על ידי אילה_בשדה_הדגן* » 05 מרץ 2008, 20:37
האמת היא שהתחלתי לכתוב על כך בדיוק בדף : המלצות למתנה.(או משהו כזה ),
ממש התחשק לי לכתוב שם : אם אין לכם מושג מה הבנאדם ישמח לקבל ואין לכם שום דרך לברר את זה , אולי כדאי לחסוך מהעולם את ביזבוז האנרגיה :
נוסעים לחנות , מחפשים חניה
מבלים זמן בבחירה ,
עוטפים בצלופנים
שקית עם לוגו
אחר כך המקבל רץ בעצמו לחנות ומחליף (כי הרי הוא רוצה צבע כזה ולא אחר ,)ואם אין משהו שהוא מעונין בו בחנות הוא מבקש זיכוי ,
הזיכוי הולך לאיבוד ומבזבזים זמן בניסיון למצוא אותו.
זה מאוד כייף לפרגן לאנשים , יש אנשים שעושים את זה מכל הלב ואני מאוד מעריכה אותם על כך .
אולי כל המחשבות האלה שלי סתם נובעות מהמצבי רוח הרעילים שלי , הלא בדיוק שמחים שלי.הרגשתי קצת כמו משביתת שמחות בדף ההוא.
מצד שני אני חושבת שעבור עצמי , זה מאוד כייף לקנות עבור עצמי את מה שאני צריכה.
אני יודעת איפה להשיג את זה ואני יודעת שאשתמש בזה ואם אני מקבלת מידע מחברה זה מבחינתי מתנה בפני עצמה.
כל עינין המתנות נפתח לכדי דיון מענין בתחום האנטרופולוגיה. אולי יש מחקרים על זה.
אני אישית חושבת ,על סמך ידיעותיי הלא מושלמות בהיסטוריה ורומנים היסטוריים ,שהמתנות התפתחו בתרבות הקדומה כמחווה של אמון.מתנות הוגשו למי שהאמינו שלא יפגעו בנו יותר.המתנה (גמל , שטיח , גרגירי תבואה ,שיפחה יפה וכ')באה לחזק את התחושה הזו לכדי חוזה .הרי מי שנתת לו מתנה לא יעשה לך מארב .
בקיצור , המתנות התגלו ככלי עזר בידי האדם לקנות לעצמו קצת שלווה בעידנים שבהם לא ישבו כולם בבתים מחוממים , מקרר מלא וכ' , חברת השפע של ימינו.
היו גם מתנות של בקשיש , חנופה ומתנות שהן מיסים לכל דבר ,אבל מיסים שהשליט תמיד יכול להעיף עליהן מבט חטוף ולומר :"מי החוצפן שהביא לי מתנה כזו , מיד אערוף את ראשו!"
כלומר , במקום לקבוע שהמיסים הם מאה שקל ולפתור לכולם את הבעיות (חוץ מהאיכרים הדלפונים שלא עשו מאה שקל כי היה שיטפון),הוא מחכה ששיברו שיאים .
המנהג המודרני לגבי מתנות הצמיח את המושג :"שלא נבוא בידים ריקות "
שזה אשכרה משהו שאני מאוד מתחברת אילו , כי אם אני באה אל אנשים ומארחים אותי , אז הוגן שאני אעזור במשהו והאנרגיה תתחלק קצת יותר שווה בשווה.
אבל ואזה עם ציור של אווזים נודדים ששוקלת טונה , או חמור מכך , אוזים מחרסינה , שיצטרכו לנקות מהם את האבק ...באמת חבל שלא הביא אווז ,כזה שאפשר לגדל בחצר !
(אווז בחצר זה גם מתכלה ויש לי במשפחה כאלה שישמחו במיוחד אם הוא מבושל הרבה זמן)
לאחרונה חשבתי שחידושים מתחום שחשוב לנו עצמנו בחיים יכולים להוות מתנה .הרי מה עומד בבסיס המתנה ?-אנו עצמנו ומה שנחשב בעיני עצמנו כטוב .
אז למשל :
סבון כלים /חומר ניקוי אקולוגי -רעיון של מיכלולה(לחמותי לניקיונות הבלתי נמנעים של פסח),
ליפה כסקוש ברייט ,
ספרים שאני מאמינה שהם מאוד חשובים וכבר גמרתי לקרוא .
מנוי באיטרנט לאתר ללמידה עצמית (לע"מ )לילדים ,
או לילדים קצת יותר גדולים ומרחפים , שמישהו יגיד : יש אתר מדהים קוראים אותו 'באופן טיבעי '..
