למי יש זמן לאוכל בריא

שליחת תגובה

קח נשימה עמוקה ושאף את החיים אל קרבך, קחי נשימה עמוקה ושאפי את החיים אל קרבך - עכשיו!
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: למי יש זמן לאוכל בריא

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי בננה_בשלה_מדי* » 12 אפריל 2010, 21:56

ככה ננטשתי לאנחות 1 , לטובת קטניה אחת!






1(וכשאני אומרת אנחות, אני מתכוונת ל אנחות ...)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 11 אפריל 2010, 15:50

מנסה לנחש למה פינית מקום במיטה... יש איזה משהו יותר אנושי במיטה? (-;

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אורי_יורמן* » 11 אפריל 2010, 15:39

בתוך קרטונים מעל המקרר, בארון הפתוח, על השולחן, וכו'

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 11 אפריל 2010, 15:38

הרגת אותי, פתאום העלת את הדף הזה מן האוב...(-:

מצטרפת לשאלה של יעלפו

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי יעלפו_מהמושב* » 11 אפריל 2010, 15:06

עדכון: זה כבר לא אקטואלי
אז איפה הם עכשיו?

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אורי_יורמן* » 11 אפריל 2010, 14:57

אני קונה 5-6 קילו פירות ושם אותם במיטה (אני אוהב לישון עם הפירות במיטה, זה נותן ארומה נפלאה לחדר)
עדכון: זה כבר לא אקטואלי :-)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי רחל_אש* » 16 יולי 2008, 11:02

לא שמתי לב השם שלי לא היה רשום זאת אני למעלה.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי פלוני_אלמונית* » 16 יולי 2008, 11:01

בוקר טוב לכולם לנו בכלל אין רכב אז כשנוסעים לקניות אז הולכים הרבה ברגל בעיר עם הילדים מחנות אחת לשניה בחנות אחת זה הפירות וירקות ובאחקר הקינואה ואורז בר וכל השאר ועוד חנויות.
אבל כשרוצים משהו אז עושים אותו,וחוץ מזה הרבה יותר תעים אוכל שהכינו אותו באותו הרגע ולא משהו שאלוהים רק יודע כמה זמן היה במקפיא בסופר ובמפעל.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי פלוני_אלמונית* » 18 ינואר 2008, 01:28

בדיוק כמו הניקוטין שמכניסים בכוונה לסיגריות (אין בטבק)
זה לא מדוייק. מוסיפים ניקוטין שקיים באופן טבעי בטבק בכמויות זניחות. ועוד כמה חומרים ממכרים אחרים אאל"ט

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי סלט_פירות* » 01 ינואר 2008, 21:02

אפשר למצוא ברחוב בשפע! בטח לא פה, בשלג. :-)

תודה על הרעיונות. ינוסה אחרי שאקנה גרגרים.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי קלמנ_טינה* » 01 ינואר 2008, 19:57

מה עושים עם אמרנט?
לא ניסיתי אף פעם קמח אמרנט, אבל השתמשתי בגרגרים, שהם קטנים וחמודים ובבישול נעשים שקופים ורכים.
הכי פשוט - להוסיף אותו למרק (להסמכה, לשיפור הערך התזונתי ובשביל הכיף), או לתבשיל דגנים אחר (קינואה, בורגול, מג'דרה, אורז...).

יש הטוענים שאפשר להכין מאמרנט מין פופקורן (זה אפילו כתוב על חלק מהאריזות), אבל לדעתי זה שימוש לא ממש מוצלח שלו (וגם חייבים להשגיח בקפדנות, כי הוא נשרף במהירות). אפשר לקלות אותו טיפה ולבזוק על מאכלים אחרים כמו שומשום, כי הוא באמת נעשה פריך ולפעמים זה כיף (נגיד על אורז שמוגש עם ירקות מלמעלה אפשר להוסיף גם אמרנט).

וגם לעידוד
הדרך לאוכל שיהיה באמת בריא אצלנו עוד ארוכה

מה זה "בריא באמת"? בפתח הספר המאוד-בריאותי "מזון למחשבה" מומלץ לאכול בשמחה ולא מתוך איסורים ואשמה - אחרת זה לא בריא! (-:

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אורי_יורמן* » 01 ינואר 2008, 19:51

אמרנט חי טרי (כמו שעועית טריה, ירוק, לפני הייבוש) אפשר למצוא ברחוב בשפע!
(כן, קצת לא קשור :-) )

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי סלט_פירות* » 01 ינואר 2008, 18:31

פעם ראשונה שבישלתי עם אמרנט
אפשר מתכונים? האם הכוונה לגרגרים או לקמח? (כרגע יש לי קמח ולא ממש יודעת איך לשלב אותו בשומדבר..).

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 01 ינואר 2008, 17:15

אני בטוחה שאתן צודקות וצודקים. שוב, מן הסתם הדרך לאוכל שיהיה באמת בריא אצלנו עוד ארוכה. מקווה שאגיע לשם. מקבלת הרבה השראה מהאתר ומקווה שתנאי החיים ונסיבותיהן יאפשרו לי בסופו של דבר להתקרב לשם.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי קלמנ_טינה* » 01 ינואר 2008, 17:02

איך אנשים מספיקים להתעסק כל כך הרבה באוכל
ואיך אנשים מספיקים להתעסק כל כך הרבה בלראות טלוויזיה? (שאלה זו שאין לה טלוויזיה בבית, ואלהים יודע מתי הייתי מכניסה ללוח הזמנים שלי גם את זה).
אני לא סתם מקניטה. התכוונתי שכשאוהבים משהו מוצאים לו זמן, וכשמשהו נהפך לחלק מהחיים, יש לו זמן.
אני אמנם טבעונית כבר הרבה שנים, ומורגלת באכילה מתוך מחשבה - אבל הנה, לפני שנה הרופא הסיני החכם שלי המליץ לי על דיאטה חדשה, שהכריחה אותי לחשוב על מה שאני אוכלת הרבה יותר. בהתחלה זה היה ניג'וס מעיק, ובאמת התקשיתי למצוא לזה זמן. אבל בתוך זמן קצר מאוד, זה עשה לי כל כך טוב שלא היה כרוך בזה שום מאמץ - רק הנאה. ואז חיפשתי בהנאה מתכונים וחומרים חדשים (פעם ראשונה שבישלתי עם אמרנט, למשל), והכל נעשה יצירתי וכיפי וטעים. פתאום נהיה זמן.
זה כמו שכשנעשים בהריון פתאום מוצאים זמן לקרוא על אלף דברים שקשורים לתינוקות, להריון, לבדיקות ולמיילדות, ונעשים מומחים. כי זה חשוב ומענג :)

נדמה לי שהרושם שנוצר כאילו שוחרי האוכל הבריא מתעסקים רק באוכל, הוא בגלל הפירוט הרב
לגמרי!

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי טלי_מא* » 01 ינואר 2008, 10:35

כתבתי את זה בגלל שבקישורים שלך הוא ממליץ עליהם.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי תמי_גלילי* » 01 ינואר 2008, 10:20

מא, לפי רוב הספרים אלה שמנים גרועים (ותוסיפי גם חמאה ושומן מן החי). האכילו אותנו הרבה מאוד לוקשים בנושא תזונה - ואני לא מתכוונת רק במובן המטפורי.
אני ממליצה לך ולאורי על GOOD CALORIES, BAD CALORIES שסוקר את המחקר ומגיע למסקנות מפתיעות - או לא כל כך מפתיעות...?
וגם על המצגות של גיא בן צבי באתר שלו (שאגב, אני לא מסכימה לגמרי עם כל המסקנות שלהן).

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי טלי_מא* » 01 ינואר 2008, 10:13

תמי, לפי הספר הזה שמנים מדקל וקוקוס הם שמנים גרועים מאוד.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 01 ינואר 2008, 03:36

תמי, תודה על הקישור

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי תמי_גלילי* » 31 דצמבר 2007, 12:36

אולי הדרך היא לא לטגן באש גבוהה מדי ולא לאורך זמן.
הודעה של גיא בן צבי בנושא
ועוד אחת

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי קר_שינדו* » 31 דצמבר 2007, 09:44

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אורי_יורמן* » 20 דצמבר 2007, 18:26

דיווח עדכני, וכנראה אחרון לגבי מצב המיטה שלי.
אין לי מקום לישון! כל המיטה מלאה פירות!
8 קילו אנונה, 4 קילו בננה, קצת מנגו, קצת אפרסמון, קצת קיוי, אבוקדו ולימונים.
(אגב, לימונים מבריחים יתושים)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי תמרוש_רוש » 16 דצמבר 2007, 17:08

_שמן דגים אורגני
אני אמרתי? יש כזה דבר?_

בשמת, לדעתי התכוונתי לשמן שהכספית הוצאה ממנו בתהליך ההפקה. או משהו דומה - שמן שדאגו להוציא ממנו איזה מרכיב לא-אורגני ומזיק. זה כתוב שם איפשהו בדף תזונה ללידת תינוק בריא, ויש רשימה של חברות שהשמן שלהן אמין מהבחינה הזאת.

אז אני, אם נחזור להודעתי המקורית, קראתי את הרשימה הזאת, התרשמתי, העתקתי את שמות החברות, ואחר כך הלכתי וקניתי את השמן דגים והשמן קוד שהיו זמינים בסופרמרקט. כי ידעתי שבתזמון ההוא זה או הם או כלום.
אמנות האפשר.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי יעלפו_מהמושב* » 16 דצמבר 2007, 15:45

צלם צלם וצלם! (וגלה איפה אתה קונה מנגואים??)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אורי_יורמן* » 16 דצמבר 2007, 15:43

אני קונה 5-6 קילו פירות ושם אותם במיטה (אני אוהב לישון עם הפירות במיטה, זה נותן ארומה נפלאה לחדר).
המיטה שלי כלכך שווה צילום כרגע:
  • 3 קילו בננות
  • 3 אבוקדוים
  • 3 קילו מנגו מכמה זנים
  • 4 קילו אנונה
  • 2.5 קילו אפרסמון אורגני רך כמו מים
  • קילו תפוחים אדומים (בורדו חזק) אורגניים
(מחפש סוללות נטענות למצלמה)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 15 דצמבר 2007, 00:31

_אני מקבל אוכל לעבודה שדיי מתקרר עד שהוא מגיע אליי (ספגטי, תפו"א, אורז, כוסמת, נודלס וכדומה שמגיעים במשלוח)
איך אני יכול לחמם את זה אם לא במיקרו?_
לא הבנתי, יש גזייה? אם כן, אפשר בסיר עם מעט מים שהאוכל לא יידבק.
אם לא- וממש לא טעים לך לאכול פושר שווה להחליף את זמני הארוחות. לאכול בערב את הארוחה החמה ובעבודה סלט/כריך וכו'.

אגב מיקרו ושינוי הרגלים. בדירה החדשה שלי אין מיקרו, פשוט לא בא עם הדירה וכל המיקרו הקודמים שלי הגיעו משותפים.
עם הכל הסתדרתי מלבד עם חימום פיתה. להדליק תנור בשביל לחמם פיתה זה מעיק. אז התחלתי לחמם כמו אמא שלי- ישירות על להבת הגז. יותר מהיר ממיקרו גם כשהפיתה במקור קפואה (שניות ממש!) יותר טעים (כמו יצא מהטאבון) ואומרים שיותר בריא. אפשר גם על רשת, בעיניי פחות טעים. זה שינוי ששדרג הכל, את הזמן, את הפשטות, הטעם והבריאות (אני לא אספר מה עוד אני צולה/מחממת על להבה ישירה מאז הגילוי.. ).

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 15 דצמבר 2007, 00:08

את שוב דואגת בעניין הפוקוס. שימי לב שאנשים אחרים שונים ממך. העובדה שהפרטים הטכניים מסתדרים אצלם לא אומרת שהם מרוכזים בהם. אולי להיפך: זה אומר שהטכני משולב להם בשאר האספקטים, לא גוזל מהם אנרגיות.
ברור, לזה התכוונתי. שאצל הרוב אני רואה שלוב, ואצלי לא. לא התכוונתי שהם מתמקדים בפרטים הטכניים על חשבון השלד המרכזי..

אבל,, אמונה אחרת שלי היא שאם רוב אנשים ייזנחו את הטכניות - למרות שהם מסוגלים לשלב אותה בד בבד עם "השלד המרכזי" - אזיי ההתעמקות שלהם בשלד המרכזי תהיי גדולה יותר. זו אמונה עמוקה שלי ואני חושבת שהיא היא שורש ההתנגדות שלי לשינוי. אני יודעת שלא כולם כמוני, אבל מאמינה שרובינו בבסיס כן בנויים להתנהל כמו מזכירה -מנהלת. המנהלת צריכה מזכירה שתחסוך ממנה את ההסחות הטכניות, המעכבות, והשואבות אנרגיה או למשל נוכחות של קלדנית אפילו סימולטנית כדי שהמנהלת תוכל להתמקד בניסוח של מזכר. כשהדברים הטכניים מושמים בצד למהות יש יותר מקום. זו פחות מסוגלות ויותר התכוונות שאם הזמן הפכה להרגל... להתעמק יותר עמוק בהכרח על חשבון משהו אחר.

