ברוכים הבאים לעתיד, סימון בני אדם, מעקבים, מגפות עולמיות, אסונות אקולולוגים, מנהיגים מטורללים במיוחד, קריסה כלכלית, מדפסות תלת מימד להכנת מוצרים. העתיד כבר כאן...

ברוך בואך הרמוני, ותודה.
עוד לא עברתי על הקישורים של שניכם.

[u]חלק אני פשוט לא מבין[/u]
תעזור לי לעזור לך, ותצביע על מה שלא ברור. אני יודע שחלק סתום, לכן אני צריך משובים.

[u]ז'ראר יאללה tout suite. מבחינתי פרשת גיידאמק היא כמו מים מתחת לגשר..[/u]
העיסוק בפרשה האומללה ההיא דווקא מתקשר למסר הנדון כאן: על מערכת הקשרים המסועפת והחמקמקה בין שחקני הזירה הציבורית, לעיתים נגד הדימוי הרשמי שמנסים לדחוף לנו. באותה פרשה, הממשל ניסה לגייס אינטלקטואלים ומעצבי דעת קהל במטרה למכור לציבור את מלחמת אנגולה, שהיתה בעצם תמיכה בממשל האנגולי בדיכוי ההתקוממות נגדו, כאשר הסיבה להתערבות זו היתה אינטרס כספי, הנפט האנגולי, שלו היה נופל לידי המורדים, כנראה כבר לא היה זורם בחופשיות. אותו הדבר עם ניגריה בעת הנוכחית. אגב מלחמת אנגולה זו גבתה כמליון הרוגים ולוותה בזוועות. כל זה עם נשק שהמערב סיפק, בתמורה לכסף טוב, ושוחד למשת"פים השונים, גם לרוב.

כל זה מעלה בי שאלה לגבי המוסריות של מי שסיפק את הנשק, היחס שלו אל עקרון כבוד החיים, ומידת הציניות שבגריפת כסף מטביחתם של המוני אזרחים, נשים וטף. ועלי אומרים שאני ציני :-S.
<מתקרב המועד להאיר את המושגים ציניות, סרקאזם ואירוניה והניואנסים הדקים ביניהם. לך תקדיש זמן גם לזה...>

ולגבי המשך התרגום... וההקלדה... בעה"ש.

הרמוני אני גם לא מבין חלק, אז אני שואל את ז'ראר
ז'ראר מבין. צרפתית :)
לדעתי הדיון הזה הוא חלק בלתי נפרד מיציקת השינוי:[u]אני כותב את הספר הזה במטרה שהעתיד לא יהיה כפי שאני חושש, וכדי לעזור לפריסת היכולות הפוטנציאליות האדירות שכבר עכשיו נמצאות בפעולה.[/u]
בקשר לחוג, אני לא יודע אם אתה מכיר את המרצה שם, אבל הוא [url=http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=834383]גורו[/url] במובן ה"אושו" של המילה, במובן של שכרון כח.

ז'ראר יאללה tout suite. מבחינתי פרשת גיידאמק היא כמו מים מתחת לגשר..

ז'ראר ותפוז
סחתיין על הרמה של הדיון
חלק אני פשוט לא מבין
הנה [url=http://www.newsun.co.il/article1.php?id=260]חוג[/url] שניתקלתי בו ואולי יעיין אתכם (באזור המרכז)

[u]מרגיש כמו ברווז ששוחה בזפת[/u] :-D

את המשפט של המודל הניאו-קלאסי אבצע תוך כדי, בפרוסות. כרגע המוקד הוא ז'אק יקירנו, עם או בלי שוחד מגיידמק :-). מבין הסירים המבעבעים על הכיריים, אני כרגע בוחש בתבשיל צרפתי זה. הוא מהווה בעיני הכנה להארד-קור שיבוא בהמשך. הוא מכין את הקרקע לתפיסת כל הדייסה הזאת המכונה הון-שלטון. אני לפחות הבנתי ממנו עד כמה ה-"דמוקרטיה" היא אשליה, שהיא בעצם רק זרוע ביצוע של השוק. ושוב, לראייה, השר לבטחון פנים של מדינת ישראל, מדינה דמוקרטית לעילא בחזקת חפה מפשע, מקדם במו ידיו המיניסטריאליות את הפרטת שירותי השמירה על הציבור. ויש את ההוא שרוצה להכניס אותנו למאגר נתונים, ואת את ההם ששופכים לנו רעל לאוויר, מים ויבשה, הפרטת הקרקעו, חובת חיסונים והזרוע עוד נטויה לכריתה. וכל זה בחסות הדמוקרטיה וריבונות הציבור להיות מובל כצאן לטבח.

[u]מה אני אגיד לך, מרנין.. איפה אם בכלל השלב שהוא אומר מה אפשר לעשות בשביל שהדברים האלה לא יקרו? אין איזה שלטון נאור אפשרי בתמונה? איזו מדינת פילוסופים?[/u]

תשובה חלקית מגיעה עם ההמשך:

[b]לקראת ההיפר-דמוקרטיה[/b]

לקראת 2060 הכי מוקדם, אלא אם האנושות תעלם מתחת למבול של פצצות, לא האימפריה האמריקאית, ולא ההיפר אימפריה ולא ההיפר-קונפליקט יהיו נסבלים ע"י האנושות. כוחות חדשים, אלטרואיסטיים ואוניברסליסטיים, שנמצאים בפעולה כבר כעת, יגיעו לשלטון בקנה מידה כלל עולמי תחת כורח אקולוגי, אתי, פוליטי, כלכלי ותרבותי.

הם יתמרדו נגד הדרישות של הפיקוח, של הנרקיסיזם והנורמות. הם יובילו בהדרגה אל איזון חדש, הפעם כלל עולמי בין השוק לדמוקרטיה: [u]היפר-דמוקרטיה[/u] [דמוק' בקנה מידה של כלל האנושות ולא של קבוצות מיעוט]. מוסדות עולמיים ויבשתיים יארגנו באמצעות טכנולוגיות חדשות חיים קהילתיים/קולקטיביים; הם יקבעו גבולות לייצור המסחרי, לשינוי אורחות החיים ויחזרו אל ערכו של הטבע; הם יעודדו את החינם, האחריות והגישה החופשית אל הידע. הם יאפשרו את לידתה של תבונה אוניברסלית, שתשים במשותף את היכולות היצירתיות של כל בני האדם, על מנת שיתעלו מעל עצמם. כלכלה חדשה relational תייצר שירותים שלא במטרה להפיק רווח, תתפתח בתחרות עם השוק עד שתשים לו קץ, כפי שהשוק עצמו שם קץ לפני כמה מאות שנים לפיאודליזם.

ובאותם ימים, פחות רחוקים ממה שניתן להאמין, השוק והדמוקרטיה - במשמעות שאנו מכירים היום – יהיו מושגים שעבר זמנם, שמשמעותם מעורפלת, שקשה להבין כפי שהיום אנו מתייחסים אל קניבליזם וקורבנות אדם בפולחנים דתיים.

[hr]

כמו כל תמצית, גם שורות אלו עלולות להראות כקריקטורה, נחרצות ושרירותיות; מטרת ספר זה היא להראות שדווקא זו הצורה הסבירה ביותר לעתיד. לא זו שאני [המחבר] שואף אליה: אני כותב את הספר הזה במטרה שהעתיד לא יהיה כפי שאני חושש, וכדי לעזור לפריסת היכולות הפוטנציאליות האדירות שכבר עכשיו נמצאות בפעולה.


[מתנצל על איכות התרגום הירודה, זה ממש בשלוף ראשוני ללא שום עיבוד].

מה אני אגיד לך, מרנין.. איפה אם בכלל השלב שהוא אומר מה אפשר לעשות בשביל שהדברים האלה לא יקרו? אין איזה שלטון נאור אפשרי בתמונה? איזו מדינת פילוסופים?

