מלכוד המתנות הגדול

שליחת תגובה

יש בדידות אין קץ אצל העריצות.
קוד אישור
הזן את הקוד בדיוק כפי שהוא מופיע. כל האותיות הן אותיות גדולות.
סמיילים
|יד1| |תינוק| |בלונים| |אוף| ;-) :-] |U| |נורה| |עוגה| |גזר| |אפרוח| 8-) :'( {@ :-) |L| :-D |H| ((-)) (()) |יש| |רעיון| {} |#| |>| |שקרן| >:( <:) |N| :-0 |תמר| :-S |מתנה| |<| :-( ZZZ :-| |*| :-/ :-P |עץ| |!| |-0 |Y| :-9 V :D :) ;) :( :o :shock: :? 8-) :lol: :x :P :oops: :cry: :evil: :twisted: :roll: :!: :?: :idea: :arrow: :| :mrgreen: :geek: :ugeek:

BBCode פעיל
[img] פעיל
[url] פעיל
סמיילים פעילים

צפיה מקדימה של הנושא
   

הרחב תצוגה צפיה מקדימה של הנושא: מלכוד המתנות הגדול

מלכוד המתנות הגדול

על ידי הולכת_והרוח_בפניי* » 03 ספטמבר 2017, 23:21

האוס היתה הסדרה האחרונה שטרחתי לצפות בה (למעט "מראה שחורה"), ועכשיו נזכרתי למה...
אני מעדיפה לקבל כסף ליומולדת, כדי למנוע מעצמי את ערימת השטויות המיותרות - אבל בסוף גם הוא הולך לסופר...

מלכוד המתנות הגדול

על ידי טלי_ב* » 01 ספטמבר 2017, 14:01

אה, וקונקרטית לעניין החמות ומתנות לחג, אנחנו פשוט שולחים זר פרחים בבוקר של ערב החג, כשאנחנו מתארחים שם. זו משימה שנמצאת קבוע לבן זוגי ביומן.
לרוב האנשים זה משהו שנחמד לקבל כשהם מארחים ארוחת חג, כי זה באמת מוסיף חגיגיות, הוא מתכלה כך שלא נשאר משהו מיותר אחרי, ולא צריך להיות מקוריים כל שנה (וגם לא לצאת ולחפש, אפשר להזמין מהבית).

מלכוד המתנות הגדול

על ידי טלי_ב* » 01 ספטמבר 2017, 13:31

ואיזה פתיח מעולה יש לדף. פעם ראשונה שקראתי אותו.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי טלי_ב* » 01 ספטמבר 2017, 13:30

פלונית, גם אני ככה, רק שלרוב זה לא יושב עליי (מתי כן? לפעמים יש מקרים שכן הייתי רוצה לקנות אבל שוכחת. גם זה, לא נורא).
יש מספר מצומצם של מקרים שבהם אני עושה את המאמץ ללכת ולקנות משהו, כי אני יודעת שיש לזה משמעות מאוד עמוקה עבור האדם השני ואכפת לי מספיק ממנו כדי לעשות את זה על אף שבעיני זה קצת מטורלל (-:
אני כן לפעמים קונה משהו בלי סיבה מיוחדת, אם נתקלתי במשהו שנראה לי מתאים בול למישהו שאני אוהבת, אבל זה לא קורה המון וזה לא בסכומים גדולים.
גם אני, אגב, לא אוהבת מתנות והכי אני שונאת ששואלים אותי מה לקנות לי, כי אף פעם אין לי רעיון למשהו שאני צריכה וזה מבאס שהמתנה של עצמי הופכת למטלה מעיקה (שאני לרוב פשוט דוחה עד שהעניין נשכח...).
בקיצור, זה אכן לא תואם את הקודים החברתיים, אבל אני לא מרגישה שיש לי הרבה מה לעשות עם זה, אני פשוט ככה. אז גם לדעת - פשוט לשחרר ולהזכיר לעצמך את הדרכים האחרות שבהן את נותנת מעצמך בשמחה לאחרים.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אישה_במסע* » 01 ספטמבר 2017, 13:18

נשמע שמצאת פתרון שעובד בשבילך, והבעיה היחידה היא שזה יושב עלייך ואת מרגישה קמצנית. מה דעתך על האפשרות לשחרר את התחושות האלו?

מלכוד המתנות הגדול

על ידי פלוני_אלמונית* » 01 ספטמבר 2017, 09:26

אוף מתנות
קודם כל הכסף של זה. כל כך הרבה כסף על כלום.
והאכזבה שבסוף. גם מצד הנותן וגם מצד המקבל. להצליח לקלוע,להצליח להיות מקורי. כל פעם להוסיף עוד ועוד קצת כסף על מה שהתכוונת כדי שלפחות אם לא קלעת שיוערך הסכום. אוף עם זה.
אני התחלתי לחשוב לפני כל יום הולדת מה אני רוצה ולומר לבעלי. האמת שגם לי עצמי קשה לדעת מה אני רוצה, אבל משתדלת לחשוב על זה טוב כדי שלא יצא שהוא יוציא כסף על סתם. אחרי שהוא קנה כמה דברים לא שימושיים בעליל במשך השנים, התחלתי לומר והוא מרוצה. ואני מרוצה לא להיות במשחק הזה. בשביל מה? אני יודעת שחשוב לו לזכור ולקנות, אין לי צורך לבחון האם הוא מצליח לנחש מה בדיוק אני רוצה.
הבעיה היא שהוא לא אומר מה הוא רוצה (הוא לא יודע) ואז אני צריכה להשקיע ולחשוב מה הוא צריך ושיהיה יעיל. אני מצליחה בחלק מהפעמים. (לרוב זה דברים שהוא ממילא צריך לקנות לעצמו,פשוט לא עושה את זה עדיין, ודוחה ודוחה)

אז בינינו לבינינו הסתדרנו. בעלי מרוצה שאני לא משחקת את המשחק הזה.
אבל אנשים אחרים.אוף.
אני בקושי נותנת מתנות, בדיוק בגלל שאין לי מושג מה ונראה לי מיותר ובזבוז לקנות סתם משהו במלא כסף שלא ישמש את המקבל (ובאמת שאין כסף מיותר, חבל לי)
ואני מרגישה ממש קמצנית. כי סביבי הרבה פעמים מביאים מתנות לחג (עוד כלי בלתי נצרך,עוד מפה. יש לי גיסה שיותר מוצלחת בלדעת מה חמותי צריכה. אני ממש לא מכירה את הבית והמטבח מספיק לדעת מה צריך). מרגישה שאני לא עומדת בקודים החברתיים (וגם ככה אני לא עומדת)
אוף עם זה :(

גם שוכחת. באנו לבית חדש של חברים להתאחר. ופשוט שכחתי מזה. ועד עכשו יושב עליי.
באנו ליום הולדת של ילד של חברים בגיל ממש צעיר. לא חשבתי על להביא מתנה.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אמא_נמרה* » 23 ינואר 2012, 21:00

משתפת -

לראשונה מאז נולדו ילדי, בהגיע יום הולדת שנתיים של בני השלישי (!) החלטתי, העזתי ואמרתי למי ששאל מה להביא מתנה. דברים שרציתי שיהיו (ספה קטנה לחדר הילדים, מתלה יפה למעילים ותיקים, מטריות לאחים הגדולים), דברים שידעתי שישמחו וישמשו את הילד ואת אחיו וחבריו (מטבח צעצוע לא-ורוד :-) מאיכות טובה). את שאר הדברים אני מחליפה או מעבירה הלאה. הוא רק בין שנתיים, אז יש לי יד חופשית בנוגע למתנות שקיבל, אבל מבחינתי אני לא נפלתי למילכוד.

עד היום, כשאמרתי שלא צריך להביא מתנה, הביאו מה שרוצים ואנחנו נתקענו עם זה, אם לא התאים. הפעם - כולם מרוצים.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי דלעת* » 23 ינואר 2012, 18:02

יופי, כיף לשמוע,
כשיגיע הזמן נראה לי שאאמץ את הרעיון שלך...

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קלמנ_טינה* » 23 ינואר 2012, 16:04

חוזרת לדווח:
אז פתחנו את כל המתנות (30!!!)
הילדה בחרה 4 מתוכן בלי היסוסים ובלי ויכוחים.
ואת השאר - למחסן, לפעם אחרת.

היה פתרון מצוין לבעיה "מה עושים עם ההצפה"
וגם דרך טובה ליהנות מכל דבר בעתו
וגם הזדמנות לראות מה היא אוהבת. האמת היא שהיא הפתיעה אותי ובחרה דברים שלא שיערתי שתאהב. לשמחתי, הם היו מוצלחים גם בעיני (משחקי חברה)

מלכוד המתנות הגדול

על ידי מרינה_מאוהבת_בים* » 21 ינואר 2012, 13:50

...לא גדלתי בארץ. בפעם הראשונה נחשפתי והזדעזתי מהמלכוד המתנות כשבן דוד בחר מתנת בר מצווה: לחגוג את האירוע באולם (ויתר לטובת זה באופציה של טיול בחו"ל). מניחה שהסיבה היא לחץ חברתי: מי שלא מזמין את ילדי הכיתה לאירוע מפואר פחות מקובל...

...קולגה לעבודה הזמין מפעיל ליום הולדת לבן שלו בן ה3, כי לכולם מזמינים, כי ילד שהוריו משלמים, מקבל תפקידים שווים בהפעלה...
שוב לחץ חברתי.

כאשר הן הולכות ליום הולדת של חברים הן מביאות להן מתנה, כי כך נהוג בחברה שלהן, אך הן לא קונות אלא נותנות חפץ משלהן.
מסכמה שלקנות זה בזבוז זמן וגם הרסני לסביבה אבל איך הן מתגברות על הלחץ חברתי? איך מתמודדות עם פרצופים של הילדים או הוריהם?

