מלכה החדשה

שליחת תגובה

בכל אדם מבוגר שוכן ילד שמבקש הכרה
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: מלכה החדשה

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 22 אפריל 2009, 14:10

החל מהיום אני משנה את שם האתר ל"מלכה 2708" תודה

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 14 אפריל 2009, 16:50

ערב חג שני של פסח...
...קורה שהמחשבות מציפות את מוחי...ואני מקיימת דיאלוגים שלמים עם עצמי...ואני חושבת שכדאי היה להעלות את זה על הכתב...ואז כשאני יושבת מול המחשב...זה נשמע שונה...כאילו האוטנטיות של הדברים פגה ולא רלבנטיים...וחבל לי...
...הלילה חשבתי לעצמי שאני דומה ללוליין בקרקס שמתחתי פרושה רשת איתנה שמחוברת לכבלים חזקים שמעוגנים בעמודים תומכים...ואז באחת מההחלקות שלי אני מגלה שכבל אחד התנתק...אבל עדיין יכולתי לתמרן,עם החלקות פה ושם...וכמו שכבר ניחשתם הכבלים מתנתקים לי אחד אחרי השני ויש לי תחושה של חוסר אונים או/ו חוסר שליטה...ואני צריכה להחליט מה לעשות...התשובה ברורה מאליה... אני צריכה לוותר על הלולינות בקרקס לטובת משהו אחר,חלופי שייתן לי את היציבות שמתבקשת וימלא את הזמן שלי בכיף ובנעימים...וכמו שהבן שלי כבר אמר "...תלכי אפוא שרוצים אותך..."
...כל שנה בפסח אני חושבת לעצמי,אולי במקום לטוס,להישאר כאן ולבלות עם המשפחה והנכדים (השנה החליטו בשבילי מלמעלה...)...ואז אני מגלה שלילדים יש תכניות שכלל אינן כוללות אותנו...
...שוחחתי עם חברה שיש לה אמא שעברה לא מזמן לבית אבות...היא באמת בת נאמנה אוהבת ומשתדלת לשלב אותה עם הילדים והנכדה...אבל מודה שבעצם לאמה אין מקום בבלגן כשכולם ביחד...אמרתי לה,זה מנהגו של עולם...זוג צעיר מטפח את התא המשפחתי שלו,יש חברים ועבודה והורים ברקע...הזמן עובר ואתו משקל הכובד...אלה החיים...כל זמן שההורים יעילים (נשמע נורא...) יש להם מקום...אבל אח"כ הם נדחקים הצידה...
...היום חל יום ההולדת ה-1 של נכדי הצעיר ביותר...איחלתי לו מזל טוב דרך הסקייפ...למרות שהייתי שמחה לעשות זאת אישית...אני מקבלת מסרים כפולים מהבת שלי... זה משגע אותי...אבל לא נורא... נבקר בקצרה בסופשבוע כשנהיה בצפון ...ונחגוג לו בשבוע הבא...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 12 אפריל 2009, 21:53

היי וחג שמח.@}
אני מקבל דואר מאתר "הסוד" והאחרון עסק בנושא אהבה.
אני חושבת שאינסוף אנשים ניסו בכל הדרכים האפשריות להגדיר אהבה ובטוחה שכולם צודקים מנקודת המבט שלהם,סובייקטיבית...אבל אין לי ספק שכולם כמהים לממש אותה ושתהייה מוחשית...אבל בעצם היא מופשטת...לובשת ופושטת צורה לפי גיל,מין,מקום,אינטרס,אחר...(בניגוד לנאמר למטה...)
בחרתי שני משפטים לציטוט ממאמר הסוד של אלכס זיו (אני מקווה שזה בסדר)
"האהבה אינה שייכת לאתמול ולא למחר, היא תמיד שייכת לעכשיו".
"האהבה היא אינסופית, בלתי מתכלה, חסרת גבולות, אינה שייכת למקום ולזמן, היא נמצאת בכל מקום, לובשת כל צורה אך נשארת חסרת פנים".
...וכל המוסיף גורע..."ממרום גילי" נמאס לי לכעוס.להתרגז.להתחשבן...וכו' (what ever you name it)...ממילא זה לא עוזר/מועיל...והחלטתי לזרום עם החיים ולאן שייקחו אותי,סבבה...ככה גם מעדיפים אותי הילדים...כמו שאני נוהגת לשוחח על כך עם חברות,אחותי...אין לי ספק שגם הילדים נוהגים לשוחח בינם לבין עצמם,עם חברים...אין חדש תחת השמש ולא יהיה...השאר הכל אשליות ובכיף...קל לאהוב את הקטנים...במיוחד שהם מחבקים עם הידיים הקטנות שלהם את הצוואר שלי/ך...בעל מפרגן...חברה טובה שיש לך שפה משותפת איתה...אני חושבת שהדף לא יכיל את כל הסופרלטיבים לאהבה...לכו לראות את הסרט היפני "פרדות" !!!...והעיקר תאהבו את עצמכם/ן,מכאן מתחיל הכל...אמן...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 09 אפריל 2009, 21:41

היי וחג שמח @}
ליל הסדר עבר בשלום תודה לאל והיה אפילו נעים,מרגש,מלא שמחה וצהלה,טעים ונחמד...למרות החששות שלי...
איני אוהבת חגים בגלל משקעים מהעבר הרחוק,הכול עבר חלק...כול המשפחה התכנסה נרתמה לעניין ואפילו הייתה מרוצה... וזה העיקר...מקווה מאוד שזה יהווה סוף סוף תקדים מבורך של שיתוף פעולה,במקום שהכול ייפול עלי ובעלי כרגיל...אכן,היגיע הזמן...גם אם זה על רקע בריאות בעלי...כמו שנאמר אין רע בלי טוב...ובמיוחד בחג הפסח הזה,שמסמל חרות,תרתי משמע...
...מצפה לנו שבוע שכולו חופש ורוגע פטורים משגרת היום...אמנם צריכים להיות זהירים אבל כרגע זה מתאים לנו...אחרי הרעש בא השקט...ואיני יודעת מה טוב יותר...אבל ננסה ליהנות ממנו...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 04 אפריל 2009, 23:48

היי ושבוע טוב @}
...שוב חלף לו שבוע גדוש ומלא...לפעמים אני מצטערת שהמחשב לא פתוח או זמין כל הזמן כך שאוכל להעלות את המחשבות שלי בזמן אמת כי אח"כ הכול מתמסמס ונראה לא חשוב...שונה...משני... לעיתים נראה לי שנמאס להישמע מתבכיינת או מתלוננת סדרתית...כי ממילא זה לא משנה לאף אחד ולי זה לא מוסיף דבר...יש רצוי ויש מצוי ובשורה התחתונה צריך להגיד תודה לאל !...
...אני קוראת כרגע את הספר "לאכול,להתפלל,לאהוב"...זה מסוג הספרים שאדם מרגיש שגם הוא יכול היה לכתוב בעצמו...ואולי הרבה יותר טוב...מדהים איך ספר כזה יכול "לתפוס" כל כך הרבה אנשים וגם להסכים איתו...ואולי מעורר קנאה על התעוזה של הסופרת...אבל אין ספק שהספר יכול לשמש השראה לאנשים רבים...במיוחד למתלבטים...בתחומים שונים...
...יצא לי לחשוב השבוע איך הייתי מגיבה בסיטואציות שלי אילו הייתי "בנעליה..." זה היה מעניין...אני לא מאמינה שאדם יכול לעשות שינוי קיצוני,אבל אפילו שינוי קטן יכול להיות משמעותי...הייתי מאוד שמחה לפרוש כנפיים ולעוף קצת...בלי לדפוק חשבון...אבל אני יודעת שזה בלתי אפשרי במיוחד עכשיו...
אני מאוד אוהבת ומעריכה את ילדי אבל לעיתים נדהמת מתגובות שלהם למצבים שונים...איני יודעת איך להתייחס אליהן...ולצאת מהן בשלום...כבר ציינתי שאחותי ומשפחתה מאוד יקרים לי,אבל ילדי עסוקים מאוד ולא מוצאים זמן לקשר...כל זמן שהיו קטנים/צעירים הכתבתי את הקצב...למרות שהיה קשר טוב שהתאים אז...זה נגמר...ביום חמישי אושפז גיסי(בעלה של אחותי) ונודע לי על כך רק ביום שישי בצהריים...למעט הבן הצעיר שהרים טלפון לשאול מה שלומו...בני ובתי לא טרחו כלל...מאחר והחלטתי שאני לא מתערבת...איני מתכוונת להעיר להם בכלל...אבל זה כואב לי ואני מרגישה שנכשלתי במשהו... אחותי לא מסכימה איתי...היא מבינה אותי ואולי משלימה כמוני עם העובדות...
...אמש לנו אצלנו משפ' הבת והתברר לי שהם (הצעירים) חגגו יום הולדת של הכלה ערב קודם ולא טרחו לידע/להזמין/...אחר...לא אמרנו אף מלה...אבל אני מתחילה להבין הורים שמרגישים מתוסכלים מיחס הילדים אליהם...החלטתי לוותר...ולהמשיך הלאה...לסדר היום...שמחה שהילדים מאוחדים...בזה הצלחתי...אז שיהיה לכולנו חג שמח ובריא מכל הלב @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 29 מרץ 2009, 21:07

...נו...אז שוב עבר שבוע...כמעט רגיל...הייתי כמובן חולה...אנטיביוטיקה...והבראתי ככל שהתקדם השבוע תודה לאל...@}
...במשך השבוע הילדים מתקשרים לשמוע מה נשמע...מתכננים את חג הפסח הבא עלינו לטובה...אצל הבן הגדול...התברר שרשימת האורחים התארכה...אבל כמו שכבר אמרתי להם,לא חשוב האוכל,העיקר החברותא...
...ביו ב' האחרון אחותי היגיעה להשתלמות באזור המרכז,ומאחר והשביתו לה את הרכבת באה להתארח...וכך זכיתי מההפקר...ביום הראשון היינו צריכים להשלים הרבה...והיה מעייף...אח"כ התאזנו שתינו...בכיף...
...אז כמו שתכננתי...סופשבוע זה ביקרנו אצל הבן הגדול וראינו את הנכדים...ובשבת נסענו לבקר את הבת בצפון ולנכדים...אז כמובן שאצל הבת האירוח כדת וכדין ומלא שמחת חיים ואין רגע דל וגם האח של בעלי והגיסה שגרים בצפון הצטרפו...למרות שהפחידו אותנו שיהיה מזג אוויר סוער,הייתי אופטימית ומזג האוויר האיר לנו פנים...נשארנו עם טעם של עוד...חזרנו הביתה עייפים אך מרוצים...
במוצ"ש באו חברים והיה מצב רוח מרומם ושמח...יופי של התחלה לשבוע שבא עלינו לטובה...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 22 מרץ 2009, 22:17

היי ושבוע טוב...בתקווה@}
...כבר ציינתי שהאדם מתכנן ואלוהים צוחק...אז כל יום שעובר בשלום אני מסמנת ב-V ...בצפייה דרוכה לבאות ולשיפורים בהתנהלות בעלי מהניתוח...ואכן לאט עם עליות וירידות,כצפוי,בעלי משתפר...בנוסף יש גם ניהול המועדון של בעלי שנפל בחיקי...וייקח זמן עד שיחזור לתפקוד מלא ורגיל...
...ביקורי הילדים נדחו לסוף השבוע...ביקשתי כמובן שיבואו לחוד...ובלי כיבודים מיוחדים... אבל,דיבורים לחוד ומעשים לחוד...ביום שישי הגיע הבן הצעיר לצהרים והיה שקט ורגוע...אחה"צ הגיע הבכור עם המשפ' והבלגן חגג...ועם כל הסבלנות והאהבה עמדתי חסרת אונים...ובסוף גם מצאתי עצמי מכינה גם ארוחת ערב...ואז צלצל הטלפון והבת שהייתה צריכה להניע לביקור קצר בשבת...נחתה בערב שבת עם המשפ'...כי כך התאים להם...עד צהרי יום שבת...איני צריכה לומר שאני מאושרת לראות את כולם...אבל לא בתנאים הקיימים...מיותר לומר שבמוצ"ש מיואשת התרסקתי חליתי ואיבדתי את הקול... לפעמים יש לי הרגשה שאני מוכנה לכל מצב...ומצליחה להסביר את עצמי ומצבי...אבל כנראה שלא... מישהו בכלל זוכר שרק לפני קצת יותר משנה מצבי הפיזי היה בכי רע ועדיין יש לי מגבלות,כנראה שלא...כי מעולם לא הרשיתי לעצמי להיות נזקקת או נתמכת...
בסוף היום הודעתי לבעלי שבפעם הבאה אנחנו נוסעים לבקר לראות את הילדים והנכדים...גם אם זה אומר לזמן קצוב ולא מקבלים מבקרים...כי אני פשוט לא עומדת בזה ואין לי כוח לרצות את כולם...אפשר גם ללכת לכיוונים אחרים...אני חושבת שהתלוננתי מספיק...עכשיו מעשים...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 16 מרץ 2009, 22:40

לגבירה בחום שלום.אני אמנם כרונולוגית באמצע החיים אך צעירה ברוחי ובנשמתי.מאוד פעילה בד"כ ודינמית...תודה על התמיכה והדיאלוג שאת מנהלת איתי כאן...
...ידעתי שזה יגיע אבל לא ידעתי מתי...אז היום משהו נסדק בתוכי והרמתי קול...למרות האיפוק הקיים בי...והשקט שבד"כ אני מפגינה...התנפץ...כי גם האדם המקסים ביותר בעת מחלה וכאב בד"כ...אינו נוח...לצערי... ותכונות מסוימות מתחדדות...אין לי ספק שהזמן יעשה פלאים...אבל בינתיים...פשוט לא נעים...מתסכל ועם כל האמפטיה אני רק בנאדם... לילדים עם כל הרצון... יש עולם שלם משלהם...טרודים מאוד...ומשתדלים כמיטב יכולתם... אבל אף אחד אינו זמין במיידי...איני מצפה...אני מניחה שהמצב ישתפר לאטו...תודה לך@}

היי טליוש
תודה לאיחולים וההבנה...מתנצלת שאיני מחזירה טלפונים בזמן בימים טרופים אלה...לפעמים אני לא יודעת מה לעשות קודם...מצחיק שאני עונה לך דרך הבלוג...אני יודעת שגם את מאוד עסוקה...מחזירה לך חיבוק...תודה על ההזמנה ומחכה לזמנים קלים יותר...אשמח אם תבקרו...@}

מלכה החדשה

על ידי טליה* » 16 מרץ 2009, 13:18

מלכה'לה יקרה .
אני מאחלת לך כוח ויכולות לשרוד , לתפקד ולעבור תקופה קשה זו בצורה קלה עד כמה שניתן.
החלמה מהירה לבעלך היקר . שתמך בך במסירות בזמן שהיית זקוקה לו.
היכולת לעזור ולתמוך זה בזו בשעות קשות - הינה הזדמנות לנתינה. אשר מעצימה את הקשר הזוגי החשוב כל כך.
שולחת לך חיבוק ענק ומזמינה אותך ל-good time

מלכה החדשה

על ידי הגבירה_בחום* » 14 מרץ 2009, 16:53

...הייתי רוצה להיות קצת חלשה...אבל האופן שבו גודלתי וחונכתי לעולם לא ירשה לי להתפרק...ובטח לא בפני משפחתי...
אני חושבת שזה בידיים שלך. באמת.
אני יודעת שזה קשה לחולל שינויים עמוקים שכאלה בגיל בוגר, אבל מאמינה בכל ליבי שזה עניין של בחירה קודם כל, ואח"כ עבודה עצמית לא פשוטה. אבל קודם כל הכרה בזה. אני רואה את זה קורה אצל אבי בן שמונים כמעט (חלוץ, קיבוצניק שעלה מבולגריה, שהחינוך שלו בבית ובקיבוץ ללא ספק לא התיר לו מקום להיות חלש). זה קשה לו, ויש נסיגות לאחור, ואני עוזרת לו וחוזרת באוזניו כל פעם מחדש על אותן אמירות וזה מטפטף לאט לאט וחורט שינוי איטי אבל ממשי כמו מיים בסלע.
אני גם מאמינה שהיכולת להיות חלש היא בסופו של דבר סממן של עוצמה, של חוזק, שמאפשר לפרוק רגשות ופחדים וחששות שטבועים בנו (המין האנושי) לשחרר, לרוקן ולהמשיך מחוזקים. ואני שמחה עבורך שלפחות אצל אחותך את מוצאת את הפורקן החשוב הזה.
ומאחלת גם השבוע, שלווה והקלה ושקט מבורך @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 14 מרץ 2009, 10:13

היי ושבת שלום @}
תודה לך הגבירה בחום.אין לי ספק שאת צודקת וגם אני "יודעת" במוחי וליבי כל מה שכתבת כאן...איני מפקפקת באהבת ילדי אלי!...הם גם מביעים אותה באופן מילולי ברור וגם בחיבוק אמיץ...אני פשוט,כפי שכבר ציינתי נתפסת בעיניהם כאדם מאוד חזק...(אני כותבת ודומעת...)ולכן זקוקה פחות לעזרה...מה גם שגם לילדים יש את העומסים שלהם...(בכל זאת,שבירת עצם או שתיים לא דומה למקרה לב...שזו סכנת חיים...)אין לי ספק שילדי יודעים ומבינים...וגם עזרו ובקרו...אנחנו מצפים להם בכל רגע...גם כשקשה...
...הייתי רוצה להיות קצת חלשה...אבל האופן שבו גודלתי וחונכתי לעולם לא ירשה לי להתפרק...ובטח לא בפני משפחתי...אולי אצל אחותי...חברה מאוד טובה...
השבוע היה כל כך קשה שכל גופי כאב...צריך להבין שכל מה שבעלי עשה ועזר לי בד"כ...נפל עלי...ואין לי לאן להימלט מזה...הכול חשוב ואי אפשר לוותר עליו...לכן החלטנו בעלי ואני להיעזר בשירותים חיצוניים בכמה שיידרש להפחית עומסים...גם כך יש מספיק ואיני נעשית צעירה יותר...ביי (-: @}

מלכה החדשה

על ידי הגבירה_בחום* » 09 מרץ 2009, 00:24

...אני משווה את התייחסות של ילדי אלי,למה שקרה לי לפני למעלה משנה...ולבעלי עכשיו...וזה פשוט לא בר השוואה...ואני שואלת בזהירות,למה...מה ההבדל...ומה השתנה...הדאגה והחרדה שלהם ליוותה גם אותי בתקופה הזאת...אבל זה שונה הפעם...מאוד...האם על המהפך הזה דיברה הגבירה בחום...
אני מניחה שבטח לא נכון להשוות, אם כי מזדהה עם הקושי לא לעשות כן.
עם כל תחושת השוויון שהיינו מצפים לחוש אל ההורים, בפועל זה לא כך. עם כל אחד מהם יש לנו ה"ילדים של" מערכת יחסים שונה. ביטוי שונה לאהבה ולדאגה אליהם. זה אך טבעי שהאופן שבו הם מביעים את דאגתם לבעלך הוא שונה מהאופן בו מתבטאת דאגתם אלייך.
יחד עם זאת, כולם גדלים ולומדים ומשתנים בעקבות כל מיני ארועים בחיים. והנה, יתכן שמשהו נלמד בארוע הקודם שקרה לך. יתכן שילדייך הסיקו מסקנות ובחרו לשנות משהו.
אני מרגישה שהחכמה הגדולה היא לדעת לקבל אהבה מאנשים בדרך שבה הם נותנים אותה ולא בדרך שבה אנחנו רוצים לקבל. או כמו שאנחנו חושבים שנכון. אני מרגישה שזה אחד השעורים החשובים שאני לומדת עם השנים. כשמצליחים לעשות את זה, מגלים פתאום שאנחנו מוקפים באהבה ונתינה.
מאחלת שגרה מבורכת @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 08 מרץ 2009, 23:36

היי וחג פורים שמח.(-:
...מחר יעברו שבועיים של צינטור,ניתוח חירום,אשפוז בבי"ח,שיקום והחלמה,הוצאת תפרים וחזרה הביתה...לא יאומן...שבועיים של מתח וטרטור אינטנסיבי,בלי לפרט...
הילדים דאגו באו לבקר כמעט יומיום...מדהים... פשוט לא להאמין...מפתיע אפילו,או שמא לא...אינסוף טלפונים,משפחה וחברים ...ואז "נפילת מתח"...שיגרה זהירה שקטה ומתוחה בחזרה ל"חיים נורמאליים"...ועבודה פי שניים...
...הנכדים התחפשו וחגגו...עולם כמנהגו נוהג...חולף לו הזמן,שאף פעם לא עומד מלכת,מלבד באגדות ובעולם הפנטזיה והדמיון...ורק כשהכול נעצר מביטים אחורה-מה קרה וקדימה-מה יקרה...עכשיו... היום,מחר,מחרתיים...בעוד שבוע...חודש...ויותר...אפשר רק לנסות לנחש...לקלוע,לפספס...זה ממש לא חשוב...צריך לקחת את הזמן שלב אחר שלב...ובלב שלם...
...את המראות הקולות והריחות שליוו אותי... אני משתדלת למחוק...החזרה לתלם היא הכוח המניע והמחזק...דווקא בשעות הקשות אני במיטבי...אח"כ בד"כ באה הנפילה...זה בלתי נמנע...אני רוצה "פוס" ולרדת...לקחת לי את הזמן לעצמי לבדי...שלא מעשי כרגע...
...אני משווה את התייחסות של ילדי אלי,למה שקרה לי לפני למעלה משנה...ולבעלי עכשיו...וזה פשוט לא בר השוואה...ואני שואלת בזהירות,למה...מה ההבדל...ומה השתנה...הדאגה והחרדה שלהם ליוותה גם אותי בתקופה הזאת...אבל זה שונה הפעם...מאוד...האם על המהפך הזה דיברה הגבירה בחום...יש לשער שהזמן הוא הרופא הטוב ביותר...אז אתן לו לעשות את שלו...בהשלמה ובאהבה...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 01 מרץ 2009, 21:39

תודה מכל הלב לכל הברכות והמברכים|L|@}|L| נגעתם לליבי...

