לשמור על האהבה הזאת

שליחת תגובה

להודות על הקיים על פני להתגעגע אל החסר
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: לשמור על האהבה הזאת

לשמור על האהבה הזאת

על ידי פלוני_אלמונית* » 18 יוני 2012, 09:09

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

אהבתי מאוד את כל התגובות ותרגילים שהוצעו כאן! יישר כוח....

לשמור על האהבה הזאת

על ידי נותנת_אור* » 09 יוני 2011, 13:33

שלום, ממה שקראתי כאן על הספר אני ממש סקרנית לקרוא אותו. חושבת שהוא יתרום לי לא מעט...
אשמח להשאיל / לרכוש את הספר "לשמור על האהבה הזאת" - יד שניה, או לברטר תמורת דבר מה אחר. תודה רבה. אני בדף הבית |תמר|

לשמור על האהבה הזאת

על ידי ביאנקה_מתחברת* » 20 אוגוסט 2008, 23:40

הולכת לקנות את הספר מחר. מדהים איך שיש דף ב"באופן" לכל רגע. לא מפתיעה רמת ההתמכרות שלי לאתר בשל כך... מקווה לדווח על תובנות חדשות,ואולי מישהו/י י/תזדהה אז הנה מחזירה למה חדש...

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 09 נובמבר 2005, 19:36

אני מבינה בערך ולא מבינה...
אז תגידי מה לא הבנת במה שכתבתי ואנסה להבהיר :-)

מה שאת בעצם אומרת זה ש - יופי, הנדריקס אומר שקשר זוגי יאפשר לי לרפא את פצעי הילדות, אבל מה בדיוק אני אומרה לעשות כשפצעי הילדות הללו בכלל לא מאפשרים לי להכנס לקשר כזה - נכון?

כאן נכנס הנושא של מוכנות לקשר (מה ש אילת מ כתבה לך מתייחס לעבודה על המוכנות הזאת):
  1. ראשית, כדאי לך לעשות את התרגילים שמציע הנדריקס בפרק 15 בספר ("מיומנויות חדשות, התנהגות חדשה: צעדים לקראת אינטגרציה עצמית"). בפרק זה ישנה הצעה לתכנית עבודה לשינוי עצמי עוד לפני הכניסה לקשר. השינוי הזה יכול לאפשר גם את הכניסה עצמה לקשר וגם "מרכך" את הקשיים שצפויים אחר כך מול בן הזוג ועושה את העבודה מולו קלה יותר.
  1. בנוסף לתרגילים הללו, הנה כמה דברים שעלו לי כשקראתי אותך. תראי אם הם מדברים אלייך:
  • ראשית, כדי לעשות סדר בבלאגן (או בסיטואציה ה בלתי אפשרית לדברייך) הייתי מתמקדת רק במה שקורה עם הבחורים שאת כן נמשכת אליהם. הרי אלו שאת לא נמשכת אליהם או לא מתאהבת בהם בין-כה לא רלוונטיים עבורך כרגע (אני בכוונה כותבת "כרגע" כי אולי בהמשך התהליך יקרו דברים אחרים. אולי, לא בטוח).
  • את אומרת שכבר הרבה זמן את מתמודדת עם האישו של "אני כן רצויה – אני לא רצויה". זה אישו שאת סוחבת מתקופת הילדות ("נטישת" אביך) ובני הזוג שאת פוגשת "דורכים" לך על הפצע הזה ומכאיבים לך. אז השלב הראשון הוא באמת לזהות את המנגנון האוטומטי, ואת זה כבר עשית.
  • השלב השני יהיה להתגבר על הדפוס האוטומטי הזה. איך? קודם כל לזהות את ההזדמנות הכרוכה בסיטואציה הזאת. ההזדמנות, כמו שאני רואה אותה, היא להפסיק להזדקק לאישורים חיצוניים, להפסיק להסתכל על העולם דרך הפילטר של "אני כן רצויה או לא רצויה" ולפיו לקבוע את ערכך. כלומר, לבסס את ההערכה העצמית שלך מבפנים, בכלל בלי קשר לכל הבחורים הללו ולאם הם כן רוצים אותך או לא רוצים אותך.
  • ובהקשר של 'מוכנות לקשר', אולי מוכנות מבחינתך תהיה לדעת שאת בנאדם נפלא ונהדר בלי קשר לכמה בחורים רוצים אותך? כלומר, להתייחס אל זה שאת נהדרת ורצוייה כאל נקודת מוצא ולא כאל משהו שיש להוכיח אותו? אם כן, אני מניחה שכאשר תהיי בנקודה כזאת, תגלי שאת מתאהבת בבחורים שרוצים אותך.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי אילת_מ* » 09 נובמבר 2005, 17:52

אפשרית גם אפשרית, החיים הם לא שחור לבן, ומה שחשוב זה הרגש, התחושה, לא מה שמעורר אותה.
אני מבינה את זה ככה: אם לא תפחדי מלהרגיש נטושה, ותהיי מוכנה באמת לעמוד מול אותן התחושות האיומות הזכורות המילדות, תהיה לך הזדמנות לתיקון.
פרח, לעזרה?

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכל* » 09 נובמבר 2005, 15:40

בקריאה שניה זה נראה לי מאוד מבלבל מה שכתבתי.

אז אנסה לפשט:
בחורים שנמשכתי אליהם - ניתקו קשר / התרחקו בדומה למה שאבא שלי הביולוגי עשה בילדות
בחורים שבהתנהגות שלהם הזכירו לי את אבא שלי (הביולוגי) - הגעילו אותי.
בחורים שנמשכו אלי - הזכירו לי את אבא שלי (לא הביולוגי).... אבל אני לא ממש נמשכתי אליהם...

תסבוכת בלתי אפשרית?

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכל* » 09 נובמבר 2005, 15:36

אני מבינה בערך ולא מבינה... (מסובך:-P )
הגעתי כמעט לסוף הספר - איזה תובנות... אני חושבת שאני מצליחה כרגע לראות רק גרגר מהתמונה המלאה... מרגישה שיש שם עוד הרבה יותר ממה שאני כרגע רואה...

בכל אופן,
אם משום מה בעבר כל הבחורים שהרגשתי אליהם משיכה נעלמו מחיי, ניתקו את הקשר, כלומר, אני נמשכת לבחורים שבורחים - אני בעצם חוזרת על הדגם של אבא שלי, שבעצם "נטש" (מילה חזקה מדי לטעמי) אותי בילדות?

אז, איך בכלל יש סיכוי למצוא זוגיות, אם כל מי שמעניין אותי לא מעוניין בי?
בחורים שמזכירים את אבא שלי (הביולוגי) מבחינת סגנון צורת דיבור וכיוב' פשוט מגעילים אותי ודוחים אותי.

<דרך אגב בחורים שנמשכו אלי ואני לא נמשכתי אליהם היו כאלה שהזכירו לי את האבא שלי בפועל = זה שגידל אותי אם כי לא הוליד אותי>

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 04 נובמבר 2005, 00:22

_כלומר מי שנפגע בשלב מאוד מוקדם - פגוע ופצוע לא רק בשלב שבו נפגע, אלא פגוע בכל השלבים הבאים, ובכל היכולות והתחומים הבאים.... נכון או לא?
הרי בספר הוא מתאר את ההתפתחות הנורמלית אבל מהרגע שנפגעת סיגלת לעצמך הגנות שונות שפוגעות בהתפתחות תקינה ונורמלית...
אז מה הלאה??_
ראשית - נכון. כל שלב בהתפתחות מהווה את התשתית לשלב הבא, ואיכות ההתמודדות עם כל שלב בהתפתחות קובעת את איכות השלב הבא.

