על ידי לב_אדום* » 23 יולי 2006, 12:48
אני חושבת שכן צריך להיות שיתוף כמה שיותר.
אם המצב כמו אצל 'גולשת' שבן זוגה אינו מתעניין בדברים אלה ולה נוח שכך - אדרבה.
אבל אם בן הזוג כן מתעניין, איני רואה סיבה שלא לשתף.
האם ייתכן שאי פעם הבעת הסתייגות או שיפוטיות כאשר סיפרה לך על הדברים האלה, ולכן היא מעדיפה שלא לשתף?
ואם כן, אולי כדאי להביע עמדה יותר אוהדת, כדי שהיא תרגיש מרחב בטוח.
אני מציעה שתשוחח אתה על כך ותשאל אותה מדוע. מה זה תורם לה שהיא בעולמה ואינה משתפת.
אם בן זוגי היה מתעניין במשהו שהיה מעניין גם אותי, כן הייתי חותרת לשיתוף.
אם אינה רוצה שתבוא איתה לסדנאות, אולי תוכל ללכת לאיזו סדנא במקביל אליה ולא יחד איתה כדי להתרשם מהרעיונות ולראות אם זה באמת מעניין אותך. אולי אם אתה תִראה שזה מעניין אותך, אז באיזה שלב היא תרצה שתעשו זאת ביחד. אולי? או שאם יהיה משהו כזה שיעניין אותך, תוכל אתה להזמין אותה לבוא אתך, וזה ישנה את מאזן הכוחות.
בכלל, אני חושבת שרצוי שיהיה שיתוף כמה שיותר מלא בין בני זוג. כאשר יש מצב של זוג שהגבר סגור ושתקן זה קשה, ואז לפעמים בת הזוג לומדת להסתדר לבד - וזה קורה הרבה. אבל אם הגבר כן רוצה לדבר ולהשתתף - אז כדאי. נכון שלפעמים זה להפך - שהאשה יותר סגורה ושתקנית. אך בכל זאת קשה לי להאמין שהיא לא משתפת מאותן הסיבות שגברים שותקים.
אני בעד למצוא דרך לשתף. לא רק בעניין תחום הלימודים שלה, אלא בכלל - ברגשות, במחשבות, ברצונות. וכו'.
כוכבית, נכון שלפעמים יש מחשבות מסוימות שבן הזוג עלול להיפגע מהן - למשל אם מפנטזים על מישהו אחר וכד'. אבל כאן לא מדובר על מחשבות מהסוג הזה. אז למה לא לשתף?
גם אם בת זוגך רוצה מקום שיהיה רק שלה, זה לא אומר שאינה יכולה לשתף אותך באף אחד מהדברים שהיא עושה. אולי בחלק כן ובחלק לא, וכך יישאר לה גם חלק שהוא רק שלה, אם יש לה צורך בזה.
סה"כ בסדנאות הרוחניוּת מקבלים כלים להתפתחות, מודעות עצמית וצמיחה אישית. זה דבר חשוב שיכול להוסיף לכל אחד. למה שאתה לא תוכל גם ללמוד את הדברים האלה?
שמעתי על גברים שלא רצו שבנות זוגן יילכו לסדנאות כאלה, כי הן התחילו להשתנות (לטובה כמובן) לפתח מודעות ולצמוח - וזה איים על בני הזוג.
האם ייתכן שיאיים על אשתך אם גם אתה תתחיל לפתח מודעות ולצמוח ולהשתנות? אולי זו הסיבה שאינה רוצה?
אולי היא חוששת שזה ידרוש ממנה יותר? שמשהו יילקח ממנה בעקבות זה? משהו גשמי או משהו רגשי או רוחני?
למשל, שאתה תרצה יותר להתפתח ולעבוד פחות שעות?
או שאולי היא רואה את עצמה 'הרוחנית' של המשפחה, ומאיים עליה שגם אתה פתאום תהיה 'רוחני'?
אני זורקת כל מיני דברים. אין לי מושג.
בקיצור, אני חושבת שמאוד כדאי לברר לעומק.
שמאוד חשוב לחתור לשיתוף - גם ברגשות ומחשבות וגם בתחומי עניין (לא באופן טוטאלי, אבל ככל שמתאפשר).
ושאינך צריך לוותר על האפשרות שלך ללמוד ולהתפתח, אפילו אם זה יהיה כרוך בכך שתלכו לקורסים נפרדים. ויש כמובן גם ספרים...
