[u]ואוו, עבר עשור שלם[/u]
ואיך ואיפה את היום?
עם בלי הבעל, בצפון/מרכז/דרום,
בטוב?

ואוו, עבר עשור שלם ואז התוודעץי לאתר המקסים הזה. שנים שלא נכנסתי ולא הצצתי.
כמה שינויים חיים שלמים.
זה כמו לפתוח יומן להיזכר במה שהיה.

בעל בדרך החוצה?
מה הכוונה?

[po]דף בית אישי[/po]

עברו חפו להם שנתיים, ואני עדיין בחלומות ובחוץ מין מציאות שכזאת. כל יום שמגיע, מהיא איתו הפתעה במפגיע.
מתמודדת יום יום, עושה שרי עדיפיות. אז מה היה לנו כאן.
ראשון שמלאו 6, שניה שמולאים לה 5 תאומים כבר בני 4 ובעל אחד שבדרך החוצא (במהרה אני מקווה)
והנה הגיע לו שוה חופש גדול, קיץ וחםםםםםםםםם!

תודה

[u]שהוא מגלה את הלב של אמא שלו במלוא הדרו.[/u]i
כ"כ נכון.
קוראת,מזדהה,
מתפעלת מהכוחות המדהימים שיוצאים מאמא שמקבלת ילד מיוחד שכזה.

אני פשוט איתך, קוראת איך ילד מיוחד הופך אמא לכל כך מיוחדת. וחושבת שאולי זאת המתנה שמביא ילד מיוחד הביתה, שהוא מגלה את הלב של אמא שלו במלוא הדרו. תודה לך שאת כותבת. אני לומדת איך מציאות מורכבת כל כך יש בה עולם ומלואו והאהבה בתוכה היא כרקמה עדינה, חזקה, נדירה, כל כך לא מובנת מאליה.

יש ימים פשוט טובים
אחרי יום הורים נעים הגן של מס4 חזרנו הבייתה , ושהוא התעורר משנת הצהריים ישבתי קצת לשחק איתו 'זמן ריצפה' כך הבנתי שקראים לזה בהגה הטיפולי.
הוא קיבל משחק חדש, מין הרכבת גלגלי שיניים כאלה של ikea, חמוד שלי. פתחתי את המשחק והוא כולו התלהבות , לקח את היד שלי וביקש שאראה לו איך. ממש התרגשתי.
אחר הצהריים שכל הילדים היו בביית -עשו 'תזמורת' (אלוהים איזה רעש אני מפתלא שהשכנים לא דפקו על הדלת) הוא פשוט עמד ורקד בנהם.
בלילה שכולם ישנו, ישבתי עם קפה ולידו כפית המקסים שלי, לקח את הכפית טבל בקפה ושם בפה שהוא אומר אמממממ.
all in a day job
ילד מיוחד

[b]מחשבות[/b] תודה לך
אכן השתמש בכלי של עריכת כל הדף. האמצעי הזה אכן חשוב לי לתת דרור לבכות להרהר לקבל פרופורציות על הדברים

מבורכת יקרה,
אכן הדפים כאן חשופים למנועי החיפוש. אל לך להבהל, הדברים שכתבת בדף כנים ומעוררי השראה. אם בכל זאת אינך מעוניינת שיופיעו כאן, נראה לי שתוכלי לעשות אחת משתי פעולות עיקריות:
[list=1]
[*] לערוך את הדף ולשנות או למחוק כרצונך (לחצי על המילים "עריכת כל הדף", ערכי ושמרי שינויים) - הגרסה הישנה תישמר במשך כשבועיים, רחוק ממנועי החיפוש, ואז תתפוגג.
[*] לנסות ליצור קשר אישי עם מי שאת רוצה, למשל באימייל, ולהמשיך משם.
[/list]
יש גם אפשרויות לדיון פתוח אבל מוגבל משתתפים, למשל דרך "גוגל קבוצות", אבל זה במקומות אחרים ואיני יודעת איך לעשותם.

