על ידי לוטם_מרווני* » 30 אוקטובר 2011, 20:38
מצטרפת. לא מניקה ולא אניק, אבל כן רוצה לתחזק את עצמי. אני לא מפסיקה עם דגנים, גם לא עם סוכר. אבל רק ממקורות טבעיים, ובמידה. הגוף שלי לא בנוי להסרת פחמימות מוחלטת באופן גורף, אבל לאכילה מוקפדת וידידודית לגוף- כן.
שתיתי עכשיו שייק עם מעט פולי קקאו. ממש מעט, ויוגורט, וחצי בננה בשלה, 2 ליצ'י, תמר פיצי. התיאוברומין של הקקאו הכי טוב ככה. ומשפיע על המצב רוח.
היו לי כמה חודשים מלאים עיפות ותזונה לא משהו בכלל.
היום החלטתי וביצעתי- מנוחת צהריים בין 2-4. הילדים ראו סרט ועסקו בעיניינים שלהם. אני לא ממש ישנתי, תירגלתי פאולה בחדר חשוך עם חתול מגרגר לצידי. ואח"כ שאר היום הייתי הרבה יותר שמחה ופרודוקטיבית. והיה לי יותר קל.
לארוחת הצהריים, גיליתי שעדיף לי להגיש לילדים את המנות בנפרד, כשהכל בצלחת הם בוררים את המשהו האהוב והשאר נשאר.
אז הגשתי: מנה ראשונה: קערית עם אפונה. סיימו. קיבלו מנה שניה: שניצל בתיבול קארי (טעים!). סיימו. מנה שלישית: פסטה עם/בלי רוטב בולונז והרבה פרמזן. סיימו. וזהו, הח'ברה אכלו וגם אני, ושובע כזה טוב, שהרעב התעורר שוב לקראת שבע בערב.
פעם הייתי מאוד קיצונית, אבל שיחררתי. העולם מלא רעלים, וכמה שאנחנו מנסים להמנע מכל הEאים במוצרי מזון, המים לא טובים, הקרינה, האויר, המתח, המלחמות. די. ירדתי מהעץ של התזונה המושלמת, ואני על הדשא של תזונה טובה דיה. הורדתי את הציפיות שלי מעצמי ומהילדים, והכל בסדר. אמנם לא מכניסים ממתקים הביתה, אבל העולם מלא בממתקים.
אגב, גיליתי שתמרים ממש שורפים לי בלשון כשהם ככה, בלי כלום. להמתקה של שייק- אחד מספיק לי. והצורך בשוקולד- לפעמים הוא צורך בתיאוברומין, שגורם למצב רוח טוב ונוגד דכאון. ומותר.
מצטרפת. לא מניקה ולא אניק, אבל כן רוצה לתחזק את עצמי. אני לא מפסיקה עם דגנים, גם לא עם סוכר. אבל רק ממקורות טבעיים, ובמידה. הגוף שלי לא בנוי להסרת פחמימות מוחלטת באופן גורף, אבל לאכילה מוקפדת וידידודית לגוף- כן.
שתיתי עכשיו שייק עם מעט פולי קקאו. ממש מעט, ויוגורט, וחצי בננה בשלה, 2 ליצ'י, תמר פיצי. התיאוברומין של הקקאו הכי טוב ככה. ומשפיע על המצב רוח.
היו לי כמה חודשים מלאים עיפות ותזונה לא משהו בכלל.
היום החלטתי וביצעתי- מנוחת צהריים בין 2-4. הילדים ראו סרט ועסקו בעיניינים שלהם. אני לא ממש ישנתי, תירגלתי פאולה בחדר חשוך עם חתול מגרגר לצידי. ואח"כ שאר היום הייתי הרבה יותר שמחה ופרודוקטיבית. והיה לי יותר קל.
לארוחת הצהריים, גיליתי שעדיף לי להגיש לילדים את המנות בנפרד, כשהכל בצלחת הם בוררים את המשהו האהוב והשאר נשאר.
אז הגשתי: מנה ראשונה: קערית עם אפונה. סיימו. קיבלו מנה שניה: שניצל בתיבול קארי (טעים!). סיימו. מנה שלישית: פסטה עם/בלי רוטב בולונז והרבה פרמזן. סיימו. וזהו, הח'ברה אכלו וגם אני, ושובע כזה טוב, שהרעב התעורר שוב לקראת שבע בערב.
פעם הייתי מאוד קיצונית, אבל שיחררתי. העולם מלא רעלים, וכמה שאנחנו מנסים להמנע מכל הEאים במוצרי מזון, המים לא טובים, הקרינה, האויר, המתח, המלחמות. די. ירדתי מהעץ של התזונה המושלמת, ואני על הדשא של תזונה טובה דיה. הורדתי את הציפיות שלי מעצמי ומהילדים, והכל בסדר. אמנם לא מכניסים ממתקים הביתה, אבל העולם מלא בממתקים.
אגב, גיליתי שתמרים ממש שורפים לי בלשון כשהם ככה, בלי כלום. להמתקה של שייק- אחד מספיק לי. והצורך בשוקולד- לפעמים הוא צורך בתיאוברומין, שגורם למצב רוח טוב ונוגד דכאון. ומותר.