לאחרונה, אני מוצאת שאם היה לי טייפ רקורדר הייתי מספיקה להתעמק טוב יותר ברעיונות מאשר כשאני כותבת. פעולת הכתיבה גם מהווה עיכוב ברמה כלשהי למרות שאני מקלידה מאוד מאוד מהר (עיכוב מינורי, אבל מעכבת). אני מניחה שכשרק למדתי לכתוב/ להקליד זה עיכב הרבה יותר והיום זה פחות, וזה בעצם מה שאת אומרת, כשמתרגלים זה קל יותר.

אני חייבת לציין שההגדרה שלי או או היתה מוגזמת. אני בהחלט מסוגלת לפתח רעיון מחשבתי רציני, לנסח אותו לכתוב אותו, בו זמנית לפשפש ביד השנייה בתיק לחפש משהו, ללכוד עם העיניים עוד פיסקה מספר העזר, לצעוק משהו למישהו וכו'. אני לא ממודרת. רק שאוטומטית ככל שהמאמץ המחשבתי גדול יותר- כך העיסוק בטכניות קטן יותר.. אני מניחה שזה קצת כמו שמתעמקים בקריאת ספר מרתק, ושוכחים מהמסביב עד שמפליגים רחוק עם הדמיון עד שאפילו אם ידברו אליך בקושי תשמע.

אחרי שגמרתי את כל ההסברים, האיש שאל בפליאה: איך את מצליחה לחשוב על כל זה? זה מאמץ נורא גדול!
בדיוק!
למרות שדווקא כשהפעולה כולה טכנית, כמו תליית כביסה, גם לי ההתנהלות היעילה בכמה מישורים באה לי בטבעיות ואוטומטית הכל קורה ( אגב כביסה, גיליתי לא מזמן שאם תולים גרב על פינת החולצה ועליה שמים את האטב- לא נשארים סימנים על החולצה). אני הולכת להתרגל לשנות הרגל קטן אחד בכל פעם ולראות אחרי תקופה מה קורה. ואם הזוגי שלך הצליח ללמוד את כל הקונספט המורכב של תליית הכבסים - קטונתי מלא לנסות להבליח הרגל טכני אחד חדש!

דווקא שמן זית נשרף בטמפרטורה נמוכה יחסית לשמן קנולה למשל מה שהופך אותו להרבה יותר מזיק בטיגון.
זהו, גם אני קראתי את זה. מצד שני כמה טעים לטגן איתו. אולי הדרך היא לא לטגן באש גבוהה מדי ולא לאורך זמן.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אינדי_אנית* » 14 דצמבר 2007, 18:52

דווקא שמן זית נשרף בטמפרטורה נמוכה יחסית לשמן קנולה למשל מה שהופך אותו להרבה יותר מזיק בטיגון.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי בשמת_א* » 14 דצמבר 2007, 18:45

אני מקבל אוכל לעבודה שדיי מתקרר עד שהוא מגיע אליי
מרוב שטחנתי לאיש את השכל על "לא לחמם במיקרו" הוא התחיל למצוא פתרונות יצירתיים לקחת לעבודה אוכל שלא צריך בכלל לחמם.
למשל, הוא לוקח ירקות שלמים ובצד שמן זית עם לימון סחוט בכלי קטן, ובעבודה חותך על המקום לסלט טרי.
הוא לוקח חומוס שהוא מכין בבית. לא צריך לחמם.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ניצן_אמ* » 14 דצמבר 2007, 17:34

כשחיממתי אוכל (איזה קטע, אני כמעט בכלל לא מחממת אוכל...) הייתי עושה את זה במחבת אמאייל או נירוסטה, סגורה, על אש נמוכה. לפעמים מוסיפה טיפת מים כדי שלא יידבק. אש גבוהה מדי תחמם לא אחיד ויהיו הדבקות.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי פשוט_אלון* » 14 דצמבר 2007, 16:27

אני מקבל אוכל לעבודה שדיי מתקרר עד שהוא מגיע אליי (ספגטי, תפו"א, אורז, כוסמת, נודלס וכדומה שמגיעים במשלוח)
איך אני יכול לחמם את זה אם לא במיקרו? (הבנתי שזה מזיק במידה ששווה לחפש תחליף למיקרו)
יש אפשרות לחמם את זה בסיר, או על האש או אחרת ? (אין תנור)
זה לא נעים לי לאכול תבשילים כאלו כשהם פושרים.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי במבי_ק* » 14 דצמבר 2007, 16:18

בדיוק אותו הדבר עם לקפל ולהכניס לארון.

ברור. אצלנו כל עבודות הבית משותפות, חוץ מקיפל כביסה שהוצאתי עליו צו הרחקה. אני פשוט לא יכולה לסבול את הדרך שבה הוא מקפל (אם אפשר לקרוא לזה "דרך" ו"מקפל", ומדובר באופן כללי בבן אדם יותר קפדן ממני)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ניצן_אמ* » 14 דצמבר 2007, 16:06

הייתי צריכה להסביר לו אז, שאני בכלל לא חושבת על כל זה. זה לא דורש ממני יותר מאמץ. זה built in בפעולה שלי. לא-לעשות-את-זה היה דורש ממני מאמץ. וכמובן, ללמד מישהו אחר את כל הפרטים הטכניים - תמיד לוקח יותר זמן ממה שלוקח פשוט לעשות את זה, למי שזה שיגרתי ומובן מאליו עבורו.
בדיוק אותו הדבר עם לקפל ולהכניס לארון.
הידעת שזה איננו מובן מאליו למיין את הכביסה לפי בעליה, ולפי פריט הלבוש? שאין זה מובן מאליו לשים את אותם פריטים תמיד באותו המקום? שהקפל יהיה תמיד קדימה?

אני הייתי משתגעת מלמצוא חולצת T (מקופלת ככה בערך, מה שהעיד על מאמץ מצדו!) מונחת על החולצות המכופתרות (יפה! לפחות על חולצות!) עם הקיפול לאחור... AAAHHH
היום, אחרי המון פתרונות ביניים כושלים, ומאמצים אומללים שלו, פשוט אסור לו להכניס כלום לארון :-D אבל לפחות הוא מבין שזו עבודה אמיתית ולא דבר טריוויאלי.
(אלה היו 60 שניות לא קשורות על מאמצים סובייקטיבים ועל זה שבן הזוג שלי שוב מזכיר לי את זה של בשמת :-))

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי חגית_ל* » 14 דצמבר 2007, 10:16

ככה ביום בהיר אחד הוא הורג לי את הטחינה וצוחק: חשבת שטחינה זה בריא?? תשכחי מזה.
הרבה לפני אופק אמר את זה יצחק בן-אורי.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אילה_א* » 14 דצמבר 2007, 10:08

מעניין אם אפשר להכין במבה בריאה בבית
פעם איזו ילדה בקיבוץ אמרה לי שאפשר לקנות אצלם במבה צמחונית
וכשניסיתי לברר למה היא מתכוונת אז היא אמרה שיש שם מישהי שמכינה לבד במבה ומוכרת ביקשתי ממנה שתקנה לי (כדי לבדוק במה מדובר)
אבל זה לא הסתייע .

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי בשמת_א* » 14 דצמבר 2007, 09:51

שיותר מרוכזים בפרטים הטכניים גם במהלך התהליך, לראייה כמות ההודעות נטולות שגיאות ההקלדה באתר
ככה זה נדמה לך, מפני שאת עושה שגיאות כתיב תוך כדי הקלדה.
אני מדפיסה בשיטה העיוורת, כותבת במהירות המחשבה שלי, והאצבעות שלי יודעות את האותיות.
אני עוברת על ההודעה שוב למקרה שנפלה שגיאת דפוס.
לא מפריע לי לשוונג לעצור לעתים נדירות אם פתאום יצא משהו שגוי. יותר קל לתקן בתוך השוונג, כשאני במקום, מאשר אחר כך לחזור אחורה ולחפש את זה.
כשאני מקלידה תוך כדי הנקה, זה לאט וביד אחת. אז הסיבה היחידה לשגיאות היא כשחושך ואני לא רואה את המקשים. זה לא קורה בהקלדה עיוורת, כי אני לא צריכה לראות את המקשים. האצבעות יודעות אותם.

את שוב דואגת בעניין הפוקוס. שימי לב שאנשים אחרים שונים ממך. העובדה שהפרטים הטכניים מסתדרים אצלם לא אומרת שהם מרוכזים בהם. אולי להיפך: זה אומר שהטכני משולב להם בשאר האספקטים, לא גוזל מהם אנרגיות.

אני אספר לך סיפור מצחיק:
כשהאיש ואני התחתנו, ביקשתי ממנו פעם לתלות את הכביסה. כשראיתי את התוצאה, אחרי שגמרתי להזדעזע, הסברתי לו מה אני עושה עם כל דבר ולמה. למשל, היו לנו אז חבלי כביסה משותפים עם השכן. אם תליתי באטבים העדינים, הכביסה "נזלה" אל השכן, שלרוב לא היה בבית, ואז לקח ימים לקבל את הפריט בחזרה (ימים שבהם היה תלוי סתם על החבל בשמש) ותמיד הוא היה מחזיר בלי האטב, שנשאר על החבל. אז הקפדתי לתלות את הפריטים הקיצוניים באטבים הכי חזקים.
אחרי שגמרתי את כל ההסברים, האיש שאל בפליאה: איך את מצליחה לחשוב על כל זה? זה מאמץ נורא גדול!
הייתי צריכה להסביר לו אז, שאני בכלל לא חושבת על כל זה. זה לא דורש ממני יותר מאמץ. זה built in בפעולה שלי. לא-לעשות-את-זה היה דורש ממני מאמץ. וכמובן, ללמד מישהו אחר את כל הפרטים הטכניים - תמיד לוקח יותר זמן ממה שלוקח פשוט לעשות את זה, למי שזה שיגרתי ומובן מאליו עבורו.

למרות שבמקרה של השמן זית, הוא לא הופך מזיק בטיגון?
פחות מכל או הרוב המכריע של השמנים האחרים.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ניצן_אמ* » 14 דצמבר 2007, 08:42

מעניין אם אפשר להכין במבה בריאה בבית. הממ...

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 14 דצמבר 2007, 07:57

כל הדיון פה על אסטתיות ועל הפרטים הקטנים לא נראה לי לגמרי רלוונטי לנושא. הפרטים הם לא קטנים. הם מה שנכנס לגוף שלנו. יש להם את החשיבות שלהם, כמו המטרה הגדולה (בריאות) שאליה מנסים להגיע. לא רק להרגעת הרעב ולא משנה איך.
נו באמת. גם שלום עולמי זה לא פרט קטן אבל הדרך לרבע שלום רק במזרח התיכון עולה בהמון פרטים קטנים וקטנטנים שדנים בקוצה של מילה והגדרה וכן כיבוש או לא כיבוש וכן גדר ולא גדר ועוד פיסת אדמה לנו ועוד להם ומה לא. בקיצור, ברור שהמטרה היא חשובה ומהותית זה לא מבטל את העובדה שהדרך אליה רצופה בשינויים קטנים קטנים, לפעמים אפורים, מסרבלים, לא מוכרים, שאילולא היה קשה לבצע אותם לא היינו דנים בנושא.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי סלט_פירות* » 14 דצמבר 2007, 04:48

שמתי לב, שכשמצליח עניין ה"סוויץ' בראש" לגבי כל מיני דברים, מצליח לי יותר להמנע ממזונות מזיקים ולמצוא אלטרנטיבות בריאות.
כמו שכשמתחילים דיאטה, ואחרי שעובר השוונג הראשון חוזרים לאכול כמו קודם ומעלים את כל המשקל שהורדת, עם ריבית. אם השינוי בא מתוך שכנוע פנימי אמיתי, גם אם ההרגלים קשים לשינוי - יהיה יותר קשה לחזור להרגלים הישנים בגלל הידיעה שהם מזיקים/לא מזינים/לא עושים טוב לגוף.

כל כך הרבה פעמים עברתי את זה, אבל רק אחרי שהקטנה שלי נולדה והיתה רגישה (גזים נוראיים וצרחות לתוך הלילה) למוצרי חלב ואורז לבן שאכלתי, היה לי כל כך קל לוותר על הדברים האלה למענה. ומשם התחיל התהליך גם למעני ולשאר המשפחה.
הדרך עוד ארוכה. לא הכל אורגני. גם לילדות יש טעם משלהן והן דורשות לעתים את הצ'יריוס הרגיל ומטבעות שוקולד (נשארו הרבה מחנוכה).
אבל כשאוכלים ארוחה משפחתית, וכשאני לוקחת אוכל לעבודה, אני לא יכולה לחשוב על לבשל או להכין או לקנות שומדבר שהייתי אוכלת לפני שנתיים.

