המפגש הבא -

[h=2]תקשורת[/h]
זמן ההריון הוא זמן מיוחד בו התינוק החי בתוכנו עדין נסתר מפנינו וכל שאנחנו יכולות לעשות הוא להעלותו בעיני רוחנו. ובכל זאת אנחנו כמהות לקשר איתו.

איך אנחנו פוגשות את ההזמנה לקשר עם הנסתר מפנינו?
האם זה בכלל אפשרי לשוחח עם העובר או שמא בעבור חלקינו לפחות אלה דיבורים סתומים?
ואם אפשר - איך עושים את זה?
ממה מורכבת תקשורת עם תינוק שנמצא עדין ברחם - האם החושים המשמשים אותנו בדרך כלל כדי להתקשר עם אנשים אחרים יעילים גם במקרה הזה?

ועוד, עלינו לשוחח על ההריון, על תחושותינו ועל הלידה המתקרבת או שכבר קורית עם היקרים לנו - בני זוג ובני משפחה קרובים וגם עם המלווים הקרובים - מיילדת או תומכים אחרים.
איך עושים את זה? איך מתקשרים בזמן ההריון? ואיך בזמן הלידה?

ואיך אנחנו מתקשרות עם הגוף שלנו עצמו, עם הצרכים המשתנים עקב השינויים הדרמטיים שהוא עובר בזמן ההריון, אחרי הלידה ובתקופת ההנקה?

על אלה נשוחח
[list]
[*] ביום חמישי 2.2.17
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר_

המפגש הבא -

[h=2]התנייה[/h]

האם אנחנו יכולות למצוא קשר ישיר בין ההחלטות, המעשים וההתנהגות שלנו לבין נסיבות הלידה?
האם התנהגות מסויימת או פעולה מסויימת יכולות להבטיח לנו תוצאה רצויה?

מה קורה כשאנחנו מנסות ליצור התנייה בין הבחירות שלנו לנסיבות הלידה?
איך אפשר לקבל החלטה אם אין לנו שליטה על התוצאות?

על אלה נשוחח
[list]
[*] ביום חמישי 5.1.17
[/list]
בשעה 18:30*


בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

המפגש הבא -

[h=2]בין אמון לאמונה[/h]

בעברית השורש של שתי המילים האלה דומה. מעיד על קשר ביניהן.
מהו הקשר בין אמון לאמונה?
האם האמון תלוי באמונה? או להיפך?

האם אפשר ללדת בלי אמון או אמונה?
במי עלינו לתת אמון במהלך הלידה?

ובעידן של מידע רב ונגיש, באיזה מידע אפשר לתת אמון ואיזה מידע הוא מוטה לטובת בעלי אינטרסים?

על אלה ועוד
נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 1.12.16
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

המפגש הבא:

[h=2]שיפוט[/h]

יכולת השיפוט של אנשים היא מאד גבוהה.
היכולת להעריך אפשרויות, לשכלל את נסיון העבר, להשליך ידע על העתיד או על אדם אחר, מקבלת בטוי רב והערכה גדולה בעולם שלנו.

מה הערך של יכולת השיפוט שלנו?
האם היא אכן מובילה אותנו להחלטות טובות יותר?
האם היא מחברת בין אנשים או דווקא מפרידה ביניהם?

איך אפשר השתמש ביכולת האבחנה שלנו מבלי להפגע מההשלכות המזיקות שיש להלך רוח שיפוטי-ביקורתי?

על אלה נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 6.10.16
[/list]
בשעה 18:30*


בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

המפגש הבא

[h=2]מאבק[/h]

כשהדברים לא מסתדרים כמו שאת רוצה, כשיש רצונות סותרים בינך ובין בן הזוג שלך, בינך ובין הצוות הרפואי -
מה האפשרויות שעומדות בפניך?
האם מאבק הוא אפשרות בשבילך?
האם הוא אפשרי במהלך הלידה?
מה המחיר של המאבק?
ומה המחיר של הוויתור?

האם מאבק הוא האפשרות היחידה להתמודד עם מצבים כאלה?


על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 12.8.16
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

המפגש הבא

[h=2]שינוי[/h]

לא רק הגוף שלך משתנה בהריון,
האם את מוכנה לשינוי הזה?
מה נדרש ממך וכמה את רוצה/יכולה להשתנות?
מה לא נכנס לתוך בועת השינוי שאת עוברת?
עד כמה את סלחנית למה שעובר עלייך?
עד כמה את מוכנה לשינוי בתכנית הלידה? לחשב מסלול מחדש?
ומה עם שינוי סדרי עדיפויות אחרי הלידה, מי עומד במקום הראשון? והאם תמיד?
איך את מקבלת את השינוי ההכרחי בתשומת הלב?
ואיך הסביבה מקבלת את השינוי הזה?
שינוי בתוך שינוי, חיים בתוך חיים, כאוס או ערבוב קלפים?

על אלה ועוד נשוחח

ביום חמישי 7.7.16
בשעה 18:30

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

המפגש הבא -

[b]טיפולים בתקופת ההריון ובלידה[/b]

אנחנו חיות בעידן הטיפולים. תופעות רבות בחיינו, כולל שלבי התפתחות טבעיים וספונטניים זוכים להתיחסות רצינית ולטיפול.
האם זו הגברת המודעות שמביאה אותנו לטפל, או שמא זה מצביע על חוסר אונים?
האם הטיפולים שאנו זקוקות להם היום מחליפים התנהלות תומכת ספונטנית שאנו זקוקות לה,
או שמא תופעה זו התפתחה מתוך העמקת הידע והאחריות לשלבים השונים של החיים?
מה המקום של הטיפולים בחיינו?
מתי אנחנו בוחרות לטפל ומתי מאפשרות לזרימה של החיים לעשות את שלה?

על אלה ועוד נשוחח

ביום חמישי 9.6.16.16
בשעה 18:30

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

המפגש הבא -

[h=2]סבל והנאה[/h]

האם אפשר להגיד בנשימה אחת לידה והנאה?
האם אפשר להגיד לידה וסבל?

מה מאפשר לנו להנות מהלידה?
מה גורם לנו לסבול בלידה?
איך הכאב קשור לשני הקצוות הללו?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 5.5.16
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

המפגש הבא -

[h=2]השרדות[/h]

האם לידה מזמנת תחושות השרדות?
האם הן מהוות חלק ממנגנון הלידה?
או שסביבת היולדת מגבירה תחושות אלו?
ובכל מקרה שהן קיימות - מה בדיוק מייצר אותן?
ואיך מתמודדת היולדת?
האם אפשר להתכונן לחוויה כזו?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 7.4.16
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

המפגש הבא -

[h=2]פנטזיה[/h]

בין אם זו לידה ראשונה או לא, ההתכוננות ללידה מזמינה אותנו לחלום, לדמיין, לפנטז.
מה יהיה הקשר בין הלידה לחלום הלידה?
האם יש תועלת בפנטזיה או שמא היא מרחיקה את היולדת מהמציאות?
מה קורה כאשר יש פען בין הדמין ובין המציאות?

האם אפשר להשתמש בכוח הדמיון כדי להשפיע על המציאות?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 3.3.16
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

המפגש הבא -

[h=2]טעויות[/h]

טעויות הן חלק בלתי נפרד מכל מצב אנושי.
אך לעיתים ישנה אשליה שאפשר להמנע מהן.

האם הטעויות שלנו הן אכן טעויות, במובן זה שיכולנו לעשות אחרת או להמנע מהן?
האם אפשר היה לוותר על כל הטעויות שלנו ולבחור תמיד ב"דרך הנכונה"?
ואיך "מחבקים" את הטעויות שלנו גם כאשר הן מובילות למציאות שלא התוכננו אליה?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 7.1.16
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רחוב הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

[h=2]חרדה[/h]

פחדים הם חלק ממהלך של הריון ולידה.
אולי אפילו חלק בלתי נפרד.
האם אפשר לומר כך על חרדה?
מה ההבדל בין פחד וחרדה?
האם חרדה מועילה בדרך כלשהי למהלך התקין של הדברים?
האם אפשר לשכך את החרדה?

על כך ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 3.12.15
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רחוב הרימון 60 עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לארוחה משותפת)
השתתפות: 50 שקלים

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר

[h=2]הפתעה[/h]

תמיד יש הפתעות בלידה. גם כשאת מתכוננת ומתכננת הכל לפרטי פרטים.
לפעמים ההפתעות אינן צפויות מראש.
מה קורה לך אז? איך את מתארגנת מחדש לקראת המציאות החדשה?
איך המלווים שלך מסתגלים לכיוון החדש שנוצר?
ולפעמים ההפתעות הן ידועות מראש - הכאב... גדול המעמד.... הקושי שאחרי...
איך את מגיבה כשההפתעה מכה בך?
מתנגדת? זורמת? כועסת? מקבלת?

על כך ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 5.11.15
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה
(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
השתתפות: 50 שקלים.

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר בבקשה.

שלום,שלום
אולי מישהיא נוסעת היום מאזור טבעון?ממש אשמח לטרמפ!!!
אני ב 04-6221675
תודה רבה מאד!!!

המפגש הבא -

[h=2]קולות[/h]

הרבה קולות מתרוצצים בקרבנו במהלך החיים.
נראה שבעת ההריון חלק מהקולות נעשים רמים במיוחד, חלקם נסוגים ויש אפילו חדשים שנוספים.

לאילו מהקולות עלינו להקשיב?
מה עם הקולות שמוותרים - האם לא ראוי להקשיב גם להם?
ואילו מהקולות הם קולו של התינוק הגדל בתוכנו?

איך מתבטאים הקולות בתוכנו ואיך אפשר לבטא אותם כלפי חוץ?
ואיך הם משוחחים עם ריבוי הקולות המתרוצצים בראשם של הקרובים לנו - בני זוג, הורים, חברים קרובים?

על אלה ועוד נשוחח

ביום חמישי 10.9.25
בשעה 18:30

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)

השתתפות: 50 שקלים.

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר בבקשה.

המפגש הבא -

[h=2][b]דימוי גוף[/b][/h]

איך אנחנו תופסות את הגוף שלנו?
האם אנחנו אוהבות אותו? מקבלות אותו?

מה קורה לנו לנוכח השינויים שקורים לגוף בהריון - שינויים שחלקם מיטיבים איתנו אבל חלקם גם לא.
איך אפשר להרגיש נוח בלידה כשהגוף גלוי וחשוף באופן שלא דומה לשום רגע אחר בחיים?

האם אנחנו שמחות עם השינויים שחלים בגוף או מתאבלות עליהם?
האם אנחנו בוטחות בגוף שלו או לא?


על אלה ועוד נשוחח

ביום חמישי 2.7.15

בשעה 18:30

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)

השתתפות: 50 שקלים.

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר בבקשה.