[u]התיאוריה הניאו-קלאסית[/u]
שוב, אני ממש לא מבין בזה, אבל לפחות אני יודע שאם זו תיאוריה כלכלית, אז היא לא לוקחת בחשבון מוטיבציות אישיות וגבולות של אתיקה. היא יוצאת מנקודת הנחה "נקייה", ואז אולי זה נכון - [u]כל דבר שהמדינה עושה, השוק יכול לעשות טוב יותר.[/u]
אבל בו בזמן זה הופך את התורה הזו להכי לא רלוונטית שאפשר. נו שוין, גם המדינה לא הכי רלוונטית אם במשטרה עסקינן.
וזה מזכיר לי שבדף הפרטת הקרקעות הזכרת את המונח שוק משוכלל. הלכתי ולמדתי ועניתי לך משהו שקצת מזכיר את מה שכתבתי פה. אתה טוען ששוק משוכלל זה דבר שקיים במציאות. לי נראה שזה מקביל לטענה הניאו קלאסית שציטטתי כאן, בכך ששתי הטענות מתעלמות מרצונות חופשיים של אנשים.
<מודה שאני מסורבל. מרגיש כמו ברווז ששוחה בזפת>

[u]נו, ענית לעצמך.[/u]
אני מוכן לשמוע עמדה אחרת. כמו למשל את התיאוריה הניאו-קלאסית שגורסת (אותנו, לאבק דק) שכל דבר שהמדינה עושה, השוק יכול לעשות טוב יותר. אותה תיאוריה מציגה את העימות המתקיים בעולמנו כמאבק בין יזמים מתוחכמים שוחרי רווחת האנושות לפוליטיקאים טפשים, רודפי בצע ופופוליסטיים.

[b]המשך החזון האנטי-אוטופי:[/b]

צורות בידור חדשות וענפי ספורט חדשים יפותחו במטרה לבדר את יושבי הערים, בזמן שאוכלוסיות ענק של נוודים נטולי כל – infra-nomads – יתדפקו על הגבולות בחפשם לשרוד.

חברות הביטוח, שתפסו תפקיד של מפקחי העולם (רגולטורים), יקבעו את הנורמות המחייבות את המדינות, התאגידים והציבור. חברות ניהול פרטיות ידאגו ליישם את הנורמות לטובת המבוטחים.

המשאבים יהיו נדירים יותר, הרובוטים רבים יותר. הזמן, גם האינטימי ביותר, ישמש לצריכת מוצרי צריכה.
אף נראה את היום שלכל אחד תהיה את האפשרות לתקן את עצמו, ליצור פרותזות של עצמו, לשבט עצמו.
האדם יהיה אז תוצר מלאכותי צרכן של עוד תוצרים, מעין קניבליזם תעשייתי, קורבן לתחלואי הנוודות [אותה [u]נוודות[/u] הינה מושג מפתח בכתיבתו, יפותח בהמשך].

כל זה כמובן לא יתרחש ללא זעזועים קשים: הרבה לפני העלמות האימפריה האמריקאית, ולפני שהאקלים לא יהיה נסבל יותר, אוכלוסיות יאבקו על טריטוריה, אין ספור מלחמות יתרחשו; מדינות, פיראטים, שכירי חרב, מאפיות, תנועות דת יצטיידו בנשקים מתוחכמים, אמצעי פיענוח והרתעה לפי מיטב טכנולוגיות האלקטרוניקה, הגנטיקה, הננו-טכנולוגיה.

בנוסף, אותה היפר-אימפריה תעמת כל אחד עם כל אחד, שובה של מלחמת הכל בכל. ילחמו על נפט, מים, כדי לשמור על טריטוריה, כדי לעזוב אותה, כדי להנחיל אמונה דתית, כדי להשמיד את החברה המערבית, כדי להשליט ערכים. דיקטטורות צבאיות שיערבבו צבאה ומשטרה יתפסו את השלטון. מלחמה יותר קטלנית מכל אחרת שהיתה ותהיה עד אז – היפר קונפליקט – תגבש את כל העימותים המקומיים, עד לכדי השמדת האנושות.

[u]אני עדיין מתעקש לא לדבר באופן יישומי[/u]
בדגש על העדיין - מקובל (-:

[u]מישו יכול להסביר לי מה ההגיון בהקמת גופי שיטורי עירוניים כאשר כבר יש לנו אחד כזה לאומי?[/u]
[u]הפרטת התפקיד הזה של המדינה - הגנת אזרחיה - לידי מקורבים.[/u]
נו, ענית לעצמך.

[u]אני יודע שאני מדבר בהפשטות, אך אני לא מוכר את פרוות הדוב שטרם ניצוד. לא, אתה רק מתרגם את המוכר מצרפתית[/u]
:-)

[u]המשטרה ע"י מאבטחים[/u]
זה כבר קורה. מעניין לשמוע את עמדתו של השר לבטחון פנים שלנו: [url=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?QUID=1055,U1250534061272&did=1000490429]צריך לטפל באלימות כמו שמטפלים באיום האיראני[/url] .
ולהלן הקטע הרלוונטי:
[u]"פרויקט השיטור העירוני יוביל להצפה של הערים בשוטרים שיעניקו תחושת ביטחון. יש לשלב את הרשויות המקומיות בטיפול בכל רמות הפשיעה", אמר אהרונוביץ'[/u]

מישו יכול להסביר לי מה ההגיון בהקמת גופי שיטורי עירוניים כאשר כבר יש לנו אחד כזה לאומי?
אגב, בארה"ב כבר הוכח מעבר לכל ספק ונכתבו על זה טונות של עבודות, שהשיטור העירוני הינו פתח לשחיתות אדירת מימדים - שיתוף פעולה הדוק בין הממשל העירוני לבין בעלי העניין המקומיים. התשובה היחידה העולה באפי היא פשוט הפרטת התפקיד הזה של המדינה - הגנת אזרחיה - לידי מקורבים. כבר היום בישובים מבוססים (סביון... תנסו להכנס לשם עם רכב אחרי 22:00, צפוי לכם תחקיר בטחוני) הציבו מחסום עם מאבטחים פרטיים, ובתוך היישוב חונה דרך קבע רכב סיור הקופץ לכל אזעקה [כותב שורות אלו עבד זמן מה בחברה כזו, הן במוקד קבלת האזעקות והן בתור סייר].

[u]ועכשיו תחבר לזה את היכולת לתקשר וירטואלית, להביע עמדות, לשכנע, להשתכנע, ולפרסם. מאוד בקלות הופכת תנועה מהסוג שדיברת עליה אתה, לתנועה מהסוג שדיברתי עליה אני, ההבדל הוא בהתכוונות בלבד[/u]
אני עדיין מתעקש לא לדבר באופן יישומי :-).

דווקא בלגן לא הרגשתי. יש השתלשלות די קוהרנטית, וגם די נוראית.. גם אם הסוף "טוב", לא הייתי רוצה לחיות עד אז. ועם כל העימותים והסכסוכים ומעברי האוכלוסייה, סביר שבאמת לא אחיה.

אגב גם אני מתייחס לרעיונות בנפרד מלאיש, הישר בעיניו יעשה.. כמו מה שקראתי היום על [url=http://www.mouse.co.il/CM.[po]articles]ויליאם גולדינג[/url] item[/po],1050,209,39225,.aspx בהארץ. לא סימפטי, אכזרי, אבל סופר גדול.

