבטן לבטן?
לא יודעת. אולי מיהרתי להתבכיין בגלל הימים האחרונים. הידיים שלה ממילא משוחררות במנשא ומתנפנפות בכיף, ואת הרגליים עוד מוקדם לשחרר לדעתי (היא קטנה!). גם לי נראה שלפעמים צפוף לה, אבל לפעמים דווקא מחפשת את הצפיפות.

בכל מקרה זה פחות בעייתי בתוך הבית (תמיד אפשר על הידיים), אבל מסתבך כשיוצאים החוצה.

עכשיו (בגיל המופלג של חודשיים וחצי) גם התנוחה של בטן אל בטן מתחילה להציק לה, ועל הגב היא ממש עושה טובה שהיא מסכימה

הם משתנים כל הזמן.
להושיב בסלקל זה לא פתרון כי זה לא בריא.

מה הבעיה בשכיבה על הגב? (בהנחה שיש גם בטן מעת לעת).

ההתנגדות שלה לערסול יכולה להיות סתם העדפה ויכולה להעיד גם על איזשהו חוסר איזון בגוף (אני חוסכת לך ולי מלים ארוכות. קראי כאן ), עניין בר תיקון.
מבינה את הצורך שלך באפשרות לשאת. צריך שתהיה האפשרות. מה מציק לה בבטן לבטן? אולי אם תשחררי את הרגליים והידיים מהמנשא היא תרגיש טוב יותר?

אולי לא מצאת את המנשא הנכון עבורה? יש מי שבאה הביתה עם המון מנשאים ומייעצת מה הכי מתאים תבדקי ב סדנת מנשאים (נדמה לי שכך נקרא הדף).
אבל באופן כללי אני מסכימה איתך שצריך קודם כל להקשיב לתינוק ולראות מה הוא רוצה, תנסי אולי לשלב בין שימוש בעגלה ובמנשא.
אני חושבת שזו גם פונקציה של גיל ובעוד חודש בערך כבר יהיה לה יותר קל במנשא.
הכי חשוב- תהיי קשבה לעצמך ולמה שאת קולטת מהבת שלך כי הכי בטוח זה ש"אמא יודעת הכי טוב",
כל טוב @}

לא רק שהיא לא כל כך רוצה במנשא, הילדה הזאת פשוט הכי אוהבת בעולם לשכב עירומה על הגב (בלי קפיצות ובלי שטויות) !
טוב, חלק גדול מהיום היא על הידיים, ולפעמים רק זה מנחם אותה. לפעמים היא נרדמת רק במנשא, או מסכימה להישאר בו בבית כשאני עושה דברים אחרים, ופשוט "יושבת" עלי המון (כשאני אוכלת או על המחשב) וביציאה היא לרוב מסתכלת על העולם בסקרנות דרוכה וזקופה מתוך המנשא שלה ונרדמת בו בדרך (אפילו למדתי להניק בהליכה במנשא מסורתי!).

אבל כשהיא בוכה, הדבר הכי טוב הוא להפשיט אותה ולהשכיב על הגב. וגם סתם כך, כשהיא מקטרת. היא יכולה להיות ככה אפילו שעתיים!

והיא יושבת בתוך הבית בכיסא הסל-קל שלה בהנאה אדירה.

כבר בגיל חודש היא הבהירה שהיא לא אוהבת תנוחת ערסול, ועברנו לתנוחות זקופות עם הרגליים בצפרדע.

עכשיו (בגיל המופלג של חודשיים וחצי) גם התנוחה של בטן אל בטן מתחילה להציק לה, ועל הגב היא ממש עושה טובה שהיא מסכימה (זה רק בבית - אני חוששת לצאת איתה החוצה כשהיא על הגב, כדי שאוכל לראות ולהניק מיד).
הרצון הזה שלה לשכב כל הזמן מאוד מגביל אותי בבית, והיום ממש לא יכולתי לצאת כי היא סירבה להיכנס למנשא (דבר כזה עדיין לא קרה לי עם המנשא הזה).
כבר יומיים אני חושבת - קודם בתור אמירה צינית ועכשיו באמת - שאני פשוט צריכה להשיג לה עגלה.
אבל לבי לא מלאני. זאת בעיה שלי. עגלה נראית לי רחוקה מדי ומכנית מדי. אני חוששת שהיא תהיה ללא מגע אנושי כל כך הרבה זמן.
וגם לא אוהבת שהיא שוכבת ככה, בתנוחה שמזמינה את בני המשפחה לגהור עליה.

