בשמת,
האמת, הייתי מעדיפה שתתרשמי מראייה וחוויה פעילה.
גם הייתי
מאד שמחה אם
יונת היתה, אבל כדאי שאהיה טיפטיפונת יותר ריאלית ולא אטפח ציפיות שוא.
חוץ מזה, ילדתך היתה בגן. גם שם אפשר ללמוד דברים טובים לפעמים. אולי היא תוכל להציע פתרונים?
גילה,
מתחילה מהסוף.
חולקת עליך ששתי אמהות רצות לזירה זה בהכרח רע.
אצלנו, לא פעם ולא פעמיים זה קרה. שתינו ניחמנו (אני את שלי הפוגע, והיא את שלה הנפגע), שתינו דיברנו, שתינו חיבקנו. היינו אמפתיות למצוקה של שני הילדים, ובסוף הסברנו אותו הדבר לשניהם. את מה השני מרגיש, איך אפשר היה לנהוג וכו'.
או בהזדמנות אחרת, רק אמא אחת דיברה אל ועם שני הילדים, על מה קרה, והשניה רק היתה שם, אישרה, חיבקה ולא אמרה דבר.
במצב בו שתי האמהות רצות לזירה ונהיית מזה הילולה רבתי, נזיפות, טענות, האשמות - או אז מסכימה איתך - עלול להזיק.
לגבי התגוששויות - אולי אפשר ללמד אותו שזה בסדר להתגושש עם ילדים שזה בסדר מבחינתם, כאלה שנמצאים גם כן בשלב הזה ושהם באותו סדר גודל של גודל וכוח?
אצלנו זה עובד לא רע, ובעבר היכרתי שני בנים שהיה בינהים קשר מצוין שבחלקו הגדול היה התגוששויות.
אולי אם יש אצלכם ילדים עםפוטנציאל התאמה כזה, תדברי על זה עם אמותיהם, תתחילו במפגשים פרטיים, בהם הם יוכלו להתנסות בבנית קשר ביניהם עם פחות הסחות, ויוכלו ללמוד האחד את השני?
(המצב היותר טבעי בעיני, זה כשהם פשוט מתחברים לבד עם ילד שנמצא במצב דומה מכל הבחינות הללו, ובפרט מבחינת הצורך בהתגוששויות, ואז גם האמא השניה נאלצת לקבל את זה שהילד טוב ירושלים שלה נהיה פתאום קצת אלים... אבל בשביל צריך גם קצת מזל)
בענין הצמד,
אצלנו הבת חוטפת (ז"א נפגעת) מאחיה לא פעם. היא פורצת בבכי ולא נתקלתי במצב שזה קורה והיא לא פורצת בבכי וזקוקה לאמא שלה.
כנראה שהדינמיקות בין זוגות כאלה שונה ממשפחה אחת לרעותה.
נראה לי קשה בטירוף לא להתערב, למרות שזה נשמע לי נכון. אולי אפשר למצוא דרך שהיא תסמן לך באופן ברור אם היא אכן זקוקה לעזרתך?
_מה אני עושה?
משתדלת_
זה המקסימום שביכולתינו לעשות: להשתדל...
לי אישית נראה שאת משתדלת ממש טוב (ודעתי בענין מתקבלת גם לנוכח סיפורים אודותיכם מכאלה שהיו איתכם כמה ימים לאחרונה)
אחד הדברים הבולטים ביותר שמתכוונת לנסות ליישם אצלנו, זה להתייחס למכות וקללות כעוד שלב שעוברים ולא כאל ענין מרכזי וגדול.
פחות להתרגש מזה, להמשיך ולדבר על איך כן, לנסות לקבל ממנו אפשרויות של איך כן, לתמלל אותו - כאילו זה עוד שלב ולא איזה משהו גדול ונורא.
< מסתמן לי שיכול לעבוד לא רע, להתקיל אותי בחזרה בשאלה ששאלתי, רק בצורה מסובבת, ואז אולי יהיו לי רעיונות טובים... >
< אז גילה, תודה שנענית לבקשתי

>
אני מחכה להוראות בימוי מיונת -
בשמת א
מזל שהיא נתנה כמה. עכשיו אעבוד קצת, ואחר כך נחכה לעוד.
<יונת, אם כבר הוראות בימוי, אז בשיטת מצליח אשאל: אפשר בחי? ז"א אצלנו, שתבואו? אפשר לארגן
מפגש-ליד-הנחל-הירקון_ או _מפגש-ליד-הנחל-אילון_ או _מפגש-ליד-מרכז-אילון... >