על ידי עליזה_השה* » 12 מרץ 2012, 14:42
מצאתי הסבר בעברית שכתבה מיילדת בנושא:
בנוסף לחלוקת סוגי דם לפי A, B,AB ו- O, הרי שלכל אחד מאיתנו סמנים נוספים ע"ג כדוריות הדם שלו. אחד מהסמנים הנוספים הינו D. במידה ולאדם מסוים יש את הסמן ע"ג כדוריות הדם האדומות שלו, הרי שהוא D+, או Rh+ (שכן הסמן התגלה בפעם הראשונה אצל קופי רזוס ולכן נקרא Rhesus ובקיצור - Rh). במידה ואין את הסמן, הרי שאותו אדם הינו D- או Rh- (שלילי). כ- 15% מהאוכלוסיה הינם שליליים. כשמתארים סוג דם של אדם מסוים מתייחסים הן לקבוצה הבסיסית והן ל- Rh: לדוגמא: A+ משמעו קבוצה בסיסית A בנוכחות סמן ל-D.
כשאשה בעלת סוג דם שלילי ל- Rh הרה ויש סיכוי שהעובר בקרבה הינו בעל סוג דם חיובי, עלולה להתעורר בעיה: אמנם השליה אחראית ליצירת חיץ בין דם העובר ודם האם, אולם ישנן הוכחות לכך שישנו מעבר מועט מאוד כדוריות דם עובריות ולראיה ניתן למצוא בדם האם מספר מזערי שלהן. סיכון למעבר דם עוברי אל האם גובר במידה ויש טראומה במהלך ההריון (נפילה, תאונה וכו'), במידה ומבוצעת הפסקת הריון, בלידה וכן במידה ומבוצעות פרוצדורות כגון דיקור
מי שפיר או בדיקת סיסי שליה.
במידה ועוברת כמות מספקת של תאי דם עובריים (שהם Rh+) אל האם (שהיא, כאמור Rh-), הרי שמערכת החיסון של האם עלולה לזהות את כדוריות הדם הללו כ"גורם זר" ולפתח נוגדנים כנגד הסמן ע"ג הכדוריות (כלומר כנגד "D"). המינוח בו משתמשים הינו כי האשה "מרוגשת" כנגד D. היות וריגוש הוא תופעה בלתי הפיכה והזכרון החיסוני של האשה יהיה לכל החיים, הבעיה עלולה לגרום לכך שבמהלך ההריונות העתידיים של אותה אשה, גופה עלול לתקוף את העובר, באם גם הוא יהיה Rh+. במצבים קיצוניים מצב העובר עלול להיות קשה מאוד, עד כדי מוות.
על מנת למנוע מצבים אלו, פותח חיסון המשמש כבר שנים למניעת הבעיה. כל אשה המטופלת במערך מעקב ההריון בישראל נבדקת לסוג דם. במידה והיא Rh- (שלילי), נבדק אם היא "מרוגשת" כבר, שכן אז אין כ"כ מה לעשות כדי להחזיר את הגלגל אחורה וגופה כבר מייצר נוגדנים כנגד D (במקרה כזה יש מעקב צמוד מאוד על העובר כדי לדאוג לשלומו ולפעמים ממש להצילו על ידי עירויי דם תוך רחמיים) . במידה ולא (ולשמחתנו רוב הנשים אינן מרוגשות), הרי שסביב שבוע 28 היא תקבל זריקה לשריר הנקראת Anti D - ז"א שהיא מקבלת נוגדנים כנגד D המסתובבים בדמה ומחסלים כדוריות דם עובריות שהן D+, אם קיימות כאלו. כך האם לא מזהה את הכדוריות הללו ונמנע "ריגוש" האם (ובעצם, בשפה עממית "עובדים על מערכת החיסון שלה", כדי שלא תרוגש). הנוגנדים המוזרקים מתמוססים תוך מספר שבועות והגוף "לא זוכר" אותם. הם ניתנים במנה המספיקה לחסל כמות קטנה יחסית של דם שהוא D+.
אנטי D ניתן גם לאחר כל מצב או פעולה שמגביר את הסיכוי למעבר של דם עוברי למחזור הדם האימהי, כגון הפלה, הריון חוץ רחמי, חבלה, היפוך חיצוני של העובר, דיקור מי שפיר או סיסי שליה.
לאחר הלידה ניטלת דגימת דם מהילוד (מקובל לקחת מחבל הטבור ולחסוך דקירה לתינוק) כדי לבדוק מה סוג הדם של הילוד. אם הוא חיובי, האם תקבל זריקה נוספת תוך 48-72 שעות לאחר הלידה. במידה והוא שלילי, אין צורך בזריקה.
וכך בכל הריון - במחשבה למנוע צרות אם וכאשר יהיה הריון נוסף.