אבל - על פי התאוריה של הנדריקס - בכל תהליך התפתחות ולא משנה אילו הורים היו לך, יש פציעות.
כלומר - במציאות לא קיים תהליך התפתחות מושלם שמותיר את הילד כדף חלק ונקי.

גם ילדים שגדלים במשפחות מסורות ויציבות להורים מודעים שמספקים את כל צרכיהם, גם הם חווים פער בין המציאות לבין העולם המושלם שהם חוו ברחם.
"נורמלי" אין פירושו - נקי לחלוטין מפצעים.

מה שיוצר את "פצעי הילדות" זה לא בהכרח נזק נפשי חמור כמו התעללות מכוונת או הזנחה בוטה (למרות שכמובן גם אלו נחשבים לפצעים).
פצעי ילדות יכולים להווצר "סתם ככה" במידה זו או אחרת במהלך תגובה יומיומית לצרכי התינוק או הילד.

כך שאין אדם ללא פצעי ילדות ואין אדם ללא הגנות שפיתח בתגובה לפצעים אלו. ככה אנחנו מתפתחים וכך אנחנו נכנסים לקשר זוגי.

והשאלה החשובה היא באמת מה הלאה??
הרעיון הוא להכנס לתוך קשר זוגי מחייב מתוך מודעות לאותם פצעים ומתוך התכוונות להבריא באמצעות הקשר.
הפצעים בד"כ לא מונעים מאנשים מלהכנס לקשר זוגי, להיפך - הם אלה שמפעילים, על פי הנדריקס, את מנגנון ההתאהבות.
אבל הם גם אלו שיוצרים את הבעיות בתוך הקשר מיד בסיום השלב הראשוני של ההתאהבות.

מאותו רגע, מודעות לפצעים הללו תאפשר צמיחה יחד עם בן/בת הזוג.
האינטקציה הספציפית איתו, עם מי ש"דורך" לנו על פצעי הילדות היא זו שמאפשרת את הצמיחה והריפוי. כל עוד מכוּוַנים ומחוייבים לזה כמובן.
הזוגיות הופכת ממטרה - לאמצעי לצמיחה.

לדעתי -
מה שחשוב בהקשר הזה זה העתיד ולא העבר.
מה שחשוב זה מה תעשי מרגע זה עם התובנות החדשות שלך ועם המודעות לפצעי הילדות שלך.
החוכמה היא לקחת אחריות על הפצעים הללו (להבדיל למשל מלהאשים את ההורים או הנסיבות שגרמו לאותם פצעים) ולרפא אותם במו ידייך (ואוי, כמה שזה לא קל :-P).

אני מעדיפה לשים את הפוקוס על העתיד מאשר על העבר. זה מאפשר לי לזכור ולהבין שריפוי הפצעים שלי הוא בידי.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכל* » 03 נובמבר 2005, 21:17

או קיי, יש לי שאלה שכבר המון זמן מנקרת לי

אם מישהו נפגע בשלב יחסית מוקדם, תקשורת או חקירה, אז איך הוא מתפתח בכלל באופן תקין? כל השלבים שאחרי זה שבנויים על השלבים הראושניים גם נפגעו קצת נכון?

לדוגמא מי שנפגע בשלב התקשורת , גם שלב החקירה אצלו קצת בעייתי, כי הרי אין לו את הביטחון שאמא שלו תהיה שם עבורו, כי לא היתה עקבית ויציבה בשלבים הראשונים ביותר של חייו, אז הוא לא יוכל לצאת ולחקור את העולם, כמו אותו תינוק או ילד ששלב התקשורת אצלו עברו בשלום, וגם לא תהיה לו זהות עצמאית משלו, כיון שהיסודות רעועים, וגם יתקשה לפתח יכולת להתעניין בזולת, ולהגיע לאינטימיות...

כלומר מי שנפגע בשלב מאוד מוקדם - פגוע ופצוע לא רק בשלב שבו נפגע, אלא פגוע בכל השלבים הבאים, ובכל היכולות והתחומים הבאים.... נכון או לא?
הרי בספר הוא מתאר את ההתפתחות הנורמלית אבל מהרגע שנפגעת סיגלת לעצמך הגנות שונות שפוגעות בהתפתחות תקינה ונורמלית...

אז מה הלאה??

לשמור על האהבה הזאת

על ידי אילנה_לשם* » 31 אוקטובר 2005, 15:38

משהי אי שם במרומי הדף חיפשה מטפלת מכירה משהי מהמרכז דרומה:רחלי מגד 052-4434945

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 29 אוקטובר 2005, 01:32

מיכלול ה, התייחסתי לתאוריה של הנדריקס שעומדת בבסיס שני הספרים הללו.

אני מצטטת קטע קצרצר מהספר לשמור על האהבה הזאת (פרק 12 - "הדימוי": המירשם לסיפור אהבה, עמוד 221):
אנחנו זקוקים לבן-זוג התואם את "הדימוי", כדי לצמוח ולהירפא. באופן פראדוכסלי, יש צורך בקשר זוגי כדי לפתור את בעיות האני. הזוגיות עצמה היא התהליך שבאמצעותו אנחנו מחזירים אלינו את מה שחסר לנו. כיוון שאנחנו יודעים מה טיבו של "הדימוי" שלנו, ידוע לנו מה טיבו של האדם שיחד איתו נפתור את בעיותינו. אנו מבינים את הבעיות המצפות לנו. אנחנו מבינים מה קורה לנו כשאנו מחפשים בן זוג, ומשלימים עם העובדה שנאלץ להתמודד עם פצעי ילדותנו הישנים....בן הזוג שמתאים ל"דימוי" מסוגל להגביר את סבלנו - או לרפא אותנו. לא נוכל לעצום את עינינו נוכח "הדימוי".

בגלל זכויות יוצרים אני לא רוצה להמשיך לצטט, לכן אומר בקצרה שבהמשך הנדריקס מתאר כיצד ניתן לעשות עבודת הכנה לפני כניסה לקשר זוגי ו"לרכך" מעט את ההיבטים הנוקשים של ה"דימוי" (התרגילים בפרק 15) לקראת יצירת מה שהוא מכנה - "קשר מודע".
עבודת ההכנה יכולה לעשות את התהליך אחר כך קל יותר, כאמור, לרכך אותו, אבל עדיין - עיקר העבודה, על פי הנדריקס, נעשית בתוך הקשר עצמו.

בעמודים 244-246 הנדריקס מפרט את עשרת המאפיינים של הקשר המודע.
הראשון שבהם מדבר על כך שבקשר מודע בני הזוג מבינים שמטרת הקשר שלהם היא לרפא את פצעי הילדות. הם מכוּוַנים לזהות אותם ומבינים שצרכי בן הזוג מתווים תוכנית לצמיחתם שלהם.

מה זה אומר בעצם?
שאם בן הזוג שלי צריך המון המון אהבה וביטחון (אחד ה"פצעים" שלו), הצורך הזה שלו מאפשר לי לצמוח במקום בו עולה הצורך החזק שלי במרחב משלי (אחד "הפצעים" שלי).
אני לומדת לתת למישהו אחר להכנס למרחב שלי ולהעניק לו, ובו זמנית מספקת חוויה מתקנת לבן הזוג שלי. בדיוק את החוויה שהפצע שלו זקוק לה.
במקביל, בן הזוג שלי לומד לא להזדקק כל כך ולמלא את עצמו באהבה בעצמו, ובעצם זה מספק לי את החוויה המתקנת שלי.