כל הדיון פה על אסטתיות ועל הפרטים הקטנים לא נראה לי לגמרי רלוונטי לנושא. הפרטים הם לא קטנים. הם מה שנכנס לגוף שלנו. יש להם את החשיבות שלהם, כמו המטרה הגדולה (בריאות) שאליה מנסים להגיע. לא רק להרגעת הרעב ולא משנה איך.
אני לא אומרת - הכל או כלום. ממש לא. אחרת באמת אפשר ללכת לאיבוד בכל העניין הזה ולגמור עם חבילת במבה (ואני בכלל רגישה לתירס). אבל לנסות להבין מה הכי דחוף לשנות. מה סדר העדיפויות שלך. האם הקמח הלבן מפריע לך? תשני את זה. לאט לאט גם הדברים האחרים יקבלו את העדיפות שלהם.
לי היה תהליך קצת אחר, בגלל הרגישות של היונקת הקטנה, אבל בגדול הוא גם הדרגתי. ועם הזמן למדתי מה אפשר לעשות עם חומרי הגלם שמתאימים לי.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 14 דצמבר 2007, 03:57

אני כל כך התבאסתי מהקטע, הייתי כל כך עסוקה "בשוונג" של הפיתרון ובכלל לא חשבתי על אסטתיות.
ואולי היה לזה קשר לכך שקיבלת מאה והחברה רק שמונים...

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי מישהי* » 14 דצמבר 2007, 01:40

למשל במבחן או בעבודת הגשה אני לא רוצה להיות עסוקה בלייפות את השער של העבודה ולתקן כל שגיאת הקלדה על חשבון הרעיון הזורם והמוקלד מהר.. בבולמוס

אוי, הזכרת לי נשכחות, בתיכון הגשתי מבחן במתימטיקה (אלו עם הנוסחאות הארוכות ארוכות שלא נגמרות והתוצאה בסוף היא מספר בעל שתי ספרות, אני קיבלתי מאה וחברה שלי קיבלה שמונים, המורה כתבה לה "יפה" ליד הציון ולי לא, שאלתי אותה למה אז היא ענתה לי שהמבחן של החברה כתוב בצורה יותר יפה!!
אני כל כך התבאסתי מהקטע, הייתי כל כך עסוקה "בשוונג" של הפיתרון ובכלל לא חשבתי על אסטתיות. P-:

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אילה_א* » 14 דצמבר 2007, 01:29

עוד משהו שלי עוזר זה לא להוריד אלה להוסיף
לא הורדתי את הרעל אלה הוספתי משהו בריא אחד כל יום נגיד קולרבי או ירק ירוק אחר
וכשזה הפך להרגל הוספתי עוד משהו אורז מלא
וכשזה הפך לקבוע(4 פעמים בשבוע) בשאר הימים אורז לבן
החלפתי את העוף בעוף ללא אנטיביוטיקה
תהליך איטי והדרגתי
שבו אני מוסיפה משהו אחד ,משנה אחר, זזה לאט . בודקת ולפעמים חוזרת אחורה, כן כנראה שאופק אני כבר לא איהיה בגלגול הזה,
אבל מצד שני אולי אני אגמל מקרמבו.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 14 דצמבר 2007, 01:04

גם אם תעשי כמה שינויים קטנים בחיי היומיום שלך, שינויים שבסך הכל את רוצה והם יועילו לך, זה לא יכול לשנות את האישיות שלך גם אם תרצי.
הייתי שמחה להאמין בזה, אבל ראיתי שינויים גדולים אצלי ואצל אחרים שאני בעיקר מאמינה בכך שלא לעולם חוסן. פעם למשל הייתי קורקטית, היום אני פלספנית בלתי נלאית. פעם הייתי ביישנית, היום כמעט ולא, אבל אולי, אולי, צריך פשוט לנסות.

זה הנורמלי. לא מכירה מישהו שעובד אחרת, אלא אם כן זה מישהו עם הפרעה אובססיבית...
וואלה? הופתעתי. בכל זאת יש שיותר מרוכזים בפרטים הטכניים גם במהלך התהליך, לראייה כמות ההודעות נטולות שגיאות ההקלדה באתר, ועוד של נשים מניקות במקביל ומה לא (שלא נראה לי שמתעכבות על הגהה שנייה אחרי כתיבת ההודעה) ,לעומת שלי... (יש לי הודעות שהיו גורמות לבן יהודה, אם היה חי בינינו, לנטוש את החזון שלו מרוב ייאוש). בתכלס' אין לי בעיה עם פרטים, רק עם פרטים טכניים.

_במידה רבה, מה שאנחנו עשינו בשינויי התזונה היה לפשט את העניין יותר ויותר.
נגיד:
הגענו למסקנה, שרק שמן זית._
נהדר! רעיון מעולה, זה בדיוק מתאים לי! לצמצם במקום להרחיב, פשוט במקום מורכב (למרות שבמקרה של השמן זית, הוא לא הופך מזיק בטיגון?).

התובנות בשתי ההודעות שלך בהחלט מעודדות להתחלה בשינוי. מסוג הדברים שמצליחים לשנות את זוית הראייה ברגע וליותר מרגע.

תודה :-).

<ג'יזס, המרגיעון שמופיע לי: "הכלל הוא הפרט">

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי בשמת_א* » 13 דצמבר 2007, 23:35

להתמקד בכל ביס וסגנון ארוחה, באיזו חנות לקנות ובאיזה שמן לבשל
במידה רבה, מה שאנחנו עשינו בשינויי התזונה היה לפשט את העניין יותר ויותר.
נגיד:
הגענו למסקנה, שרק שמן זית.
נכון, יש לנו שמן שומשום אורגני בבקבוק קטן לפעם ב... שאנחנו עושים משהו סיני.
אבל אנחנו צורכים בשוטף רק שמן זית. ליטר בשבוע. ויש לנו חבר שמוכר לנו את השמן שלו (ובמיוחד: מגיע עד אלינו, עם פח השמן, לקומה שלישית בלי מעלית!). פה ושם צריך לקנות בקבוק בסופר. אנחנו כבר יודעים איפה בסביבה הבקבוק הכי זול. ורק כתית מעולה מכבישה קרה.
פישטנו.

דוגמא לחשש שלי: יש לי חברה שתמיד מארגנת פיקניקים וזה ברור שהיא יותר נהנית מהארגון מאשר מהאווירה או החבר'ה.
אבל שימי לב: זאת היא. זה באופי שלה. אני לא אנתח אותה, אבל זאת האישיות שלה. לך יש אישיות אחרת. גם אם תעשי כמה שינויים קטנים בחיי היומיום שלך, שינויים שבסך הכל את רוצה והם יועילו לך, זה לא יכול לשנות את האישיות שלך גם אם תרצי. אדם שמתמקד בתמונה הגדולה לא יכול פתאום להפוך להיות מי שמתמקד בפרטים.
לי יש אישיות שבבת אחת רואה גם את זה וגם את זה. לכן העין לסלון, למשל: אני רואה את התמונה הגדולה, ובולט לי מה שחריג. ואני יכולה לראות את הפרטים, ולטפל בהם. כשמדובר ברעיון, אני חייבת לראות גם את התמונה הגדולה (עם כל החוטים שמסתעפים, ויחסי הכוחות בין החלקים הגדולים) וגם את הפרטים. אני משחקת עם המצלמה שלי בזום אין זום אאוט, ובתזוזה על פני התמונה הגדולה, כל פעם עושה פוקוס וזום על מקום אחר. גם זאת אישיות. אני לא יכולה לסבול פרטים בלי לראות את התמונה שהם משובצים בה, ולא אוהבת תמונה גדולה אם אין בה גם דברים יותר מוחשיים, ספציפיים, שנותנים "דוגמא". אני לא חושבת שאני יכולה להשתנות לפתע ולהיות מישהו שרואה רק את זה או רק את ההוא.

למשל במבחן או בעבודת הגשה אני לא רוצה להיות עסוקה בלייפות את השער של העבודה ולתקן כל שגיאת הקלדה על חשבון הרעיון הזורם והמוקלד מהר.. בבולמוס
לא חושבת שיש מישהו שיכול להיות עסוק בלייפות את השער של העבודה אם יש לו רעיון זורם... או שעושים את זה אחרי, או שזה מה שאנחנו עושים כשנתקענו והרעיונות לא זורמים לנו P-:
עכשיו את מדברת על ה"תחום שלי". אני ממש מרגישה בזה בבית. אין ספק בכלל שאני קודם כל שופכת רעיונות ושופכת פיסקאות ושופכת כל מה שזורם. לאט לאט יוצא משהו מתוך זה. בשלב מאוד מתקדם אני מתחילה להבין מה אני רוצה להגיד ומנסה לעשות ראשי פרקים... לאט לאט מתגבש המבנה מתוך הטיעון, מתוך העבודה. מתגבשת תוכנית עבודה. אז מחלקים לפרקים ומתחילים לעבוד על כל פרק לחוד. הגהות וסדר עושים בשלב שמדפיסים להגשה. כשעוברים על הטיוטה לפני שמוציאים את ההדפסה היפה.
זה הנורמלי. לא מכירה מישהו שעובד אחרת, אלא אם כן זה מישהו עם הפרעה אובססיבית...

או שגם לתהליך של שינוי הרגלים תמידי מתרגלים עד כדי כך שהוא לא הופך למסיח
לא יודעת אם מתרגלים. זה נעשה פחות מפחיד, כי אנחנו כבר רואים שיש לנו שליטה בתהליך, ושזה לא משנה אותנו, את מי שאנחנו, אלא רק מכניס לנו שיפורים באיכות החיים.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 13 דצמבר 2007, 21:06

_כאשר מתחילים בהרגל חדש, באמת הולך אליו פוקוס. הרי זה חדש! את לא רגילה! פתאום את צריכה לחשוב באופן מודע על משהו בשביל לזכור לעשות אותו.
אבל זה רק בהתחלה. בואי נגיד שלוקח בין 21 ל-28 יום להשריש הרגל חדש. אחרי חודש - בעיקרון, זה כבר הרגל.
האם את מצחצחת שיניים כל ערב לפני השינה?
אם כן, זה הרגל._

וואו, זה כל כך נכון. בתובנה אחת הצלחת לדלל את ההתנגדות שלי לעניין. כי הפחד הגדול שלי (וזה פחד ממשי) זה שאהפוך אישיותית למתמקדת במסיחים במקום במטרה הרצינית (מבחן, פגישה עם רופא, ישיבה, עימות, מה לא..). את למעשה אומרת שהמסיחים הם כאלה עד שהם מושרשים כחלק מהשיגרה. עדיין נשאר לי חשש שכאשר ייפקחו העיניים, ההתמקדות תהיה בפרטים ולא בתמונה הכללית. כמו שציינת בעצמך ש"יש לך עין", אני חוששת שאין לי עין רזרבית.. שכשאתחיל להתמקד בכל ביס וסגנון ארוחה, באיזו חנות לקנות ובאיזה שמן לבשל.. העין האחת שלי תפזול הצידה ותיתקע שם. על האיך לאכול במקום על ההנאה, או על טרדות אחרות ביומיום.


דוגמא לחשש שלי: יש לי חברה שתמיד מארגנת פיקניקים וזה ברור שהיא יותר נהנית מהארגון מאשר מהאווירה או החבר'ה. מרגע שמתחילה ההתארגנות היא לא יושבת רגע, ותמיד מסדרת (בהנאה גדולה!) ומחלקת מזון, ושואלת מי צריך מה, ודואגת שלכל דבר יהיה פיתרון (מטלית לכל אחד וכו'), ואני מתעייפת רק מלראות כמה אנרגיה יוצאת ממנה על העניין הטכני במקום פשוט לשבת ולהנות ולהתמקד למשל בלהכיר מישהו (היא רווקה ורוצה מאוד מישהו), בעיניי זה סוג של התמקדות יתר בפרטים וזה חלק מהותי באישיות אצלה, לא רק במסיבות אלא בכללי, היא חייבת למצוא יש מאין משהו טכני להתעסק בו. בעבודות הגשה לתואר (שלוקח לה שנים לתמצת אותן), באספנות מכל סוג וקיטלוג ומה לא. לחלוטין במקרה שלה היא נהנית יותר לתעד טיול מלהיות נוכחת בו, לארגן את המסיבה במקום להנות מהאווירה, לחתוך ולסדר את האוכל יותר מלאכול אותו. זה מקרה קיצוני אבל הוא ממחיש את הפחד הגדול שלי, שאני לא אהיה מסוגלת מנטלית להנות מהדבר האמיתי אלא מהשוליים. גם כשההרגל יושרש בי ואולי עוד יותר. כשמדובר בהתמודדות.. למשל במבחן או בעבודת הגשה אני לא רוצה להיות עסוקה בלייפות את השער של העבודה ולתקן כל שגיאת הקלדה על חשבון הרעיון הזורם והמוקלד מהר.. בבולמוס. לא רוצה הפרעות. אם יש זמן אז אני מסדרת אחר כך, אבל במבחנים למשל לא מעניין אותי לכתוב יפה ומסוגנן, או ברור, מעניין אותי להתמקד במה שרוצה לפרוץ החוצה מהראש בלי להתעכב באמצע. אני בעצם חוששת שגם אחרי שהדבר יהפוך להרגל, הרגל לעסוק בפרטים ולהיות בפוקוס על מזון בריא למשל, או סדר וארגון, או חסכון או שאר המטלות הסיזיפיות- אני אהפוך אישיותית לאדם שמתמקד בשוליים ולא בעיקר. יש אנשים שמסוגלים גם וגם, אולי הם גם גדלו כך שזה חלק מהם. גם להקליד רעיון חכם ומעניין לעבודה בלימודים וגם לדאוג שלא תהיינה שגיאות הקלדה אינסופיות שלא לדבר על סדר מובנה. אני לא. בכל תחום. או, או וכשאני צריכה לבחור באחד מן השניים מעדיפה את התמונה הכללית, את השלד המרכזי, את הבוטם ליין, פחות את הפרטים. כמו שעון חול שברגע שהופכים אותו לצד אחד - הוא חייב למלא את המיכל התחתון אוטומטית, כשהמיכל העליון נותר ריק. או או. לא ביחד.