[u]אני יודע שאני מדבר בהפשטות, אך אני לא מוכר את פרוות הדוב שטרם ניצוד.[/u] לא, אתה רק מתרגם את המוכר מצרפתית :-)

[u]ויש המקימים את החלופה. הם לא מאורגנים, חלקם מבודדים ואף מבוזים, אך הם פועלים. ונקודה, ועוד נקודה, ועוד נקודה... יש לנו מגמה.[/u] - ועכשיו תחבר לזה את היכולת לתקשר וירטואלית, להביע עמדות, לשכנע, להשתכנע, ולפרסם. מאוד בקלות הופכת תנועה מהסוג שדיברת עליה אתה, לתנועה מהסוג שדיברתי עליה אני, ההבדל הוא בהתכוונות בלבד

בשעה טובה, הנה המשך החומר (הבלגן זמני):

[sub]עמ' 18 עד 20[/sub]

גם המרחב הגיאוגרפי התרחב בהדרגה. לב השלטון על סך דמוקרטיות השוק הללו זז אט אט מערבה: עבר במאה ה-12 מהמזרח התיכון אל אגן הים התיכון, לים הצפוני (צפון אירופה), לאוקיינוס האטלנטי, וכעת לאוקיינוס השקט. תשעה מרכזים ("לבבות") שלטו לסירוגין אחד אחרי השני: ברוג' (בלגיה), וונציה, אנוורס (הולנד), גנואה (חזרה לאיטליה) אמסטרדם, לונדון, בוסטון, ניו יורק וכעת לוס אנג'לס. כל העולם חוץ מהמזרח התיכון [הכוונה אולי למדינות הלא דמוקרטיות כאן באזור] הינו חלק מסדר מסחרי זה. בהדרגה התחרות הובילה לריכוז השליטה בשווקים ובדמוקרטיה שאמורים להיות זמינים לכולם, בידי אליטות חדשות ודינמיות המחזיקות בהון ובידע, מנציחות את הפערים הכלכליים והחברתיים.

אם רצף היסטורי ארוך זה ממשיך עוד מחצית מאה, השוק והדמוקרטיה יתפשטו בכל מקום שהם עדיין נעדרים ממנה.
הצמיחה תגדל, רמת החיים גם כן. הדיקטטורה תיעלם מהמדינות בה היא עדיין שולטת. אך האירעיות וחוסר הנאמנות יהפכו לנורמה. המים והאנרגיה ילכו ויתמעטו/ יהפכו נדירים. המחסור יגדל, האקלים בסכנה. אי השוויון והתסכולים יחמירו, העימותים יתרבו, תנועות אוכלוסין רחבות היקף יתרחשו.

לקראת 2035, בסוף מלחמה ארוכה ובעיצומו של משבר אקולוגי חמור, ארה"ב, אימפריה עדיין שלטת, תוכנע ע"י הגלובליזציה של השוק, בעיקר הפיננסי [רואים ניצנים לזה במשבר הפיננסי הנוכחי] ועל ידי עוצמת התאגידים, בעיקר חברות הביטוח. מותשת כלכלית ופוליטית, כמו האימפריות שקדמו לה, ארה"ב תפסיק לנהל את העולם שיהפוך באופן זמני ל-"רב מרכזי" – polycentric – מנוהל ע"י עשר מעצמות אזוריות.

לקראת 2050, השוק שמעצם היותו הינו נטול גבולות ינצח את הדמוקרטיה הממוסדת המעוגנת בטריטוריה לאומית-מדינית.

ארה"ב תחלש, ננו-טכנולוגיות חדשות יצמצמו את צריכת האנרגיה ויגדירו מחדש את את השירותים הציבוריים האחרונים שנותרו: בריאות, חינוך, בטחון וממשל. מוצרי צריכה דומיננטיים יתפסו את מקומן בחיינו, שניתן לכנות "משגיחים", שיאפשרו למדוד ולפקח על התאמת הציבור לנורמות ותקנים: כל אחד יהפוך להיות הרופא של עצמו, מורה, בוחן. הכלכלה תהיה יותר ויותר חסכונית במים ואנרגיה.

הפיקוח העצמי יהפוך לביטוי הקיצוני ביותר של החופש האישי, והחשש לא לעמוד בדרישות הנורמה יציב את גבולות חופש זה. השקיפות תהפוך לחובה: כל מי שלא יחשוף את אמונותיו, עמדותיו, השתייכותו החברתית-פוליטית, אורחות חייו, מצב בריאותו ורמת השכלתו יהיה בחזקת חשוד. גידול תוחלת החיים יעניק את השלטון למבוגרים יותר, שיעמיסו על עצמם עוד ועוד נטל כלכלי בדמות אשראי [משכנתאות, רכישת רכב, אשראי צרכני שוטף]. המדינות יימחקו בפני התאגידים והערים. מי שינהלו את העולם במתכונת זו יהיו Hyper-nomads שינהלו אימפריה מנותקת מכל מדינה, ללא מרכז – Hyper-empire – כ"א יהיה נאמן רק לעצמו, התאגידים לא יזוהו עם אף המדינה, העניים יהוו עוד שוק בין רבים אחרים, החוקים יוחלפו ע"י חוזים, מערכת המשפט ע"י בוררות, המשטרה ע"י מאבטחים.

תראה, יש לי קושי עם נוסחאות מתמטיות שמנסות ללכוד דינמיקה אנושית כאוטית.
איך חישבו אותה? הציבו על גרף ספירת אוכלוסין כל שנה, ואז הרכיבו נוסחה שמתארת את השיפוע?
ואם היא מקובלת על האו"ם, ועל עוד כל מני, אני מעריך שגם על המחבר, ואם יש הבדלים מספריים הם נובעים בדיוק מהפער בין נוסחאות לבין המציאות. בנוסף, אתה עצמך הצבעת על הפערים והליקויים.

אבל לא על כך אני מעוניין להתפלמס. זה באמת מיותר בעיני. לגבי המהות אנו מסכימים לעילא דעילא: [b]אורח החיים של האנושות אינו בר-קיימא[/b]. חייב שינוי.
בעיני, אותו שינוי צריך להיות המעבר מפעילות מוכוונת רווח, לרווחה. ואין הכוונה ברווחה במשמעות של לתת תרומה לאביון, אלא שהפעילות האנושית תכוון לכך שירווח לכולנו. לא בכסף, אלא בחיים טובים.

וכאן בעצם מתחיל הבלגן: מהם חיים טובים? עבור רבים, חיים טובים נמדדים בכסף ושפע של מוצרי צריכה. וזו תמצית הוויכוח. והפתרון לו יבוא ככל שיותר אנשים יבינו באמת את ההבדל בין רווח לרווחה. ללא הטפת מוסר, אלא מתוך הבנה אמיתית.

[hr]

ותיקון לדברי על המחבר, ז'אק אטלי: פרשת מכירת הנשק לאנגולה, המכונה גם אנגולגייט (על שם אירן-גייט שהיא עצמה נבעה מווטרגייט) אכן מתועדת לעומק בוויקיפדיה, כולל כרונולוגיה של חשיפת הנתונים, טפח אחר טפח. אטלי נחלץ ממעצר בזכות תשלום של כמיליון יורו, ופסק דין סופי אמור להנתן במהלך החודשים הקרובים. כמו כן, מקריאה באותם נתונים מתבססת אצלי ההנחה שמדובר במהלך של השלטון, ולראייה, במהלך החשיפה של הפרשה, פקיד ממשל בכיר ניסה לחסום את החקירה בתואנה של "בטחון המדינה". תירוץ קלאסי. נשמע מוכר? כמו כן מעורבות חברות עסקיות בכירות, כגון אחד הבנקים המובילים בצרפת (ע"ע ערך [url=http://en.wikipedia.org/wiki/Military-[po]industrial]הקומפלקס הצבאי-תעשייתי[/url] complex[/po] , או בניסוח עברי קצר - "התעשיה הצבאית".)

[u]מה מקורו ומה הלגיטימיות שלו?[/u]
יש לו הרבה מקורות, למשל האו"ם. למען ההגינות אציין כי אותו או"ם מעריך שבשנת 2050 יהיו 9.5 מיליארד (אפילו פחות) איש על פני כדוה"א (כפי שאמרת), אבל זאת בהערכה שקצב הריבוי ירד ולא ישאר כפי שהוא היום. לצערי הרב זה לא משנה את התמונה הרבה כי יכולת הנשיאה של כדוה"א קטנה בהרבה גם ממיספר זה. אותו או"ם קובע שכושר הנשיאה של כדוה"א נע בין 1 ל-2 מיליארד בני אדם. את הגרעון ממלאים מהנפט בעיקר. בשנת 2050 הנפט כבר יהיה 30 שנה לפני הסוף ואני משער שמחירו לא ישאר כמו שהיום :-). המהפכה הירוקה גרמה לעלייה של 250% בתפוקת המזון והיא תלויה מאוד בנפט.

