[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

תמי גלילי תפסיקי לעקוץ את אורי . תיהי מנומסת בבקשה

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

מה יותר בריא סוכר לבן או לאכול פירות

תחליף מצוין לסוכר: סירופ אגבה!
קודם כל - ניתן להשיג רק אורגני. הוא מתאים גם לסוכרתיים ומתוק יותר מסוכר רגיל.

חברה אמרה לי אתמול, שסירופ חרובים טבעי- אינו מתפרק בגוף כמו סוכר רגיל, ז"א שהגוף אינו מזהה אותו כסוכר, למרות המתיקות שלו. כמו בצמח הסטיביה.. שגם עליו, ד"א אני לא יודעת הרבה..
מישהו מבין ויודע? האם זה נכון?
תודה מראש..

_האם לדעתך, טיפולים במרפאה מסודרת, תוך רשימת הפרוטוקולים ומה קרה והתוצאות וכו', לא מהווה בסיס איתן למחקר רפואי?
(בדומה לבתי חולים למשל)_

[u]כן. אם היה נערך ניסוי קליני בעל מתודולוגיה הולמת, אם היה עליו פיקוח, אם אנשים אחרים היו עושים דברים דומים ומשכפלים את התוצאות, ובקיצור - אם היו מפעילים כאן את המתודולוגיה המדעית[/u]
[u]אם הוא היה מוכן להודות בכך שייתכן שלפעמים הוא גורם נזק - מה שאף רופא לא אוהב להודות בו, כי הם מונעים על ידי הרצון לעזור ולהיטיב.[/u]
(ראה את נושא חשיבותן של תוצאות שליליות בדף שהזכרתי).

_כי אלה ראיות אנקדוטליות שלא אומתו על ידי צד שלישי אובייקטיבי ולא שוכפלו בניסויים איכותיים, וכי לבנאדם יש אג'נדה, וכי לפחות בתחום אחד (וככל שקראתי ביקורות - יותר מאחד) הוא לא מדייק גם בטענות.
כי הטענות הם מפליגות ולא מובאות דוגמאות סותרות (כתבתי על זה בדף [po]ויטמינים ותוספי תזונה[/po] )._

הנה לדוגמה ביקורת על הספר:
People in America are very gullible. Just about anyone with a medical degree can spout off any kind of crap about diet and nutrition and people will believe it if they promise quick weight loss and improved health.

Joel Fuhrman's book, Eat to Live, is a prime example of this phenomenon. He sometimes makes statements that a blatantly unsubstantiated and at other times cites statistics that are only partially true or don't look at the whole picture. For example, he states that people who live in countries where the bulk of their calories come from unrefined plant sources are less likely to die of cancer or cardiovascular disease than those in countries where very few of their calories come from unrefined plant sources (pg. 51). However, when one looks at the expected longevity of people born in the countries on his chart, one finds that the life expectancy of people in the countries that get the bulk of their calories from meats and refined foods is as much as 23 years greater than the countries that get the bulk of their calories from unrefined plant sources. Why consider average life expectancy when you're just trying to prove that one group is less likely to die of cancer and cardiovascular disease than the other? It has to be considered because most deaths from these diseases occur in people over 50. If your life expectancy as a Laotian (the country cited with the greatest number of calories coming from unrefined plant sources) is only 53, your odds of getting cancer or heart disease would be practically nil because you won't live long enough. Oddly enough, if you look at the country that has the highest life expectancy (and isn't on Fuhrman's chart), Andorra, you'll see that they eat a diet that's very high in meat as well as vegetables.

Other facts are also questionable. Since when is romaine lettuce a good source of protein and essential fatty acids? (pg. 52) Fuhrman does cite many scientific journal articles, but most people will not be able to access those articles to see if they truly support his statements. He also doesn't provide any research results that show that his diet is going to be the cure-all he claims it will be. He does provide ample anecdotal "proof" of his claims and includes testimonials too. The irony is that this is exactly the kind of thing he rebukes in his diatribe against the authors of high-protein diet books.

The use of hyperbole is particularly troublesome. Fuhrman's diet is not only going to make you lose weight and prevent cancer and heart disease, it's also going to cure every disease one might already have. Just to get his point across, he uses exclamation points quite liberally. He's so excited about the miraculous properties of his diet that he's just got to throw in those exclamation points to get the reader excited too.

צ'מע, אני תמיד ספקנית, גם לגבי מחקרים מדעיים (טוב, כתבתי את זה כבר במלא מקומות). אני תמיד (לפחות רוצה להאמין ש)מוכנה לשנות את דעתי. למעשה, שיניתי את דעתי הרבה פעמים כתוצאה מראיות או כי השתכנעתי מטיעון הגיוני.

אין כאן שחור לבן אלא צירוף של הרבה גורמים ביחד לגבי אמינותו של מקור המידע וסבירותה של הטענה שמשפיעים על מידת הספקנות והשכנוע של הטענות.

תמי, תודה על ההשקעה ועל מה שכתבת.

האם לדעתך, טיפולים במרפאה מסודרת, תוך רשימת הפרוטוקולים ומה קרה והתוצאות וכו', לא מהווה בסיס איתן למחקר רפואי?
(בדומה לבתי חולים למשל)

[u]צריכה ללכת[/u]
(אל תתנצלי, תמשיכי ביום אחר :-) )

תודה

כי אלה ראיות אנקדוטליות שלא אומתו על ידי צד שלישי אובייקטיבי ולא שוכפלו בניסויים איכותיים, וכי לבנאדם יש אג'נדה, וכי לפחות בתחום אחד (וככל שקראתי ביקורות - יותר מאחד) הוא לא מדייק גם בטענות.
כי הטענות הם מפליגות ולא מובאות דוגמאות סותרות (כתבתי על זה בדף [po]ויטמינים ותוספי תזונה[/po] ).