רק בריאות,
חגית נופר, מיילדת
מצאתי הסבר בעברית שכתבה מיילדת בנושא:
בנוסף לחלוקת סוגי דם לפי A, B,AB ו- O, הרי שלכל אחד מאיתנו סמנים נוספים ע"ג כדוריות הדם שלו. אחד מהסמנים הנוספים הינו D. במידה ולאדם מסוים יש את הסמן ע"ג כדוריות הדם האדומות שלו, הרי שהוא D+, או Rh+ (שכן הסמן התגלה בפעם הראשונה אצל קופי רזוס ולכן נקרא Rhesus ובקיצור - Rh). במידה ואין את הסמן, הרי שאותו אדם הינו D- או Rh- (שלילי). כ- 15% מהאוכלוסיה הינם שליליים. כשמתארים סוג דם של אדם מסוים מתייחסים הן לקבוצה הבסיסית והן ל- Rh: לדוגמא: A+ משמעו קבוצה בסיסית A בנוכחות סמן ל-D.
כשאשה בעלת סוג דם שלילי ל- Rh הרה ויש סיכוי שהעובר בקרבה הינו בעל סוג דם חיובי, עלולה להתעורר בעיה: אמנם השליה אחראית ליצירת חיץ בין דם העובר ודם האם, אולם ישנן הוכחות לכך שישנו מעבר מועט מאוד כדוריות דם עובריות ולראיה ניתן למצוא בדם האם מספר מזערי שלהן. סיכון למעבר דם עוברי אל האם גובר במידה ויש טראומה במהלך ההריון (נפילה, תאונה וכו'), במידה ומבוצעת הפסקת הריון, בלידה וכן במידה ומבוצעות פרוצדורות כגון דיקור [url=http://www.meyshafir.com/]מי שפיר[/url] או בדיקת סיסי שליה.
במידה ועוברת כמות מספקת של תאי דם עובריים (שהם Rh+) אל האם (שהיא, כאמור Rh-), הרי שמערכת החיסון של האם עלולה לזהות את כדוריות הדם הללו כ"גורם זר" ולפתח נוגדנים כנגד הסמן ע"ג הכדוריות (כלומר כנגד "D"). המינוח בו משתמשים הינו כי האשה "מרוגשת" כנגד D. היות וריגוש הוא תופעה בלתי הפיכה והזכרון החיסוני של האשה יהיה לכל החיים, הבעיה עלולה לגרום לכך שבמהלך ההריונות העתידיים של אותה אשה, גופה עלול לתקוף את העובר, באם גם הוא יהיה Rh+. במצבים קיצוניים מצב העובר עלול להיות קשה מאוד, עד כדי מוות.
על מנת למנוע מצבים אלו, פותח חיסון המשמש כבר שנים למניעת הבעיה. כל אשה המטופלת במערך מעקב ההריון בישראל נבדקת לסוג דם. במידה והיא Rh- (שלילי), נבדק אם היא "מרוגשת" כבר, שכן אז אין כ"כ מה לעשות כדי להחזיר את הגלגל אחורה וגופה כבר מייצר נוגדנים כנגד D (במקרה כזה יש מעקב צמוד מאוד על העובר כדי לדאוג לשלומו ולפעמים ממש להצילו על ידי עירויי דם תוך רחמיים) . במידה ולא (ולשמחתנו רוב הנשים אינן מרוגשות), הרי שסביב שבוע 28 היא תקבל זריקה לשריר הנקראת Anti D - ז"א שהיא מקבלת נוגדנים כנגד D המסתובבים בדמה ומחסלים כדוריות דם עובריות שהן D+, אם קיימות כאלו. כך האם לא מזהה את הכדוריות הללו ונמנע "ריגוש" האם (ובעצם, בשפה עממית "עובדים על מערכת החיסון שלה", כדי שלא תרוגש). הנוגנדים המוזרקים מתמוססים תוך מספר שבועות והגוף "לא זוכר" אותם. הם ניתנים במנה המספיקה לחסל כמות קטנה יחסית של דם שהוא D+.
אנטי D ניתן גם לאחר כל מצב או פעולה שמגביר את הסיכוי למעבר של דם עוברי למחזור הדם האימהי, כגון הפלה, הריון חוץ רחמי, חבלה, היפוך חיצוני של העובר, דיקור מי שפיר או סיסי שליה.
לאחר הלידה ניטלת דגימת דם מהילוד (מקובל לקחת מחבל הטבור ולחסוך דקירה לתינוק) כדי לבדוק מה סוג הדם של הילוד. אם הוא חיובי, האם תקבל זריקה נוספת תוך 48-72 שעות לאחר הלידה. במידה והוא שלילי, אין צורך בזריקה.
וכך בכל הריון - במחשבה למנוע צרות אם וכאשר יהיה הריון נוסף.
רק בריאות,
חגית נופר, מיילדת