האמת היא שהתחלתי לכתוב על כך בדיוק בדף : המלצות למתנה.(או משהו כזה ),
ממש התחשק לי לכתוב שם : אם אין לכם מושג מה הבנאדם ישמח לקבל ואין לכם שום דרך לברר את זה , אולי כדאי לחסוך מהעולם את ביזבוז האנרגיה :
נוסעים לחנות , מחפשים חניה
מבלים זמן בבחירה ,
עוטפים בצלופנים
שקית עם לוגו
אחר כך המקבל רץ בעצמו לחנות ומחליף (כי הרי הוא רוצה צבע כזה ולא אחר ,)ואם אין משהו שהוא מעונין בו בחנות הוא מבקש זיכוי ,
הזיכוי הולך לאיבוד ומבזבזים זמן בניסיון למצוא אותו.
זה מאוד כייף לפרגן לאנשים , יש אנשים שעושים את זה מכל הלב ואני מאוד מעריכה אותם על כך .
אולי כל המחשבות האלה שלי סתם נובעות מהמצבי רוח הרעילים שלי , הלא בדיוק שמחים שלי.הרגשתי קצת כמו משביתת שמחות בדף ההוא.
מצד שני אני חושבת שעבור עצמי , זה מאוד כייף לקנות עבור עצמי את מה שאני צריכה.
אני יודעת איפה להשיג את זה ואני יודעת שאשתמש בזה ואם אני מקבלת מידע מחברה זה מבחינתי מתנה בפני עצמה.
כל עינין המתנות נפתח לכדי דיון מענין בתחום האנטרופולוגיה. אולי יש מחקרים על זה.
אני אישית חושבת ,על סמך ידיעותיי הלא מושלמות בהיסטוריה ורומנים היסטוריים ,שהמתנות התפתחו בתרבות הקדומה כמחווה של אמון.מתנות הוגשו למי שהאמינו שלא יפגעו בנו יותר.המתנה (גמל , שטיח , גרגירי תבואה ,שיפחה יפה וכ')באה לחזק את התחושה הזו לכדי חוזה .הרי מי שנתת לו מתנה לא יעשה לך מארב .
בקיצור , המתנות התגלו ככלי עזר בידי האדם לקנות לעצמו קצת שלווה בעידנים שבהם לא ישבו כולם בבתים מחוממים , מקרר מלא וכ' , חברת השפע של ימינו.
היו גם מתנות של בקשיש , חנופה ומתנות שהן מיסים לכל דבר ,אבל מיסים שהשליט תמיד יכול להעיף עליהן מבט חטוף ולומר :"מי החוצפן שהביא לי מתנה כזו , מיד אערוף את ראשו!"
כלומר , במקום לקבוע שהמיסים הם מאה שקל ולפתור לכולם את הבעיות (חוץ מהאיכרים הדלפונים שלא עשו מאה שקל כי היה שיטפון),הוא מחכה ששיברו שיאים .
המנהג המודרני לגבי מתנות הצמיח את המושג :"שלא נבוא בידים ריקות "
שזה אשכרה משהו שאני מאוד מתחברת אילו , כי אם אני באה אל אנשים ומארחים אותי , אז הוגן שאני אעזור במשהו והאנרגיה תתחלק קצת יותר שווה בשווה.
אבל ואזה עם ציור של אווזים נודדים ששוקלת טונה , או חמור מכך , אוזים מחרסינה , שיצטרכו לנקות מהם את האבק ...באמת חבל שלא הביא אווז ,כזה שאפשר לגדל בחצר !
(אווז בחצר זה גם מתכלה ויש לי במשפחה כאלה שישמחו במיוחד אם הוא מבושל הרבה זמן)
לאחרונה חשבתי שחידושים מתחום שחשוב לנו עצמנו בחיים יכולים להוות מתנה .הרי מה עומד בבסיס המתנה ?-אנו עצמנו ומה שנחשב בעיני עצמנו כטוב .
אז למשל :
סבון כלים /חומר ניקוי אקולוגי -רעיון של מיכלולה(לחמותי לניקיונות הבלתי נמנעים של פסח),
ליפה כסקוש ברייט ,
ספרים שאני מאמינה שהם מאוד חשובים וכבר גמרתי לקרוא .
מנוי באיטרנט לאתר ללמידה עצמית (לע"מ )לילדים ,
או לילדים קצת יותר גדולים ומרחפים , שמישהו יגיד : יש אתר מדהים קוראים אותו 'באופן טיבעי '..