[u]ברור איך לא חשבתי על זה, תנועה זה הרבה יותר טוב מארגון (כמו שמעורב זה יותר טוב מאקטיביסט - זה הכל קונוטציות..)[/u]
טוב, כאן התפספס לי ביאור המונח: לא התכוונתי ל{{}}[u]תנועה_ כמילה נרדפת למפלגה ארגון וכו' אלא במשמעות היותר קינטית: אנשים שהולכים ביחד לאותו כיוון. יש אנשים שהולכים יחדיו אל עבר צבירת הממון ונכסי חומר, יש המוצאים את פורקנם במאבקים מזויינים (פשע אלים, טרור, מילציות ומעצמות), ויש המקימים את החלופה. הם לא מאורגנים, חלקם מבודדים ואף מבוזים, אך הם פועלים. ונקודה, ועוד נקודה, ועוד נקודה... יש לנו מגמה. _כל אחד הוא אור קטן, וכולנו אור איתן[/u].

[u]מחריפה החדות של השאלה - מה זה עשייה? מה נקרא עשייה?[/u]
כל דבר קטן, מקומפוסט בבית עד חשיפת פרשת ווטרגייט ושליחתו של הנשיא ניקסון הביתה (שני עיתונאים וגרון עמוק אחד, גם הוא אחד מהאוטופיסטים הללו). ואם כבר אנחנו בגרנדיוזי, אפשר גם לדבר על אותו ציבור שהצליח להוציא את ארה"ב מוויטנאם. בינתיים עם עיראק זה לא מצליח מי יודע מה :-S.
<[sub]דיברו גם על רציחת ראשי ממשלה ונשיאים... במקרה של קנדי, כ-20-30 שנה לאחר מכן הבימאי אוליבר סטון ניסה את כוחו בחשיפת המזויינים. על פניו הוא נכשל, אך הוא טמן זרע בקרקע...[/sub]>

הדגל הוא מטפורי. אפשר גם לדבר על סימון נתיב.

[u] והזמן שאני מכלה הערב בבאופן[/u]
אתה לא מכלה את זמנך, אתה נמצא כאן במעבדת מחקר ופיתוח.
כאן משתפשפים ומתגבשים החומרים, וכאן מתבשלת לה האלטרנטיבה, אותה societe relationelle.
הרבה אנשים צמחו ועדיין צומחים כאן, ומכאן. ויוצרים במו ידיהם את אותו עתיד אחר.

[u]מה יוכל להחשב לעשייה עוד 6 שנים?[/u]
אפשר לבדוק מה היתה היה מודעות לאלטרנטיבה בקרב הציבור לפני 6 שנים... ההפרש, הוא העשייה.
אני יודע שאני מדבר בהפשטות, אך אני לא מוכר את פרוות הדוב שטרם ניצוד.

[u]ודבר אחרון ופחות חביב מה אתה אומר על הקשר של המחבר לגיידאמק, קראת על זה משהו במקור?[/u]

אתה מתכוון לזה, אני מעריך:
[u]גם ז'אק אטלי, יועצו של הנשיא מיטראן, עומד לדין ומואשם שקיבל 160 אלף דולר כדי שישתמש במעמדו ובהשפעתו לפתרון הבעיות בהן נתקלו גאידמק ופלקון. גם יועצו של פסקואה, ז'אן-שארל מארשיאני, בין הנאשמים. סופרים ואנשי תקשורת נחשדים אף הם כי גויסו כדי להשפיע על הלך הרוח הציבורי.[/u]
היה על זה מאבק איתנים בוויקיפדיה צרפתית. בסוף הנושא נמחק מהמאמר.

אכן מסריח למרחקים. ואני רואה שהרצת תחקיר משלך :-). אתה רואה, זה אקטיביזם למופת!! לא הסתפקת במה שאני אומר :-) .

טוב, התיאוריה שלי היא שלא מדובר כאן בשחיתות פרטית שפעלה נגד השלטונות, אלא תחת חסותם, במסווה. כמו פרשת אירן-גייט, או מכירת נשק סובייטי שנלקח שלל במלחמות ישראל למוג'הידין באפגנסטן בתיווכה של ישראל (שמעון פרס את ברוס רפפורט - תועד בסרט אמריקאי לפני כשנה, שמציג את האמריקאים כמצילי העולם החופשי, אך יחד עם זאת חושף עומקי סרחון מסחררים). זה נוהל קבוע, שממשלים מוכרים נשק תחת המסווה של "אנשי עסקים". אם הקומבינה נחשפת, זורקים את אותו מסווה לכלבים. במקרה של אירן-גייט, לא כלבים ולא פרעושים, אלא בעיטה למעלה הייררכיה. חלקו של ז'אק אטלי היה כעוד חוליה באותה שרשרת שהתחילה בממשל. ומהי המטרה לשמה היתה כל ההתארגנות הזו? להציל את הנפט של אנגולה מנפילה לידי המורדים. בזה אטלי היה נאמן למעסיקיו, במעגל הצר (הממשל ובעלי ההון) ולא המעגל הרחב (כלל האנושות).

[u]על פי כתב האישום, הועברו בסך הכל לאנגולה 420 טנקים, שני מסוקים, שש ספינות, 170 אלף מוקשים, חלקי ארטילריה ו-150 אלף פגזים.[/u]
נראה לי קשה להעביר את כל הכבודה הזו ללא עצימת עין של ממשל אחד או שניים...

[u]הפרשה נחשבת לכתם בתקופת כהונתו של הנשיא מיטראן. בנו, והשר פסקואה, לא היו הבכירים הצרפתים היחידים המואשמים בעסקאות הלא חוקיות, תמורתן קיבלו, על פי החשד, סכומי כסף גדולים. מיטראן הבן מואשם במעילה בסך 2.6 מיליון דולר, שרבים בצמרת הצרפתית ידעו על קיומה, אך שתיקתם נקנתה.[/u]
מישהו מדבר כאן באתר על קשרי הון-שלטון פסולים? "אין דבר כזה הון שלטון" אומרים עו"ד רם כספי ועידן עופר. הכל קונספירציה.

[u]עוד בטרם נפתח הדיון הראשון הודיעה אנגולה כי בכוונתה להגיש בקשה למשיכת ההליכים ולביטול המשפט, מתוך "כבוד לסודות הביטחון שלה", כמדינה זרה.[/u]
עוד ראיה לסירחון מדיני מאורגן.


לסיכום, מסכים שזהו כתם משמעותי בקורות חייו של האיש.
אך האם זו עילה מספיקה כדי לשלול את ניתוחיו?
ואולי דווקא פרשה זו מהווה נקודת מפנה בחייו?
לדעתי הרעיונות שלו עומדים בפני עצמם.

בסדר.נחכה... (harmony רוטן ....)
קשה לראות דברים בצורה ברורה כל כך רק כדי לגלות שאין (עדיין) עם מי לדבר.
נראה שכשזה יתפוצץ הרבה דברים ישתנו
ואולי לא..אני כבר לא יודע
המרגיעון: כאשר נפסיק לחפש אחר החופש מעתה ועד עולם - נוכל לבחור בָּחֵירוּת - כאן ועכשיו.
אני עובד על זה
בהצלחה לי

[u]להגדיר את עצם התנועה[/u]
ברור איך לא חשבתי על זה, תנועה זה הרבה יותר טוב מארגון (כמו שמעורב זה יותר טוב מאקטיביסט - זה הכל קונוטציות..)