אני עושה מאמץ עבורו אבל בינתיים, כתוצר לוואי, אני צומחת בדיוק איפה שאני צריכה לצמוח, והוא עושה מאמץ עבורי - ותוך כדי זה מרוויח מזה וצומח.

הקומבינציה הגאונית הזאת אפשרית רק מתוך המפגש בין פצעי הילדות של שני בני הזוג.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכלול_ה* » 28 אוקטובר 2005, 23:39

עירית לוי, טוב אני מסכימה איתך, נראה לי שפשוט לא קראנו את אותו הספר. אני מתייחסת לל'שמור על האהבה הזו' שמדבר על חיפוש בן זוג מתאים ונראה לי שאת התכוונת לספר 'לבסוף מוצאים אהבה' שאותו לא קראתי.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 28 אוקטובר 2005, 08:47

למיטב הבנתי, לא.
תהליך הבחירה של בן הזוג אינו מודע. מה ש"בוחר" עבורנו הוא הדימוי (ה'אימגו') של המטפל/ים העיקרי/ם בילדותנו שחקוק ב'מוח העתיק'. על זה אין ממש שליטה.
לכן, תמיד נימשך ונתאהב ב'תואם הדימוי'.

מה שכן מודע היא דרך ההתנהלות אחר כך בתוך מערכת היחסים.
ההבנה שאלה הם פצעי הילדות שלי שמחפשים חוויה מתקנת ומַרפא, מאפשרת לשנות את ההֵקשר ולהפוך את מערכת היחסים למרחב שמאפשר צמיחה וריפוי.

הדרך האוטומטית והלא מודעת מובילה למאבקים. הדרך המודעת מובילה לצמיחה.

יותר מכך. לטענתו של הנדריקס, הצמיחה הגדולה והמהותית אפשרית רק בתוך מערכת יחסים. היא לא קורית אופן תיאורטי, אלא תוך כדי מפגש בין שני אנשים.
מה שמאפשר את זה, זה המפגש המדוייק של תכונות שני בני הזוג, שדורכים זה לזה בהתאמה מושלמת כמעט על הנקודות הרגישות.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכלול_ה* » 28 אוקטובר 2005, 07:41

_כי על פי הנדריקס, רוב הסיכויים שהיא תימשך באופן אוטומטי ולא מודע דווקא לאדם שילחץ על הנקודות הרגישות שלה, כמו למשל הצורך באהבה כל כך אינטנסיבית.
או אם להשתמש במונחים של הנדריקס - "תואם הדימוי" שלנו, מעצם טבעו, דורך לנו על פצעי הילדות הפתוחים._
ואני חושבת שדוקא אחרי שקוראים את הנדריקס יש סיכוי שנהיה מודעים לכך שאנו תמיד מתאהבים במי שדורך לנו על פצעי הילדות הפתוחים ולכן מתוך מודעות לכך נשתחררים מהצורך האוטומטי הלא מודע לבחור בבן זוג שכזה, לא זה הרעיון מאחורי הספר לו?

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 28 אוקטובר 2005, 00:32

ולגבי הדעה שלא יכול להיות מישהו שלא צריך מרחב וגם יכול לאהוב המון המון, אני חושבת שזה כן יכול להיות (יש לי בן זוג כזה) (מיכלול ה)
לא אמרתי שאין אדם עם צירוף כזה של תכונות :-)
הטלתי ספק בסיכוי שהיא באופן ספציפי תתאהב ספונטנית באדם כזה.
למה?
כי על פי הנדריקס, רוב הסיכויים שהיא תימשך באופן אוטומטי ולא מודע דווקא לאדם שילחץ על הנקודות הרגישות שלה, כמו למשל הצורך באהבה כל כך אינטנסיבית.
או אם להשתמש במונחים של הנדריקס - "תואם הדימוי" שלנו, מעצם טבעו, דורך לנו על פצעי הילדות הפתוחים.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 27 אוקטובר 2005, 14:19

זוגיות היא תהליך דינמי שבו שני הצדדים גדלים ומשתנים. (נוסעת סמויה)
מסכימה |Y|

נזכרתי בעוד משהו שרציתי לומר בעניין הנדריקס:

הקו המנחה את התאוריה שלו הוא לקיחת אחריות מלאה על האושר והביטחון האישי.
כילדים, אנחנו רואים בהורים שלנו אחראים לצרכים הללו. בתהליך ההתאהבות אנחנו מעבירים באופן לא מודע את האחריות לאושרנו מההורים אל בן הזוג.
צמיחה והתבגרות, פירושן לקחת את האחריות הזאת על עצמינו.

לכן, בלי קשר לאיזה מן טיפוס יהיה בן הזוג שלך ("נותן המון המון אהבה" או סתם "נותן אהבה"), אני חושבת שיעצים אותך יותר להיות זו שיוצרת וגורמת לאושר ולבטחון שלך במו ידייך.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי אמא_לה* » 27 אוקטובר 2005, 12:30

אם עוברים לחפש את הנכונוּת, האיש הנכון פשוט מגיע בלי יותר מדי מאמץ. אני מאמינה שזה כמעט חוק קוסמי?
מילים של זהב! אצלי זה בדיוק קרה ככה.
כשהייתי באמת מוכנה האיש הנכון הגיע בלי יותר מדי מאמץ.
או כמו שאומרים : "כשהתלמיד מוכן המורה מופיע" אז ניתן להגיד זאת גם לגבי הזוגיות.
זוגיות היא תהליך דינמי שבו שני הצדדים גדלים ומשתנים
נכון נכון נכון!

לשמור על האהבה הזאת

על ידי נוסעת_סמויה* » 27 אוקטובר 2005, 09:52

לדעתי יהיה יעיל יותר להסיט את הפוקוס מחיצוני לפנימי, כלומר, מ'מיהו האיש הנכון' - לטיפוח המוכנות והנכונות שלך בפנים.
אני מאוד מסכימה עם עירית לוי.
התיאורים המפורטים שלך את עצמך ואת בנזוגך המיועד יוצרים אצלי את הרושם שאת מחפשת בנזוג כמו שמחפשים נעל שבדיוק מתאימה לכף הרגל הספציפית שלך, תהיה נוחה ונעימה ולא תלחץ בשום מקום, ולכן זה נראה לך חיוני להביא כאן תיאורים מפורטים כל-כך.
זה בעצם מודל הזוגיות באגדת סינדרלה, רק ששם הדימוי מופיע בתמונת ראי, והנסיך מסתובב עם נעל הזכוכית בחיפוש אחרי נערה שכף הרגל שלה תתאים לנעל.
הבעיה היא, שאגדת סינדרלה מציגה מודל לגמרי לא מציאותי של זוגיות. במציאות אין התאמה מושלמת, ואין גם אהבה שהיא סטטית כמו באגדות ("והם חיו באושר ועושר עד עצם היום הזה"). זוגיות היא תהליך דינמי שבו שני הצדדים גדלים ומשתנים. בזוגיות נוצר מרחב שבו הצרכים שלך נענים, אבל לא בן הזוג מספק אותם אלא המרחב שנוצר ביניכם.

