על ידי אמל_ית* » 23 דצמבר 2009, 21:23
הי נעה,
אני מקווה שהיו בדף ההוא כמה עצות שיעזרו לך. בינתיים אנסה לתרום את ה'שנקל' שלי ממרום גיל 11 חודשים... (-:
הקטנה שלי כשהייתה בגיל 3 וקצת חודשים כבר הייתה יחסית יותר בסדר. בלי בכי בלתי מוסבר, יונקת בסבבה, שמחה ואוהבת את החיים... כזאת היא גם עכשיו. רוצה לומר קודם כל- זה מסתדר! וזה קרה כמעט ביום אחד.
ולצד זה לומר- שינה היא עדיין נושא רגיש (מתעוררת ה- מ - ו - ן בלילה ונרדמת בעיקר בהנקה, גם בלילה וגם ביום. ) באופן כללי היא ישנה לייט מאוד, כך שגם בשנת היום שלה היא מתעוררת פעם- פעמיים תוך שעה וחצי וצריך לעזור לה לחזור לישון. חוץ מזה היא עדיין לא אוהבת נסיעות, למרות שגם כאן יש שיפור יחסית לגיל הצעיר- כי אפשר לעניין אותה בדברים. זה מחזיק לזמן מה.
אבל הכי חשוב- היום, כמו אז, יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות. למשל היום- יש לה שיניים/ נזלת/ בטן' אנא ערף- אני כבר לא שואלת ומנסה להבין מה, כי ברור לי שרב הנסתר על הנגלה. יותר עסוקה בלהבין מה היא צריכה ממני ולתת לה. היום זה מתבטא בתשומת לב בעיקר, לפעמים נשיאה עדיין, שינויים מצבים . יש לי ילדה רגישה. הסבילות שלה למצבים שלא מוצאים חן בעיניה היא נמוכה מאוד, וזה עדיין לא הזמן ללמד אותה, לדעתי. אז עובדים על הסבלנות שלי (-: אם הייתי מסוגלת להיות בסטייט אוף מיינד הזה אז... אולי היה לי קל יותר. אבל היה לי הצורך לפתור, שכיום הוא קיים פחות.
מקווה בשבילכם לימים טובים יותר. התקופה הזו מודחקת היטב כשהיא עוברת, באמת. אני מאמינה שאם את כאן את כנראה מהאמהות שעושות כל מה שהן יכולות, וזה הכי טוב, וזה מספיק. צריך לזכור שזה עובר, להתחיל כל יום מחדש, ולצד העצב כי קשה לראות אותה ככה, לשמוח גם שיש לה אותך לצידה.
בהצלחה! ואם יש משהו שאני יכולה לסייע בו, אשמח!
הי נעה,
אני מקווה שהיו בדף ההוא כמה עצות שיעזרו לך. בינתיים אנסה לתרום את ה'שנקל' שלי ממרום גיל 11 חודשים... (-:
הקטנה שלי כשהייתה בגיל 3 וקצת חודשים כבר הייתה יחסית יותר בסדר. בלי בכי בלתי מוסבר, יונקת בסבבה, שמחה ואוהבת את החיים... כזאת היא גם עכשיו. רוצה לומר קודם כל- זה מסתדר! וזה קרה כמעט ביום אחד.
ולצד זה לומר- שינה היא עדיין נושא רגיש (מתעוררת ה- מ - ו - ן בלילה ונרדמת בעיקר בהנקה, גם בלילה וגם ביום. ) באופן כללי היא ישנה לייט מאוד, כך שגם בשנת היום שלה היא מתעוררת פעם- פעמיים תוך שעה וחצי וצריך לעזור לה לחזור לישון. חוץ מזה היא עדיין לא אוהבת נסיעות, למרות שגם כאן יש שיפור יחסית לגיל הצעיר- כי אפשר לעניין אותה בדברים. זה מחזיק לזמן מה.
אבל הכי חשוב- היום, כמו אז, יש ימים טובים יותר וימים טובים פחות. למשל היום- יש לה שיניים/ נזלת/ בטן' אנא ערף- אני כבר לא שואלת ומנסה להבין מה, כי ברור לי שרב הנסתר על הנגלה. יותר עסוקה בלהבין מה היא צריכה ממני ולתת לה. היום זה מתבטא בתשומת לב בעיקר, לפעמים נשיאה עדיין, שינויים מצבים . יש לי ילדה רגישה. הסבילות שלה למצבים שלא מוצאים חן בעיניה היא נמוכה מאוד, וזה עדיין לא הזמן ללמד אותה, לדעתי. אז עובדים על הסבלנות שלי (-: אם הייתי מסוגלת להיות בסטייט אוף מיינד הזה אז... אולי היה לי קל יותר. אבל היה לי הצורך לפתור, שכיום הוא קיים פחות.
מקווה בשבילכם לימים טובים יותר. התקופה הזו מודחקת היטב כשהיא עוברת, באמת. אני מאמינה שאם את כאן את כנראה מהאמהות שעושות כל מה שהן יכולות, וזה הכי טוב, וזה מספיק. צריך לזכור שזה עובר, להתחיל כל יום מחדש, ולצד העצב כי קשה לראות אותה ככה, לשמוח גם שיש לה אותך לצידה.
בהצלחה! ואם יש משהו שאני יכולה לסייע בו, אשמח!