מלכה החדשה

על ידי פלוני_אלמונית* » 28 פברואר 2009, 23:20

שבוע טוב והרבה בריאות בממלכתך, מלכה.
<רוזמרין>

מלכה החדשה

על ידי הגבירה_בחום* » 28 פברואר 2009, 23:14

אוי מלכה, אין ספק שהמלאך שלכם היה בסביבה!
מאחלת לכם בחלמה מהירה ובריאות והרבה נחת אחד מהשני וכל אחד מעצמו @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 28 פברואר 2009, 23:05

שבוע טוב ומבורך לכל@}
שלום לך הגבירה בחום,אהבתי את הכינוי שלך ו"ראיתי" אותך באתרים נוספים...שמחתי מאוד לתגובה שלך...מכל הסיבות האפשריות...מיד אפרט...ותודה על העידוד...
...אין לי ספק שהמטען הרגשי החיובי,האוהב והמצטבר,קיים בליבו של כל ילד להוריו (מלבד מקרים קיצוניים) ומתגלה בעת משבר או צורך,כפי שציינת...כי עד אז יש תחושה מדומה של פספוס משני הצדדים...מעולם לא התאכזבתי מילדי...ההיפך הוא הנכון...אבל חשבתי שאוכל לקחת חלק יותר משמעותי בחייהם...הם רואים בתא המשפחתי שלהם יחידה נפרדת,במובן החיובי,יצירת תא משפחתי חדש בלתי תלוי...הייתי שם...אני מניחה שגם כך חשה אימי...רק שהיא לא נשארה מספיק זמן...
זה מאוד טבעי,בעיני,שהורים קשובים לצרכים של ילדיהם באשר הם וכמעט בכל גיל...וכולם מכירים את האמירה שאמא אחת יכולה לגדל עשרה,אבל עשרה לא יכולים לגדל אמא אחת...או אבא...אבל זה מנהגו של עולם...הגדולה של ילדים מתגלה בשעת הצורך,וזה מאוד אמיתי...
...אז השבוע ביום שני בערב הלך אישי לצינטור ומצא עצמו על שולחן הניתוחים בחצות אותו לילה בניתוח חירום...אני כותבת מילים אלו ומביטה עליהם "בחוץ"...כאילו לא עולמינו הזדעזע והתהפך בין רגע...אין מילים לתאר את הפחד שאחז בי...רק אומר שהגעתי לתחנת האחיות לבקש כדור הרגעה כי לא יכולתי לנשום מרוב חרדה ואיני טיפוס היסטרי...הילדים התגייסו...הכול עבר בשלום ב"ה...והשאר היסטוריה...נראה לי שלכל אדם יש מלאך שם למעלה...במיוחד לנשמות טהורות...(-:
...אז מצפה לנו תקופה של החלמה ושיקום ואני בטוחה שהכול יעבור בשלום ובהצלחה...@}

מלכה החדשה

על ידי הגבירה_בחום* » 22 פברואר 2009, 17:25

שלום מלכה.
זו הפעם הראשונה שאני כותבת כאן, אבל קוראת כאן זה זמן (-:
נעים מאוד @}

אתמול ראיתי בטלביזיה תכנית על משפחה שהתמודדה בכאב תהומי ובאומץ רב עם מחלה איומה שהביאה למותם של שני ילדיהם הראשונים (ותיעדה את כל השלבים בווידיאו )עד הולדת תאומים שאינם נשאי המחלה... אישי ואני ישבנו ודמענו,כמעט בכינו,ואפילו עכשיו שאני נזכרת אני דומעת ,המומה ומלאת חמלה והערצה לכוחות הנפשיים הבלתי נדלים שלהם...עם מר גורלם
גם אני ישבתי מול הכתבה הזו ומררתי בבכי, פשוטו כמשמעו. אלו לא היו טפטופים אלא גשמי זעף של דמעות. הרגשתי כאילו אני מתאבלת על יקיריי וחשבתי כמה מדהימות ומטורפות כאחד הדרכים שדרכן באנו לגדול ולהתפתח בעולם הזה, למצוא בנו כוחות שלא ידענו שיש...
בהחלט מכניס מייד לפרופורציות על כל העושר והשפע הרב שיש לנו, כשאנחנו בריאים ומוקפים במשפחתנו.

אני מוצאת עניין רב בדברייך מתוקף יחסיי המאוד קרובים להוריי.
אני כותבת לך כאן, כי יחסיי איתם לא תמיד היו כך ובעצם עברו מהפך לשמו בשנתיים האחרונות.
לפני כן, על אף שתמיד תמיד עזרו לי ותמכו בי כלכלית, תמיד היתה איזו נימה בהתנהגותם שלא מרוצה מהבחירות שלי. לפעמים הדברים נאמרו ישירות, אבל לרוב היתה שם מן ביקורת סמויה, לא מילולית, על מעשיי, על הקצב שבו אני עושה דברים, על בחירתי לא ללכת בתלם. תמיד במן תחושת החמצה או חוסר נחת שהייתי מקבלת מהם שקשה היה לשים את האצבע אבל היא היתה תמיד באוויר והמשיכה ללחוץ על הילדה שבי שרוצה שההורים שלה יהיו גאים בה.
המהפך קרה בעקבות מחלתה של אימי במשך שנה בה גם אבי היה חולה. שניהם בילו בבתי חולים ואני הייתי זו שבילתה איתם 24 שעות ביממה.
חבל שזה כך (ואולי לא) אבל רק אז נפתח שם משהו. ברזים בלתי נדלים של אהבה עזה ונתינה ללא גבולות, שמעולם לא ציפו שיקבלו (כי מעולם לא דמיינו מצב כזה של נזקקות) מאגרים שלא חשבו שיש בתוכי ובתוכם.
זה בוודאי היתה רק תחילתו של התהליך, אבל היום, עיניהם נשואות אלי בהערצה, הם מתייחסים אלי כמו אל מתנה גדולה שנפלה עליהם לפני 34 שנים ומשפשפים את עיניהם כלא מאמינים. הם גם אומרים את זה (בעבר לא אמרו, ואני כ"כ רציתי לשמוע את זה) אבל גם כשלא אני פשוט מרגישה את זה על העור ואני מצידי - אין דבר שלא אעשה עבורם, אם רק אוכל.
אני כותבת לך את כל זה, כי חשתי הזדהות עמוקה עם התחושות שתארת כאן בעבר. חשתי את האכזבה שלך מהכיוון שהיחסים עם ילדייך תפסו. חשתי את אכזבתך קצת כמו שהייתי רגילה לחוש את אכזבתה של אימי ממני. (אני מקווה שזה בסדר שאני כותבת לך, אם לא מוזמנת למחוק)
ורציתי לומר לך כבת, עד כמה ודאי ילדייך עושים את הטוב ביותר שהם יכולים, וגם אם לא, עד כמה הם ודאי צמאים למילה טובה. לקבלה. גם אם לא המציאו שומדבר (ולדעתי הם תמיד ממציאים משהו, את עצמם מחדש, גם אם זו אותה גברת בשינוי אדרת)
כוונתי כמובן אינה לפגוע, ודבריי באים מתוך הזדהות עם תחושות שהיו מנת חלקי עד לפני זמן לא רב.

שיהיה לנו שבוע נפלא ובריא... @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 22 פברואר 2009, 16:11

היי ושבוע טוב.@}
...אז הינו חולים כי נדבקנו מהנכדים...ועכשיו אנחנו בסדר....תודה לאל.
ראשית אשמח לענות לך פלונית ותודה שהגבת...
...אני לא חושבת שהמטרה שלי זה להוכיח מי צודק יותר או מי נפגע יותר או מי הצליח ל....אני חושבת שזה ברור...הכתיבה שלי קודם כל באה לעזור לי לפרוק מתחים סובייקטיביים שאני חשה מצד אחד ומוכנה ללמוד מצד שני...בין השאר מתגובות של קוראים...
...אין כאן משהו שילדי אינם יודעים או/ו שלא דסקסנו אותו...זה טיבו ודרכו של עולם...החיכוך המתמיד בינינו בסופו של דבר "מניב פרי" כי איכפת לנו אחד מהשני...ולראיה...ביום שישי האחרון נסענו לבקר את הבת בצפון....וזו פעם ראשונה שחזרנו במצב רוח מרומם...אני מרגישה משוב חיובי גם מהבן הגדול וכרגיל מהבן הצעיר...יש תקווה,אני מאמינה...כי אנחנו זקוקים זה לזה באופן טבעי...
...יש לי הערכה מאוד גבוהה לילדי והם יודעים זאת...סליחה שאני אומרת לצעירים,לא המצאתם דבר,גם אני הייתי בסרט הזה...
...וכמובן ילדי יודעים שאני כותבת...מה הם עושים עם זה...אני לא יודעת...
תודה שהפנית את תשומת ליבי לאתר הנ"ל...נכנסתי אליו...וכמובן ב"אוקיאנוס יש המון דגים..".והמבין יבין...אני מזדהה גם עם הצעירים וגם עם ה"זקנים"...האתר הזה מוכיח את טענתי ולכן יש צורך לתעל את כל האנרגיות באשר הן כדי להוציא "קיטור"...להידבר ולא לשמור בבטן...אחרת זה כואב...אז שיהיה לנו שבוע נפלא ובריא...@}

מלכה החדשה

על ידי פלוני_אלמונית* » 14 פברואר 2009, 17:30

שבת שלום מלכה.
האם יצא לך לקרוא את השיחות בדף אמא שלי עברה את הגבול? אולי תוכלי לראות גם את הצד השני יותר טוב. אה, ויש שם גם את סיפורה של אמא ותיקה מנקודת מבט שלך, אמא לבוגרת.

ועוד משהו קטן, את חוזרת די בקביעות על המשפט: למזלי יש לי את אישי,אחותי וחברות טובות ואני חושבת לעצמי שאולי גם הילדה שלך מרגישה את זה. אולי היא מרגישה שאת לא מתייחסת אליה כשווה, כחברה אלא כמישהי שצריכה עזרה ועצות? מה הילדה שלך היתה מרגישה לו היתה קוראת כאן את דברייך? האם היתה נפגעת?

<רוזמרין>

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 14 פברואר 2009, 12:26

היי ושבת שלום @}
אתמול ראיתי בטלביזיה תכנית על משפחה שהתמודדה בכאב תהומי ובאומץ רב עם מחלה איומה שהביאה למותם של שני ילדיהם הראשונים (ותיעדה את כל השלבים בווידיאו )עד הולדת תאומים שאינם נשאי המחלה... אישי ואני ישבנו ודמענו,כמעט בכינו,ואפילו עכשיו שאני נזכרת אני דומעת ,המומה ומלאת חמלה והערצה לכוחות הנפשיים הבלתי נדלים שלהם...עם מר גורלם (אני בטוחה שיש סיפורים רבים נוספים...)
...ואז אני חושבת על "כל ההתעסקויות" היומיות שלנו באשר הן...תמיד יהיה "...כן אבל..." כולנו מכירים את כל הקלישאות ש"להיעלב" זו בחירה...למרות שאני מורידה את מדד ההתייחסות שלי למה שקורה ביני ובין ילדי במיוחד ביתי,עדיין אני מבינה שעוד לא הגעתי לתחתית...וזה כמובן מתסכל מאוד... גם אם אני יודעת שבאמת בורכתי...אני שואלת את עצמי אינסוף שאלות...שלרובן אין מענה...אני יודעת שהם אוהבים ומעריכים אותי בדרכם...ואולי עלי להסתפק בכך...ואולי יש לי ציפיות שאינן תואמות לילדי... למזלי יש לי את אישי,אחותי וחברות טובות... אבל גם אם זה חשוב ונפלא,זה אף פעם יכול להיות תחליף...כולי ירוקה מקנאה לכל הורה שהולך או יושב מחויך עם ילדיו...אבל מפרגנת להם בליבי...יש לי תפילה אחת בלב שנזכה להיות מאושרים ושלמים...עם כל הבחירות שלנו בחיים...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 11 פברואר 2009, 22:10

היי מי מה ותודה...@}
שמחה מאוד לעזור לך...הכתיבה מסייעת לי, ברמה שאני "אומרת" דברים ומוציאה החוצה...לא הצלחתי להעביר את המסר שלי לבתי...וזה לא אומר שהיא בת רעה או לא מבינה... נהפוך הוא...
אני מבינה אותך יותר ממה שאת חושבת... הייתי "בסרט" הזה עם אימי בתקופה קצרה מדי(אימי נפטרה כשהייתי כבת 24 אמא לבני הבכור בן השנה...)אין יום שאני מרגישה את החסר הזה...למרות שקרוב לוודאי הייתי מגיעה לאותו מקום שאת וכל הבנות או/ו הבנים...נמצאים...
...את מה שאת כותבת, אמרה לי בתי ישירות,בפנים...לא מזמן...וזה כאב מאוד והפיל אותי לקרשים... למזלי יש לי בן זוג תומך,אחות יקרה וחברים...אני אדם מאוד עסוק ונותנת מעצמי המון ובכיף...אבל למדתי להשלים,לזרום,לקבל ולאהוב את המצב...(כאילו שיש לי ברירה)...
...אני חושבת,שאת יכולה למצוא דרך יצירתית להביע את אהבתך לאמך כך שתוכלי לחיות עם זה בשלום... וגם לשמש דוגמא טובה לילדייך...יום אחד תהיי גם את שם...והזמן טס...בהצלחה @}

מלכה החדשה

על ידי מי_מה* » 08 פברואר 2009, 22:20

קוראת.
אני נעזרת הרבה באמי, הקשר שלה עם הנכדים הוא על בסיס כמעט יומיומי וזו אהבה נקיה וללא תנאים בשני הכיוונים. אתי, הדברים שונים. כשאני קוראת אותך אני מתחילה להסתכל על הדברים מנקודת מבטה של אמי. אני מניחה שגם היא היתה שמחה ליותר קרבה ביננו. יותר פתיחות ושיחות, יותר חברות. אבל אני לא מצליחה להיפתח בפניה. מספרת לה דברים אשיים רק במקרים נדירים. אני יודעת שלפעמים זה פוגע בה. זה קשה מאוד לשנות את זה. מאוד מאוד.

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 08 פברואר 2009, 14:28

היי.שוב יום א' ולצערי עדיין לא במיטבי.למרות שאין כמעט חורף נדבקנו מווירוס מעצבן שלא רוצה ללכת...אבל זה זניח...@}
...החיים זורמים במסלולם וכשאני מקבלת אותם כפי שהם,אז קל לי יותר,יחסית...לא השתנה דבר... פשוט,חשוב לי יותר שאני מוכנה לעשות פשרות ובעיקר למען השקט הנפשי שלי...
בסוף השבוע הזה,ביום שישי, קיבלנו את הילדים של הבן הגדול...היה נחמד ונעים...למרות שלא ברור מדוע הילדים/הנכדים, יוצאים מגדרם ומשתוללים באופן יוצא דופן אצלנו...אבל אנחנו מקבלים הכול בשמחה ובאהבה...
למחרת,בשבת,במקום שהילדים מהצפון יגיעו נסענו אליהם,כי שוב חלו ואנחנו מאוד מתגעגעים אליהם...
...ואז שמתי לב לתופעה, שבעצם אין לנו אפשרות לנוח אצלם וגם הם לא יכולים ללכת לנוח ואנחנו והם יוצאים מותשים מהביקור... אובייקטיבית...ולכן בשלב מסוים התקפלנו וחזרנו הביתה...לעומת זאת הבית שלנו ערוך תמיד לילדים וגם אפשרות לנוח במשך היום הארוך.מיטות,מזרונים,שמיכות,מה שיש...למרות שהבתים של הילדים בגודל סביר הם אינם ערוכים לאירוח שכולל לינה או/ו מנוחה...וחבל...היום אני יכולה להבין את אבי שאמר שהוא זקוק למיטה שלו...ואין לזה קשר לגיל...השבת חשובה מאין כמוה להתארגנות... בדרך לשבוע הבא...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 26 ינואר 2009, 12:12

היי כבר יום שני וגם אני באופנה לצערי...הצטננתי קשות ...נדבקתי מהנכדים...זה חלק בלתי נפרד מהזכות ליהנות מהם....גם השנה לא התחסנתי,איני מאמינה בחיסון על סמך ניסיון קודם...
בשבוע שעבר הינו בחתונה מדהימה בנמל ת"א,בת של חברה נישאה שם...הקשר בינה לבנותיה מאוד מיוחד ומעורר השראה.אני מאחלת לה שזה ימשך גם בעתיד...הדשא תמיד נראה ירוק יותר אצל אחרים...
...אני לומדת להצטמצם ב-ד' אמותיי ושמחה שהם מאושרים ובריאים...עדיין יש לי קושי לעכל את העובדה שאיני יכולה לפנות ישירות לילדי "לפתוח את השורות" ולהרחיב את הלב גם למשפחת אחותי...אני מכירה לא מעט משפחות שהקשר שלהם מצומצם ולא פתוח,כמו אצלנו ,והם מאוד שלמים עם עצמם...לפחות כך מציגים זאת...לכל משפחה יש את הסייגים שלה...
...השבוע הולך להיות לא קל בלשון המעטה...חוץ מהעבודה,אמנם לא רבה,הבן הגדול יוצא לחופשה... ואני מגויסת...הבת תגיע בסופשבוע זה בהרכב מלא...צריך הרבה כוח והרבה אורח רוח...אבל זה טעם החיים...בלעדיהם הזמן עומד מלכת ומחניק...וכך יש למה לצפות...@)

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 18 ינואר 2009, 21:04

היי ושבוע טוב בתקווה לשלום ושקט בארצנו והבאת גלעד שליט הביתה לארצנו.אמן.@}
...השינוי בדרך החשיבה שלי עוזר לי מאוד.איני מחכה עוד לצלצול הטלפון על מנת לדעת מה קורה ומי מגיע בסוף השבוע...
אני,מתכננת את סוף השבוע לפי ראות עיני...איני מבטלת עצמי בפני ילדי בצפייה דרוכה...ואיני מוותרת על המפגש איתם...זה אפשרי למרות הגעגועים לנכדים בעיקר...
סוף שבוע זה היינו בצפון.בילינו עם משפחת אחי בעלי,טיילנו וגם נסענו לבקר את הנכדים בצפון...
הנכדים "הגדולים" (3- ש' ו- 5 ש')כמובן שמחים לקראתנו מתוך הכרות קודמת עמוקה רק הפצפון מסתכל עלינו בסקרנות מה, כאילו אומר "מי אתם...?" ולוקח לו זמן להסתגל אלינו... ואז כמובן נגמר הביקור...ויש להניח שבפעם הבאה נתחיל שוב הכול מהתחלה...אבל זה כדאי וכייפי...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 15 ינואר 2009, 21:32

