על ידי ש_מים_וארץ* » 12 יולי 2004, 07:41
ועוד משהו על התמכרות מאת צפריר
_עולה אותו מושג או הגדרה התמכרות. ששם בבסיסה נדרש המוכר כל כך להיות לנו לעוגן. שנדרשים לאיזורים מוכרים למען תחושת הבטחון והרצף. אלה שבבסיס החיים.
מכאן שהמוכר, וההתמכרות אל המוכר מניחים בעבור האדם את עוגניו ואת בטחונו. כך דפוסים של התמכרויות או היצמדויות למוכר מלווים את האדם משחר לידתו ועד לסוף ימיו.
נמצא האדם והחי כולו מכור לנשימתו, לאויר, למזונו, למימיו ומכאן כל אחד בורר את עוגניו הנוספים.
התמכרות זו מובנת מאליה ומאפשרת בדרכה את ההתקיימות בגוף הפיזי. שללא התמכרות זו לא מאמינה הנפש שתחיה ותתקיים. מכאן, שהתמכרות מניחה אפשרות לחיים, לרצף, ולאפשרות לעגן את הבטחון הנכסף אל מה שקיים.
שאם יעלם לפתע מושא ההתמכרות תתרחש גמילה בכפיה. גמילה זו, או שינוי דפוס זה, כאשר עולה בשרירות המציאות מביא אל מוות. כך כאשר נחסם אויר, נמצא האדם או החי מת בעל כורחו, וכאשר נחסמת אפשרות להשגת נושא ההתמכרות, ובאכסניה זו למשל מדובר על עצם האפשרות להתבטא ולקבל התייחסויות מאנשים אחרים, כהפגת בדידות וירטואלית, תעלה תחושה של מוות.
כך, שהפסקת התקשורת הזו תייצג מוות. פשוטו כמשמעו. מוות זה יהיה מוות וירטואלי. כפי שקריסה אפשרית של מערכות התקשורת האחרות, למשל זו הסלולרית, וזו הטלפונית, כל אחת ברמתה, הן החשמלית והן העקרונית, יניחו מכת מוות על אותם קשרים וירטואלים.
לעתים כאשר אותה התמכרות אל המוכר והידוע מראש, אותו עוגן איתן הופכת למעמסה, מבקש האדם אחרי גמילתו, או שינוי הרגליו. מכאן, מוותר על מוכר אחד ולמד מוכר אחר. מאידך, ההתמכרות, על כל פניה, גם האובססיביות (כמו נשימה), ממשיכה להתייצג בנשימה, בפניה הבלתי פוסקת ליניקת חיים מנשמת הבריאה._
ועוד משהו על התמכרות מאת צפריר
_עולה אותו מושג או הגדרה התמכרות. ששם בבסיסה נדרש המוכר כל כך להיות לנו לעוגן. שנדרשים לאיזורים מוכרים למען תחושת הבטחון והרצף. אלה שבבסיס החיים.
מכאן שהמוכר, וההתמכרות אל המוכר מניחים בעבור האדם את עוגניו ואת בטחונו. כך דפוסים של התמכרויות או היצמדויות למוכר מלווים את האדם משחר לידתו ועד לסוף ימיו.
נמצא האדם והחי כולו מכור לנשימתו, לאויר, למזונו, למימיו ומכאן כל אחד בורר את עוגניו הנוספים.
התמכרות זו מובנת מאליה ומאפשרת בדרכה את ההתקיימות בגוף הפיזי. שללא התמכרות זו לא מאמינה הנפש שתחיה ותתקיים. מכאן, שהתמכרות מניחה אפשרות לחיים, לרצף, ולאפשרות לעגן את הבטחון הנכסף אל מה שקיים.
שאם יעלם לפתע מושא ההתמכרות תתרחש גמילה בכפיה. גמילה זו, או שינוי דפוס זה, כאשר עולה בשרירות המציאות מביא אל מוות. כך כאשר נחסם אויר, נמצא האדם או החי מת בעל כורחו, וכאשר נחסמת אפשרות להשגת נושא ההתמכרות, ובאכסניה זו למשל מדובר על עצם האפשרות להתבטא ולקבל התייחסויות מאנשים אחרים, כהפגת בדידות וירטואלית, תעלה תחושה של מוות.
כך, שהפסקת התקשורת הזו תייצג מוות. פשוטו כמשמעו. מוות זה יהיה מוות וירטואלי. כפי שקריסה אפשרית של מערכות התקשורת האחרות, למשל זו הסלולרית, וזו הטלפונית, כל אחת ברמתה, הן החשמלית והן העקרונית, יניחו מכת מוות על אותם קשרים וירטואלים.
לעתים כאשר אותה התמכרות אל המוכר והידוע מראש, אותו עוגן איתן הופכת למעמסה, מבקש האדם אחרי גמילתו, או שינוי הרגליו. מכאן, מוותר על מוכר אחד ולמד מוכר אחר. מאידך, ההתמכרות, על כל פניה, גם האובססיביות (כמו נשימה), ממשיכה להתייצג בנשימה, בפניה הבלתי פוסקת ליניקת חיים מנשמת הבריאה._