בוא אספר לך סיפור אישי. הזכרתי אותו כבר בדף אחר, לא זוכרת איזה.
ד"ר ברדסטריט הוא רופא מעולה, ממש משכמו ומעלה. בספר EVIDENCE OF HARM הוא מוזכר כאחד המדענים שערכו ניסויים קליניים ופרצו דרך בתחום של טיפול ביו רפואי ואוטיזם. אנחנו עובדים איתו מאז 2004, והאיש גאון, בעל אינטגריטי ויכולת ביקורת, ובעל השקפת עולם מדעית (וגם נוצרי אדוק, אבל זה לא שייך כרגע לעניין). יש לו תחושת שליחות במידה כזו שהוא הקים אירגון צדקה ומוותר על חלק גדול משכר טירחתו רק כדי שילדים אוטיסטיים (לרבות יותם) יוכלו לקבל טיפולים יקרים.
קראתי על ראיון איתו שבו הוא אמר, בין היתר, שאצלו במרפאה אין ילדים אוטיסטיים שלא חוסנו. זה קצת צרם לי: מה זאת אומרת? הילד שלי במרפאה שלו, והילד שלי לא חוסן - החיסון היחיד שקיבל היה לקראת גיל שנתיים והוא כבר היה אז אוטיסט. אבל אתה יודע, כתבה בעיתון, אי אפשר לדעת מה הוא באמת אמר.
ואז הייתה לנו שיחת טלפון איתו שבה דיברנו על קילציה. אנחנו קראנו והתרשמנו מהספרים של אנדי קטלר, שמתנגד באופן נמרץ לקילציה בעירוי. הטענה שלו היא שגם אם מרבית הילדים יכולים להתמודד עם זה, יש יותר מדיי ילדים שיגיבו קשה. אנחנו נוטים להסכים: הילד שלנו עבר תקופה קשה מאוד לאחר קילציה בעירוי (לא ברור ב-100% שזה קשור, אבל זו אפשרות). יש לנו חברה טובה שבנה הגיב בצורה לא טובה לחומרים מסויימים בעירוי אצל ד"ר ברדסטריט. שני הילדים אינם "טיפוסיים" מהרבה בחינות, והם כנראה שייכים לאותו מיעוט רגיש במיוחד שבגללו אנדי קטלר סובר שעדיף לא לעשות קילציה בעירוי בכלל.

והנה, בשיחה הזו, ד"ר ברדסטריט טען שאנדי קטלר טועה, בין היתר (נימוקים תאורתיים) כי אצלו כל הילדים הגיבו היטב לקילציה של חומר X בעירוי. זו כבר לא כתבה בעיתון. זו אמירה מפיו של האיש, לנו, שאנחנו דוגמה הפוכה למה שהוא אומר!!
ולמה הוא טעה? לא בגלל שהוא עושה מזה כסף. גם יותם וגם בנה של החברה קיבלו את הטיפול במחיר עלות.
לא בגלל שהוא צריך את התהילה.
אלא בגלל שהדוגמה הזו לא התאימה להשקפת העולם שלו.
האם אפשר היה למנוע את הטעות הזו?
כן. אם היה נערך ניסוי קליני בעל מתודולוגיה הולמת, אם היה עליו פיקוח, אם אנשים אחרים היו עושים דברים דומים ומשכפלים את התוצאות, ובקיצור - אם היו מפעילים כאן את המתודולוגיה המדעית.
אם הוא היה מוכן להודות בכך שייתכן שלפעמים הוא גורם נזק - מה שאף רופא לא אוהב להודות בו, כי הם מונעים על ידי הרצון לעזור ולהיטיב.

צריכה ללכת

כן, אבל בידיו של פורמן פרוטוקולי הטיפול של [b]מטופלים שלו[/b] שהיום בריאים מהמחלה.
לא הבנתי איך זה לא מספיק טוב לך.

אני מניח שיש לו גם מטופלים שמוכנים להעיד על כך ולשבח.

אני מבינה שזו [b]הטענה[/b] . אני מבינה שכך [b]טוענים[/b] גם ד"ר רזון והאסיסטנט שלו. ואני יודעת שכך [b]טוענים[/b] גם רופאים ותזונאים רבים שנתנו לאנשים דייאטות על פי העקרונות שמניתי לעיל ועקרונות אחרים שנראים לי לא נכונים. אני רק אומרת שאני חולקת על דעתם (לפחות נכון להיום, ועד שאשתכנע אחרת, [u]דעתי היא שונה[/u] ) ומטילה ספק בדיוק שבטענותיהם. האם אתה מאמין לכל הטענות שטוענים אנשי מקצוע?

הנה כמה טענות כאלה מהעבר הלא רחוק (או מההווה):
מרגרינה בריאה יותר מחמאה
הקזת דם מרפאת חולים
לתינוקות לא כואב כשמלים אותם
שיעור האוטיזם בעולם אינו גדל בקצב מסחרר
חזרה בתשובה לישו מקימה נכים על רגליהם
הומוסקסואליות זו סטייה חולנית

(הפלוני זה אני, אורי יורמן)
תמי, בניגוד אלי ואליך, [b]פורמן טיפל בחולי סוכרת שהיום בריאים, בזכות הטיפול שלו[/b].