אבל תנועה יכולה להוות או להתנהג כמוסד ציבורי כלפי חוץ, במובן של מגן מפני מוסדות אחרים.
כלומר שכאוטופיסט (נניח), אני לא חייב לשאוף ישר למשטר-כלל-ארצי-דמוקרטי-של-קנטונים (נניח), אלא (נניח..) לתנועה-אל-מפלגתית-דמוקרטית של קנטון מסויים בלבד (או קהילה, נניח :) ), שתייצג את חברי אותה תנועה בפרלמנט מול מפלגות אחרות, שמצידן יכולות להתנהל בכל צורה אנכרוניסטית שיבחרו, עד שיתפוגגו או יעברו דמוקרטיזציה (ופעם אחרונה), נניח.
אגב, אקטיביסטים מקומם באותו פרלמנט, אולי, ופסיביסטים עם היד על העכבר ועל הדופק
<חושב על עיצוב לדגל, מה אתה אומר על מגן דוד?>

[u]מעצם העשייה האדם נכלל[/u]
יפה לאללה
זה מחזיר אותי לדפים אחרים, בהם, בין השיטין והסרקזם, מחריפה החדות של השאלה - מה זה עשייה? מה נקרא עשייה?
אפשר להגיד שזה תלוי בשלב של כדור השלג (בגלל עצלות אני נעזר במונחים מוכרים מהדיון הזה), כי אם נתייחס לעכשיו כאל נקודת פתיחה אפשרית אחת, אז המחשבה שלך, והזמן שאני מכלה הערב בבאופן, הם עשייה (כמו גם הפגנות פליירים פורוורדים שק"שים וכו').
מה יוכל להחשב לעשייה עוד 6 שנים? מה יקרא מעורבות? לדעתי זה מעניין ואולי גם בר דיון (?) אני שואל אותך בתור עתידן ;-) וגם כי אולי אלו הם דברים שאפשר להתחיל לעשות עוד קודם, בד בבד עם הדגל.

ודבר אחרון ופחות חביב מה אתה אומר על הקשר של המחבר לגיידאמק, קראת על [url=http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/796/746.html]זה[/url] משהו במקור?

[u]אבל המספר הזה 1.14% כולל בתוכו את הילודה השלילית[/u]
רגע רגע... לפני שמעלים את המספר הזה לכדי מעמד של קדוש (מעונה), מה מקורו ומה הלגיטימיות שלו? למה אני אמור לקבל אותו? איזה אינטרס יש לי?

[u]למשל איך אפשר להלחם בנגיסה בשטחים הירוקים בישראל בעוד מתירים את הילודה? איפה כל האנשים יגורו ויסעו?[/u]
חלק מאותם שטחים לא הולכים כדי לבנות דיור סביר לאותם נולדים, אלא לפי שיקולי רווחיות של רוכש הקרקע. בא לו, יבנה צמודי קרקע בזבזני קרקע, או יקים קניון. ואיך הם יסעו? ברכבות. כמו באירופה. עוד באירופה הייתי סקפטי...

[u]מה אתה אומר על הנסיונות ל order?[/u]
בדקתי את הערכים בוויקי אנגלית, ולא היה שם את המקבילה הצרפתית. אולי אני צריך לנסות להבין טוב יותר את כוונת המשורר. יש לי מעין תחושה שהמונח ordre שגור בשיח הפוליטי-היסטורי בצרפתית, ורק מי שבחוץ לא מבין. אולי אלך על [u]מעמד[/u] עם ביאור המונח והתאמתו לשיח. היום או מחר אעלה את הטיוטות של מה שכבר תורגם, חלק אף הוקלד כבר.

[u]כאן מדברים על דברים הרבה יותר מופרכים[/u]
מופרך, אני??? וכי למה? בגלל דבריו של מר בוהר? דווקא הוא מחזק את גישתי (סחה על האיתור - שאר התבטאויותיו נחמדות מאוד :-)).

[u]חוץ מזה - השאלה החשובה בעיני היא אם הכל בידיים שלנו לעצור את כדור השלג העכשווי של ההיפר-אימפריה, אבל פעילות רדיקלית/אנרכיסטית/של בודדים (בלי להזכיר שמות ) עלולה להוביל להיפר קונפליקט, מה אנחנו יכולים לעשות??? הפתרון התיאורטי היחיד שאני יכול לחשוב עליו, לפחות בהקשר מקומי, הוא מנדטים ועוד מנדטים... כלומר דמוקרטיה (לעומת שלטון הנציגים), אולי של קנטונים ואולי של קהילות בסדרי גודל קטנים יותר.[/u]

הבסיס לכל מודל שלטוני שאכן ייצג את הציבור הוא מעורבות הציבור. ואת זה לא תקבל מהמוסדות. נהפוך הוא, האינטרס שלהם הוא הרדמתו. וכאן נכנסים הפעילים, המעורבים והאוטופיסטים. קודם כל שהם יראו שהעשייה שלהם אינה אבסורדית ומופרכת אלא, הם בעצם חלק מתהליך של עיצוב המציאות, של יצירת התנגדות לדיכוי והניצול. רבים מהם נשחקים ומתייאשים, כי הם לא רואים תוחלת לעשייתם, לא מקבלים לגיטימציה מהסביבה, נתפסים כהזויים, ומתמודדים עם טחנות רוח אדירות מימדים, אמצעים ותקציבים. לכן יש צורך בתור שלב ראשון להרים דגל, להגדיר את עצם התנועה. מעצם העשייה האדם נכלל, הרבה לפני המיסוד.

[url=http://he.wikiquote.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%9C%D7%A1_%D7%91%D7%95%D7%94%D7%A8,]נילס בוהר[/url]
Prediction is very difficult, especially about the future

אני רוצה להמליץ לכם בהקשר זה על דף [po]תכנון משפחה לאור המשבר הסביבתי[/po] אחלה דף(-:

כאן מדברים על דברים הרבה יותר מופרכים (-:

מה אתה אומר על הנסיונות ל order?

חוץ מזה - השאלה החשובה בעיני היא אם הכל בידיים שלנו לעצור את כדור השלג העכשווי של ההיפר-אימפריה, אבל פעילות רדיקלית/אנרכיסטית/של בודדים (בלי להזכיר שמות :-) ) עלולה להוביל להיפר קונפליקט, מה אנחנו יכולים לעשות??? הפתרון התיאורטי היחיד שאני יכול לחשוב עליו, לפחות בהקשר מקומי, הוא מנדטים ועוד מנדטים... כלומר דמוקרטיה (לעומת שלטון הנציגים), אולי של קנטונים ואולי של קהילות בסדרי גודל קטנים יותר.

ואגב אני לא שם את כל הביצים בסל הילודה. כרגע זה הצורך הכי דחוף בעיניי. אני אנסה לומר למה בצורה ברורה אבל בתור התחלה אני חושב שזה בלתי אפשרי להלחם במשהו בעוד אתה מתיר את ההיפך. למשל איך אפשר להלחם בנגיסה בשטחים הירוקים בישראל בעוד מתירים את הילודה? איפה כל האנשים יגורו ויסעו? אבל ההיפך במשוואה לא מתקיים. אם אתה מתיר נגיסה בשטחים ירוקים - זה דבר נורא ואף הורג אנשים, אבל אינך מתיר בזאת עודף ילודה.

אבל המספר הזה 1.14% כולל בתוכו את הילודה השלילית. זה פשוט שיעור הילודה כיום זה לא קשור למה שאתה עושה עם הנתון הזה, או איפה אתה מפזר את הביצים כלשונך (או מה שיוצא מהביצים :-) ).

הוא בניגוד אליך לא מטיל את כל הביצים שלו אל תוך סל הילודה :-).
כמוני הוא רואה בזה עוד מרכיב בדינמיקה רחבה יותר. הוא אף מדגיש את [b]הילודה השלילית במדינות המערב[/b]. ואני מדגיש את הדגשתו :-).
<איזו יוהרה מצידי... אני כמוהו, לא הוא כמוני. ויקום המלפפון ויעשה סלט מהגנן>

אבל הוא מנטרל את הגורמים הרדילקים אז לא נותר פה מקום למודלים אלא לחישוב מתמטי פשוט שבע כפול 1.014 בחזקת 41. מה יהיה בפועל אין לדעת, אבל אם הוא רוצה לשנות אז הוא צריך להראות לאנשים מה יהיה אם הם ימשיכו בדרכם הנוכחית ודרכם הנוכחית משמעותה אוכלוסיה בת מעל ל-12 מיליארד איש בעולם.