קיבלתי מייל זה מאחותי ואני חושבת שכדאי שיקראו אותו כמה שיותר אנשים!!!!
חובה לקרוא ולהעביר בארץ
מה שנכון - נכון !!
קראו איזו תגובה מדהימה השיבה מישהי לערבייה מחיפה שטענה שארץ ישראל היא של העם הפלסטיני -
הכתבה " ליברמן , אנחנו עוד נדרוך עליך " ותגובתה של ערבייה ישראלית בשם סמר לכתבה זו הביאו את הגולשת דרורה להגיב
זה מה שסמר ) הערביה מחיפה ( כתבה :
אנחנו לא ערביי ישראל ... אנחנו פלסטינים אזרחי מדינת ישראל . והאזרחות שלנו היא דבר טכני הכולל דרכון ותעודת זהות ישראלים שאנחנו מציגים עפ " י בקשת המוסדות המבקשים . ל -נ -ו יש לאום ולפיו אנחנו פלסטינים ערבים . אנחנו לא ערביי המדינה הזו , ואנחנו לא מסכימים להיות מיוחסים לה כלל וכלל . א -ת -ם חסרי לאום . ל -כ -ם יש דת שקוראים לה יהדות !! ואתם משתייכים לה , ותו לא !!! היצירה היחידה שלכם היא השפה העברית . מלבד ה , אין דבר אחד שהצלחתם ליצר תוך ה - 58 שנים ששהיתם פה ככובשים על אדמתו של עם אחר .!! אתם פשוט עם בלי תרבות , ובלי שום עבר שמצדיק התגאות בו . אתם פשוט פרטים שנאספתם מהגלות , הגעתם בחוצפה , כדי לממש את זכותכם להגשמה עצמית , על חשבונה של הזכות הזו של עם אחר . את השלום נוסח רבין רצחתם לנצח ! אז .... תתביישו לכם , כי לנו כבר אין מה לדבר איתכם . ואני נמנעת פה מכל הכללה גורפת . לי יש חברים יהודים שהם כמו אחים שלי , ואני מוקירה אותם מאד , אבל ישנם עמים שכדי להתקיים שוללים את קיומו של עם אחר .
וזו תגובתה של דרורה :
סמר מחיפה ,
אין ב מדינת ישראל או בשטחי ארץ ישראל אף לא ערבי אחד שאין לו ארץ מולדת ערבית ) ועל כן אתם ערבים .( פלשתם / זלגתם / חדרתם - לארץ ישראל בחסות , עידוד וגיבוי הכובש העותמני והכובש הבריטי אך לא הפכתם עקב כך לבעלים או ריבונים . פתחי את מפת העולם , ערביה מישראל . תגלי ששטח המדינות הערביות ) 22 ( גדול משטחה של יבשת אירופה , ושטחן של כל המדינות
המוסלמיות ) 56 ( מכסה כשליש מכדור הארץ . שטח אדיר שאין לתארו . משאבים של נפט ועושר לאין חקר . אז על פניו נראה שזה ממש בסדר שלעם היהודי תהיה מדינה אחת קטנטונת משלו , מבלי שיהיה עליו להתחלק בה עם עוד עם ערבי מוסלמי , לא ? ובואי ואומר לך כמה מילים על ה " עם " הפלסטיני . אתם אינכם עם . אתם פיקציה מוסלמית שמטרתה אחת ויחידה - לכבוש את ארץ ישראל .
נתחיל עם השם שלכם :
הרומים שכבשו את ישראל קראו לה כחלק מאקט הכיבוש ' פרוביניקה פלשתינה ' - על שם הפלישתים שישבו בערי החוף הישראליות . הפלישתים היו יורדי ים אדומי שיער שהגיעו לחופי ישראל מ _ א _ י _ ר _ ו _ פ _ ה ונעלמו מאזורנו כ - 1600 שנה לפני הולדת מוחמד . אין לערבים שמקורם בחצי האי ערב כל קשר לפלישתים - לא גנטי , לא דתי , לא תרבותי , לא היסטורי ולא גיאוגרפי . אתם ערבים ולא פלישתים . באותה מידה יכלו הרומים לקרוא לישראל פרוביניקה שוויצריה . האם זה היה הופך אתכם לשוויצרים ?
ואשר לארץ ישראל , סמר מחיפה .
תבחרי כל תיעוד היסטורי , כל מפה היסטורית , כל היסטוריון מקו בל ע " י האקדמיה הבינלאומית שיראה לנו איפה פלסטין , מתי הייתה אי פעם בהיסטוריה האנושית מדינה או ארץ שנקראה פלסטין , מתי היה אי פעם בהיסטוריה האנושית " עם " שקראו לו העם הפלסטיני , מי אתם , מאין באתם ומה הקשר שלכם לשטחי ארץ ישראל . לא מצליחה למצוא אף לא פרט אחד בשום מקום בעולם , כולל לא אצל חוקרים מוסלמים וערבים ) כולל הקוראן שבו ארץ ישראל נקראת ' ארץ ישראל , ארצו של עם ישראל ' ( שיאשש את טיעונייך . יש תיעוד בריטי מתקופת המנדט הבריטי , תיעוד תורכי מ התקופה העותמנית , תיעוד של כל הכיבושים שהיו על ארץ ישראל - אין זכר לא לעם פלסטיני ולא למדינה פלסטינית . ובכן , בואי נסכם שאם תמצאי כל תיעוד שהוא ) שאינו חלק מהתעמולה הפלסטינית המשנה עובדות היסטוריות בדיעבד ( - להיותכם וקיומכם בארץ ישראל - כבר יש לנו משהו להתחיל ממנו . אתם צב יר מקרי של פלגים ופלנגות מרחבי העולם המוסלמי , השונאים זה את זה כמעט . . . כמעט כמו שאתם שונאים אותנו . זה למעשה הדבר היחידי המאחד אתכם - השנאה לציונים . זה בסיס עלוב ביותר לכונן על גבו עם ! ב - 1948 היה מספר הערבים שישבו בארץ ישראל זהה למספר היהודים שישבו בא רצות ערב . המאה העשרים הייתה מאה של הגירה וחילופי אוכלוסין על פני כדור הארץ כולו . כל היהודים מארצות ערב היגרו למולדתם ישראל . כל
הערבים מישראל היו אמורים להגר חזרה לארצות מולדתם הערביות
.. לא רק שלא עשיתם כך - המשכתם להסתנן ולחדור לשטח ישראל בכל צורה מתוחכמת שאפשר להעלות על הדעת , ושמדיניותה הרופסת של מדינת ישראל אפשרה לכם . למעשה יש לכם היום מדינה פלסטינית , היא ירדן . אבל אתם רוצים לעצמכם שלוש פלסטין - ירדן , " פלסטין החדשה " שתקום ברצועת עזה והגדה , וכמובן שע רביי ישראל המזהים עצמם כפלסטינים ימשיכו להתגורר בישראל ויביאו אליהם עוד ועוד " אחים " פלסטינים מרחבי העולם . כך שבעוד עשור או שניים יהיו היהודים מיעוט בארצם וגם ישראל תהפוך לפלסטין . לא מתאים לנו . ולכן זה מה שבסופו של דבר יקרה , גם אם השמאל שלנו מפזר אשליות ה ממלאות את ל בכם תקווה גדולה : יהיה עליכם לחזור לארצות מולדתכם . זה יקרה או בטוב או בחר ב . במשך השנים ) עם ההתיישבות הציונית ( אימצתם לעצמכם את האתוס היהודי , כלומר - קדושת ירושלים וזכות השיבה לציון . אמנם בניתם מסגד במרכז קודש הקודשים היהודי ) מנהג מוסלמי נפוץ בעולמנו ( , אך עירכם הקדושה היא מכה ולא ירושלים וזכות שיבה יש לכם רק למולדתכם הערבית ולא לציון .
לסיכום , אפנה אותך לספר חביב ומלא הומור . שמו " מסע תענוגות בארץ הקודש " והוא נכתב ע " י סופר בשם סמואל לונגהורן ) הידוע בכינויו מרק טווין ( ב - 1867 . הוא סייר בישראל ל אורכה ולרוחבה . הוא לא ראה כאן לא פלסטינים , לא בוסתנים מוריקים , לא כפרים ערביים , לא ערים שוקקות . כלום . הוא ראה ומתאר עזובה , ביצות , כולרע , קדחת , חולות " . ארץ הבכא " , כך הוא כינה את ארץ ישראל . כל מה שיש כאן , גן העדן הזה הנקרא ישראל – בנה הגניוס היהודי . אין פלא שאת ואחייך חומדים אותו !
ואם את יושבת בביתך המחובר לחשמל ומקלידה תשובה במחשב , זה כי הציונים סידרו כאן מדינה המאפשרת לך לחיות ברמה שונה לחלוטין משל 99% מאחיותייך במדינות ערב .
אזרחית יהודייה ישראלית , בעלת המקום
יישר כח עם ישראל !!

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 11 ינואר 2009, 22:53

היי ושבוע חדש בפתח.(-:
אמנם אנחנו בתקופת מלחמה ואחותי ומשפחתה נמצאים בדרום בתחום 40 הק"מ המסוכנים אבל אני מקווה שיהיה סוף טוב למלחמה הצודקת שנכפתה עלינו...והעיקר שגלעד שליט יחזור הביתה בשלום!!!
בזמן כזה הכול מתגמד ומקבל את הפרופורציות הנכונות...
ברוך השם הכול בסדר אצלי.רגוע ושקט משהו.נראה שה"סוויטש" שעשיתי עוזר לכולנו והחיים נמשכים וזורמים בניחותא...המשפחה יקרה מדי למשחקים מיותרים...טוב שיש בעל ואחות תומכים וחברים קרובים שמשלימים את החסרים שיש לי מדי פעם...
הסלולר.אנחנו בעידן שאנשים אבדו את הפרופורציות וניתן לראות את כולם מדברים בלי סוף ובכל מצב ועניין...גם בשיעורים שונים הוא מצלצל כאילו אי אפשר לסגור או לפחות להשקיט כי נשיא ארה"ב, לפחות, צריך להתקשר...באמצע פגישת חברותית מצלצל והאדם אינו טורח לסגור או לפחות לקצר את משך השיחה...פשוט לא נעים בלשון המעטה...הערתי בעדינות לחברה...ומיד פצחה בהסברים בחשיבות השיחה... בהזדמנות הראשונה נתתי לה לטעום את התחושה...התופעה פשוט לא חזרה...איני מקטינה בזכות חשיבות המכשיר...אבל יש להפעיל הגיון בריא שלא לדבר על הסכומים האדירים שאנשים משלמים לתענוג המפוקפק שהרי זה אינו במקום פגישה פנים אל פנים...וגם ניתן להשתמש בטלפון הרגיל מהבית...פשוט דחיית סיפוקים...אז שנשמע בשורות טובות ושיהיה רק טוב @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 03 ינואר 2009, 09:59

היי ושבת שלום.@}
אחרי הגאות בא השפל וחו"ל...אז דברים נרגעו...נוצר דיאלוג...הובהרו דברים...מסתבר,לדברי הבת,שגם לה העיק הנטל...אני מבינה שאנחנו מדברות בשתי שפות שונות ואין יותר ציפיות או מחוות...איש איש באמונתו יחיה...הקושי הגדול שלי היה ,הנתק מהנכדים או כמו ששאלתי "...האם אני אהיה עוד מספר סטטיסטי..."
איני חושבת יותר ממה שצריך...הכול פשוט וברמה הבסיסית...אחרי חודש דמעות...זה פשוט נגמר...הבת יצרה קשר...באה אתמול עם הקטנים שמאוד התגעגעו...אצל ילדים מושג הזמן לא ברור ממש והם פשוט סוגרים פערים מיד...התעסקתי אתם ונהניתי בכל רגע...
יש משפחות שמתכנסות כולן יחד,הבלגן גדול רעש והמולה מבורך...אבל אני איני נהנית כלל...נהפוך הוא אני מתוסכלת...טרחתי הכנתי התכוננתי... ואיני נהנית כלל כי איני יכולה להתמקד במשהו אחד או לתת תשומת לב ראויה לנכד זה או אחר...במיוחד אם יש חשד לקנאה אם התייחסתי לנכד אחד יותר ממשנהו...הצעירים שמחים להיפגש ולקשקש ואני אובדת עצות...
לכן החלטתי להפריד באירוח...זה עובד יפה מאוד מניסיון של פעמים אחדות בתקופה האחרונה...וגם אני זוכה להתייחסות של הילדים שלי...אם כל כך חשוב להם להיפגש שיזמו גם הם בעצמם...ואכן הסיטואציה החדשה יצרה מציאות חדשה...נפגשים גם בלי כולם...ובכיף...
לעיתים אנחנו מתעסקים בזוטות כשבחוץ אנשים נאבקים על היום יום ובמיוחד בזמן מלחמה...אבל זה קורה בשני מישורים שונים שזורמים במקביל... העולם או המציאות אינה נעצרת לרגע...
...איני יודעת איך לעכל את אחד הדברים שביתי אמרה לי...שיש בה איזשהו פחד ממני...הייתי המומה... בלשון המעטה...איני אמא מכה...זמינה ומוכנה תמיד לילדי...גם לה היה קשה להסביר למה היא מתכוונת...כנראה,בעיקר פחד מביקורת...(אני פחדתי מאבי שהיה אדם מאוד קשה ואלים...קיבלתי מכות אבל זה היה נורמטיבי בתקופתי...כולם קיבלו מכות...)למען האמת נעלבתי...למרות שאי אפשר להתווכח עם תחושות של בנאדם...
מפריע לה שיש בי רצון יתר לעזור...לא הבנתי...אבל קיבלתי...כאילו שיש לי ברירה...אדם יכול לוותר על הרבה דברים בחייו אבל לא על הקשר עם ילדיו...זה משהו נשמתי, קראמתי...
שמחתי שהילדים היו אתמול,יתרה מזו היינו מאושרים ונרגשים לראות את הנכדים...אמנם לא נשארו ללון אבל היינו גמורים וסחוטים...ופשוט נפלנו שדודים לשינה מוקדמת וארוכה...שבת שלום @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 25 דצמבר 2008, 23:39

חג חנוכה שמח.
בד"כ אני מאוד עסוקה בימים של תחילת השבוע ומתפנה לכתוב בסוף השבוע.האירועים האחרונים שחוויתי לא היו קלים ולכן נמנעתי מכתיבה כלל...מאחר והמחשב לא פתוח כל הזמן גם מחשבות שעולות והייתי רוצה להעלות על הכתב מן הסתם מתמסמסים ונשכחים...
משפחה.נולדתי להורים ניצולי שואה ולכן מן הסתם המשפחה שלנו קטנה ביותר...לא סבתא ולא סבא...דודה אחת לא מוצלחת לרפואה...וכמה בני דודים רחוקים מדרגות שונות...תוסיפו מצב כלכלי על הפנים של ראשית המדינה ותבינו שלעיתים ששכן או/ו חבר קרוב אומץ בחום כבן משפחה...אין לי ספק שרבים מבני גילי מהנהנים...וכך גם אני, גדלתי והפכתי חבר קרוב להיות בן בית משמעותי...
החלום היה לבנות משפחה גרעינית רחבה יותר על הבסיס הצר הקיים...אימי נפטרה בגיל צעיר וכך נותרנו אחותי ואני שיש בינינו קשר עמוק ומשמעותי למרות הריחוק הפיזי...
כל אחת מאתנו בנתה משפחה והיינו מתראים בחופשות וחגים וכשיתאפשר...לילדים שלנו שגדלו נותרו סבא מצד אחד וסבתא אחת מצד שני...ושוב החברים "שיחקו" תפקיד חשוב במשפחה...נקודת הזינוק שלנו כמובן הייתה גבוהה מזו של הורינו ויכולנו להעניק לילדינו רווחה גדולה יותר...ואפילו סבים משני הצדדים לנכדינו...אבל ככל שהזמן עבר גיליתי שהדפוס של הרחבת המשפחה ע"י אימוץ חברים המשיך גם בדור של ילדיי...כאילו,משפחה זה נתון,אבל חברים ניתן לבחור...
היום אני מכה על חטא שלא הגבתי בזמן והתנגדתי בתוקף...כשנולדו הנכדים אצל הילדים הזמינו רק את המשפחה מהמעגל הקרוב ביותר,אחים וסבים לטקס הברית ואח"כ חגגו במסגרת מצומצמת...וכך אחותי שהיא דודה יחידה וילדיה נשארו "בחוץ" וכנ"ל אחי בעלי...השלב הבא היה כמובן הרחקת הזקנים... כלומר,"משתמשים בזקנים" לפי הצורך...בייביסיטר...וכד'... מותר לנו להנהן,להסכים לארח... אבל אסור לנו להביע דעה...ואם בכל זאת העזנו..."עונש" מניעת הנאה מהנכדים...ב"מלחמה" או מאבקי כוחות אין מנצחים יש רק מפסידים!!!
...לעיתים קוראים או שומעים על ניתוקים כאלה במדיה וחושבים שאנחנו מחוסנים,אצלנו זה לא יקרה... אל תהיו שאננים כל כך.צריך להיות ברורים כלפי הילדים ובזמן אמת...הייתי אומרת שהסבים צריכים להתאחד,לא לפחד,מי ששותק היום,הוא הנפגע של מחר...כמובן תמיד נדמה שהדשא אצל השכן ירוק יותר...עד שקצת מגרדים את הקצה הרגיש...ושוב מתברר שגם אצלם לא הכול תקין...וחבל...
...גם הילדים/האחים עצמם צריכים להגיב ולא לעבור לסדר היום...יהיה בסדר...זו טעות חמורה שתהיינה להן השלכות עם הזמן לגבי ילדיהם...וכולם מכירים את הסיפור של האב שארז לאמו הזקנה תרמיל עם שטיח קטן במטרה לשלחה לדרכה כחפץ שאין בו תועלת וראה להפתעתו שהבן מחלק את השטיח לחצי... תמה האב,והבן השיב "בשבילך אבא כשתהיה זקן..."
...אמנם מאוד נפגעתי...אבל מה שלא הורג מחשל...החיים יפים אז חייכו ותמשיכו בכיף את שגרת חייכם...ותעשו מה שטוב בשבילכם...@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 13 דצמבר 2008, 21:00

תודה טליוש.במשפחה שלנו יש יותר מדי חכמים וידענים ופחות מדי מקשיבים.החלטתי שנגמרו האשליות ונותרו התפכחויות...איש איש באמונתו יחיה...כנראה,כידוע,אי אפשר לקצר תהליכים...
שבוע טוב וכייפי...|L|

מלכה החדשה

על ידי טליה* » 11 דצמבר 2008, 22:45

למלכה.
לפעמים "נותנים אגוזים למי שאין שיניים....."
חבל שההורים אינם מקשיבים ומיישמים את הידע הרב והניסיון שיש לך .
הקושי לצפות בסבל של בן משפחה כשיש לך את היידע וההבנה כיצד ניתן לעזור לו .
מצד שני - אין הענות והקשבה לקבל את הצעותיך הטובות .חבל .....
אולי יום אחד יפקחו עיניים , אוזניים ואת הלב...(())

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 11 דצמבר 2008, 22:45

היי שבוע קשה במיוחד עבר עלי...ואין ברצוני לפרט...תודה לאחותי היקרה שהייתה איתי יומיום(בטלפון) ...כל החיים לומדים ועדיין נשארים טיפשים.
הפקת מסקנות בונות ולמידה הן העיקר.כמו,להסתכל על החצי כוס המלאה...אם אינך יכול להילחם בם,תצטרף אליהם... נדהמת לקרוא בעיתון האחרון של שבת מעריב על סבתאות אחרת ,שלמה ...שאני מאמינה שיש רבות כאלה שאין גבול לנתינה שלהן ,אבל אני גם בטוחה שיודעים להעריך ולהוקיר אותה כיאות...על פני הרצף מניחה שיש כל מיני סבתאות,השאלה מאיפה מסתכלים עליה...וצריך לזכור שהצעירים של היום הם הזקנים של מחר...ואין חדש תחת השמש...אבל אף פעם לא מוכנים אליה...חשוב להצטייד בלובי של חברות טובות...
הכי טוב לשחק את המשחק של החרש,העיוור והאילם ואז כולם מרוצים...לא?! לחייך ולהנהן.לאהוב ולפרגן,ללא הבעת דעה לטוב ולרע...החלטתי לאמץ גישה זו למען השלווה הנפשית...שבת שלום @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 06 דצמבר 2008, 20:24