אני רוצה להציע לך תרגיל מחשבתי: דמייני שביום מן הימים יוולד לך תינוק. דמייני את עצמך אמא של התינוק הזה: מקבלת אותו כפי שהוא, מתמסרת לו, מחפשת שוב ושוב למה הוא זקוק ומה נחוץ לו כדי לשגשג, גדלה יחד אתו ומאושרת לראות אותו פורח ומשיב לך אהבה.
נסי לדמיין זאת בפירוט, ואז, נסי לבדוק אם את יכולה לקחת את הפנטזיה המפורטת הזו ולהחיל אותה על פנטזיית הזוגיות שלך. לדמיין איך תהיי 'אם ואחות' לזוגך.
כי בזוגיות טובה, כל אחד הוא קצת הורה של השני.
אני לא אומרת שזה כל מה שיש בזוגיות, אבל זה פן מרכזי ואני מרגישה שכדאי לך להתעכב עליו.
ובכלל, במקביל לחיפוש בחוץ כדאי לצאת למסע הפנימי שעליו מדברת עירית לוי. דפי האתר הזה הם נקודת מוצא מצויינת. הם גדושים בתובנות מעמיקות וחכמות להפליא על זוגיות - צריך רק לצלול לתוכם ולהתמסר למה שהם מציעים.

בהצלחה {@

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 27 אוקטובר 2005, 05:17

ראשית, קוראת הוציאה לי את המילים מהמקלדת.
יצא לך פעם להתאהב במישהו שהוא גם נותן המון המון אהבה וגם לא זקוק למרחב משלו?

רוב הסיכויים שהחיבור החזק שאת מחפשת יקרה דווקא עם מישהו שידרוך לך על פצעי הילדות, בלי קשר לאם תשאירי או תורידי את הנדריקס מהרשימה שלך :-)
נכון, זה אולי לא הכי נוח בעולם, אבל:
  1. מה לעשות, זה מה שבד"כ קורה במציאות.
  2. זה מה שמאפשר צמיחה וריפוי. למשל (רק דוגמא) – זו יכולה להיות הזדמנות בשבילך, בתוך מערכת היחסים, למצוא מחדש את האהבה שלך לעצמך (זו שנרמסה אי שם לפני שלושים שנה פלוס מינוס) ולהפסיק להצטרך לקבל אותה באופן כל כך אינטנסיבי מבחוץ.
אני לא מציעה לך כמובן שתתפשרי על אדם שלא יודע להעניק או שלא תרגישי טוב איתו. ממש ממש לא!
מה גם שהחיבור הראשוני / ההתאהבות קורים באופן ספונטני ולא מודע ולא ניתן לשלוט על זה.
מה שאני כן מציעה זה שלא תגבילי מראש את האופציות רק לאדם שנותן המון המון המון אהבה.

דבר נוסף:
אני לא אומרת ש 'את דורשת יותר מדי' מבן זוג , אבל לדעתי יהיה יעיל יותר להסיט את הפוקוס מחיצוני לפנימי, כלומר, מ'מיהו האיש הנכון' - לטיפוח המוכנות והנכונות שלך בפנים.

עכשיו, אין לי מושג מה קורה אצלך בפנים וכמה את מוכנה או נכונה באמת ליצירת קשר. יכול להיות שאת מאוד מוכנה ושבגלל זה פתחת את הדף הזה.
העיסוק הרב שלך בו בדף הזה העלה לי את המחשבה שאולי את מרכזת את האנרגיות במקום הלא נכון. אולי. רק תבדקי.
אני גם לא אומרת לא להתעסק בכלל ב"פרופיל" שלו, אלא רק לשים לב לאן את מפנה את עיקר תשומת הלב שלך.

אה! וחשוב גם להבחין בין רצון מאוד חזק לקשר לבין מוכנות לקשר. זה לא אותו הדבר!

בקיצור, במקום לחפש את האיש הנכון, חפשי את הנכונוּת. אם עוברים לחפש את הנכונוּת, האיש הנכון פשוט מגיע בלי יותר מדי מאמץ. אני מאמינה שזה כמעט חוק קוסמי :-)

בעודי כותבת לך, אני נזכרת שלפני שנה השתתפתי בשיחה על הנושא הזה בדיוק בדף רווקים רווקות.
אולי יעניין אותך לקרוא. תראי שם בערך החל מה- 30.9.2004.

וכמובן - שוב, בהצלחה {@

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 26 אוקטובר 2005, 16:22

אין לי המלצה אישית על מטפלת.
אם לא תמצאי דרך המלצה של מישהו - הנה שני מקומות שמרכזים את שמות המטפלים הישראליים בכל רחבי הארץ:
{@

לשמור על האהבה הזאת

על ידי פלוני_אלמונית* » 26 אוקטובר 2005, 16:03

אני מבקשת המלצה על מטפלת בשיטת אימגו, רצוי(?) מישהי שהיא גם פסיכולוגית (?) ושלא תיבהל מ"באופניות".
בגוש דן או דרומה ממנו.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי קוראת* » 26 אוקטובר 2005, 00:56

קודם כל המון בהצלחה וכל הכבוד.

ועכשיו הערה/הארה,
כתבת הספר לבסוף מוצאים אהבה של ד"ר הארוויל הנדריקס. - הסתכלות מרעננת על הזוגיות, שמאוד הייתי רוצה להחיל בזוגיות שלי.
עד כמה שהבנתי לפי הספר לבסוף מוצאים אהבה והספר לשמור על האהבה הזאת בדר"כ אנו נמשכים למישהו מנוגד לנו, אז המשפט שלך:
אני בן אדם שצריך המון אהבה. המון המון אהבה וחזרת על זה לפחות עוד פעמיים למעלה, לא מתישב עם זה.
הוא מביא במיוחד בספר לשמור על האהבה הזאת (שמיועד לפנויים) דוגמאות רבות ואף הסברים, למה אדם שזקוק להמון המון קרבה ואהבה ותשומת לב ויחס ימשך דווקא למישהו סגור רגשית שקשה לו לתת וזקוק למרחב (נכון זה נראה קצת כמו מתכון לאסון)
ואז העבודה הזוגית שלהם נעשית מתוך הבנת צרכי הזולת, וכך יבוא הריפוי לפצעי הילדות. כי הרי הבחורה הנואשת לקירבה והבחור שזקוק למרחב כדי לנשום, חוו בילדותם פגיעה זהה, אבל דרכי ההתמודדות שלהם הם הפוכות...

אני כותבת את זה רק כדי להביא את זה לתשומת ליבך, כי לי זה מיד קפץ...

מאחלת לך המון הצלחה ואהבה {@

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכל* » 12 אוקטובר 2005, 09:36

עירית לוי

תודה על סבלנותך ותשובתייך המעמיקות
מאוד עזרת לי :-)

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 10 אוקטובר 2005, 00:22

_הבעיה בשאלה שלא התחברתי אליה כי תמיד הדימוי הוא שלילי: תןבעני נזקק/בלתי זמין חסר רגשות/תלוי מדי/מרוחק/ וכו',
אבל יש לי דימוי חיובי על בן הזוג_
הרעיון בתרגילים הללו הוא לנסות לחשוף את הדימוי הלא מודע שיש לך לגבי בן זוג, ולא את מה שאת מדמיינת וכמהה אליו באופן מודע.
זה תרגיל קשה וגם כואב מכיוון שהוא מסייע לך לחשוף ולהיחשף לפצעי הילדות שלך.
יחד עם זאת, הוא שלב משמעותי בדרך: אם תעשי את זה עכשיו, לפני שאת נכנסת לקשר זוגי, תוכלי בהמשך להשתמש במידע הזה ככלי לצמיחה ולשינוי בתוך קשר זוגי. במקום להתנהל באופן אוטומטי מתוך דפוסים ישנים, תהיי מודעת להם ותהיה לך האפשרות לבחור להתנהל אחרת.

