שני צו,
_אני קוראת בדף הזה ומרגישה שאני מתקשה מאוד מאוד מאוד להסביר פה מה זה חינוך ביתי חופשי.(בשמת)
ברור. לי באופן אישי זה מוזר שאת מנסה אבל כל הכבוד!_
לדעתי בשביל לקלוט פחות או יותר מה זה, כמו הרבה דברים אחרים, צריך לחיות את זה, או לחיות ליד זה, או לקרוא ספר כתוב היטב שמתאר לא "את זה" אלא חיים של אנשים שחיים "את זה".
לדעתי, ניתן ל
קרב אנשים להבנה של נושא חינוך ביתי לגווניו, דרך
סיפורים אישיים. אם אנשים שמחנכים בבית היו משתפים יותר בחוויות בהתנסויות שלהם כמו למשל ב
סיפורי לידה שיש כאן באתר, או כפי שבאו לידי ביטוי בגיליון "באופן", זה היה מאיר עיניים ו
תורם להרבה אנשים.
המודעות של נושא חינוך הביתי
עולה ויש אנשים שמבינים שהם צריכים לשנות את החשיבה הבית ספרית, בודקים את האפשרות ושואלים
הרבה שאלות - והן לגיטימיות מבחינתי (גם אני שאלתי אותן ועדיין עבורי ההתמודדות לא פשוטה, כל הזמן מנסה, בודקת, טועה, מתקנת - וילדיי מרגע היוולדם בחינוך ביתי, כבר הרבה שנים).
אני זוכרת שקראתי בגיליון "באופן" בצמא סיפורים מחיי יום יום של אמהות על ההתלבטויות, על ההקשבה, על הלמידה של הילדים - הסיפורים האלה הרחיבו את אופקיי לא פחות מדברי ההגות למיניהם.
שיתוף בחוויות כאלה מאוד יועיל, שיתוף שהדגש הוא על ה
הקשבה - ללא תגובות מתנגחות (תגובות מסוג זה הן כמובן לגיטימיות בדפים הרלוונטים).
בשמת,
_למשל, השאלות על המקצוע ה"אקדמי" - בחיי, קראתי גם את ההסברים שלך ועדיין לא הבנתי עד הסוף מה את בעצם שואלת.
את רוצה לדעת מה הורים עושים במקרה שהבחירה של הילד לא מוצאת חן בעיניהם?_
מבחינתי, זאת שאלה פתוחה ל
מחשבה.
וכן, זה
מאוד מעניין אותי (ומתארת לעצמי שלא רק אותי) איך משפחות, במיוחד אלו שבחינוך ביתי, מתמודדות עם דילמות בתחום הלמידה.
ובכן, אורנה כבר ענתה על זה שזו לא שאלה של חינוך ביתי, זו שאלה כללית.
לדעתי, העובדה שזו שאלה כללית לא מונעת ממני להתייחס אליה באופן ספציפי לחינוך הביתי - והאתר הזה הוא המקום לדון בשאלה הזו.
בנוסף לכך התשובות השונות והמבורכות, של
מחנכי החינוך הביתי יותר רלוונטיות עבורי. (לא רק אלא יותר).
_אבל בתור אמא בחינוך ביתי אני מרגישה שאחד הדברים החשובים ביותר שאני לומדת מילדי מרגע שנולדו, הוא להבין את מה שאורנה מנסה להסביר שוב ושוב ואני לא בטוחה שמבינים אותה.
שהבחירה של הילדים שלי היא שלהם._
לדעתי הבחירה שלך היא לשתף ולהסביר, אך את לא אחראית לאופן ההבנה של אנשים. יבינו - מצויין, לא יבינו - אז לא. (זה גם עניין של בשלות).
ואני לא מבינה למה, אפילו בדיון כאן, מעט מאוד אנשים שמחנכים בבית תורמים מנסיונם,
בנסיון שלי להבין, אולי הסיבה היא שאנשים מרגישים מותקפים, וייתכן סיבה נוספת לכך היא שלרוב אותם אנשים עונים. (ייתכן שההתרשמות שלי לא נכונה).
מה פירוש "הבחירה של הילד לא מוצאת חן בעיני"?