ממש נבהלתי,
הידעתם שאנו חשופים לחלוטין למנועי החיפוש!!!!!!!!!!
כל מילה אנו מכניסים כאן עולה במנועים - אני השוק
האים עלי לוותר על הדף הבית - נחשפתי קצת יותר מידי לטעמי!
משהו יודע על פתרון אחר

[b]מתוך ניסיון[/b], אשמח לשמוע על רעיונות.
אישית אנחנו חשבנו על שילוב של מוסיקה - לאחר שקראנו(בעלי) והחלטנו שזה תחום שיכול לתרום המון.
אפשר לשמוע קצת על הנסיון שלך?

קראתי בעניין רב מה שכתבת.
גיליתם בעיה בגיל מוקדם והתחלתם לטפל, כל הכבוד! ככל שמתחילים בגיל מוקדם יותר מתקדמים יותר וזה בדוק.
לגבי השאלה "האם זה מספיק?" לדעתי לא. צריך להוציא מהילד מקסימום שאפשר דווקא כשהוא צעיר. לכן אני מאוד ממליצה על תוכנית ביתית לאחר גן, לפחות שעתיים כל יום.
זה קשה מאוד כלכלית אבל בסופו של דבר משתלם. תאמיני לי. אני כותבת מתוך נסיון (לצערי).

ברוכים הבאים
ושבת שלום

ברוכה הבאה! {@

ברוכה הבאה!
לי נולדו שלושה ילדים תוך שלוש שנים (שניים מהם תאומים), אז אני רואה שיש כאלה שהגדילו לעשות... @} .

ברוכה הבאה!
יופי שבאת. |עץ|

ברוכה הבאה @} @}

שלום מבורכת, ברוכים המצטרפים. :-)
כל הכבוד על הפתיחות שלך מיד בהתחלה.
לגבי יום ההולדת - שפע ברכות!
לגבי הפעלה באופן עצמאי - נראה שדבר כזה יגזול כמות רצינית של אנרגיות, את חייבת להיות מוכנה לזה.
את מוזמנת להיכנס לבלוג שלי [po]בלוג אנחנו מתמודדים[/po], ולקרוא על ההתמודדות שלנו...
אגב גם אני נשואה לעולה חדש ובודד (עכשיו כבר ותיק) מפולין, גרה בישוב קהילתי קרוב למרכז ואמא לשתי בנות.

ברוכה הבאה. {@ {@ {@
העברתי את קטע הפתיחה שלך לכאן, ועכשיו לא תצטרכי להציג את עצמך מחדש בכל פעם.
האם ראית את [po]מדור בעיות התפתחות[/po] ?

אגב, גם אני נשואה לעולה ותיק (מארה"ב) וגרים ברעננה...

ברוכה הבאה :-) (זה [po]דף בית[/po] ?) .
שאלת אם כולנו מכירים. אז רובינו [b]כבר[/b] מכירים. בדיוק מהדרך בה את מתחילה עכשיו...

כבר שבועות שאני רוצה לארגן לילדיי יומהולדת אמיתי שמזמינים בו את כל החברים עם הפעלה ומפעיל וכל הקשקושים אפילו עשיתי ברורים, עד ש..
לפני שבוע היינו ביומהולדת שונה מהרגיל -
במקום קוסם, או ליצן המשפחה החליטה את הילדים להפעיל.
הרימו כמה תחנות יצירה, והשאירו אותי פה פעורה.
מודה, התכוננתי לשבת לנוח, לפטפט ועם שאר האמהות לשוח
אולם ילדיי את שלהם רצו,ושאשב איתם יעזור והן ייצרו.
בחיפושי אחרי הפעלות יומהולדת - נקלעתי באופן טבעי.
דפדפדתי קראתי, הזלתי דמעה- שמעתי את אבא חרד, ועל מרים ואיתיי. גם אני שם בתחילת הדרך.

אנחנו הרצליינים זוג מעורה הוא עולה חדש(כבר לא כל כך) מ-דר'אפ ואני ישראלית מבטן ולידה.
הורים עייפים ל 4 מקסימים (4, 3 2*2) .
צעיר ילדיי אובחן עם PDD, כבר לא מפחיד ולא מבהיל- אבל כואב.
יודעת כי המציאות עולה על כל דמיון ומשתוקקת לראות מה קורה בסוף הסרט.

חולמת איך אני מתפטרת מהעבודה ומגדלת את ילדייבשלווה- עוברים לצפון בבית עם גינה, אולי סטודיו קטן ליצירה.


[po]דף בית אישי[/po]

[hr]