כן, מחקרית

_בדיוק נפל לידי ספר של ג'ואל פורמן,
בין היתר הוא מספר שם על תפריט בדוק מחקרית לטיפול וריפוי מסוכרת._
ג'ואל פורמן הוא לא זה שגם טוען שצריך לצרוך DHA בלי EPA? "מחקרית"?
(הנה מה גיא בן צבי אומר על זה בדף [po]אומגה 3[/po] :
_מאחר ראיתי הרבה כניסות לאתר שלי מכאן באתי לראות על מה הדיון. מעבר לכך שיש לי הרבה מאד מה להגיד על אומגה 3 בפרט ותזונת שומנים בכלל יש לי הערה אחת חשובה ביותר לדיון האחרון שלכם על היחס בין EPA ל DHA.
אסור, ממש אסור, לצרוך יותר DHA מ EPA! אם כבר לצרוך רק חומצת שומן אחת אז רק EPA ובשום אופן לא רק DHA.
יש לכך הסבר ביוכימי ברור חד וחלק. אמנם הסבר מורכב אבל אני יכול להסביר אותו (לא עכשיו, מי שרוצה שיפנה אלי).
הטענה שהעובר המתפתח צריך הרבה DHA היא נכונה לצורך יצור רקמת המוח העצבים והעין. אבל הגוף יודע ליצר DHA מ EPA ביעילות מאד גבוה. לעומת זאת הוא לא יודע ליצר EPA מ DHA (אולי בכמויות מזעריות). אבל מנגנון הויסות בין חומצה ארכידונית (אומגה 6 ) לEPA (אומגה 3) תלוי בכמות הEPA והDHA והיחס ביניהם. והתוצאה הסופית של עודף DHA ומחסור בEPA היא עודף יצור של חומצה ארכידונית שזה אומר מצב של מחסור באומגה 3 ועודף באומגה 6. לכן עד כמה שזה מנוגד לאינטואיציה אולי- תריכה עודפת של DHA (שהיא סוג של אומגה 3) גורמת לנזק של עודף אומגה 6 וחוסר אומגה 3...
לכן אני מתריע בפני יועצי התזונה שכאן- בשום אופן לא להמליץ על צריכת כמות מוגברת של DHA אפילו אם יש מוצרים כאלו בשוק ואפילו אם אתם קוראים מחקרים על כך שמוח האדם מכיל הרבה DHA (מה שנכון בפני עצמו).
היחס האופטימלי של EPA ל DHA במזון הוא היחס הטבעי בשמן דגים שהוא 3:2 או לכל היותר 2:1 לטובת EPA.
ולמי הזכירה כאן שפשתן הוא תחליף לשמן דגים- זו טעות בסיסית. הגוף לא צריך את האומגה 3 שבפשתן שזו חומצה לינולנית אלא כדי ליצר EPA. הוא עושה זאת ביעילות נמוכה של 5-10% לכל היותר אצל אנשים בריאים ופחות מכך אצל אנשים עם בעיות מטבוליות. לכן הדרך הנכונה לתיגבור EPA היא שמן דגים או בשר בעלי חיים שגדלו רק על עשב...
ועוד הערה קטנה לנושא הריון ומדללי דם- אומגה 3 בצורת שמן דגים איננה מדללת דם. . היא לא מונעת קרישה, לא גורמת לדימום ולא מדללת דם. היא מונעת קרישת יתר ובכך מקטינה מאד את הסכנה לקרישי דם בהריון ובכלל. אני מצרף כאן קישור למאמר על אומגה 3 ופוריות הכולל גם הסבר על ענין "דילול הדם". http://www.omega3galil.com/articles.asp?lang=1&aid=32_ )

כפי שכתבתי לעיל, הרבה אנשי מקצוע סוברים שסוכרתיים צריכים לאכול פחמימות בכמויות לא מבוטלות ואף רושמים להם דייאטות כאלה.
הרבה אנשי מקצוע סוברים גם שצריך להימנע מאכילת שומנים רוויים, ושכדי לרזות צריך לעשות דייאטה דלת שומנים וקלוריות.
הרבה אנשי מקצוע גם בנו את פירמידת המזון האמריקנית.
דעתי היא שונה. אני חושבת שהמלצות כאלה גרמו וגורמות הרבה נזק. וככל שאני לומדת יותר, מתברר לי שהן גם מעולם לא היו באמת "מבוססות מחקרית". יותר "מבוססות קונצנזוס" או אפילו "מבוססות דעת יחיד". "ביסוס מחקרי" אינו בחירה של המחקרים שמתאימים למה שאתה חושב (או עיצוב שלהם בהתאם למה שאתה רוצה שהם יגידו). cherry picked science זה מדע של עורכי דין ופוליטיקאים, אבל לא של מדענים.

[po]אלמונית על מונית[/po] , תודה.
אגב, גם סטביה עדיף לדעתי לצרוך במתינות, אבל בדרך כלל זה מה שעושים ממילא כי כוח ההמתקה שלה חזק כל כך.

חייבת לחזק את תמי בדיון עם אורי, ולציין גם שיש הבדל גדול מאוד בין סוגי סוכרת שונים: סוכרת סוג 1, סוכרת סוג 2 וסוכרת הריון.
בכל מקרה, אם כל אחד ממקרי הסוכרת הנ"ל יצרוך תמר אורגני אחד שלא במסגרת התפריט היומי הקבוע, ללא התייעצות רפואית (ולעיתים גם - תוספת של אינסולין או תרופה אחרת), זה עלול להיות מסוכן בהחלט.
אבל בשורה נעימה - המתקה בעזרת סטיביה היא גם טבעית, וגם לא מזיקה בכלל לחולי סוכרת.