אני פתאום קולטת שזה כמו החשש של הורים לילד אחד שמתעתדים להביא ילד נוסף - איך הם יאהבו את הילד השני כמו הראשון, ומאיפה תבוא אהבה כל כך גדולה, אם בכלל. ואז נשמעת צפירת הרגעה כשמסתבר שבמציאות יש אהבה לכולם... כאילו שיש משאב אחד שצריך להיות מחולק נכון, והוא לא יכול להתרבות.. השאלה האישית שלי היא האם המיקוד בפרטים הקטנים מוסיף יכולת על יכולת קיימת או נוטל ממנה אנרגיה. אני חושבת שגם השאלה הפותחת את הדף עוסקת לא בהכרח/רק בזמן הטכני הדרוש להתארגנות על מזון בריא אלא במיקוד התוכני ובשינוי תפיסות הנוגעות לשינוי הרגלים. בדיוק כמו היכולת לשנות אכילת מזון מבושל כי לכך הורגלנו.


מצד שני... יש כל כך הרבה הרגלים לשנות, שיכול להיות שעכשיו תמיד יהיו מסיחים שרק ייתחלפו כשאחרים יתחילו להשתרש.. כך שתמיד תהייינה הסחות.. או שגם לתהליך של שינוי הרגלים תמידי מתרגלים עד כדי כך שהוא לא הופך למסיח :-D ?

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי סוף_מעגל* » 13 דצמבר 2007, 17:43

אני קונה 5-6 קילו פירות ושם אותם במיטה (אני אוהב לישון עם הפירות במיטה, זה נותן ארומה נפלאה לחדר).
הי אורי, צחקתי מהמשפט הזה צחוק גדול ואמיתי ומשוחרר :-D.
זה מן משפט שאפשר לקרוא רק בבאופן ולא בשום מקום אחר, כי יש פה אנשים עם חשיבה כל כך מקורית ומפתיעה ובריאה.
< גמדים, אנא גריינו בדחיפות >

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי בשמת_א* » 13 דצמבר 2007, 10:11

מה גם שאיפשהו תקוע לי בראש שקונספט "הגם וגם" לא עובד אצלי, שאם אני אתחיל לפתח הרגלים קטנים ויומיומיים הפוקוס יינותב אליהם והם יחבלו לי בפוקוס של "הדברים הגדולים"
אז ככה:
כאשר מתחילים בהרגל חדש, באמת הולך אליו פוקוס. הרי זה חדש! את לא רגילה! פתאום את צריכה לחשוב באופן מודע על משהו בשביל לזכור לעשות אותו.
אבל זה רק בהתחלה. בואי נגיד שלוקח בין 21 ל-28 יום להשריש הרגל חדש. אחרי חודש - בעיקרון, זה כבר הרגל.
האם את מצחצחת שיניים כל ערב לפני השינה?
אם כן, זה הרגל.
האם את חושבת על זה? האם זה מחבל לך בפוקוס? האם לנעול נעליים לפני שאת יוצאת מהבית מחבל לך בפוקוס? לא. כל אלה הרגלים. את פשוט עושה אותם.
ככה, כל הרגל שכבר הפך להרגל, לא "הרגל בתהליך הפנמה", הוא משהו שפשוט עושים. לא חושבים על זה.
אני שמה לב להבדלים כאלה כשאני רואה איך אני מסדרת את הסלון ואיך הילדים.
לילדים אני צריכה לעזור, לכוון אותם לצעצועים שלהם שנשארו פזורים בשטח.
לעומת זאת, לי יש מין עין כזאת, שפשוט רואה. אני לא יכולה להסביר את זה: אני מתבוננת, והעין כבר יודעת שפה יש X שלא צריך להיות שם, ואני לוקחת אותו ושמה במקום.

אני אוסיף משהו אחד שעוזר אצלי בכל זאת, להוסיף הרגל חדש לישן ואז היפרדות מהישן
נכון, ככה אנחנו גם מרגילים את הילדים למשהו חדש. פשוט מוסיפים את החדש. לאט לאט הוא הופך לחלק אינטגרלי מהחיים. ואז אפשר להוריד את הישן...

לא חייבים לשים מחבת או סיר על האש כדי להרגיש שאכלנו
כשקראתי אותך, פתאום היתה לי הארה.
הבנתי, שכנראה בעלי בא מתפיסות כאלה, ושבגלל זה היה לנו קשה ביחד בהתחלה.
בשבילו, אם לא היה משהו מבושל, זו לא היתה ארוחה. במיוחד אם לא היה בשר כלשהו.
לעומת זאת, במשפחתי, הארוחות הכי אהובות היו הארוחות שאחרי השוק, עם הירקות הטריים החתוכים, הזיתים, הלבנה, הטחינה שאבא שלי הכין.

היום, האיש ואני דווקא מעדיפים שהילדים יאכלו ירקות, פירות, טחינה, חומוס. שלא יאכלו משהו מטוגן, כי טיגון לא בריא.

שגם מלפפון חתוך עם טחינה לנגב, או מלפפון ופלפל עם קוטג' לנגב
איפה היה הדף ההוא שביקשו עצות לילדים סרבני אוכל? פתאום נזכרתי:
הילדים שלי לא אוכלים סלט (הבכורה טועמת קצת).
אבל אם שמים עגבניה שלמה חתוכה, מלפפון שלם חתוך, עיגולי גזר או מקלות דקים, פלפל אדום/כתום חתוך יפה, ואפילו עלים רכים של חסה או פרח כרובית קטן - הכל נעלם לפני שהספקת להגיד ג'ק רובינזון!

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 13 דצמבר 2007, 03:20

טוב. גם אצלי משהו זז. בארוחות ערב למשל, שמתי לב שהמון פעמים אני משקיעה בסלט, וכמובן סוג של ביצה -מסורתית והכרחית, גבינה, לחם...וגיליתי שהמון פעמים רוב האוכל וההשקעה שלי נזרקים אחרי שני ביסים סמליים ל..פח. איזה מפח!! ובכן, מתחילה להבין שגם מלפפון חתוך עם טחינה לנגב, או מלפפון ופלפל עם קוטג' לנגב (וכולי)זה גם ארוחה. לא חייבים לשים מחבת או סיר על האש כדי להרגיש שאכלנו.
וזה עובד.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי פלוני_אלמונית* » 12 דצמבר 2007, 22:50

ג'ינ ג'ית ממחשב אחר>

שינוי תזונה ממש חשוב לי ואני מאמינה שאצלי השינוי הוא לא טכני בעיקרו אלא תוכני. מבפנים. יש לי את כל הזמן לאכול ולהכין מזון בריא (לאו דווקא אורגני, אלא פחות שמעאטס). לכן ההתמודדות הפנימית עם שינוי הרגלים קריטי אצלי והשאלה היא לא למצוא את הזמן אלא את היכולת המנטלית.

סימן שאת מרגישה כפייה.
זה נכון, זו התחושה, בשלב מסוים, בעיקר מול התעסקות בעבודות אפורות וחד גוניות, אולי לא ממש כפייה, כמו שהתמקדות בהרגלים הקטנים מוציאה לי את הרוח מהמפרשים (הרבה יותר כיף למשל לבשל ארוחה גדולה מתוך תשוקה של רגע, ולהזין את התשוקה בכל מה שבא לה, מאשר להתארגן מראש ולהתחייב מראש לכול משהו מאוזן יותר וצפוי). אצלי כמעט כל בשר שהופשר במערכה הראשונה הולך לפח במערכה השנייה. כי זה שבבוקר התחשק משהו ולכן הוצאתי להפשרה- בערב כבר מתחשק אחרת. למחרת אין זמן, וביום השלישי אין לי ראש להכין (אני גם רווקה כך שהמחוייבויות שלי הם בעיקר לעצמי, מה שמוריד עוד יותר את סף המחוייבות).
למרות שבאתי מבית שמרוב שהכל היה חופשי לא היו גבולות כמעט בדבר (שינה בזמן שרציתי, ארוחות בזמן שרציתי, ציור היכן שרציתי- בקירות למשל, בגדי חורף בקיץ והפוך- איך שרציתי), כך שאולי זו מרידה ברעיון "החייבים" לא כי כפו עליי מדיי אלא כי גדלתי באג'נדה שלא חייבים דבר ועובדה שאני חיה והרוב על הכיפאק. שינוי הרגלים הוא טילטול של כל הקונספט שגדלתי לתוכו.

מה גם שאיפשהו תקוע לי בראש שקונספט "הגם וגם" לא עובד אצלי, שאם אני אתחיל לפתח הרגלים קטנים ויומיומיים הפוקוס יינותב אליהם והם יחבלו לי בפוקוס של "הדברים הגדולים" (סטייל הפרופזור המפוזר, אני מתרכזת בהתארגנות ליציאה מהבית למשל אז אני לא מחזירה או מסדרת אחריי כמעט דבר- זה מוציא מהפוקוס ומעכב את ההתארגנות כי אני לא רגילה "להתעכב במה שלא קשור למטרה המרכזית"). להתחייב בקטנות מפקס אותי בהתמקדות בתהליכים הסיזיפיים וזה לחלוטין זורק אותי מהתחושה של הרוח החופשית שיש לה יתרונות מנטלים אדירים בהישגים רבים שמחייבים מיקוד בתמונה הגדולה, בקיצור נתקע לי אי שם באונה הימנית שזה או לעבוד בקטן יומיומי או לחשוב בגדול ולהנות מכוחות הנפש (כח רצון גדול שלא רואה שום מכשול למשל) שמתעוררים בך כשאין גבולות, שילוב של השניים מחבל בשניהם...

גם ישנה התנגדות להדרגתיות מול "בבת אחת". כי בשינוי הדרגתי אין גבולות ברורים ואיפה שאין משהו ברור הג'ינג'ית הקטנה נמשכת לפריצת/מתיחת הגבולות..מה גם שבשינויים קטנים אין התעוררות גדולה והנאה מהסיפוק של דרך"חדשה" כי אתה מתחיל בקטן. קיצור, לא מעט קונפליקטים דומיננטיים מאוד.

בענייני מזון החשיבה האמביוולנטית הזו ממש תוקעת ומחבלת. כי אי אפשר לעשות שינוי מזון רק בעזרת כח הרצון. הרגלים יומיומיים הם קריטיים. אניא נסה להתחיל באמת מהרגל קטן ומההקשבה הפנימית שהצעת בשמת להנחות יסוד מטעות.

אגב, אני כותבת את כל המניפסט הזה כי אולי מישהו כבר הצליח ליישם את "וגר זאב עם כבש" בראש שלו, ויוכל לעורר תקווה בגויים.. מנסיונו. אני אוסיף משהו אחד שעוזר אצלי בכל זאת, להוסיף הרגל חדש לישן ואז היפרדות מהישן מתנהל אצלי טוב יותר מאשר להפסיק הרגל ישן ולהשאיר ואקום בלי משהו שיהווה תחליף.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אורי_יורמן* » 12 דצמבר 2007, 20:43

איך מתארגנים עם מלאי בתזונא
אני קונה 5-6 קילו פירות ושם אותם במיטה (אני אוהב לישון עם הפירות במיטה, זה נותן ארומה נפלאה לחדר). באקלים הנוכחי הם לא מתקלקלים בכלל. לא משתמש במקרר בשבילם. חשוב להוציא אותם מהניילונים כי שם הם כן מתקלקלים (סוג של חנק + אפקט חממה).
פת-שמש (ראו מאפים נאים) וכו' אפשר לשמור בחוץ, לא צריך מקפיא או מקרר. זה יבש כזה.. זה כמו להציע לאחסן קרקרים בפריזר...
עלים מחזיקים במקרר בין יומיים לשבועיים, תלוי בסוג העלה. גדילן מחזיק שבועיים, חוביזה מחזיקה יומיים-שלושה. חסה מחזיקה 5 ימים נראה לי. כנ"ל סלרי. אני מציע להתעסק עם קנייה/ליקוט של ירוקים פעמיים בשבוע.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי בשמת_א* » 12 דצמבר 2007, 19:36

מסכימה עם אילה א:
אם את לא מצליחה להפוך משהו להרגל, סימן שא. יש לך התנגדות פנימית. וב. לא בחרת נכון.

