על ידי אמא_של_שחר* » 04 יולי 2008, 08:44
וואו, איזה אומץ.
מאז שנפרדנו אני שואלת את עצמי לא פעם על הפרדיגמה של משפחה = אבא + אמא + ילדים והכל תחת קורת גג אחת. יש בה משהו שנראה לי לא לגמרי הגיוני, ובכל זאת אני אפילו לא מצליחה לפנטז על קונספט אחר, לכשארצה עוד ילדים.
נראה לי שאת החיספוס של אבא של שחר את מכירה לא פחות טוב ממני. אני הכרתי אותו כבר בתקופה המרוככת של חייו.
באחד המעגלים החברתיים שבהם אני מסתובבת עכשיו יש מונח שנקרא קלושר. זו המילה הצרפתית לחסר בית. לרוב הקלושרים בחבר'ה אין ממש בית. הם נודדים בין חברים, עבודות וטיולים, לומדים המון, בעיקר מהחיים, חיים מאוד צנוע מבחינה חומרית, החברים הכי טובים שבנאדם יכול לאחל לעצמו מבחינת העזרה והנאנמנות, האנשים הכי חופשיים שאני מכירה. רובם גברים שמכירים עוד מילדות, כך שאני, שצצתי פתאום, ועוד עם ילד, מעוררת הרבה סקרנות. לא מזמן אחד מהם שאל אותי מה עשיתי לפני שנהייתי קלושרית. התיאור הכי טוב שמצאתי לאורח החיים שלי בתקופה שחייתי עם אבא של שחר היה סבתא. קיימים בי שני הצדדים האלו, גם של הסבתא וגם של הקלושרית. הסבתא בא בקלות, ועושה לי רע. הקלושרית דורש הרבה מאמץ, ועושה לי טוב.
בביחד של אבא של שחר ושלי יכולתי להיות רק סבתא. ויש עוד אי אלו סיבות שאני מבינה בדיעבד למה אנחנו לא צריכים להיות ביחד. כרגע נראה לי שהסיבה העיקרית היא שלכל אחד מאיתנו יש קשיים תקשורתיים / חברתיים שונים, ושהמפגש ביניהם רק מעצים אותם, לא מאפשר להם להיפתח.
ולגבי עניין הלבד. כשחייתי איתו הייתי לבד, בלי חברים, תקשורת מוגבלת עם המפחה. עכשיו אני הרבה פחות לבד, הביחד פשוט הרבה יותר רחב מאשר זוגיות.
בטח שמעת מאחותך שנפרדנו. למדתי איתה קצת רכיבה מיד אח"כ. אני שמעתי ממנה שנולד לך הילד הרביעי. ד"ש.
בימים אלו אני עסוקה מעל הראש בענייני האוכל, עושה קייטרינג, עובדת בפסטיבלים. מדי פעם מתבשל איזה דגם בראש, ואז אני חייבת להתיישב על המכונה וליצור אותו. יש לי יותר יותר בגדים מוצלחים שתפרתי לעצמי. בטח בחורף, כשיהיה יותר זמן אתפנה להעביר הכל לתופרת.
כבר הרבה זמן שיש לי תוכנית לעלות עם שחר לכמה ימים בצפון, לעבור בין משפחה וחברים שהרבה זמן לא ראינו, גם זה יצטרך כנראה לחכות לחורף. רשמתי לעצמי גם אותך בתור תחנה.
אם לכם יש קצת זמן פנוי באיזור המרכז, אנחנו תמיד שמחים לאורחים.
את כמויות הצמר שירשתי העברתי, חלק ל
אסתר ל , וחלק ל
אמא בבית . סרגתי לשחר סוודר אחד ובזה נראה לי שמיצית את הרעיון.
נשיקות
וואו, איזה אומץ.
מאז שנפרדנו אני שואלת את עצמי לא פעם על הפרדיגמה של משפחה = אבא + אמא + ילדים והכל תחת קורת גג אחת. יש בה משהו שנראה לי לא לגמרי הגיוני, ובכל זאת אני אפילו לא מצליחה לפנטז על קונספט אחר, לכשארצה עוד ילדים.
נראה לי שאת החיספוס של אבא של שחר את מכירה לא פחות טוב ממני. אני הכרתי אותו כבר בתקופה המרוככת של חייו.
באחד המעגלים החברתיים שבהם אני מסתובבת עכשיו יש מונח שנקרא קלושר. זו המילה הצרפתית לחסר בית. לרוב הקלושרים בחבר'ה אין ממש בית. הם נודדים בין חברים, עבודות וטיולים, לומדים המון, בעיקר מהחיים, חיים מאוד צנוע מבחינה חומרית, החברים הכי טובים שבנאדם יכול לאחל לעצמו מבחינת העזרה והנאנמנות, האנשים הכי חופשיים שאני מכירה. רובם גברים שמכירים עוד מילדות, כך שאני, שצצתי פתאום, ועוד עם ילד, מעוררת הרבה סקרנות. לא מזמן אחד מהם שאל אותי מה עשיתי לפני שנהייתי קלושרית. התיאור הכי טוב שמצאתי לאורח החיים שלי בתקופה שחייתי עם אבא של שחר היה סבתא. קיימים בי שני הצדדים האלו, גם של הסבתא וגם של הקלושרית. הסבתא בא בקלות, ועושה לי רע. הקלושרית דורש הרבה מאמץ, ועושה לי טוב.
בביחד של אבא של שחר ושלי יכולתי להיות רק סבתא. ויש עוד אי אלו סיבות שאני מבינה בדיעבד למה אנחנו לא צריכים להיות ביחד. כרגע נראה לי שהסיבה העיקרית היא שלכל אחד מאיתנו יש קשיים תקשורתיים / חברתיים שונים, ושהמפגש ביניהם רק מעצים אותם, לא מאפשר להם להיפתח.
ולגבי עניין הלבד. כשחייתי איתו הייתי לבד, בלי חברים, תקשורת מוגבלת עם המפחה. עכשיו אני הרבה פחות לבד, הביחד פשוט הרבה יותר רחב מאשר זוגיות.
בטח שמעת מאחותך שנפרדנו. למדתי איתה קצת רכיבה מיד אח"כ. אני שמעתי ממנה שנולד לך הילד הרביעי. ד"ש.
בימים אלו אני עסוקה מעל הראש בענייני האוכל, עושה קייטרינג, עובדת בפסטיבלים. מדי פעם מתבשל איזה דגם בראש, ואז אני חייבת להתיישב על המכונה וליצור אותו. יש לי יותר יותר בגדים מוצלחים שתפרתי לעצמי. בטח בחורף, כשיהיה יותר זמן אתפנה להעביר הכל לתופרת.
כבר הרבה זמן שיש לי תוכנית לעלות עם שחר לכמה ימים בצפון, לעבור בין משפחה וחברים שהרבה זמן לא ראינו, גם זה יצטרך כנראה לחכות לחורף. רשמתי לעצמי גם אותך בתור תחנה.
אם לכם יש קצת זמן פנוי באיזור המרכז, אנחנו תמיד שמחים לאורחים.
את כמויות הצמר שירשתי העברתי, חלק ל [po]אסתר ל[/po] , וחלק ל [po]אמא בבית[/po] . סרגתי לשחר סוודר אחד ובזה נראה לי שמיצית את הרעיון.
נשיקות