מלכוד המתנות הגדול

על ידי דלעת* » 20 ינואר 2012, 21:55

קודם כל מזל טוב (-:
ושיהיה יומולדת שמח (הכי חשוב)

הפתרון הראשון שלך דווקא נראה לי מצויין

שבת שלום

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קלמנ_טינה* » 20 ינואר 2012, 18:54

טוב, אחרי כמה שנים שהצלחנו לעמוד בפרץ, הפעם אנחנו עומדים לפני יום הולדת שבו לבטח נקבל המון המון מתנות, ויש להניח שרובן יהיו מהסוג שאני לא רוצה בכלל להכניס הביתה. לצערי, לא חשבתי בזמן להודיע לקרואים שלא יביאו מתנות בכלל, או שיבחרו משהו מתחשב בילדה ובסביבה (למשל, אם אתם אוהבים אותי ואת הבת שלי - אל תקנו לה בובת ברבי שתגרום לה לשנוא את עצמה ולהתמכר לשופינג). אז הנה זה עומד לבוא, והפעם כלת השמחה כבר גדולה מספיק כדי לרצות את כל המתנות האלה.

מה עושים?
פתרונות שחשבנו עליהם:
  • להציע לה לבחור 4 מתנות שימצאו חן בעיניה, ואת השאר להטמין ופעם ב-- להוציא עוד אחת. כך אין את האפקט החומרני הנורא של המון המון המון עד שכל מתנה מאבדת מערכה.
  • לרמות אותה (כי יהיו המון) ולמסור חלק לצדקה (על הרעיון הזה אני לא מתה במיוחד)
  • להתחרע, כי יומולדת זה רק פעם בשנה (על הרעיון הזה אני במיוחד לא מתה)
הצעות? תודה!

מלכוד המתנות הגדול

על ידי פלוני_אלמונית* » 23 נובמבר 2011, 16:39

+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+

לאו בבוטה מ zenhabits מציע אתגר לקוראיו (האמריקאים ברובם) - חגים בלי מתנות חדשות:
http://zenhabits.net/humbug/

מלכוד המתנות הגדול

על ידי M_הלבנה* » 06 פברואר 2011, 22:39

_אם אני רואה משהו שממש מתאים לאחד מהורי, או לאחותי, או לגיסי, או לבעלי, אני קונה להם.
אבל לא בגלל שצץ התאריך בלוח השנה._

אצלי זה גם ככה, אבל לא עם המשפחה אלא עם חברים טובים.

אני מראש מבחינה בין חברים טובים לחברים, כי כשאלו הרגילים מנסים עלי את "ראיתי את זה וישר חשבתי עליך", אני נעשית חשדנית מאד, מתוך הנחה שהם לא בהכרח מכירים אותי אלא מתייחסים לאיזה היבט חיצוני/שטחי בי. ואני עוד יותר חשדנית כשפניהם נוהרות והם מזמררים את מנטרת "ישר חשבו על" בהתייחסם לפיצי. עם זאת, המקרים הללו הולכים ופוחתים. אולי זה בגלל שהבהרתי שכל מה שאינו לרוחי נמסר אחר כבוד ב"אגורה" או שאני מוכרת אותו באיביי.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי חוה_בת_חיים* » 06 פברואר 2011, 00:44

במצב של העולם שלנו זה כבר חוסר יעילות הגובל בהרסנות.
מסכימה איתך לגמרי .
אמי זכרונה לברכה , היתה נוטעת עצים ביער של הקרו הקיימת כמתנה לימי הולדת ואירועים חגיגיים .
עד שהגיעה ל 1200 עצים אשר זיכו אותה בלוח שיש כזה שמציבים בחורשה עם שם התורם ... ולעיתים אנו עושים שם מפגשים משפחתיים .
זה לא היה כל כך קל לילדים (וגם לחלק מהמבוגרים ) אבל השפיע ..
נוצרה איזה אופציה למשהו שנקרא "מתנה רוחנית" המצאה של שיר מבדח וביצועו , ביצוע של קטע נגינה , ועוד כל מיני דברים שכרגע פרחו מזכרוני ..

מלכוד המתנות הגדול

על ידי נעמי_בן_שיטרית* » 05 פברואר 2011, 11:47

_אני אומרת - חלאס!
יבוטל מוסד ימי ההולדת._

אני בעד.
לא זוכרת תאריכים ולא מעניין אותי לזכור.
מתנות כבר שנים אני לא קונה לאף אחד.
פשוט יצאנו מהמשחק.

גם הילדות שלנו מעולם לא קיבלו מאיתנו מתנות ליום ההולדת.
הן מקבלות מה שהן צריכות או מבקשות בלי קשר לתאריכים.

לא חגגנו להן עד שהן התחילו לבקש זאת.
יום ההולדת שלהן זה ציון הגיל המשתנה עם עוגה ונרות ואורחים ומשחקים.
מבחינתנו אין לזה קשר למתנות.

לצערי הן מקבלות מתנות מאחרים. 90% מהמתנות הן חפצים מיותרים מפלסטיק שנזרקים לפח בשלב כלשהו.
כאשר הן הולכות ליום הולדת של חברים הן מביאות להן מתנה, כי כך נהוג בחברה שלהן, אך הן לא קונות אלא נותנות חפץ משלהן.

לדעתי מתנות הן רכישה של חפצים מיותרים המבוססת על רגשנות.
בזבוז אנרגייה...
במצב של העולם שלנו זה כבר חוסר יעילות הגובל בהרסנות.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי מיכל_צמות* » 04 פברואר 2011, 17:11

טוב, אמא שלי קוראת לעצמה סבתא מתנות, אז אתם יכולים להבין שאצלנו במשפחת המקור נותנים מתנות. במיוחד בימי הולדת ותאריכים מיוחדים.

אני מתה על המרגיעון שיצא לי כאן - "היא לא מקשיבה לך? הקשב איך היא לא מקשיבה לך, ואז הקשב לה.

זה בדיוק זה - המקום של ההקשבה. מה שלא מתאים משתדלת לא לקחת הלאה, ומה שכבר השתחל לו, הרבה פעמים אני מוצאת בדיעבד שהוא מתאים.
בכל מקרה, לי כילדה אמרו שלא יפה לבקש מתנות, ולא יכולתי לבקש את מה שרציתי, אלא רק להגיד תודה על מה שקיבלתי. הילדים שלי מבקשים את מה שהם רוצים ליום ההולדת - ואם זה משהו גדול - אז הם מקבלים אותו מכל המשפחה ביחד, ואם דברים קטנים, אז כל אחת מביא להם משהו. ומדבקות - זו גם מתנה טובה, במיוחד מדבקות "שוות" כאלו עם כמה שכבות. שמחה שהילדים לא מחונכים לזה שלבקש מה שרוצים זה "פויה" וצריך לעשות כאילו ממש מרוצים ולא משנה מה מקבלים. כן, הם יודעים שצריך לכבד את מי שנתן להם, אבל כשהילדה שלי מרשה לעצמה להגיד "המתנה הזו לא לטעמי" אני מרוצה.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ההולכת_באתרים* » 03 פברואר 2011, 21:04

_אם אני רואה משהו שממש מתאים לאחד מהורי, או לאחותי, או לגיסי, או לבעלי, אני קונה להם. וגם הם לי.
אבל לא בגלל שצץ התאריך בלוח השנה!_
גם אני מאלה שקונים בלי קשר לתאריכים (כי מצאתי משהו בדיוק בדיוק בשביל אותו אדם) אבל קונה גם בתאריכים :)

מלכוד המתנות הגדול

על ידי גילי_חן* » 03 פברואר 2011, 13:46

גם אצלנו לא קונים כ"כ מתנות זה לזה. הגדולה מקבלת לרוב כסף מהמשפחה ומאיתנו בד"כ ארוחה במסעדה לבחירתה (או כל דבר אחר.)
מסתפקים בעוגה חביבה. אמא שלי תמיד (ועדיין) קונה לכולנו מתנות ביומולדת. בעלי בוחר לרוב מתנות בעלות אופי "רגשי" - למשל אלבום תמונות שהכין לבד או שיר/ברכה שהוא כותב.

לגבי יומולדת של אחרים: משתדלת לשאול מה צריך ומאד שמחה כשעונים במדויק.
בגילאי 5 ומעלה הייתי שואלת את בתי מה היא חושבת שחברתה היתה רוצה לקבל ומאפשרת לה לבחור את המתנה.
גיליתי, שכאשר ילד בוחר מתנה לילד אחר, חברו, הוא יבחר לרוב דברים שונים ממה שאנחנו נבחר. וזה נראה לי אחלה.
קודם כל, הם מכירים טוב יותר אחד את השני אבל בעיקר מכירים זה את זה אחרת ממה שאנו מכירים אותם או יותר נכון חושבים עליהם.
וגם, הילד נהנה הרבה יותר להביא מתנה שהוא בחר (קנה או הכין). כך הוא חלק מהעניין.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בשמת_א* » 03 פברואר 2011, 13:21

ליום ההולדת - אני מקבלת מאמא שלי.
רק כשקראתי את זה נזכרתי שאני לא מקבלת מתנות מהורי ליום ההולדת... איזה מזל.
לי ולאחותי יש הסכם, שאנחנו לא מביאות זו לזו מתנות ליום ההולדת. וכמובן אותו כנ"ל עם גיסי (האיש שלה). גם האיש שלי ואני לא מביאים זה לזו מתנות ליום ההולדת, אלא מוצאים דרך לחגוג את יום ההולדת - לרוב במשותף, כי בין יום ההולדת של האיש לזה שלי מפרידים 9 ימים...