המפגש הבא -

[h=2]אינטואיציה[/h]



מקובל לחשוב שנשים יותר מחוברות לאינטואיציה שלהן. האם זאת אמת?
מה זו בכלל אינטואיציה, ואיך מבחינים בה?
האם הפחדים שעולים נשענים על האינטואיציה שאומרת שמשהו לא בסדר או מונעים מההפחדות שבאות מבחוץ?
ואם אנחנו כבר מרגישות שזאת האינטואיציה שלנו - מה לעשות?
האם אפשר לפעול על פיה בניגוד למה שמקובל, או נהוג?
ומה עם האינטואיציה של האבא של התינוק?
והאינטואיציה של המיילדת?


[u]אני חושב שזה מרגיע לדעת שיש סדר בעולם, ושאפשר לדעת את כל הדברים האלה שאנחנו מרגישים שאנחנו לא יודעים. חוץ מזה, האינטואיציה נראית לנו כמו קסם, ואנחנו אוהבים קסמים"[/u] (פרופסור דניאל כהנמן)



על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 30.4.15
[/list]

בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)

השתתפות: 50 שקלים.

וכמובן - החנייה מחוץ לחצר בבקשה.

המפגש הבא

[h=2]פשרה[/h]

מה האסוציאציה הראשונה שעולה בהקשר למלה "פשרה"?
חיובית או שלילית?

זו מילה טעונה שמצד אחד מתארת את האפשרות של שיתוף פעולה אולם מצד שני יכולה להעיד גם על וויתור כואב.
מהי פשרה בשבילנו?
מתי כדאי להתפשר ומתי לעמוד על שלנו?
מה מרגישים כשמתפשרים?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 30.4.15
[/list]
בשעה 18:80*


בבית של שרהלה: רח' הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

מפגש הבא -

[h=2]לכלוך[/h]

אחת מההבטחות הגדולות של לידה בבית חולים היא הסטרליות - הנקיון של מקום הלידה.
האם לידה זקוקה לסטריליות?
האם סטריליות תומכת בחיים?
האם לכלוך פירושו חוסר סטריליות?
ואולי לכלוך הוא משהו אחר לגמרי, כמו שאמר יונתן גפן (ציטוט מהזיכרון, אז לא לתפוס אותי במילה) לכלוך הוא משהו שלא נמצא במקומו.

איזה סביבה אנחנו רוצות בשביל הלידה?
איזו הגיינה סביבתית? איזו הגיינה רגשית?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 1.1.15
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

[b]שימו לב - המפגש הבא נדחה בשבוע[/b]

[h=2]בושה[/h]

בלידה נחשפת אישה במערומיה. תרתי משמע.
עירום פיזי ורגשי.

האם אנחנו שלמות עם כל מה שמתגלה או מתביישות במי שאנחנו, בגוף שלנו ובהתנהגות שלנו?
האם משפיעה הבושה על מהלך הלידה?
ואיך היא משפיעה על המלווים בלידה?

מה יכולים לעשות המלווים כדי להגביר את תחושת הביטחון של האישה?
האם זה עשוי לתרום לצמצום הבושה?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 11.12.14
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2][b]"הכל יכול לקרות או הכל אפשרי"[/b][/h]

"הכל יכול לקרות" אומרים לנשים על ההריון על הלידה ומשכנעים אותן לקחת מקדמי בטיחות גם על חשבון איכות חייהן וחיי התינוק.

"הכל אפשרי" אומרים, עושים מה שאפשר מתוך הקשבה ותשומת לב ונשארים פתוחים לאפשרויות חדשות.

היכן נמצאת כל אחת על הרצף הזה שבין פחד לאמונה?
מהן ההשלכות של הבחירה הזאת על ההריון ועל הלידה?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 6.11.14
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

לפני יום כיפור, בסימן חשבון נפש (תמיד אנחנו בחשבון נפש :-) )

המפגש הבא -

[h=2][b]לידה במשפחה[/b][/h]

במהלך השנים הרבינו לעסוק במרכזיותה של היולדת בתהליך הלידה.
הפעם נתבונן ביולדת ובילוד כחלק מהמשפחה כולה.

צרכיהם המשותפים והמתנגשים של כל בני המשפחה,
התחשבות הדדית בין בני המשפחה,
עמידה על צרכיה של היולדת לעומת שיתוף פעולה עם צרכים של אחרים,
ובצרכים של מי יש להתחשב?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 2.10.14
[/list]
בשעה 18:30*


בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

מפגש הבא -

[h=2][b]בטחון[/b][/h]

התחושה הזאת שאנחנו מחפשים אחריה לכל אורך חיינו הופכת משמעותית במיוחד בתקופת ההריון ובלידה.
איך מגיעים אליה?
מה מאיים עליה?
האם היא תלויית נסיבות?
ואיך יוצרים אותה בימים טרופים במיוחד?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 31.7.14
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא

[h=2][b]אמהות[/b][/h]

האמהות שלנו שברחמן נוצרנו ממשיכות להשפיע עלינו לאורך כל החיים.
כשאנחנו בעצמנו הופכות לאמהות יש למערכת היחסים הזאת השפעה מיוחדת.

באילו כלים צידה אותנו אמא לקראת ההריון הלידה והאמהות שלנו?
מה מכל זה אנחנו מאמצות?
איך אנחנו יכולות לזהות מה מתאים לנו ומה לא?
ואם זה לא מתאים, איך אנחנו יכולות לוותר על המורשת של אמא מבלי לדחות אותה עצמה?
איך נוכל להמשיך לזכות בתמיכתה של אמא מבלי לוותר על דרכנו היחודית?
ואם איננו יכולות לזכות בתמיכתה, כיצד נוכל להיות שלמות בחיינו גם כאשר אמא שלנו מתנגדת לבחירות שלנו?

נשמח מאד לארח בפגישה הזאת גם את האמהות (סבתות) כדי שנוכל לשמוע איך הדברים נראים מהצד שלהן.

נפגש *ביום חמישי 5.6.14
בשעה 18:30*


בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

לרגל התאריך - האחד במאי, היה המפגש בנושא -

[h=2]עבודה[/h]


באנגלית המילה ללידה ולעבודה זהה.
האם לידה זאת אכן עובדה?
האם ההתייחסות הזאת ללידה משפיעה על האופן בו הלידה נתפסת בחברה ובתרבות?
האם היא משפיעה על הבנת תפקידה של היולדת בלידה?
האם תפיסה זו משפיעה על הבנת תפקידיהם של המלווים בלידה - רופאים, מיילדות, בני זוג, חברות?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 1.5.14
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2]עולם החושים[/h]

מה אנחנו שומעות?
מה אנחנו רואות?
מה אנחנו מריחות?
מה אנחנו חשות?

איך המידע שמגיע מבחוץ משפיע על העובר?
ואיך זה משפיע על הלידה?

על זה נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 3.4.14
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

[h=3]שימו לב![/h]
המפגש הוקדם בשבוע

[h=2]תמיכה[/h]

במהלך ההריון הלידה והאחריה אשה זקוקה לתמיכה.
איזה סוג של תמיכה?
באיזה אופן רצוי שהתמיכה תתבטא בכל אחד מהשלבים?
מיהם האנשים שיהיו מתאימים להיות שם בלידה ולאחריה?
האם אפשר לבקש תמיכה?
האם אשה בלידה ואחריה יכולה להגדיר בדיוק מה היא רוצה, או שזוהי אחריותם של המלווים?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 27.2.14
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא:

[h=2]אחרי הלידה[/h]

מה קורה אחרי הלידה?
למה זקוקה האם?
למה זקוק התינוק?
מי נמצא שם כדי לתת מענה לצרכים של האם והתינוק?
ומה עם הצרכים של שאר בני המשפחה, אבא, אחים ואחיות?

על כל זאת ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 6.2.14
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רחוב הרימון 60 עין איילה (בחצר)

( מוזמנות להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן.

השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא

[h=2]מעקב הריון[/h]

האם מעקב הריון = אולטרסאונד, מי שפיר, שקיפות עורפית סקירת מערכות?

למי נועד מעקב ההריון הנהוג היום?
מי עוקב?
ואחרי מי עוקבים - אחרי התינוק? אחרי האםהאם?

מה בודקים, במה עוסקים?
האם יש לאישה חופש ואפשרות לבחור את מעקב ההריון שלה?

על כל זאת ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 2.1.14
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רחוב הרימון 60 עין איילה (בחצר)

( מוזמנןת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן.

השתתפות: 50 שקלים

המפגש הקרוב

[h=2]טראומה[/h]

מה הקשר בין לידה וטראומה?
האם כל לידה היא טראומה?
מי חווה טראומה בלידה - האם או התינוק?

ואיך מחלימים מהטראומה - האמא והתינוק

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 5.12.13
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רחוב הרימון 60 עין איילה (בחצר)

( מוזמנןת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן.

השתתפות: 50 שקלים

המפגש הקרוב

[b]זכרונות[/b]

על מה שאנחנו זוכרות ועל מה שמעדיפות לשכוח
על מה שזוכרות כשנולדנו ומה שזוכרות כשילדנו
עד כמה מדויקים פרטי הזכרון וכמה מתוכם הם זכרונות משוכתבים?
באיזו מידה משפיע הזכרון על ההווה? ועל העתיד?

על כל אלה ועוד
נשוחח

[b]ביום חמישי 7.11.13 בשעה 18:30[/b]

בבית של שרהלה
רחוב הרימון 60 עין איילה (בחצר)

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן.

השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא-

[b]מחזור הפוריות[/b]

על כניסה להריון, על הימנעות מהריון
על ציפיה לביוץ ועל ציפיה לוסת
מה אנחנו יודעות על המחזוריות שלנו ואיך אנחנו חיות איתה, לאורה ובצילה?

על כל אלה ועוד
נשוחח
במפגש השנתי ב"פארק הירדן"
ביום חמישי 10.10.13
על המחצלת המרכזית (או בפינה אחרת שנמצא)

המפגש הבא -

[h=2]ספונטניות[/h]

מה בין ספונטניות לתכנון?
מתי ומה כדאי לתכנן?
מתי התכנון פוגע בספונטניות?
ואולי הוא דווקא מאפשר לה להיות?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 1.8.13
[/list]
בשעה 18:30*


בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין-אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמןץ

השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2]בלבול[/h]

יש רגעים כל כך ברורים בזמן ההריון והלידה.
ויש הפוכים - זמנים מבלבלים.

מה עושים כשהכל מתבלבל?
איך מוצאים מחדש את הכיוון?
האם יש תפקיד לבלבול בזמן הלידה? ובהריון?
האם זה רע? או טוב?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 4.7.13
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין-אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמןץ

השתתפות: 50 שקלים

[h=2]שימו לב[/h]
המפגש הבא יוקדם בשבוע כי ביום שהיה אמור להתקיים יחול יום לידות הבית הבינלאומי

הנושא הפעם -

[h=2]חוסר אחריות[/h]

מה זה חוסר אחריות?
איך אפשר לדעת שאנחנו נוהגים בחוסר אחריות?
האם יש לזה קשר לתוצאות?
ואולי יש מדדים אחרים לבדוק האם נהגנו בחוסר אחריות?