כשיש התנגדות פנימית כללית להרגלים כלשהם - סימן שאת מרגישה כפייה. סימן שיש בתוכך חלק שכל הזמן מתמרד נגד רצונות של חלק אחר שלך. החלק הזה חושב, ש"את" שהחלטת על ההרגל (נקרא לך ג'ינגית המודעת) את האויבת שלו. את אמא שמכריחה ללכת לישון דווקא כשרוצים לראות טלביזיה. את אבא שלא מרשה לחזור מאוחר אפילו שכיף לך עם החברים. לא יודעת מי - החלק המתמרד, נקרא לו ג'ינגית הקטנה, נשאר בגיל צעיר מאוד ומתייחס אל ג'ינגית המודעת כאילו היא מישהו זר ושתלטן.
אם את רוצה לחבר את שתי הג'ינגיות, ולהצליח לבצע את ההחלטות שאת כאדם בוגר מעוניינת לבצע -
יכול להיות שכדאי לך להתחיל לדבר עם ג'ינגית הקטנה. להקשיב לה פעם אחת ולתמיד. לברר מה היא רוצה. מה מציק לה. מה מפחיד אותה בהרגל המסוים שהיא מטרפדת לך.
ואחרי שתקשיבי לה, אולי תשכנעי אותה, שאת, ג'ינגית המודעת, לא אדם אחר. לא אדם זר. לא מישהו חיצוני שמכריח אותה, אלא את היא. זאת את, זה הרצון שלך, ואת רוצה לבצע אותו בלי שהיא תקלקל לך כל הזמן ותחבל במאמצייך.
סתם הצעה, חומר למחשבה.
אפשר לשחק איתה, מה שכתבתי זו לא תורה מסיני, רק כמה רעיונות למקרה שמשהו יקלע ויעזור לך.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אילה_א* » 12 דצמבר 2007, 15:53

לשנות הרגל ולהתחיל מחדש?
לבחור משהו יותר קטן שפחות מעורר בך התנגדות
למשל אני במשך המון זמן ניסיתי להתרגל לסדר את המיטה בבוקר ולא הצלחתי .פעם הכלבה שכבה על השמיכה, פעם מישהו נשאר לישון עד מאוחר ,פעם מיהרתי ,פעם ידעתי שעוד מעט אני חוזרת לישון, ים של סיבות.
ואז החלפתי להרגל יותר קטן ויותר פשוט אני התרגלתי רק לפתוח את החלון של חדר השינה בבוקר (כן אני יודעת כמה מופרך זה נשמע)
ואז סידרתי רק את הכריות .
ואז גם רק שמיכה אחת(עד היום אני מסדרת רק את שלי כשאני כועסת)
לאט לאט ובמשך שנים
ואני עוד זוכרת איך הסתכלתי בתדהמה על המי שאז חשבתי שהיא מפגרת שאמרה לי פשוט תתרגלי לסדר אחריך כל דבר.
קמה בבוקר ישר תסדרי את המיטה .
פרקי את הרצונות שלך לדברים קטנים ואם לא הצלחת קטנים יותר
אצלנו אוכלים אורז מלא אבל גם לפעמים לבן עם אטריות מטוגנות .
אצלנו אוכלים אוכל כשר אבל גם לפעמים לא
אצלנו אוכלים ירקות אבל לפעמים גם סטייקים מדממים
הדבר היחיד שהצלחנו לשנות לגמרי זה לחם לבן לא אוכלים לא בבית ולא מחוץ לו אבל סופגניות- כן.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי פלוני_אלמונית* » 12 דצמבר 2007, 15:41

ההודעה למעלה של ג'ינ ג'ית ממחשב אחר.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי פלוני_אלמונית* » 12 דצמבר 2007, 15:41

_אחרי חודש שלם שבו כל יום התחלתם את היום בפירות, כמנה ראשונה בארוחת הבוקר שלכם או בתור ארוחת בוקר שלמה - תבדקי איך את מרגישה. האם זה כבר הרגל מבוסס, קל, שלא צריך לחשוב עליו ואת לא מרגישה שאת מתעסקת בו?
אם עוד לא, אז תמשיכי._

ואם, אין, ההרגל לא מתקבע? (סרבנית שינויי הרגלים מילדות) אני שואלת בכללי לא רק לגבי התזונא... ההרגל הכי פשוט לא התקבע. לשנות הרגל ולהתחיל מחדש? או לנסות להבין מה המשהו שמונע מההרגל להתקבע (כי לי יש סטוקים של הסברים אבל התקדמות איין) ?

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי פלונית_כרגע* » 12 דצמבר 2007, 15:31

ושוב אני רוצה לחזור לשאלה ששאלתי אך לא קיבלתי עליה תשובה
איך מתארגנים עם מלאי בתזונא? או שאולי אני לא מבינה ואפשר להכין לחם שמש וכדו' מראש ולהקפיא.
בזה מסתכמת שאלת הזמן מבחינתי. כי אכן כמו ש בשמת א ואנשים נוספים כתבו למעלה אורז מלא לא גוזל יותר זמן הכנה

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי בשמת_א* » 12 דצמבר 2007, 14:34

השאלה היא, איך ליצור את ההרגלים. איך לבנות את האכילה הבריאה בלי להתעסק בזה כל היום
הו-הו!!!! בשביל מה אני מעבירה חוגי בית לפי פליי ליידי LOL
D-:
או, במלים אחרות: בשיטה של פליי ליידי, את יוצרת הרגלים לאט ובהדרגה.
את מתחילה עם שינוי קטן אחד. רק אחד. רק קטן. קטן במובן: מה שקל לך ופשוט לך לעשות קודם כל. לא מומלץ להתחיל ממה שגורם לך את העומס הנפשי הכי כבד...
נגיד: את מתחילה את היום בפירות.
את חושבת שתזכרי את ההרגל החדש הקטן שאת רוצה ליישם?
אם כן, יופי.
אם לא - אז תארגני לך תזכורת. למשל: פתק גדול במטבח במקום גלוי שבו כתוב: "תפריט ארוחת הבוקר: פירות".
או כל סוג אחר של תזכורת, שיעזור לך להפוך את זה להרגל.

אחרי חודש שלם שבו כל יום התחלתם את היום בפירות, כמנה ראשונה בארוחת הבוקר שלכם או בתור ארוחת בוקר שלמה - תבדקי איך את מרגישה. האם זה כבר הרגל מבוסס, קל, שלא צריך לחשוב עליו ואת לא מרגישה שאת מתעסקת בו?
אם עוד לא, אז תמשיכי.
אם כבר כן - אפשר להוסיף עוד הרגל חדש. שוב - מה שנראה לך הכי קל ליישום כרגע. נגיד, בחודש שעבר עם הפירות גמרתם בבית את כל האורז הלבן. זהו. נגמר האורז. אז כהרגל חדש אפשר אז להתחיל לקנות רק אורז מלא.
ככה לאט לאט מכניסים עוד הרגל חדש ועוד הרגל חדש, בהדרגה, ועם הרבה אהבה וסליחה לעצמנו, אם שכחנו, אם החלפנו, אם בוקר אחד לא בא לנו, לא חשוב מה. כל שינוי לוקח זמן, זה תהליך, ואם מקבלים אותו באהבה ויודעים מראש שזה יהיה הדרגתי ויארך זמן - זה הולך בקלות, בקצב שמתאים לכם.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי פלוני_אלמונית* » 12 דצמבר 2007, 14:03

טוב, מה אני אגיד, אני יודעת ואת צודקת אבל אני אף פעם לא קניתי בחנות המשפחתית והאנושית ההיא כי כשגרתי באזור הם נראו לי יקרים בטירוף
רק מבהירה שלא התכוונתי להעביר ביקורת, אלא רק למסור מידע...
דווקא חנות הטבע היא לא יקרה. באמת שלא. אני חיה על תקציב מאוד מצומצם והדוק והשוויתי אותם כמה וכמה פעמים.

מעניין לעניין באותו עניין: האם לפתוח דף מזון אורגני השוואת מחירים מבחר ושירות?? אני מתכוונת לדף שיהיו בו ממש רשימות מוצרים ומחיריהם לדוגמה -
בטח. למה לא? אולי לפחות השוואות כלליות, אם לא פרטניות?
אני מספרת לך את כל זה, כדי שתנסי לפקוח עיניים ולראות את התהליך אצלך, לזהות אותו, לגלות שהגלגלים עדיין עובדים ושהדברים פשוט קורים ל-א-ט.
נכון. ההתארגנות צורכת זמן. מן הסתם, כמו כל ניהול ביתי, כשיוצרים הרגלים, כבר לא שמים לב אליהם. וכשרוצים מידע מפורט, אז אפשר לנצל את טוב לבו של with passion....
השאלה היא, איך ליצור את ההרגלים. איך לבנות את האכילה הבריאה בלי להתעסק בזה כל היום.

(ממ, ממחשב אחר)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 12 דצמבר 2007, 13:44

אני מתכוונת לדף שיהיו בו ממש רשימות מוצרים ומחיריהם לדוגמה - בתקווה שאצליח לעשות את זה מבחינה טכנית (הרשימה השבועית של טבע הבשור היא בטבלת אקסל) - וכן מחירי המשלוח והערות על השירות. מחכה לתשובת ותיקי באופן טבעי (כי אולי כבר יש דף כזה ואפשר לרענן אותו? או אולי זה נוגד את רוח האתר?)
אחלה רעיון לדף. יש גם מידע ב מתחילים לאכול אורגני

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי בשמת_א* » 12 דצמבר 2007, 12:12

רשימות מוצרים ומחיריהם לדוגמה
קשה בטירוף.
זה משתנה בדרך כלל כל שבוע, לפי המצאי והעונה.

נטעים: 03-9695057

שאול, איזה קרדיט אתה רוצה? גם אתה עושה חומוס מעולה |Y|.
אבל אנחנו חלמנו על חומוס ביתי שנים. מה שאיפשר אותו היה מעבד המזון, שגם עליו האיש חלם שנים אבל לא היה מסוגל לצלוח את התנאי שלי, שאם המעבד נכנס אז המיקרוגל יוצא (אין מקום לכל המכשירים).
המתכון שלו שונה משלך - הרבה פחות כמון, בין השאר.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ריש_גלית* » 12 דצמבר 2007, 11:55

אני לא קונה אצלם. זה חנות של רשת, שכמו רשתות רבות, פתחה את החנות שלה באכזריות קפיטליסטית רגילה ממש בצמוד לחנות טבע משפחתית ואנושית
טוב, מה אני אגיד, אני יודעת ואת צודקת אבל אני אף פעם לא קניתי בחנות המשפחתית והאנושית ההיא כי כשגרתי באזור הם נראו לי יקרים בטירוף (עוד לא הייתי בענייני אוכל בריא כמו עכשיו, ואחת הסיבות לכך היתה חנויות כמו החנות הנ"ל שלא אפשרה לי אפילו לחלום על זה מבחינה תקציבית), ואח"כ עברתי לאזור אחר וזה לא היה רלוונטי ממילא. כן, אני נגד רשתות והתנהגות קפיטליסטית מגעילה, אבל... אפשר לעבור לדף האם אוכל אורגני סותר פשטות מרצון או לדף להגיע לחירות כלכלית ולהמשיך את הדיון שם (-:
ואגב, אני מקווה בכל זאת שהריבוי והעלייה במודעות והתחרות הקפיטליסטית המגעילה יועילו בסופו של דבר לכולם.

ומעניין לעניין באותו עניין: האם לפתוח דף מזון אורגני השוואת מחירים מבחר ושירות? אני מתכוונת לדף שיהיו בו ממש רשימות מוצרים ומחיריהם לדוגמה - בתקווה שאצליח לעשות את זה מבחינה טכנית (הרשימה השבועית של טבע הבשור היא בטבלת אקסל) - וכן מחירי המשלוח והערות על השירות. מחכה לתשובת ותיקי באופן טבעי (כי אולי כבר יש דף כזה ואפשר לרענן אותו? או אולי זה נוגד את רוח האתר?)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אמא* » 12 דצמבר 2007, 10:27

אהלן נקודות,

שמחה שהרגעתי, אני מאוד מזדהה גם עם מה שמיצי כתבה על זה שמספק לראות שהתהליך נמשך.

רק תהיה קטנה, את מה שכתוב בתחתית ההודעה שלי, על החסידה והצפרדע, אני לא כתבתי. אין לי מושג איך זה הגיע לשם או איך להוציא את זה (אשמח אם מישהו יוציא את כל הפסקה ההיא ואת כל הפסקה הזו). אני מסכימה עם זה חלקית בלבד.

