על ידי מתכנת_1_קטן* » 23 אוקטובר 2004, 21:11
לעודד,
נהניתי לקרא מה שכתבת. תרשה לי רק להעיר על משהו שנראה לי מוזר:
לגבי שעות השיא והשפל במסעדות - זה לא ממש מפתיע שרוב העומס הוא בשעות הצהריים (במסעדות פועלים למשל). אבל לדעתי אם הם לא עומדים בעומס הזה, האילוץ הוא כבר אינו אילוץ השוק אלא תפוקה לא מספקת. שעות השפל אינן רלוונטיות כאן. השאלה היא מה תהיה התגובה לשינויים מסוימים בארגון כגון התרחבות ותוספת שולחנות תוך כדי קיצור תורים - האם יבואו יותר לקוחות? אם כן הרי זה מוכיח שהשוק אינו אילוץ אלא קיבולת או תפוקת המסעדה.
במחשבה טיפה יותר עמוקה, ניתן לחלק את התפוקה של המסעדה למספר דברים: הכנת אוכל, "אירוח" הלקוחות ותחזוקה (נקיון וכד'). עודף ייצור בהכנת אוכל לא בהכרח יפצה על אבדן תפוקה באירוח הלקוחות. לכן בסעיף אירוח הלקוחות ישנה מגבלת
ייצור! כמובן שאם יקרה ההיפך - יבואו המון לקוחות אך ייגמר האוכל - מצב המסעדה עגום אבל מהכיוון השני. לגבי התחזוקה אינני דואג. כל עוד מצליחים להכין אותה ליום הבא - לא אכפת לי כמה זמן זה לוקח. לא רואה כאן אילוץ מיוחד.
לגבי המתדלקים - אהבתי את הרעיון של "לרוץ ולמלא לחבר'ה"....
באמת לא ראיתי הרבה תחנות כאלו.
לגבי סופרמרקטים - ישנו רעיון שכבר הרבה זמן חשבתי עליו ולדעתי יש לי בשורה, אבל לא פשוטה כל כך למימוש. ממעקב אחר התנהלות הדברים בתור לקופה (ומה אתם עושים עד שמגיע התור שלכם? ...) שמתי לב לתופעות מעניינות: קופת אקספרס שהתור בה הכי ארוך, אנשים עם מעט מוצרים שמעדיפים ללכת לקופה רגילה, אנשים עם עגלה עמוסה שמתקתקים עניין ומסיימים חשבון תוך 2 דקות, ואנשים עם בקושי חצי עגלה שרושמים שיקים ומבזבזים עוד מספר דקות יקרות על אישורים וכו'.
גם כאן אפשר לנתח את הפעילויות של הקופאית למספר פעולות:
- העברת המצרכים בבר-קוד.
- עריכת חשבון
- ניהול הקופה - פריטת כסף לקונה אחר, לקופאית אחרת וכד'.
- בדיקת שיקים, הדפסתם וכד'.
- (לפעמים) עזרה באריזה.
באותו זמן, האלוצים נעים בין הלקוח לבין הקופאית. ישנו "כושר ייצור עודף" של האנשים הממתינים בתור. עדיין לא מצאתי דרך (אגואיסטית, אחרת מי פראייר) לגרום להם לסייע באריזה ללקוח שלפניהם, וכך לזרז את תורם, ובבוא תורם יעזור להם הלקוח הבא.
אבל הרעיון שלי שונה - למה לא לפצל את תהליך הרישום בקופה לשניים: רישום המוצרים והתשלום. במקום 10 קופאיות, שיהיה רק 5 "רושמות מוצרים" ו-5 "גובות תשלומים". אדם שסיים את רישום המוצרים ייקבל חשבונית עם מספר ייחודי והסכום לתשלום. העמדה הבאה תטפל בתשלום. מיותר לציין שעמדת אשראי תחסוך כח אדם לגמרי. והדודה שתמיד אוהבת לעשות 5 תשלומים בשיקים דחויים וזה לוקח לה ה-מ-ו-ן זמן - תתפוס רק עמדת "גובה תשלומים" אחת ולא תעכב את כל התור שלה.
וביחס לעולם התכנות, אין לי ספק שניתן ליצור "כושר ייצור עודף להשכרה", כלומר חברות כח אדם שיוכלו לסייע לבתי תוכנה בשעות העומס. אבל ישנם תנאים מקדימים (ברוח XP אם תרצו):
- עבודה בסטנדרטים ידועים מראש. והמדובר הוא גם על מסמכי תכנון וגם על כתיבת קוד. מתכנת זמני שכזה יוכל תוך פחות מיום להיכנס לעניינים. (אני יודע שזה חלום.... תנו לי לחלום...)