האם לידת בית היא חוסר אחריות?
ולידה ללא עזרה?
ואולי בכלל להגיע לבית חולים -זהו חוסר אחריות?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 30.5.13
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין-אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמןץ

השתתפות: 50 שקלים

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

המפגש הבא -

[h=2]אמת ושקר[/h]

האם ההבדל בין אמת לשקר הוא חד משמעי?
מתי האמת נחוצה?
מתי היא סוג של מכשול?
האם יש מצבים בהם השקר עדיף על האמת?
ובכלל - האם אפשר לדעת מתי האמת היא אמת והשקר שקר?

והכל בהקשר של הריון ולידה כמובן :-)

על כל אלה נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 2.5.13
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין-אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמןץ

השתתפות: 50 שקלים

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

המפגש הבא -

[h=2]מזל[/h]

האם המזל משחק תפקיד בלידה?
האם אפשר לסמוך עליו?

האם ההתייחסות אל מה שקורה בלידה כאל מזל, טוב או רע, מיטיב איתנו או שמע להיפך?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 4.4.13
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60 עין-אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמןץ

השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2]תקשורת[/h]
תקשורת בזמן הלידה מתקיימת בין כל השותפים לה.
אילו ערוצי תקשורת פתוחים בזמן הלידה?
איך משפיעה התקשורת על היולדת ועל הילוד?
איך יכולים המלווים לתמוך ביולדת באופן התקשורת שלהם אתה, בזמן הלידה?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 7.3.12
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60, עין-אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

במפגש הבא נשוחח על

[h=2]דאגות[/h]

נדמה שלא יכול להיות הריון ללא דאגות.
האם זה אפשרי?
האם הדאגות משרתות אותנו בדרך כלשהי או רק מפריעות לשלוות רוחנו?

איך הופכים דאגה ממכשול לברכה?

על כל אלו ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 7.2.13
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60, עין-אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

במפגש הבא נשוחח על

[h=2]פשרה[/h]

את נקלעת למבוי סתום, נאלצת להתפשר, לבחור באפשרות הפחות טובה.
איפה זה משאיר אותך?
האם פשרה היא בהכרח ויתור?
האם כשאת מתפשרת את מאבדת שליטה?
ולמה שתתפשרי? אולי כדאי להתעקש? אולי עוד לא בדקת את כל האופציות?
ואם התפשרת, האם את זורמת או נתקעת בהחמצה?
והאם הכל כל כך פושר אחרי שמתפשרים?

"אני מתפשר ומתפשר עד שאני משיג את מה שאני רוצה". בוב הופ

על כל אלה ועוד נשוחח
ביום חמישי 3.1.13
בשעה 18:30
בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים
וכמובן - החנייה מחוץ לחצר בבקשה.

המפגש הבא -

[h=2]הצלחה וכשלון[/h]

האם יש לידה שהיא כשלון?
האם יש לידה שהיא הצלחה?
מה המשמעות של המושגים האלה בהקשר של ההריון הלידה וההורות בכלל?

של מי האחריות על הצלחת הלידה או על כשלונה?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 6.12.12
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רח' הרימון 60, עין-אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2]סיפור לידה[/h]

מה משמעותו של סיפור הלידה עבור היולדת?
האם הוא בעל משמעות גם עבור נשים אחרות?
ואולי הקהילה כולה יוצאת נשכרת מסיפורי הלידה?

האם לכתוב? האם לספר בעל-פה?
מתי לכתוב - כשהחוויה עוד טריה, או מאוחר יותר, כשנולדות גם התובנות?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 1.11.12
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרהלה: רחוב הרימון 60 עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2][b]השראה[/b][/h]

[b]"אדם נזכר בהערצה במורים המבריקים, ובחמימות באלה שהצליחו לגעת ברגשותיו האנושיים".(קארל יונג)[/b]

מה הם מקורות ההשראה שמהם אנו מקבלות את הכוח ללדת?
מה הן אמירות חיוביות?
האם יש צורך בהשראה או שאפשר להשאיר אותה לסופרים?
ומה בין קבלת "השראת לידה" להשראה בלידה?

[b]"כאשר ההשראה לא באה אליי, אני יוצא ופוגש אותה בחצי הדרך." ~ זיגמונד פרויד[/b]


על אלו ועוד אנו רוצות לשוחח.
ביום [b]רביעי[/b] 3.10.12 (יום רביעי ולא חמישי)
בשעה 18:30

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

---משוחחות בפארק---
והפעם בנושא: ---חופש---

חופש בחירה,חופש תנועה,חופש מחשבה,חופש להיות וחופש לבטא.
כמה חופש יש בלידה, מי מחליט ומי מחלק, מי לוקחת ומי מוותרת.

על כל אלה ועוד נשוחח ביום חמישי 6.9.12, בשעה 18:30.
במחצלת המרכזית בפארק הירדן. כן, כן, בפארק הירדן. בואו למים. לאוירה. לחברה, יהיה כיף.......

הפגישה הבאה-

[h=2][b]שליטה[/b][/h]

מי אחראי ללידה, מי שולט על האופן שבו היא מתרחשת?
מי שולט בידע הקשור ללידה?
האם זהו תפקידה של המדינה לשלוט באירוע האינטימי והמשמעותי הזה?
האם היולדות אמרות לשלוט בתהליך?
או שמא - להיפך: לידה פירושה לאבד שליטה?
על אלה ועוד נשוחח
.
ביום חמישי 2.8.12
בשעה 18:00

בבית של שרהלה: רחוב הרימון 60 עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

הפגישה הבאה -

[h=2]טראומה[/h]
לאחרונה התפרסם מחקר שגילה כי שליש מהנשים סובלות מתסמיני פוסט טראומה אחרי הלידה. בכותרת שנכתבה בעיתון מדובר על כך כי 80% מהנשים שלקו בפוסט טראומה סבלו מדימוי גוף נמוך, וכ-80% מהן ילדו בלידה טבעית.
על קריאה ביקורתית של תוצאות המחקר, על נקודות עיוורות בשדה הראיה של החוקרים, על מסקנות חלופיות

נשוחח
.
[list]
[*] ביום חמישי 5.7.12
[/list]
בשעה 18:00*

בבית של שרהלה: רחוב הרימון 60 עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

הפגישה הבאה -

[h=2]טעויות[/h]

טעות לעולם חוזרת הוא הביטוי שמזכיר לנו את טבעו של האדם באשר הוא לעשות טעויות.
מהו מקומה של הטעות באירוע גורלי כמו לידה?
האם אפשר להמנע לחלוטין מטעויות?
האם לשם צריך לכוון?
האם ישנה דרך להשלים עם טעויות שנעשו?
האם אפשר להשלים מראש אם האפשרות לטעות?

על כך ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 7.6.12
[/list]
בשעה 18:00*

בבית של שרהלה: רחוב הרימון 60 עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן לכיבוד)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2]לידה - גורל או הגרלה[/h]

האם לידה היא תסריט ידוע מראש שבכוחנו להשפיע עליו?
איזה השפעה יש לילוד על אופי הלידה?
האם הלידה משקפת את נסיבות החיים של היולדת, או שמא את קווי אישיותה?

או שמא לידה היא אירוע חד פעמי שאינו קשור לנסיבות החיים החיצוניות, שאין כל טעם לחפש לה הקשר בחיי היולדת ובקווי אישיותה,
ולמעשה אין ליולדת כל שליטה על הלידה שלה ועליה להתמסר למה שקורה מדי רגע ורגע?

על אלו ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 14.7.11
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
[b]בכוונה מלאה להתחיל בזמן[/b]
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2]אחרי הלידה - התחלה חדשה[/h]

מה קורה אחרי? לידה היא סוף של הריון אבל גם התחלה של חיים שלמים.
השעות, הימים, השבועות, החודשים שאחרי הלידה מזמנים לנו אושר גדול, קשיים, הפתעות.
על אלו אנו רוצות לשוחח.

[list]
[*] ביום חמישי 9.6.11
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

החודש המפגש יתקיים ביום חמישי השני של החודש (ולא בראשון, כמו שנהוג בדרך כלל)

המפגש יתקיים ב- 9.6.11

הנושא יתפרסם בשבוע הבא.

המפגש הבא -

[h=2]טוב ורע[/h]

בשנים האחרונות, כשאני פוגשת אישה לפני לידה אני מאחלת לה "לידה טובה". זה נראה לי מתאים יותר מ"לידה קלה".
אבל כשאני מתבוננת בברכה הזו אני מגלה שגם היא לא חד משמעית.
מהי לידה טובה? טובה למי? ליולדת, לילוד, לאב, למיילדת?
מתי הלידה טובה ומתי פחות? מתי אנחנו זוכרות לידה כטובה ולמה?
האם תמיד כל מה שטוב הוא אכן טוב וכל מה שרע הוא אכן רע?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 5.5.11
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

מפגש הבא -

[h=2]מלווה מלכה[/h]

מיהם האנשים שנבחר בהם כדי ללוות אותנו בלידה?
מה מידת האינטימיות שנחוש בחברתם?
מה הציפיות שלנו מהם?
האם נוכל לבקש מהם עזרה כשנזדקק לה?
איך השהות המשותפת בזמן המיוחד של הלידה תשפיע על כל אחד מהנוכחים?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 7.4.11
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2]שוּלִיוּת השיליה[/h]

מה אנחנו יודעות על השיליה?
לכאורה מדובר בשוליה של העובר. מרכז ההתבוננות שלנו הוא העובר, הכוונות שלנו מופנות כלפיו, הדיאלוג שלנו מכוון אליו. השיליה היא שולית.
מה תפקידה של השוליה-שיליה במהלך ההריון? האם עצרנו פעם כדי לברר את השאלה הזאת?
מה קורה לשיליה בזמן הלידה?
מתי מנתקים את התינוק מהשיליה?
מה עושים איתה אחרי הלידה?

על השאלות הנוגעות לתפקידי השיליה הפיזיים והלא פיזיים נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 3.3.11
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2]זכרון[/h]

מרגע שנשים התחילו לדבר על הלידה התחיל הזכרון לשחק תפקיד.
מה אנחנו זוכרות מהלידות שלנו?
מה אנחנו זוכרים מהלידה בה נולדנו בעצמנו?
איך הזכרון משפיע על הלידה הבאה?
האם יכול הזכרון לעבור מדור לדור?
ומה זוכרים אחרים שנכחו בלידה ?
איזה תוקף יש לזכרון שלהם?

על כך ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 3.2.11
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

שביעות רצון - השבעת רצון.
[sub]> מכינה שיעורי בית לשיעור אליו לא ברור מה הסיכוי שאגיע). <[/sub]

המפגש הבא, ראשון לשנת 2011

[h=2]שביעות רצון[/h]

כול אחת מאתנו מגיעה ללידה עם ציפיות וחלומות.
אחת הציפיות המשותפות לנשים רבות היא להיות שבעת רצון מהלידה.