אם אני רואה משהו שממש מתאים לאחד מהורי, או לאחותי, או לגיסי, או לבעלי, אני קונה להם. וגם הם לי.
אבל לא בגלל שצץ התאריך בלוח השנה!
זה לא קורה הרבה, כי באמת, אנחנו לא צריכים כלום.
פעם נתקלתי במין מגש עץ שמוצמד לכרית, כך שנוח לכתוב על הברכיים כשיושבים במיטה או על הספה. ישר קניתי גם לי וגם לאחותי, וזו היתה המתנה הכי מוצלחת שאי פעם קניתי לה. היא משתמשת בזה המון, זה ממש מתאים לצרכים שלה.
אמא שלי לא אוהבת מתנות בכלל ולא יודעת לקבל אותן. אז אם אני מביאה לה משהו (הפסקתי מזמן) זה רק משהו שהיא ממילא צריכה. או אפילו משהו שהיא ביקשה שאקנה כי אני בדיוק מתכוונת לעבור בחנות שהיא לא תגיע אליה בקרוב, ואני אומרת לה שזו מתנה כשאני מביאה לה. גם זו מתנה מאוד מוצלחת, כי זה משהו שהיא רצתה וגם התכוננה נפשית לקבל (-:

אבא שלי כל הזמן מביא לילדים מתנות קטנות, כי הוא פשוט רואה את הדברים האלה וישר חושב על הנכדים. הוא גם היה מביא לי ולאחותי כאלה דברים כשהיינו קטנות. זה מסוג הדברים שאי אפשר לעמוד בפניהם: פנקסונים קטנים עם כריכה חמודה, עפרונות יפים וחמודים, איזה מחק בצורה מעניינת, פנס קטן.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אמא_נמרה* » 02 פברואר 2011, 12:12

אני הייתי רוצה עזרה בנקיון וסידור הבית שמישהו ישלם לעוזר מנקה עבור הבית שלי זאת מתנה נפלאה שאין לי סיכוי לקבל.

ליום ההולדת - אני מקבלת מאמא שלי בגדים ונעליים (רעיון שלה, ויוצא נחמד לעשות שופינג עם אמא).
מהסבתות צ'קים שהם בהגדרה כסף למנקה ו/או בייביסיטר, כדי להקל עלי. בדיוק מה שאני צריכה.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ה_עוגיה* » 02 פברואר 2011, 08:55

ביומולדת שערכנו למרכזית לא מזמן, כל המתנות היו משומשות או עבודת יד (של ילדים).
הייתי מבסוטה אש (וגם כלת השמחה התלהבה מאוד. לא מזה שזה משומש אלא מזה שקיבלה בגדים וצעצועים וספרים).
אלו מנהגי המקום, לא הנחיה שלנו (אני מאוד מקווה שאכן מנהג ולא צירוף מקרים)

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בלבוסטה* » 02 פברואר 2011, 00:08

_על טל ועל מטר, לטיול יצאנו כלנית מצאנו.
הרימונים הנצו, האחו טללי בוקר,
השיבולים בקמה שחו, ניצנים נראו בארץ!_
את מכירה את המשפחה שלי?

וואו איזה דף מעניין יש לי המון מה לכתוב. אני כבר 4 שנים נושמת עמוק למראה המתנות שלא התאפקו מלהביא לבני. וכמובן שכבר שנים ארוכות נאלצת לשאת את תוית ה"קמצנית" רק כי אני חושבת שלהביא לאנשים ריבה תוצרת בית לראש השנה זה הרבה יותר נחמד מקרם ידיים בריח וניל או תבנית מהחוברת של ישראכרט. או כי אני חושבת שאין שום משמעות לסכום המוצא על מתנת יום הולדת, ושילדה בת 4 בהחלט תהנה מכמה מדבקות. האמת שאני מהאנשים שמאמינים בקניית מתנות רק כשמוצאים משהו שמתאים בול, ולא לפי תאריכים.

השיא היה בשנה שעברה - ביקשתי מגיסי שיכין לנו מטבח משחק משאריות של עץ וכיוב אבל אמא שלי לא התאפקה וקנתה כזה מעפן מפלסטיק מ250 שקל. מיותר לציין שהזוועה מאוד פופולרית בקרב אורחינו (שלכולם בבית רק מטבחי עץ ממוחזרים וכיוב), ובעיקר הכפתור שעושה רעש בזמן הבישול. כמובן שאורחים שביתם מלא פלסטיק לא מעיפים במטבח מבט שני.

ממש השבוע היה יום הולדת לאחייני והכנתי לו עוגה מדהימה בצורת רכבת עם קטר וארבעה קרונות. אנחנו חשבנו שזה מתנה, אבל הילד שלנו אמר - מה פתאום, מתנה זה משהו שנשאר!
די מצחיק.

עוד אנקדוטה - ביום ההולדת 4 שלו, שהיה גם יום ההולדת הראשון שחגגנו לו, עשינו טיול וסיפור, היה ממש כיף! נתנו לילדים נרתיקים מבד שהכנו ביחד, ובהם מפוחית (וגם סוכריה על מקל), וגם חולצות שהכנו בעצמנו (והיו קשורות לסיפור). חלק מהמתנות שהוא קיבל היו נחמדות (ספר, חומרי יצירה, משחק של מסמרים ולוח שעם) וחלק ממש זוועה (משאית פלסטיק של בני שנתיים, ערכה להכנת כדורים קופצים מסיליקון). הוא שמח בהכל, אבל המתנה הכי הכי שימושית עד כה זה הCD של טיול בארץ התוים, מי שזוכר - 20 שח ושעות של הקשבה והנאה. אני משתדלת לבקש רק דברים שיתאימו לו או שהוא רוצה אבל לא כולם שואלים... הכי מצחיק היה שילדה (שאצלם לא חוגגים ימי הולדת) הביאה לו 3 בובות קטנטנות של חתולים.. אנחנו חשבנו שזה נורא חמוד כי זה אמנם שטותי אבל לפחות לא גרנדיוזי.
לצערי הקטע של לא לזכור מרוב מתנות לא עבד ואנחנו תקועים עם מכונית+שלט שפשוט לא מעניינת אותו, אבל הוא גם לא הסכים להעביר אותה הלאה לבן דוד שמאוד אוהב דברים כאלה, כי הוא קיבל את זה מתנה וזה שלו...

בקיצור - הרבה מחשבה לשנה הבאה.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי פלופית_אלומית* » 01 פברואר 2011, 23:17

אני רוצה במתנה מנוי לכל החיים ל:
שיעורי יוגה
מכבסה
מפעל הפיס

מלכוד המתנות הגדול

על ידי מיכל_צמות* » 01 פברואר 2011, 23:01

ואמא שלי כותבת לי צ'ק.
לי נשמע כאילו הצ'ק הזה מיועד למנקה... אולי אפילו יספיק ליותר מפעם אחת (:

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אילה_א* » 01 פברואר 2011, 22:24

זהו שכנראה שאף אחד לא שואל אותי מה אני רוצה ליום הולדת
ואמא שלי כותבת לי צ'ק

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אמא_בבית* » 01 פברואר 2011, 16:32

אני הייתי רוצה טיול לחו"ל.
בזמן האחרון יש לי קדחת נסיעות, נורא בא לי לראות מקומות חדשים, להיות קצת במקום אחר.
אולי זה קשור לזה שהילדים גדלו קצת או לשיגרה רבת השנים.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בשמת_א* » 01 פברואר 2011, 15:39

בדיוק האוס מצוטט כאן בראש הדף עם המשפט הזה...

אילה, אם מישהו שואל אותך מה את רוצה ליומולדת, הנה יש לך תשובה (-:

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אילה_א* » 01 פברואר 2011, 13:43

אני הייתי רוצה עזרה בנקיון וסידור הבית שמישהו ישלם לעוזר מנקה עבור הבית שלי זאת מתנה נפלאה שאין לי סיכוי לקבל

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בערך_מוחלט* » 01 פברואר 2011, 11:45

כמו שאמר האוס: מתנות מאפשרות לנו להדגים בדיוק כמה מעט אנחנו יודעים על אדם. ושום דבר לא מעצבן אדם יותר מאשר זה שמכניסים אותו לקטגוריה הלא נכונה.. חשבתי שעל עצמנו נדע דווקא הכי טוב מה אנחנו רוצים ונקבל מידע מדויק ואמין. וגם זה יאפשר לנו לדעת מה אנחנו רוצים :-).

מלכוד המתנות הגדול

על ידי דניאלה* » 01 פברואר 2011, 11:37

אני אוהבת לקבל זיכויים ושוברים:
לעיסוי, לטיפול איזשהו, לקנות ספרים או בגדים
(ליומולדת האחרון קיבלתי משתי חברות כרטיס זיכוי לקנות בגדים ב"זארה". שווה).
אלה דברים שאני לא כל כך מפרגנת לעצמי וככה אני מקבלת אותם וזה כיף.
חוץ מזה זה עדיין משאיר לי חופש לבחור, אם מדובר במוצר ולא בטיפול.
בשביל מישהי בררנית שכמותי, שגם די נהנית מחוויית הקנייה, זה פתרון טוב.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בערך_מוחלט* » 01 פברואר 2011, 11:16

מתנות - זה הרבה כאב ראש ומבחינתי שיבטלו את המנהג הזה ברוב האירועים. אבל מה לעשות שלפעמים "צריך" ולפעמים באמת רוצים. אולי אם כל אחד יגיד מה הוא היה רוצה לקבל מתנה אפשר יהיה לקבל רעיונות. אם מתקשים להזכר, אפשר למנות מתנות שהייתם רוצים לקבל בהווה, בעברכם, המתנה הכי יפה\מרגשת וכו' שקיבלתם, המתנה הכי יפה שנתתם וכו'. כדי שזה ישאר באמת הדברים ש-הכי הייתם רוצים אז עדיף לא לרשום יותר מ3 פריטים... טוב יודעים מה, קחו פריט רביעי מתנה. |מתנה|.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ש_חף* » 02 אפריל 2010, 17:24

הכלכלן ג'ואל וולדפוגל תוקף את הקדחת האמריקאית של קניית המתנות לחג ומוכיח בספרו החדש שמדובר במוסד מאורגן להשמדת ערך. הספר שלו הפך לרב־מכר ומתנה לוהטת

הסיפולוקס הוחלף 40 שנה אחר כך במכשיר הסודה סטרים, סיר הפלא של 1960 הומר באייטיז בסיר פונדו, כלי הפיירקס הפכו לסט הכנת סושי. מתנות החג של 60 השנים האחרונות מתעדות היטב את החלום הבורגני הישראלי, שלא מתרחק הרבה מהמטבח

ועוד בכלכליסט, הידוע בכינויו הקפיטליסט! מי היה מאמין?