נראה לי לא הוגן שבגלל האמונות המוזרות שלי היא תיאלץ להיתקע במנשא. אבל קשה לי לעשות את זה.
חברה שלי אמרה לי "היא מרגישה טוב על הגב כי את לידה כל הזמן והיא בטוחה בגלל שאת נושאת אותה הרבה" P-:
לא יודעת. ילדה של עיקרון הנתק
מה דעתכן?

תודה על העצות!
אני חדשה כאן, וכל פעם מחדש מתרגשת מהאכפתיות. תודה באמת.
אני באמת אנסה לצאת החוצה. העדפתי להתחיל בבית, כי תינוק במנשא באזור שלי מושך תשומת לב מספיק, אז כשהוא צורח...
אבל יאללה, נאתגר ת'שכנים.
עד עכשיו הייתי עם מנשא בד ארוך,שהאמת, הוא לא חולה עליו, אבל מסכים להיות בתנוחה על הבטן שלי עם הפנים החוצה(איך קוראים לזה? גב בטן? בטן גב? לא משנה)
אבל מקסימום לחצי שעה, ואז רוצה רק על הידיים...
ואני כבר עם כאבי גב ממש, נראה לי שנמשכים עוד מההריון,והמתוק שלי ע נ ק (בלי עין הרע)...
אני אמשיך לנסות, בינתיים עושה לו מתיחות שרירי רגליים כל ערב במסאז'...
מקווה שלא תראו בקרוב ארגו במדור מנשאים יד שניה

_הארגו הגיע. הוא מדהים. נוח בטירוף. בלי כאבי גב.
אבל...
הוא לא מסכים להכנס אליו!!!!!_
בדיוק בדיוק מה שקרה לנו בגיל חצי שנה בערך. החזרתי את הארגו שקיבלתי לניסיון, ועברתי ל מנשא סלגוזל (מנשא צדי).
בגיל 9 חודשים הסלגוזל כבר שבר לי את הגב, קניתי יאמו ואז הוא נכנס אליו בשמחה ובלי בעיות.
יכול להיות שאם תחכי עוד חודשיים-שלושה דברים ייראו אחרת.

אולי תנסי קודם בטן לבטן? היה לך גם ודם מנשא גב? מה היה קודם? ואולי תכניסי אותו ומיד תצאו לטיול?
אני כל כך מבינה לליבך!

ומה שלי יש לכתוב על כותרת הדף שאני פשוט מתאבדת בלי מנשא... (-:

עלה,
הניחי לזה שבוע.
כשאת מנסה שוב (כשכולם רגועים, שבעים יבשים ושמחים) היעזרי במישהו בלבישה כדי שתימשך מינימום זמן (לפני שימצמץ כבר יהיה על הגב) וצאי לטייל בסביבה מעניינת ונחמדה.

תתחדשי

אחרי ששמת אותו במנשא הלכת איתו או היית בתנועה כלשהי?
אצלנו דגן לא אהב שום מנשא בהתחלה , היה צריך ללכת איתו או לנוע מצד לצד (כשהמוצץ בפה) ורק אז הוא היה נרגע.
בסוף הוא נהיה חובב מנשאים

דרך אגב , גם את העגלה הוא שנא בהתחלה ועשיתי את אותו הטריק - שמתי אותו עם מוצץ ומייד התחלתי לנסוע והוא נרגע והיום הוא מת על העגלה שלו.

הזמנתי מארה"ב ארגו. כבר חודש וחצי(!) שאני מחכה לו, אחותי גרה שם, ועד שמצאנו עם מי לשלוח לארץ, ועד שהגעתי אליו, ובקיצור...
הארגו הגיע. הוא מדהים. נוח בטירוף. בלי כאבי גב.
אבל...
הוא לא מסכים להכנס אליו!!!!!
ניסיתי כבר 4 פעמים. בכל התנוחת (למרות שנראה לי שהוא הכי יאהב על המותן) והוא צ ו ר ח.
הוא בן 5 חודשים, יכול להיות שזה מותח לו מידי את הרגליים? כי זה ישיבה כזאת בפישוק ממש.
אשמח לעצות!