האם שביעות הרצון שאנחנו מחפשות היא מוחלטת או יחסית?
האם היא תלוית נסיבות או תלוית ציפיות?

ומי עוד מצפה לשביעות רצון מהלידה?
בן-הזוג?
הילוד?

איך אפשר לדעת האם כל אחד מהנוכחים הוא שבע רצון?
ומה קורה כשהצרכים של כל אחד מהמשתתפים נראים מנוגדים זה לזה?

איפה המקום של המיילדת בכל הסיפור?
האם גם היא צריכה להיות שבעת רצון מהלידה?
האם קורה שאנחנו מנסות לרצות אותה ולא דואגות למלא אחר רצוננו אנו?

על כל אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 6.1.11
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים_

המפגש הבא -

[h=2]שקט[/h]

שקט בלידה,
לידה בשקט.
רעש בלידה - צעקות, דיבורים.
רעש שלא שומעים בלידה - מחשבות, פחדים.

מי זקוק לשקט בלידה?
מי זקוק ל"רעש"?
איזה סוג של "רעש" תומך בלידה
ואיזה מפריע?
האם שקט מפריע?
ואיך הוא תומך?

על אלה ועוד נשוחח



[list]
[*] ביום חמישי 2.12.10
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

הללויה, אשרי שהחיינו וקיימנו והגיענו לזמן הזה שמשבחים את האיטיות, מקבלים פרסים?
הזמן והמקום הם צמד חמד שכזה
שאנו טווים את כורי נפשנו בינהם
אני יוצאת לטייל אל מחוץ לזמן הציבורי ומוצאת עצמי במקומות אחרים
אישיים
פנימיים
ומדי פעם חוצה אותו
על גשרים שמאפשרים לראות דרכם
מתבוננת
מקפידה לא להשטף בתוכו
ולפעמים כן
להתלכלך בתוכו
אבל איפה אני
ומפלסת דרכי אל גדותיו
ושם אני נחה בוהה
נותנת לו לעבור
לכשירצה

[b]מתעניינת[/b]{{}},
גם אני [u]ביישנית[/u]{{}}, ומנסיון העבר אני ממליצה לך בחום:
[u]פשוט לבוא[/u]{{}}! (-:

אני מאוד אכזרית לפנים חדשות, אבל למרבה המזל אורנה מרסנת אותי, ככה שבאמת אין לך ממה לפחד.
אפשר להביא מאפה/מרקחת/כיבוד מעשה ידייך, ואפשר גם לא.
החנייה ברחוב בבקשה, צפוף בחצר.

מאוד רוצה להגיע. ביישנית.
פשוט לבוא? לדפוק בדלת ולהכנס?
מה למשל מביאים?

המפגש הבא -

[h=2]בשבח האיטיות[/h]

לידה קלה ומהירה זו ברכה מקובלת ללידה.
האם לידה מהירה באמת עדיפה על לידה ארוכה?
מהם היתרונות של לידה ארוכה?
מה המשמעות של הזמן בלידה?
איך היולדת תופסת את הזמן?
איך המלווים?
מה המשמעות של הנהלים שמגבילים את הזמן בלידה?

על אלו ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 4.11.10
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2]קהילה[/h]

פתגם אפריקאי אומר שכדי לגדל ילד צריך כפר שלם.
איך אנחנו יוצרות בעבור עצמנו ובעבור ילדינו את ה"כפר"/קהילה הנחוצים לנו לתמיכה בהריון בלידה ובגידול הילדים?
האם נדרשת קהילה ממשית או שאפשר להסתפק בקהילה וירטואלית?
כיצד משפיעה הקהילה שאנחנו משתייכות אליה על ההחלטות שלנו?
כיצד מתמודדים עם פערים בין תפסית העולם שלנו לבין הגישות הנפוצות בקהילה?
מה מקומה של המשפחה ומה מקומה של הקהילה בתקופת ההריון והלידה?


על אלו ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 2.9.10
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא -

[h=2]בדיקות בהריון[/h]
(ממוחזר)


אחד הכלים השימושיים ביותר של הרפואה המערבית הוא - בדיקות. באמצעות הבדיקות הרפואה המודרנית אוספת את האינפורמציה על המצב ועל פי תוצאות הבדיקות נקבעת דרך הטיפול.

משהפך ההריון להליך רפואית החלו לעקוב אחריו באמצעות בדיקות.
בדיקות של העובר, בדיקות של האם, בדיקות גנטיות, בדיקות סטטיסטיות, בדיקות פולשניות, בדיקות מסוכנות, בדיקות פשוטות.

אולם הבדיקות הינן רק תחילת הדרך. כאשר מתקבלות התוצאות יש לבחור את דרך הטיפול.
כאן העניינים כבר לא כל כך פשוטים כי את ההחלטות שלנו אנחנו מקבלים על סמך גורמים נוספים שהם לא פחות משמעותיים לנו מתוצאות הבדיקות.

מהו אם כן, תפקידן של הבדיקות במהלך ההריון?
כיצד אנחנו מוצאות את המקום המתאים להן בהתהליך שאנחנו עוברות?
האם חובתינו לבחור את הבדיקות שאנחנו עושות בקפדנות?
האם אפשר לסמוך על הרופא שידע מה נכון לנו?
ואיך בדיוק לקבל את ההחלטה על טיפול בעקבות תוצאות הבדיקות?

על אלו ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי 12.8.10
[/list]
בשעה 18:30*

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

המפגש הבא-

[h=3]הכנה לתינוק[/h]

כשנולד תינוק, נולדת משפחה, מתרחבת משפחה, משתנה משפחה.
מה מביא איתו התינוק לחיינו? אילו מתנות? איזה קשיים?
איך נתכונן לבואו של התינוק, מתי נתחיל ומי ילמד אותנו?
איזה רעשים מפריעים לנו? איזה פחדים?
מה קורה כשכל ההכנות נתקלות במציאות?
מה קורה כשהתינוק לא מתאים להכנות?
האם אפשר בכלל להתכונן?
ולמה בכלל להתכונן ללא נודע? אולי אפשר פשוט לזררררווום?

על כך ועוד נשוחח

ביום חמישי 15.7.10 ד' אב

בשעה 18:30
בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
השתתפות: 50 שקלים

תיקון מהמארגנות: מתחיל ב-18:30, כרגיל.

המפגש הבא -

[h=2]פשוט ללדת[/h]

לידה - לכאורה הליך שיגרתי שקורה כבר אינספור שנים לאינספור נשים;
לידה - לכאורה רגע מכונן בחיי האם והילוד;
לידה - לכוארה עניין שקורה מעצמו;
לידה - לכאורה יש מה להפוך בה ולהפוך בה;
לידה - לכאורה אמורה להתרחש בצורה מסויימת;
לידה - לכאורה בעלת אינספור פנים;

האם פשוט ללדת?
האם אפשר פשוט ללדת?

על כך ועוד נשוחח

ביום חמישי ה - 10.6.10
בשעה 18:00
בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
מחיר: 50 שקלים

המפגש הבא -


[h=2]סבלנות[/h]

מתי נדרשת סבלנות?
כשהדברים לא קורים כפי שתכננו,
ככשהקצב שלהם איטי מידי,
כשאנחנו רוצים כבר לדעת עכשיו מה יהיה בסוף,
כשאנחנו לא בטוחים בדרך ורוצים כבר לדעת את התוצאות,
כשאנחנו משווים את מה שקורה לנו לאופן בו זה קורה אצל אחרים,
ועוד....

איך העמדות האלה משפיעות על ההריון, על מישכו, על האופן בו אנחנו חוות אותו?
איך העמדות האלה משפיעות על הלידה, על כל מגוון ההרגשות והתחושות שמלוות אותה?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי ה - 13.5.10
[/list]
בשעה 18:00*
בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
מחיר: 50 שקלים

המפגש הבא - (בניגוד לתוכניות אבל בהתאמה עם הלב...)

[h=2]רצון[/h]

לכאורה ברור שהרצון הוא סוג של מצפן עבורנו - בניה ובנותיה של תרבות אשר חורטת על דיגלה את האינדיבידואל.
ברור גם שכדי ליצור לעצמינו תנאי לידה מיטביים אנחנו זקוקות להנחייה של רצוננו.

אולם הרצון יכול לשמש גם כחרב פיפיות בכל מה שקשור להריון וללידה.

מתי הרצון שלנו באמת תומך במציאות ומתי הוא בעוכריה?
מתי הרצון עלול להתחלף בקבעון ומתי הוא מוביל אותנו לדרך הטובה בעבורנו?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי ה - 8.4.10
[/list]
בשעה 18:30*
בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
מחיר: 50 שקלים_

[b]המפגש הבא[/b]

[h=2]אהבה[/h]
לא דיברנו עוד על אהבה -
אהבה בהריון, אהבה בלידה. את מי אוהבים? את עצמנו? את בן האנוש שגדל בתוכנו ואיננו מכירים אותו בכלל?
מתי נולדת האהבה לתינוק? האם היא נובטת כבר בחודשי ההריון, או רק אחרי הלידה?
ומה עם האהבה בין בני הזוג - הוריו של התינוק?

על אלה ועוד נשוחח

[list]
[*] ביום חמישי - 11.3.10
[/list]
בשעה 18:30*
בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
בכוונה מלאה להתחיל בזמן
מחיר: 50 שקלים.

[hr]

המפגש האחרון השפיע עלי עמוקות. האסימונים נופלים, ונופלים - עוד מעט לא ישאר מקום (או שהם דווקא מפנים מקום, שמתרוקן ומחכה להתמלא באסימונים מסוג חדש).

אז שוב - תודה.

תודה על הברכות
אשמח לספר פרטים במפגש הבא.
כל טוב לכולכן רוית

רוית,

איזה יופי!
מזל טוב והרבה שמחה, שלווה ואהבה
לך, לעוללך ולכל משפחתך!

תודה גדולה על השיתוף שלך ועל הזכות להשתתף איתך במסע המרגש.

ואאאאאאאאהווווו!
רוית איזה יופי! חשבתי עליך מלא בימים שאחרי.
@}
המון מזל טוב, גיבורה!

מזל טוב, רווית. כמה נחמד לשמוע!

וואו...
איזו התרגשות...
מזל טוב, מעומק לב!

נשים יקרות מאוד....
איך זכיתי אני לגור בית ליד שרהלה וכל פעם בגלל סיבה אמיתית ונכונה אחרת לא הגעתי לאף מפגש...
למפגש האחרון הגעתי כך לפתע פשוט יצאתי מהבית והגעתי.
זאת היתה חוויה אחרת עבורי
מפגש בלתי אמצעי, כנות ,ישרות לב, פשטות
דיאלוג חי ונושם מתוך אמת (ללא ביקורת...)
המפגש הזהבעזרתכן בנות...הוליד בן בלידת בית יום למחרת (עם שרהלה)....
תודה לכולן
ממליצה בחום לנשים לבוא להפגש....