בדיוק נפל לידי ספר של ג'ואל פורמן,
בין היתר הוא מספר שם על [b]תפריט בדוק מחקרית לטיפול וריפוי מסוכרת[/b].
התפריט כולל פירות אבל לא פירות יבשים.
הוא כן כולל דגנים וקטניות, אבל לא שמן ואבוקדו.

ציטוטים חשובים מהמאמר של אורי:

_באשר לדבש דבורים, חשוב לציין כי הדבש הוא מוצר בריא, אך לא מבחינת הסוכרים שבו. מבחינה "סוכרית", הסוכר שבו אף יותר זמין לגוף מזה שבסוכר הלבן והחימום שלו במשקאות חמים או באפיה הורס את מה שטוב בו (ויטמינים ומינרלים שונים). לכן, לא כדאי להשתמש בו כתחליף לסוכר.

הגוף שלנו, שזקוק לכמות קטנה של סוכר כדי לשרוד, לא עומד בעומס הסוכר הרב שאנו צורכים. לאחר שבמשך שנים אנחנו שוחקים בגופנו את המערכות המטפלות בסוכר (אינסולין ואנדרנלין) עם כמויות סוכר גדולות - הן קורסות. זהו ההסבר הפשוט לעובדה שכמות האנשים החולים בסוכרת בעולם המערבי עולה בקצב רצחני, תרתי משמע. סוכרת, באופן פשוט, היא הפסקה או בעיה בהפרשת האינסולין. אך הבעיה בסוכרת היא לא המחלה עצמה אלא תופעות הלוואי הנוראות שלה הנובעות מהעובדה שלאינסולין עוד מספר תפקידי בנייה מרכזיים בגוף שאותם הוא מפסיק לבצע.

חד סוכר נוסף המוכר לנו מאוד וגם הוא ממרכיבי הסוכר הלבן ומצוי בעיקר בצורתו הבודדת (חד סוכר) בפירות הוא הפרוקטוז. הוא אינו נספג באופן ישיר למחזור הדם כמו הגלוקוז, אלא בצורה הדרגתית, וחלקו אף נשאר במערכת העיכול. הוא פחות מזיק לגוף מהגלוקוז אך בכמויות גדולות מידי יכול לגרום לשלשול כי אינו נספג ויוצר עודף סוכר במערכת העיכול.

הפחממות הם מזונות בהם המרכיב התזונתי המרכזי הוא עמילן/סוכר. לכן קמח לבן או אורז לבן נקראים "פחמימות ריקות", וזאת כי יש בהם אך ורק מרכיבים סוכריים (בעיקר עמילנים המתפרקים בתהליך העיכול לגלוקוז) והוצאו מהם הסיבים התזונתיים החלבונים, הויטמינים והמינרלים._

[u]שוב, אשמח לשמוע דעות[/u]
כבר קראת את המאמר? שווה, באמת! זה עושה סדר בדברים.

[u]תשובה חלקית מאוד ולא מוסמכת - אפשר להמשיך ליהנות מפירות ומיץ גזר[/u]
שונה מאוד מהציטוט של תמי ממקודם (שאמרה [u]פחמימות מכל סוג[/u] (בהקשר של חולי סוכרת))

שוב, אשמח לשמוע דעות

כן, אני הייתי הפלוני ממקודם, שכחתי שאני ממחשב אחר

[u]סוכרים מזוקקים/תעשייתיים או גם פירות ומיץ גזר?[/u]
פלוני (זה [po]אורי יורמן[/po] במקרה?) - ממליצה לקרוא את המאמר של צ'יזיק שיש קישור אליו בראש הדף. מאמר מרתק ומסביר את הדברים לעומק ובחוכמה, עם ראייה היסטורית ופיזולוגית. עכשיו שקראתי אותו אין לי יותר שאלות, מלבד אחת - איך לעזאזל להפסיק לצרוך סוכרים? (וכן, הוא מפרט במאמר לאילו סוכרים הכוונה. תשובה חלקית מאוד ולא מוסמכת - אפשר להמשיך ליהנות מפירות ומיץ גזר).

_סוכר זה כמו סיגריות. מזיק נקודה.
זה משנה בדיוק איך מתי ולמה?_
סוכרים מזוקקים/תעשייתיים או גם פירות ומיץ גזר?

[po]ריש גלית[/po], קיבלתי, תודה

[u]נראה לי שאנחנו גולשים מעבר לתחום של הדף, ולכן בסוף אני כן אפתח דף על סוכרים מזוקקים מול סוכרים טבעיים (פירות וירקות), אחרי שאמצא [po]שם דף מתאים[/po], ואעביר את הדיון לשם[/u]
אורי, בבקשה אל תעשה את זה! באמת, הדיון אולי חורג מנושא הדף אבל זה לא מפריע, זה מעניין, זה חי, ואם זה יהיה בסופו של דבר לא רלוונטי זה יטופל בעריכה אחרי שהדיון יגווע.
הדף הזה הוא על [po]סוגי סוכר[/po]. [b]לדעתי[/b] ורק לדעתי, [u]סוכרים מזוקקים מול סוכרים טבעיים[/u] זה בדיוק נושא שמתאים לדף הזה. הדיון שלך בנושא צריך להחיות את הדף [b]הזה[/b], לא להיפרד לדף חדש. בטח לא כל עוד הדיון מתקיים. אגב, אני לא ותיקה באתר, ואני לא עורכת, ואני לא מכירה באופן אישי כמעט אף אחד פה (ואת מי שאני מכירה אני מכירה לא מפה). אני פשוט קוראת, נכנסתי לדף בשמחה כי כבר כמה זמן אני רוצה לשאול חלק מהשאלות שסוכמו פה יפה (למה אין קרדיט לעורכ/ת?) ושם הדף הראה לי בצורה פשוטה וברורה שכאן אמצא תשובות או לפחות אוכל לשאול את השאלות.
אין טעם לפרק את הדיון בכל פעם שהוא תופס כיוון שלא חשבת עליו מראש. אותי מעניין מאוד לשמוע בדיוק את [po]תמי גלילי[/po] בנושאי תזונה, למשל. והדינמיות של הדיון וכיוונים הלא-נוחים או מוזרים שהוא תופס הם לגמרי חלק מהעניין בעיני. ורק לעניות דעתי, כמובן.
תראה, לפני כמה שנים כשנכנסתי לקרוא פה דברים בנושאים ספציפיים שסיפרו לי שמדברים עליהם פה, דברים ביזאריים כמו בעיות של עובש במזרונים על הרצפה בלינה משפחתית למשל, לא הבנתי למה אני צריכה לקרוא כל מיני הודעות ישנות וכביכול לא רלוונטיות. רק כשהתמכרתי לאתר הבנתי מה קורה פה עם הדיונים ולמה לפני שאני שואלת בכיכר השוק מה לעשות עם עובש במזרונים או פותחת על זה דף חדש, כדאי לי לקרוא מה עשתה עם זה פלונית בשנת 2002. אני חוזרת ומבקשת, אל תהרוג את הדיון, כרגע הוא רלוונטי ומעניין.