[u]ע"פ קצב הגידול של היום 1.14% התוצאה היא הרבה יותר גדולה - מעל 12 מיליארד איש[/u]
לא הייתי נכנס לוויכוח הזה, כי כל אנליסט והמודל שלו, ולך תקבע מי צודק... מדובר בעתיד סה"כ, לא? ואין דבר פחות בטוח מאשר העתיד... בעצם אמר מישהו שמצטטים אותו משהו נוסח "מאוד קשה לנבא דברים, בעיקר בקשר לעתיד". מישהו מכיר את המקור? אך המטרה היא בכל מיקרה להציב מספר לנגד עיננו, שיגרום לנו לחשוב על תוצאות ההתנהלות שלנו בהווה. בעצם, יתכן שהמחבר מגלם גורמים מגבילי ילודה או מגבירי תמותה. אם אני זוכר נכון, זה כולל גם את המדינות בעלות הילודה השלילית.

קורא, אבל בינתיים יש לי הערה:
[u]ב- 2050 – אם לא תהיה שואה אקולוגית או מלחמה טוטאלית לפני כן, 9,5 מיליארד איש ימלאו את פני הגלובוס[/u]
ע"פ קצב הגידול של היום 1.14% התוצאה היא הרבה יותר גדולה - מעל 12 מיליארד איש. זהו קצב גידול אמפירי, כלומר מה שקיים בפועל וכמובן מושפע גם ממלחמות ומגפות. אגב זהו קצב הגידול העולמי אך ישנם מקומות שיש קצב גידול גדול יותר, כמובן. בישראל זה 1.88, מה שאומר 15 מיליון איש בשנה זו.

הרמוני, זהירות ממוקשים... ומרולטה רוסית: לפעמים התמורה לא מצדיקה את הסיכון.

אני רואה אנלוגיה בין הפרשה הזו לבין רצח קנדי. ואחד המרכיבים של אותה אנלוגיה, היא פרשת ווטרגייט. ולהזכירך, בווטרגייט - הציבור ניצח (נו, באופן יחסי, אסור לשכוח מי מחלק את הקלפים) אך עם קנדי - הוא הפסיד. כדי לטפל בפרשות מהסוג הזה, יש לנו עוד לאן להתקדם. קודם תן לנו כציבור להצליח לבלום את צונאמי הדיכוי המתנפץ עלינו כרגע, תחת ביטוי של "רפורמות" יותר דורסניות אחת מהשניה (חיסונים, קיבלת? אישור מעבר, יש? תן רגע אצבע... הביומטריקס אומר שאתה גורם חתרן מסוכן, לירות מיד ללא התראה).
<והפעם שן שום לא תציל אותך, אלה יותר מסוכנים ועמידים מערפדים ואנשי-זאב :-(>

[u]לא יכול להמנע מלחשוב מה היה קורה לו רוצח בתל אביב היה מחטיא את המטרה שלו[/u]
ז'ראר- האם אתה מאמין שמה שקרה הוא מה שמספרים לנו שקרה?
האם זה פתוח לבדיקה מחדש (אני יודע שזה נושא מאוד רגיש אצל רוב האנשים...)?
מבחינתי קיים כאן מפתח גדול מאוד להבנת התקשורת והפוליטיקה בארץ

על קצה המזלג כי אני בדרך החוצה -
מזכיר לי ..
רובד
קסטה (כמו בהודו)
שכבה
מעמד (בכל זאת - ובהופעות הראשונות טיפה להרחיב על ההבדל בין המשמעות הרגילה למשמעות שאתה בוחר לייחד בטקסט - בכל זאת זו המילה הרי..)

וכמובן תקבל עצות נוספות אם תשאל בדפים פה שעוסקים בעברית ובתרגום, ראיתי כאלה

באמת שמח שעזרתי ובאמת מאמין בסינרגיה (תוצר לוואי של התארגנות, בין השאר (-: )

יובל, אחלה. אבל ממש, ממש אחלה. בזנ"ט קטלני. הצלחת לסגור לי חור, יותר נכון עצם שתקועה לי בגרון מהיום שהספר הזה הגיע לידי. איך לא חשבתי לעשות את התחקיר שעשית? זו עבודת צוות. סינרגיה.

אולי תצליח לסגור לי עוד פינה וליישם את אותה לוגיקה על המונח order?
התרגום המקובל הוא "מעמד חברתי", אך בצרפת יש לזה משמעות יותר מדוייקת: זה היה מבנה החברה המעוגן בחוק, בין המאה ה-16 ל-18, שחילק את האוכלוסיה לשלוש קבוצות - אנשי הכנסיה, האצולה ושאר הציבור - כאשר כל מעמד כזה הוגדר בצורה מדוייקת, היה לו סטאטוס משפטי ומוסדות יחודיים, ומערכת של חובות וזכויות. כמובן שהמעמד הנמוך פרנס את שני העליונים, שבתמורה סיפקו לו "הגנה" מפני מלחמות האצילים האינסופיות. אותו מעמד נמוך היווה 95% מהחברה, ה- Tiers etat - בתרגום מילולי לאנגלית : the third state.
כל כך שונה ממה שקורה היום... לא להאמין שפעם האנושות היתה כה נחשלת.

הייתי רוצה להמנע מהשימוש במונח "מעמד", שטעון במשמעויות שונות, או לחילופין, לטעון אותו לצורך העניין במשמעות הרלוונטית למודל המדובר.

אני מתחיל להבין.
אבל אין לי זמן להרחיב :-(
את המילה [b]relationel[/b] גוגל מתרגם לאנגלית [b]relational[/b]
שמורפיקס מתרגם לעברית [b]ששייך או קשור לזיקה, לקרבה, לקשר[/b]
[url=http://www.siachgroup.co.il/relational.htm]וענף מסויים בפסיכותרפיה[/url] בחר במילה [b]התייחסותי[/b]
אין לי דיעה משלי בנושא הזה כי אין לי את מלוא ההקשרים. בקצב הזה הם יהיו בקרוב :-)

[u]אותה דמוקרטיה לא דואגת לצדק חלוקתי בין כל האוכלוסיה, אלא רק בקרב אותה קבוצת שלטון. כדי להנות מהשלל, יש להכנס אל תוך הצלחת, אל תוך הגילדה . - כאן אתה מדבר על הדמוקרטיה כפי שהיא היום.[/u]

לא חפרתי את הנושא לעומק, אך מהמעט רשמים שאספתי, ברוב הגדול מהמקרים, אותו מנגנון "דמוקרטי" חל רק על חלק מהאוכלוסיה, לרוב בעלי ההון, ובמקרה של מהפיכה, על האקטיביסטים, שגם אוכלים האחד את השני בלי מלח, עד לכדי הוצאה להורג הדדית (דנטון ורובספייר. במהפכה הבולשביקית אני לא מתמצא). כך שאותה "דמוקרטיה" התקיימה יותר ברובד האידאי מאשר במציאות. ביטוי מצויין לפער הזה בין תיאוריה לתכלס' ניתן לראות בצרפת שחיבקה חזרה את נפוליאון בונפרט והמליכה אותו, וזאת לאחר שאת המלך הקודם ומשפחתו היא שלחה לגיליוטינה. או את המשטר בבריה"מ שיישם דיכוי לא שונה בהרבה מהצאר המודח, ואף יעיל ודורסני יותר, וזאת כאשר רוממות "שלטון העם" על שפתי הקלגסים.

[u]ה-Hyperdemocracy. היא תביא לכינונו של ממשל עולמי דמוקרטי ושל מכלול של רשויות לוקאליות ואזוריות. היא תאפשר לכל אחד... - כאן אתה מדבר על האוטופיה, על העתיד השלישי.[/u]
זה המודל שלו לאוטופיה. שילוב של זכויות אדם וארגון. בניגוד למה שנעשה עד עכשיו, שהארגון דורס את האדם. כאן, הוא מנסה לקדם את הרעיון של ארגון למען האדם.