לאיזה זוגיות של ההורים שלי נכון לי להתייחס?
לדעתי האישית, תתייחסי לשתי מערכות היחסים.
אני מניחה שלכל אחת מהן יש חלק ותפקיד בעיצוב שלך כאדם.
את יכולה פשוט לענות על כל שאלה פעמיים.

בחזרה לשאלות על בני הזוג, מה קורה כאשר מעולם לא היתה זוגיות ארוכת טווח
אפשר לקבל מידע חשוב גם מקשרים קצרים של חודש חודשיים, וגם מעצם העובדה שהיו לך רק מערכות יחסים קצרות.
לדעתי - פשוט דלגי על מה שאת לא יכולה לענות עליו. תמיד תוכלי לחזור לשאלות הללו כאשר כבר כן תהיי בתוך מערכת יחסים.

כלומר, במודע אני צריכה לחפש לי בן זוג שיש לו פציעה דומה לשלי רק שיש לו דרכי הסתגלות הפוכות ממני כדי שהילדים שלנו יצאו גם מבולבלים?!
החיפוש אינו מודע.
ההתאהבות קורית מעצמה :-)
מה שמודע הוא לא החיפוש, אלא דרך ההתנהלות אחר כך בתוך מערכת היחסים.

{@

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכל* » 09 אוקטובר 2005, 22:07

ואם כבר אז עוד שאלה כללית:
התיאוריה אומרת שצריך לבחור בן זוג שנפגע באותו שלב התפתחותי כשאחד מבני הזוג הוא מקסימליסט והשני מינימליסט, כשהמטרה היא שאין לנו ברירה אלא לשחזר את הטעויות והאומללות של הורינו (הא?!)
כלומר, במודע אני צריכה לחפש לי בן זוג שיש לו פציעה דומה לשלי רק שיש לו דרכי הסתגלות הפוכות ממני כדי שהילדים שלנו יצאו גם מבולבלים?!

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכל* » 09 אוקטובר 2005, 21:46

או קי אחרי שהגעתי בערך לאמצע ועשיתי חלק מהתרגילים עולות לי כמה שאלות, ואשמח להדרכה או לתובנות:
  1. בתרגילים על שלב הפציעה/פגיעה (שלב התקשורת/שלב החקירה /יכולת וכו') יש 10 שאלות שחוזרות על עצמן כדי להעריך את השלב בו כנראה נפגענו. אחת השאלות היא דימוי בן הזוג. אם אני מבינה נכון, מדובר על הדימוי שיש לי בראש כשאני מדמיינת את האופי של בן הזוג, אבל הבעיה בשאלה שלא התחברתי אליה כי תמיד הדימוי הוא שלילי: תובעני נזקק/בלתי זמין חסר רגשות/תלוי מדי/מרוחק/ וכו', אבל יש לי דימוי חיובי על בן הזוג (נכון שאין לי בן זוג, אבל הדימוי שקיים אצלי הוא חיובי, אולי זה דמיוני ופנטזיה, אבל אני לא מדמיינת לי בני זוג שליליים לפחות לא באידיאל, ובכל מקרה אין דימוי חיובי ואף לו אחד ???). כנראה שלא הבנתי את השאלה או משהו כזה.
  1. יש בהמשך שאלות על האב ועל זוגיות ההורים, העניין הוא שהורים שלי היו גרושים מגיל צעיר ואת אבא שלי הייתי פוגשת פעם בשנה שנתיים, כך שאני לא ממש מכירה אותו, אם כי חוויתי חוויות שליליות ממנו בינקות ובילדות. איך אני מתייחסת לשאלות הללו? הוא לא גידל אותי ולא חי איתנו בבית... לעומת זאת כשהייתי בת 12 אמא שלי נישאה שוב, ואל הבעל שלה אני מתיחסת כמו אל אבא, אבל זה לא מגיל צעיר, לאיזה אבא אני מתייחסת? לאיזה זוגיות של ההורים שלי נכון לי להתייחס? (בבקשה אל תענו, מה שאני חושבת כי אני לא יודעת מה לחשוב)
  1. בחזרה לשאלות על בני הזוג, מה קורה כאשר מעולם לא היתה זוגיות ארוכת טווח (לא משהו שעלה על חודש וחצי)? איך מתייחסים לשאלות האלה? (או שמא לזה צריך ספר אחר?)
תודה ולילה טוב{@

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 08 ספטמבר 2005, 01:39

תתחדשי, וגם - יומולדת שמח! |עוגה|

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכל* » 07 ספטמבר 2005, 22:25

תודה,

קניתי היום את הספר - מתנת יום הולדת לי.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 07 ספטמבר 2005, 01:13

_האם מובטח לי למצוא את בן זוגי כך?
>כמעט נואשת<_

לא בהכרח.
הוא יאפשר לך לעשות עבודה עמוקה עם עצמך - אם זה מה שתחליטי לעשות.
אין כאן הוקוס פוקוס או מתכון בטוח, אבל כן יש כאן תובנות חכמות שאפשר לעשות בעזרתן עבודה עמוקה.
קחי בחשבון שזו לא עבודה קלה. הספר יעמת אותך עם פצעי הילדות שלך שאת לא תמיד פוגשת ביומיום (תכיני טישו :-) )

בנוסף, אני מציעה לך להסיט את הפוקוס מהחוצה - פנימה.
אל תחפשי את האיש הנכון, אלא חפשי את הנכונוּת אצלך בפנים.
ללא מוכנות ונכונות את יכולה להמשיך לחפש עוד זמן רב.
וכשתהיה בך מוכנות אמיתית - את תפגשי מהר מאוד את האיש הנכון. יש מסביבך הרבה אנשים "נכונים" בשבילך, רק שללא המוכנות שלך לא מתאפשר החיבור בינכם.

הספר בהחלט יכול לעזור לך לעשות את העבודה הזאת.

{@

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכלולה* » 06 ספטמבר 2005, 22:30

הספר לא מבטיח שתמצאי בן זוג מתאים ועדיף שלא תצרי ציפיות גבוהות מדי, אבל אולי הוא יגרום לך לא להיות מיואשת אלא אופטימית ולהפתח להכיר בחורים שלולה העבודה העצמית לא היית חושבת שמתאימים לך. התרגול לפי הספר עזר לי להיות במוכנית פנימית לקשר מתוך מקום אמיתי ולא מתוך יאוש וזה לפי דעתי כלל חשוב מאוד בקשר, לבחור בן זוג לא מתוך יאוש ומתוך כמיהה להשלים את מה שחסר אצלי אלא מתוך מקום פנימי עמוק יותר.

בהצלחה מיכל

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכל* » 06 ספטמבר 2005, 21:54

תודה עירית לוי
אני נוטה לא לתת את כרטיס האשראי שלי באינטנרט (פוחדת מפריצות) אז אצטרך לכתת את רגליי לחנות ספרים.

האם מובטח לי למצוא את בן זוגי כך?
>כמעט נואשת<

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 06 ספטמבר 2005, 16:18

איפה מוכרים? בכל חנות ספרים?
כן.
וגם בחנויות ברחבי הרשת, שם אפילו זול יותר. למשל book]כאן id[/po]=20621

האם כדאי מראש לקנות את שני הספרים (גם את לבסוף מוצאים אהבה ?)
שני הספרים מציגים את אותה התאוריה, כך שאין צורך לקנות מיד את שניהם.
ההבדל בינהם הוא ש לשמור על האהבה הזאת מעוצב כמדריך לעבודה עצמית לרווקים ורווקות, ו לבסוף מוצאים אהבה מעוצב כמדריך לזוגות לעבודה עצמית משותפת.