בטח

בטן לבטן ניסית?

תודה.
ניסיתי תנוחת לוטוס במנשא לופי וזה גרר צרחות נוראיות, חשבתי בהתחלה שאולי יש לו טונוס שרירים גבוה כמו שהוצע לי כאן באחד הדפים אולם בידיים הוא מוכן להיות בלי שום בעיה בתנוחת ערסול. יחד עם זאת הוא באחוזון ה 95 מבחינת גובה. זא שהוא ארוך כמו ילדים בני שנה + בערך אבל רק בן חודשיים וחצי ויכול להיות שזה גורם לו לחוסר נוחות גדול במנשא בטח בתנוחת לוטוס עם הרגליים מקופלות.

לעוגיה ,,,הוא עוד לא מחזיק את הראש לבד, אבל גם אני חושבת שאולי כשיראה עולם יהיה לו יותר רצון להיות במשא.

איזה תנוחות נסית? האם נסית תנוחת לוטוס?

נראה לי ששווה לנסות מנשא מסורתי (סיני או קוריאני) בנשיאה גבוהה (על הגב) מעל הכתף כך שיראה עולם.
אני מניחה שהראש כבר מוחזק היטב. זה תנאי.
תזכרי שהם משתנים כל הזמן. נסי שוב ושוב מדי פעם, רק במצב רוח וגוף טובים (לא עייפים, לא רעבים, לא עצבניים), העזרי במישהו כדי ששלב הלבישה יהיה הכי מהיר שאפשר.
בהצלחה @}

אוף....הוא כבר בן חודשיים וחצי, וכל החלומות שלי על מנשאים הולכים ונגוזים. פשוט מסרב להיות במנשא. ניסיתי בבד ארוך, בלופי ובוילקינט והוא לא מפסיק לצרוח עד שאני מורידה אותו. הוא תינוק גדול כבר 6 קילו, רוצה כל הזמן על הידיים ואני מותשת, לא יכולה ומספיקה לעשות כלום.
משוועת לרעיונות ולעזרה תודה

בהחלט יש תינוקות שפשוט לא אוהבים להיות במנשא, או מסכימים להיות רק בתנוחת תינוק רואה עולם. כבר נתקלתי בכמה כאלה.
מצטרפת לדיעה שבגיל ישיבה יהיה קל יותר (ולו מפני שהיא גם תבלה יותר ויותר על הרצפה).

צרת רבים נחמת (רבים?טפשים?) שלו מעולם לא הסכים להיות המנשא בבית. גם בחוץ הוא מחא כשהכנסנו אותו, אבל נהנה מאד בטיול. מגיל 3 חד' בערך לא הסכים להיות במנשא בשום תנוחה פרט לפנים בחוץ (רואה עולם או משהו כזה) שכנראה לא בריא מבחינה אורטופדית.
אתם נמצאים בתפר בין תקופות. עוד מעט, כאשר תוכל לשבת, יהיה יותר קל איתה גם בעגלה וגם בתנוחות נוספות במנשא.


אבל היא לא רוצה לישון במיטה
מעטים (אם בכלל) התינוקות ששמים אותם במיטה והם נרדמים בשקט וישנים במיטה לבדם 3 שעות.
לדעתי, את יכולה לנסות, ע"פ ההכרות שלך איתה, ועם הצרכים שלכם, לנסות למצוא איזשהי שדרה של סדר יום. גם אם כרגע נראה שאין לה כזה. גם לה יהיה הרבה יותר קל להרדם, אחרי שהיום שלה יהיה מאורגן יותר.

בהצלחה

הקטן התחיל להעדיף לישון במיטה ולא במנשא

אבל היא לא רוצה לישון במיטה (מתעוררת תוך חמש דקות)- רק עלינו

קוריאני שבו אפשר לקשור את הילד גבוה כך שיציץ מעבר לכתף שלך. יכ
יושבת די גבוה במנשא אתיופי או מאי-טאי

נשמע מוכר. סביב הגיל הזה (אצלנו קצת יותר מאוחר) המנשא הפסיק להיות אהוב בתוך הבית. הקטן התחיל להעדיף לישון במיטה ולא במנשא (ובכלל, שנות היום הולכות ומתקצרות מעצמן ככל שהם גדלים). מאז גיל 8 חודשים הוא אוהב רק מנשא צד בתנוחת מותן והמנשא משמש בעיקר מחוץ לבית, ולרוב לא משמש להרדמות (אלא אם כן אנחנו לא בבית והוא גמור מעייפות).