כל מי שמתעניין, מוזמן, ללא הבדל דת גזע ומין.

[h=2]השולחן העגול[/h]

נפגשים ומשוחחים על הריון לידה ומה שביניהם,

עם [b]שרה'לה שפס-וינקלר ואורנה שפרון.[/b]

בבית של שרה'לה: רחוב הרימון 60, עין אילה

(כל אחת מוזמנת להביא משהו קטן)
מחיר: 50 שקלים.


[u]_[/u]
[spoiler=מפגש ארבעים - זמן לידה]

[h=2]זמן לידה[/h]

המפגש הבא יהיה הארבעים במספר, ויתחיל את השנה הרביעית של "משוחחים" -
ומה יותר טוב מלעסוק במפגש מספר ארבעים בנושא הזמן, שהיה הנושא במפגש הראשון שלנו.

ארבעים שבועות להריון, ארבעים יום למשכב הלידה.
ארבעים כסימן לפרק זמן שמגדיר את ההריון, מגדיר את הזמן שאחרי הלידה.

איך מוגדר זמן ההריון והזמן בתוך הלידה עצמה?
האם נכון יהיה לתחום את ההריון בזמן קצוב?
האם אפשר לתחום בזמן את השלבים השונים של הלידה?
מה קורה לנו כשאנחנו מקציבים זמן להריון או לשלב כזה או אחר של הלידה?

איך היולדת תופסת את הזמן במהלך הלידה?
ואיך המלווים תופסים את הזמן?

האם הזמן הוא פרמטר המעיד על איכות הלידה?

[b][po]תבשיל קדרה[/po][/b] (2010-01-08T15:33:23):
הזמן הוא כמו [url=http://www.youtube.com/watch?v=joZk92ByA-4]גלגל ענק[/url]



[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושים ותשעה - סבל והנאה]



[h=2]סבל והנאה[/h]

האם אפשר להגיד בנשימה אחת לידה והנאה?
האם אפשר להגיד לידה וסבל?

מה מאפשר לנו להנות מהלידה?
מה גורם לנו לסבול בלידה?
איך הכאב קשור לשני הקצוות הללו?



[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושים ושמונה - אינטואיציה]
[h=2]אינטואיציה[/h]

מקובל לחשוב שנשים יותר מחוברות לאינטואיציה שלהם. האם זאת אמת?
מה זה בכלל אינטואיציה, ואיך מבחינים בה?
האם הפחדים שעולים נשענים על האינטואיציה שאומרת שמשהו לא בסדר או מונעים מההפחדות שבאות מבחוץ?
ואם אנחנו כבר מרגישות שזאת האינטאיציה שלנו - מה לעשות?
האם אפשר לפעול על פיה בניגוד למה שמקובל, או נהוג?
ומה עם האינטואיציה של האבא של התינוק?
והאינטואיציה של המיילדת?



[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושים ושבעה - דימוי גוף]

[h=2]דימוי גוף[/h]

ההריון והלידה מפגישים אותנו עם שינויים גדולים במראה הגוף ובתחושותיו.
איך אנחנו מרגישות עם השינויים הללו?
איך אנחנו, הנשים מתייחסות לכך? איך מתייחסת לכך הסביבה שלנו?
מה עובר על בן הזוג לנוכח השינויים?

מה קורה כאשר בזמן הלידה הגוף נחשף באופן שמעולם לא נחשף קודם לכן?
האם החשיפה הזאת משפיעה על מהלך הלידה?





[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושים ושישה - מעקב הריון]

[h=2]מעקב הריון[/h]
אנחנו מכירות/מכירים את מעקב ההריון של טיפת חלב. את איסוף הנתונים, את המדידות, את החיפוש אחר המומים של העוברים.
האם כך אנחנו היינו מדמיינות את מעקב ההריון שלנו?
האם בכלל יש צורך במעקב הריון?
מה היינו רוצות מתהליך כזה?
מיהם אלה שצריכים לעקוב אחרי ההריון?
מה מקום האישה ההרה בתהליך כזה? מה מקום המלווים?

[hr]
בהמשך למפגש על מעקב הריון -

(מסכמת על פי מיטב זכרוני מבלי להביא את הדברים בשם אומרתם ותסלחנה לי הנשים. מובן שכל אחת שהיתה בפגישה מוזמנת ביותר לכתוב את מחשבותיה/מסקנותיה/תובנותיה, ומובן שכל מי שרוצה מוזמנת/מוזמן להצטרף לשיחה)


[list]
[*] את עיקר המפגש תפסה ההתיחסות לבדיקות, שמהוות כנראה את המוקד של מעקב ההריון. עניין זה מוכיח את טענתה של ד"ר ציפי עברי (מאוניברסיטת חיפה) שבעבודה אקדמית שעשתה בנושא טוענת שמה שעומד מאחורי השיגרה של בדיקות מעקב ההריון בארץ הוא הנסיון לזהות פתולוגיות בהריון, זאת אומרת שההתיחסות להריון היא כאל תהליך הטומן בחובו סכנות ולא תהליך טבעי של חיים שבסופו או אף בתחילותו הופכת האישה להיות אמא.
[/list]

[list]
[*] המשמעות של הבדיקות משתנה מאשה לאשה, ושוב ושוב חזרו נשים ודיברו על הצורך או על הרצון שלהן לבחור את הבדיקות ולא ללכת על פי הפרוטוקול ללא מחשבה. למעשה אחרי הבדיקה, כשמקבלים את התוצאות, אין להן משמעות אחת קבועה, וההתיחסות לתוצאות הבדיקות מחייבת פרשנות, אם של הצוות הרפואי או של האשה.
[/list]

[list]
[*] כל עניין הבדיקות שונה מאד ממקום למקום (בעולם) וגם מאד השתנה בעשורים האחרונים. בדיקות רבות שלא היו קיימות הצטרפו לסל הבדיקות ובדיקות שהיו מאד נדירות נכנסו לשגרה אצל כל הנשים. יעילותן ומידת הסיכון של הבדיקות תלויה כאמור בפרשנות ובאיסוף נתונים - סופר על רופא הטוען שישנן עבודות הטוענות שריבוי אולטרסאונד משפיע על העובר, ויש שממליצים לשמור על מינונים מסויימים של הבדיקה ולא לערוך אותה ללא הבחנה.
[/list]

[list]
[*] המלה "מעקב" התקשרה אצל שתתפות לנסיון לשלוט בתהליך, כמו שאנחנו מנסים לעקוב אחרי חשבון הטלפון שלנו או על האוכל שאנחנו אוכלים - מה שאינו לוקח בחשבון את הבלתי נודע המלווה כל הריון באשר הוא, ללא קשר לכמות הבדיקות או לסוגים שלהן. לרגע קט עלה שמו של הקדוש ברוך הוא כשותף לתהליך הבריאה הזה אך מיד נשכח (-:
[/list]

[list]
[*] ומה בין שליטה לאחריות? האם זו אחריותנו לשחרר קצת את השליטה שלנו בתהליך ההריון, או שמא זוהי אחריותנו לאסוף כמה שיותר נתונים שיצביעו על "תוצאת ההריון" - הילד, האם הוא בריא ומושלם או פגום בדרך כלשהי.
[/list]

[list]
[*] העיסוק הרב בהריון ובלידה משכיח קצת את העובדה שאלו נקודות על רצף שתחילתו הוא ההריון אבל סופו אדם שיוצא לאויר העולם, אשה שהופכת לאם, איש שהופך לאב ומשפחה שנולדת, וצריכה לספק לכל חבריה את הצרכים הבסיסיים לחיים. דובר על השינוי שכל הנושא הזה עבר בשנים האחרונות - מהעדרות מוחלטת מהשיח הנשי והציבורי, לתחושה של עיסוק יתר. ישנה חשיבות גדולה לשיח הזה ולשינוי התודעתי שהוא מייצר, ויתכן שבמהלך הזמן ימצא המינון המדויק יותר שלו.
[/list]

עוד עניין שעלה במפגש הזה - הזמן שאחרי הלידה

אחת המשתתפות שיתפה בחוויות שלה בתקופה שאחרי הלידה - בנה הצעיר הוא בן חודש.
היא דיברה על התיסכול שנובע מהשינוי שחל במשפחה כולה, מהשינוי שחל בזמינות שלה לילדים הגדולים. עוד היא דיברה על כך שחווית הלידה שבה וחוזרת אליה בזכרון, וכן על עצב וצער על הפרידה מההריון.

דימוי שהעלתה אחת המשתתפות - של המשפחה כחפיסת קלפים אשר מתפזרת עם כל לידה ולאחריה כל אחד במני הבית - כל קלף צריך למצוא מחדש את מקומו, עזר לה להגדיר את המצב בו היא נמצאת היום.

עוד משפט שעזר לעשות סדר - "לא כל מה שטוב הוא טוב ולא כל מה שרע הוא רע". כשאנחנו מסתכלים כך על החיים אנחנו יכולים לראות שהתסכול שחשים הילדים הגדולים לנוכח השינוי המשפחתי הוא גם הזמדנות לצמיחה והתפתחות ולא רק פגיעה בנפשם הרכה. הידיעה שלא תמיד נוכל להענות לכל בקשותיהם של הילדים ולא תמיד נוכל לעזור להם בכל דבר, מרגיעה ומשחררת.

הלידה והתקופה שאחריה מאופיינת בתהפרקות של "המסגרות" הקיימות - הגופנית, הרגשית, הרוחנית (אחת המשתתפות העדיפה את המילה פתיחה על פני התפרקות) ויש צורך לתת את הדעת על התהליך הזה או לפחות להיות מודעים אליו. בטכס מקסיקאי מסורתי (אני מניחה שאינידאני במקור) קושרים את האישה בעזרת צעיף בד, באופן שמדמה את תחושת הלידה של התינוק אבל גם "מחזיר" את העצמות ל"מקום".
הביצוע של טכס כזה עשוי לתת מענה לחלק מתחושת הפירוק שחשה האשה אחרי הלידה.

<על קצה המזלג>

[hr]
[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושים וחמישה - תקשורת]

[h=2]תקשורת[/h]


זמן ההריון הוא זמן מיוחד בו התינוק החי בתוכנו עדין נסתר מפנינו וכל שאנחנו יכולות לעשות הוא להעלותו בעיני רוחנו. ובכל זאת אנחנו כמהות לקשר איתו.

איך אנחנו פוגשות את ההזמנה לקשר עם הנסתר מפנינו?
האם זה בכלל אפשרי לשוחח עם העובר או שמא בעבור חלקינו לפחות אלה דיבורים סתומים?
ואם אפשר - איך עושים את זה?
ממה מורכבת תקשורת עם תינוק שנמצא עדין ברחם - האם החושים המשמשים אותנו בדרך כלל כדי להתקשר עם אנשים אחרים יעילים גם במקרה הזה?