איך מבצעים את התרגילים? כלומר, האם צריך בן זוג בשביל לבצע את התרגילים?
בספר שמיועד לרווקים מבצעים את התרגילים לבד. את צריכה את עצמך בלבד :-)
בספר שמיועד לזוגות - מבצעים אותם יחד.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכל* » 06 ספטמבר 2005, 15:44

רוצה לקנות את הספר
איפה מוכרים? בכל חנות ספרים? האם כדאי מראש לקנות את שני הספרים (גם את לבסוף מוצאים אהבה ?)
איך מבצעים את התרגילים? כלומר, האם צריך בן זוג בשביל לבצע את התרגילים?

לשמור על האהבה הזאת

על ידי מיכלולה* » 03 אוגוסט 2005, 13:22

אני ממליצה בחום על הספר
בעקבות הספר עברתי תהליך אישי מאוד מעמיק שמפתיע כמה הוא היה מהיר ושורשי והעדות לכך:
ביום שסיימתי לקרוא את הספר ולבצע את כל התרגילים באדיקות (לפני 6 שנים) פגשתי והתאהבתי בבן זוגי והקשר ביננו נבנה מאוד מהר עם המון מחוייבות ופתיחות. זה די מדהים כי עד לאותו זמן היו לי מאט התנסויות בזוגיות והן היו רעות מאוד.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי לוונדר_סגול* » 29 אפריל 2005, 12:09

טוב, אני הולכת לקנות לי אותו במתנה.

קניתי - בסקר שוק של חנויות וירטואליות יצא שהכי זול זה דווקא ב NS]סטימצקי GetProdInfo[/po].asp?prodid=11020170.
רק 64.60 והם לא מחייבים על משלוח בדואר.
יש יותר זולים אבל יחד עם המשלוח זה יוצא ותר יקר. אלא אם קונים יותר משני ספרים.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי שני_צו* » 28 פברואר 2005, 15:25

מקפיצה את הדף ל"מה חדש" כדי להקפיצו חזרה למודעות :-) ספר באמת מדהים. בנוי כספר לפנויים-פנויות, אבל לדעתי יש בו הרבה עניין גם לאנשים בזוגיות וגם להורים.
דברים שממש אהבתי בו:
  • הוא מתחיל מלהגדיר את החיים ביחידות כשלב מעבר חיוני של חיפוש זהות עצמית וגיבושה. לי נשמע שהוא אומר "קחו את הזמן, זה בסדר ואפילו חשוב". וזה תמיד נעים לשמוע.
  • בחלק השני של הספר הוא מתאר תורה פסיכולוגית של גיבוש הזהות העצמית מגיל 0-19. זהו חלק שלדעתי יעניין מאוד גם הורים. הגישה שלו היא די "באופנית" ויכול לדעתי לשמש גם כגושפנקא "מדעית" למי שצריך אותה. למשל "איך זה שאת לא שולחת את הילד לגן, הוא כבר בן שנה?" "ובכן, בספרו לבסוף מוצאים אהבה אומר ד"ר הארוויל הנדריקס שעד גיל 18 חודשים כל מה שהתינוק צריך זה את אימו, ואם היא נמנעת ממנו...וכן הלאה"
  • עוד חלק מאוד מעניין להורים עוסק בתהליך החיברות "סוציאליזציה". מה שעושים לנו כדי שנתאים לחברה. מה מרוויחים מזה ובעיקר מה זה עולה לנו. מעורר מחשבה.
  • חלק קצר אך חשוב לגבי מין מיניות ומגדר. מעניין, מרענן ומועיל (במיוחד אם אתה גבר או אישה :-))
  • הספר מסתיים באופטימיות- "אהבה אמיתית- חזרה לגן עדן"
מהספרים שאני לא משאילה לחברים (רק קונה במתנה- שני עותקים ועוד היד נטויה...)

לשמור על האהבה הזאת

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 פברואר 2005, 15:24

פרשנות מקסימה לשיר "ממעמקים" של עידן רייכל - במיוחד לרווקים ורווקות...
לינק למאמר I]גם אני רוצה ממעמקים Also Want From the [/po]-Depths-.asp

לשמור על האהבה הזאת

על ידי דליתוש_ב* » 17 ינואר 2005, 09:22

ליאת,
ברור (לי) שצמיחה היא בחירה אישית לחלוטין ללא קשר לנסיבות החיים.
וכן, צמיחה מתרחשת במערכות יחסים, בקשר שלי עם אנשים אחרים.
ו כל מערכת יחסים היא פתח לגדילה, עם חברים, משפחה, זרים באינטרנט (האתר הזה לדוגמא הוא עבורי מערכת יחסים מעוררת השראה :-) ) וזוגיות עם אדם אחד לאורך זמן.

ד"ר הנדריקס מדגיש ומבהיר את העוצמה האדירה שיש לזוגיות ארוכת טווח כמנוף לצמיחה וריפוי.

ושאלה אישית, ללא צורך בתשובה-
האם את מעוניינת בזוגיות? אם כן, למה? ואם לא, למה לא?
אולי הספרים של ד"ר הנדריקס יכולים לעזור במציאת התשובות.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי שותף_זוטר* » 17 ינואר 2005, 08:04

לכל אחד חור שחור בתוכו שסוחף את כל האנרגיות הסביבתיות ולעתים יש לו כח להיות נחמד וידידותי וללטף ולהתחבק ולאשלות שזאת האמת הנכונה על החיים והאושר ואפילו מכנה הוא בכנויים ארכאים של יופי ואור וזרימה ושלמות ואינו מודע לעוצמת הלבה השחורה הזורמת בתוך החור השחור וסופה שגןברת על המניאריזים של נחמדות ואהבה ופשרנות והסבמה וכל הפאסיביות הזאת כמנהג הכבשים הטובות אך חסרות ניבים ומכאן כל הפתרונות רפים וקצרי זמן ואפילו ניסים שקורים כל הזמן אין בהם לסגור את החור השחור המשבית כל אהבה במוקדם או מאוחר ורק המכירים בכוחו נאבקים על קיומם ויצירתם קצרת הימים בידיעה שהמרוץ הזה מאפשר להם לעמוד ולא לםול לתוך השחור ואז הם יוצרים בכח ליבם מתןך הכאב והאי נחת בידיעה או שלש בידיעה אך בהכרת הזמן הקצר שקיים להם לשפיות ונחמדות וראוי לכל החפץ בקשר אולטימטיבי שיבין מהיכן המחסור הבלתי מושג לעולם נובע וינמיך צפיותיו לחום גוף סביר ליצועים מסודרים לאנקה חרישית של סיפוק למעוף ציפור לעננת שמים ולאהבה חולפת.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי צפריר_שפרון* » 06 אוקטובר 2004, 20:48

ליאת,
ראי, ברור שאני משוחד כאן לטובת הזוגיות. איני באמת מבין כיצד ניתן לחיות לבד היות ומעולם לא הייתי שם (מאז שמצאתי את זוגתי), מעולם לא גידלתי ילד לבד.
מעבר לכך, הייתי ילד לאב חד הורי. אכלתי לא מעט מרורים בעקבות הספור הזה.