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בשמת_א* » 07 מרץ 2010, 21:22

לא לא, אני כרגע בעד לעקוב אחרי דולפינים וחיות אחרות. התועלת לדעתי עולה על הנזק כרגע.

בד"כ "מתנדבים" מבינים עוד פחות מה זה "לעזור" לבעלי חיים או "להגן" עליהם
נו, אל תהיי כזאת! תקראי באתר שלהם.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ניצן_אמ* » 07 מרץ 2010, 21:11

סתם. מסרגת בין א' לע'..
את? שמוכנה לצאת למסע צלב על הגרש באליזבת באדינטר? מה יגידו איזובי הקיר?

בד"כ "מתנדבים" מבינים עוד פחות מה זה "לעזור" לבעלי חיים או "להגן" עליהם
אבל יאללה, טחנו את העניין. יותר טוב ממתנות, זה בטוח. הצ'יפ ממילא כבר על הדולפין המסכן, וזה לא שכל ילד מקבל דולפין משלו, אז בקטנה...
<אבל להגיד שזה לא יפה ככה לעקוב אחרי דולפינים. אבל אם כבר יש... אז כמו כביש שש. :-P>
:-)

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בשמת_א* » 07 מרץ 2010, 17:38

למה את כותבת "מבאס"?
סתם. מסרגת בין א' לע'... P-:

אני לא חושבת שזה נכון. רוב החוקרים ממש לא מבינים מה זה "לעזור" לבעלי חיים או "להגן" עליהם.
אלה כן.
הם מתנדבים.
קראי עליהם.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ניצן_אמ* » 07 מרץ 2010, 17:33

אבל המחקר הזה תורם לבעלי החיים הנחקרים, עוזר להגן עליהם, וכדומה
אני לא חושבת שזה נכון. רוב החוקרים ממש לא מבינים מה זה "לעזור" לבעלי חיים או "להגן" עליהם.
למה את כותבת "מבאס"?

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בשמת_א* » 07 מרץ 2010, 13:59

מבעס מעשית (אני מנחשת שהדולפין מסתובב עם צ'יפ
אכן, מבאס, מסכימה איתך, אבל המחקר הזה תורם לבעלי החיים הנחקרים, עוזר להגן עליהם, וכדומה. כמו הפרוייקטים של הציפורים והמטוסים, שמצילים את שני הצדדים. אז לדעתי מחיר ששווה לשלם כדי לאפשר קצת יותר חיים לקצת יותר בעלי חיים ולהגן מהכחדה.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ניצן_אמ* » 07 מרץ 2010, 09:52

מקסים רעיונית, אבל מבעס מעשית (אני מנחשת שהדולפין מסתובב עם צ'יפ. זה תמיד הרגיז אותי. בתור אחת שלא סובלת תחושה של תגיות של בגדים, והרעיון שיעקבו אחריי מרעיד לי את אמות-זכויות-האדם שלי.)

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בשמת_א* » 07 מרץ 2010, 07:42

חבר של בתי חגג בר-מצווה, וקיבל מסבא וסבתא מתנה מקורית מקסימה, אקולוגית, מדעית ובלתי צרכנית:
"אמץ דולפין" - הילד שמאמץ את הדולפין מקבל כל חודש מידע על הימצאו של הדולפין וחדשות הקשורות אליו, כאשר למעשה המתנה מהווה השתתפות בעלות המחקר על הדולפין הזה. הדולפין חי בטבע, הוא לא הופך ל"רכושו" של הילד.

לאחר חיפוש מאומץ מצאתי בדף הזה :

לפרטים על פרויקט "אמץ דולפין" ניתן לפנות לראש הפרוייקט - שרון נעים - 054-5500152.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ניצן_אמ* » 09 אפריל 2009, 12:53

_"סבתא ואני ראינו שמלות כל כך חמודות לתינוקת...
אבל לא קניתי, כדי שלא תכעסי!_
נשמע בול כמו אצלי :-D
השנה לא היו מתנות בפסח! |Y| איזו הקלה!!

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קלמנ_טינה* » 09 אפריל 2009, 10:29

ערב פסח.
אמא שלי מתקשרת: "סבתא ואני ראינו שמלות כל כך חמודות לתינוקת...
אבל לא קניתי, כדי שלא תכעסי!

תגידי,
מותר לנו לתפור לה שמלות, נכון?"
(-: {@

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אילה_א* » 08 ספטמבר 2008, 09:52

שרשרת עם שמה.
מתנה ממש יפה לי עדיין יש את שלי שקיבלתי ליום הולדת של אחי בערך בגיל 6
>זאת שנתנה לי אותה נתנה לי המון דברים לשוק החלפות השבוע והחברות מש שמחו עם הדברים שלה <

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 08 ספטמבר 2008, 07:11

בעיניי, ממש ממש מוגזם למנוע או להגביל מתנות לילדים. אני לא חושבת שזה נכון להציף, אבל גם כשמדשדשים בקצה השני נוצר עוול לא קטן. לפעמים מרוב דת לא רואים את האדם. קצת בוטה מצידי, אבל מותר לאדם וילד רצות דברים שעושים לו טוב גם בלי לנתב את זה ישר לחמדנות או להפיל את כל צער העולם על חגיגת מתנות מדי פעם.
הרי זה לא שאנחנו כל היום יושבים מתחת עץ ומשוררים שירים על אהבת אדם וסורגים בובות מזרדים ועלים אחרי שאכלנו קליפות אבטיח אקולוגי. אקולוגיה? דווקא שם? יום הולדת זה המקום להרגיש במרכז העולם, לפחות ליום אחד. אז למה לשים את צער העולם דווקא על היום הזה ודווקא בחדווה הגדולה הזו.
ולגבי העניין של חינוך לצרכנות וחומרנות וכו' - אני חושבת שחינוך לשמחה חסרת רסן וקבלה חסרת רסן של מה שלא יהיה מאנשים, אהבה ושיר ונשיקה וצחוק ומתנה איזו שלא תהיהגם גדולה ומרשרשת ומה לא- מלמדים בדיוק ההיפך. הכל באותו הסל - של שמחה ונתינה והתחדשות.

כן חדש לפעמים ובייחוד ביומולדת זה לא רע בכלל אפילו מצוין, שהרי שוב, זה לא שכל העולם שהילד גדל בו נגזר מניילון מרשרש, הוא לובש בגדים משומשים וקורא בספרים משומשים ואוכל שילובים של שאריות מהסלט של הצהריים בערב, וישן במיטה שהיא ירושה מהדודה ונוסע באוטו יד שלישית של מי יודע מי וכן הלאה.

.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בשמת_א* » 08 ספטמבר 2008, 00:00

_אני רוצה לדעת מה חושבים ואומרים ילדים גדולים (נגיד, מעל גיל 6) שהוריהם מבקשים מהאורחים לא לתת להם מתנה.
בשמת א ? תובנות מהשטח?_
הבן שלי, שביום ההולדת מלאו לו 6, התקשה. הוא אוהב מתנות כל השנה. כל הזמן. אבל אני ביקשתי רק מהחברים שלא יביאו מתנות. למשפחה לא אמרתי כלום (גם לא היה סיכוי מראש). מה שכן: כאמור, רובם הגדול לא יכלו להשלים עם הבקשה. אז לפחות הצלחתי לנתב אותם למתנות צנועות/קטנות/מתכלות וכדומה. הוא מאוד אהב והתרגש ממתנות כגון עוגיות מאפה בית או ברכה יפה מצויירת. זאת אומרת:
ההישג הגדול לא היה בהכרח ביטול המתנות.
אלא ההצלחה להקטין את המתנות, ולעשות אותן יותר מדוייקות וגם מתאימות לערכינו (לא פלסטיק סיני, נגיד).

הבת, שביום ההולדת מלאו לה 11: לא התקשתה במיוחד.
א. כי הבינה את הסיבות, גם לגבי האקולוגיה, גם לגבי המקום בבית, וגם לגבי חוסר הרצון שלי להיות שותפה לדחיפה לצרכנות וחומרנות.
וב. כי בפועל, היא קיבלה את הדברים שהיא הכי רצתה: "חתחתול", שרשרת עם שמה, ואופניים (הכל מהסבים והסבתות). לה אין צורך ב"לקבל" המון מתנות. היא כבר גדולה.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי סאלוש* » 07 ספטמבר 2008, 23:41

קלמנטינה,

הילדה שלי מתקרבת ל - 6 ובכלל לא יהיה פשוט, או לדעתי סביר, לבקש מהאורחים שלא להביא מתנות.

הפתרון שלנו שונה. אני מנתבת כמעט את כל המתנות לדברים שהיא באמת צריכה. במהלך כל השנה, אם היא מבקשת או רוצה דבר גדול, אני אומרת לה שלקראת יום ההולדת היא תחליט אם זה מה שהיא רוצה. אני מבקשת מאנשים דברים ספציפיים, או בכלל אוספת את הכסף (כמה שהם תכננו לתת) וקונה בעצמי, והם מגישים לה את זה ארוז. אופניים, סקטים, כל דבר כזה זה ביום ההולדת. ומכיון שאלו דברים שגם ככה תכננתי שיהיו לה, לא ראיתי איזה נזק גדול מדי בזה שזה יהיה ביום הולדת. אוקיי, אולי יש נזק עם הקונספט, אבל לא נזק כלכלי. אפילו דברים כמו נעלי בלט ובגד ריקוד, אמרתי לה שזה יהיה ביום ההולדת (שחל 3 חודשים אחרי תחילת שנ"ל), ובינתיים היא לבשה משהו אחר. כשהם היו קטנים ביקשתי כמתנה מימון לשיעורי שחיה. ולארוע עצמו נתנו להם דבר סימלי כמו מדבקות או צבעים. אני עצמי כמעט תמיד נתתי דבר קטן כזה ליום ההולדת שלהם, כי הרגשתי שיש להם מספיק מתנות, והם לא צריכים עוד דבר גדול ממני.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אורי_יורמן* » 07 ספטמבר 2008, 23:18

יש לי עד מחר להחליט אם להגיע לחתונה שמתרחשת ביום רביעי הקרוב.
נראה לי שההחלטה היא לא להגיע, אבל אני עדיין מתנדנד.
החתן הביע הזדהות עמוקה, הסביר לי כמה דברים, ואפילו אמר שזה ממש סבבה מצידו אם במקום לבוא לחתונה, אגיע מתישהו עם זוגתי לביקור בביתם שבמושב - דבר שגם ככה רציתי לעשות מתישהו, והנה, עכשיו יש עוד סיבה.