שבוע טוב!!!
...תמיד קשה לכתוב את הפתיח...איך ומה לכתוב...
במשך השבוע תמיד עולים רעיונות שונים "שנכתבים" במוחי הקודח...ואני מצטערת שלא העליתי מיד על הכתב.כי,כמו שעלו נמוגו...וחבל...לעיתים זה "לא מתאים" לבלוג...ואח"כ זה בכל זאת עולה,כי זה לוחץ מבפנים...לא פעם שמעתי על אנשים/כותבים שיש ברשותם תמיד פנקס ועפרון זמין...אולי צריך לאמץ זאת...
...אז לפני כשלושה שבועות התלונן נכדי הבכור על כאבי ראש חזקים מלווה בבכי חזק...כמובן שרצים לרופא/ים לבדוק...ואז הרופא אומר נחרצות לילד אין כלום?!..."נודניק"...ובכל זאת...
כמובן שאין לי/לנו זכות להתערב...ולכל עצה מרימים גבה...אבל כשזה לא הפסיק,אחרי שבועיים הסכים בני לאפשר לי לקחת את הנכד לנטורופת והומאופת בעל מוניטין ידוע שמבצע בדיקה גם בעזרת אנליזה של דגימת שיער מהראש...המסקנות היו בין השאר שינוי רדיקאלי של התזונה ותוספי מזון... ואח"כ הנכד נשאר אצלי ללילה והיה מאוד מרוצה...ובאמת חל שיפור מה והעיקר הילד עשה שינויים משמעותיים...
כידוע איננו חיים בואקום וכשילד אחד מקבל תשומי מלא חופניים איך שהוא יש משבר אצל ילד אחר, אמיתי לחלוטין...וההורים מותשים...לכן כל דבר מקפיץ ומעורר אנטי..."אוף"...
...בין השאר נדרש מהנכד פעילות גופנית יום יום...אז השבוע הוא הלך לצהרון הישן כדי לשחק כדורגל וחטף בעיטה חזקה בשוק הרגל...חזר בוכה ובלי יכולת לדרוך על הרגל...אמו התעצבנה...וחשבה שהוא משחק אותה.ניסיתי להרגיע אותה?! דרך הטלפון,הבן היה עסוק...שוחחתי עם הנכד שבכה מכאב ושוב הרגשתי חוסר אונים...נראה לי שכל אחד מההורים הציע שהשני ייקח אותו לרופא...ואכן יומיים אח"כ גובסה רגלו מהקרסול עד מחצית הירך בגין שבר... ברור לי שאין לי זכות התערבות...ואני מאוד זהירה לא להתערב שלא לצורך...אבל בתוך תוכי רתחתי...וחשבתי לעצמי אולי כדאי שהנכד יגור אתנו למשך שנת לימודים אחת...דיסקסתי את זה עם אחותי...והרעיון נראה לה...
היום פגשתי את הנכד+גבס+קביים וכל המשפחה בנמל...ועלתה סיטואציה בה העליתי את הרעיון לבני וכלתי...אני חושבת שהם היו המומים...אחרי רגע ארוך שאלה כלתי אם היא אמא לא טובה...עניתי לה שלא מדובר בה אלא בנכד...היא עצמה הודתה שהנכד אמר שהדבר הכי טוב שהיה לו שבוע שעבר השהייה אצל סבים...אבל ראיתי שהיא קיבלה את זה קשה...
יש מקרים שבהם מכל מיני סיבות נכד גדל אצל הסבים בהסכמה וכולם מרוצים... הנכד בן עשר בוגר לגילו וחכם...אפשר גם לשאול את פיו...
...אני משערת שלכל משפחה יש את ה"סיפורים" שלה וכל אחד מתמודד עם זה בדרכו...אז אסתפק בסיפור זה לשבוע הזה...@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 23 נובמבר 2008, 12:03

בוקר טוב ראשון שטוף שמש ורגוע.
כידוע,הזמן הוא הרופא הטוב ביותר לכל מצב וחולי...ככל שמתרחקים מהגורם/ים שהפריעו,כך השפעתם קטנה.עם הזמן הופכת מינורית ומציקה פחות גם אם לא חולפת לגמרי...אם תרצו הכול במוח שלנו ויש בכוחנו להסתגל או/ולשנות את המצב שלנו ולהסיט אותה לאפיקים חדשים ולתעל אותם תרתי משמע... ויש אינסוף אפשרויות...תבדקו ותראו...
בני הצעיר אומר אין צורך "לרוץ" אחרי...להיפך צריך לפעמים להתרחק ולתת להתגעגע...ואם בכל זאת זה לוקח יותר זמן סימן שאצלם הכול בסדר ועלי לשמוח...
נכון! עדיין יש צורך ורצון שדברים יהיו אחרת...מאחר ואין ולא יכולה להיות לנו שליטה,ההיפך הוא הנכון... חשוב יותר לשנות את עצמנו או/ו צרכים וסדר עדיפויות...מאוד עוזר לשקט הנפשי האישי ולטובת הכלל...
לדוגמא השבת האחרונה.במקום לארח התארחנו.איני זקוקה לטקסי אוכל מספיק לי הביקור לראות את הילדים והנכדים...בבוקר שבת הוזמנו לארוחת בוקר אצל חברים בכיף,בפעם הקודמת ויתרתי לטובת נסיעה מוקדמת לנכדים בצפון והצטערתי...למדתי את השיעור שלי...ונסענו לבקר לקראת הצהריים והיה פשוט נפלא...חזרנו שמחים,רגועים ומאושרים...יש זמן ועת לכל דבר...@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 16 נובמבר 2008, 12:22

תודה טליוש מכל ה- |L|

מלכה החדשה

על ידי טליה* » 14 נובמבר 2008, 09:58

למלכה'לה .

אבל אסתפק בתקווה לממש אחת לאחת את הרשימה...הסדר לא חשוב,העיקר המטרה...flower
מאחלת לך שכל משאלותיך תתגשמנה . (())

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 11 נובמבר 2008, 23:22

היי.יום ג' פעמיים כי טוב.לא להאמין אבל עברה שנה מאז פתחתי את הבלוג וקצת יותר מאז שברתי.... ככל שאני חושבת על זה יותר,אני נדהמת...אמנם דברים התאחו...תרתי משמע...אבל לא חזרו לקדמותם.. וכנראה גם לא יחזרו לעולם מן הסתם...החיים חזרו,אבל לא למסלול הרגיל מכל הסיבות שבעולם...בכל זאת קרה משהו...שנה לא פשוטה,למי שעקב אחרי "כל האירועים"...וצריך להסתכל קדימה,הלאה...
... חוזרת לפעילות רגילה במכון שאליו הייתי רגילה...פרויקט שיפוץ הבניין עומד בפני סיום ואני שואלת את עצמי מה עכשיו...הייתי רוצה לעשות "סוויטץ" ולא בדיוק יודעת למה...אולי כלום...
מסתבר שלאדם יש יכולות הסתגלות בלתי נדלים...צריך רק להאמין בעצמכם ולרצות...ואז זה מגיע למזלנו... אני יודעת שאני מדברת ברמזים בלבד...אבל המבין,יבין...
...עדיין מאוד מתגעגעת לנכדים שגרים "רחוק" (הכול יחסי)...
...עדיין מתגעגעת לתחושת יתר של חמימות מביתי...
...עדיין מתגעגעת לשיתוף פעולה הדדי עם בני הבכור...נשארו דברים פתוחים שבוחרים להתעלם מהם...
...עדיין מקווה שהבקשה שלי,לפגוש כל אחד מילדי באופן אישי,יתממש...
...עדיין חולמת להגשים נסיעות לפרק זמן ממושך יותר עם אישי...ללכת קצת "לאיבוד"...
...יכולתי להמשיך כך ולמלא את הדף...אבל אסתפק בתקווה לממש אחת לאחת את הרשימה...הסדר לא חשוב,העיקר המטרה...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 02 נובמבר 2008, 13:51

היי ושבוע טוב ומבורך @}
לא יאומן הזמן כל כך נזיל וחמקן שאיני מאמינה שלא מצאתי זמן לכתוב...קודם כל עסוקים וטרודים אבל ב"ה בריאים.בד"כ הכול רגיל...(no news .good news… ).
...שבוע שעבר הייתה לנו הפתעה נעימה הבן הזמין אותנו לארוחת ערב של שבת...והיה נחמד מאוד...רגוע...
...בסוף שבוע האחרון הפתיעה אותי הבת והגיע לביקור של סופשבוע עם הקטנים שאני בגעגועים תמידיים אליהם...כמובן גם האחים באו בערב שישי והיה שמח תרתי משמע ואחותי שהייתה בצפון גם עברה בביתנו...איני רוצה לתאר איך נראה הבית כאשר כולם מגיעים...הבלגן חוגג...אחותי אומרת שזה לא נורא,שזה מצב בריא...רק שלי זה מפריע ובעלי משתגע...ולמרות שאני אומרת לו שנסדר אחרי שכולם ילכו...הוא לא עומד בזה ומנסה לעשות סדר כל הזמן...הוא טוען שאינו יכול להשתנות ואני לא עומדת בקצב,העיקר שאלה יהיו הבעיות שלנו...
...קשה לי להסביר אבל אני כל הזמן מתוחה...משתדלת להרפות את עצמי,מצליחה מדי פעם וחו"ח... משתדלת למצוא עיסוקים מרגיעים,אבל מרגישה קוצים בכל הגוף...אני יודעת מה הייתי רוצה לעשות עם עצמי אבל אני מרגישה כבולה...אני לא לבד,תודה לאל, ולא חיה בריק אבל הייתי רוצה שינוי,חופש...אין לי כמובן מושג איך ומה...אולי ימים יגידו ואקבל השראה או שדר...מי יודע...-:)

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 21 אוקטובר 2008, 12:24

היי וחג שמח@}
...שוב עבר חלף לו שבוע...לא יאומן...לעיתים אני מצטערת שהמחשב לא פתוח וזמין כך שאוכל לכתוב גם בין לבין דברים "קצרים" תרתי משמע...אח"כ הדברים מתמסמסים ומאבדים מהאפקטיביות שלהם ונשכחים...
...אחרי שחזרנו מביקור אצל הבת הרגשתי צורך עז לפגוש בת דודה של אימי (שצעירה ממני...נולדה אחרי השואה...)ולשמוע "פרקים" חסרים או נסתרים מן העבר הרחוק...אחותי מאוד התלהבה קבענו פגישה לחול המועד סוכות ואודה ולא אבוש הייתי מאוד סקרנית ונרגשת...גם בת דודתי התלהבה מהרעיון, עלי לציין שהיא דתייה ואני חילונית אבל הקשר חם גם אם לא אינטנסיבי...
...אחרי תיאומים...הגענו אחותי מהדרום עם כל המשפחה ואני ובעלי לנתניה...גם שם היו נרגשים לקראת המפגש הבלתי שגרתי...כל משפחתה,למעט בנה שגר בירושלים,הגיעו לכבד אותנו בנכחותם...כמובן תמיד עולה העניין "מה מביאים..." הרי לא באים בידיים ריקות...מאחר ואני מכירה את הנפשות הפועלות והיותי אדם פרקטי...התחלקנו,אחותי הביאה ספרים לנכדים...ואני הבאתי סל מלא מכל טוב בפירות וממתקים... הכול התקבל בשמחה וברכה...
כולנו היינו נרגשים ובמיוחד אנחנו היינו מלאי ציפייה...ואכן שמעתי סיפורים מרגשים על אימי ומשפחתה, נושא השואה כמובן עלה גם...מי הוסע ולאן מי שרד תאריכים וגילים,דודים ומשפחולוגיה... באמצע ירדנו לאכול בסוכה...ואח"כ המשכנו בסיפורים...לא שמנו לב לשעות שחלפו...לרעש הרקע... היינו שקועים ומרותקים...כמובן עלו הנושאים של קשרי משפחה שהתרופפו או נפרמו עם השנים ולא חשוב מה הסיבה...גם לבת הדודה יש בעיית תקשורת קשה עם אחיה וחבל...אבל יש לה משפחה חמה ותומכת...אחותי ואני מאוד קרובות אבל מה שמעיב על כך זו העובדה שילדי בחרו להתרחק ולחיות את חייהם כראות עיניהם (...בלי לדפוק חשבון...ראו למעלה...).אצלי זה חוק איני כופה את דעתי עליהם...גם לא בטוח שזה היה עוזר מלבד להעכיר את האווירה...
...אני מסתכלת בהערכה למשפחות שמקפידים להיפגש בשבתות וחגים...אצלנו אין הקפדה כלל...אם אני מזמינה לחג כולם שמחים לבוא...הבת גם נוהגת לארח ברוחב יד וברוחב לב...אבל הבן הגדול ואשתו מחפפים ומתחפפים...לא אוהבים להתאמץ או לארח...בד"כ איני מעירה,גם לא עוזר,("...תלכי איפה שרוצים אותך..."אמרה של הבן הבכור)אבל שומרת על כוחותיי ושל בעלי... מקבלים באהבה ובפרגון את מה שיש...ומאחלת לילדים שלי שיהיו מבורכים כמוני אבל יזכו גם לגישה יותר חמה ורגישה מילדיהם...מבלי לעמוד כמו עניים בפתח...הבן הצעיר כידוע עדיין פנוי רגשית ופיזית וקשוב אלינו הרבה יותר...הבת כרגיל "קמצנית" בשיחות טלפון ובהבעת רגשות...גם אם יש לה סיבות אובייקטיביות...עייפות ועומס...עדיין להרים טלפון או לענות עם מעט חמימות לא היה מזיק...להיפך היה מועיל...אני חושבת שהיא ירשה מאביה טלפונפוביה...להפתעתי החתן והנכדים שמחים תמיד לשוחח בטלפון או בסקייפ...אבל היא לא תמיד ניגשת...עדיין עם כל הכאב איני אוהבת אותה פחות ומאחלת לה (ההיפך...שתזכה....)
...למזלי זכיתי בבן זוג תומך,גם אם לא מבין תמיד "הכול..." זורם איתי ומשתדל להיות קשוב לליבי...|L |

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 15 אוקטובר 2008, 20:33

למי-מה.תודה רבה |L| על התגובה שלך הראויה לציון.שמחה מאוד בשבילך ובמיוחד לאמך.יישר כוח לתשומת הלב...יש תקווה...@}

מלכה החדשה

על ידי מי_מה* » 14 אוקטובר 2008, 21:44

קראתי הכל. מנסה להסתכל על החגים האלה מנקודת הראות של אמי. שלך. גם אני נוהגת להסתודד עם גיסתי. אף פעם לא חשבתי איך אמא שלי מרגישה עם זה. תודה על התזכורת.
שנה טובה!

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 14 אוקטובר 2008, 20:17

חג סוכות שמח@}
אז יום כיפור עבר חלף לו ובצום קל,מסתבר שעם השנים זה נהיה פשוט יותר.
בשבת נפגשנו כל המשפחה אצל הבת בצפון,למעט הבן הצעיר שהעדיף להישאר במרכז.כל מפגש כזה הוא הפנינג תוסס כייפי ומבולגן עם כל הנכדים...כרגיל "מותר לי" לעזור אבל לא להעיר...אצלנו במשפחה רגישים במיוחד לביקורת מכל סוג שהוא...הכי שמחים לקראתנו כמובן הם הנכדים...
הבת כרגיל מכינה אוכל נפלא ובכמות (כמוני)...את השניצלים כמובן הבאתי איתי לנכדים...את הציונים לאוכל ,כרגיל, נתנו הכלה והבן הבכור...הם חיים עם זה מאוד בשלום ולמדתי לקבל את זה כעובדה...זה מה יש...וברוך השם...
אני לא יודעת איך להסביר את עצמי אבל לאחרונה יש בי משהו מן הוויתור,ריק...אין לי כוח להילחם בטחנות רוח...אני מרגישה כל הזמן "מחוץ לתמונה"...בד"כ בכל מקום שאני נמצאת אנשים מבקשים את קירבתי ומחכים למוצא פי ואיני מגזימה...עם ביתי זה שיח חרשים...לכן וויתרתי מתוך השלמה ואהבה...אני מרגישה שהיא דוחקת ודוחפת אותי החוצה...אז אני כל הזמן בתחושה של...או קי זה מה יש...(!)לדוגמא –בד"כ במפגשים המשפחתיים הבת שלי נוהגת להסתודד עם גיסתה/ כלתי...אז בשבת ישבו הצעירים סביב השולחן ושוחחו... באיזה שהוא שלב הזמין אותי הבן הבכור לקחת חלק בשיחה...לא עברו מס' דקות והבת פרשה למקום אחר עם הגיסה לשוחח...זה לא מקרי ואין לי כוונה להתעמת איתה על זה ! איני מדמיינת,פשוט אני מקבלת את זה כעובדה גם אם זה פוגע בי...מעולם לא בניתי את חיי סביב תמיכה של ילדיי ואין לי כוונה להתחיל בזה עכשיו...זה לא מפחית ממני את האהבה והרצון לראות את נכדי וליהנות מהם...בטלפון הודיתי לביתי על האירוח ואמרתי שנהניתי במיוחד מהקטנים,אז היא שאלה ומהגדולים לא...לא עניתי לשאלה...
...בשבת שהיינו שם שאלתי את הבת אם המגיעים לערב חג סוכות והתשובה הייתה שלילית...הבן הבכור נסע לחגוג ולבלות עם משפחתו מחוץ לעיר וקיבלנו...יום א' בלילה צלצלה הבת והודיעה שהחבורה שלהם מגיעה... כמובן מאוד מאוד שמחנו אבל היינו צריכים להתארגן ולבשל בלחץ של זמן...אבל זה עניין שולי...
...כשאני משתפת את אחותי בלבטי,קודם כל היא מקשיבה,לעיתים מייעצת,לעיתים מבטלת וגם חושבת שזה המצב הנורמטיבי,תמהתני...אם אצלה קורה משהו שדומה אצלה, היא תמיד אומרת שהסיטואציה שונה,אולי...
בקיצור,כשרציתי לפעמים לשתף או לספר חוויות שלי משנים עברו לילדים הבת תמיד קוטעת אותי...אבל נוהגת לשתף אותי במה שקורה עם הילדים בעיקר,,,לכן כשספרתי בשבת משהו קטן על חגים שהייתי ילדה...התפלאו "לא ידענו...אף פעם לא סיפרת..."...ואז אמרתי להם גם אני לא רציתי לדעת ולשמוע מהורי וכשרציתי לא היה את מי לשאול...וחבל שלא לומדים מהניסיון...
הילדים שיהיו בריאים לא דופקים חשבון,או כמו שהבת אומרת,מתפרקים במקום הכי בטוח...אין לי ציפיות לא ממנה ולא מאף אחד,למרות שזה נשמע קיצוני,אני זורמת עם היש ומשתדלת ליהנות מבלי לוותר על דברים חשובים לי באמת...דווקא הבן הצעיר הוא הקשוב מכלם אבל אני מניחה שחלק מזה שהוא עדיין פנוי בכל הרמות...והכי חשוב בתמונה הכוללת זה אישי שתמיד לצידי שיחיה...
אז שיהיה לנו חג שמח מאושר ובריא (-:

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 07 אוקטובר 2008, 20:00

היי וגמר חתימה טובה |L|.
...אין מילים בפי לתאר את התחושה הנפלאה של שחרור שזכיתי לה בשבוע קסום אחד,כן ירבו,בנסיעה לחו"ל... כל דבר שנגע לנסיעה היה כייפי...
העיתוי,לא הייתי צריכה להתברבר עם ארוחות אינסוף של חג... מזג האוויר שהאיר לנו פנים,החברה ויין... הרגשתי שאני זקוקה לחופשה כאוויר לנשימה...אין לי ספק שהיו כאלה שהרימו גבה,וזה בסדר,אבל אולי גם בקנאה סמויה...יש איסוף מאמרים על א/נשים שיום אחד התעוררו ושאלו את עצמם..."ומה איתי..." ספר הסוד מלא בדוגמאות ולא המציאו שם שום דבר חדש... ובאמת יפה שעה אחת קודם...הילדים שלנו היום משמשים לנו דוגמה חיה ליישום של מה שמתרחש בחדרי חדרים בליבנו...אז קדימה קחו לכם את הזמן והמקום...
אז החופשה שלנו התמקדה באגם בלטון בהונגריה באתר נופש שיש בו מבנים וצימרים מצוירים...אנחנו שהינו בצימר מאובזר יחד עם גיסי וגיסתי...וגם נסענו לגיחה של יומיים לסלובקיה ווינה שבשבילי זו פעם ראשונה של טעימה שם,עם רצון לעוד...אי אפשר לומר שלא היו געגועים למשפחה לאחותי ובעיקר לנכדים...ובערב ראש השנה חגגנו לעצמנו,אבל זה היה שונה...
...כל יום נסענו למקום או אתר אחר ציורי טובל בעיקר בירוק וכחול..מעורר קנאה...אוכלים מאכלים מעניינים שונים ולא מסתכלים על הקלוריות.שאצטרך לגרד מעלי...אני חייבת להודות שאני באה מבית דובר הונגרית ורומנית כך שלא הכול היה לי זר...יתרה מזו התעוררו זיכרונות ישנים מגיל מאוד מוקדם...כולל מילים של השפה ההונגרית ומאכלים מבית אימא ...
חוויתי מסאז' עם קערות טיבטיות,שהיה מאוד מעניין...טבילה במים טרמאליים...כיף אמיתי אפשר לומר מלא וחושי...של שמונה ימים מלאים...
...חזרנו בכיף עם חיוך על הפנים ברוגע שוכחים דברים לא נעימים ומתמקדים בעיקר החוויה שזימננו לעצמנו...
לקח כמה ימים להתאפס ולחזור למציאות אבל בטובה...@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 05 אוקטובר 2008, 22:27

תודה רוזמרין.שנה טובה גם לך.עדיין לא התאפסתי כדי לכתוב חוויות שיבואו בהמשך....

מלכה החדשה

על ידי רוזמרין* » 26 ספטמבר 2008, 21:32

שנה טובה לך, מלכה, ותהני שם מעבר לים.