הייתי מנסה מנשא מסורתי קוריאני שבו אפשר לקשור את הילד גבוה כך שיציץ מעבר לכתף שלך. יכול להיות שכך היא יותר תהנה להיות בו בזמן שאת עושה עבודות בית.

רק אצלנו זה ככה?
הילדה סרבנית מנשאים. לא שהיא לא רוצה להיות על הידיים, היא רוצה רק על הידיים אבל לא מצליחה להתמיד יותר מידי זמן במנשא, במיוחד אם ערה, במיוחד בבית. היא כבר בת 5.5 חודשים ונישאת בכל תנוחה אפשרית. בחודשיים הראשונים היתה במנשא בד ארוך מוערסלת, לא הסכימה להיות בו כשהיא ערה וגם לא בתוך הבית, רק בטיול. אח"כ עד לפני חודש בערך באובר דה שולדר בערסול כשישנה ובקנגרו כשערה. זה היה להיט. היא היתה נרדמת בהנקה ואז היתי מלבישה אותו על שתינו והולכת לענייני. עכשו כבר צפוף לה שם וכבר חודש אנחנו נושאים אותה על הגב במנשא אתיופי בעקר אבל גם בסיני. כשזה מצליח זה מצליח בגדול והיא דופקת שינות של שעתיים ופעם אפילו ישנה לי על הגב שלוש שעות (דבר שהיא הפסיקה לעשות בערך אחרי שבוע להולדתה) אבל לפעמים מוחה בתוקף ומנסה לעשות סלטה לאחור החוצה מהמנשא גב. אין שום חוקיות לגבי מתי תסכים ומתי לא. מהיום שנולדה שינות במשך היום זה רק במנשא אבל מאז שהאפוציה להניק עד יושן במנשא התבטלה עקב יציאתו של אובר דה שולדר מהשימוש קשה להרדים אותה כי לפעמים פשוט מסרבת למנשא או מואסת בו מהר מאוד (גם לא לוקחת מוצץ). לא מסכימה גם לבטן אל בטן בלופי. לתנוחה הזו היא מעולם לא הסכימה לצערי הרב כי זו תנוחה מתוקה לטעמי. מסכימה לעבודות בית בנתוחת קנגרו, אלא שהתנוחה הזו לא מאפשרת עבודות בית כל כך...
אנחנו מג'נגלים בין מנשאים כל יום למצוא משהוא שתוכל להתכרבל בו בנועם לשינה מתוקה. היום לא נרדמה במנשא כל היום על אף עייפות על, עד שאבא שלה חזר מהעבודה ולקח אותה במנשא האתיופי וגם בו נרדמה אחרי קשיים עזים וגם כן רק לחצי שעה.
אנחנו חובבי מנשאים מושבעים וכפי שהבנתם יש לנו הרבה ואנחנו משקיעים הרבה אנרגיות בעניין. אני קוראת על כל בנות הבאופן שמכניסות את התינוק למנשא בבוקר ומוציאות רק לעת ערב ונהיית ירוקה מקנאה. אגב, ניסינו עגלה (למרות סלידתי ממנה). גם אם היא נרדמת בה השינה לא מחזיקה מעמד. מתעוררת כשנעצרים. הבעיה מוכרת לעוד מישהו?