איזה כיף! קיבלתי גלים אדירים של תמיכה מהתגובות שהספקתי לקרוא בדף (ויש לי עוד הרבה להשלים, כי שבוע הייתי בלי חיבור לאינטרנט)
תודה!

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קלמנ_טינה* » 07 ספטמבר 2008, 22:38

אני רוצה לדעת מה חושבים ואומרים ילדים גדולים (נגיד, מעל גיל 6) שהוריהם מבקשים מהאורחים לא לתת להם מתנה.
בשמת א ? תובנות מהשטח?

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ה_מכבס* » 07 ספטמבר 2008, 21:12

נו, אם כבר שכרתם אולם חתונות יקר, למה לא לשכור גם אורחים שיעשו שמח?
http://www.globes.co.il/news/article.as ... 5&fid=3317

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אמא_נמרה* » 06 ספטמבר 2008, 21:20

אולי נפתח דף סיפורי חתונות ?

השבוע הייתי בחתונה שבה לא הכרתי אף אחד. באתי בתור "האשה של הבוס של האבא של הכלה". היה מאד מוזר להיות הנוחת בארוע
שבו אנחנו מכריזים למעגל האינטימי שלנו שבחרנו זו בזו לכל החיים בלי להכיר את החתן והכלה. איכשהו יצא שהאמא של הכלה ואני מצאנו שפה משותפת (גם ככה זה היה מביך בעיני להיות אשתו של ובלה בלה בלה, כי הרי מדובר במועסק שגילו כפליים מגילו של בעלי). גיליתי שאםשהורי הכלה מאד העריכו את המאמצים שלנו לבוא, שזה שימח אותם. אנחנו מצידנו התכוונו רק טוב בזמן החופה ורקדנו בזמן הריקודים (חתונה חצי חצי, דתי וחילוני) בשמחה רבה.
לגבי המתנה - כיוון שבא אנחנו לא מכירים את הזוג אז לא היה לנו מושג מה אפשר להביא. נתנו צ'ק. מכובד. נתנו בשמחה. זו בעיני הדרך של בעלי לצ'פר את העובד על כך שבתו מתחתנת. אמנם היה לי לא כל כך נעים להיות זרה בארוע כזה, אבל הרגשתי זכות שהזמינו אותנו (והזמינו מכל הלב, לא כי חייבים).

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ניצן_אמ* » 06 ספטמבר 2008, 20:50

אצלנו היה תנאי ברור - אם אנחנו לא מכירים את האנשים ולא נרגיש בנוח להיות בחברתם, הם לא באים. גם אם במקרה הם צאצאים של מישהו שאני גם צאצאית שלו. אז?
מה שעשה את זה הרבה יותר קל זה שאמרתי להורים שלי שזוגי בכלל לא רוצה אפילו מסיבת חתונה, ושאם הוא ירגיש שם לא בנוח, הוא לא יתחתן. האיום היה אפקטיבי. הצטמצמנו ל100 איש הכי קרובים.

אמא שלי היתה ממש מבוהלת מהרעיון שהיא לא תוכל להזמין את הקולגות שלה (מי אלה תזכירי לי?) אז אמרנו לה שהיא יכולה להכין תקרובת משובחת ולהביא למשרד ולחסוך לכולם את החובה להגרר לארוע של מישהו שהם לא מכירים ולהוציא עליו הון עתק, ולנו תחסך החוויה המפוקפקת של לא להכיר אנשים בארוע שבו אנחנו מכריזים למעגל האינטימי שלנו שבחרנו זו בזו לכל החיים (נכון לאותו הרגע ;-)) יתר על כן, קולגותיה היו מזדעזעים מהחתונה הלא כשרה שלנו, אז בכלל הצלנו אותה ממבוכה גדולה. :-D

האיש הגדיל עשות ואמר לה שהיא יכולה לשכור זוג שחקנים שיבואו איתה ולהגיד שהם בתה ובן זוגה, הרי ממילא לא פגשו אותנו בחיים... (והם גם יקבלו כסף כדי לא לעשות לה בושות. :-P)

<אגב מפקד, אצלי שלושה מכל צד, לכל אחד לפחות שלושה ילדים, לחלק מהם גם יש ילדים. אצלו שלושה ושניים, לאחת יש 16 נכדים. כל ה16 היו.>

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 01 ספטמבר 2008, 22:14

מאות אנשים.
כנ"ל!

<מפקד האוכלוסין 2008 יוצא לדרך>
<טאצ' ווד, בלא עין הרע>

מלכוד המתנות הגדול

על ידי טרה_רוסה* » 01 ספטמבר 2008, 19:34

קרוטונית, עכשיו הבנתי את פשר הניק שלך :-D

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 01 ספטמבר 2008, 19:11

בחתונה שלנו היו 250 איש, אחרי בקשה לצמצם. ייתכן שהתעקשות נוספת היתה מצמצמת את זה ל 200, אבל קשה לי מאד לראות איך יכלו להיות פחות מזה (ואני לוקחת בחשבון את הכלל "רק מי שחשוב באמת"). אמא שלי ילידת מרוקו והמשפחה מהצד הזה גדולה. לא הייתי מוותרת כמעט על אף אחד שהגיע משם.
אכן, צודקת. לי יש (סופרת במהירות) 5 דודים/ות מכל צד, לכל אחד מהם יש לפחות 3 ילדים, לרוב 4-6 ולאחת (ז"ל) יש 10 ילדים. כל ה"ילדים" הללו כבר גדולים, בעלי משפחות, 2-3 ילדים לפחות, וחלק מהם כבר חובקים כבר נכדים. מאות אנשים.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 01 ספטמבר 2008, 18:37

(כן, גם אותי. לכן עשיתי טקס חינה בבית)
אני משוגעת על חינות! התפרסמה כתבה לא מזמן על כמה שהחינות מבוקשות היום בקרב עדות שאין להן ולו קשר מקרי עם יוצאי מרוקו. נדמה לי שזה היה בכתבה שדיברה על ההוצאות של החתונות ותעשיית החינות, מפיקי טקסי חינה התראיינו וסיפרו שזוגות אשכנזים משני הצדדים או יהודים עשיריםמחו"ל מארה"ב למשל, שמגיעים רק להינשא בארץ מעדיפים להשקיע הרבה הוד והדר בטקס החינה שנתפס כהרבה יותר משמעותי סימבולית, אינטימי וחם בנוסף לחתונה שהפכה סיפור. אני הופתעתי כשקראתי את זה כי הסיבמולים שם מאוד קשורים למסורת ושורשים ופחות לאופנות וכאלה. נו שויין.
אני מוכנה להחליף כל חתונה בחינה, כי שם אני בוכה בערך חצי ערב, כל השירים והזהב המסורתי שעובר לרוב מהאמא והסבתא, והבגדים האתניים ועוגיות שבדרך כלל הדודות מכינות וואו אני יכולה לכתוב על זה סיפור שלם..
סמדר שיחקת אותה.
<בא לי חינה>

מלכוד המתנות הגדול

על ידי סמדר_נ* » 01 ספטמבר 2008, 17:30

_אולי בגלל העובדה (המשמחת!!!) שאנחנו רואים את המשפחה הקרובה שלנו במעגל יותר רחב של אנשים מבמדינות אחרות.

אולי, ואולי בגלל שזו ארץ קטנה שבה כולם מכירים את כולם, ואף אחד לא גר רחוק מכדי להגיע לחתונה או לשמוע שהייתה חתונה ולא הזמינו אותו..._
ואולי, אולי, פשוט כי המשפחות כאן גדולות יותר מאשר בשאר ארצות המערב?
בחתונה שלנו היו 250 איש, אחרי בקשה לצמצם. ייתכן שהתעקשות נוספת היתה מצמצמת את זה ל 200, אבל קשה לי מאד לראות איך יכלו להיות פחות מזה (ואני לוקחת בחשבון את הכלל "רק מי שחשוב באמת"). אמא שלי ילידת מרוקו והמשפחה מהצד הזה גדולה. לא הייתי מוותרת כמעט על אף אחד שהגיע משם. אני בקלות יכולה לראות איך, נניח, במשפחות שבהן כל ההורים מגיעים ממשפחות גדולות, אפשר להגיע ל 400-500 איש בלי למצמץ אפילו, ואחרי הידוק חגורה שלא היה מבייש את תקופת הצנע. אז האופציה של להתחתן בבית אולי מגניבה (כן, גם אותי. לכן עשיתי טקס חינה בבית) אבל לא רלוונטית לכולם. ואז, מה לעשות, אנחנו נדרשים לשירותיו של אולם וקייטרינג ושאר ירקות, ואני מאד מסכימה עם מה ש ג'ינ ג'ית כתבה לגבי אירוע אסתטי ונעים שמכבד את מוזמניו ומתחשב בהם, בכל פורמט שהוא.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אילה_א* » 01 ספטמבר 2008, 09:02

אחרי שהבת שלהם נולדה הבעל שלה נסע לחו"ל לחופשה עם אישה אחרת
עד פה חשבתי שזאת חתונה שגם אני הייתי בה (אחות של זאת מאתמול ) שבאה עם סוג של בקיני לחתונה של עצמה
אבל הם התגרשו לפני שנולדו להם ילדים :-)

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בשמת_א* » 01 ספטמבר 2008, 04:19

אני חושבת שבערבית לא משתמשים באותיות עבריות ככה שזה לא באמת משנה.
D-:
תלמדי ערבית, יא בִּנתי, תביני שמדובר בתעתיק. גם בעברית וגם בערבית יש ט-ת, ק-כ, וכשמתעתקים, אפשר לתעתק מדוייק.