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 26 ספטמבר 2008, 19:57

היי 17.9.08.למרות שהאתר סגור,הצורך לכתוב נשאר.נצרף כל זאת אח"כ .
ראש השנה בפתח ואני לשם שינוי לא במתח.חסכתי לעצמי את המרוץ השנתי המוטרף לחג ע"י נסיעה לחו"ל...בהתחלה ההתלבטות הייתה לא קלה.אבל אז התברר שהבן הבכור חוגג עם המשפחה בחו"ל, אפילו הציע לנו להצטרף...אבל אז,זה לא בא בחשבון...בינתיים התברר שהחג "נופל" טוב ואנחנו פטורים מעבודה וגם הצעה אטרקטיבית צצה...הבת מן הסתם תלך לחמותה,זה התור שלהם ולטובה...רק הבן הצעיר לכאורה נשאר ללא סידור...אבל הוא ביטל זאת בהבל פה והחלטתי ליהנות בלי ייסורי מצפון מיותרים...תהיינה עוד הרבה הזדמנויות ב"ה...
היי 21.9.08 .ממש מוזר שהאתר סגור ויצא לחופשה בזמן כל כך קריטי וטעון כמו ערב ראש השנה... כידוע רובנו סובלים מתסמונת קדחת החגים... יש לכולם ובלתי נמנע ואין צורך לפרט...גם למי שלא מוכן להודות...למרות מה שכתבתי ל"מעלה" אני ברגשות מעורבים (שמחה ועצובה) ולא באמת בלב שלם מבריזה מחגיגות החג...את הנעשה אין להשיב...
...אז סופשבוע האחרון היה כייפי ואינטנסיבי עם הילדים.הבן הבכור חגג ימי הולדת לשלושת הילדים/ הנכדים של הבן הבכור (הפרשים קטנים בתאריך הלועזי)...האחים והסבים באו הביאו מתנות ...היה נחמד ואישי...
...מאוד מפריע לי העובדה שילדיי אינם נוהגים להזמין את אחותי ואחי בעלי ובני משפחתם לאירועים מהסוג הנ"ל...למרות ששוחחתי אתם על זה...איני נוטה לכפות את דעתי...וזה גם לא היה עוזר...למרות זאת ,לדעתי,הם אוהבים אותם ויש להם רגשות חיוביים אבל מעדיפים להתארח...או להיפגש אתם בבייתי...אני לא מבקשת עצה או דעה...פשוט חבל לי שהקשר המשפחתי הולך ומתרופף עם השנים... כרגע הקשר בין האחים מאוד הדוק ואוהב,האם זה "יחזיק" גם במסגרת המתרחבת של בני הדודים...?אני מקווה שכן...זה זמן מה שהתופעה בבחירת החברים והעדפתם על פני משפחה מתרחבת...ולא חשובה הסיבה...וחבל...
בסוף השבוע היינו כל המשפחה בצפון לרגל בת המצווה של הכדה של האח של בעלי...היה שמח ונעים וכך זכיתי לסוף שבוע אינטנסיבי עם הילדים והנכדים...היה כיף...
היי ושבת שלום.26.9.08 .היום היה שיא השיאים.למרות שאנחנו טסים אור ליום שבת 6:00 ומלאכת האריזה וההתארגנות עדיין מרובה...הגיע אתמול הבת עם שלושת "היהלומים" הקטנים שלה...המהומה הייתה רבה...והיום למרות שהתכוונה לחזור לביתה מוקדם...נשארה לפגוש את אחיה ויתר בני במשפחה ...לא ידענו מה לעשות קודם מרוב עבודה ,למרות השמחה המהולה בבלגן אדיר...ויתרתי על סדנא שהייתה לי היום,ברגשות מעורבים אמנם,אבל הייתי שלמה עם עצמי...למרות שבשלב מסוים חטפתי קריזה ואיבדתי את העשתונות...אבל כולם הלכו לדרכם ואני שמחה שביליתי אתם...על זה נאמר :"ברוך הבא...וברוך שם..."
אז בנימה אופטימית זו ברצוני לאחל לעצמי ולכל בית ישראל שנה טובה ומבורכת,רוב אושר ובריאות.@} |L|

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 13 ספטמבר 2008, 22:07

היי ושבוע טוב.
בד"כ במשך השבוע "עוברים" מחשבות רבים במוחי שאני חושבת שכדאי להעלות על הכתב,אבל מאחר והמחשב אינו פתוח וזמין און ליין...עד שאני מתיישבת לכתוב הם נראים לי,לא רלבנטיים או מעניינים...ואני עוברת הלאה...
...אז אני משתדלת להיות רגועה וזורמת...פחות "מתחשבנת"...גם אם אני נתקלת בתופעות מרגיזות מבית ומחוץ...נפגשת עם חברות במשך השבוע לשמוע ולהישמע...או כמו שאמרתי לחברה,שבמקום לשבת מול "מטפל" ולשפוך...עדיף לעשות זאת בשתיים.גם אפקטיבי וגם מהנה...
...יש ימים שאני מצפה להם ויש ימים שאני מחכה שיחלפו ומהר...יש לי חלום שאני מקווה להגשים... לצאת עם בעלי ל"טיול" ארוך וממושך בעולם...דווקא השבוע ב"את" החדש יש כתבה על זוג שמימש את החלום שלו ואפילו הוציא על זה ספר...בינתיים אני מסתפקת בגיחות של "נסיעות" בנות שבוע בד"כ בגלל אופי העבודה של בעלי...אומרת תודה ומצפה לבאות...
...כפי שהבטחתי לעצמי אני לאט מפסיקה את הפעילות המקצועית שלי...נשארת רק עם מי שצריך לסיים טיפול,למרות שאני מאוד נהנית מעבודתי...וכנראה אצטרך להמשיך לסייע לבעלי במסגרת שלו גם אם אין לי חשק...למענו...בציפייה דרוכה שיצטרף אלי...
בינתיים הצלחתי להרים את שיפוץ הבניין שלנו אחרי מסע ארוך ומייגע של שנים לשכנע את כל הדיירים...ועכשיו כל הבניין מוקף בפיגומים...למשך כשלושה חודשים...לא משעמם אצלי כלל...
בסוף השבוע הזה התארחו הבת והמשפחה אצלנו והיה כיף אמיתי בעיקר בגלל הקטנים המקסימים שובי הלב...לפנות ערב שישי הגיעו הכלה והנכדים יחד עם הבן הצעיר והמהומה שהייתה בביתנו הייתה רבה ומטריפה...אני מקנאה באלה שטוענות שזה קטן עליהן...אני פשוט התחרפנתי...זה סחט ממני כל טיפת אנרגיה...מסתבר שזה חירפן גם את בתי...בלי מילים מיותרות...קיפלה את המשפחה הביתה...מסתבר שיש דברים שהיא מאוד דומה לי מן הסתם...
...אז בלי ציפיות מיותרות מחר מתחיל שבוע חדש בתקווה לזרום וברוגע...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 06 ספטמבר 2008, 00:32

היי ושבת שלום.@}
שוב חלף שבוע בטיסה כרגיל.החודש הזה גדוש באירועים וימי הולדת משפחתיים...ואחרי ההתרגשות המשפחתית הגדולה...חגגו לי חברות יום הולדת מיוחד ומרגש...אבל גם לחגיגות יש סוף ...וראש השנה בפתח.השנה נבלה את החג בחו"ל,פסק זמן מאוד מתאים לנו...
...אני מבינה שעולם כמנהגו נוהג ועדיף לי לזרום לוותר על השליטה ולקבל את שיגיונות העולם באשר הם...זה פשוט וקל בצורה שלא תיאמן...בלי דרמות והתחכמויות...לאט מקצרת בשעות עבודה וצוללת בעולם שלי...מבלה שעות מול המחשב...קריאה...עסוקה ביצירות פימו משגעות...ממלאת את הזמן בכיף מה שמקצר זמנים של מחשבות שוא...
...למעשה אני מרגישה שכעת חשוב לי לדאוג לבן הזקונים...ואז אהיה רגועה...לא שהוא חושב שצריך... אבל גם לו ברור שזה קל יותר שיש "גב"...
...שיהיה לנו עוד שבוע כייפי בריא ומבורך...אמן @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 29 אוגוסט 2008, 21:48

היי ושבת שלום. (-:
בד"כ בכל התחזיות אומרים שלפני יום ההולדת יש ירידה אנרגטית שאמורה להשתפר פלאים כמו בקסם מיד אחריה... אז אני לא יודעת אם יש באמת קשר,אבל בד"כ זה נכון...
...השבוע ביום רביעי הצליחו בני משפחתי להפתיע אותי בגדול...מאחר ואסרתי על בעלי להפתיע אותי, ידעתי שלא יסרב לי,הילדים ארגנו לי יום הולדת עגול ומרגש ביותר...זה התחיל יומיים קודם שבטלו לי פגישה עם מטופל ומיד חשדתי...ואח"כ ביטל השני...מיד הבנתי שמשהו קורה אבל לא ידעתי מה...
ביום ג' בבוקר פגשתי את אחותי שבאה לת"א...כי ביום ד' בערב היא נוסעת לטיול לירדן...כך שלא תוכל להיות איתי ביום הולדתי לכן לא חשדתי בכלום ושמחתי שאנחנו נפגשות...עוד באותו יום בצהריים פגשתי גם את ביתי שבאו למרכז להצגה ושמרתי על הקטנצ'יק...ובערב פגשתי את הבן הצעיר שבא לסדר משהו במחשב...לכן כשבעלי הודיע לי בערב יום ג' שהזמין לנו ארוחת בוקר זוגית בנמל קיסריה (המקום פשוט מדהים) ואחרי זה ספא... שמחתי...והכול נראה לי טבעי...
בבוקר קמתי בעלי הביא לי זר פרחים ענקי שהזמין עוד קודם,בפרחים שאני הכי אוהבת...והתארגנו ליציאה...התפלאתי שאף אחד לא צלצל לברך כי אצלנו זה מנהג קבע...
...הגענו לנמל ואחותי התקשרה לברך ושאלה איפה אני...הכול נראה רגוע וטבעי...נכנסתי דרך שער הנמל והלכתי לאיטי לעבר המסעדה בקו המים שבעלי ציין שהזמין...מזמן לא הייתי כאן והמקום פשוט מדהים...התקדמתי לאיטי ואז נדמה היה לי שראיתי את פני הנכד הבכור שלי מציץ מבעד לחלון...הרגשתי מין חולשה והתרגשות נחנקתי והתחלתי לדמוע...לא יכולתי להוציא הגה מפי...היו שם הילדים,שארגנו הכול, עם הנכדים, אחותי וגיסי,וגיסי וגיסתי...השמחה וההפתעה הייתה שלמה...ברכות וחוויות מילים חמות...אחותי קנתה לי טבעת תאומה לשלה...משם נסענו לספא למסאז' והתרגעות...היום היה מושלם... לא יכולתי לאחל לעצמי משהו טוב מזה...@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 29 אוגוסט 2008, 21:42

היי ושבת שלום.-:)
בד"כ בכל התחזיות אומרים שלפני יום ההולדת יש ירידה אנרגטית שאמורה להשתפר פלאים כמו בקסם מיד אחריה... אז אני לא יודעת אם יש באמת קשר,אבל בד"כ זה נכון...
...השבוע ביום רביעי הצליחו בני משפחתי להפתיע אותי בגדול...מאחר ואסרתי על בעלי להפתיע אותי, ידעתי שלא יסרב לי,הילדים ארגנו לי יום הולדת עגול ומרגש ביותר...זה התחיל יומיים קודם שבטלו לי פגישה עם מטופל ומיד חשדתי...ואח"כ ביטל השני...מיד הבנתי שמשהו קורה אבל לא ידעתי מה...
ביום ג' בבוקר פגשתי את אחותי שבאה לת"א...כי ביום ד' בערב היא נוסעת לטיול לירדן...כך שלא תוכל להיות איתי ביום הולדתי לכן לא חשדתי בכלום ושמחתי שאנחנו נפגשות...עוד באותו יום בצהריים פגשתי גם את ביתי שבאו למרכז להצגה ושמרתי על הקטנצ'יק...ובערב פגשתי את הבן הצעיר שבא לסדר משהו במחשב...לכן כשבעלי הודיע לי בערב יום ג' שהזמין לנו ארוחת בוקר זוגית בנמל קיסריה (המקום פשוט מדהים) ואחרי זה ספא... שמחתי...והכול נראה לי טבעי...
בבוקר קמתי בעלי הביא לי זר פרחים ענקי שהזמין עוד קודם,בפרחים שאני הכי אוהבת...והתארגנו ליציאה...התפלאתי שאף אחד לא צלצל לברך כי אצלנו זה מנהג קבע...
...הגענו לנמל ואחותי התקשרה לברך ושאלה איפה אני...הכול נראה רגוע וטבעי...נכנסתי דרך שער הנמל והלכתי לאיטי לעבר המסעדה בקו המים שבעלי ציין שהזמין...מזמן לא הייתי כאן והמקום פשוט מדהים...התקדמתי לאיטי ואז נדמה היה לי שראיתי את פני הנכד הבכור שלי מציץ מבעד לחלון...הרגשתי מין חולשה והתרגשות נחנקתי והתחלתי לדמוע...לא יכולתי להוציא הגה מפי...היו שם הילדים,שארגנו הכול, עם הנכדים, אחותי וגיסי,וגיסי וגיסתי...השמחה וההפתעה הייתה שלמה...ברכות וחוויות מילים חמות...אחותי קנתה לי טבעת תאומה לשלה...משם נסענו לספא למסאז' והתרגעות...היום היה מושלם... לא יכולתי לאחל לעצמי משהו טוב מזה...@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 23 אוגוסט 2008, 21:44

היי שבוע טוב ומבורך.מוצ"ש.אתמול התקשר הבן הבכור לאחל שבת שלום ממקום החופשה בצפון. שמחתי שהתקשר.נשמע רגוע ומפויס.מחפש מילים לתקשר,לשאול מה נשמע,גם הנכדה הצטרפה לשיחה... היום קיבלתי מצגת "אש בתוך המשפחה..."לא יכול להיות קולע יותר...כל גזר עץ בתוך הלהבה "חי" ומחמם,תרחיק גזר עץ זה מהאש ותראה כיצד הופך העץ לגוש פחם שחור...תחזיר אותו לאש ומיד יהפוך שוב לגחל חי...אין ספק שמשפחה מלוכדת חזקה וחסינה יותר...
לפנות ערב הגיע הבת עם המשפחה...הבית התמלא והתעורר לחיים...הקטנים מלאי אור וצחוקים...מחבקים בידיים הקטנות שלהם...כיף אמיתי...
הבן הצעיר היה עייף מדי להגיע,אבל בקר באמצע השבוע.
...השבוע חל יום הולדתי ומין מלנכוליות ממלאת אותי למרות שאני משתדלת לגרש אותה...אני בטוחה שיהיה בסדר...נעבור גם את זה @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 20 אוגוסט 2008, 00:33

היי.היום יום שלישי 19 אוגוסט 2008,חל יום ההולדת של בני הבכור@}.בן 37.קשה לי להאמין איך השנים חלפו טסו להם.מן הסתם עוברים במוחי כמו בסרט כל מיני אירועים כאלה וכאלה...אני שמחה בשבילו בכל אשר השיג...יחד עם זאת,כל יום,שבוע,חודש,שנה שעוברים יש תחושה כבדה של התרחקות...מכל הסיבות שבעולם...יותר עסוק בעולמו ופחות עם מי שאין לו יותר תועלת ממנו.אני יודעת שההתבטאות שלי קצת חריפה...אבל לקח לי זמן להודות בכך...ככל שילד/אדם זקוק פחות לסובבים אותו ,שבעבר היה להם תפקיד חשוב בחייו,כך ההתרחקות היא טבעית בלתי נמנעת מן הסתם...ואם אתם סבורים שאני מדמיינת או הוזה, תעיזו ותשאלו את שני הצדדים הנוגעים בדבר...יותר ויותר אני שומעת מסביב צלילים דומים לשלי,והם אינם נחמדים... פשוט המציאות.חברה סיפרה לי את המשבר שעברה אמה עם כל המשתמע מכך...אנחנו "יודעים" זאת בתת ההכרה,אבל מדחיקים...וכל אחד בטוח שלו זה לא יקרה...אצלו זה שונה...כרגיל...
כמו בכל דבר,גם למכה/קושי יש יתרון...מתאפסים מחדש וסולם העדיפויות משתנה...לומדים לקחת לעצמנו יותר,בצורה יותר נדיבה תרתי משמע... מתעלים את האנרגיות שלנו לנתיבים חדשים...על זה נאמר אין רע בלי טוב...@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 18 אוגוסט 2008, 09:26

היי...שבוע טוב.שוב יום ראשון אור ליום שני,אחרי שבוע עמוס ודחוס...@}
...כאמור הילדים נסעו לנופש ואנחנו היינו מופקדים על 3 נכדים,מיום ג'...אז בחלקו עדיין עבדנו והיינו על הקו הלוך וחזור...ביום שישי הייתה לי סדנא,לא ויתרתי עליה ומאוד נהניתי...בעלי היה מופקד על נכדה אחת,אחרי ששני נכדים הלכו לחברים כולל לינה...
(אז כפי שאתם רואים,באמצע כתיבת הדברים,נאלצתי בכורח הנסיבות,כרגיל אבל אמיתי, לשחרר את המחשב שלי לטובת בעלי שהיה צריך דחוף...ואני ממשיכה בוקר יום ג'....)...כמובן שחוט המחשבה והרצף ניתק...
...אז אחרי שבוע מאוד אינטנסיבי,שבו נסענו בראשית השבוע (הקודם) לקיבוץ,להעביר לגיס את מכוניתנו כי קנינו לעצמנו רכב חדש (החלטתי לבזבז את כספי הירושה...),ביקרנו גם את הבת והנכדים בצפון,שרק בשביל זה כדאי היה לנסוע...ולבסוף(הסבר בהמשך)מצאנו את עצמנו נוסעים שוב בשבת לצפון...אבל היה כיף אמיתי,במיוחד שזכינו ליהנות שוב מהנכדים,שקיבלו אותנו מאוד בשמחה...
...לפני כשנה,ביקשתי מאחייניתי שבעלה מייבא חלפים לאופנועים בסין,אופניים ממונעות בבטרייה,כמו שראיתי בסין ומאוד התלהבתי...לא קיבלתי תשובה שלילית,אבל גם לא חיובית...לא היה נוח לי להיות שותפה למכונית אחת עם בעלי שיחיה וחיפשתי פתרון יעיל,זמין ולא יקר...בינתיים קרה מה שקרה ושכחתי מזה...ביום ד' האחרון התבשרתי שהאופניים הגיעו!!!...שמחה וששון...נו,זה הביא לכך שנסענו שוב בשבת,תוך שבוע פעמיים,צפונה לבדוק איך אני מסתדרת עם זה..."האופניים" כיף אמיתי...מומלץ בחום...קל ונייד...כמובן הכול רשום סינית והיה צריך לפענח אינטואיטיבית...אתמול נשלחו אחר כבוד לביתי...
זו עוד הוכחה ש"הסוד" צודק... אם רוצים משהו מאוד,זה בסוף מגיע,ויש לי אינסוף דוגמאות... "תבקשו...ותקבלו..." :-)

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 09 אוגוסט 2008, 22:37

היי ושבוע טוב לכולם ותודה לך רוזמרין @} בזכות התגובות המאתגרות שלך...
ראשית עלי לתקן ולהבהיר שהשיחה שלי עם בכורי הייתה ישירה ופנים אל פנים בביתו!אם יש לי מה להגיד,אני מעדיפה ישירות וודאי לא טלפונית...אני צריכה לראות תגובת "שפת גוף,פנים,עיניים..."
מעולם לא ברחתי ולא התחבאתי...אם אני טועה אני לא חוששת או מתביישת לבקש סליחה...כמו שעשיתי לפני שנים כשלמדתי את שיטת אלבאום...אם הטענות שלהם נכונות וצודקות,במקום להיעלב זה הזמן לתקן...אני לא זכיתי לסגור מעגל עם אימי...הייתי בת 23 אמא לתינוק שזה עתה נולד כשחלתה... ונפטרה תוך מס' חודשים.החלל שהותירה היה ענק ומעולם לא קיבלתי מענה לאינסוף שאלות שהטרידו אותי ... תמיד נשארתי עם השאלה הנצחית מה היה קורה אילו זכיתי לנהל איתה דיאלוג...לפעמים ניסיתי לפתוח בשיחה עם בתי...התגובה שקיבלתי הייתה סירוב לדון במשהו מאוד היפוטטי...וקיבלתי.
עם אחותי השיחות בכלל ובנדון בד"כ יותר זורמות ופתוחות...אני מאמינה שהקשר שלנו חשוב וחזק...
דר 'נאדר אומר שלהיעלב זו בחירה...ואני רוצה קשר אמין ואמיץ עם ילדי ואני אומרת להם את זה.
בתי אומרת שאנחנו מרשים לעצמנו להתעמת במקום הכי בטוח...בבית...
אז,סופשבוע זה היה מאוד מוצלח שמח וכייפי מבחינתי.הבת הגיעה מהצפון עם כל המשפחה, וגם הבן הצעיר.אחותי מהדרום באה להתארח לשבת ובילינו בכיף...היה שמח.
כמובן הזמנתי את הבן הבכור כמו את כולם...הבכור הודיע לי שהם מתכוונים לבלות בשישי במימדיון ויתכן שלא יגיעו...קיבלתי...אבל בסוף הגיעו כולם אחה"צ...התנהגו כרגיל ולא דיברנו על מה שקרה...מאחר ו"אוכל" לא חשוב,הסתפקו בממתקים...הילדים התנהגו כרגיל אבל יכולתי להרגיש ש"נעשתה" שם שיחה...ביום שלישי הקרוב אנחנו הולכים לשמור על הילדים בזמן שההורים נוסעים לנופש...
...אני מאמינה שקשר צריך להיות אמין ופתוח...ברור לי שדיאלוג אפשר לקיים רק עם יש עם מי ואי אפשר לכפות אותו...זה פשוט צורך שלי...חשוב לי שהקשר בין הילדים טוב,גם אם לפעמים יש נתקים טבעיים בגלל שכל אחד נמצא בשלב אחר בחיים שלו...אבל עיקר הכוונה...|L|

מלכה החדשה

על ידי רוזמרין* » 08 אוגוסט 2008, 09:35

...במסגרת זו החלטתי שהחודש אערוך גם פגישות אישיות עם ילדי כל אחד לחוד...עין בעין,מגדול לקטן... אני מרגישה מספיק חזקה לפתוח דברים שחשובים לי,שבין השאר העליתי כאן,ושמאוד מפריעים לי... ואני גם מוכנה "לשלם את המחיר..."
האמנם, מלכה? האם תהיי מוכנה להקשיב גם לטענות שלהם? האם תהיי מוכנה לשמוע את מה שהם מרגישים בקשר לקשר? האם את חזקה, נכון לעכשיו, מספיק בשביל לא להפגע ולהעלב על זה שיש להם בעיות מולך? אפילו אם את חושבת שהם טועים?
תקראי שוב מה שכתבת על השיחה הטלפונית עם הבכור ותראי כמה נפגעת ממנו.
אולי שיחה אחת לא מספיקה? אולי סדרת שיחות? אולי לא לייחד זמן לכך אלא להשחיל רבע שעה פה ושם בביקורים( אבל כן לתכנן טוב על מה ואיך לשוחח)? אולי עדיף במייל ואז לכל אחד יש זמן לקרוא, לחשוב ולהגיב בניחותא?