ועוד, עלינו לשוחח על ההריון, על תחושותינו ועל הלידה המתקרבת או שכבר קורית עם היקרים לנו - בני זוג ובני משפחה קרובים וגם עם המלווים הקרובים - מיילדת או תומכים אחרים.
איך עושים את זה? איך מתקשרים בזמן ההריון? ואיך בזמן הלידה?

ואיך אנחנו מתקשרות עם הגוף שלנו עצמו, עם הצרכים המשתנים עקב השינויים הדרמטיים שהוא עובר בזמן ההריון, אחרי הלידה ובתקופת ההנקה?

על אלה ננסה לתקשר ביננו ולשוחח




וכמובן - החנייה מחוץ לחצר בבקשה.

[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושים וארבעה - הפער בין הרצוי למצוי]

[h=2]הפער בין הרצוי למצוי[/h]

היכולת שלנו לחזות את העתיד ולדמיין את מה שעומד לקרות, נותנת לנו כלים מופלאים להביא לידי סיומה הטוב של לידה מחד, ומאידך מעמיסה עלינו עול כבד של תרחישים דמיוניים שתמיד יתקיים פער בינם ובין המציאות.
איך אפשר להכיל את ההווה כאשר מתקיים פער בינו לבין הפנטזיה?
איך יכולת הדימוי מאפשרת לנו להעשיר את חווית הלידה ולא לפגום בה בשל חוסר ההתאמה שלה לדרך בה דמיינו את הלידה?
האם באמצעות הדמייון שלנו אנחנו בהכרח קובעים את המציאות?
מה אפשר לעשות עם כל תרחישי הסכנה שמסתובבים לנו בראש לפני הלידה ואחריה? ומה הקשר בינם לבין המציאות?



[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושים ושלושה - סיכונים בלידה, לידה בסיכון]

[h=2]סיכונים בלידה, לידה בסיכון[/h]

נהוג להסכים שלידה טומנת בחובה סכנות.
כתבה פעם אשה חכמה אחת שאם לידה היתה כל כך מסוכנת, המין האנושי היה נכחד.
האמנם לידה טומנת בחובה סכנות? האם היא יותר מסוכנת מהיציאה לכביש הומה?

ובכל זאת, כל אחת מכירה את הפחדים המלווים אותנו בזמן ההריון. איך אפשר להתיחס אליהם?
האם הם מביאים את הסכנה או שמא הם מכינים אותנו לקראתה?
ואם מדברים על הסיכונים שבלידה - האם זאת היא הזמנה לעין הרע?

ומצד שני -
האם פרוצדורות רפואיות הן בטוחות ונטולות סכנות?
האם אנחנו מודעות לסיכונים כשאנחנו בוחרות בהליך רפואי?
ומהי בכלל ההגדרה של לידה בסיכון?





[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושים ושנים - נורמות, גרפים, חוקים]

[h=2]נורמות, גרפים, חוקים[/h]

מזה עשרות שנים, מאז שלידה הפכה הליך רפואי, התרגלנו למדוד אותה בפרמטרים חיצוניים: באמצעות נורמות, גרפים וחוקים.
איך זה פוגש אותנו לאורך כל ההריון וברגע הלידה בעצמה?
איך זה משפיע עלינו ועל השותפים לנו בזמן הלידה - אנשי מקצוע, בני משפחה וחברים?

מה אנחנו מפסידות מגישה כזו ללידה - גישה שמודדת, מכמתת וסופרת?
האם אנחנו גם מרוויחות מגישה כזו?



[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושים ואחת - בכי]

[h=2]בכי[/h]

תינוק צורח יוצא מבטן אמו כשהוא תלוי ברגליו והרופא סוטר לו על ישבנו.
אני מניחה שכולנו מכירים את התמונה הזאת כדימוי נפוץ של לידה.

איך אנחנו נפגשים בבכי סביב הלידה ולאחריה?
האם התינוק בוכה בצאתו לאויר העולם? האם האם בוכה בשעת הלידה?
איך אנחנו מפרשים את הבכי של האם או התינוק - מה הוא אומר לנו?
האם אנחנו מקבלים אותו בברכה או שמא נבהלים?


[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושים - אינטימיות]

[h=2]אינטימיות[/h]

מה המשמעות של אינטימיות בעבורנו?
עם מי מהאנשים הקרובים לנו אנחנו מרגישים אינטימיות?
האם אנחנו מרגישות אינטימיות ביננו לבין עצמינו?
האם יש בני משפחה קרובים שבחברתם האינטימיות שלנו עם עצמינו נפגעת?

איך כל זה משפיע על הלידה?
איך העדר אינטימיות משפיע על תהליך הלידה?

[/spoiler]
[spoiler=מפגש עשרים ותשעה - אמהות]

[h=2]אמהות[/h]

האמהות שלנו שברחמן נוצרנו ממשיכות להשפיע עלינו לאורך כל החיים.
כשאנחנו בעצמנו הופכות לאמהות יש למערכת היחסים הזאת השפעה מיוחדת.

באילו כלים צידה אותנו אמא לקראת ההריון הלידה והאמהות שלנו?
מה מכל זה אנחנו מאמצות?
איך אנחנו יכולות לזהות מה מתאים לנו ומה לא?
ואם זה לא מתאים, איך אנחנו יכולות לוותר על המורשת של אמא מבלי לדחות אותה עצמה?
איך נוכל להמשיך לזכות בתמיכתה של אמא מבלי לוותר על דרכנו היחודית?
ואם איננו יכולות לזכות בתמיכתה, כיצד נוכל להיות שלמות בחיינו גם כאשר אמא שלנו מתנגדת לבחירות שלנו?

נשמח מאד לארח בפגישה הזאת גם את האמהות (סבתות) כדי שנוכל לשמוע איך הדברים נראים מהצד שלהן.

[/spoiler]
[spoiler=מפגש עשרים ושמונה - פוריות]

לכאורה פוריות קשורה לכל מה שלפני ההריון והלידה, אולם למעשה אי אפשר להפריד בין הדברים.
היכולת להרות, היכולת "להחזיק" את ההריון ולהגיע ללידת ילד בריא, קשורות גם הן לפוריות.

הפוריות של הגוף בזמן שאיננו רוצות ילדים, כניסה להריון לא מתוכנן או המנעות מהריון - כל אלה גם כן קשורים לפוריות.

לרפואה המדעית התשובה לכל השאלות הללו ברורה - טיפולים תרופתיים או כירורגיים.
האם זה מתאים לנו?
איך אנחנו מתייחסות לכל תקופת הפוריות הנשית?
איך אנחנו מטפלות במה שאינו מתאים לנו?



[/spoiler]
[spoiler=מפגש עשרים ושבעה - פולחן הסטריליות]

מושגים מוחלטים של נקיון ולכלוך עשויים לקבל משמעות אחרת במהלך הלידה.
שאלות של הגיינה ובריאות,
של נקי ומלולכך,
משמעותן של הפרשות הגוף, והשליטה בהן,

כל אלה נבחנות מחדש ברגע זה, שכולו קשור במה שיוצא מהגוף החי, מגוף האם.

גופו של התינוק שיוצא מהרחם, על כל מה שהוא בא איתו לאוויר העולם, וכל מה שנדבק אליו בזמן הלידה - האם הוא מלוכלך, כפי שרבים נוטים לחשוב?
האם יש לנקות את התינוק לאחר צאתו לאוויר העולם?



[/spoiler]
[spoiler=מפגש עשרים וששה - הלך רוח כנוע]

ברוח הדף שנפתח באתר נשאל את עצמנו, מהו הלך רוח כנוע?
האם הוא קיים רק כאשר סמכות ברורה עומדת מולנו, או שאנו נתונים להלך רוח זה גם במקרים אחרים?
האם יתכן שננהג בהלך רוח זה גם בלידת בית?

מה גורם לנו הלך רוח כנוע?
איך הוא משפיע על ההחלטות שלנו?
איך הוא משפיע על ההרגשה שלנו?
איך נוכל לשנות את הלך הרוח הזה בזמן הלידה?


[/spoiler]
[spoiler=מפגש עשרים חמשה - סבלנות]

[h=2]סבלנות[/h]

לידה לוקחת זמן. לפעמים אפילו הרבה זמן.
לפעמים נשים עומדות מול הגבלה של זמן בלידה מצד הצוות הרפואי,
לפעמים לאשה עצמה כבר אין סבלנות לחכות.

נשוחח על סבלנות בלידה - מתי להשתמש בה, ומתי לא,
מה עושים כשנגמרת הסבלנות אבל הלידה עדין לא, ועוד




[/spoiler]
[spoiler=מפגש עשרים וארבעה - פרידה]

[h=2]פרידה[/h]

הלידה היא רגע המפגש הראשון שבין האם לתינוק, אבל היא גם רגע של פרידה -
אנחנו נפרדות מהתינוק שחי בתוכנו,
נפרדות מתקופת ההריון,
נפרדות מהמצב המשפחתי של לפני הלידה.

חבל הטבור מהווה באופן ממשי וסמלי את הקשר שבין האמא לעובר, והוא מתנתק עם הלידה.

נשוחח על היבטים שונים של הפרידה, על ניתוק חבל הטבור הממשי והמטפורי שבין אמא לתינוק,





[/spoiler]
[spoiler=מפגש עשרים ושלושה - מלווים בלידה]

[h=2]מלווים בלידה[/h]

את מי אנחנו מזמינות ללידה?
מה אנחנו מבקשות מהמלווים שלנו?

מה ביכולתם לעשות, ומה מעבר לכוחם?
האם המצאותם של אנשים נוספים בחדר בו אישה יולדת מפריעה או תומכת?
האם בכל מקרה - בין אם היא מוקפת אנשים או נמצאת לבדה בחדר - אישה יולדת [b]לבד[/b]?
ומה הקשר בין "לבד" ל"בדידות"?



[/spoiler]
[spoiler=המפגש העשרים ושניים - שמחה]

[h=2]שמחה[/h]

ילדים זה שמחה!
האם גם הלידה היא שמחה?
האם אפשר לשמוח בלידה?
האם יכולה השמחה לשכון בתוכנו גם ברגעים של גם כאב, פחד, עצב?

איך משפיע עלינו המשפט שכולנו גדלנו (גם) לאורו - "בעצב תלדי בנים"?
האם אפשר להביא את השמחה ללידה?
ומה "יצא לנו מזה"?


[/spoiler]
[spoiler=המפגש העשרים ואחת - אחריות]

[h=2]אחריות בהריון ובלידה[/h]

של מי האחריות בזמן ההריון?
של מי האחריות בזמן הלידה?
של האשה ההרה? של אב התינוק? של אנשי המקצוע המלווים את ההריון ואת הלידה?

מה זה אומר "אחריות"? ואיך היא נמדדת?
האם תמיד יכולה להיות לנו אחריות על התוצאות?