טוב. אני מעדכנת.
ביומיון (18.5.06) היה לה קשה להירדם, הכנסתי אותה למנשא והתחלתי ללכת מהר (מסביב לפארק) אחרי קיטורים במשך שלושה צעדים (אני לא מגזימה והלכתי מהר) היא נרדמה.
מאז היומיון היא נכנסת ל-מנשא בד ארוך בעירסול בשמחה אלא אם כן יש משהו שמפריע לה (רוצה לינוק, פיפי). אם משהו מפריע פיתרון ההפרעה מאפשר כניסה למנשא.
היא מאוד אוהבת כשמאפשרים לה להסתכל החוצה ומתעצבנת אם הולכים לטיול והיא לא יכולה לראות. (בעירסול, היא מסתכלת הצידה, אנחנו לא שמים אותה עם הגוף פונה כלפי חוץ). וגם אוהבת ללחך את שולי הבד.
לא הולך לי עם מנשא צד, למרות שקיבלתי הסברים מארבע נשים מרוצות (לפחות, ותודה רבה לכולן ), לא יודעת למה. פעם אחת הצלחתי להניק בו וללכת ככה בכפר ולחזור הביתה וזהו, משהו לא מסתדר. אולי כשהיא תשב בכוחות עצמה זה יהיה נוח...
אני ממשיכה לנסות מידי פעם.
אני הולכת לעבודה כל בוקר עם הארוך וגם לטיול כל ערב. אני חושבת שדי התרגלתי להוציא אותה לפישפוש, למרות שבהתחלה נראה לי מסובך.
ברור שיש חיסרון אדיר בשעות החום. אבל אני ממילא לא סובלת חום (כלומר- כן סובלת ממנו) ונראה לי שכל צורה של לבישת-הבת תהיה מחממת.


_{[אני לא מבינה את המרגיעון שלי: "מה שרואה מבפנים הוא מה שנראה מבחוץ"]}

מא יקרה,
בהמשך לדבריה (המאוד נכונים) של אורלי הרשי לי להמליץ לך לנסות את מנשא תליני .
התליני הוא מנשא צד, עשוי מלולאה אחת מבד כותנה, מאוד נעים, קל וקומפקטי ללא ריפוד כמעט ולכן אידאלי לקיץ שלנו.

מא יקרה,
גם הבת שלי לא סבלה את המנשא הזה. בטח לא בערסול. הסכימה בבטן לבטן.

אני מבינה שבגילה זה כל מה שמתאים (בהנחה שאני לא הולכת להוציא עכשו כסף על לופי או OTSBH).
אין מה להוציא כסף על לופי כי זה עובד על אותו עקרון של הבד הארוך. לעומת זאת: האובר דה שולדר הוא שדרוג רציני לחיים (הוא או המאיה ראפ, ובקיצור: מנשא צד). למרות שזו הוצאה נוספת - וכך גם היה אצלי, זו אחת ההוצאות הכי שוות שיצא לי אי פעם להוציא. ואני לא מגזימה. פשוט מנשא אלוף. גם אפשר להניק בתוכו תוך כדי, גם קל לנשיאה, לא חם ומעיק כמו ההבד הארוך ומגוון בתנוחות הנשיאה שלו. גם הנשיאה שבו היא מאוד טבעית. שבטית.
מציעה לך לשקול שוב, אני עד היום משתמשת בו (לא בראשון שקנינו הוא כבר התבלה, באחד אחר באותו סגנון) ויש לי ילדה בת יותר משנתיים. המנשא הזה מחזיר את עצמו כלכלית.
עוד כמה ימים היום עיון. תבואי תשאילי (ממני, או מכל מי שיכולה) ותנסי אותו.

יש גם מנשא גב שיכול להתאים לכן אם תרצי גם בגיל הזה, ראי מנשא מסורתי (מנשא מקדם נדמה לי).

אוףףף...
איה בת חודשיים ולא רוצה יותר להיכנס ל-מנשא בד ארוך (יש לנו שניים כאלה ואנחנו כל הזמן מנסים את שניהם לסירוגין) בתנוחת עירסול. גם ב'בטן-אל-בטן' היא לא מוצאת מנוח. אני מבינה שבגילה זה כל מה שמתאים (בהנחה שאני לא הולכת להוציא עכשו כסף על לופי או OTSBH).
לפני חודשיים זה גם לא מצא חן בעיניה, אבל אז היא הצליחה להיות מרוצה כשהינו מיד מתחילים ללכת אחרי שלבשנו אותה. זה כבר לא עובד, לא ליותר מחמש דקות בכל-אופן.

לא ידעתי כמה אני פעילה ופעלתנית עד שנמאס לה שוב מהמנשא...
<מא>

תודה על העצות

ממש כיף !!! אור ממש מרוצה ורגוע, ואני סוף סוף יכולה לעשות דברים חוץ מלשבת בכיסא הנקה 12 שעות ביום (הוא בקפיצת גדלה והוא ממש רוצה לינוק כל הזמן...)

הצלחתי
איזה כיף זה, נכון?!