לגבי הפרשנות, לא מדויק מה שכתבת. המשמעות היא 'ברוך השם' ו'בלי עין הרע'
אני תרגמתי מילולית. לגבי המשמעות של "למה מתכוונים כשאומרים את זה" - ברור שאני מסכימה. רק ששכחתי את הקטע שלך עם אותיות, ולכן חשבתי שאם את לא מקשרת את מה שכתבת עם הפועל העברי "לברך" ועם שם האל, אז סימן שאת מכירה את זה כ"ביטוי" ולא יודעת מה המלים שם (-:

בשמת גרמת לי להרגיש פרייארית שאני גם מכינה זרי כלה וגם מאפרת וגם מסרקת את הכלות אני צריכה להגיד להן או או
(-:

באתי למחוק את מה שכתבתי על החתונה שלי ובסוף החלטתי להשאיר. להשאיר?

הבת שלי לא מביאה אותה בהפוכה: בשנה הבאה בת מצווה (מחרתיים בת 11)(רק אתמול ילדתי!!!!), והיא ממש לא חולמת על אירוע גדול ונוצץ. יותר על: להזמין למסעדה את החברות/ים הכי טובים, משהו קטן וצנוע.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי סאלוש* » 01 ספטמבר 2008, 00:52

מחתונה שהסוף של הנישואין בה ידוע מראש - היה איכס
זה הכי גרוע... זה פשוט נורא.

זה קרה לי פעם אחת שלא אשכח בחיים.
אני גם כן בד"כ מאוד שמחה בחתונות וסנטימנטלית, למרות שאני נגד הילולת הבזבוז, אני שמה את זה בצד ואוהבת להיות שם בהתרגשות של כולם. ובחתונה הזו, זה פשוט היה נורא. הכלה היתה נראית כל כך לא שמחה, בחיים לא ראיתי דבר כזה. ראיתי כלות בהלם, מתרגשות מדי, אולי קצת חוששות, נבוכות. אבל כלה לא שמחה בכלל? לא מחייכת? אני גם לא שמרנית בכלל, ואז היתי עוד פחות, אבל השמלה היתה חושפנית כל כך (חזה גדול מאוד ורובו ככולו פשוט בחוץ, מכל הכוונים) שזה פשוט הביך אותי נורא. לא ידעתי איפה לשים את עצמי מרוב מבוכה ובושה בשבילה, זה היה נראה כל כך רע. ולא הבנתי מה קורה שם.היא בהריון? (היא לא היתה). מישהו מכריח אותה להתחתן? סבל טהור כל החתונה הזו.

אחרי שהבת שלהם נולדה הבעל שלה נסע לחו"ל לחופשה עם אישה אחרת. היא גילתה. בגדה בו גם. בסוף התגרשו.

לילה טוב (-:

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אילה_א* » 01 ספטמבר 2008, 00:43

באנגליה למשל חתונה ענקית זה 70 איש ומתנות קונים באיקאה תחתית לסיר או המשקיענים קונים סט של שישה ספלים לקפה (כמו שקרוטונית קיבלה ליום הולדת )
לא מצפים לכסף ולא מוציאים הרבה כסף ובסוף כולם הולכים לפאב או משתכרים בחתונה
לפעמים גם מתחילים בפאב
בשמת גרמת לי להרגיש פרייארית שאני גם מכינה זרי כלה וגם מאפרת וגם מסרקת את הכלות אני צריכה להגיד להן או או :-)
רק בשמחות
>אילה חזרה עכשיו מחתונה שהסוף של הנישואין בה ידוע מראש - היה איכס<

מלכוד המתנות הגדול

על ידי לוטם_מרווני* » 31 אוגוסט 2008, 21:59

יש אפילו מחקרים סוציולגיים שמראים שזוגות שויתרו על הדרמה הזו לרוב השקיעו אותה בברית או בבריתה
אם ככה, אז אני מיוחדת, אני יחודית. אנחנו זוג ממש מיוחד. גם ויתרנו על הדרמה הגדולה של החתונה הגראנדיוזית לטובת חתונת-פיקניק ביער בצהרי יום חול וגם ויתרנו על ברית ובריתה. עדיין לא מצאתי סיבה אמיתית למסיבה גראנדיוזית אלא אם כן ההוצאה הכספית הזו זניחה לחלוטין לך ולמשפחתך. בטח בבת מצווה הבת שלי תבוא אלינו בהפוכה ותרצה מסיבתמצווה גראנדיוזית באולם ארועים על רקדניות בטן בפאייטים:-D.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ה_מכבס* » 31 אוגוסט 2008, 21:38

כן, אבל היא מן הסתם יהודיה. בקהילה היהודית בצרפת המנהגים שונים מאלה של הלא-יהודים.
ובכן, נישואים מעורבים הם דבר שגרתי.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* » 31 אוגוסט 2008, 21:31

שאלתי בת דודה פריזאית

כן, אבל היא מן הסתם יהודיה. בקהילה היהודית בצרפת המנהגים שונים מאלה של הלא-יהודים.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי טרה_רוסה* » 31 אוגוסט 2008, 21:23

הלו! למה רק אנגלו-סקסים?
גם אצלינו יש ברכות מהצד הקיבוצניקי. ברכות מיוחדות שעשויות הלחם של מספר שירי ארץ ישראל, מנוילנות, שאחר כך נשוא הברכה מקבל למשמרת לדיראון עולם.
לדוגמא, נניח שחוגגים את הנישואים של טל וכלנית:
על טל ועל מטר, לטיול יצאנו כלנית מצאנו.
הרימונים הנצו, האחו טללי בוקר,
השיבולים בקמה שחו, ניצנים נראו בארץ!

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קרוטונית_מהמרק_הגדול* » 31 אוגוסט 2008, 20:55

אני רוצה להדגיש את העובדה שהתופעה הזאת, עד כמה שידוע לי, ייחודית לישראל. זו ממש לא הנורמה שיש לצפות לה באירועים מסוג כזה, בכל שכבות החברה, בארצות אחרות.
במקומות אחרים יש טרדות משלהם בשמחות משפחתיות - למשל פרק הנאומים הבלתי נגמר בחתונות אנגלו-סקסיות. ההורים משני הצדדים, האחים/אחיות משני הצדדים, החברה הכי טובה של הכלה, החבר הכי טוב של החתן... כולם מייגעים את המוזמנים בבדיחות קרש ובמליצות בלתי מקוריות. וגרוע מכל - הם מרגישים מחויבים לעשות את זה. כמו החתונה באולמי בונבון עבור הישראלים.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 31 אוגוסט 2008, 20:48

החתונה שלך בשמת נשמעת מלאה בקסם, לא הייתי שם אבל עם אורח רוח של כלה שעוצרת לקחת את הבוקה מחנות על הדרך - רק שמחה יכולה לצאת מזה והרבה :-)

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 31 אוגוסט 2008, 20:44

אני מהמרת שזה צריך להיות תבארכאללה - יעני, תברך את אלוהים, או תבורך, אלוהים. שזה שילוב של ברוך השם ותודה לאל...
אני חושבת שבערבית לא משתמשים באותיות עבריות ככה שזה לא באמת משנה ;-)
אבל את צודקת, זה מלשון ברכה, תברך ולכן תבארכ, ומאחר ומדובר באל, אז- אללה (אללה איסטור בשמת את מאשכנזת לי את השפה)
אגב, שנייה אחרי שכתבתי את זה קלטתי את הטעות אבל אמרתי לעצמי, יאללה כולם פה פולנים, מי יעלה עליי מי :-0

לגבי הפרשנות, לא מדויק מה שכתבת. המשמעות היא 'ברוך השם' ו'בלי עין הרע'. אומרים את זה כשרוצים להביע התלהבות משפע או שמחה, יופי וכו'. נכון שיש שם גם הודיה, אבל מרכז הכובד הוא בלי עין הרע! זו לא המשמעות המילולית אחד לאחד אלא הנגזרת שלה (קצת כמו שאומרים יש לילד חום ומתכוונים חום גבוה ולא סתם חום גוף סטטי).
למשל 'תבארכאללה, איזה ידיים יש לה' - אומרים בלי עין הרע וברוך השם ואז מתחילים לשבח ולהלל.

<ואני לא צריכה לשאול דוד, אני מדברת מרוקאית שוטפת, אני ;-) >

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ה_מכבס* » 31 אוגוסט 2008, 20:34

שאלתי בת דודה פריזאית: אצלם נהוג שהורי הזוג משלמים על מסיבת החתונה וקבלת הפנים (היקרה מאוד), והמתנות הם אחת משתי אפשרויות: פריט מרשימה בחנות יוקרתית או כסף לירח דבש. בכל מקרה הוצאה ניכרת.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי בשמת_א* » 31 אוגוסט 2008, 19:42

_רוב האנשים שמחים להתרוצץ ולטרוח ולחפש מתנה מתאימה שתשמח את ילד היומולדת... ולא מרגישים בנוח פשוט לבוא בלי מתנה
אבל למה זה ככה? ולמה זה טוב? לא עדיף שאנשים ירגישו בנוח?_
לא הבנתי את השאלה.
למה זה ככה? כי התרבות חינכה אותם כבר ש"חייבים" להביא מתנה וזה כבר טבוע בהם.
למה עוד? כי מסתבר שיש כאלה, שחלק מהכיף בשבילם הוא לחפש מתנה! די הדהים אותי הרעיון, אבל עובדה: יש אנשים שממש נהנים לחפש מתנה! אולי מפני שמדובר בילדים שהם מכירים ואוהבים, אולי זו הסיבה.
לא עדיף שאנשים ירגישו בנוח? ובכן, אלה שלא מרגישים נוח לבוא בלי מתנה - עזרתי להם להרגיש בנוח וכיוונתי אותם למתנה שתהיה מתאימה לנו (לא פלסטיק סיני ולא משהו יקר וגדול).

