על ידי גם_יעל* » 17 אוגוסט 2010, 20:42
אנחנו התחלנו את דרכנו כהורים עם עריסה רגילה שלא נצמדת ולא כלום (כי זה מה שקיבלנו מקרובי משפחה וכי היינו, ואנחנו עדיין, בראש של "נשתמש במה שקיבלנו" למרות שבעצם היה לי ברור מההתחלה שאני רוצה לינה משותפת...).
אחרי חודש וחצי או חודשיים, לבטים רבים וויכוחים מתונים עם בן הזוג עשינו צעד ושכרנו מיטונת.
אחרי שלושה חודשים החזרנו אותה. למה?
כי לא היה לי נוח להניק איתה (כלומר לא היה לי נוח להיות בגבול בין המיטה שלנו למיטונת כשאני מניקה, הראש היה נתקע בראש המיטונת ובאופן כללי היו נוצרים כאבי גב ועניינים) ומאידך צ'וקי היה מתעורר נורא בקלות מדברים פשוטים כמו העברתו מהמיטה למיטונת... כך שפתרונות בסגנון "להניק ואז לגלגל בעדינות למיטונת" לא באו בחשבון. בקיצור, יצא שגם עם המיטונת, הילד בילה את רוב הלילה במיטה שלנו.
המיטונת הפכה לסוג של מגן מפני נפילות. שזה סבבה, אבל צפוף. לפעמים הרגשתי נמעכת בין שני הגברים בחיי ומתקשה לישון בשל הצפיפות. וכאמור, לא רוצה להעיר כדי להזיז...
לפני שהחזרנו את המיטונת לחברה והזדכינו עליה, ניסינו לחשוב על פתרון שיתאים גם לשלבים הבאים - כלומר כשהוא כבר יתחיל לזחול ולהיות מסוגל ליפול/לרדת מהמיטה באמצע הלילה וכאלה. יש לציין שאם לא היה לנו מזרון זוגי שקנינו בהרבה כסף רק לפני שנה ומשהו (לפני שידענו שנהיה הורים כלכך מהר) הייתי פשוט מכסה את הרצפה במזרוני יחיד או קונה מזרון דק ורחב שיכסה את רצפת החדר כך שלא יהיה ממה ליפול.
בכלמקרה, בהיות מזרון (אנחנו ישנים על מזרון עבה בלי בסיס, כלומר בגובה של 60 ס"מ בערך), ובהיות חדר השינה שלנו כה קטן שהוא לא מכיל יותר מאת המזרון שלנו+מזרון של תינוק (בדיוק!) בנינו קונסטרוקציה ממזרון יחיד, שני מזרוני תינוק ועוד בסיס של מיטת תינוק רגילה (שקיבלנו מהמשפחה שלנו) ומה שיצא הוא מזרון קטן ומוגבה שמגיע לגובה של המזרון שלנו - כלומר "הרחבה" כזאת. כעת המצב הוא בעצם מיטה מקיר לקיר... עדיין לא נוח לשכב על התווך שבין מיטתנו ומיטתו, אבל אני יכולה להניק אותו במיטה "שלו" ואז לחזור לשלנו, והראש לא נתקע בשום דבר... ללא ספק עדיף על המיטונת מבחינתנו (פחות בטיחותי, עם זאת, צריך לקחת בחשבון שלפעמים כשאנחנו לא בסביבה והוא ישן בחדר הוא מחליט לרדת מהמיטה ונופל, אבל הגובה נמוך והנפילות, הנדירות, לא קשות יותר מנפילות שהוא נופל תוך כדי משחק "בטוח").
אגב, עדיין הוא לא מבלה את כל הלילה ב"חלק" שלו. בין ההתעוררויות אני מעבירה אותו לפעמים לינוק מהצד השני ולרוב הוא מתעורר בבוקר במיטה שלנו. אבל אני כבר לא מרגישה את הצפיפות ההיא, וזה מבחינתי מה שחשוב.