אני לא בטוחה שיש לי מה להוסיף
סוכר זה כמו סיגריות. מזיק נקודה.
זה משנה בדיוק איך מתי ולמה?
מי שצורך אחד מהשניים צריך להיות מודע לנזק, אם הוא עדיין בוחר לצרוך אני לא באמת חושבת שזה משנה איזה סוג, ההבדלים (בנזק) הם מינוריים.
(כמו סיגריות לייט). אם אי אפשר להמנע מזה לחלוטין עדיף לצמצם בכמויות כמה שניתן.
אגב, מבחינת השיניים (ע"פ רופא השיניים שלי) קמח לבן זה הרבה הרבה יותר גרוע מסוכר, כי הוא נדבק לשיניים ולא נשטף ע"י הרוק כמו הסוכר.

[u]כתוב שם שום סוג של התיימרות להיות רופא קונבנציונאלי מוסמך.[/u]
בחתימה שלו בתפוז הוא כותב "רפואה טבעונית". לזה אני התייחסתי.

כאמור בדף הבית שלי, אני מעדיפה להפסיק את הדיון בשלב זה, מטעמים שפירטתי בדף הבית. אם בעוונותיי לא ברור מה שניסיתי להגיד, אז הנה:
[list=1]
[*] אני מציעה לך לא להמליץ המלצות לאנשים חולים כשאין לך ידע מספיק.
[*] אני מטילה ספק בראיה שהבאת ובאדם שהביא אותה. לא שזה לא ייתכן, אבל זה לא נראה הגיוני או מייצג, ועל כן לדעתי צריך הוכחות משכנעות במיוחד - והסיפור אינו מספק אותן (בלשון המעטה).
[/list]
( אם דנים בראיות אנקדוטליות, יש לי אחת הפוכה לגמרי בדף הבית - על סוכרתי שאוכל כמעט רק בשר, וזה משפר פלאים את בריאותו. אני אצטט רק את המשפט האחרון שכתבתי על הסיפור ההוא: [u]מה המסקנה לגבי כלל האוכלוסייה? [b]אין מסקנה[/b][/u] .

נראה לי שאנחנו גולשים מעבר לתחום של הדף, ולכן בסוף אני כן אפתח דף על סוכרים מזוקקים מול סוכרים טבעיים (פירות וירקות), אחרי שאמצא [po]שם דף מתאים[/po], ואעביר את הדיון לשם.

על עניין הצורה הכימית מדי - לא ארחיב. זה כבר קשור להאם את מסכימה איתי (השאלה האם פירות זה שונה מסוכרים מזוקקים בהסתכלות התזונאית) או לא. רופאים לא מסכימים איתי עד כמה שידוע לי.

[u]עיסוק ברפואה ללא רישיון והתחזות לרופא הן עבירות למיטב ידיעתי[/u]
מי פה התחזה לרופא?
האדם אליו התייחסתי כותב בפירוט רב את הרזומה שלו, ולא כתוב שם שום סוג של התיימרות להיות רופא קונבנציונאלי מוסמך.

_חלק מתקופה שבה עבד דוקא עם אדם מאוד מוסמך
אורי, כישורים של רופא זה לא מדבק, ו"עבודה עם רופא מוסמך" אינה הופכת מישהו לרופא._
לא הבנת אותי. אני מתייחס פה לגבי המקרה שמובא בסיפור (שהבאתי בקישור). שם הוא שימש כאסיסטנט בלבד, והמטפל הראשי היה אדם מאוד מוסמך, שגם הוסמך כרופא קונבנציונאלי, וגם למד אצל הרברט שלטון.

[u]ניסוי קטן שכזה, איזה מן נזק הוא יכול לגרום?[/u]
אתה מכיר את נושא הסכרת? יש לך מספיק ידע בנושא?
בדקת למה זה יכול לגרום אצל חולי סכרת ספציפיים?
ואם זה יגרום "רק נזק קטן" - אתה תיקח את זה על אחריותך?
אני בעד לא להמליץ שום המלצות לאנשים חולים שאתה לא מכיר, כשאין לך ידע מספיק. כבר דנו בנושא בהקשרים אחרים, ואולי שווה לצטט כאן שוב את דבריה החכמים של ניצן מדף הבית שלך:

_אחת מטעויות הייחוס הכי בסיסיות שאנשים עושים, היא להניח שכולם כמותם. (שניה, לא סיימתי!)
ברור שלא כולם כמותם. ברור. ברור שלא כל האנשים.
אבל באיזשהו מקום כן כולם כמותם. כמותנו, זתומרת.