טבארקללה במרוקאית זה שילוב של 'ברוך השם' ו'בלי עין הרע'
אני מהמרת שזה צריך להיות תבארכאללה - יעני, תברך את אלוהים, או תבורך, אלוהים. שזה שילוב של ברוך השם ותודה לאל... (-: תבררי עם איזה דוד שלך שיודע איך כותבים את זה בערבית?

בחתונה שלי:
  • מחברה אחת שאלתי את השמלה לחתונה (וכך היא היתה פטורה ממתנה (-: ) (שמלה פשוטה עדינה, ממש לא "שמלת כלה")
  • חברה שניה איפרה אותי וסידרה לי את השיער (זה במקרה המקצוע שלה והיא כמובן יודעת בדיוק מה אני אוהבת ומה מתאים לי (-: ) אז כמובן היתה פטורה ממתנה
  • חברה שלישית עשתה לי את שלושת סידורי הפרחים שהקייטרינג ביקשו
  • חבר צלם וידאו הביא את אחיו (שותפו, שהכרתי כמובן) לצלם בוידאו והכין לנו את סרט החתונה, דאג לצלם סטילס בשבילי (אני רק שילמתי על התמונות ולא הייתי צריכה לטרוח) וגם המליץ לי על המוסיקאי (הוא צלם חתונות וידע בדיוק מה יתאים לי. וקלע בול. זה היה חלילן, וכמה מפליא שהבת שלי מנגנת בחליל צד (-: ).
התחתנו בגינה של ההורים שלו, עם החברים הכי קרובים והמשפחה, היו 100 איש. רק המשפחה הקרובה שלו מעל 50 איש... (-:
רצינו לממן את החתונה בעצמנו, אבל ההורים החליטו שאת הקייטרינג הם יממנו. אני זוכרת עד היום: זה היה ב-1995, הקייטרינג עלה 10,000 ש"ח וכך כל זוג הורים תרם 5,000 ש"ח. וזה היה הפריט הכי יקר בחתונה.
אז: "אולם", שמלה, איפור, שיער, לא עלו לי פרוטה. חליפה לחתן? הוא שאל חולצה לבנה יפה מאחיו, והשקענו בעניבה (יכול להיות שהיא עלתה אפילו 40 ש"ח!). בדרך לחתונה (כלומר, כשנסענו מהבית שלנו לבית הוריו (-: ) עצרנו בחנות פרחים שכונתית והכינו לי זר קטן לכלה ב-12 ש"ח...

אכן ביקשנו שלא יביאו מתנות, כי לא היה חסר לנו כלום (גרנו בדירתי המסודרת) וכבר אז לא היה לנו מקום. חברים של הוריו (למסיבה שהם ערכו כעבור יומיים רק לחברים שלהם) הביאו לנו מתנות. אין להן מקום. הכל עדיין מאוחסן בבית הוריו, עד שנעבור דירה P-:

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 31 אוגוסט 2008, 18:26

לי אין אחת אפילו ודוד אחד גם זה משהו לא ?
בוודאי! חוצמזה החברים של היום זה הדודים של אתמול.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* » 31 אוגוסט 2008, 17:47

אולי כדאי לפתוח לו דף חדש חתונות באופן טבעי . לדעתי כבר התחיל כאן דיון מעניין שיכול להמשיך לכיוון של מה כן, כלומר מה זו חתונה "באופן טבעי" בדף חדש.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי טרה_רוסה* » 31 אוגוסט 2008, 17:43

אולי את הדיון על החתונה לדף מוזמנת לארוע כסף למתנה אין ?

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* » 31 אוגוסט 2008, 17:10

נראה לי שזה פחות עניין של משפחתיות והרבה הרבה יותר עניין של מה-יגידו.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* » 31 אוגוסט 2008, 17:09

אולי בגלל העובדה (המשמחת!!!) שאנחנו רואים את המשפחה הקרובה שלנו במעגל יותר רחב של אנשים מבמדינות אחרות.

אולי, ואולי בגלל שזו ארץ קטנה שבה כולם מכירים את כולם, ואף אחד לא גר רחוק מכדי להגיע לחתונה או לשמוע שהייתה חתונה ולא הזמינו אותו...

ואולי בגלל שהכבוד והשואו חשובים מאוד ואנשים לא רוצים "לצאת קמצנים" או "עניים" או לא יודעת מה... ואולי בגלל שכל אמא רוצה שגם לבן שלה יהיה אירוע באותה רמה כמו של הבן-של-דודה-ברכה, כי מה, הבן שלה פחות טוב?? מגיע לו פחות??

בחתונות שכוללות כמה מאות משתתפים קשה לי להאמין שכולם בני דודים. מדובר כאן על אירועים שחורגים לגמרי מעבר לפרופורציות של המשפחה הקרובה והרחוקה גם יחד.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אמא_של_שפן* » 31 אוגוסט 2008, 16:41

אני רוצה להדגיש את העובדה שהתופעה הזאת, עד כמה שידוע לי, ייחודית לישראל. זו ממש לא הנורמה שיש לצפות לה באירועים מסוג כזה, בכל שכבות החברה, בארצות אחרות.
אולי בגלל העובדה (המשמחת!!!) שאנחנו רואים את המשפחה הקרובה שלנו במעגל יותר רחב של אנשים מבמדינות אחרות.
בדעתי למשל לא יעלה שלא לשתף את בני דודי בארוע כמו חתונה או חגיגת הולדת ילד (אצלנו במשפחה לא מקובל לעשות את הברית יחד עם המסיבה). ואני לא ממש קרובה לבני הדודים שלי, לפחות לא כאישה בוגרת.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ניצן_אמ* » 31 אוגוסט 2008, 15:36

כך יוצא שהוצאה כלכלית מכובדת נדרשת בכל תסריט בעיני. ונשארת השאלה רק באיזה היקף ולאיזה עומק. אבל זה לא משנה את העובדה שמרגע שמתחילים לעסוק באכות בארועים בסדר גודל כזה - זה עולה כסף והרבה.
לא רואה את זה ככה בכלל. בכלל בכלל בכלל.
מצטערת שאני מביאה את ה"חתונה" שלנו כדוגמה שוב, אבל הגענו לאיכות אמיתית בהוצאה בהחלט צנועה לפי אמות המידה המקובלות, ושילמנו עליה לגמרי בעצמנו.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* » 31 אוגוסט 2008, 13:52

בעיני כשזוג מתעלם לחלוטין מהעדפות וצרכי רוב האורחים

האם באמת האורחים מעדיפים וצריכים להשתתף באירוע גרנדיוזי באולם?
או שאולי בסתר ליבם גם הם היו מעדיפים משהו פשוט יותר (ופחות כואב בכיס...)?
ואם הם באמת כל כך רוצים בזה, אולי זה בגלל שהשתרשו בחברה הישראלית דפוסים מעוותים של מהי שמחה, ובמה היא נמדדת?

אני רוצה להדגיש את העובדה שהתופעה הזאת, עד כמה שידוע לי, ייחודית לישראל. זו ממש לא הנורמה שיש לצפות לה באירועים מסוג כזה, בכל שכבות החברה, בארצות אחרות.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קיזי_הילדה_הצוענייה* » 31 אוגוסט 2008, 13:47

כך יוצא שהוצאה כלכלית מכובדת נדרשת בכל תסריט בעיני

לא מסכימה. החתונות הבומבסטיות האלה הן תופעה חדשה,פעם לא חגגו ככה. בעיני הכי יפה, פשוט וגם נוח לחגוג בבית. או בבית של מישהו מהמשפחה הקרובה, אם הבית של הזוג או ההורים קטן מדי. אז מצמצמים את מספר המוזמנים, לפי מי שבאמת הכי חשוב ולא לפי מי שייעלב אם לא יוזמן. ובעיניי זה באמת לחגוג מהלב, במקום שקשור לחיים האמיתיים ולא באיזה אולם שכל ערב מתחתן בו זוג אחר ושכולם מרגישים בו כאילו הגיעו פתאום לסט של איזה סרט הוליוודי.

הייתי בחתונה בצרפת, של זוג שהתחתן קודם בעירייה ואחר כך אירגן מסיבה בגינה של ההורים, ל-50 אורחים בערך. היה מקסים, וגם נוח, ובהחלט מותאם לקנה-מידה אנושי מבחינת כמות המשתתפים. ברור שלנסות לעשות את אותו סוג אירוע אבל בזול כמו שאת מתארת זה רעיון גרוע, אבל כאן מדובר על למצוא פתרונות אחרים שאינם "הרפתקניים" כמו חתונה ביער או על חוף הים. פשוט להתחתן בבית, על אותו משקל של ללדת ולחנך בבית...

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 31 אוגוסט 2008, 09:35

שימי לב שכל הדברים שאת אוהבת קורים בלי קשר לכמה החתונה עלתה ואיך היא נראית

אני חושבת שעניין החתונות הוא הרבה הרבה יותר מורכב מכמה זה עולה וכמה אפשר לשמוח בפחות.

ראשית, יש הרבה מאוד זוגות שאוהבים את הדרמה,אבל את כל הדרמה כולל השואו והשמלה והחליפה והבר המרשים של האלכוהול, יש אפילו מחקרים סוציולגיים שמראים שזוגות שויתרו על הדרמה הזו לרוב השקיעו אותה בברית או בבריתה. משהו שקשור לאלמנט מאוד עמוק באישיות (שלא בדקתי כמה הוא מובנה תרבותית או אחרת) שרוצה לעשות שואו כלכלי מנטלי לפחות פעם בחיים. לא אצל כולם, אבל רוב האנשים אוהבים להרגיש מורמים מעם פעם בחיים או פעמיים, רובינו גם יצורים דרמטיים וכמעט כולנו גדלנו על אותם סמלים (שמלה מפוארת ושאר הבלה בלה). מעט מאוד אנשים (אולי כמוך במבי ועוד כמה) הצליחו להימצא באחוז הקטנטן שגם אל אוהב דרמות ברמה הזו, שגם הסמלים התרבותיים בתחום הזה לא חלחלו אליו, ועוד כמה כאלה מין.