ואיך הסוגיות הללו משפיעות על ההריון ועל הלידה?

[hr]

רשמים מהמפגש האחרון - אחריות:

ראשית:
כל פעם מפתיע לגלות עד כמה הנושאים רחבים, ואפילו אם נושא כבר דובר בהזדמנות אחרת, כמו זה למשל, תמיד עולים דברים חדשים, זוויות חדשות לבחון את העניין ודגשים אחרים באים לידי ביטוי במפגש.

כמה תובנות שעלו בדיון:

[list]
[*] בעצם, אף פעם אין אחריות לתוצאות. האחריות היא תמיד לדרך. כשאנחנו מרגישים שעשינו ככל יכולתנו בבחירות שלנו, נוכל להשלים עם כל תוצאה.
[/list]

[list]
[*] אחריות זו מתנה. היא נגזרת של היותנו אדם חופשי, של יכולת הבחירה שלנו.
[/list]

[list]
[*] אחריות מול קורבנות: אפשר גם לקחת אחריות בדיעבד, על מה שכבר קרה, ובכך לצאת מעמדת הקורבן.
[/list]

[list]
[*] לפעמים אנחנו לא מחליטים בצורה פעילה, אלא נגררים אחרי דעת הקהל (הקרוב או הרחוק), גם על זה אפשר לקחת אחריות. זו אחת האפשרויות.
[/list]

[list]
[*] הגוף כמפתח לקבלת החלטות. תחושות העולות מהגוף יכולות לעזור בקבלת החלטות. אם לגוף נוח עם ההחלטה - זו החלטה מתאימה לנו.
[/list]

[list]
[*] קבלת החלטות יכולה להשען על מידע חיצוני, אבל באותה מידה יכולה להשען על ידיעה פנימית.
[/list]

[hr]







[/spoiler]
[spoiler=המפגש העשרים -טיפולים בהריון ובלידה]

[h=2]טיפולים בתקופת ההריון ובלידה[/h]

אנחנו חיים בעידן הטיפולים. תופעות רבות בחיינו, כולל שלבי התפתחות טבעיים וספונטניים זוכים להתיחסות רצינית ולטיפול.
האם זו הגברת המודעות שמביאה אותנו לטפל, או שמא זה מצביע על חוסר אונים?
האם הטיפולים שאנו זקוקים להם היום מחליפים התנהלות תומכת ספונטנית שאנו זקוקים לה, או שמא תופעה זו התפתחה מותך העמקת הידע והאחריות לשלבים השונים של החיים?

מה המקום של הטיפולים בחיינו?
מתי אנחנו בוחרים לטפל ומתי מאפשרים לזרימה של החיים לעשות את שלה?






[/spoiler]
[spoiler=מפגש תשעה-עשר - דיכאון אחרי לידה]

[h=2]דכאון אחרי לידה[/h]

לכאורה לידה היא אירוע משמח. אז מה ללילדה ולדיכאון?
מהו בעצם דיכאון? למה הוא מופיע בסמוך ללידה?
איך מבחינים בין דכדוך, שגם הוא אופייני לתקופה שאחרי הלידה, ובין דיכאון?
מה יכול להקל, לעזור, או לתמוך באמהות שנמצאות בדיכאון?





[/spoiler]
[spoiler=מפגש שמונה-עשר - השיליה]
אחרי הכל, אחרי שהתינוק נולד, אחרי שהכאב נרגע, אחרי הרגע הגדול,
ישנו עוד שלב - לידת השיליה.
לעיתים השלב הזה לגמרי נשכח, לעיתים זהו השלב של ההסתבכות, לעיתים הוא נושא עמו זכרונות קשים ופחדים.
מה יש שמה, ב"לידה הנוספת" הזו?
איך היא קורית?
מתי היא נתקעת?
כמה זמן אפשר לחכות ללידת השיליה?
ומה עושים עם השיליה שסיימה את תפקידה אחרי שהזינה את התינוק במשך כל חודשי ההריון?

[hr]



[hr]

[/spoiler]
[spoiler=מפגש שבעה-עשר - הסכמה]


זמן הלידה הוא זמן של אירועים שזורמים ללא עצירה, זמן של החלטות שצריכות להתקבל תוך כדי ההתרחשות.
איך מסכימים לכל מה שמזמנים ההריון והלידה?
למה צריך להסכים?
למה עלינו להתנגד?

מה קורה לנו כשאנחנו נמצאות בהסכמה עם המציאות?
מה קורה כשאנחנו מתנגדות למה שוקרה?
ואיך בתוך כל זה אנחנו מביאות לידי ביטוי את הרצונות והאמונות שלנו?

[hr]

בעקבות המפגש -
[po]אורנה שפרון[/po] :
תובנות בעקבות המפגש - [b]הסכמה[/b]

להסכים אפשר בהווה - אי אפשר להסכים למה שעתיד לבוא, אלא כשיבוא.

למצוא תנועה של הסכמה -
גם כאשר העבר כרוך בחוויות שאין עליהן הסכמה, אפשר למצוא תנועה של הסכמה בהתייחסות אליו, כמו למשל להסכים שהיתה טעות. כאשר ההתבוננות שלנו בעבר היא דרך התנועה של הסכמה היא יכולה להיות פוריה. משם אפשר ללמוד, לצמוח, לגדול.
כאשר ההתבוננות שלנו בעבר היא ממקום של וויכוח (התנגדות, מאבק, מלחמה) אנחנו מקבעים את החוויה כמה שהיא וקשה לה לעבור טרנספורמציה.

הסכמה מול קבלה -
קבלה זה עניין של אדם עם עצמו, מה שאדם מקבל אליו.
הסכמה כרוכה באינטראקציה עם הסביבה. עם אנשים נוספים, אם מציאות חיצונית. מכיוון שלידה היא תמיד אירוע של שנים - האם והתינוק, הרי שבלידה יש לדבר על הסכמה. זה גם מה שיעביר את הפוקוס מהעיסוק העצמי של אשה שעצמה אל דיאלוג בינה לבין העובר.

אמון -
אחד התנאים ליצרת תנאים של הסכמה הוא סביבה מעוררת אמון. במקרים רבים כשאשה מגיעה ללידה בבית חולים, האינטרסים שלה מתנגשים עם האינטרסים של אנשי הצוות - רופאים ומיילדות, ולכן היא "חייבת להגן על האינטרסים שלה". לעומת זאת כשאשה נמצאת בחברת אנשים שהיא סומכת עליהם שהם מייצגים את האינטרסים שלה, היא יכולה להיות לבחור את הבחירות שלה מתוך תנועה של הסכמה ולא מתוך חשדנות.

שאלה לא פתורה -
מתי אנחנו מוותרות ומתי אנחנו מסכימות.
שאלה זו עולה בעיקר ברגעים שאין בהם בהירות ביחס לתוצאות העתידיות.



[/spoiler]
[spoiler=מפגש ששה-עשר - אחרי הלידה]


מה קורה אחרי הלידה? ליולדת, לתינוק? לשאר בני הבית?
הזמן שאחרי הלידה הוא זמן מיוחד. הוא נמשך על פני שבועות ואף חודשים.
הוא מלא בהפתעות, בשמחה, ובקשיים.







[/spoiler]
[spoiler=מפגש חמשה-עשר - תנועה בהריון ובלידה]

הקשר בין הריון ולידה ובין תנועה נראה לפעמים כל-כך מובן מאיליו עד שאיננו עוצרות כדי לברר סוגיה זו.
מהו הקשר הזה?
איך משפיעה התנועה על האשה? על העובר?
איך משפיעה התנועה של האשה בזמן ההריון, על הלידה?
ומה המקום של התנועה בזמן הלידה עצמה?
ומה בין התנועה ומצב הרוח במזן ההריון, ובלידה?

[hr]
בעקבות המפגש -

[po]יוחננ ית[/po]:
היה נפלא. הרגשתי ממש בבית :-)

איך לא דיברנו על קול?! הצעקות בזמן הצירים - גם אם הגוף לא זז, הצעקה שאנחנו מוציאות היא תנועה, גל שעולה מהבטן, דרך החזה, הגרון והחוצה דרך הפה.

[hr]




[/spoiler]
[spoiler=מפגש ארבעה-עשר VBAC - לידה נרתיקית לאחר ניתוח קיסרי]

איך אפשר להתכונן ללידה נרתיקית אחרי ניתוח קיסרי?
מה ההשלכות של הניתוח על הלידה שתבוא אחריו? ההשלכות הגופניות, ההשלכות הנפשיות?
נשים שילדו בניתוח מרגישות לעיתים שהן צריכות לעבור חוויה של תיקון.
הן רוצות לשקם את האמונה ביכולתו של הגוף ללדת.
הן רוצות להתכוננן ללידה הבאה באופן כזה שימנע את הניתוח הבא.

מה לעשות, איך לעשות, ממי ללמוד, למי להקשיב - על כך נשוחח.



[hr]

[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלושה-עשר - בחירה בלידה]


כל כל הרבה אפשרויות עומדות היום בפני היולדת. לידה בבית חולים או לידה בבית. לידה עם דולה או בלי, להזמין את בן-הזוג ואולי גם אורחים אחרים. לידה עם אפידורל או בלי, ואפילו ניתוח קיסרי הפך להיות בחירה לגיטימית (מבחינת הממסד הרפואי, לפחות).

מה אנחנו עושות עם שפע האפשרויות הזה?
האם זה מעצים, או אולי מחליש?

על- פי מה אנחנו יכולות לבחור את הבחירות הנכונות?



[/spoiler]
[spoiler=מפגש שנים-עשר - התערבות בלידה]



מהי התערבות בלידה?
אילו התערבויות מקדמות את הלידה?
אילו נובעות מתוך פחד?

מה בין התערבויות "טבעיות" לשאינן כאלה?
האם כל התערבות "טבעית" רצויה תמיד?
האם כל ההתערבויות כולן, טבעיות ושאינן טבעיות, מיותרות?


[hr]

בעקבות המפגש -

[po]אורנה שפרון[/po] :
"לידה זה מצב שמבקש התערבות". אמרה את המשתתפות במפגש. והראיה לכך - כבר שנת 1500 לפני הספירה ידעו המצרים להפוך עובר השוכב בתנוחת עכוז בתוך הרחם. כלומר ההיסטוריה של התערבויות שונות בלידה היא ארוכת שנים.

המשפט הזה מעורר מחשבה בעיני.
בעצם מה זה "מצב שמבקש התערבות"?
האם כל אי נוחות, כאב, או אפילו סבל הם מצבים שמבקשים התערבות?
מה יש בנו שכל-כך מפחד מכל תחושת כאב או אי נוחות? האם זה באמת קשור ל"מצב" או שזאת התניה תרבותית רבת שנים?
למה בכל פעם שהילד סובל - חולה למשל, או שהתנהגותו משתנה "לרעה" - חוזר להרטיב במיטה אחרי שנולד לו אח, אנחנו חשים שיש "בעיה" שצריך לפתור?
וכך גם בלידה - האם הנטיה שלנו להתערבות לא נובעת מהגישה שלנו שהחיים הם בעיה המבקשת אחר פתרון?