שיהיה בהצלחה
ולאט לאט (-:

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי מיצי_החתולה* » 12 דצמבר 2007, 09:28

נקודות, אני חושבת שהתסכול נובע מזה שאת רואה כמה אנשים אחרים סביבך (או באתר) יותר "מתקדמים" ממך בעניין המזון הבריא, וזה מה שמתסכל. אצלנו המעבר למזון בריא הוא תהליך שהחל כשהגדול (5) התחיל לאכול מוצקים, ועודנו בעיצומו.
אף פעם לא היינו אנשים של שניצלם קפואים וארוחות מחוממות, אני תמיד אהבתי לבשל, ומעולם לא נמשכתי לחטיפים (כן למתוקים, עד היום), כך שאולי אצלנו המעבר היה יותר קל - תמיד היה לנו בבית אוכל שצריך לפרק ולבשל, פשוט עברנו לאט לאט מקמח לבן למלא, מאורז לבן למלא וכד'.

תמיד החזקתי מעצמי "אוכלת בריא" כי אהבתי אוכל "אמיתי" ולא ג'אנק, ולקח לי זמן להבין שג'אנק זה לא רק ביסלי ובמבה וארוחות קפואות מוכנות. אבל אני דווקא נמצאת היום במקום שהוא מאוד שלם עם התהליך. עדיין יש לנו קמח לבן בבית (הזוגי לא מוכן לוותר על לחם לבן ופסטה לבנה), ואני בטוחה שיחסית לרבים מאוד בקהילה - גם יחסי לרבים במפגשי החינוך הביתי שלנו - אני נחשבת למתירנית. מצד שני, אני מכירה כמה וכמה אנשים שיגידו לך שאני מאוד קיצונית (אמא שלי :-)).

בקיצור, את רוצה יותר אבל לא מצליחה/לא מספיקה ולדעתי הדיסוננס הזה קשה לך. קל לי להזדהות, כי הייתי שם פעם (כשחשבתי שמספיק להגיד "בוא נאכל יותר בריא" כדי שזה יקרה), ואני שמחה לומר שהיום אני מאוד שלמה עם איך שהדברים מתנהלים אצלנו, וקל לי לראות שהתהליך בעיצומו ואני די בטוחה שבעוד שנה נאכל יותר בריא מהיום, ובעוד שנתיים עוד יותר.

אני מספרת לך את כל זה, כדי שתנסי לפקוח עיניים ולראות את התהליך אצלך, לזהות אותו, לגלות שהגלגלים עדיין עובדים ושהדברים פשוט קורים ל-א-ט.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי פלוני_אלמונית* » 12 דצמבר 2007, 08:49

האיש עשה אתמול חומוס ביתי טרי - מאז שקנינו מעבד מזון לפני כמה חודשים, הוא מכין חומוס אורגני ביתי, הכי טעים שאכלתי בחיים. להשרות חומוס בסיר לא לוקח כמעט זמן עבודה - זה סתם זמן המתנה. אחר כך הוא מבשל אותו בסיר לחץ. ואז במעבד יוצר חומוס צ'יק צ'אק. חלום! אנחנו משתמשים בטחינה אורגנית מלאה של "נטעים", או בטחינה משכם.
לבשמת:
Give credit where credit is due.
Your friend in Pitssburgh

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ממ* » 12 דצמבר 2007, 08:43

אגב, יבשים אנחנו קונים באורגניק מרקט בשינקין.
אני לא קונה אצלם. זה חנות של רשת, שכמו רשתות רבות, פתחה את החנות שלה באכזריות קפיטליסטית רגילה ממש בצמוד לחנות טבע משפחתית ואנושית (של זוג מקסים עם שתי בנות), והורסת להם את העסק.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ריש_גלית* » 12 דצמבר 2007, 02:01

טוב, בדקתי והדף הרלוונטי הוא פשוט מזון אורגני - אבל הוא לא מאוד מעודכן. ובכל זאת, יש שם המון מידע וכדאי להתחיל בו. יש גם הדף מזון אורגני בזול.
אני עדיין אשמח להשוואות מחירים, מוצרים ומחירי משלוח. לילה טוב!

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ריש_גלית* » 12 דצמבר 2007, 01:28

אגב, יבשים אנחנו קונים באורגניק מרקט בשינקין. יש להם כל מיני דברים בתפזורת כמעט בחצי מחיר ממקומות אחרים. גם דברים אחרים זולים יחסית. למשל תמרים עולים 15 שח לחצי קילו, לעומת 20 בטבע הבשור (של אותו יצרן, שדה אליהו. טעימים!!!)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ריש_גלית* » 12 דצמבר 2007, 01:23

טבע הבשור: 1-800-25-9090
אבל אני הולכת לחפש את הדף שמרכז את המידע הזה (אם יש. בפעם האחרונה שבדקתי הוא לא היה מסודר).

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ממ* » 11 דצמבר 2007, 23:05

אורי, בשמת, גלית, תודה רבה על המידע המועיל! (רק עכשיו שמתי לב).
בשמת, גלית, האם אתן יכולות לרשום פה את מספרי הטלפון של נטעים או הבשור?

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 11 דצמבר 2007, 21:46

איזה כיף שיש מי שמזדהה ואולי מבין את הקושי

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ריש_גלית* » 10 דצמבר 2007, 23:32

המחירים שלהם טובים, המשלוח מאוד זול יחסית, ויש מבחר
מה מחיר המשלוח? אני מזמינה מטבע הבשור, והמשלוח עולה 20 ש"ח אם לא לוקחים את הסל ב-110 ש"ח (שזה מבחר קבוע לאותו שבוע והוא כולל דמי משלוח). בעצם אולי כדאי להמשיך את ההשוואה בין משלוחי ירקות ופירות אורגניים בדף מתאים? הייתי שמחה לעשות השוואות של ממש, בין דפי הזמנה לדוגמה, מחירי משלוח וכו'.
לממ - אנחנו מאוד חששנו מהמעבר להזמנת משלוחים, כבר היינו רגילים לקניות בשוק (לא אורגניות) ובחנויות טבע מסוימות (יבשים אורגניים, ביצים וכו'). ולמרבה הפלא התרגלנו מהר מאוד והיום - בסה"כ חודשיים אחרי שהתחלנו - יום הגעת המשלוח הוא יום משמח (בעצם זה מגיע בלילה...) שממלא אותי בתחושת שפע. ואנחנו אוכלים הרבה יותר ירקות כי המבחר גדול יותר - לפני כן לא העזתי להכניס ירוקים (לא אורגניים) הביתה, וכל ביס מהמלפפון היה מלווה בפחדים שקילקלו לי את התיאבון. וגם לא היה לי טעים. והשינוי באוכל ניכר גם בגוף: בעור, בתחושות הגופניות הרעות שליוו את הביקור האחרון שלי אצל ההורים ששם אכלתי את כל הדברים שאני כבר לא רגילה לאכול.
אבל - אני בהחלט מזדהה עם פותחת הדף. כמה שאני קוראת יותר באתר ככה אני מתייאשת יותר מהאפשרות - או חוסר האפשרות - להכניס לגוף משהו בריא ונקי ומתאים לנו.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אורי_יורמן* » 09 דצמבר 2007, 19:01

ובימי רביעי-חמישי יש להם עשב חיטה ישר ממגש ההנבטה (לא עשב קצוץ בשקית ניילון), אחד הדברים שהגוף שלי הכי אוהב!

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי בשמת_א* » 09 דצמבר 2007, 18:39

הם גם סוחטים שם עשב חיטה על המקום (-:
(גילוי נאות: הייתי שם לראשונה לפני שבוע. באתי למלא מיכלים של אקובר, כי כאב לי הלב לזרוק למיחזור מיכלים של נוזלים אקולוגיים! והם התחנה היחידה באיזור).
ממ, אני מזמינה מ"נטעים". הם בהחלט מגיעים לתל אביב. עובדה, מגיעים עד אלי. המחירים שלהם טובים, המשלוח מאוד זול יחסית, ויש מבחר, רק שהוא משתנה לפי המצאי.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אורי_יורמן* » 09 דצמבר 2007, 17:26

_אני גרה במרכז תל אביב.
עבודת הליקוט היא ממש לא בשבילי. כמו שבשמת כתבה, בתל אביב הכל מרוסס ומזוהם ומלוכלך.
אבל זאת אפילו לא הבעיה. אני לא מסוגלת להוסיף לסדר היום עוד פעולה. מעדיפה למצוא עלים בחנויות טבע. ושוב, המבחר ממש לא גדול._

ממ,
אני ממליץ בחום ואהבה על החנות "נרולי" ברחוב שבזי בנווה צדק.
יש להם מבחר נהדר של ירוקים.
העובדים בחנות שותים רסק ירוק איזה פעמיים ביום, מה שבטח מבהיר שאוהבים ירוקים בחנות הזאת..
בימי שני ורביעי בסביבות 10 בבוקר מגיעה המשאית של צבי זינגר (חקלאי אורגני שמתמחה בירוקים) עם מלא מלא ירוקים מכל מני סוגים, שנקטפו באותו הבוקר.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ממ* » 09 דצמבר 2007, 13:33

תודה רבה, במבי (כתבנו יחד). הבנתי, זה סל קבוע פחות או יותר. צריכה לחשוב על זה. האם אפשר לקבל את מספר הטלפון.
בתל אביב יש חנויות אורגניות, אבל המבחר ממש לא גדול, והמחיר ממש יקר.

זאת אחת הסיבות, לדעתי, שיש חשיבות לסדר יום תזונתי. זה מונע חשיבה מיותרת על העניין.
שוב, רוצה להדגיש שסדר יום צריך להתאים לנפשות המסתדרות. הבוקר, משבע ועד עכשיו, הבת שלי אכלה שלוש פעמים. פיתה (עשויה רק מקמח מלא ומים, על אף שחיטה זה לא דבר כל כך מוצלח) עם דבש. אחרי שעתיים אגס ואבוקדו וקצת קלמנטינה ותפוח. עכשיו קצת פסטרמה (היא לא צמחונית, אני כן) והרבה אבוקדו.
זה היה מאוד פשוט להכין...

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ילדת_טבע* » 09 דצמבר 2007, 13:03

אפרופו שוקולד, נשאלה החיפושית שלי מה יותר טעים לה, ציצי או שוקולד וחד משמעית היא אמרה שציצי הוא הזוכה (חרף היותו כבר די יבש כמה חודשים מלבד טיפות קולוסטרום שאניני הטעם יגידו שהם די איכס). סתם אנקדוטה באשר לתחליפים וכמה הם באמת מחליפים וסדרי עדיפויות שכאלה...

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי במבי_ק* » 09 דצמבר 2007, 13:02

אבל גם שוקולד ועוגות שוקולד משבשות את המנגנון הטבעי של הרעב והשובע.

זה לא נכון עבור כולם. אני לא יכולה יותר מקוביות ספורות של שוקולד (מריר), וגם לילדים יש גבול לכמה שהם יכולים. גם עוגת שוקולד - ברור שזה יכול להחליף ארוחה, אבל אם נותנים אחרי ארוחה או אחה"צ, אני ממש לא חושבת שזה משבש מנגנון רעב ושובע. כשאנחנו אופים עוגת שוקולד בבית (בדרך כלל בימי הולדת) אנחנו אף פעם לא מסיימים אותה, ותמיד היא נשארת בערך שבוע במקרר. יש אנשים ששוקולד זה כמו סם בשבילם (יש לנו חבר כזה, שאם יש אצלנו חפיסת שוקולד הוא יכול לרדת עליה מבלי לשים לב), אבל אנחנו לא כאלה וגם הילדים לא. אצלי שוקולד לא נחשב למשהו לא-בריא :-)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ממ* » 09 דצמבר 2007, 12:49

יש בהם חומרים מיוחדים שמכניסים בהם, שמשבשים בכוונה את המנגנון ויוצרים תשוקת נישנוש
פעם זה היה מונסודיום גלוטומט. היום יש "תבלינים" אחרים.
אבל גם שוקולד ועוגות שוקולד משבשים את המנגנון הטבעי של הרעב והשובע. זה פשוט מנגנון מאוד שביר וסבוך. זאת אחת הסיבות, לדעתי, שיש חשיבות לסדר יום תזונתי. זה מונע חשיבה מיותרת על העניין.
השאלה היא איך מגיעים לזה באכילת אוכל בריא וחי ואורגני.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי במבי_ק* » 09 דצמבר 2007, 12:26

האם זה מתאים/משתלם גם לשתי אוכלות בלבד?