אבל, לאחר שהצבעתי על כל הסיגים שעלייך לשים במשקפי ההתבוננות בדברי, אנסה להעלות את תפישת הזוגיות כפי שעולה בעיני ולדעתי גם מייצגת את תפישתו של הנדריקס.
עוד בטרם אכנס אל אלה רק אציין בפנייך שבמידה ויהיה לך בן זוג לאורך תקופה ארוכה, כיחסים שנבנים כיחסים ארוכי טווח, תוכלי לראות אז עד כמה תרומתו איננה יכולה להזדייף לתחליפים.

לעניין התפישה ההטרו סקסואלית - כאשר בוחר מי שבוחר לחיות בזוגיות הומו-לסבית הרי שאין נעדרים שם בהכרח סממני נקבה וזכר. מכאן גם כאשר את לבדך יש בתוכך את אותם חלקים זכריים ונקביים. אין כל פסול בכך. כאשר שני בוגרים בוחרים לקיים זוגיות שכזו - בהחלט היא יכולה להעמיד בפניהם את אותה תועלת שזוגיות הטרו סקסואלית מעניקה. למעט עניין אחד. והעניין הזה הוא לב העניין.

הסבה העקרית לחיים בזוג לאורך שנים הוא אותה יצירה משותפת מופלאה - אותם ילדים.

איני יודע כיצד חשים ילדים לזוגות הומו-לסביים. אני מניח שדעתי שמרנית משהו, שכן אני מאמין שדמות אב צריכה להיות האב עצמו ודמות אם צריכה להיות האם עצמה.

מעבר לכל אלה יש רבים אשר התקדמו והגיעו לבשלות ושלמות ללא נישואים או התרבות, ביניהם שניים ממורי החשובים ביותר: ד"ר באך ויידו קרישנמורטי.

לכן, מעבר לאידיאליזציה של היכולת להתקדם לבד, ניתן לגשר על אלה ולאפשר לכל אדם לבחור בעבור עצמו את הדרך הטובה ביותר להתקדמותו הוא. וזה הרי קורה מעצמו, כמובן מאליו.

ובינתיים, מתוך צרות המבט, מתוך שמרונות ומתוך אותם רווחים שלא ניתנים להשגה בשום צורה אחרת, עדיין הרוב מנסה לחוות את הזוגיות וההורות לאורך תקופה ארוכה ומעלים לעצמם ארוכה בדרך זו.

ומתוך שכך ניתן להגדיר מחדש ולטעון כי הזוגיות עשויה להיות כלי מצוין להתפתחות עצמית של בני הזוג, בעקר כאשר המחוייבות העולה שם היא אמיתית ועולה לאו דווקא מתוך ראיית התועלת - אלא מתוך בחירה ואהבה ורצון משותף להולדת ילדים וגדולם ביחד.

תודה.

<צפריר>

לשמור על האהבה הזאת

על ידי חגית_פ* » 06 אוקטובר 2004, 19:46

ליאת, שוב זה קורה.
את מבטאת את המחשבות שלי , מאותו מקום שלך, בדיוק מדהים.
אני נהנית לקרוא את דברייך, אני מזדהה, אני נדהמת ומתבעסת מאותם דברים ממש.

תודה |L|

לשמור על האהבה הזאת

על ידי ליאת_טאוב* » 06 אוקטובר 2004, 15:48

צפריר, זו הנקודה שאני מנסה להבין. למה?
אני יודעת שניסית להסביר, אבל אני מאגף קשי התפיסה.
ראשית, אני לא מבינה למה חיים לא בזוג הם חיים לבד . אם אין לי בנזוג אני לא מקיימת אינטרקציות יומיומיות עם אנשים קרובים מאוד (הבת שלי, חברים קרובים, הורים, אחותי...) שתורמים לצמיחה שלי ולטיפול שלי בעצמי?
בעצם, אני מנסה להבין מה יש בזוגיות שאין ביחסים אחרים. חוץ מזיונים עם אותו אדם לאורך שנים, את זה הבנתי לבד.

יתר על כן, לתפיסתך רק זוגיות הטרוסקסואלית יכולה לענות על הצורך בדמות המשלימה (ללא הצד המשלים - לנקבה הזכר ולהפך). האם הומו או לסבית לנצח יחפשו עצמם ולא ימצאו שלמות?

האם אין בכל הדברים הללו משום קיבעון מחשבתי כלשהו?
רק בדרך שבה רב בני האדם בוחרים לחיות (זוגיות) יש משום רפואה לנפש?
אני מצאתי שבהורות שלי עברתי תהליכים הרבה יותר משמעותיים מאשר עם כל בנזוג שהיה (כולל אחד שחשבתי שאיתו אחיה לנצח). ההתפתחות הרגשית שלי, הטיפול בחסכים, ההשלמה עם עצמי ועם הוריי, כל אלו ועוד קרו בעקבות הורותי ולא בעקבות זוגיות.
שלא לדבר על תחושה גדולה וממלאת של אושר. אני לא מתכוונת רק לאושר הגדול הטמון ברגעי החסד עם הבת. אני מתכוונת לתחושה הרבה יותר כללית. לראשונה בחיי אני יכולה לומר שבאמת באמת טוב לי. שזה לא תלוי יותר בשום גורם חיצוני. שהבשלתי ואולי עכשיו אוכל להכיל גם בנזוג בחיי.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי צפריר_שפרון* » 06 אוקטובר 2004, 04:13

ליאת,
האם אז ההבשלה/צמיחה/טיפול יהיו יותר קשים

קשה זו תפישה סובייקטיבית. איך אפשר לקבוע האם יהיה יותר קשה או פחות קשה?

בכל מקרה האפשרויות הטמונות ביחסים זוגיים לאורך זמן (לשארית החיים למשל) אינן יכולות להתגשם בחיים לבד. עם ילד או בלעדיו. נהפוך הוא.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי ליאת_טאוב* » 05 אוקטובר 2004, 23:58

אלא שכאשר האדם בוחר לחיות כהורה
ומה אם אדם בוחרת לחיות כהורה ללא בן זוג. האם אז ההבשלה/צמיחה/טיפול יהיו יותר קשים לעומת רווקה ללא ילדים?

לשמור על האהבה הזאת

על ידי צפריר_שפרון* » 05 אוקטובר 2004, 20:23

לא ברור לי למה האדם יכול להתפתח לכלל שלמות רק באמצעות קשר זוגי מחייב .

ובכן לא רק. אבל כן רק כאשר האדם בוחר לחיות עם בן/ת זוג לתקופות ארוכות, או כאשר שניים מתאחדים ליצירה המשותפת שנקראת ילד.

בהחלט ניתן להתקדם ולהגיע לכלל שלמות (וטוב שלא נכתב מושלמות) גם ללא קשר זוגי, גם ללא הולדת ילדים.

אלא שכאשר האדם בוחר לחיות כהורה, כבן/ת זוג הרי שאין לבטל את הקשר הזה, כקשר המשמעותי ביותר דרכו ניתן להתגבש וללמוד את השלמות.

בכל מקרה, גם כאשר האדם חי לבדו הרי שהבשלתו והתבגרותו לעולם יהיו תחת יחסי זוג - אני את/ה. על מנת להבין את זה מומלץ להתעמק ב"בסוד שיח" של בובר.
אבל, בעקרון, ברמה המטאפורית, ללא הצד המשלים - לנקבה הזכר ולהפך, נמצא חוסר השלמות נוכח שם. כאשר עולה הצד המשלים ונוכח בחיי האדם - שלמותו מתקיימת.