[u]איך, לדעת המחבר (ובלי שתתרגם את כל הספר..), יקרה השינוי, שיגרום לחברי הגילדה לחלוק את כוחם. רק באמצעות מהפכה, או היפר-קונפליקט? איך מעגל הכח יתרחב עוד שלב, ויכיל באמת כל אחד ? מה עוד יש שלא מגולם בשוק?[/u]

אוח... איזו התקלה... אני יושב עכשיו לענות, אך עדיין לא ברור לי. אנסה לנתח את קו החשיבה של המחבר, כפי שאני מבין, וזאת לאור ראיונות שראיתי איתו במהלך התקופה האחרונה, בצל המשבר הכלכלי (יש ראיונות איתו באנגלית ביו-טיוב).

אני חושב שהגישה שלו היא לזהות מגמות בפעילות האנושית, בפרספקטיבה היסטורית. בספר שאני סוקר כאן הוא מתחיל את הסקירה שלו עם תחילת האנושות, ומנסה לעקוב אחרי שלבי ההתפתחות מההיבט של ארגון חברתי-פוליטי-כלכלי. יש לציין שבקורות חייו יש לו תקופת לימודים במסגרת אסכולה של חקירת היסטוריה אינטגרטיבית [תזכורת: להביא מקורות], דהיינו, המשלבת היבטים שונים של המפעל האנושי על מנת לבנות תמונה קוהרנטית.

אחת המגמות שהוא מזהה, היא היכולת של האדם כן לעשות את הדבר הנכון, מבין כל האווילות. ועל זה הוא בונה. שבד בבד עם הדיכוי, תמיד פעלו אנשים שכיוונו אל עבר אוטופיה. הוא לא מתחייב על ניצחונם, אך טוען שהם כאן, ומתוקף זה, יש להם סבירות להצליח. אולי סבירות של שליש, כאשר עוד שליש הולך לאימפריה המסחרית והשליש האחרון לכוחות המזויינים (תרתי משמע ;-)).

בעצם כתיבתו ופעלו בכלל (הוא משמש כיועץ כלכלי לממשלות צרפת כשלושים שנה) הוא מציב עצמו עם אותם כוחות אוטופיסטים, ומנסה להטות את הכף לכיוון הזה. ובכך, להניף גם את הדגל עבור האוטופיסטים האחרים.

אותם שוחרי אוטופיה לא יכבשו את השלטון בכוח הגיליוטינה, על שלל עדכוני הגרסה שלה, אלא פשוט ע"י פעילות הנוגדת את מפעל הדיכוי שמפעילים שתי הקבוצות האחרות (האימפריה והמזויינים), שהם כל הפעילות האקולוגית-חברתית-קהילתית, חקיקה המקדמת זכויות אדם, איכות סביבה, הנקה, בלי חיתולים וחיים באופן טבעי בכלל (;-)). אלו הם המפעלים שהוא מכנה Relationel (לא יודע איך לתרגם), מפעלים שיעודם הוא לתועלת הציבור ולא לרווחת תזרים המזומנים של הבעלים/בעלי המניות/המנהלים הבכירים. ההגדרה "עמותות ללא כוונת רווח" נכנסת לזה, רק שגם כאן יש להבדיל בין התיאוריה למעשה: לא כל מלכ"ר אכן משרת את המטרה שלשמה הוא קם. לעיתים אותם ארגונים נופלים לצד השני ומצטרפים לדיכוי (האגודה למלחמה בסרטן?). לכן ההבחנה היא ברמת העשייה בפועל ולא בפרוזה הנמלצת של המנהלים והיח"צנים בשכר (אלי גולשמיט?).

[u]לפני שההיפר-אימפריה תושלם, אולי אפשר לדלג מעל הקונפליקט?[/u]
הוא לא מתאר תסריט מציאות לינארי-מתמטי-בלתי נמנע, אלא מציאות שהיא חומר ביד יוצר: ירצו - יצמחו. לא ירצו - ינבלו. גורלו של האדם בידיו. הוא זה שמקים מפעלים הרסניים, ולא כוחות מטפיזיים נסתרים, ידיים נעלמות. הידיים הן שלך ושלי. לכן, אם מספיק מביננו יבינו זאת, הם ידלגו מעל שלב הקונפליקט, ויפה שעה אחת קודם.

[u]אותה דמוקרטיה לא דואגת לצדק חלוקתי בין כל האוכלוסיה, אלא רק בקרב אותה קבוצת שלטון. כדי להנות מהשלל, יש להכנס אל תוך הצלחת, אל תוך הגילדה .[/u] - כאן אתה מדבר על הדמוקרטיה כפי שהיא היום.

[u]ה-Hyperdemocracy. היא תביא לכינונו של ממשל עולמי דמוקרטי ושל מכלול של רשויות לוקאליות ואזוריות. היא תאפשר לכל אחד...[/u] - כאן אתה מדבר על האוטופיה, על העתיד השלישי.

איך, לדעת המחבר (ובלי שתתרגם את כל הספר..), יקרה השינוי, שיגרום לחברי הגילדה לחלוק את כוחם. רק באמצעות מהפכה, או היפר-קונפליקט? איך מעגל הכח יתרחב עוד שלב, ויכיל באמת [u]כל אחד[/u] ? מה עוד יש שלא מגולם בשוק?

מקווה שהשאלה ברורה, חסרה לי הבנה כדי לשאול שאלה עם בשר, אבל זה מה שהכי משמעותי לנו כרגע לדעתי. לפני שההיפר-אימפריה תושלם, אולי אפשר לדלג מעל הקונפליקט?

המאפיין הבולט בכתיבתו של המחבר הוא היכולת לחבר יחדיו דברים על פניו לא קשורים, לתת משמעות למה שנראה נטול ערך בעיננו. כגון הציטוט הזה:

[u]אותם אלו שעסקו בעתיד הציבילזציה וכדה"א (כגון פילוסופים, אמנים, משפטנים, מדענים, כלכלנים, סוציולוגים, סופרים, עתידנים)[/u]

אנחנו לרוב מתייחסים אל האנשים הללו, או לפחות לחלקם כאנשי מקצוע מאוד ספציפיים וממוקדים בעשייה פרגמטית ותכליתית (כגון המשפטנים, מדענים והכלכלנים), ולאחרים כאל ערימת קשקשנים לעיתים טרחנים אף הזויים שתרומתם לאנושות לעיתים מוטלת בספק (פילוסופים, אמנים, סופרים, עתידנים).
המחבר רואה את כולם כפועלים יחד ברובד יותר גבוה, של פיתוח הציביליזציה בכללותה. לא משנה התיוג המקצועי המדוייק של אדם זה או אחר, רעיון טוב הוא עדיין רעיון טוב.

[u]קראתי. מרגיש שעוד לא הבנתי לאן אתה מוביל כאן מבחינה פראקטית.[/u]
[u]עכשיו צריך להבין מה עושים עם זה[/u]

תודה שהחזרת את הדף הזה לחיים...

מה שהמחבר ניסה לעשות בכתיבה הזאת שלו היא להגיע להבנה של הדרך בה אנו כבני אדם וכחברה אנושית מתנהלים.
לזהות תהליכים, דפוסים, מאפיינים ולקשר אותם לתוצאות שאנו עדים להן. כאשר הדגש הוא על השליליות, כגון זיהום ואלימות.

המעניין הוא שלמרות שהוא מדבר על האפל שבעשייה שלנו, הוא עדיין אופטימי.
והוא גם מאמין ברציונאליות האנושית: אם נבין יותר טוב את ההתנהלות שלנו ותוצאותיה, נדע גם מה לתקן.
מכיוון שאסונות הניתכים עלינו אינם תוצר של שרירות ליבו של גורל עיוור, אלא פשוט התוצאות הישירות של מעשינו.
ואולי, מתוך ההבנה גם יבואו המעשים, מתוך זיהוי השגיאות נמצא את התיקון.