אנחנו - משפחה שאוכלת כמעט רק אוכל מבושל בבית כל יום - מתחלקים עם עוד משפחה. הסל עולה 140 ש"ח, וזה יוצא 70 ש"ח למשפחה. לנו יש בחצר גינת ירק עם חסות וירוקים, כך שמהבחינה הזאת לא חסר לנו (אבל גם בלי הגינה, כמות הירוקים ממש נדיבה!). יש אפשרות להזמין בסל עוד קילו עגבניות וקילו מלפפונים תמורת מחיר הוגן (בקיץ זה היה עוד 10 ש"ח עבור שניהם, כלומר 5 לכל אחד, אני לא יודעת כמה זה בחורף), ככה שאפשר לקבל תוספת של מלפפונים ועגבניות, שזה מה שבד"כ הולך בבתים עם ילדים. לדעתי, שווה לך למצוא משפחה שתתחלק איתך, ולעשות ניסיון. אבל דווקא בתל אביב אני יודעת שיש מלא חנויות אורגניות עכשיו, אז את יכולה פשוט לקנות שם, לא?! בכל מקרה, אני חושבת שבסל זה יוצא הרבה יותר משתלם, כי זה ישירות מהחלקאי.


לגבי "ילדים בשבטים" - לא צריך לעשות ניסוי. כל ידע בסיסי על תהליכי ה"מודרניזציה" או ה"התמערבות" של העולם השלישי מגלה לנו מייד, שהם נכבשים בקלות כמו ילדים קטנים

נכון. ידעתי את זה.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי בשמת_א* » 09 דצמבר 2007, 11:45

יש משהו בבמבה ובשאר החטיפים המלוחים שבזריזות וביעילות משבש כל מנגנון של שובע ורעב.
א. יש בהם חומרים מיוחדים שמכניסים בהם, שמשבשים בכוונה את המנגנון ויוצרים תשוקת נישנוש. בדיוק כמו הניקוטין שמכניסים בכוונה לסיגריות (אין בטבק) כדי למכר את המשתמש, כך גם בתעשיית המזון, ויש על זה הרבה חומר.
ב. לגבי "ילדים בשבטים" - לא צריך לעשות ניסוי. כל ידע בסיסי על תהליכי ה"מודרניזציה" או ה"התמערבות" של העולם השלישי מגלה לנו מייד, שהם נכבשים בקלות כמו ילדים קטנים, כמו האינדיאנים שנתנו את כל היקר להם תמורת קצת זכוכיות צבעוניות ויין שרף קטלני - מכל הזבל של המערב. כשהם מתעוררים ומתפכחים ומגלים שמה שהיה להם קודם היה יותר טוב, הם כבר עמוק בסמים המערביים. מיליוני שנים של הנקה טבעית הולכות לזבל כשה"שבטיות" האלה רואות פרסומת לתמ"ל. מיליוני שנים של ידע-לידה אובדות ברגע כשהן נכנסות לבית החולים המודרני, והרופא מפקיע מהן את גופן, לידתן ותינוקן. וכך גם עם החטיפים, המותגים, הטיטולים, המקדולנד'ס וכל השאר.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ממ* » 09 דצמבר 2007, 10:30

ממ - אולי תזמיני סל אורגני? זה מגיע פעם בשבוע, ולפחות המגדל שאנחנו מזמינים ממנו נדיב מאוד מאוד בעלים (כמויות שקשה להשתלט עליהן).
תודה, במבי. האם זה מתאים/משתלם גם לשתי אוכלות בלבד? (שתיהן לא אכלניות מאוד גדולות, והבעל אוכל פעמיים בשבוע סלט קטן וחושב שבזה תרם את תרומתו לעולם ולחברה). איך זה בדיוק עובד? (המשלוח, לא הקואופ. אל הקואופ איני יכולה להצטרף, כי לא אוכל להשקיע זמן בזה, וגם אנחנו נוסעים הרבה. הקואופ, שהוא רעיון נהדר, בדיוק גוזל את הזמן שאין לי.)
ובנוגע לסל, זה קצת חבל לי שזה לא משתלב כקניות בחנויות השכונתיות בטיולים היומיים.

הבת שלי, עד כמה שהיא יכולה למכור את אמא-שלה עבור מסטיק או סוכריה מורעלת...
:-D
לגבי ילדים בשבטים או ילדים שמכירים רק אוכל בריאות וטבעי - האם נראה לכם שבבחירה בין קערת גזר לקערת במבה הם בהכרח יבחרו בגזר? אני לא חושבת ככה.
גם אני סבורה שבלתי אפשרי לנבא. יש משהו בבמבה ובשאר החטיפים המלוחים שבזריזות וביעילות משבש כל מנגנון של שובע ורעב. אני אישית לא אוהבת ג'אנק, צמחתי על אוכל בריא, מלא, טרי וביתי, עם עוגה אפויה בסוף השבוע, והכל בכמויות מאוד סבירות. אבל, יכולה לאכול במבה ובייגלה בלי הגבלה.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ילד_טבע* » 09 דצמבר 2007, 10:05

לגבי ילדים בשבטים או ילדים שמכירים רק אוכל בריאות וטבעי - האם נראה לכם שבבחירה בין קערת גזר לקערת במבה הם בהכרח יבחרו בגזר? אני לא חושבת ככה.
לאני ודעתי הם יבחרו במה שמוכר להם ויתרחקו ממה שלא, אבל גם זה תלוי גיל ורמת סקרנות ולא מאמינה כלל שניתן לעשות הערכה התנהגותית לגבי זה. יש ילדים יותר אתגריים שינסו לאכול כל דבר שנראה שונה וחדש וילדים שממש לא יגעו משהו זר ולא מוכר. על כן אני לא לחלוטין מאמינה בכל הכביכול ניסויים שתוצאותייהם עולות פה בדפים מדי פעם. מי שמכיר ילדים יודע... לא?

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי במבי_ק* » 09 דצמבר 2007, 08:45

ממ - אולי תזמיני סל אורגני? זה מגיע פעם בשבוע, ולפחות המגדל שאנחנו מזמינים ממנו נדיב מאוד מאוד בעלים (כמויות שקשה להשתלט עליהן). לנו, העניין הזה עם הסל חוסך הרבה מאוד בלגן של ירקות. יש לנו את הבסיס בבית, ואנחנו עושים קצת השלמות (לא אורגניות לרוב, של פירות). אם תרצי המלצה, אשמח מאוד להמליץ.. זה גם מיועד לשאר המתקשים לנהל את הקניות האורגניות - הסל שמגיע פעם בשבוע מוריד הרבה טרטור מהראש וגם מזמין אותנו לבשל עם מה שיש - לנו זה מאוד מתאים. בנוסף, אנחנו חברים בקואופ אורגני שהקניות בו מתבצעות פעם בחודש, מה שמרכז את כל ענייני היבשים, ביצים, חומרי ניקוי ועוד לפעם בחודש.

לגבי הדיון שמתפתח כאן על משיכה לטעמים - מניסיון אישי שלי, כמישהי גדלה בשנות ה 70, ואכלה את מה שאכלו בשנות ה 70 (כולל פירה מאבקה) - הטעם האישי שלי תמיד נטה לאוכל שהיום קוראים לו "בריאות" ומעולם לא לג'אנק, גם אם אכלתי פה ושם בורג'ראנץ' וכאלה. תמיד נגעלתי מעוגות קצפת ואני צריכה להיות על אי בודד מורעבת כדי להסכים לטעום ביסלי או משהו מאלה. אני חושבת שזה לא רק הרגלים, אלא גם טעם אישי. הבת שלי, עד כמה שהיא יכולה למכור את אמא-שלה עבור מסטיק או סוכריה מורעלת, לא מסוגלת לאכול יוגורט עם טעמים. היא מבקשת לטעום מדי פעם, ותמיד חוזרת ליוגורט נקי. וגם ממתקים - יש לה גבול פנימי שמעבר לו היא לא יכולה לאכול. הבן קצת שונה או שהוא יכול לרדת על משהו לגמרי, או שהוא בכלל לא רוצה לטעום (כולל שוקולד). גם כשעישנתי סיגריות, בצורה מפוזרת (לפעמים אחת לחודש, לפעמים אחת ליום, לפעמים אחת לשנה, ולפעמים 5 ליום), ברוב התקופות לא יכולתי לעשן יותר מחמש ליום - כי הגוףש לי פשוט היה מאותת לי לעצור. עבורי זה מה שחשוב - לנסות לאפשר להם לפתח איזה קול פנימי של הגוף, שגם אם הם אוכלים משהו שאינו בריא, הגוף יאותת להם לעצור כשזה יותר מדי עבורם.

לגבי ילדים בשבטים או ילדים שמכירים רק אוכל בריאות וטבעי - האם נראה לכם שבבחירה בין קערת גזר לקערת במבה הם בהכרח יבחרו בגזר? אני לא חושבת ככה.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ממ* » 09 דצמבר 2007, 08:26

לדעתי צריך שהירקות יהיו אורגניים (ובאמת שיש בשפע בכל העונות בחנויות הטבע),
אבל אין בשפע, באמת שלא. בעבורי זאת ממש בעיה, משום שירקות ופירות הם מרכיב עיקרי בארוחות שלנו (הן טריים והן מאודים קלות).

אני גרה במרכז תל אביב.

עבודת הליקוט היא ממש לא בשבילי. כמו שבשמת כתבה, בתל אביב הכל מרוסס ומזוהם ומלוכלך.
אבל זאת אפילו לא הבעיה. אני לא מסוגלת להוסיף לסדר היום עוד פעולה. מעדיפה למצוא עלים בחנויות טבע. ושוב, המבחר ממש לא גדול.

ואגב, בנוגע לתת הדיון על הסדר. אני בעד סדר. לא כופה, לא הכרחי, שנקבע בהתאם למסתדרים (כי יש כאלה שטוב להם לאכול בבוקר ולישון בצהריים ויש כאלה שבהחלט לא), שאפשר לחרוג ממנו. אבל, כן, סדר. לדעתי, מסגרת נעימה זה כמו חיבוק שנעים בתוכו לפעול.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי רוקדת_לאור_ירח* » 09 דצמבר 2007, 00:14

משהו בקשר ללאכול לפי דרישה-
גיליתי שלי באופן בסיסי, לבת שלי, זה לא נכון. ברור שאם מתחשק לה משהו אז יופי, אבל כעיקרון כשיש סדר בארוחות, בשינה, באורח חיים היא יודעת למה לצפות וזה מקל עליה. בימים שהשגרה נשברת או משתנה מאד מאד קשה לה והיא חייבת לדעת מה קורה ומה מצפה לה, כך גם עם ארוחות. ברור שיש שינויים, אבל התחלתי את ההורות כאמא שאין אצלה סדר בכלל, אף פעם כשקמתי בבוקר לא ידעתי אם קודם אצחצח שיניים או קודם אתלבש או אולי קודם אשקה את הגינה אבל ההורות הביאה אותי לסדר ואפילו קיצוני לפעמים וגם ארוחות מסודרות מאד.
וגם בקשר למה אוכלים-
אני מאד אוהבת אוכל טרי ולא בהכרח מבושל, אבל היתה תקופה כשהיא היתה קטנה שעדיין הרבה מאד או רוב התזונה היתה הנקה אבל אם הצעתי משהו לא מבושל אז הוא נדחה, אם הצעתי משהו שבושל היא נענתה. היא אכלה באותה תקופה את כל הירקות האפשריים, כאלה שנעשתה בררנית אליהם עם הזמן- טרפה מנגולד ופטרוזיליה בלי הכרה, בתנאי שעברו לפחות איזה אידוי קל או משהו. לקח לה זמן לאכול גם טרי. וגם- המון זמן היא הגיבה אלרגית לפירות, כולם מלבד תפוח, אז זה לא נכנס הביתה, אז יכולתי לתת לה לאכול רק מלפפונים, אבל ברור שהילדה רצתה מבושל.

משהו בקשר לשקיות מרשרשות- אצלנו זה בהחלט מושך תשומת לב. נכון שלא מנעתי לגמרי, איפשרתי לטעום מגיל מסויים כשביקשה, אבל אני יכולה לומר שהרבה דברים שבכלל לא עניינו אותה עד גיל שנתיים וקצת, התחילו פתאום לעניין. חשוב לה מה יש לאחרים. עד אז היה יחסית מאד קל למנוע ופשוט להאכיל במה שאני חושבת שטוב וראוי ונכון. אבל יש גיל איפשהו בין 2-3 בדרך כלל, לפעמים קצת יותר מאוחר, שמתחילים להתבונן החוצה ולראות מה יש לאחרים.

כמו שאין טלויזיה בבית אבל היא התחילה להתיישב מול הטלויזיה רק כי בן הדוד שלה יושב(כשהיא היתה תינוקת הייתי הולכת איתה לחדר אחר, היום זה לא עובד), ככה היא רוצה לטעום דברים כי יש אותם אצל ילדים אחרים ביד/בצלחת. בדרך כלל לא מכניסה הביתה דברים כאלה (לצערי אבא שלה חושב שזה הכרחי שבפעם בשבוע שהוא בא היא תראה אותו אוכל מנה חמה ומרק משקית, אבל זה לא משהו שמונח על השולחן בבית כשהוא איננו) אבל אי אפשר לחסום לילדים את העיניים, זה עובד עם תינוקות אבל משלב מסויים מבטיח מלחמות, מניפולציות ועוד כל מיני. אישית אני מעדיפה לעגל פינות בתזונה שלה מאשר להילחם ולאסור. אני מקווה שבכל זאת מה שיש בבית (ובגן, במקרה שלנו) ינצח.