בעצם החיים ביחד מהווים הזוג כוחות משלימים האחד לשניה ולהפך, בעצם התאחדותם והיפרדותם. בעצם יחסי הגומלין שביניהם. בדיוק כפי אותה התאחדות מינית. היכולת להכיל, לקבל ולהעניק נדרשת לתגובה.
כאמור, כמו ביחסי מין.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 05 אוקטובר 2004, 16:29

האם כל מהות הזוגיות היא טיפולית?
לא כל אבל גם.
מעדיפה את המילה 'צמיחה'.
אני מאמינה שהמהות של הזוגיות היא להוות מרחב של אהבה והעצמה שמאפשר צמיחה.
מרחב כזה מאפשר לכל אחד מבני הזוג להתפתח גם מבחינת הריפוי עליו מדבר הנדריקס, וגם מכל בחינה אחרת בעצם.
ואין ספק שקיימת צמיחה גם ללא קשר זוגי.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי ליאת_טאוב* » 05 אוקטובר 2004, 14:31

האם כל מהות הזוגיות היא טיפולית?

לשמור על האהבה הזאת

על ידי אש''י_ר* » 04 אוקטובר 2004, 09:41

יופי של דף @} תהנו לכם!
אני בדיוק קוראת את הספר לזוגות כרגע :-)

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 04 אוקטובר 2004, 01:58

ליאת, המשפט הזה באמת יכול לקומם.
אני לא יודעת אם אני מאמינה בו לגמרי. יש הרי עוד הרבה דרכים לעבודה עצמית.
מה גם שהאם באמת ניתן להתפתח לכלל שלמות??

מה שכן, אני יכולה לנסות להסביר למה הנדריקס חושב ככה:

הנדריקס טוען שלאהבה יש כוח עצום לחולל שינויים.
על מנת לצאת מדפוס מסויים, אתה צריך להיות במערכת יחסים זוגית עם "ההופכי" שלך (למשל אשה עם חרדת נטישה מתחתנת עם גבר מאחר כרוני, גבר שצריך באופן קיצוני את המרחב שלו מתחתן עם אשה תלותית ונצמדת). אנחנו, כאמור, מתאהבים ב"תואם הדימוי" שלנו.
לעבודה ההדדית יש פוטנציאל ריפוי גדול, כאשר כל אחד עושה את השינוי גם בשביל עצמו (כדי לצמוח בנקודה הזו), וגם בשביל בן זוגו (בשביל לסייע לו בריפוי מחווית ילדות מסויימת).

לשמור על האהבה הזאת

על ידי ליאת_טאוב* » 04 אוקטובר 2004, 00:59

סליחה שאני מתייחסת לפרט קטן מאוד מסך הדברים.
לא ברור לי למה האדם יכול להתפתח לכלל שלמות רק באמצעות קשר זוגי מחייב .
אם מסתובבת פה מישהי שגם היא מאמינה בכך, אשמח לקבל הסבר.

לשמור על האהבה הזאת

על ידי עירית_לוי » 03 אוקטובר 2004, 23:17

מספר שנים לאחר שכתב את ספרו לבסוף מוצאים אהבה, כתב ד"ר הארוויל הנדריקס ספר נוסף בשם לשמור על האהבה הזאת.
(ספרים נוספים של ד"ר הנדריקס שראו אור בעברית הם 'הורות מודעת' ו'זוגיות – הרהורים ותרגילים').

שני הספרים מציעים תוכנית לעבודה עצמית וכוללים תרגילים והנחיות מעשיות, לצד התאוריה.

את העבודה ניתן לעשות באופן עצמאי באמצעות הספר http://bookme.co.il/Books/[po]Item Details[/po].aspx?Barcode=37-1082 , באמצעות סדנאות (כרגע רק בחו"ל. בארץ מתקיימות סדנאות לזוגות בלבד), או באמצעות מטפלים פרטניים.

השיטה נקראת 'אימגו'.

זהו האתר הבינלאומי של האימגו: www.imagotherapy.com
יש בו רשימה חלקית של המטפלים הישראליים (צריך לעשות חיפוש לפי "ישראל").

מי שמרכז בארץ את הפעילות של אימגו זוהי האגודה הישראלית לטיפול במשפחה ובנישואין ולחינוך לחיי משפחה 09-7467064. אצלם ניתן להתעדכן לגבי מועדי סדנאות ולקבל הפניה למטפלים.
גם שירותי היעוץ הזוגי אשר מספקים אורנה שפרון ו צפריר שפרון מתבססים על שיטה זו.

התאוריה על קצה קוצו של המזלג:

ד"ר הנדריקס טוען כי אצל כל אחד מאיתנו נוצר "דימוי" (image, ומכאן גם שם השיטה) שהוא למעשה תמצית חוויות הילדות. ה"דימוי" כולל את סך כל התכונות של הורינו או של הדמות העיקרית הטיפלה בנו בילדות. כשאנו מגיעים לבגרות ומחפשים בן זוג, אנו נמשכים ומתאהבים באופן אוטומטי באדם שהוא "תואם הדימוי" שלנו.

הבעיות ביחסים מתחילות כאשר אנחנו מגלים כי ל"תואם הדימוי" יש לא רק את התכונות החיוביות של הורינו, אלא גם את השליליות. ואז עשויה להתחיל מלחמה: בן הזוג שלנו, מעצם טבעו, דורך לנו על הנקודות הכי רגישות, על פצעי הילדות שלנו.

הנדריקס, במקום לראות בזה בעיה, הופך את זה למנוף להחלמה מפצעי הילדות: עצם קיומו של בן הזוג שלנו בחיינו הוא מתנה שנועדה לאפשר לנו להתמודד אחת ולתמיד עם העניין, לחוות חוויה מתקנת, ולהחלים.

הנה דוגמא:
נניח שהיה לך אבא שאחת מתכונותיו היא שתלטנות. זה יצר אצלך "אלרגיה" לאנשים שתלטנים שתמיד מעוררים בך התנגדות. לא רק שאתה לא מסתדר איתם, פיתחת אצלך תכונה של 'המנעות משליטה'. בכל פעם שאתה בא בפגע עם אדם כזה, נוצר מאבק כוחות. ובוקר אחד, אתה מגלה שהאשה המדהימה שהתאהבת בה בטירוף חושים לפני שנה בערך הפכה ל"מפלצת" ;-) . היא שתלטנית אפילו יותר מאבא שלך וכל מה שאתה רוצה עכשיו זה לברוח כמה שיותר רחוק.

התוכנית של הנדריקס לזוגות מציעה תהליך ריפוי הדדי, תוך מודעות לבחירות שעשינו באופן אוטומטי, או מה שהנדריקס קורה לו 'הנישואים המודעים'. ההתאמה המדוייקת של התכונות של שני בני זוג (שתלטנית ונמנע משליטה למשל) מאפשרת את זה.

התוכנית שלו לפנויים באה לספק תהליך מקדים שימנע את המשברים הגדולים. הוא מציע להעשות 'פנוי מודע', ולבצע שינויים עוד לפני הכניסה לקשר.
חשוב להדגיש כי הנדריקס מאמין שהאדם יכול להתפתח לכלל שלמות רק באמצעות קשר זוגי מחייב.

הוא טוען שהרבה יותר אפקטיבי לעבור את התהליך הזה לפני כניסה לקשר זוגי, משום שזוגות שעוברים את התהליך צריכים לעשות זאת ממש בתוך "שדה הקרב", תוך כדי מאבק יומיומי בבעיות הזוגיות שעולות. או במילותיו של הנדריקס: "לפנויים יש תנאים אידיאליים ללמוד את צרכיהם כדי לשפר את הסיכויים למצוא אהבה ולשמור עליה".

חזרה למעלה