אני חושבת שצריך הרבה אומץ בשביל לשוחח ככה "דוגרי" ואני יודעת (ממה שכתבת פה) שלא חסר לך אומץ. רוב האנשים ממש מפחדים מלהכנס למקום הזה. אבל בשיחה כמו בשיחה, צריכים להיות מוכנים לכל הפתעה אז תבדקי
עם עצמך אם את נמצאת במצב טוב לזה. לפעמים, לפני יום הולדת, יש תקופת שפל קלה...

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 07 אוגוסט 2008, 23:08

היי.|U| לקח לי כמה ימים להתעשת כדי לעכל את האירועים האחרונים בשגרת חיי...במוצ"ש האחרון הייתי פשוט...מרוסקת...אני יודעת שהמילה מאוד בומבסטית, אבל , אין לי מלה אחרת לתאר...היה לי קשה לשתף את אחותי...או חברה טובה...במה שאני עברתי...שיא שלילי...
כמו שכתבתי לאחרונה חשבתי לפגוש כל אחד מילדי אישית לכבוד יום הולדתי...(ב-27 החודש).באופן טבעי פניתי לבכורי בתחילה...נדהמתי מהתגובה שלו...פשוט בלתי ניתנת להבנה..."...באיזה מתכונת... איפה...אני ואשתי כבר סגרנו את כל החודש..."...לרגע הייתי המומה...
שאלתי את עצמי,אין שעה אחת שבני יכול לפנות בשבילי...האם הדרישה שלי הייתה מוגזמת...איפה טעיתי...נכשלתי...
בשבוע הבא בני יוצא לארבעה ימים לחופשה עם אשתו,ואני ואביו אמורים לשמור על 3 ילדים... זה ברור...
כבר ציינתי שכל הפעמים האחרונות ,כולל הפעם,שבאנו לבקר את הבן,אשתו התחפפה...!?
כאן לא יכולתי להתאפק יותר והתעמתי עם בני ושפכתי הכול...(רוב הדברים מופיעים בבלוג...)
הייתה לו החוצפה לציין שמאז ששברתי יד ורגל לא חזרתי לפקוד את ביתם כרגיל פעם בשבוע ולעזור לטפל בילדים...הודעתי לו שאני לומדת מהם לדאוג ולאהוב את עצמי...שאלתי אותו,כמה פעמים בא לבקר אותי כשהייתי מושבתת...האם הוא מודע למצבי הפיזי הנוכחי...
זו הייתה הפעם הראשונה שהודיתי בקול רם שאני מוגבלת וסובלת מנכות קלה ביד וגם ברגל...ונשברתי...
האם זה מעניין אותו...היום אני לא בטוחה כלל...הייתי מאוד נסערת עצובה ושפוכה...באותו לילה לא הצלחתי להירדם כמעט עד הבוקר...
...באותו ערב התקשרה הבת...לא רציתי לשתף אותה כדי לא להעכיר את האווירה או חס וחלילה לקלקל את הקשר בין האחים...היא התעקשה...הייתי צריכה להגיע לשפל,כדי לזכות באמפתיה מצד בתי אלי... שהפתיעה אותי לטובה זו פעם ראשונה מזה זמן רב...הבת חשבה שהרעיון שלי מקורי ואינה מוכנה לוותר ורוצה לקיים איתי את הפגישה...(כנ"ל הבן הצעיר...שדיברתי איתו היום...גם הוא הגיב בהפתעה לסיפור...)
...למרות הכול התקשרתי להזמין את הבן ומשפחתו לארוחת שישי...הוא היה מופתע ומעט מסויג...אולי יגיעו יותר מאוחר...יש להם תכניות אחרות...גם אחותי מגיעה...
....אין לי כוח ורצון לריבים...אני פשוט רוצה שקט...ו |L|.שבת שלום.

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 01 אוגוסט 2008, 16:06

שוב יום שישי...הזמן לא עומד מלכת...מי שתקוע בד"כ זה אנחנו בני האדם,,,מרצון ושלא מרצון ...לפעמים יש מצב...
...אחותי תמיד אומרת שאני אשמה...במצב...שאני שימשתי להם דוגמא להעדיף חברים על פני משפחה... ממש לא נכון...צריך גם לדעת לקבל עובדות...אי אפשר לכפות קשר בין בני דודים...כל זמן שהילדים קטנים אפשר לשלוט בקשרים,אח"כ זו בחירה שלהם...ויש לכבד אותה.בד"כ אם יש קשר זה בין אחים ו/או דרגה ראשונה .אבל אין אונס...והמבין יבין...אפילו אי אפשר לכפות קשר בין הורים וילדים...מה שהיה פעם,לא קיים היום...לא חשוב מה הסיבה,זו פשוט עובדה...ערכים משתנים גם אם קשה או לא מוכנים לקבל...הכבוד שהענקנו להורינו ע"י בני דורי...כמעט לא קיים...תסתכלו מסביב,יש נורמות חדשות אחרות לבקרים...
...בסוף החודש הזה אני חוגגת יום הולדת עגול...השנה עברתי הרבה תהפוכות משמעותיות בחיי...חטפתי ניעור רציני ביותר...השבעתי את בעלי לא לחגוג לי ולעשות "בלגן" שבעיני מיותר לחלוטין...ואיש איש באמונתו יחיה...(גם חברתי מסכימה איתי) החלטתי שאני אחגוג בדרכי יום הולדת משמעותי זה בסדרת כיופים של קורסים,סדנאות,טיולים וכד'...למרות שאני יודעת מהי הנורמה המקובלת...
...במסגרת זו החלטתי שהחודש אערוך גם פגישות אישיות עם ילדי כל אחד לחוד...עין בעין,מגדול לקטן... אני מרגישה מספיק חזקה לפתוח דברים שחשובים לי,שבין השאר העליתי כאן,ושמאוד מפריעים לי... ואני גם מוכנה "לשלם את המחיר..."אם יהיה כזה...אני מקווה שלא...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 24 יולי 2008, 22:30

היי יום חמישי בערב.
תודה לך מימה על המילים המעודדות...תודה לך רוזמרין על התגובה הקצרה והתמציתית אך עניינית...אין לי ספק שאני כבר שם...מרגישה שאכן אני נכונה לאושר בלי להיות תלויה בדבר או במישהו...ולכן אני ב"טריפ" (מסע) לטעום,להתנסות ולחוות כל דבר שעולה בדעתי...מאוחר קצת יחסית לצעירים שלנו אמנם, אבל לא מדי...במו שציינתי קודם,אני לומדת גם מהצעירים לקחת לעצמי,ובכיף וכמה שיותר...
...אז בשבוע שעבר החלטתי להשתתף בקורס אינטנסיבי של ווטסו המתקיים בשני סופי שבוע,שהוא סוג טיפול/תרפיה במים...אני סחוטה לחלוטין מקורס הווטסו,בחלקו בגלל השהייה של שעות במים.בחיים לא הייתי מאמינה שאני מסוגלת לשהות כ-6 ש' ברצף במים...זה מעניין מהנה ומרתק אבל לא פשוט כלל... אחרי שנים שלא שחיתי במים חזרתי בגלל הפציעה ביד וברגל,כברירת מחדל לחוסר היכולת שלי להתעמל ביבשה,בגלל המגבלות שתודה לאל פחתו באופן משמעותי...הזמנתי את כלתי לפגישה האחרונה מחר מעין מבחן...אני לא מאמינה שניתן ללמוד שיטה כל כך מורכבת בזמן כל כך קצר...אני מתכוונת להפיק מהקורס את המיטב ולפנק משפחה וחברים קרובים....
דממת אלחוט...ביני ובין הבת...המסרים הכפולים שלה כל כך מבלבלים שפשוט החלטתי להרים ידיים... להמשיך בחיי (כמו שציינתי קודם) ולהצביע ברגליים...אני הולכת איפה שטוב לי...הבת שלי יודעת בוודאות שאני פה בשבילה מאה אחוז בכל עת ובכל מקום...לצערי אני לא יכולה להגיד את ההיפך...מיום שבת האחרון שהם התארחו אצלנו,קיבלתי ס.מ.ס אחד...וזהו.מאז ועד לרגע זה לא שמעתי ממנה כלל... הייתי כל כך עסוקה כל השבוע שלא התפניתי לחשוב על זה...אני בטוחה שחלק מכם מרים גבה...כאילו מה הבעיה שלי להרים טלפון,במיוחד שאני כל כך רוצה לשמוע את הנכדים מעבר לקו...נכון,אתם צודקים,יש לי בעיה מאוד פשוטה,אבל מבחינתי בלתי קבילה,עם אופן התגובה שלה לטלפונים שלי...אני אפילו לא מפרטת...אחותי משמשת לי אוזן קשבת חמה ואוהבת,זה מספיק...כולנו זקוקים לחיבוק עוטף,אמיתי או וירטואלי...שבת שלום ומבורך...@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי רוזמרין* » 22 יולי 2008, 00:52

אני כבר כמה ימים מתלבטת ומוחקת ומהססת. את בטוחה שתשמחי לשמוע תגובות, גם אם קצת ביקורתיות?

המרגיעון אומר יפה: "האושר אינו תלוי בדבר, רק בנכונות לאושר". האם יש בך נכונות?

מלכה החדשה

על ידי מי_מה* » 22 יולי 2008, 00:27

עוד לא גמרתי להשלים את הקריאה אצלך, אבל חייבת להודות לך על השיתוף. אני לומדת ממך הרבה וגם נהינת מהקריאה.
@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 21 יולי 2008, 20:13

היי ויום טוב @}
"...בכל אדם בוגר יושב (במוחו) "ילד קטן" שמנהל לו את החיים..."(ציטוט)
לא פעם נראה אדם מגיב לסיטואציה בלי כל פרופורציה...(אני בטוחה שכל אחד חווה זאת על בשרו,משני צידי "המטבע")...לא תמיד יש לאדם שליטה בתגובות שלו...לעיתים האדם עצמו מרגיש מנוהל בלי יכולת או בקרה לעצור את עצמו...במיוחד אם האדם חש פגוע או מאוים...רק כאשר האדם מבין ומודע לעצמו למה הוא הגיב כמו שהוא הגיב,יש לו יכולת,לשנות,אם ירצה...
לעיתים אנחנו שומעים או רואים או קוראים דברים שעל פניהם נוראים או בלתי הגיוניים...ואנחנו שואלים את עצמנו,מה גרם לאדם להגיב כמו שהגיב, ואין לי כוונה להצדיק אותו כהוא זה...אני בטוחה שזה קורה לכל אחד מאיתנו כל יום...לפעמים אנחנו מרגישים שהיינו שמחים לו יכולנו להחזיר את הגלגל אחורנית ולהגיב אחרת,נכון יותר...בד"כ זה מאוחר מדי ומעט מדי...ואם אנחנו ברי מזל, אנחנו מצליחים למזער את הנזק שנעשה...
בגילנו (+/-) אנחנו נוהגים לכתוב צוואה או איזה שהוא מסמך מחייב עבור המשפחה ע"מ שלא תהיינה אי הבנות...בד"כ אנחנו קודם כל מבטיחים את בן הזוג ואח"כ מחליטים איך תיעשה החלוקה.הנטייה הטבעית לכתוב שכל מה שיישאר יחולק שווה בשווה...לטעמי חשוב שהילדים ידעו שהם חשובים באותה מידה... אבל,מה קורה אם יש פערים כלכליים ביניהם האם עדיין זה נכון באותה מידה ? האם אפשר לסמוך על היושר הפנימי שלהם שמי שאין לו,יש לדאוג לו תחילה ולוותר ?...אני לא בטוחה בענייני כסף...ולכן חשוב להתייחס באומץ וביושר לב...יש למנוע בכל מחיר התכתשות מיותרת ביניהם...ובצדק...לא מתוך כעס או התחשבנות...
אני מכירה מקרים בהם הורים נהגו איפה ואיפה ממניעים שונים...יש מקרים בהם הורים מנפנפים בצוואה ע"מ לשעבד/לרתק את רצון הילדים לצרכיהם...ולעיתים זה צורך אמיתי...ויש שהורה פגוע רגשית הופך להיות "מנהל חשבונות" עם ילדיו...וחבל...
הדור החדש של ילדינו מאוד דעתן ולעיתים מרחיק מעליו את ההורים (הזקנים) ...גם במחיר יקר,לצערי, שאולי עתידים לשלם עליו...אני מוכנה לקבל הרבה דברים מילדי אבל בשום פנים ואופן ניכור/ביטול או התנשאות...ויכול להיות שלא זו הייתה כוונתם...אני בטוחה שלמרות שהם רגישים קודם כל לעצמם, באופן טבעי,הם יודעים גם מתי הם מגזימים...(-:

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 19 יולי 2008, 21:36

היי שבוע טוב.ההתלהבות שלי בכתיבה בבלוג הולכת ופוחתת,בין השאר כי אין משוב או עניין.אני יכולה להמשיך לכתוב לעצמי,אולי עדיף...ממילא את התסכולים שלי אני צריכה לפתור בעצמי...יש לי כל כך הרבה שאלות ואין לי את מי לשאול...הדבר היחידי האפשרי,זה לשתף את אחותי וחברה מאוד טובה... ברמה העקרונית אני מגיעה למסקנות מרחיקות לכת,שמיום ליום לילדים יש עולם ומשפחה משלהם ולא תמיד יש לי מקום שם...אני נפעמת כשאני שומעת או/ו רואה שילדים משתפים בצורה פעילה את ההורים...הפרדוקס הוא,שהורים שרצים למלא רצון ילדיהם מוערכים פחות מהורים עם יד קפוצה...אין לי כוונה לשנות את עצמי אבל גמלה בי ההחלטה לא לבטל יותר תבניות שלי,להפך לתכנן כמה שיותר כדי להיות פחות זמינה...
סופשבוע זה "הגדילה" ביתי לעשות.היא הגיעה למרכז להתארח אצלנו מלאה בתכניות כרימון שלא כללה אותנו כלל... הבית בערב שבת היה מלא והרגשתי לבד...אני נוהגת להדליק נרות שבת ובפעם הראשונה שהבן הבכור ניהל שיחה,מעל לראשי,בזמן שהדלקתי נרות שבת...הערתי לו על כך ונשארתי ללא מענה...החתן לא הפסיק לתת ציונים למאכלים...בעלי שבד"כ מתאפק העיר לו בחריפות...הבית היה על גלגלים,הרגשתי לא שייכת...איני יודעת מה הסיבה למצב ?...למרות גילי אני מרגישה צעירה ופעילה... אני מתנחמת בקשר בין הילדים ובעובדה שהבן הצעיר היה ער למצב ובא לשאול אם אני בסדר...
השנה יש לי יום הולדת "עגול" והשבעתי את בעלי לא לחגוג לי ולא לעשות לי הפתעות...אני רוצה לפנק את עצמי בדרך שמתאימה לי בלבד...קיבלתי את הסכמתו...אז זהו בינתיים...או לא (-:

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 16 יולי 2008, 12:04

היי.יום רביעי בשבוע וביתי מגיע היום ב"ה כמתוכנן בצהריים עם התינוק בשל פגישת קבוצה שהיא קשורה אליה,במקום ביום א' שהיה מתוכנן בתחילה והפגישה נדחתה......ולמחרת יגיעו שאר ה"חברה" ואנחנו כמובן שמחים ונרגשים מטבע הדברים.
...בינתיים ביטלתי,כמובן,תכניות שהיו לי ביום א'... חוג פימו, שנראה לי מעניין...נרשמתי לחוג של ארבע פגישות בימי ראשון...בהתחלה זה נראה לי מאוד ואח"כ הבנתי שאני לא בקטע...אבל,אצלי זה חוק,אני מסיימת מה שאני מתחילה.... בניגוד לצעירים של היום והמבין יבין... וגם יוצאים דברים יפים ומעניינים...
השבוע נפל לידי ירחון "להיות הורים" של חודש מרס גיליון 116 ויש בו מאמר מרתק של ד"ר נאדר בוטו "לסלוח

לשמוח

לקבל הרבה כוח" שווה קריאה,הפנמה ואימוץ של הרעיונות.מאחר ואני זוכה לפגוש אותו לעיתים קרובות דיברנו אתמול בהרחבה על הנושא של הסליחה,שהוא בד"כ מאוד טעון...בין השאר סיפרתי לו שלמרות הקשר המיוחד שיש לי עם בעלי אני צריכה לפעמים לדרוש ממנו שיתנצל והוא כמובן מתבצר בעמדותיו..."...ולא מבין..."ולא פעם אני מוצאת את עצמי מתוסכלת ומאוד כועסת... אני מטבעי מבקשת סליחה באופן טבעי ואם מישהו אומר שנפגע ממני על אחת כמה וכמה...נאדר מיד אמר לי שנכשלתי "בבחינה שלי" שזימנו לי החיים...לטענתו,אני צריכה לשנות את עצמי ולא את הזולת...להבין שיש לו,לבעלי, בעיה ושהוא עדיין לא בשל לפתור אותה...מעניין אה ? ברגעים הראשונים היה לי קשה לקבל את עמדתו. ד"ר נאדר נתן לי כמה דוגמאות מניסיונו האישי ואחרי היסוסים קלים מצידי החלטתי לאמץ את דרך החשיבה שלו...להפתעתי באותו רגע חשתי הקלה עצומה ושחרור...פשוט לא יאומן....שווה...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 13 יולי 2008, 22:26

היי ושבוע חדש טוב.איך שהזמן רץ בכיף ולבסוף אפשר גם לחייך (-: ולנוח קמעה אחרי תקופה קשה וסוערת מלאת תהפוכות...אז השיפוץ שתוכנן הסתיים ועל הצד הטוב ביותר...
...שוב חוזרים לתכנים הרגילים של בית ומשפחה...מי אמר למי ובאיזה עניין וכו'...בגדול הרוב בסדר ורגוע.למדתי יותר לדאוג ולטפח את עצמי ובעלי...לומדים גם מהצעירים משהו...ובעיקר גם להגיד עכשיו אני...ולא מתאים לנו...ויש לנו תכניות...
סוף השבוע האחרון בילינו בצפון עם המשפחה של הבת והאח של בעלי שבקיבוץ ובין לבין טיילנו במאורגן עם החברה מהצבא של בעלי כשהמטרה,שיחזור מהלכי מלחמת יום כיפור.היה מדהים ומרגש במידה שלא תתואר,האנשים,הסיפורים והנופים...(קשה להאמין שיש כוונה לוותר על כל זה...).
...בעבר כשהייתי ילדה,בהתחלה גרנו בחדר אחד ואח"כ בשני חדרים...לא חשוב כמה אורחים הגיעו תמיד היה מקום לכולם...והיה שמח...היום לילדים במרכז יש דירה גדולה אבל לא ערוכה לאירוח,לבת בצפון אמנם יש בית קטן ואינם ערוכים לאירוח (זמנית)אבל יש אפשרות ללון במלונית/אכסניה של הבסיס... התנסיתי בה פעם אחת ואיני מוכנה לכך שוב !!!תחושה לא נעימה של ניכור...עדיף לישון בקיבוץ אצל האח... בחיק המשפחה...וגם אמרתי לבת ויש הדים להסכמה בנידון...אבל חוץ מזה כיף אמיתי ואירוח מכל הלב. הילדים משגעים אחד אחד ממש לאכול אותם אפילו התינוק הפצפון משתף פעולה ונותן משוב כייפי...חוזרים לשגרה הברוכה...@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 04 יולי 2008, 22:32