עכשיו צריך להבין מה עושים עם זה ;-)

קראתי. מרגיש שעוד לא הבנתי לאן אתה מוביל כאן מבחינה פראקטית.

מה שכן, זה גורם לי להבין דבר אחד שאולי עוד לא הבנתי - נראה שאכן, אמנם לאט מדי או לא מספיק, אבל בכל זאת, האנושות צועדת ממהפכה למהפכה לכיוון של העצמת חופש הפרט.

[u]טוב שהחזרת![/u]
תודה! לקח לי זמן להתבשל. שזה בין היתר הזמן שלקח לי להבין מה יש לי בין הידיים. האיש הזה פתח לי דלת לעולם ומלואו. בהמשך אנסה גם להרחיב על הרקע הרעיוני שהוא בא ממנו, חומרי הגלם לתיזה שלו.

טוב שהחזרת!

[u]מה זה דמוקרטיות השוק הראשונות - דמוקרטיות המתבססות על מעמד הסוחרים?[/u]
זהו עמוד התווך של התיזה של המחבר:
המחבר עושה כאן חיבור בין מושגים מ-"שדות" עיוניים שונים, אפשר לומר גם דיסציפלינות: הדמוקרטיה נחקרת ע"י מדע המדינה, והשוק ע"י הכלכלנים. מההיבט של העיסוק האקדמי, זה כמו כמו לחבר תפוז עם מלפפון. בעיקר הזרם המרכזי של הכלכלה מציב מחסום הרמטי בפני יצירת קשרים עם החשיבה הפוליטית.

אותה חשיבה כלכלית גם לא מכירה במושג [u]מעמד_, אלא מתייחסת לכל המערכת תחת מונח אחד, יציקתי משהו, הלא הוא _השוק_. לכן האיחוד שעושה המחבר בעצם קורא תיגר על החשיבה הכלכלית המקובלת. הטענה שלו היא שהמבנה הניהולי-שלטוני המכונה _דמוקרטיה[/u] הוא בעצם תוצר של התעצמות קבוצה חדשה בהיסטוריה האנושית, קבוצת הסוחרים, שקמה לעומת שתי הקבוצות הקיימות משחר האנושות והן המנהיגים הצבאיים וכוהני הדת. את התיזה הזאת הוא מפתח בחלק הראשון של הספר, והיא זו שתומכת בכל התפיסה שהוא מציג.

אותה דמוקרטיה היא בעצם הפקעת השלטון מידי הבודדים המחזיקים בו, [u]הנסיכים[/u], שם כולל עבור ההגדרות השונות בין אם זה בעלי אחוזות, מלכים, אימפרטורים והעברתו לקבוצה חדשה, מעט גדולה יותר. שגם היא בתורה תתנהג כמו הנסיכים, אך השלל יחולק בין יותר אנשים. וכאן יש להדגיש: לפי אותה תפיסה, אותה דמוקרטיה לא דואגת לצדק חלוקתי בין [b]כל[/b] האוכלוסיה, אלא רק בקרב אותה קבוצת שלטון. כדי להנות מהשלל, יש להכנס אל תוך הצלחת, אל תוך [url=http://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%97%D7%93:%D7%97%D7%99%D7%A4%D7%95%D7%A9?search=%D7%92%D7%99%D7%9C%D7%93%D7%94]הגילדה[/url] .

אבחנה זו מאוד רלוונטית גם לימינו, שאנו חיים בחברה המכונה "דמוקרטית" אך לא באמת מקיימת שיוויון אל מול החוק ובחלוקת המשאבים הזמינים ותוצר תהליכי היצור והשיווק. חוסר העקביות בין המטרות המוצהרות של הדמוקרטיה לבין הנעשה בפועל גורם לבלבול רב בקרב הציבור, שמזהה שיש כאן הטעיה, אך לא יודע להניח עליה את האצבע. וזה מה שמחבר הספר מנסה לעשות.

|Y| גם אני קוראת.
מה זה [u]דמוקרטיות השוק הראשונות[/u] - דמוקרטיות המתבססות על מעמד הסוחרים?

תודה לכן @}.
את זה היה קל להציג כאן, זה כבר היה מוכן, סתם העלה אצלי עובש דיגיטלי באיזו פינה נידחת של המחשב. זה גם חיכה לעלות על אתר אחר, שכרגע תקוע לי בקנה.
לגבי המשך... חלק כתוב על נייר, והרוב עדיין לא תורגם. אולי אפשר גם להביא קטעים מדיונים שהתקיימו מסביב... בכל מקרה, החומר הזה משמעותי בעיני כי הוא מגלם בתוכו הרבה מהנאמר כאן ברחבי האתר, ובכלל, בשיח הציבורי, הפוליטי, כלכלי ואף בשאר המרחב התרבותי.

מעניין ושאפתני... תודה!

|Y|
קוראת

אני מביא כאן בגרסה ראשונית לא ממש ערוכה ומסודרת, טיוטא של תרגום ועיבוד קל של ספר על הנעשה בעולמינו, מההיבט הכלכי-חברתי-אקולוגי. פרסמתי זאת כאן בזמנו תחת השם [po]בלוג קריאה כלכלית לא מדעית[/po]:
[hr]

הדעות והדיונים השונים שאני קורא ב-"באופן" ובכלל, מחזירים אותי פעם אחר פעם אל הניתוח של הכלכלן הצרפתי בן זמננו, ז'אק אטלי. הניתוחים, המידע והתסריט שהוא מפתח מהם נראים בעיני שוב ושוב כ-"עושים שכל רב".
הוא מצליח לעשות אינטגרציה של עבודתם של רבים ושל אנשי מקצוע שונים שהתמקדו בנישות ספציפיות, ומבצע את השילוב הנכון בין זיהוי תהליכים ומגמות, לבין ספקולציות ו-anticipation.

הוא רואה 3 "ווקטורים" של התנהלות אנושית בו-זמנית שמתקיימים ביחד, תמונה מעט מורכבת מרוב הכלכלנים המנסים לפצח את הדינמיקה של ההתנהלות הן ברמת משק בודד והן הגלובלית.

ונקודה שלישית, ספר זה עונה על הצורך שלי ביצירת תוכן בעל ערך, שיקדם את ההבנה שלנו את המציאות ואת השלכותיה, ואת העשייה שלנו בעקבות זאת.

מפאת מיומנותי הדלה בתרגום, אני מתנצל על הניסוחים הקלוקלים, ועל העברית "התרגומית". אתם מוזמנים לשפר.

|!| אזהרה אחרונה לקורא הציניקן או סתם שבע-הבטחות-שווא: המבוא מנוסח כחזון, מה שמסביר את הטון הקטסטרופלי מצד אחד, ואידילי עד מגוחך מהצד השני.

דפים קשורים: [po]כלכלה עיונית[/po], [po]משבר המזון בעולם[/po], [po]תכנון משפחה לאור המשבר הסביבתי[/po], [po]ישמעאל בראי המשבר הפיננסי[/po]

[spoiler=קישורים חיצוניים:]
עם תפיחת הרשימה, היא תעבור למאגר חיצוני.
כרגע היא די אקראית, מצרף קישורים שאני נתקל בהם.

[list]
[*] [url=http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000391351&fid=2973]גרינספן בהלם: המודל שבניתי כדי להבין איך העולם עובד - שגוי[/url]
[*] על ניצול "משבר המים" בישראל כדי להעביר נכסי ציבור לידיים פרטיות: [url=http://www.themarker.com/tmc/article.jhtml?ElementId=[po]skira20080603]'ד''ר פרץ דר - מבכירי יועצי המים בישראל: ''הממשל מייצר פאניקה במשק המים כדי לדאוג לבעלי ההון''[/url] 989584[/po]&origin=ibo&strToSearch=%F4%F8%F5%2C%E3%F8
[/list]

[/spoiler]