- מנסיוני, אילוצי בתי התוכנה בעיקר בימי העומס שלפני שחרור גרסה, זה לא בקידוד אלא בהעמדת סביבה ובבדיקות. XP טוען שהקמת סביבה (אינטגרציה) צריכה להיעשות במוקדם ככל האפשר. אם לא נעשה הדבר כהלכה (כמו שקורה ברוב המקרים) יוכלו המומחים תוך מספר ימים ספורים עד שבוע להקים סביבת BUILD וסביבת בדיקות. לכתוב סקריפטים וכד' כדי (במונחי גולדרט) "למלא את ה-BUFFER שלפני המשאב הקריטי". למעשה הם תוך מספר ימים יגרמו לכך שהאילוץ יהיה דרישות הלקוח לשינויים ולא היכולת של בית התוכנה לעמוד בהם. התנאי להתקיימות כל זה הוא קודם כל פתיחות מצד הלקוח לתת חופש פעולה כזה ליועצים, וגם תמיכה ברמת ציוד נדרש. לקוח קמצן במקרה זה יישאר תקוע עם האלוצים שלו ויפסיד הרבה יותר בגלל חוסר עמידה בזמנים, בתקציב, ובגלל איכות מוצר ירודה.
- "יועצי אינטגרציה אנושית" - יועצים לניהול תקין של קשרי קבלני משנה. מנסיוני, אני רואה כמה חוסר תקשורת טובה עם קבלני משנה שעושים את חלק מתהליך פיתוח הפרויקט, גורמת לנזקים ארוכי טווח ללקוח. אם לדוגמא, החברה שכרה חברת קבלני משנה שמפתחים GUI, אבל אין להם מושג על איך הם משתלבים במוצר בכללותו, ולמרבה הצער הם מפתחים ממשק משתמש שאפילו את הדרישות של הלקוח הם לא יודעים ומבינים לעומקם - אין ספק שבבוא היום הפרויקט יצלע ואולי אף יפול. האיכות של המוצר ירודה, הזמנים יוצאים משליטה. בלאגן מוחלט, מהומה... . יועצי האינטגרציה האנושית כמו בסעיף הקודם, יפרצו את האילוץ הזה, ויעזרו לבית התוכנה לגבש נוהלי עבודה תקינים מול קבלני המשנה. למשל: מערכות WEB שיאפשרו הן לבית התוכנה והן לקבלן לראות בזמן אמת את מערכת ניהול הגרסאות של הצד השני, וכמובן לבצע BUILD יזום על המערכת של הצד השני וכל לקבל גרסה עדכנית (כמובן שבמהלך ה-BUILD כבר נבדקו כל הבדיקות האוטומטיות והכל הצליח כי אנו עובדים XP ). התנאי לכך: שוב, פתיחות מצד המנהלים, ונכונות לבצע שינויים. גם היכולת להודות בטעויות יכולה לעזור כאן.
טוב כתבתי הרבה. יאללה תגובות
לעודד,
נהניתי לקרא מה שכתבת. תרשה לי רק להעיר על משהו שנראה לי מוזר:
לגבי שעות השיא והשפל במסעדות - זה לא ממש מפתיע שרוב העומס הוא בשעות הצהריים (במסעדות פועלים למשל). אבל לדעתי אם הם לא עומדים בעומס הזה, האילוץ הוא כבר אינו אילוץ השוק אלא תפוקה לא מספקת. שעות השפל אינן רלוונטיות כאן. השאלה היא מה תהיה התגובה לשינויים מסוימים בארגון כגון התרחבות ותוספת שולחנות תוך כדי קיצור תורים - האם יבואו יותר לקוחות? אם כן הרי זה מוכיח שהשוק אינו אילוץ אלא קיבולת או תפוקת המסעדה.
במחשבה טיפה יותר עמוקה, ניתן לחלק את התפוקה של המסעדה למספר דברים: הכנת אוכל, "אירוח" הלקוחות ותחזוקה (נקיון וכד'). עודף ייצור בהכנת אוכל לא בהכרח יפצה על אבדן תפוקה באירוח הלקוחות. לכן בסעיף אירוח הלקוחות ישנה מגבלת [u]ייצור[/u]! כמובן שאם יקרה ההיפך - יבואו המון לקוחות אך ייגמר האוכל - מצב המסעדה עגום אבל מהכיוון השני. לגבי התחזוקה אינני דואג. כל עוד מצליחים להכין אותה ליום הבא - לא אכפת לי כמה זמן זה לוקח. לא רואה כאן אילוץ מיוחד.
לגבי המתדלקים - אהבתי את הרעיון של "לרוץ ולמלא לחבר'ה".... ;-) באמת לא ראיתי הרבה תחנות כאלו.
לגבי סופרמרקטים - ישנו רעיון שכבר הרבה זמן חשבתי עליו ולדעתי יש לי בשורה, אבל לא פשוטה כל כך למימוש. ממעקב אחר התנהלות הדברים בתור לקופה (ומה אתם עושים עד שמגיע התור שלכם? ...) שמתי לב לתופעות מעניינות: קופת אקספרס שהתור בה הכי ארוך, אנשים עם מעט מוצרים שמעדיפים ללכת לקופה רגילה, אנשים עם עגלה עמוסה שמתקתקים עניין ומסיימים חשבון תוך 2 דקות, ואנשים עם בקושי חצי עגלה שרושמים שיקים ומבזבזים עוד מספר דקות יקרות על אישורים וכו'.