שנית, האורחים. יש הרבה מאוד אורחים, קרובים מאוד, כמו דודים ודודות וסבים וסבתות וחברי ילדות של ההורים שהפכו כמעט משפחה שלכי תביאי אותם לחוף הים עם כמה דרינקים. זה כבר לא עניין של רושם, זה עניין של ארוח שגם יכבד את האורחים.

שלישית, יש הרבה גוונים שונים בין ארוע זול כלכלית באיזו חושה לבין ארוע שדורש משכנתא בעל הים (ליד הים?) בקיסריה. אני בחורה די 'זרוקה' בהוויה שלי, אבל מעריכה ונהנית מנוחות ואכות. נוחות ואכות וריגשו אפשר להשיג גם בחתונה על חוף הים, וקיטשיות ודמעות יורדות ממני גם ובעיקר אם הכלה כולה ענוגה עם בד דקיק ופשוט והחתן קורא טקסט מעשה ידיו והשירים הם ארצישראלים מגניבים בלי יותר מדי עניינים.

מצד שני, אוכל רע לא עושה נעים, אלכוהול ירוד כנ"ל, סידורי ישיבה המוניים או על החול לא מקלים, ודי ג'יי של הצ'כונה ממש לא עושה כיף. גם אווירה שבה רק מעט מהאורחים מסוגלים לקום לרקוד (כי יש חול או דשא , אלא מה) או הגישה לשירותים לרוב החבר'ה מעל גיל חמישים מתחילה להיות סיפור או שהחום הורס את הנשמה, או שהקמצנות הסיזיפית גורמת לאחות של הכלה להושיב אותך בשולחן עם 15 אנשים - זה מרגיש שוק וזה לא נעים. אפשר לעשות את החתונה פיקניקית והאווירה תהיה נהדרת וקלילה ואחרת מארוע נוצץ יותר ואין פה בהכרח טוב או פחות. הבעיה היא שכשעושים ארוע מתוך הנחת יסוד שרוצים אותו זול אז הוא יכול לצאת ירוד איכותית גם על חוף הים וגם באולם אירועים - וזה לחלוטין פוגם באווירה לא משנה איזו, קלילה ושובבה ופשוטה או נוצצת ומכובדה ומפוארת.

כך יוצא שהוצאה כלכלית מכובדת נדרשת בכל תסריט בעיני. ונשארת השאלה רק באיזה היקף ולאיזה עומק. אבל זה לא משנה את העובדה שמרגע שמתחילים לעסוק באכות בארועים בסדר גודל כזה - זה עולה כסף והרבה.

נקודה נוספת בעניין נוגעת לתמה של הארוע. חתונה זה סוג של ארוח חגיגי שנועד לשמח את כולם, את הזוג ואת האורחים, חתן צמחוני רצוי בעיניי, שלא יוותר על תפריט בשרי כי הוא נועד בעיקרו לאורחים, ואורחים לא יימנעו מלהגיע לסוף העולם רק כי.. זה סוף העולם (?). נוצרת פשרה שנועדה להעביר ערב שמח ומיוחד במינו שכסף הוא חתיכת אישיו בו ולעיתים באמת מוגזם ומוטרף, אבל לרוב מצדיק את עצמו, בהתייחס לעובדה ששוב, אכות ונוחות בעיניי חשובים יותר מפאר והדר ולרוב על אלה כמו על אלה צריך לשלם. בעיני כשזוג מתעלם לחלוטין מהעדפות וצרכי רוב האורחים, או לחילופין אורחים שמתעלמים מצרכי והעדפות הזוג (לכבד אותו בארוע ולהביא לרוב כסף ) - מתהווה בעיקר מקור לעוגמת נפש במקום האחרון שזה נדרש. או שמתאספים גם המארחים וגם האורחים לשמוח או שלא. זו בטח לא הזירה המתאימה לכפות על מי מהצדדים את האג'נדה הקולוסאלית שלך על החיים, דרמות אהבה, כסף ועוד כמה נושאים בוערים.

והנקודה האחרונה - אני אוהבת להיות בחברת אנשים שמחים, בייחוד אם הם קרובים שלי ואחת כמה וכמה אם הארוע חוגג שמחה שלהם. זה הערב שלהם, לא שלי. גם כשאני מוזמנת לדירה שלהם לארוחת ערב לא אני בוחרת מה יהיה בתפריט, ולא את המוזמנים וגם לא את המפה, או בכלל את הדירה הזו שהם גרים בה שאין בה מעלית בקומה 4 בסוף כרכור דאמט (מה שעוזר להם לממן את החתונה הגרנדיוזית ).

חתונה וכל המסביב זה עניין שמורכב מהרבה אמוציות ותבניות תרבותיות ונטיות אישיותיות ויכולת ועוד ועוד שקטונתי מלבקר את עורכי הארוע באשר הם. אני לא מחויבת לעזור להם לתכנן אותו או להחזיק להם את היד או אפילו להלל את הארוע. לכבד את הארוע לכל הפחות בנוכחות שלי כולל לשאת בעלות שתהיה סבירה לי ומספיק עוזרת להם - זו בעיניי זכות, ואם הזכות כבדה עליי מפעם לפעם אז אני בולעת את הצפרדע איכשהו.

<מי אמר שאהבה זה עניין מסובך? נראה אותו מתחתן... >

מלכוד המתנות הגדול

על ידי או_רורה* » 30 אוגוסט 2008, 22:45

אני לא מכריחה אף אחד לחשוב או להתנהג כמוני, אבל אם לי זה חשוב, ואני בחרתי להזמין אותם -
המינימום של הכבוד זה להופיע.

הרי אם זו שלא אוהבת חתונות תתחתן ביער עבות ותבקש מכולם להגיע בגלביות וזה יהיה מרחק של שעתיים נסיעה ואני עם תינוקי והכל - זה היום שלה.

שלה. לא שלי.
לא משנה מה אני חושבת על חתונות, ועל זה שאני צריכה לנסוע שעתיים עכשיו - זה שלה, חתונה שלה, בחירה שלה, ואני כאן איתה בבחירה שלה. לא שלי.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי פלונית_לעכשיו* » 30 אוגוסט 2008, 22:04

לשמלה המפוארת, למחלפות השיער המלאכותיות ולתפאורה המושקעת יש תפקיד חשוב ביצירת הקיטש
אני חושבת שבעיקר הטקס, המילים, הברכות, השמחה שבלב האנשים - גורמים לקיטש.
התפאורה כשמה כן היא, תפאורה. רקע לכל אלה. אם יש רגשות והתרגשות יש סיכוי טוב לקיטש. אם לא, לא תעזור גם התפאורה הכי מפוארת.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי במבי_ק* » 30 אוגוסט 2008, 20:25

ג'ינג'ית - כתבת מקסים, וגם אני מתרגשת (כולל דמעות) (אני סאקרית של קיטש) ברוב החתונות, למרות שאני לא מתכוונת להתחתן בעצמי, ולמרות שיש לי עם מי (האבא של 3 הילדים שלי :-)). אבל, שימי לב שכל הדברים שאת אוהבת קורים בלי קשר לכמה החתונה עלתה ואיך היא נראית וגם לא למנהג המשונה שהאורחים מוצאים את עצמם משלמים על זה... כל מה שאת אוהבת מתקיים גם בחתונה על הדשא בחורשה ליד הבית, עם סנדוויצ'ים או כל כיבוד פשוט אחר...

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אילה_א* » 30 אוגוסט 2008, 19:44

:-)
חבל שאין אייקון לחיוך מרושע

מלכוד המתנות הגדול

על ידי קוראת* » 30 אוגוסט 2008, 19:01

תשאלו את השוכנת חבל מאוד שהיא הפסיקה לכתוב כאן, ולא הייתי מתגאה בהעלבת אנשים.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי פלוני_אלמונית* » 30 אוגוסט 2008, 18:50

הלוויות יותר גורמות לי להשנק. ולהזיל דמעה.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ניצן_אמ* » 30 אוגוסט 2008, 18:44

גם אני תמיד נשנקת.
איכשהו אני נשנקתי עד שמצאתי את בחיר ליבי.
אצלי זה היה לגמרי מקנאה ומפחד שאף פעם לא אתחתן...
ברגע שהיה ברור שהולכת להיות פה משפחה, גם הקטע הקטן הזה שהיה איכשהו נוגע לליבי בחתונות איבד מקסמו.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 30 אוגוסט 2008, 17:09

ברור! גם אני תמיד נשנקת. כמה שהטקס לא יהיה קיטשי. אפילו אם אני יודעת (מפיהם) שיש להם סקס מחורבן או שהוא לא סובל את ההורים שלה.
קרוטונית שתהיי בריאה (כאילו, גם בלי קשר בריאות הכי טוב), בינינו, הוציאו שם רע לקיטשיות. כאילו, אפשר לחשוב, כמה החיים שלנו מרגשים ומלהיבים ומורמים מהאפור-אפור הזה שאם עוברת בסביבה קצת קיטשיות שגם מצליחה לגעת בנו אז מיד הופכים אותה ללא טובה ליהודים.
תחי הקיטשיות!

אה וגם קראתי עכשיו את ההתחלה של העמוד, לגבי השונא מתנות יחיה.
אני מאוד אוהבת מתנות, הרבה מתנות, חולה על מתנות וגדולות גם.
גם קטנות זה בסדר.

מלכוד המתנות הגדול

על ידי אילה_א* » 30 אוגוסט 2008, 17:04

תודה
בקיצור יש לך עשרים דודות תודה לאל
לי אין אחת אפילו ודוד אחד גם זה משהו לא ?

מלכוד המתנות הגדול

על ידי ג'ינ_ג'ית* » 30 אוגוסט 2008, 16:41

אילה זה '20 דודים ודודות טבארקללה' , טבארקללה במרוקאית זה שילוב של 'ברוך השם' ו'בלי עין הרע' ועוד כמה מאותה משפחה, ככה שברור שלא עושים עין הרע ושגם מודים על הקיים (במרוקאית אין מילה אחת שיש לה משמעות אחת, אם אפשר להכניס שבעה אנשים לחיפושית אפשר גם ארבע משמעויות.. למושג אחד).

חזרה למעלה