הצלחתי פעם ראשונה בתנוחת עירסול... פשוט דחפתי לו ציצי איך ששמתי אותו במנשא והוא נרגע ועכשיו הוא ישן... סוף סוף אני אספיק להכין ארוחת צהרים

לנסות מנשא אחר, לנסות את אותו המשא כמה פעמים בזמנים שונים, לחכות שיגדל (בגיל הזה גם שבוע אחרי זה "יותר גדול").
בגיל הזה מתאים ערסול כך שאין הרבה אופציות - יש מנשא בד ארוך/לופי ויש אלכסוניים.
נסי אלכסוני. נסי במזגן.
לא להתיאש - התינוק גדל וההעדפות שלו משתנות כל הזמן.

אולי לנסות מנשא אחר? תנוחה אחרת?
אחרי שמכניסים למנשא, במיוחד בתינוכיס ודומיו, כדאי מייד להיות בתנועה.

התינוק שלי בן 3 שבועות ולא מוכן להיות במינשא (תינוקיס) הוא מתחיל לצרוח ולדחוף עם היידים ולא נרגע עד שאני מוציאה אותו. עם בעלי הוא לפעמים מסכים. הוא דווקא מאוד אוהב להיות על הידיים... יש למישהו רעיון ?

אם יש מנשא מסוים שלא נוח לתינוק, כדאי לנסות שוב אחרי שבועיים שלושה. בגיל הזה, דברם משתנים אצלם כל כך מהר...

@} המנשא שלנו נכנס לכביסה ובלית ברירה ניסינו שוב את האובר דה שולדר ו...
כיף לנו מאוד בפנים

ממה שתיארת, לא נראה לי (דעתי הלא מומחית, כן?) שאת גורמת לה נזקים. כמו שאני מבינה, במנשא בד ארוך (אשר בו השתמשנו עד גיל חודשיים בתנוחת בטן לבטן) המשקל הוא לא ממש על האגן של התינוק, כי התינוק קשור לגופנו בכל גופו. זה מה שעושה את ההבדל.
הדבר היחיד שאני לא בטוחה לגביו זה הגב לבטן. אולי ייכנס לפה עוד מישהו ויחווה דעה. (אולי כתוב על זה במעלה הדף?)

האובר דה שולדר, אבל היא מסרבת בתוקף להיכנס
גם בתי לא אהבה תנוחת ערסול. אנחנו נשאנו אותה באובר דה שולדר מגיל חודשיים על הכתף. כמו שמחזיקים להוצאת גרעפס. כמובן שיד אחת כל הזמן נשארה לתמוך בגבה ובראשה. אבל יד שנייה היתה חופשייה וזה היה מאוד קל ללבישה ולפשיטה. בגילאים מתקדמים יותר, כשהיא כבר החזיקה ראש לבד (4-5-6 חודשים) היא כבר ישבה יותר עצמאית, ואז גם היד די השתחררה מלתמוך. בחודשים אח"כ היא כבר עברה לשבת ממש בתוכו ועל המותן. אני מאוד אוהבת את המנשא הזה, מבחינתנו זה המנשא המנצח בשנה הראשונה לחיים.

ה צ י ל ו
נראה לי שאני אולי גורמת נזקים לפיצי
היא בת 4 חודשים, אני נושאת אותה במנשא (בד ארוך) מאז שנולדה, עד גיל חודש נשאתי אותה בתנוחת עירסול ובגיל חודש היא החלה לסרב להיכנס בתנוחה זו- נמתחה והתחילה לבכות (קראתי בדף מה הגורמים לכך ושחשוב להמשיך לנשוא בתנוחה זו אבל...מאוחר מידי) אני הבנתי שלא נוח לה ולא היה לי עדין את הידע הדרוש בדבר חשיבות הנשיאה בתנוחה זו, ועברתי לנשיאה של בטן מול בטן (אנכית) ולאחרונה גם גב אל בטן. פיצי מאוד מרוצה, אבל אני מאוד מודאגת- אני מרעה לה?
(לפני חודש קיבלתי את האובר דה שולדר, אבל היא מסרבת בתוקף להיכנס, כרגע אני משתמשת בלופי תוצרת בית)

בגיל כזה נראה לי שהכי מומלץ מנשא בד ארוך - 6 מטר.
גם אותו ניסיתי...

בגיל כזה נראה לי שהכי מומלץ מנשא בד ארוך - 6 מטר.