ומצד שני - הרי אנחנו כבני-אדם נחנו ביכולות לחזות את העתיד, להמציא המצאות, לייצר כלים, לפתור בעיות, מתי אם כן, עלינו להשתמש ביכולות הללו, ומתי עלינו לסמוך על החיים, על הטבע שיעשו את שלהם?

כמובן שלא עלו תשובות חד משמעיות לשאלות הללו, אבל אני חושבת ששאלות כאלה יכולות לעזור לבחון כל מקרה לגופו ולהגיע למסקנה הנכונה לאותו רגע.

[hr]
ועוד עלתה שאלת האבחנה בין עזרה לבין להתערבות.

[hr]
ומחשבה נוספת באשר להתערבויות רפואיות -
במשך שנים דחתה הרפואה המודרנית הרבה ידע וכלים שנאספו במהלך שנות חיי האדם - ידע שתמך בתהליך הלידה לא באופן חודרני ואלים (אולם כדאי לזכור שהתערבויות אלימות קיימות כבר אלפי שנים), ידע שכלל צמחי מרפא, טיפולי מגע למיניהם וגם עזרה רוחנית.
בדחותה כל כל אלה, נותרה הרפואה המודרנית רק עם כלים מאד תוקפניים (באופן יחסי) - קצה הסקאלה של התערבויות מילדותיות, וכאשר היא נדרשת להתערבות זה כבר במצבים קיצוניים הדורשים התערבות קיצונית.

[hr]

[/spoiler]
[spoiler=מפגש אחד-עשר - צירים]

[h=2]צירים[/h]

על הצירים,
על מישכם,
על תפקידם,
על אופיים,

על ההתחלה,
על הסיום.

על צירים שמתחילים מוקדם,
על צירים שלא מגיעים,
על אלו שנעצרים....



[hr]
[/spoiler]
[spoiler=מפגש עשירי: - כאב בלידה]

[h=2]כאב בלידה[/h]

לידה היא גם כואבת. באמת כואבת. נורא כואבת.

מה התפקיד של התחושה הכל-כך דומיננטית הזאת במהלך הלידה?
איך אפשר להקל על הכאב?
האם כדאי להמנע ממנו?
האם אפשר ללדת בלי כאב?
מה המשמעות של הכאב בזמן הלידה?
איך אנחנו מתייחסות אליו?



[/spoiler]
[spoiler=מפגש תשיעי - אמהוֹת]

[h=2]אמהוֹת[/h]

לקשר שלנו עם אמא יש השפעה מכרעת על חיינו.
איך הוא משפיע על הלידה שלנו?
מה בקשרים האלה מפרה? מה מפריע?
מה אנחנו רוצות ביחסים האלה?
למה אנחנו זקוקות בעת שאנחנו עצמינו הופכות לאמהות?
איזה אמהות יש לנו?
איזה אמהות נרצה להיות לבנותינו כשהן יהיו לאמהות?

[/spoiler]
[spoiler=מפגש שמיני - בדיקות בהריון]

[h=2]בדיקות בהריון[/h]

איזה בדיקות צריך לעשות? האם בכלל צריך לעשות בדיקות?
מה ההשפעה של הבדיקות על הקשר שלנו עם הגוף שלנו?
מה ההשפעה על הקשר שלנו עם העובר?
מי בכלל צריך את הבדיקות?

[hr]

בעקבות המפגש -
[po]יעל נוי[/po]:
בעקבות השיחה אמש נותרתי עם תחושת החמצה. אומנם לא נכחתי בכל השיחה אבל משהו היה חסר לי.
הבוקר מצאתי את החתיכה החסרה.
להלן קטע ממשהו שכתב מיכאל (אחד מאנשי הצוות במיתר) והתפרסם ב"מיתרים", העלון של בי"ס מיתר.

[b]וודאות?[/b]
"אנשים שואפים לוודאות. לא לאחת בעצם, לוודאויות רבות, ואם אפשר אז שיתפרשו להן בבקשה על כל תחומי החיים.
שהאוטו יעבוד כמו שצריך, שהאוכל יספיק ויהיה טעים, שהחברים יהיו נחמדים, שהעבודה תהיה בטוחה, שהכסף יהיה הרבה ושהילדים יהיו טובים.
אין מספיק מקום לשאלות בעולם שלנו. דבר ראשון כיוון שהן מלחיצות. הן לוחצות אותנו אל פינות חוסר וודאות, ומערערות לנו את כל הסדר הטוב שנוצר, ואת התכנונים העתידים לבוא. דבר שני, אם נשאל יותר מדי שאלות, עלולה לבוא לה וודאות של מישהו אחר ולתפוס לנו את המקום הזה, שהותרנו ריק ללא משמרת.
אני רואה שני חסרונות משמעותיים שנולדים מהחתירה לקראת הוודאות, או יותר נכון, מהמצאות בוודאות. הראשון, שוודאות מלאה לא באמת קיימת. זהו נסיון לחפות ולהסתיר את האמת, וכל פעם שהאשליה הזו מתנפצת, אנו מוצאים את עצמנו תועים ומבולבלים מחדש. החסרון השני הוא, שהאמונות חלומות ותקוות, שמטבעם חמקמקים ושברירים, מתמעטים מן העולם, שנשאר תכליתי וחומרני מדי. נוצרת לה דלות ברחשי לב שכאלו, שלא מאפשרת לחוש את יפי העולם הזה, את הסביבה ואת הזולת".......

<תודה מיכאל>
<ושרהלה אומרת: ישר כוח>

[hr]
[/spoiler]
[spoiler=מפגש שביעי: הכנה ללידה]

הכנה ללידה? איך אפשר להתכונן? האם אפשר? לבד או עם בן-הזוג?
באילו סוגיות אנחנו צריכות לעסוק כשאנחנו מתכוננות ללידה?
האם מדובר בעניינים טכניים - איפה, עם מי, באיזו תנוחה...?
האם יש בכלל שאלות טכניות כשאחנו מדברים על לידה?
ואולי אי-אפשר בכלל להפריד -
בין מה שבנפש למה ש"במציאות",
בין מה שמחוץ לנו, למה שבתוכנו,
בין מה שיש לנו שליטה עליו לבין מה שהוא מעבר לכוחנו?
בין עבר להווה לעתיד?

על שאלות אלו ועוד נשוחח במפגש הזה.

להתראות
{מפגש שישי: [b]מיניות[/b]


[/spoiler]
[spoiler=מפגש חמישי: זוגיות]

בזמן ההריון, בלידה, אחריה -
איפה אנחנו נמצאות, איפה בן-הזוג, מה אנחנו רוצות, מה הם רוצים, למה אנחנו זקוקות, למה הם זקוקים, איך מתרחקים, איפה נפגשים,

מה קורה לאהבה?

[/spoiler]
[spoiler=מפגש רביעי: אחרי הלידה - להתחיל מחדש]

מה קורה אחרי? לידה היא סוף של הריון אבל גם התחלה של חיים שלמים.
השעות, הימים, השבועות, החודשים שאחרי הלידה מזמנים לנו אושר גדול, קשיים, הפתעות.
על אלו אנו רוצות לשוחח.

[hr]
בעקבות המפגש -

[po]יוחננ ית[/po] -
המעגל האחרון על אחרי הלידה כל-כך עזר לי!
כל ההריון עסקתי רק בהריון ובלידה, כמעט ולא התייחסתי למה יהיה אחרי.
כשחזרתי מהמעגל דיברתי עם גיא על נושא האוכל, שידאג שאני לא אהיה רעבה אחרי הלידה. ושידאג שלא יבואו לבקר אותנו.
כעבור שבוע ילדתי :-)
קודם כל, אני הכי לא רעבה שאפשר. גיא כל הזמן דואג שאני אוכל ואשתה. הוא אפילו קצת מנדנד יותר מדי ;-) גם מבקרים אין כרגע. יחד עם זאת, אמא שלי נמצאת כאן כך שכל הזמן יש אוכל, כביסות וכלים. גם אחות של גיא הגיעה אלינו ליומיים ומאוד, מאוד עזרה, במיוחד בלילה הראשון כשכולנו היינו ערים, ושני ילדים בוכים פלוס אמא שלא מרגישה הכי טוב, זה לא פיקניק.

מה שעוד לקחתי איתי מהמעגל זאת ההתמודדות עם הצירים שאחרי הלידה, כשהרחם מתכווץ. בכל ציר הזכרתי לעצמי שזה מאוד חשוב שהרחם יתכווץ, הזכרתי לעצמי שזה לא סתם אלא שיש להתכווצות תפקיד. תפקיד חשוב. ונשמתי אותם כמו שנשמתי את הצירים בלידה. קיבלתי אותם בברכה, כחלק מהלידה.
גם כשהגוף שלי התחיל להתמלא חלב שמחתי ששוב הגוף שלי יודע בדיוק מה לעשות כדי לדאוג ולטפל בתינוק המקסים שלנו, ולא התמקדתי בתחושות הפיסיות הפחות נעימות.

וגיליתי את הסווידיש ביטר (לא שמעתי על זה בכלל קודם) ואני מנסה בעזרתו לפתור כל מיני כל מיניים...

עכשיו אני רק צריכה ללמוד לשתוק ולהפסיק לחלק הוראות לאמא שלי ולגיא שמטפלים בי כל-כך יפה. כנראה שהשיעור הנוכחי שלי זה ללמוד לשבת או לשכב בשקט, בלי לשלוט בכל מה שקורה מסביבי :-)

[hr]

רעות:
[u]שכל הזמן יש אוכל, כביסות וכלים.[/u]
בטוח שהתכוונת יש אוכל אבל.. אין כלים וכביסות:-):-D

[hr]

[po]יוחננ ית[/po]:
ברור, לא?! אמא שלי כל הזמן מבשלת, כל הזמן מכבסת, כל הזמן שוטפת כלים. אני לא צריכה לדאוג לכלום :-)


[/spoiler]
[spoiler=מפגש שלישי: פחד]

השבוע נפגש לדבר על פחד.
פחד מהקושי, פחד מהכאב, פחד ממה שעלול להשתבש, פחד מלהיות הורים, פחד ממה שיגידו, פחד מהלא ידוע.
פחד בגלל מה שהיה, פחד בגלל מה שיהיה, פחד מהפחד.
אל תפחדו לבוא.

<שרהלה שוקלת קריירה כקופיריטרית, אבל מה, מפחדת>

[/spoiler]
[spoiler=מפגש שני: גורם ההפתעה]

[/spoiler]
[spoiler=מפגש ראשון: זמן לידה]
הזמן בהריון ובלידה, הזמן בצירים וביניהם, הזמן הפנימי והזמן החיצוני.
[/spoiler]