אז אנחנו הולכים ומחדדים ומוצאים קבוצות שיותר נוח לנו בהן באותו הזמן (רווקים, תל אביבים, נשואים, בלי ילדים, עם ילדים, אוהבים לטייל, בני 30+, מאמינים בשיטת חמש הדקות, לא מלים, כן מלים...) אני לא ארחיב עכשיו בקשר למה קורה כשמגלים שוני למשל... כי זו ממש לא הנקודה מבחינתי.

מבחינתי הנקודה היא שאתה גבר צעיר בן 25 בלבד, משתדל לאכול רק אוכל טרי ונא כבר זמן מה, לא מן החי, לא עמילנים וכו' וכו'. אתה משוטט הרבה מאד ברגל (פעילות גופנית) חי בעיר יחסית מזוהמת, ועוד ועוד דברים שמבדילים אותך מהרבה אנשים אחרים.
קל מאד לשבת מול המסך ולדמיין מליוני אורים ואלירנים אחרים יושבים וקוראים אותך. אבל כמו שתמי אמרה - יש פה הרבה נשים מניקות. ואולי, אני מקווה, אפילו כמה senior citizens. יש פה בטח אנשים עם מצבים בריאותיים לא פשוטים שרק מחפשים את האור וינסו כל דבר בשביל לצאת ממה שיש להם. ואז אתה אומר "בוודאות!" ולא מבין בכלל ולו לרגע שאתה יכול להזיק. ממש להזיק. למישהו שהוא לא כמוך ביכ-לל.

עכשיו יותר ברור? _

[u]איפה העבירה פה?[/u]
עיסוק ברפואה ללא רישיון והתחזות לרופא הן עבירות למיטב ידיעתי. לכל הפחות יש להן השלכה ישירה על אמינותו של מי שמצהיר על עצמו שהוא עוסק בהן.

[u]חלק מתקופה שבה עבד דוקא עם אדם מאוד מוסמך[/u]
אורי, כישורים של רופא זה לא מדבק, ו"עבודה עם רופא מוסמך" אינה הופכת מישהו לרופא. פשוט ככה . למרות הזילזול והעויינות כלפי "רופאים" בכלל, "רופא" זה מישהו שהשקיע ומשקיע כמויות דמיוניות של זמן ומאמץ ואחריות כדי להיות כזה. יש אחיות וחולים ש"עובדים עם רופאים" חיים שלמים... זה לא הופך אותם לרופאים.

ולא ענית לי על:
[u]מה זה "להסתכל על דברים בצורה כימית מדיי"? אתה מתכוון שהם בודקים בפועל מה השינויים הכימיים שמתרחשים?[/u]

[u]אורי, אני ממליצה לך לא להמליץ המלצות לחולי סכרת.[/u]
ניסוי קטן שכזה, איזה מן נזק הוא יכול לגרום?
לא דיברתי על הוספה של רכיב לתפריט היומי, אלא טעימה קלה. וזה לא עוגת קצפת.

[u]הוא בדק מה עובד[/u]
אשמח לקרוא על כך כשאתפנה לעניין.

[u]אם כבר, צריך להוסיף על בדיקת התחושה גם בדיקת סוכר בדם אחרי אכילת תמר. ולא רק אחרי כמה דקות , אלא גם אחרי חצי שעה ושעה וכמה שעות.[/u]
אם כך, מוסיף את זה למה שכתבתי קודם - לא רק לבדוק איך מרגישים, אלא להוסיף גם את זה.

[u]אה, ושכחתי לציין גם שכותב הכתבה חותם שהוא עוסק ב"רפואה טבעונית", כאשר הוא אינו רופא. זו, אורי, כבר הטעייה שלמיטב ידיעתי עולה כדי עבירה פלילית. לכל הפחות היא אינה מוסיפה אמינות למקור.[/u]
מצד שני, באותו מקרה שעליו מסופר בסיפור, מדובר על חלק מתקופה שבה עבד דוקא עם אדם מאוד מוסמך, שגם היה רופא מוסמך, וגם סיים לימודים אצל שלטון.

אגב, איפה העבירה פה?

[u]אם יש פה חולי סכרת בין הקוראים, אני ממליץ להם לעשות ניסוי[/u]
(אנחה)
אורי, אני ממליצה לך לא להמליץ המלצות לחולי סכרת.

[u]רופאים, שמסתכלים על הדברים מנקודת מבט כימית מדי[/u]

כמה דברים:
[list=1]
[*] לצערי ולמיטב ניסיוני, דווקא רופאים רבים אינם מודעים לבעייתיות שבצריכת פחמימות בכלל בחולי סכרת. פחמימות [b]מכל סוג[/b].
[*] מה זה "להסתכל על דברים בצורה כימית מדיי"? אתה מתכוון שהם בודקים בפועל מה השינויים הכימיים שמתרחשים?
[*] לגבי האינדקס הגליקמי, הבאתי בדף [po]מה לאכול תזונה בסכרת סוג II[/po] הסבר של ד"ר ברנשטיין למה זה לא רלוונטי לחולי סכרת (בין היתר, לא כללו חולי סכרת במידגם שבו קבעו את האינדקס). ד"ר ברנשטיין לא יצא מנקודת הנחה אידאולוגית שתזונה ספציפית היא טובה או רעה ואז ניסה לצייר את העיגול מסביב לחץ, הוא בדק מה עובד.
[/list]

[u]לאכול תמר אורגני אחד (או אפילו חצי תמר מג'הול) ולבדוק איך הם מרגישים אחרי כמה דקות.[/u]
מה הניסוי הזה יוכיח, לדעתך? (שוב, מפנה לדף על הסכרת שבו עשו ניסוי פרטי דומה)
אם כבר, צריך להוסיף על בדיקת התחושה גם בדיקת סוכר בדם אחרי אכילת תמר. ולא רק אחרי [u]כמה דקות[/u] , אלא גם אחרי חצי שעה ושעה וכמה שעות.