גם כאן אפשר לנתח את הפעילויות של הקופאית למספר פעולות:
[list=1]
[*] העברת המצרכים בבר-קוד.
[*] עריכת חשבון
[*] ניהול הקופה - פריטת כסף לקונה אחר, לקופאית אחרת וכד'.
[*] בדיקת שיקים, הדפסתם וכד'.
[*] (לפעמים) עזרה באריזה.
[/list]
באותו זמן, האלוצים נעים בין הלקוח לבין הקופאית. ישנו "כושר ייצור עודף" של האנשים הממתינים בתור. עדיין לא מצאתי דרך (אגואיסטית, אחרת מי פראייר) לגרום להם לסייע באריזה ללקוח שלפניהם, וכך לזרז את תורם, ובבוא תורם יעזור להם הלקוח הבא.
אבל הרעיון שלי שונה - למה לא לפצל את תהליך הרישום בקופה לשניים: רישום המוצרים והתשלום. במקום 10 קופאיות, שיהיה רק 5 "רושמות מוצרים" ו-5 "גובות תשלומים". אדם שסיים את רישום המוצרים ייקבל חשבונית עם מספר ייחודי והסכום לתשלום. העמדה הבאה תטפל בתשלום. מיותר לציין שעמדת אשראי תחסוך כח אדם לגמרי. והדודה שתמיד אוהבת לעשות 5 תשלומים בשיקים דחויים וזה לוקח לה ה-מ-ו-ן זמן - תתפוס רק עמדת "גובה תשלומים" אחת ולא תעכב את כל התור שלה.
וביחס לעולם התכנות, אין לי ספק שניתן ליצור "כושר ייצור עודף להשכרה", כלומר חברות כח אדם שיוכלו לסייע לבתי תוכנה בשעות העומס. אבל ישנם תנאים מקדימים (ברוח XP אם תרצו):
[list=1]
[*] עבודה בסטנדרטים ידועים מראש. והמדובר הוא גם על מסמכי תכנון וגם על כתיבת קוד. מתכנת זמני שכזה יוכל תוך פחות מיום להיכנס לעניינים. (אני יודע שזה חלום.... תנו לי לחלום...)
[*] מנסיוני, אילוצי בתי התוכנה בעיקר בימי העומס שלפני שחרור גרסה, זה לא בקידוד אלא בהעמדת סביבה ובבדיקות. XP טוען שהקמת סביבה (אינטגרציה) צריכה להיעשות במוקדם ככל האפשר. אם לא נעשה הדבר כהלכה (כמו שקורה ברוב המקרים) יוכלו המומחים תוך מספר ימים ספורים עד שבוע להקים סביבת BUILD וסביבת בדיקות. לכתוב סקריפטים וכד' כדי (במונחי גולדרט) "למלא את ה-BUFFER שלפני המשאב הקריטי". למעשה הם תוך מספר ימים יגרמו לכך שהאילוץ יהיה דרישות הלקוח לשינויים ולא היכולת של בית התוכנה לעמוד בהם. התנאי להתקיימות כל זה הוא קודם כל פתיחות מצד הלקוח לתת חופש פעולה כזה ליועצים, וגם תמיכה ברמת ציוד נדרש. לקוח קמצן במקרה זה יישאר תקוע עם האלוצים שלו ויפסיד הרבה יותר בגלל חוסר עמידה בזמנים, בתקציב, ובגלל איכות מוצר ירודה.
[*] "יועצי אינטגרציה אנושית" - יועצים לניהול תקין של קשרי קבלני משנה. מנסיוני, אני רואה כמה חוסר תקשורת טובה עם קבלני משנה שעושים את חלק מתהליך פיתוח הפרויקט, גורמת לנזקים ארוכי טווח ללקוח. אם לדוגמא, החברה שכרה חברת קבלני משנה שמפתחים GUI, אבל אין להם מושג על איך הם משתלבים במוצר בכללותו, ולמרבה הצער הם מפתחים ממשק משתמש שאפילו את הדרישות של הלקוח הם לא יודעים ומבינים לעומקם - אין ספק שבבוא היום הפרויקט יצלע ואולי אף יפול. האיכות של המוצר ירודה, הזמנים יוצאים משליטה. בלאגן מוחלט, מהומה... :-). יועצי האינטגרציה האנושית כמו בסעיף הקודם, יפרצו את האילוץ הזה, ויעזרו לבית התוכנה לגבש נוהלי עבודה תקינים מול קבלני המשנה. למשל: מערכות WEB שיאפשרו הן לבית התוכנה והן לקבלן לראות בזמן אמת את מערכת ניהול הגרסאות של הצד השני, וכמובן לבצע BUILD יזום על המערכת של הצד השני וכל לקבל גרסה עדכנית (כמובן שבמהלך ה-BUILD כבר נבדקו כל הבדיקות האוטומטיות והכל הצליח כי אנו עובדים XP :-)). התנאי לכך: שוב, פתיחות מצד המנהלים, ונכונות לבצע שינויים. גם היכולת להודות בטעויות יכולה לעזור כאן.
[/list]
טוב כתבתי הרבה. יאללה תגובות :-)