הפצפון לא מוכן להיות במנשא כשהוא ער. אני מדברת על מנשאי הצד- מאיה וOTBH , ניסיתי גם עם הארוך. הוא בן שישה שבועות וצורח. מה אני עושה לא נכון? אני רוקדת, מטיילת, יורדת מדרגות אבל זה הוא צורח. הוא אוהב , כמובן, על הידיים אבל זה מאוד מגביל אותי ואני לא מתיאשת מהמנשאים.
ועוד משהו ב OTBH- הראש מונח על הריפוד אבל אני צריכה להשגיח כיוון שהראש פתאום "בורח" ונופל אחורה למה זה קורה ? בגלל שהוא קטן ואי אפשר להדק את המנשא?

להכניס ולהתחיל ללכת. לפעמים זה מה שעושה את ההבדל.

תינוכיס הוא כמו המינסארי. בעצם, קצת יותר וותיק ולפי מה שהבנתי טיפה יותר אלסטי.אבל העיקרון של 6 מטר בד. אפשר להשיג בהרבה מקומות. מנסיוני לכל תינוק יש העדפות מנשא משלו. הבנים שלי לא אהבו להיות בתנוחת עירסול(על הצד). הם העדיפו להיות בטן אל בטן. ה"בעיה" עם זה שבחודשים הראשונים עדיין צריכים לתת לתינוקי תמיכה בצוואר. לטעמי ה- 6 מטר בבד לא נותן תמיכה כזו ביעילות. צריכים "לשים שם יד" כל הזמן. בערך עד גיל חודשיים וחצי. תינוק לא רגוע בכל מנשא ולא רק בסוג אחד הוא תינוק ש...חם לו, לוחץ לו, מגד לו משהו בחיתול/בגד, הוא רעב או צמא, האדם שנושא אותו לא רגוע בעצמו. סביר להניח שהיה לא רגוע גם מחוץ למנשא. מוציאים, מרגיעים לפי הצורך ומחזירים למנשא. בחודשים הראשונים אני חושבת שתנוחת בטן אל בטן היא אידיאלית. אני לקחתי גם על הגב.

שאלה נוספת..מה זה ה"תינוקיס" האם זה כמו המינסארי? היכן ניתן להשיג? האם נתקלתם בתינוק לא רגוע במינסארי? אם כן האם יש תנוחה אחרת עדיפה?

מנסארי, בתנוחת עירסול, מתאים מגיל 0.

באיזה גיל ניתן להתחיל לקחת את התינוק במנשא?
יש לנו שני מנשאים. אחד "מנשא-סארי" ואחד מנשא עם אבזמים לא זוכרת את שמו.ניסיתי את שניהם ונראה נראה שהוא לא נהנה בשניהם ומתחיל להתעצבן. הוא בן 3 שבועות. האם זה מוקדם מדי? הוא גם קטן מכדי לראות מה מתרחש מחוץ למנשא.

תודה על ההתעניינות, לא ממש הסתדרתי, נשארתי בעיקר בבית או בחוץ בגינה, התפללתי קצת לבד, וגם היה לי משום מה צום קשה ומייבש במיוחד.
הכול מאחורינו.
הוא דווקא זקוק למגע ואוהב מגע אבל לא את המגע הצמוד של המנשא. וזה קצת מקשה אבל מצד שני עוד מעט הוא בטח כבר ילך ואז ממילא הם כבר לא אוהבים מנשאים אצלי.

חבצלת,
כמו בכל תחום אחר בחיים, אנשים (כולל תינוקות) שונים זה מזה גם בצורך שלהם במגע ובקרבה. ראיתי את ההבדל אצל ילדַי ואני רואה אותו אצל נכדַי. יתכן שבנך הוא מאלה שאינם זקוקים להרבה קרבה גופנית, אלא זקוקים יותר למרחב מסביבם.
ואיך באמת הסתדרת ביום כיפור?

חבצלת- בן כמה בנך?
איך הסתדרת בתפילה ביו"כ?

עתליה - אפילו לא בצחוק...
בשמת - ניסינו גם כשהוא עייף וגם כשהוא רעב. כשהוא רעב הוא מעדיף לאכול בתנוחות שמאפשרות ול לחקור את הנעשה סביב _אנכיות.
כשהוא עייף הוא מתגלגל במיטה המשותפת ממני והלאה ונרדם.
הוא לא אוהב להיות צמוד, זהו.
הוא אוהב ידיים, כן. אבל גם זה לא תמיד.