אני חושבת שכן צריך להיות שיתוף כמה שיותר.
אם המצב כמו אצל 'גולשת' שבן זוגה אינו מתעניין בדברים אלה ולה נוח שכך - אדרבה.
אבל אם בן הזוג כן מתעניין, איני רואה סיבה שלא לשתף.
האם ייתכן שאי פעם הבעת הסתייגות או שיפוטיות כאשר סיפרה לך על הדברים האלה, ולכן היא מעדיפה שלא לשתף?
ואם כן, אולי כדאי להביע עמדה יותר אוהדת, כדי שהיא תרגיש מרחב בטוח.
אני מציעה שתשוחח אתה על כך ותשאל אותה מדוע. מה זה תורם לה שהיא בעולמה ואינה משתפת.
אם בן זוגי היה מתעניין במשהו שהיה מעניין גם אותי, כן הייתי חותרת לשיתוף.
אם אינה רוצה שתבוא איתה לסדנאות, אולי תוכל ללכת לאיזו סדנא במקביל אליה ולא יחד איתה כדי להתרשם מהרעיונות ולראות אם זה באמת מעניין אותך. אולי אם אתה תִראה שזה מעניין אותך, אז באיזה שלב היא תרצה שתעשו זאת ביחד. אולי? או שאם יהיה משהו כזה שיעניין אותך, תוכל [b]אתה[/b] להזמין [b]אותה[/b] לבוא אתך, וזה ישנה את מאזן הכוחות.
בכלל, אני חושבת שרצוי שיהיה שיתוף כמה שיותר מלא בין בני זוג. כאשר יש מצב של זוג שהגבר סגור ושתקן זה קשה, ואז לפעמים בת הזוג לומדת להסתדר לבד - וזה קורה הרבה. אבל אם הגבר כן רוצה לדבר ולהשתתף - אז כדאי. נכון שלפעמים זה להפך - שהאשה יותר סגורה ושתקנית. אך בכל זאת קשה לי להאמין שהיא לא משתפת מאותן הסיבות שגברים שותקים.
אני בעד למצוא דרך לשתף. לא רק בעניין תחום הלימודים שלה, אלא בכלל - ברגשות, במחשבות, ברצונות. וכו'.
כוכבית, נכון שלפעמים יש מחשבות מסוימות שבן הזוג עלול להיפגע מהן - למשל אם מפנטזים על מישהו אחר וכד'. אבל כאן לא מדובר על מחשבות מהסוג הזה. אז למה לא לשתף?
גם אם בת זוגך רוצה מקום שיהיה רק שלה, זה לא אומר שאינה יכולה לשתף אותך באף אחד מהדברים שהיא עושה. אולי בחלק כן ובחלק לא, וכך יישאר לה גם חלק שהוא רק שלה, אם יש לה צורך בזה.
סה"כ בסדנאות הרוחניוּת מקבלים כלים להתפתחות, מודעות עצמית וצמיחה אישית. זה דבר חשוב שיכול להוסיף לכל אחד. למה שאתה לא תוכל גם ללמוד את הדברים האלה?
שמעתי על גברים שלא רצו שבנות זוגן יילכו לסדנאות כאלה, כי הן התחילו להשתנות (לטובה כמובן) לפתח מודעות ולצמוח - וזה איים על בני הזוג.
האם ייתכן שיאיים על אשתך אם גם אתה תתחיל לפתח מודעות ולצמוח ולהשתנות? אולי זו הסיבה שאינה רוצה?
אולי היא חוששת שזה ידרוש ממנה יותר? שמשהו יילקח ממנה בעקבות זה? משהו גשמי או משהו רגשי או רוחני?
למשל, שאתה תרצה יותר להתפתח ולעבוד פחות שעות?
או שאולי היא רואה את עצמה 'הרוחנית' של המשפחה, ומאיים עליה שגם אתה פתאום תהיה 'רוחני'?
אני זורקת כל מיני דברים. אין לי מושג.
בקיצור, אני חושבת שמאוד כדאי לברר לעומק.
שמאוד חשוב לחתור לשיתוף - גם ברגשות ומחשבות וגם בתחומי עניין (לא באופן טוטאלי, אבל ככל שמתאפשר).
ושאינך צריך לוותר על האפשרות שלך ללמוד ולהתפתח, אפילו אם זה יהיה כרוך בכך שתלכו לקורסים נפרדים. ויש כמובן גם ספרים...