היי ושבת שלום.(-:
שוב ערב שבת.הבן הצעיר התארח אצלנו מן הצהריים,היה שקט וכיף.ממש זמן איכות נטו.כשכולם באים יחד קצת קשה להתייחס באופן אישי ויש תחושה של החמצה...
הבן הגדול נסע עם המשפחה להתארח אצל אחותו בצפון.הרבה פעמים יש לי "סרטים" בראש.מה חושבים ? מה אומרים ? למה לא מתקשרים ? ...בלי סוף תסריטים...ואז מגיע טלפון נחמד וקליל וכל ה"בלון" הגדול והנפוח מתפוגג...והכול בסדר...עד הפעם הבאה...
תמיד עולה השאלה הנצחית:"את מי אמא אוהבת/מעדיפה/מפלה יותר...?" אני תמיד עונה שאני אוהבת את כולם במידה שווה...והם לא מקבלים...שוחחתי על זה עם זוג חברים שהאם של הגבר מכריזה בגלוי שהוא הבן המועדף והאהוב...חשבתי שזה לא ראוי או הולם...אבל אני בטוחה שזה קיים...חשבתי,על הרגשות של האחים האחרים...על עצמי ואחותי...וכמובן ילדי...והגעתי למסקנה פשוטה שכל ילד אהוב מסיבה טובה אחרת...החוויות והזיכרונות שלי עם כל ילד הן שונות,יתכן מאוד שלגיל או התקופה בחיי יש משקל משמעותי...אבל בדבר אחד אני בטוחה לא חשוב בן כמה הילד/ה שלך,תמיד אוהבים לשמוע שוב ושוב כמה את אוהבת ומוקירה אותו/ה...וזה צריך להיעשות ממקום אוהב,נקי ואמין...@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 01 יולי 2008, 23:35

היי.המבול הגדול מאחורי,גם אם לא הכול הסתיים ועדיין יש לסגור דברים.אנחנו מ ו ת ש י ם אבל מרוצים.אין מושלם,זה הסטנדארד ישראלי.אני חושבת שהיה שווה לאור התוצאות...
אפשר לומר שעברתי או עבר עלי משהו מאז אוקטובר האחרון שגרם לי לשנות מחשבות וגישות... לטובתי.לצערי אני לומדת מהילדים להיות יותר אנוכית..."אם אין אני לי,מי לי..." עם כל הכבוד לילדי שאני אוהבת אותם יותר מדי...
ביום שישי האחרון הבת והמשפחה היו אצלנו לאירוח.בד"כ הם נוהגים להגיע למרכז ולבקר אותנו ואח"כ את ההורים של החתן...או להיפך.הפעם אחרי שהודיעו להורים שלו שהם מגיעים אליהם,הם חזרו בם נשארו ללון אצלנו ובבוקר נסעו חזרה לצפון...אודה ואתוודה שאני עדיין המומה מהמהלך שלהם ולא מפסיקה לחשוב על סיטואציה...ליבי ליבי להורים שהתכוננו לבואם והתארגנו לקלוט אותם ולארח את שלושת הנכדים...התאפקתי לא להגיד כלום,אולי טעיתי.הרגשתי נורא בשבילם...חשבתי מה הייתי עושה אם הם היו עושים את זה לי,מן הסתם כלום.רק הייתי מתפוצצת...
כל פעם מחדש אני מופתעת מהתנהגויות חריגות של אנשים שמרשים לעצמם דברים שלא הייתי חולמת עליהם...אני בטוחה שאתם מכירים את האנשים שמרשים לעצמם להעיר לכם הערות שלא התבקשו...אבל אם חס וחלילה אתם עושים מהלך נגדי בלתי צפוי...אוי יו יו...
בעבר התייחסתי כאן לעובדה שהילדים לוקחים את ההורים כמובן מאליו + תכניות כבקשתם...גיליתי שהשפה היחידה שהם מבינים,אם משקפים להם את אותו הדבר מבלי להסביר...תבדקו זה עובד...במוצאי שבת האחרון הואלנו לבקרם וקיבלו וארחו אותנו יפה...טפו...לא להאמין...המרחק מקרב...@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 28 יוני 2008, 13:50

שבת שלום ומבורך.סופסוף רואים כבר את האור.השיפוץ המתוכנן גמור ארונות המטבח עומדים על תילם וגם אם צריך לעשות תיקון קטן פה ושם אפשר לומר ברכת הגומל.מותשים אך מרוצים.עדיין רוב הארונות עומדים ריקים כי עוד לא התפנינו לכך(יש גם עבודה שוטפת).בין לבין הודיע הבת שמגיעה עם המשפחה...(גם ללינה)לא סירבנו,כי אנחנו מאוד תמיד שמחים לראותם,במיוחד לאור העובדה שהם רחוקים כל כך פיזית...אבל היינו גמורים.יאמר לזכותם שהם גם עוזרים ולא רק אורחים...הבן הצעיר עובר תקופה לא קלה כי הוא בשלילת רישיון נהיגה ואינו נייד...אין צורך לפרט...והקשר בעיקר טלפוני.
הבן הגדול נראה לי שהוא "משחק איתי משחקים" ...אני לא נגררת לזה בשום צורה ומכבדת את החלטותיו...אצטט מישהי שאמרה לי "...אם הקשר של בנך איתך חשוב לו באותה מידה שזה חשוב לך,ימצא את הדרך להתקשר..." אני אפילו לא אומרת או חושבת "...חבל...ומה לעשות...ואולי ..." כלום. מה יהיה ? ימים יגידו.ההפסד הוא של שנינו...אני מאוד מתגעגעת במיוחד לנכדים...אבל אניח בטוחה שהדברים יסתדרו.גם הקשר שלי עם אנשים בימים טרופים אלה בעיקר טלפוני,מלבד האנשים מסוימים.
הבית נראה שונה,נפלא,מרווח...אחר.כאילו שעברנו דירה.(אבל יש עוד מה לעשות...לאט...)
פעם נהניתי מעבודות יד שונות וציור.נראה לי שאחזור לתחביבים שלי,לנשמה...אני מאוד זקוקה לכך...
אז זהו לעתה...ביי @}@}@}שיהיה לכם שבוע נפלא !

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 21 יוני 2008, 23:05

שבוע טוב.(-: אני כל כך עסוקה שאין לי זמן פנוי כמעט.כמובן שאני פועלת על פי סדר עדיפויות,אבל בגדול זה נראה לי כמו סימן טוב.
השיפוץ כמובן לא הסתיים כי בעלי המלאכה אינם עומדים בלוח זמנים, נראה כמו סטנדרד ישראלי להבטיח ולא לקיים.מיותר לציין שהתירוצים לא מפתיעים.העניין,שלא כדאי יותר להתרגז ולזרום...
לאור העובדה שהשיפוץ היה אמור להסתיים השבוע הזמנתי את הילדים לצהריים של שישי,הם כבר מצפים לזה זה זמן מה.הבת הגיע יום קודם. כמובן שמחתי לארח אותם בתנאים המשופרים והנוחים,למעט העובדה שהיינו צריכים להשגיח על הקטנים כי אין לי דלתות במטבח.אך חוץ מזה הרוב בסדר.
החיים שבים למסלולם הרגיל וגם יצאתי לחלק השני של סמינר בן חמישה ימים של סו ג'וק(שיטת טיפול קוריאנית)שמתקיים כעת בארץ. השיטה מדהימה ומרתקת וגם העומד בראשה.
השבוע הפתיע אותי בעלי ושאל אם יש לי עניין לצאת לחו"ל בשבוע של ראש השנה.היססתי לרגע,בכל זאת ראש השנה להיעדר שזהו חג משפחתי מובהק...אבל הבן הגדול הודיע לי לפני מס' חודשים שיעדרו השנה בחג הנ"ל.הבת,כנראה זה התור של המשפחה של החתן לארח בראש השנה...הבן הצעיר מבין ויש משפחה שתארח אותו... לכן קיבלתי את ההצעה ברגשות מעורבים.מיותר לומר שזו הקלה גדולה כי בד"כ הכול נופל עלינו.בחוג המכרים שלנו יש כאלה שעדיין ההורים שלהם חוגגים את כל החגים או לוקחים חלק בבישול ובהכנות ולכן קל להם יותר...לי כאמור אין את היתרונות הנ"ל...העיקר שנהיה בריאים ומאושרים...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 14 יוני 2008, 21:09

שבוע טוב.שוב עברו 10 ימים ואני מרגישה כמו בתוך רכבת הרים או שדים בלונה פארק.כל כך הרבה דברים עוברים עלי שאני מתחילה להדחיק אותם במקום להתעסק איתם.צריך לתת לזמן לעשות את שלו...
בשבוע שעבר נסעתי לבקר את אחותי שישי שבת,היה כיף אבל מעייף.
ביום ראשון נסענו לבקר את הבת בצפון יחד עם הבן הצעיר לבלות את ערב החג יחד.מאחר ואין מקום לינה מסודר אצל הבת לנו במין אכסניה למרות שיש לנו אפשרות ללון אצל הגיס בקיבוץ,לא נעים אבל לא נורא.למחרת נכחנו בטקס שבועות בקיבוץ.היה נחמד אבל מעייף.
הבן הבכור נסע עם המשפחה לכל סופשבוע והחג.אני יודעת שאינם מרוצים שאיני יכולה לארח למרות הנסיבות...
הבת חגגה לבנה הבכור יום הולדת ביום שישי בגן,וכך מצאנו את עצמנו שוב בדרכים...הסבים השניים לא יכלו לבוא ולא יכולנו לאכזב את הנכד.באותה הזדמנות פגשנו באירוע את משפחת הבן הבכור ובילינו יום נחמד מאוד יחד בחגיגות פתיחת הבריכה במקום.היה כיף נהניתי מכולם ובמיוחד מהנכד החדש...
היום,שבת,החלטנו לנוח ולבלות כמו שמתאים לנו...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 04 יוני 2008, 21:20

היי.היום שבוע מאז ביקרתי כאן.עבר עלי שבוע מטורף ומורט עצבים בגלל השיפוצים והכול.אבדתי את הסבלנות.ממש מלחמת התשה.אני מאוד מקווה שהכול היה כדאי.התוצאה נראית בינתיים לא רע והלכלוך והאבק ששלט בביתי בחודש האחרון הולך ונעלם...בעלי מקצוע זה עם שהשם ישמור אותנו מתלות בהם. שבוע שעבר השיפוצניק השתדל לסיים את העבודה ביום שישי ואנחנו פשוט התרסקנו.בסוף היום לא היה עם מי לדבר.בשבת יצאנו לאכול עם הבן הצעיר בת"א.הכי טוב ובלי טובות...יום ראשון ושני אנחנו מנקים והשיפוצניק מלכלך.שילך כבר אני מאחלת לעצמי...לאט החיים חוזרים למסלולם...הנגר לא הביא עדיין את הדלתות והמטבח נראה כמו מעברה דה לוקס... ב"ה אחרי שבועות יגיעו הדלתות...
אחותי כועסת עליי שאני לא באה אליה לדרום...לפעמים אני מעדיפה שיניחו לי בג'יפה שלי שאוכל לנוח מעייפות...היא לא מבינה...ולא ארחיב את הדיבור שמא אחטא בשפתי...לכל אחד יש דעה משלו,וזה בסדר צריך לדעת לקבל או לדחות...לפעמים אני מרגישה שיותר מדי דרמות יש בחיי ואני בסך הכול רוצה קצת שקט ומנוחה.לא בא לי להתרוצץ...זה לבינתיים...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 28 מאי 2008, 21:38

היי.יום ד' בערב ואני פשוט על סף קריסה.P-:השיפוץ עצמו בשלבי סיום וכך גם אני(ובעלי).הפיניש,הניקוי והסידור עדיין מחכה לנו...
אתמול חל יום ההולדת של בתי אבל היא רחוקה ולא נגישה...טוב שיש אמצעי תקשורת מגוונים.
שילשום הייתה לי שיחה טובה אתה.ישירה ופתוחה.לשם שינוי אפילו צחקתי על כל ה"התנהגויות" השונות בקשרים שלי עם כולם...בד"כ המשקעים עושים לי בלגן די רציני...הבת שלי טענה שהתקדמתי.שוחחנו כ – 50 ד',היה מעניין...בין השאר סיפרתי לה על אופי האירוח האחרון של הכלה(בד"כ אינה מסכימה לשמוע). לשם שינוי,אפילו הבת שלי הסכימה איתי שכלתי אינה מתנהגת כשורה...(יתכן שכבר התייחסתי לזה בעבר...) בימי שישי כשאנחנו מגיעים, כלתי נוהגת להיעלם עם הבת/הנכדה לחברים ובד"כ אנחנו עוזבים לפני שהיא חוזרת.לכן הפסקנו להגיע בימי שישי...מאז השיפוץ אנחנו מוזמנים לכבס ולבקר אצלם ,גם כשאינם בבית...ביום שישי האחרון חזרו בני משפחת הבן מאוחר מבילוי באחד הפארקים. התלבטנו אם לחכות להם.הבן ביקש שנמתין ונראה אותם.הם חזרו עייפים אבל הילדים שמחו לקראתנו. לא עברו 5 ד' וכלתי קראה לבת קילחה אותה והלכו לחברים...מיותר להגיד מה חשבתי והרגשתי. הסתכלתי על בעלי,הוא החזיר לי מבט ופשוט זמן קצר אח"כ קמנו ונסענו.כעת היה לי ברור שאני מעדיפה את הג'יפה שלי על הכול... אין לי כל תלונה,כי אין לי כלל ציפיות.היא מאוד עקבית.אני חושבת שבעתיד אעדיף לארח,כשיתאים לי מאשר לנסוע לשם...דרך אגב הכלה הזמינה אותי לארוחת צהרים ושאביא איתי את המנה העיקרית..ואני בדילמה.ללכת או לסרב.איני רוצה לפתוח פתח לבעיות...והמשפחה מאוד חשובה לי.נחליט ביום חמישי מה עושים,כי ממש לא בא לי...@}ZZZ

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 24 מאי 2008, 21:56

היי ושבוע טוב.(-:
לפעמים כל כך הרבה מחשבות מתרוצצות במוחי שקשה לי לסדר אותם כך שיהיו ברורים והגיוניים. אם אני לא רושמת מיד,אז הכול מתמוסס ונשכח...
הבלוג הזה הפך להיות לי בן לוויה נאמן ביותר,אחרי בעלי ועוזר לי להיות מאוזנת בשעות קלות וקשות כאחד.מצד אחד אני מאוד עסוקה בשיפוץ, כאמור, ואין לי זמן לחשוב ומצד שני יש לי את כל הזמן לחשוב על הכול וזה מאוד מטריד.אני עסוקה בעיקר בהדחקה של מי לא התקשר לשאול לשלומי...וכמובן מתכוונת לילדים. אז תגידו למה את מחכה,תתקשרי ודי...ברור לא...אז האמת שזה ממש לא.
אם באמצע השבוע כולם רצים ועסוקים,אז בסופשבוע זה שונה.כאילו הכול נעצר ויש ציפייה דרוכה.
למשל,אתמול הבן ומשפחתו היו עסוקים כל סוף השבוע ולא נותר להם זמן בשבילנו...הבן הצעיר נסע לכייף...הבת רחוקה וגם כך לא מתקשרת בימי שישי שבת בד"כ...אז היום,מוצ"ש,כשהיא התקשרה לא יכולתי לדבר מרוב שהייתי חנוקה...לא יכולתי לבלוע את הרוק שבפי...היא שמעה משהו בקולי ושאלה אם זה זמן לא נוח ואני אישרתי...אחרי זה פשוט היה לי קשה...לא הייתי מסוגלת לשוחח איתה מרוב... תסכול...ומאוחר יותר גם לא טרחתי להתקשר אליה...
הבית שלנו הוא הבית של הילדים שלנו,אבל הבית של הילדים שלנו איננו שלנו...תגידו שזה מנהגו של עולם... שיהיה...
יש לי חברה טובה שאם אני פותחת איתה שיחה בנדון פתאום היא משתפת אותי בתסכולים/עלבונות שלה מצד הילדים שלה...אני מניחה שזו תופעה מוכרת...אך לא מדוברת...
עד היום הייתי דוחה כל תוכנית עתידית למען הילדים,או מתכננת לפי הצרכים של הילדים...נראה לי שאני צריכה לעשות שינוי ולא להיות כל כך זמינה...אולי חוסר הזמינות שלנו יגביר את הגעגוע שלהם... ואולי לא... אבל זה כבר סיפור אחר...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 21 מאי 2008, 11:37

היי.השיפוץ מתמשך,איטי ומורט עצבים.אני במיוחד מבליגה כדי שבעלי לא יתרגז זה לא בריא לו במיוחד...גם הוא רואה הכול...איני צריכה לומר מהו סטנדרד ישראלי.לא שווה להתרגז אבל זה מעצבן וקשה יותר ממה ששיערתי.האבק והלכלוך לא מוסיף בריאות ואני רק רוצה שזה יגמר ומהר גם במחיר שלא יהיה הכול מושלם.בעלי מקצוע לא מוכנים להודות שטעו ומשכנעים שכך זה צריך להיות...נראה לי שאחרי השיפוץ נשב בשקט זמן מה בלתי מוגבל...(-:
הבת שואלת מתי יוכלו לבוא...ואין לי תשובה.אני שמחה שמתגעגעים אבל למה לא שואלים גם,אם אנחנו זקוקים לדבר מה באותה נשימה...היה נחמד...לבן יש תוכניות ואין להם זמן בשבילנו,אבל באותה נשימה דואגים לעצמם לחופשה בתאריכים מסוימים ואח"כ,אמא תדאג ותשמור מאחור.שום דבר לא השתנה, עולם כמנהגו נוהג...מחייכים באומץ לב וממשיכים הלאה...דווקא חברים וידידים שואלים כל הזמן במה יכולים לעזור.זה נחמד ומחמם את הלב,בעלי מעדיף לא ליפול על אף אחד,אבל תמיד מוכן לעזור לכול אחד...רוב הזמן אני נמצאת בבית בגלל השיפוץ,כאמור...ומקביל החיים וההתחייבויות זורמים הלאה ואתם אנחנו...בסוף אני מאמינה יהיה יפה וכדאי (אני חייבת)...@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 18 מאי 2008, 11:11

היי ובוקר טוב,אצלי זה מאוד מוקדם (-:.מתאמצים לחייך.יש רצוי ויש מצוי.כשתלויים במשפצים אז ברור שיש חריקות לכאן ולכאן, גם אם הן מוצדקות לכאורה.הבטחות לחוד ומציאות לחוד.אשתו של המשפץ כרעה ללדת ואחרי ייסורים של 20 ש' ילדה בקיסרי.ברור שהוא לא הופיע באותו היום ולמחרת לא היה מסוגל לעבוד...היה צריך לאלתר ולדחות הכנסת המטבח...בימי שישי,למרות שבהצעה המקורית אמר המשפץ שיבוא,אז כשבררתי אתו היום את הסוגיה הזו,הודיע שלא יגיע...וידי כמובן כבולות...גם אם חותמים על התחייבות זמנים,תמיד ניתן לטעון שאינו אשם...וכו.'..צריך אורך רוח וסבלנות וזהו.לספוג בשקט ושיעבור בשלום.
ביום שישי נסענו לבן כדי לעשות כביסה ולאכול צהריים.קנינו עוף בגריל כדי להקל...אני מניחה שאם זה היה הפוך אז הם לא היו צריכים לטרוח כלל...ניחא.החלטתי שאני לוקחת כל דבר כנתון כפשוטו ותו לא...פשוט יותר בריא לי...זה הפך להיות משעשע...אפילו הספקתי לקחת את הנכדים ביום שישי להסתפר כי ההורים "לא יכלו" להגיע לספר יותר מחודש...זה מה יש...
ביום שישי הגיעו הבת והנכדים מהצפון, לסבים שגרים באזור צומת בילו...זו יציאה ראשונה שלהם מחוץ לבית אחרי הלידה...ברור ששמחנו שהם קרובים יותר ונוכל לראותם...נסענו בשבת בבוקר אליהם.הבת בעקבות המחלה רזתה מאוד...{יש גם יתרונות).התקשורת שלי עם הבת מצחיקה ואפילו משעשעת במידה.אני לומדת ממנה איך להגיב באותה מטבע לשון שהיא מתקשרת איתי.אני חושבת שהיא הייתה קצת המומה ואני הייתי מרוצה מעצמי,למרות הקושי...
ההמולה הייתה רבה,הילדים שמחו והרעישו שחקו ורבו,מצב נורמאלי...שמתי לב שכאשר כל המשפחה נפגשת אין לבת שלי זמן להחליף איתי מילה.עסוקה מאוד עם הגיסה...אחותי אומרת שזה מצב נורמטיבי,ואין לי מה להלין...אבל כשצריך עזרה- "אמא את יכולה...ל..."(השלימו את החסר...).אני מבינה שזה מנהגו של עולם.אבל אני בן אדם עם רגשות משלי...יש כאלה שלא רואים,לא שומעים ולא מדברים...לי זה מפריע...
אדוני ששומר על הפתאים,שמר עלי מלעשות טעויות ולשמוע לקולות..."בואי לגור על ידינו..." (בעלי לא ראה זאת כאופציה בכלל...)עם כל האהבה שאני רוחשת לילדי ונטיית הלב...אני מוכנה לוותר לא מעט על עצמי ...אך גם לי יש את הגבולות שלי...פיזית,רגשית,חשיבתית ואנרגטית,למזלי...
אחרי הפגישה עם המשפחה נסענו למסעדה טובה לאכול בכיף.נהנינו יחד מארוחה מעולה ומשקט.חזרנו לנוח ואחרי הצהריים נסענו לתחרות ברידג'.חזרנו עייפים אך מרוצים לגן העדן המאובק שלנו עם חיוך גדול. מבינים שכל אחד צריך למצוא את דרכו מבלי להיות תלוי "בכלום".אז את/ה חזק/ה לחיות וליצור@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 13 מאי 2008, 15:44

