על ידי גתית_בועזסון* » 19 ינואר 2007, 23:23
שלום לכל המשיבים והמתעניינים.
שאלות חשובות וקשות שאלתם אותי, שלחלקן יש לי תשובות ברורות, ולחלקן התשובות שלי ברורות פחות (ואולי דווקא טוב שכך, כי אם לכל ההורים בקבוצת הלמידה יהיו כל הדברים ברורים באופן נחרץ, יהיה די קשה להקים קבוצה כזו, הלא כן?).
יש דבר אחד ברור - כרגע נראה לי שאין לי בכלל את הפריבילגיה לחשוב כמה ילדים אני רוצה בקבוצה (לבתי היקרה יש את הפריבילגיה הזאת - היא החליטה שהיא רוצה תשעה ילדים בקבוצה. נשמע לי מספר מצויין: מספיק גדול כדי למצוא חברים, אך עדיין אינטימי).
נועה בר היקרה, אני בושה להודות שיש סוגיות שהעלית כאן שלא חשבתי עליהן כלל.
האם הילדים חייבים להשתתף או יש להם כמה אפשרויות בחירה? זה דבר שלא נתתי את דעתי עליו (אין ספק שכשקראתי את התגובות הרגשתי עם קיבעון מוחי מסויים, שעוצב על ידי שנים במערכות חינוך סטנדרטיות.). אני מניחה שבטח נמצא איזו שהיא דרך אמצע שתשלב גם את זה וגם את זה.
גם עניין בחירת נושאי הלימוד (כלומר אילו נושאים והאם הילדים או ההורים בוחרים אותם, או שילוב בין השניים) יתגבש בוודאי יחד עם התגבשות הקבוצה.
אני בהחלט חושבת על קבוצת לימוד, ולא רק על קבוצה חברתית.
אמא בבית: כשקראתי את דברייך חשבתי שאת בדיוק כיוונת למחשבותי, אם כי את נמצאת כנראה מצידו השני של המתרס: אני רוצה ליצור מסגרת לימודית עם "מורה" חיצוני, או לפחות גם עם מורה חיצוני (אולי עם שילוב ההורים, זה תלוי מי עוד יהיה בקבוצה). אני גם הייתי שמחה לו קבוצה כזאת לא הייתה בבתים של הורי הקבוצה, אלא במקום מקסים אחר (למשל: מרכז ציפורי ביער ירושלים, או - הפנטזיה האחרונה שלי - הגן הבוטני בגבעת רם). אבל, שוב, גם זה תלוי בחברי הקבוצה, ויכול להיות שאילוצים כלכליים (או סיבות אחרות) יעבירו אותנו חזרה לבתים.
ובקשר לעניין הכפיה - אני רוצה ליצור מקום שיתאים לבת שלי, וילך עם היכולות האישיות שלה, ועם הצרכים הפיסיים הלימודיים והחברתיים שלה, כך שהיא לא תרגיש כפייה, אלא שמחה בהליכה למקום הזה, בדומה לשמחה שהיא מרגישה כשהיא הולכת לגן הנהדר שלה. אגב - היא הולכת לשם לשלוש וחצי שעות ביום, כך שמהבחינה הזאת אני מכירה את יכולות הלימוד שלה ואת אהבותיה.
זהו להפעם,
תודה לכולם על השאלות והעצות המחכימות והמעשירות.
גתית
שלום לכל המשיבים והמתעניינים.
שאלות חשובות וקשות שאלתם אותי, שלחלקן יש לי תשובות ברורות, ולחלקן התשובות שלי ברורות פחות (ואולי דווקא טוב שכך, כי אם לכל ההורים בקבוצת הלמידה יהיו כל הדברים ברורים באופן נחרץ, יהיה די קשה להקים קבוצה כזו, הלא כן?).
יש דבר אחד ברור - כרגע נראה לי שאין לי בכלל את הפריבילגיה לחשוב כמה ילדים אני רוצה בקבוצה (לבתי היקרה יש את הפריבילגיה הזאת - היא החליטה שהיא רוצה תשעה ילדים בקבוצה. נשמע לי מספר מצויין: מספיק גדול כדי למצוא חברים, אך עדיין אינטימי).
נועה בר היקרה, אני בושה להודות שיש סוגיות שהעלית כאן שלא חשבתי עליהן כלל.
[u]האם הילדים חייבים להשתתף או יש להם כמה אפשרויות בחירה?[/u] זה דבר שלא נתתי את דעתי עליו (אין ספק שכשקראתי את התגובות הרגשתי עם קיבעון מוחי מסויים, שעוצב על ידי שנים במערכות חינוך סטנדרטיות.). אני מניחה שבטח נמצא איזו שהיא דרך אמצע שתשלב גם את זה וגם את זה.
גם עניין בחירת נושאי הלימוד (כלומר אילו נושאים והאם הילדים או ההורים בוחרים אותם, או שילוב בין השניים) יתגבש בוודאי יחד עם התגבשות הקבוצה.
אני בהחלט חושבת על קבוצת לימוד, ולא רק על קבוצה חברתית.
אמא בבית: כשקראתי את דברייך חשבתי שאת בדיוק כיוונת למחשבותי, אם כי את נמצאת כנראה מצידו השני של המתרס: אני רוצה ליצור מסגרת לימודית עם "מורה" חיצוני, או לפחות גם עם מורה חיצוני (אולי עם שילוב ההורים, זה תלוי מי עוד יהיה בקבוצה). אני גם הייתי שמחה לו קבוצה כזאת לא הייתה בבתים של הורי הקבוצה, אלא במקום מקסים אחר (למשל: מרכז ציפורי ביער ירושלים, או - הפנטזיה האחרונה שלי - הגן הבוטני בגבעת רם). אבל, שוב, גם זה תלוי בחברי הקבוצה, ויכול להיות שאילוצים כלכליים (או סיבות אחרות) יעבירו אותנו חזרה לבתים.
ובקשר לעניין הכפיה - אני רוצה ליצור מקום שיתאים לבת שלי, וילך עם היכולות האישיות שלה, ועם הצרכים הפיסיים הלימודיים והחברתיים שלה, כך שהיא לא תרגיש כפייה, אלא שמחה בהליכה למקום הזה, בדומה לשמחה שהיא מרגישה כשהיא הולכת לגן הנהדר שלה. אגב - היא הולכת לשם לשלוש וחצי שעות ביום, כך שמהבחינה הזאת אני מכירה את יכולות הלימוד שלה ואת אהבותיה.
זהו להפעם,
תודה לכולם על השאלות והעצות המחכימות והמעשירות.
גתית