על ידי פלונית_אלמונית* » 21 אוקטובר 2017, 09:41
הילדים שלי למדו המון בזכות הטלויזיה. אנגלית, מושגים רבים, מספרים (בגיל ינקות) ועוד.
אני בעד מינון סביר (שלא עומדת בו בכלל).
בגיל בוגר יותר לגדול בלי טלויזיה מנתק אותך מהעולם התרבותי של שאר הילדים. ישנן תוכניות קאלט לילדים שגוררות משחקים בבובות, עולם עשיר של דמיון, קלפים, פאזלים, תחפושות ובעיקר דיבורים על. למשל דורה, בוב הבנאי, ועוד. בגיל עוד יורת מאוחר- אקטואליה, תרבות, ישנן סדרות מצוינות! ישנם ערוצים חדשותיים מעולים. מאיפה אני יודעת מה קורה בעולם, בטח לא מצלילה לאתר של הסיאנאן או מנבירה בעיתון.. 90% מהטלויזיה.
הומור.. יש כל כך הרבה הומור משובח בטלויזיה, ברמות שונות סגנונות שונים.. סלנג, דיונים מעניינים.
ויש גם לראות מעבר, אם חוזרים לגיל הקטן - לראות עולמות מרוחקים, בעלי חיים שאנחנו לא מכירים, ללמוד המוון שירים, שפות כאמור (אנגלית מצויינת מהטלויזיה). התמודדות עם פחדים דרך תוכניות יעודיות. ללמוד על משפחות שונות ילדים שונים (כמ הילדים בצבע עור כהה או עם עיניים מלוכסנות למשל הילדים שלנו מכירים ביומיום?).
בעיניי הטלויזיה כמוה אינטרנט- עולם מלא בעושר ועושר אבל גם יכול לדפוק הרגלים, לגרום להתמכרות, לניוון, לעודד היתקעות מול מסכים, לפגיעה בראייה, למאבקי כח. יש שאומרים להפרעות קשב לקשב קצר ועוד.
צריך למצוא איזה שביל זהב. אני רחוקה מזה, ובטח יורת בעדמאשר נגד.
אנחנו גם חיים בעולם דיגיטלי, ילדים שחיים מסיכם מגיל ינקות גדלים לתוך זה ולא צריכים ללמוד עקרונות בסיסיים בגיל 10.
לנו אגב אין טלויזיה בבית. יש מחשב, וניתן לשלוט בתוכניות. בלי פרסומות, בלי אלימות, בלי בזבוז זמן על מה שלא רוצים.
לגבי זמן הורים.. בחינוך ביתי יש המון מזה, יורת מדי, ברמה של כובד ומחנק, טלויזייה דווקא מאווררת ומשלימה. זה כן נכון להורים שרואים את ילדיהם במינימום ואז חבל על כל מסיח, לא רק טלויזיה ספציפת.
הילדים שלי למדו המון בזכות הטלויזיה. אנגלית, מושגים רבים, מספרים (בגיל ינקות) ועוד.
אני בעד מינון סביר (שלא עומדת בו בכלל).
בגיל בוגר יותר לגדול בלי טלויזיה מנתק אותך מהעולם התרבותי של שאר הילדים. ישנן תוכניות קאלט לילדים שגוררות משחקים בבובות, עולם עשיר של דמיון, קלפים, פאזלים, תחפושות ובעיקר דיבורים על. למשל דורה, בוב הבנאי, ועוד. בגיל עוד יורת מאוחר- אקטואליה, תרבות, ישנן סדרות מצוינות! ישנם ערוצים חדשותיים מעולים. מאיפה אני יודעת מה קורה בעולם, בטח לא מצלילה לאתר של הסיאנאן או מנבירה בעיתון.. 90% מהטלויזיה.
הומור.. יש כל כך הרבה הומור משובח בטלויזיה, ברמות שונות סגנונות שונים.. סלנג, דיונים מעניינים.
ויש גם לראות מעבר, אם חוזרים לגיל הקטן - לראות עולמות מרוחקים, בעלי חיים שאנחנו לא מכירים, ללמוד המוון שירים, שפות כאמור (אנגלית מצויינת מהטלויזיה). התמודדות עם פחדים דרך תוכניות יעודיות. ללמוד על משפחות שונות ילדים שונים (כמ הילדים בצבע עור כהה או עם עיניים מלוכסנות למשל הילדים שלנו מכירים ביומיום?).
בעיניי הטלויזיה כמוה אינטרנט- עולם מלא בעושר ועושר אבל גם יכול לדפוק הרגלים, לגרום להתמכרות, לניוון, לעודד היתקעות מול מסכים, לפגיעה בראייה, למאבקי כח. יש שאומרים להפרעות קשב לקשב קצר ועוד.
צריך למצוא איזה שביל זהב. אני רחוקה מזה, ובטח יורת בעדמאשר נגד.
אנחנו גם חיים בעולם דיגיטלי, ילדים שחיים מסיכם מגיל ינקות גדלים לתוך זה ולא צריכים ללמוד עקרונות בסיסיים בגיל 10.
לנו אגב אין טלויזיה בבית. יש מחשב, וניתן לשלוט בתוכניות. בלי פרסומות, בלי אלימות, בלי בזבוז זמן על מה שלא רוצים.
לגבי זמן הורים.. בחינוך ביתי יש המון מזה, יורת מדי, ברמה של כובד ומחנק, טלויזייה דווקא מאווררת ומשלימה. זה כן נכון להורים שרואים את ילדיהם במינימום ואז חבל על כל מסיח, לא רק טלויזיה ספציפת.