- בחירה של ילד בפנימיה - לא תמצא חן בעיניי.
- בחירה בבית ספר - לא תמצא חן בעיניי.
- בחירה בטלוויזיה ובמחשב כעיסוק מאוד עיקרי - לא מוצאת חן בעייני.
- בחירה במזון לא בריא - לא מוצאת חן בעיניי.
- ועוד כל מיני דברים....
נושא ה
בחירה הוא רחב מאוד ומעורר שאלות, ביניהן מהו
חופש? מהן
גבולות?
מהי
התערבות? מהי
מעורבות? האם כל הצעה של הורה היא בהכרח
כפייה?
[אם אציע לכבות את הטלוויזיה והמחשב, אם אציע לאפות עוגיות, אם אציע לצאת לגן שעשועים, אם אומר "עוד מעט מתארגנים לשינה צריך להתקלח" (זה מה שאני אומרת, ולפעמים "זמן להתקלח"), אם אציע חוג מסויים ביוזמתי וכו' וכו' - יהיו כאלה שיפרשו זאת ככפייה (והאם דעתם צריכה להשפיע עלי?).]
האם אמא שבוחרת בחינוך ביתי עשויה להגיד לבת שלה: "אמנם את רוצה ללמוד לנגן באופן מסודר אצל מורה, אבל אני לא ארשה לך כי לדעתי אין לך כישרון לזה וחבל על הכסף שלי"?
לדעתי סיכוי קטן שהיא תגיד לה שאין לה כישרון, אבל בהחלט יכולה לומר שאין להם כסף לכך, ויש גם אפשרות שלא יהיו להם פתרונות יצירתיים להשיג את הכסף או ללמוד נגינה (או כל דבר אחר, כי כבר יש בחירות שנענו להם).
מבחינתי, כאשר מתקיימת מערכת יחסים המתבססת על
כבוד לילדים, ה
שוני בין המשפחות והגישות הוא לגיטימי בעיניי.
יש הורים שלא מאפשרים בחירה בכל תחום - וזה לגיטימי בעיניי, הם הורים לא פחות טובים.
בענייני הגדרות -
הרבה אנשי הגות עוסקים בהגדרות על מנת להבין תהליכים ומהלכים ורבים מתעניינים ולומדים מהם.
מצד אחד ההגדרות תורמות להבנה אך מצד שני הן גם עלולות לגרום נזק.
להגדרות מסויימות יש הסכמה כללית אך הן יכולות להיות במובן מאוד אישי/פרטי.
לדעתי, יש מקום לדון בהגדרות ואני מודעת לכך שלהתמקד אך ורק בהן זו תהיה טעות.
הקושי האישי שלי הוא להתמודד עם הגבולות שכל הזמן משתנים מסביבי ובאים לידי ביטוי בגישות חדשות, ולעיתים מערערים בי את הביטחון או מעוררים רגשות אשם, למשל -
- בתחום הלידה - לידה בבית חולים קונבנציונלי, לידה בבית חולים פרטי, לידה בבית חולים עם מיילדת פרטית, לידה בבית עם מיילדת, לידה בבית בלי מיילדת,
משפחות שמאמצות ילדים מתוך אידיאל מסויים, משפחות שבוחרות לא להביא ילדים לעולם.
- בתחום החינוך - חינוך ביתי, חינוך ללא כפייה, חינוך ביתי חופשי - וכל גישה בפני עצמה מורכבת מרעיונות שונים.
חיתולים רב פעמיים, חיתולים חד פעמיים, חיתולים רב פעמיים, בלי חיתולים.
- בתחום התזונה - צמחוני, טבעוני, טבעונאי.
- בתחום האקולוגיה - נושא מורכב בפני עצמו.
- ובעוד תחומים רבים.
כל השינויים מבורכים, הקושי מבחינתי הוא שהגישות משתנות בקצב
מהיר- וזאת גם אחת הסיבות לבילבול של אנשים שמעוניינים לעשות שינוי בחייהם.
אבל אם הוא נשמע לפעמים כמו רב שיח של חרשים, זה בגלל תחום התדרים המוגבל של המדיום ולא בגלל המשתתפים.
מסכימה.
מאחלת לכולנו - סובלנות והקשבה.