מה שמעניין זה שעם בשר בכלל אין צורך לחסום אותה, זה מאד ברור. יש הרבה דברים שהיא מבקשת- מעדני חלב למיניהם וסתם חלב (היא מכירה חלב אם וחלב שקדים וחלב שומשום וזה טעים לה אז היא בטח חושבת שחלב פרה זה גם נהדר), היא מבקשת לפעמים כל מיני דברים שמכילים גלוטן או חיטה, אבל בשר ממש לא מעניין אותה, בניגוד לשקיות המרשרשות שלדעתי לא משנה מה יש בפנים היא תטרוף בלי הכרה אם היא רק תקבל, הילדה אוהבת מלוח.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אורי_יורמן* » 08 דצמבר 2007, 23:58

נראה לי שהבלגאן שלך לא קשור לזמן אלא פשוט לחוסר שלמות עם מה שקורה ומה שעושה.. בלבול וחוסר במשהו.
זאת ההרגשה שלי.

לדעתי צריך שהירקות יהיו אורגניים (ובאמת שיש בשפע בכל העונות בחנויות הטבע), והפירות - אפשר שיהיו סתם מהשוק, אבל שיהיו יפים, בשלים, ולא גדולים מדי (מלאים בהורמונים), וגם לא מהמרוססים ביותר (שזה בגדול תפוחים אגסים ותותים).

איפה את גרה? אין חנות טבע באיזור?

לגבי "למי יש זמן"
אני שמתי לב שההבדל בזמן הוא:
  • בין מי שסגור על עצמו לבין המבולבל / שמחפש את עצמו. למשל בעניין קניות, בעניין מה לאכול היום וכו' - זה שלא סגורים על עצמינו גורם להמון עצירה לחשוב, התמהמהות וכו', שזה גוזל זמן ואנרגיה.
  • ויותר חשוב - בין מי שאוכל מעובד ומזון מוכן מהסופר, ואלו שאוכלים בחוץ, לבין מי שמכין לעצמו בבית.
לפי דעתי אם את מכינה לעצמך אוכל בבית, אז אם תכיני אוכל בריא, דווקא ייקח לך פחות זמן. זה מנסיוני האישי.
להכין גלידה לוקח פחות זמן מללכת למכולת הקרובה לקנות גלידה. מדובר על מתכון של 2 וחצי דקות.
להכין מרק בריא לוקח אותו זמן שלוקח להכין מרק שאינו כזה.
בד"כ ככל שהמתכונים פשוטים יותר הם גם יותר בריאים (ומן הסתם גוזלים פחות זמן). האדם באופן אינסטינקטיבי הוא אוכל מונו. לא משנה על איזו תאוריה אבולוציונית הולכים, כזאת של לקטים, ציידים, או חקייני בבונים, בכל מקרה ברור לכולם שהאדם אוכל מונו - או במילים אחרות מתכונים מאוד פשוטים ובדידים.

יש לך שטח אדמה פתוח קרוב לבית איפשהו?
כי אם כן, אז אפשר ללקט ירוקים פעמיים בשבוע, גם כן דבר שלוקח הרבה פחות זמן מללכת למכולת - ואז לא צריך ממש לדאוג לירקות אורגניים (אלא אם את ממש אוהבת עגבניות).

אז אני מבינה שפשוט אופק? הוא דתי מבחינתי וחי כל הזמן סביב האוכל
מתוך היכרות עם אופק, אנסה לענות.
אופק לא מתעסק כל היום באוכל. גם אם זה נראה ככה. הוא אמנם אוהב את הנושא וחי אותו, אבל נהנה מהרבה פנאי שבו מתעסק בדברים אחרים.
בזמן שאחרים הולכים לעבוד 10 שעות ביום, הוא מטפל בגינה, מלקט וכו' - סוג אחר של פרנסה. באותה מידה, אפשר לומר שמי שעובד 10 שעות ביום ומבשל עוד שעה, והולך למכולת עוד חצי שעה - הרי שהוא התעסק באוכל (פרנסה) 11 וחצי שעות באותו היום. ללקט ולטפל בגינה לוקח בין שעה לשעתיים ביום, חוץ ממקרים מיוחדים כמו נסיעה בטרמפים של שעה לליקוט, או יום של שתילה (הרבה התעסקות).

ללכת לקנות כל מוצר במקום אחר (חנות אורגאנית, סופר ועוד) ובמיוחד אם אתה גר במקום איכותי ושקט , מה שאומר שאתה רחוק ממרכזי קניות וצריך לעלות על האוטו ולגמוע מרחקים לכל קניה
אם כך הדבר, הייתי מציע לך לעשות תורנות עם עוד שכן או שניים, ככה שכל פעם מישהו אחר נוסע ומביא את רשימת הקניות של האחרים.
ושוב חוזר לשאלה איפה את גרה?

שפע של איחולים! מקווה שהכל יסתדר אצל כל הכותבים בדף זה

ואני מצטער אם אני כותב במעיין אדישות/התנשאות שכזאת, זה פשוט כי אצלי הכל מסודר וברור לאחרונה בנושאים האלה, מה שגורם לתחושת קלילות בנושא (וגורם לי לדבר כאילו אני לא מבין מה כלכך מסובך פה?!).

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי חני_תה* » 08 דצמבר 2007, 23:52

לפעמים הזמן נוצר מדרך העשיה עצמה. לדוגמה: אם אוכלים בעיקר טרי חי ולא מבושל, אז חוסכים זמן על בישול. צריך פחות סירים וכלים חשמליים במטבח (תנור, מקרוגל, מעבד מזון, אופה לחם),
אז גם חוסכים כסף על חשמל ואז אפשר לעבוד פחות או להעביר את הכסף למשהו שיוצר זמן...נגיד, להזמין עוזרת לניקוי הבית.
אם יש פחות מכשירים חשמליים אז צריך פחות מקום, אפשר לגור בבית יותר קטן ואז שוב חוסכים חשמל של חימום ותאורה ושוב חוסכים כסף...

אם הילדים אוכלים בריא (ויונקים כמה שאפשר) אז אין צורך לבזבז כסף על מזון מוכן (שניצלים לדוגמה) ועל ממתקים (במבה, ביסלי, גלידה) שעולים הון, גם לא צריך לבשל הרבה אם מתרגלים לאכול חי. כאן שוב חוסכים כסף וזמן.

הבת שלי בת שנתיים, אוכלת בעיקר המון פירות, אגוזים, טחינה, ולפעמים דג סלמון שלוקח 5 דקות להכין, לחם מלא שלוקח 5 דקות להכין באופה לחם, דייסת שיבולת שועל שלוקח 5 דקות להכין. מתוך בחירה. בעיקרון אני לא מכינה בשבילה שום דבר שלוקח יותר מ-5 דקות להכין.

אני חושבת שהבעיה מתעוררת כשמנסים לאכול בריא ולא לשנות אף אחד מן ההרגלים האחרים שלנו.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 08 דצמבר 2007, 23:30

ניצן, מסכימה עם דקדוקך
ואורי לשאלתך:
אני בשלב מאוד התחלתי יחסית. למרות שכבר שנים נרתעת למשל מסבונים רגילים, וממעיטה להשתמש במוצרי קוסמטיקה(היום בכלל לא),ושנים של אקובר כביסה, ואקובר כלים (שבתקופה האחרונה נזנח), ומשחת שיניים וולדה.
ומקנאה בכל אלה שיכולים להרשות לעצמם למשל לקנות פירות אורגאניים (זה יקר בטירוף גם כשזה לא אורגאני). קונה בסופר ירקות אורגאניים של הרדוף מה שיש. ואז זה דורש מאיתנו לעשות השלמה במקום אחר לגמרי של ירקות אורגאניים (ומאוד מקשה) וחוץ מזה קונים בחנות טבע משחת שיניים או כל מיני שכאלה (לא הרבה) ובבית משתדלת לעשות לבד אוכל (כמו חצילים, חומוס ועוד ועוד), אבל מאוד קשה לתמרן עם שני ילדים קטנים מאוד ואיש שעובד וישן סביב השעון. הילדים בבית. אני מחזיקה את הבית.
יחד עם כל המאמצים (קונים גם המון מוצרים אורגאניים בסופר) לגלות כל פעם שכל המאמץ שנעשה עוד רחוק מלהיות בריא...אתה יודע יש בזה מן התסכול.
כמובן שבסופו של דבר אאלץ ללמוד להסתדר עם מה שיש ולחיות בשלום עם עצמי ועם העולם, שמתקיף בחוסר בריאותו מכל כוון.

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי ניצן_אמ* » 08 דצמבר 2007, 23:04

אני אתייחס לנושא הראשון שהעלית: סדר.

בטח, סדר. טוב מאד סדר.

נניח, נהר? היא כמעט תמיד רעבה כשהיא מתעוררת. יש כבר רוטינה די קבועה, שלא לומר "מסודרת" שבה היא קודם יונקת ומתעוררת לאיטה לחום הגוף שלי, ואז מחייכת, מתנתקת ומבקשת "אכול!" אז הולכים למטבח ובוחרים מה שרוצים ואוכלים. זה ככה בבוקר (לא באותה שעה) וככה אחרי שנת הצהריים (לא באותה השעה) תמיד. מסודר.
מה שאני לא עושה, זה לקרוא לזה "ארוחת בוקר" ו"ארוחת ארבע" ולדאוג אם זה לא קורה, או לכפות את זה בשעה קבועה. היא לא הולכת לישון תמיד באותה שעה - כי לא תמיד יש את אותם גירויים, אותה טמפרטורה, אותה פעילות גופנית במהלך היום, וכך הלאה. אבל היא תמיד תמיד הולכת לישון שנת לילה. באופן קבוע, יום יום מאז שנולדה. מאד מסודרת! :-)
אז יש סדר. אבל הוא פנימי, הוא שלה, והוא בא ממנה. אני חושבת שלילדים הבאים יהיה הסדר שלהם. לא אכפה עליהם את הסדר שלה נניח.

בשבוע שעבר היא היתה קצת חולה, ואכלה הרבה פחות וינקה הרבה יותר. מעולה!
אם הייתי בעניין של כפיית סדר, היה מתפספס משהו נורא חשוב בקשב שלה לגוף שלה ולצרכים שלה.
(אני לא חושבת שאמרת שצריך לכפות סדר, רק רציתי לדקדק בעניין שלנו.)

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי אורי_יורמן* » 08 דצמבר 2007, 22:57

נקודות, אני חוזר על שאלה שלי מלמעלה שכנראה קצת נבלעה:

נקודות, תגידי, השאלות שלך נובעות מנסיון? כלומר... האם ניסית לאכול יותר בריא ו- "דתי" וגילית שזה לוקח לך מלא זמן, או שהשאלות שלך נובעות מזה שנראה לך כצופה מהצד שזה לוקח מלא זמן?

למי יש זמן לאוכל בריא

על ידי נקודות_ורודות_אגדיות* » 08 דצמבר 2007, 22:54

אני דווקא לא בן אדם מסודר במיוחד, מבחינת סדר שעות..אבל מוצאת שכשיש סדר יש בו משהו נעים.
אז כמו שיש יום ולילה, וחורף וקיץ נראה לי שבאופן טבעי גם לנו יש איזה סדר. אולי אצל כל אחד הוא קצת אחר(יש ציפורי לילה וציפורי בוקר יש שאוכלים מעט כמה וכמה פעמים ביום ויש שאוכלים שלוש ארוחות מסודרות עם ארוחות ביניים), אבל תסכימו איתי שיש בו, בסדר משהו מרגיע. נותן איזה שקט ותמונה ברורה ושוב, אני אישית לא ממש מסודרת ומאוד אוהבת לשבור שגרה...אבל כדי לשבור את השיגרה צריך שקודם כל תהיה קיימת.

לא בא לי להתנצח עם אופק או עם כל אחד אחר ויש פה נטייה להיכנס לזה בדפים רבים. ולא מאשימה אף אחד זו כניראה תכונה אנושית כזו: להתלהם, להתרגש יתר על המידה ולאמר דברים בצורה מעליבה ואז...לראות או לא לראות מה קרה.

בכל אופן בגלל שדיבר מעל ראשי רציתי לאמר לכם שאני מאוד מודה לו על היהירות והשיפוטיות שהפעיל כלפי בטענה שאני שיפוטית...נו שויין ואם זיהה יאוש או קושי, נו אז מה? כניראה הרסק הירוק הזה ....עושה פלאים.
בטוחה שיש לו גם כוונות טובות ורצון לשתף מנסיונו וגילוייו כשניגשים אליו בטונים המכוונים לוויברציה הירוקה מאוד מאוד.

חזרה למעלה