[u]בהיגיינה הטבעית עושים הבחנה חדה בין סוכרים מזוקקים ללא מזוקקים. לפי הגישה הזאת, סוכרים מזוקקים (סוכר,דבש,סילאן, פירות מיובשים לא אורגניים, סוכרים מבושלים ואפילו מולסה) הם אלו שגורמים לסכרת ולבעיות האינסולין, ודוקא פירות, אפילו תמרים (הפרי המתוק ביותר בטבע) אורגניים, לא גורמים לבעיות האלה.[/u]
יופי של תאורייה - נניח שזה נכון. אבל להסיק מכאן שגם אכילת פירות תרפא סכרת כשהיא כבר קיימת זו קפיצה לוגית ע-נ-ק-י-ת , שלא לומר מסוכנת. הוכחות? מעבר ל"תיאור מקרה" יחיד, שבו למרפא הייתה אג'נדה מלכתחילה; שכפי הנראה, הוא גם היחיד שיכול להעיד על מה שקרה שם; ושמי שמביא את הסיפור בכתבה באינטרנט מתפרנס מהשיטה הזו, ו [url=http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=1571&msgid=112540071]מאמין בה בלהט ששום נימוקים הגיוניים לא יכבו[/url] (כדאי לקרוא את כל השירשור, ותודה ל [po]טלי מא[/po] על ההפנייה). אה, ושכחתי לציין גם שכותב הכתבה חותם שהוא עוסק ב"רפואה טבעונית", כאשר הוא [b]אינו רופא[/b]. זו, אורי, כבר הטעייה שלמיטב ידיעתי עולה כדי עבירה פלילית. לכל הפחות היא אינה מוסיפה אמינות למקור.

חכמים, היזהרו בדבריכם.

<הולכת לקרוא למיכל שץ>

ראשית, אפתח בקישור למאמר על מקרה של [url=http://tinyurl.com/34bahu]ריפוי מסוכרת בעזרת פירות כולל תמרים אורגניים[/url] , אצל דוקטור יוסף רזון ז"ל.

בהיגיינה הטבעית עושים הבחנה חדה בין סוכרים מזוקקים ללא מזוקקים. לפי הגישה הזאת, סוכרים מזוקקים (סוכר,דבש,סילאן, פירות מיובשים לא אורגניים, סוכרים מבושלים ואפילו מולסה) הם אלו שגורמים לסכרת ולבעיות האינסולין, ודוקא פירות, אפילו תמרים (הפרי המתוק ביותר בטבע) אורגניים, לא גורמים לבעיות האלה.
הסיבה היא שסוכר מזוקק הוא בעל ערך גליקמי גבוה מאוד (ברמות מסוכנות), כי הסוכרים בו לא נמצאים כחלק אינטגרלי מהתאים הביולוגיים של המאכל, אלא סתם כתמיסה כימית שמעורבבת עם האוכל, ועל כן היא נספגת מהר. בפירות למשל, יש תאית וסיבים שהגוף צריך לפרק על מנת להגיע לסוכרים, ועל כן, גם אם הערך הגליקמי שלהם גבוה, הספיגה של הסוכר שבהם היא הדרגתית. לפעמים מהירה, אבל הדרגתית.

אם יש פה חולי סכרת בין הקוראים, אני ממליץ להם לעשות ניסוי -
לאכול תמר אורגני אחד (או אפילו חצי תמר מג'הול) ולבדוק איך הם מרגישים אחרי כמה דקות.

הסיבה שאני רוצה לפתוח את הנושא היא כי נחרדתי פעמים רבות לשמוע מאנשים, שרופאים ודיאטנים מלומדים אמרו להם שפירות זה משמין, שפירות זה לא בריא, וכדומה. אותי אישית זה מחריד.
בנוסף, יש גם את הסוגייה של האם פירות אורגניים טובים לחולי סוכרת - לדעתי כן, וגם לפי ההיגיינה הטבעית, שם מטפלים בסוכרת בעזרת דיאטה מבוססת פירות. הסוגייה הזאת פחות מחרידה אותי, כי נראה לי טבעי שרופאים, שמסתכלים על הדברים מנקודת מבט כימית מדי, לא ימליצו לחולי סוכרת לצרוך פירות.
לדעתי דוקא עדיף שלא יצרכו פירות, כי אז זה יכול להרגיע אצלם את ה- cravings לדברים כמו שוקולד או שתי כפיות סוכר בקפה.
(המשך יבוא)

|Y|
נראה לי עדיף פה, ואח"כ אפשר יהיה לערוך אחרת אם יסתעפו דיונים שונים.
:-)

חשבתי לפתוח את הנושא של סוכרים בלתי מזוקקים (למשל לאכול תמר אורגני), בשני הקשרים:
[list]
[*] בריאות באופן כללי (לכל הרוצים "להתנקות מסוכרים")
[*] חולי סוכרת
[*] כל התאוריות סביב אינדקס גליקמי
[/list]

בעיקרון רציתי לעשות זאת בדף חדש, אבל אפשר גם פה

[u]יש סילאן ללא תוספת סוכר. בסילאן יש סוכר ולכן הוא מתוק. זה הסוכר הטבעי שיש בתמר.[/u]

כמו בכל הפירות... (אני חושבת, לא?!)