אנחנו התחלנו את דרכנו כהורים עם עריסה רגילה שלא נצמדת ולא כלום (כי זה מה שקיבלנו מקרובי משפחה וכי היינו, ואנחנו עדיין, בראש של "נשתמש במה שקיבלנו" למרות שבעצם היה לי ברור מההתחלה שאני רוצה לינה משותפת...).
אחרי חודש וחצי או חודשיים, לבטים רבים וויכוחים מתונים עם בן הזוג עשינו צעד ושכרנו מיטונת.
אחרי שלושה חודשים החזרנו אותה. למה?
כי לא היה לי נוח להניק איתה (כלומר לא היה לי נוח להיות בגבול בין המיטה שלנו למיטונת כשאני מניקה, הראש היה נתקע בראש המיטונת ובאופן כללי היו נוצרים כאבי גב ועניינים) ומאידך צ'וקי היה מתעורר נורא בקלות מדברים פשוטים כמו העברתו מהמיטה למיטונת... כך שפתרונות בסגנון "להניק ואז לגלגל בעדינות למיטונת" לא באו בחשבון. בקיצור, יצא שגם עם המיטונת, הילד בילה את רוב הלילה במיטה שלנו.:) המיטונת הפכה לסוג של מגן מפני נפילות. שזה סבבה, אבל צפוף. לפעמים הרגשתי נמעכת בין שני הגברים בחיי ומתקשה לישון בשל הצפיפות. וכאמור, לא רוצה להעיר כדי להזיז...
לפני שהחזרנו את המיטונת לחברה והזדכינו עליה, ניסינו לחשוב על פתרון שיתאים גם לשלבים הבאים - כלומר כשהוא כבר יתחיל לזחול ולהיות מסוגל ליפול/לרדת מהמיטה באמצע הלילה וכאלה. יש לציין שאם לא היה לנו מזרון זוגי שקנינו בהרבה כסף רק לפני שנה ומשהו (לפני שידענו שנהיה הורים כלכך מהר) הייתי פשוט מכסה את הרצפה במזרוני יחיד או קונה מזרון דק ורחב שיכסה את רצפת החדר כך שלא יהיה ממה ליפול.
בכלמקרה, בהיות מזרון (אנחנו ישנים על מזרון עבה בלי בסיס, כלומר בגובה של 60 ס"מ בערך), ובהיות חדר השינה שלנו כה קטן שהוא לא מכיל יותר מאת המזרון שלנו+מזרון של תינוק (בדיוק!) בנינו קונסטרוקציה ממזרון יחיד, שני מזרוני תינוק ועוד בסיס של מיטת תינוק רגילה (שקיבלנו מהמשפחה שלנו) ומה שיצא הוא מזרון קטן ומוגבה שמגיע לגובה של המזרון שלנו - כלומר "הרחבה" כזאת. כעת המצב הוא בעצם מיטה מקיר לקיר... עדיין לא נוח לשכב על התווך שבין מיטתנו ומיטתו, אבל אני יכולה להניק אותו במיטה "שלו" ואז לחזור לשלנו, והראש לא נתקע בשום דבר... ללא ספק עדיף על המיטונת מבחינתנו (פחות בטיחותי, עם זאת, צריך לקחת בחשבון שלפעמים כשאנחנו לא בסביבה והוא ישן בחדר הוא מחליט לרדת מהמיטה ונופל, אבל הגובה נמוך והנפילות, הנדירות, לא קשות יותר מנפילות שהוא נופל תוך כדי משחק "בטוח").
אגב, עדיין הוא לא מבלה את כל הלילה ב"חלק" שלו. בין ההתעוררויות אני מעבירה אותו לפעמים לינוק מהצד השני ולרוב הוא מתעורר בבוקר במיטה שלנו. אבל אני כבר לא מרגישה את הצפיפות ההיא, וזה מבחינתי מה שחשוב.