חבצלת, שלי מואס במנשא כשהוא רוצה לזחול. לא רוצה להיות על אמא עכשיו! רוצה לחקור את העולם!
אבל כשהוא עייף או רוצה לינוק הוא שמח מאוד להיות במנשא.

אולי זה לא סימן כזה רע, חבצלת. הוא מאותת לך על צרכיו.כנראה הגיע הזמן לעוד ילד;-) (או למנשא חדש)

הצילו, הילד מואס במנשא! הצורה היחידה שבה הוא מוכן להיות במנשא זה בטיול או בקניות. וגם אז, אסור לעצור. אם עוצרים, הוא רוצה לרדת.
נורא קשה אחרי שהתרגלתי עם אחיו ואיתו, שבכל פעם שאני צריכה לעשות משהו והם מנג'סים, לשים במנשא. פתאום אין לי את זה וכל-כך חסר לי! עכשיו ביו"כ לא אוכל להתפלל, כי הוא לא מוכן להיות במנשא כשאני מתפללת...

הצלחה. אתמול והיום ישנה יופי במנשא, דווקא עם הראש בצד בלי הטבעות. שתינו היינו מאד שמחות. שמתי לב שחוסר ההצלחה היה בגלל הפחד שלי שזה לא טוב לה להתכווצ'ץ'.

הי מסעדה, תודה לך. כמובן, הראש היה בצד השני. אני אנסה שוב עם הראש מתחת לטבעות. אני גרה בשוהם אבל אני עוד לא יצאתי איתה מהבית אפילו פה קרוב.

חגית, הראש שלה מתחת לטבעות? שם בד"כ יותר נוח.
ואולי ייצא לך ללכת לפגישת ללל שקרובה אלייך (יש ביישוב שלך או ביישוב סמוך, לא זוכרת איפה את גרה בדיוק) ושם בטח יהיו הרבה אמהות עם מנשאים כאלה שיוכלו לעזור לך. היא לא קטנה מדי. אגב, הקטנצ'יק שלי נכנס למנשא סלינג בגיל שש שעות ויצא משם רק אחרי חצי שנה, וגם אז, להפסקות קצרות יחסית (-:

גם אני קניתי אובר דה שולדר ולצערי הקטנה לא מוכנה לשהות שם אפילו 2 דקות. אולי היא קטנה מדי? - עוד לא שבועיים.
היא די מתכווצ'צ'ת בפנים ומה שאני לא עושה היא נראית מאוד לא מרוצה ושצפוף לה שם נורא ולא נוח לה. מה עושים?

הם גם מתרגלים. היה לי בהתחלה קשה לשכנע אותו על הגב, עכשיו הוא מרוצה וישן שם טוב.

אצלינו הבכורה לא ינקה (קצת, שלושה חודשים), והיתה על הגב כל הזמן, מגיל חמישה חודשים בערך.
הקטנה היונקת לא מוכנה להיות על הגב, אולי כי הציצי כל כך קרוב אבל לא נגיש.

חבצלת- בדיוק ספרה לי חברה ואמא שניים שאת בנה הבכור סחבה על הגב מיום היוולדו ב- סארי(!!!) דק שהפך למנשא גב נוח ביותר מבחינתה. ככה עד גיל מופלג. עם בתה השנייה זה לא הסתדר. הילדה זזה יותר, ינקה בתכיפות יותר גבוהה, בקשה לצאת מהמנשא...כל מיני סיבות. לכל ילד מתאים מנשא אחר או אופן סחיבה שונה. בגלל זה אנחנו צריכות לפחות 3 מנשאים בבית (-:

ראיתי בשבוע אחרון שני ספרי צילומים מדהימים על גידול תינוקות בעולם: אחד ישראלי ואחד באנגלית. היו שם צילומים מהממים של תינוקות נישאים באלפי שיטות לכל אקלים. ביניהם צילומים מעוררי קנאה של אמהות אפריקניות עם תינוקות על הגב. למה אני לא מצליחה לקשור אותו לגב?! הוא פשוט מיד בוכה וגם לי זה לא נוח!

ראו גם מדור מנשאים, נשיאת תינוקות