היי ושלום לכולם.אנחנו (בעלי ואני) בסדר אבל גם גמורים.השיפוץ מתקדם ורואים לאט לאט את "האור" אבל אנחנו נושמים ומכוסים באבק .הבדיחה הפרטית שלנו,שבעלי הסכים לשיפוץ כדי שיוכל לאכול כל יום בחוץ במסעדה אחרת...והוא נהנה ומרוצה מזה בגדול...בינתיים אני מנצלת את הזמן וחורשת את אתר האינטרנט בנושאים שמעניינים אותי וצוברת שעות מנוע במחשב.חשבנו שהשיפוץ לא מספיק גדול כדי לעזוב את הבית,"רק" הסלון והמטבח +תוספות קטנות,אבל כמו שזה נראה זה פרויקט די גדול.כמו שכבר ציינתי התחושה היא שאנחנו עוברים דירה בתוך הבית שלנו וזה לא קל...כל מי שחווה זאת אומר שאינו מוכן לעבור זאת שוב בתנאים הנוכחיים...ברור...בינתיים אני די מושבתת,ולאור ניסיון העבר איני מוכנה להשאיר בעלי מקצוע אצלי לבד בדירה ! .בניסיון החיים לכל דבר ועניין יש מחיר.הכול בגדר הסביר.
מפריע לי,שאיני יכולה ללכת לפעילות גופנית סדירה,אז אני מאלתרת.והרי בסופו של דבר הסיפור יגמר ונחזור לשגרה הברוכה..בינתיים מתקשרים עם הילדים בטלפון ובאינטרנט...ובסופי שבוע.@} (-: @}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 11 מאי 2008, 16:13

היי רוזמרין.אינך צריכה להתנצל.אני מקבלת את דבריך בכיף ובהבנה |L|.לעיתים כשכותבים הדברים אינם בהירים במאת האחוזים.חלק נשאר במחשבה...
האמת שהילדים מאוד בקשו,בעיקר החתן (?) שבמקום לשפץ נמכור את הדירה ונעבור לגור בקרבתם בבית בצפון...מחמיא...נכון ?...אך לא בריא.. יש עוד ילדים ונכדים במרכז...גם כך יש קנאה על חלוקת הזמן ותשומת הלב בין כולם...
עץ זקן שעוקרים אותו ומעבירים אותו מי יודע מה יעלה בגורלו...?לעולם אי אפשר מראש לדעת...
לפעמים, הקרבה מרחיקה והריחוק מקרב... כי יש געגוע מתמיד...לא תמיד צריך לקפוץ על כל רעיון או עגלה חולפת...וכמו שאמרת,יש סיבה שהילדים התרחקו,(אולי כי רצו מרחב מחיה),אז יש לאפשר להם ליהנות ממנו...
היום תודה לאל יש רשת ענפה של מדיה שאפשר לתקשר אתה מרחוק אם רוצים (טל,סלפון,מחשב...) ולבקר מקרוב... וכמובן שאין מושלם,אבל אפשר לשאוף לו,למקסם...@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי רוזמרין* » 11 מאי 2008, 11:22

סליחה, מלכה. חשבתי שיש לה שפעת, לא מחלה כזאת. ואני מסכימה איתך לגבי המון דברים שקשורים למשפחה.
אם היתה לי אמא שהייתי חשה לידה באנרגיה טובה ומחזקת, כך בדיוק הייתי רוצה לחיות. כל השבט ביחד.
ואם היתה לי אמא שאומרת מה גם שהמשמעות משפחה,בעיני, זה להיות שם באופן טוטלי כשזקוקים לך...
אז הייתי מאד שמחה לחיות בקרבתה.
אני לא עשיתי את זה מתוך גאווה אלא מתוך הכרח פנימי.
אגב, גם אני גרה בישוב מרוחק בצפון ואני מכירה לא מעט הורים שעברו לגור מהמרכז לצפון בעקבות ה"ילד".
למשל לכפר-ורדים או למעלות (טוב, זו הסביבה שלי). זה לא מתאים לכל אחד אבל זו אופציה.
גם אנחנו, שהילדים המתבגרים שלנו טוענים שלא יחזרו לכאן, מתכננים "להצמד" לאחד מהם כשיטילו את העוגן ובתנאי שזה יהיה בארץ.
לא באותו בית ולא באותו ישוב בהכרח, רק להיות ליד.

אני חושבת שאת אישה שנותנת השראה. לי בטוח. שיהיה לך שבוע טוב והרבה כוחות.

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 11 מאי 2008, 10:17

היי ובוקר טוב.ראשית אני מודה לך מימה @} על המילים החמות והתומכות.העזרה לזולת היא כנראה תכונה מולדת מאז שאני זוכרת את עצמי כילדה.עובדה שגם עיסוקי קשורים בטיפול וסיוע...(גם אימי הייתה כזו.איני מחפשת אישור,זה פשוט חזק ממני...גם אם אני מנסה לברוח מזה...)
לרוזמרין,אני שמחה לכל תגובה,אינך צריכה לדאוג שמא לא תמצא חן בעיני.אדרבא אשמח ללמוד ולהשכיל מכל עצה.אני בטוחה שאת גאה להיות אדם חופשי ועצמאי גם אם יש לכך מחיר.איני סבורה שבתי בחרה לגור רחוק רק מהסיבה שציינת.גם כשגרו קרוב יחסית, היו גבולות.הם תמיד דיברו על האפשרות לעבור לצפון לישוב כפרי והם פשוט ממשים חלום שלהם,ועם כל הקושי הכרוך בדבר (שכבר התייחסתי...) אני שמחה בשבילם.איני יודעת אם את מכירה את התופעה אצל משפחות רוסיות שכשמגיע השלב של הרחבת המשפחה עוברים לגור ליד או עם ההורים. איני שופטת,אבל מבחינתי, כישראלית,זה נראה לי מעט קיצוני למרות שהם מאוד שלמים עם עצמם (עובדה שנוהגים כך).
איני יודעת אם את מכירה את מחלת הנשיקה,אבל היא קשה ונוראה למרות הכינוי המיוחד(אם זה מעניין אותך תסתכלי באינטרנט...).תוסיפי לזה תינוק חדש שנולד + שני קטנטנים + בעל שחולה באותה מחלה, ואני רוצה לראות איך מסתדרים בלי עזרה מסיבית.אי אפשר לדרוש מחברים ושכנים (חדשים...)לאורך זמן שיעזרו. מה גם שהמשמעות משפחה,בעיני, זה להיות שם באופן טוטלי כשזקוקים לך...
ובינתיים אנחנו כמובן "טובעים" באבק השיפוץ בבית...משתדלים להמעיט את החיכוך לנסבל...מיום חמישי ועד שבת בילינו את רובו מחוץ לבית...מקווה שלא יתארך מעל למצופה...(-:@}

מלכה החדשה

על ידי רוזמרין* » 07 מאי 2008, 13:56

מלכה יקרה, אני רוצה לכתוב ומתלבטת... טוב, אם לא ימצא חן בעינייך את כבר יודעת היכן המחק.

אני מזהה בך אישה שחשוב לה להיות נחוצה לזולת, מביאה תועלת ושמחה לאחרים.
אני בטוחה שטוב לבך שימח את מריאן בימיו האחרונים ואני עוד יותר בטוחה שיש לא מעט זקנים בודדים כמוהו שהיית יכולה להאיר
להם את חייהם.
בצד השני נמצאים ילדייך שבעקבות חייהם איתך, פיתחו תלות בעזרתך אך כנראה לא כל-כך אוהבים את זה.
ילדתך התרחקה אולי כדי לפתח עצמאות אבל קוראת לעזרתך ברגעי משבר. דיסוננס בעייתי משהו.
אני התרחקתי מאמי מסיבות דומות אבל לא קראתי לה לעזרה ולכן, בסופו של דבר, כן הצלחתי להיות עצמאית.
לצורך זה, ויתרתי על חופשות ויציאות לבילוי עד שילדיי גדלו. כשחליתי, בעלי היה לצידי וגם השכנות החברות.
כשנסענו ללדת (באמצע הלילה) קראתי לשכנה שתבוא לישון ליד הבכור ותכין אותו לגן בבוקר (סוכם מראש, כמובן).

אני לא רוצה להוסיף, כי אני גם לא משוכנעת שאני קולעת למטרה.
אם מתאים לך להמשיך את השיחה, אני כאן.

מלכה החדשה

על ידי מי_מה* » 07 מאי 2008, 12:36

.יהי זכרו ברוך.
נכון שלא היית לצדו ברגעיו האחרונים, אבל היית שם כשאף אחד אחר לא, וכל אור שהבאת לחייו , גם אם מעט, הפחית מאפלת הבדידות שלו וזו מחשבה מנחמת ומחזקת.

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 07 מאי 2008, 09:37

מריאן הלך לעולמו בחול המועד פסח יום חמישי י"ט ניסן 24.4.08.ככה הלך אדם לדרכו בדממה דקה,בלי נפש חיה שתעמוד לצידו(אני הייתי בחו"ל והאדם שהתנדב לטפל בו נסע לכל השבוע של פסח).
מריאן בן יחיד להוריו שחי כמעט כל חייו בבדידות.ללא אישה או ילד...מן המעט שדליתי מסיפוריו,מעולם לא הייתה לו משפחה משלו או נפש קרובה,את רוב חייו חי עם אמו עד שנפטרה.נותרו חבר אחד או שניים,שבעצמם כבר היו זקנים מדי וחולים וכנ"ל המעט של קרובי משפחה.
בתקופות שונות של חייו היה סמוך לשולחנם של אנשים או קרובי משפחה רחוקים שטיפלו בו וכנראה רחמו עליו,עד שנכנס לבית אבות אחרי גיל הפנסיה ומשם ניהל את חייו העצמאים שנים רבות.(מספר שנים היה עיוור בגלל מחלה ,נותח ומאור עיניו חזר בצורה מוגבלת).את רוב זמנו בילה כשחקן ברידג' ומוסיקה קלאסית.
תמיד חשד בכוונות האנשים כלפיו,כנראה על סמך ניסיונו האישי שלא היה מוצלח ביותר,בלשון המעטה. גם באדם שטיפל בו במסירות שעות וימים במשך חודשים בסוף דרכו ללא תמורה,לא האמין.למרות שהצהיר שבכוונתו להוריש לו את מעט כספו,חזר בו למרות שידע שימיו ספורים ואין מי שיזכה בכספו מלבד המדינה... כמובן.
גם על ערש דווי כמו בחייו,חשד מריאן שאנשים מנסים לגזול את כספו...נשאר "ילד אומלל" מזדקן...
מריאן נקבר ביום שני כ"ג ניסן 24.4.08 כלצידו חמישה אנשים זרים לחלוטין...כמו בחייו גם במותו...
מריאן שידע שהוא נוטה למות ביקש מבעלי שתיערך לכבודו תחרות נושאת גביע על שמו...לאחר מותו,
ואכן בעלי מתכנן להקדיש לו את החודש הבא.יהי זכרו ברוך.

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 07 מאי 2008, 08:04

היי ובוקר טוב.לפעמים אני שואלת את עצמי אם גם אנשים אחרים מייצרים כל כך הרבה חדשות לבקרים. ביום שני הייתי מוטרדת בגין בתי.לא רציתי להפריע וגם לא להטריד,במיוחד לאור המצב. לכן שלחתי SMS לשאול לשלומם והתברר לי שהמצב על הפנים.חתני שבד"כ ממעיט הודיע לי שמצב בתי גרוע ביותר...לא הייתי צריכה הרבה יותר מזה...לא מצאתי את מקומי ופשוט הודעתי להם שאני מגיעה לקראת הערב ללילה אחד...נסעתי בכביש 6 בטירוף עצבני, וואדי ערה עד לבית...והגעתי.כמובן ששמחו... אבל מרגע זה ואילך התחיל להשתפר מצבה פלאים...הבאתי לה גם תוסף מיוחד חדש (VEMMA שיוחדר לארץ ב"שיווק רשתי") וחל מהפך במצבה...אני לא יודעת איזה חלק עבד וזה לא חשוב,העיקר התוצאה... חזרתי למחרת הביתה לבלאגן שלי,השיפוצים,רגועה יותר...אתמול בערב דיברתי איתה והיא נשמעה ממש טוב וגם החום החל לרדת תודה לאל@}@}@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 04 מאי 2008, 11:01

היי.(-: יום ראשון הגיע ואיתו הבום הגדול,מבחינתי למשך כחודש.אתמול אחרי שלושה ימים לא קלים אך מהנים עם הנכדים פשוט קרסתי למטה הרגשתי רע מאוד ונרדמתי עד הבוקר ב- 4 .הבן הצעיר החזיר את הילדים לצפון,למזלנו.
בין לבין בתוך כל הבלגן, אחותי התארחה אצלי מאחר והיינו מוזמנים לחברים משותפים במרכז(אחותי גרה בדרום).אחותי מאוד יקרה,ואין שום סיבה בעולם שתמנע פגישה בינינו...
רוב עבודת הפינוי של המטבח נפלה על בעלי.הבן הצעיר עזר להוריד חפצים ארוזים למקלט הבניין,ציפוי רהיטים בניילון נצמד... ועכשיו לפנינו הבלגן הגדול עד שיעלה עשן לבן.
אתמול בערב הייתה לי שיחה עם הבת אחרי שהילדים חזרו הביתה מרוצים...הבת והחתן עדיין מאוד חולים ואתמול הרגשתי כל כך רע שהבת חששה שמא נדבקתי במחלה...אבל פשוט העומס היה כל כך רב שהגוף צעק הצילו...
אני חושבת שבשעת משבר אנשים מנוערים היטב ודברים מתחדדים.יתכן שיותר מתמיד הבת מבינה שהמחיר לריחוק הפיזי שלהם,שכולנו משלמים,אולי גדול מהרווח...אולי צריך לעשות שוב חושבים...אני חושבת שהילדים צריכים לגור במרחק סביר,לפחות מאחד ההורים.לפעמים עולים על עץ גבוה מדי ויש בעיה לרדת ממנו...לדעתי אם יחליטו לשנות דעתם (בתקווה)זה צריך להיעשות כמה שיותר מהר ובתחילת התהליך ובמחיר הנמוך ביותר מבחינת הנזק...הבנתי ממנה שההורים של החתן לוחצים עליהם לשנות את דעתם ולעבור לגור על ידם...מאוד רוצים לעזור להם.הפעם אני לא מתערבת חד משמעית. זכותם המלאה לעשות את כל ההחלטות לפי רעות עיניהם ורצונם. (בפעם הראשונה עשיתי בלאגן כדי שיגורו קרוב ושילמתי על זה מחיר יקר,למרות שהיו מרוצים מהקרבה והעזרה, כעסו שלחצתי...)@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 04 מאי 2008, 09:39

היי.(נכתב ביום שבת ולא הספקתי לסיים) השיפוצים מתחילים מחר ואני אחוזת חיל ורעדה.מסתבר שלא דמיינתי את גודל המאמץ אבל אני בטוחה שהוא ישתלם.
נראה לי שאין מתאם(וכנראה לא יהיה)בין ציפיות הורים וילדים.הילדים רוצים כמה שיותר ולתת כמה שפחות...אני כל הזמן לומדת סובלת ולא מחכימה...הילדים לא דופקים חשבון,אבל דורשים לקבל.אין לי ספק שרוב ההורים נותנים מכל הלב,אני לא בטוחה שזה הפוך,לצערי.
היום יום ההולדת של בעלי היקר שיחיה.הוא האדם היחיד עלי אדמות שאני סומכת עליו ואחותי...אני לא בונה על אף אחד אחר...@}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 01 מאי 2008, 00:11

היי מלא וגדוש.@}@}@}כל כך הרבה אירועים טסו לי בשבוע האחרון והזמן שלי כל כך צפוף שאתחיל מן הסוף.
קודם כל הייתה לנו חופשה מדהימה מכל הבחינות (שאספר עליה בהמשך).ואודה ולא אבוש ששמחתי להתנתק מהכול ולעוף תרתי משמע.לצערי בתי חלתה מיד אחרי הלידה ולקח זמן להבין שלקתה במחלת הנשיקה.(...ואני בחול).הבנתי שהמחלה לא נעימה,בלשון המעטה,ממושכת ואיני יכולה לעזור לה בגלל סיבות אובייקטיביות.המרחק גדול מדי.אני לפני מסכת של שיפוצים שתיערך כחודש...ולכן החלטתי לנסוע מחר ולקחת את הנכדים אלי לסופשבוע.
לחיים יש דינאמיקה משל עצמה ואי אפשר להגיד "פוס"("פ" דגושה) ולרדת...לא התאפקתי ואמרתי לה שכשיש ילדים קטנים וזקוקים לעזרה, גרים קרוב להורים...והיא יודעת היטב למה אמרתי לה זאת... במיוחד לאור העובדה שהניתוק גרם לי סבל רב... (ראו למעלה...)מסתבר שהזמן הוא הרופא הכי טוב ,פשוט מסתגלים.צורך הישרדותי...עייפתי, לילה טוב ZZZ

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 22 אפריל 2008, 00:48

היי וחג שמח.היום ברית המילה עבר בשלום ב"ה ועברנו כולנו חוויה מתקנת (לברית של הבן השני של הבת הייתה חוויה לא נעימה.חשוב מאוד לבחור בקפידה את מבצע הברית ולא להתפשר).
שוב התכנסה המשפחה לרגל המאורע המשמח למרות הקושי של הבת.(-:@}
...אצלי כל לידה מלווה במתח שהכול יעבור בשלום מכל מיני אספקטים.תמיד אני עסוקה ודואגת שלא "ייעלב" חס וחלילה מישהו,לא תמיד בהצלחה יתרה...לצערי.הכי כואב לי אם זה מישהו שקרוב מאוד לליבי... ובסוף אני יוצאת בהרגשה פיכסית של פספוס...וכסתח...לכן החלטתי פשוט לא להתערב ולא להסביר ולא לפשר... איש איש באמונתו יחיה...או כמו מישהי שאמרה לי "אם הקשר של האנשים במשפחה חשוב להם מאוד, ימצאו את הדרך הנכונה להבנה ואין צורך להתערב...כי בסוף אני מוצאת את עצמי "חוטפת" ריקושטים לא לי...וחבל.
בעוד מס' שעות אהיה על הטיסה וכל זה יהיה מאחורי...לא נחנו כל היום בכלל בעלי ואני...אבל למי זה איכפת העיקר לטייל ולכייף...אז להת' בעוד שבוע...{}

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 22 אפריל 2008, 00:24

תודה בויה וחג שמח|L|

מלכה החדשה

על ידי בו_יה* » 21 אפריל 2008, 06:31

רק היום ראיתי... מזל טוב על הנכד החדש! וחג שמח!

מלכה החדשה

על ידי מלכה_החדשה* » 20 אפריל 2008, 10:20

היי וחג שמח.@}@}@}
ליל הסדר עבר בשלום.הילדים והנכדים הגיעו,למעט הבת עקב הנסיבות.יהיו עוד הרבה חגים ב"ה. כמובן טונות של אוכל.למרות שחשבתי על תפריט מצומצם,גלשתי מעבר לתוכנית אבל הכול היה נפלא ומצוין, (אם יורשה לי להגיד)(-:.גם כלתי הביאה שתי תוספות טעימות.העוגה של פסח יחד עם ריבת תותים פירות יער שרקחתי פשוט נפלא.כמובן הכול "עבודת בית".היום אנחנו נוסעים לצפון עם "כל" האוכל שנשאר,אחרי שגם הבן וגם הכלה התכבדו "במשלוח מנות", כי כאמור אור ליום שלישי אנחנו נוסעים לברלין...(ואין טעם להשאיר במקרר)יום שני הברית של הנכד החדש.כך שהכול יצא על ה"דקה".אני משערת שגם אם יש חריקות פה ושם,תמיד דברים מסתדרים על הצד הטוב ביותר.והעיקר לחייך להיות מאושרים...|יש| {}

חזרה למעלה