מה נעשה כשתסעי?

<ליאת לא משתמשת בסוכר אבל מתחילה להתגעגע>

ווי, אני רואה שהמון זמן לא ביקרתי פה (נו, טוב, כמו בחלקים אחרים באתר... :-( )
אנסה לענות על השאלות האחרונות.

לגבי הסוכר, [po]במבי ק[/po] קישרה (תודה!) את המאמר שלי בנושא. ליאת, לתשומת לבך הסוכר שתארת לא ממש מומלץ, אם כבר...

עפרה,
אני שמעתי את מה שכתבתי משתי נשות מקצוע. לא יודעת להסביר את הפערים ביניהן.

[u]יש סילאן נקי ללא סוכר[/u]
יש סילאן ללא תוספת סוכר. בסילאן יש סוכר ולכן הוא מתוק. זה הסוכר הטבעי שיש בתמר.

הנה מה ש-ורד כותבת בפורום שלה. זה מעניין:

http://www.5-elements.co.il/[po]ShowDoc Section Baby5[/po].asp?SectionID=22&DocID=1201

[u]אני יודעת שכל הסוכרים הבהירים הם סוכר שזוקק והוסיפו לו מולסה לצורך צביעתו בחום. הכמות היא לא משמעותית מבחינה תזונתית, כך שבעצם מדובר על סוכר לבן עם קצת צבע. יש סוכר חום כהה, דביק, לרב בשקיות, שהוא עבר עיבוד חלקי והמולסה הושארה בו. הוא עדיף מעט על אחרים.[/u]

ליאת, כשקראתי היתה לי הרגשה שאני יודעת שאת טועה. לפי מה שזכרתי סוכר דמררה עדיף על סוכר כהה דביק כזה. עשיתי חיפוש פה בדף, וזה מה שמצאתי (מאת [po]ורד לב[/po]):

_בגלל זה הסוכר החום הכהה הוא לא מומלץ, זה לא ליכלוך עד כמה שידוע לי, אלא צבע מאכל קרמל.
עדיפים הם הדמררה וסוכר הקנים._

סוכר דמררה אינו מעובד. על הסוכר הכהה שופכים תוספת משהו, כדי שיקבל את האוונטה הטבעית.

חוצמזה - יש סילאן נקי ללא סוכר (בחנויות טבע), מולסה מכילה הרבה ברזל. רצוי (וזה בלשון המעטה) לקנות לא מגופרתת. זאת המתקה יחסית בריאה (עם ערכים נוספים לטעם מתוק). יש גם סוכר דקלים, שהבנתי שגם הוא מכיל ערכים תזונתיים. אפשר להשיג בהרבה חנויות (בעיקר איפה שיש תאילנדים). זה מגיע בגבישים.

אני אמנם לא ורד, אבל אכתוב מה שאני יודעת (ואחכה עם כולם בסבלנות לתשובות של ורד).
בעניין הסוכר שנידון פה,
אני יודעת שכל הסוכרים הבהירים הם סוכר שזוקק והוסיפו לו מולסה לצורך צביעתו בחום. הכמות היא לא משמעותית מבחינה תזונתית, כך שבעצם מדובר על סוכר לבן עם קצת צבע. יש סוכר חום כהה, דביק, לרב בשקיות, שהוא עבר עיבוד חלקי והמולסה הושארה בו. הוא עדיף מעט על אחרים.
צריך לזכור שכל הממתיקים (סוכר לבן, סוכר חום, דבש, סירופ חרובים, סילאן, מייפל) מלאים בסוכר, על כל מגרעותיו. בחלקם יש גם ויטמינים ומינרלים.

בעניין הסוכר החום:
ב. עינן (זה שהמציא את הלחם עינן, טחינה עינן ועוד כל מיני דברים)
לא הרי הסוכר הלבן כהרי הסוכר החום הצד השווה שבהם ששניהם דרכם להזיק.

הי
תודה על ההסבר אני חושבת שהבנתי, מה לגבי סוכר דמררה? האם זה אותו דבר? עובר אותו תהליך? אני מתכוונת לסוכר ה"בלונדיני" לא החום כהה

[u]ה"צבע" מתייחס לזה שמזקיקים עד רמה מסוימת,[/u]
אבל על השקית כתוב במפורש "בלתי מזוקק" (או אולי [u]עד רמה מסויימת[/u] עדיין אפשר לכתוב שזה לא מזוקק? אני לא יודעת. מצד שני, אם הוציאו מולסה מהסוכר הזה אז בטח זיקקו אותו, לא? אחרת מאיפה המולסה?).
[po]רוח על המים[/po] -- עד כמה שאני יודעת, מולסה היא תוצר של הזיקוק, חלק ממה שמוציאים מהסוכר כשהופכים אותו ללבן. הצבע שלה הוא חום כהה. מה ש [po]טרה רוסה[/po] אומרת זה שעושים (אולי חלקית) את תהליך הזיקוק כמו לסוכר לבן, ואז מוסיפים שוב את המולסה, וזה חום.
זה כנראה טוב יותר מסוכר לבן (במולסה יש ברזל ועוד דברים חשובים מבחינה תזונתית) אבל לא בהרבה.
יש איזה יצרן סוכר באתר?

[u]ה"צבע" מתייחס לזה שמזקיקים עד רמה מסוימת, ואז מוסיפים חזרה מולסה, שמוסיפה לגוון החום. אם אני לא טועה[/u]
אפשר תרגום לעברית בבקשה? או הסבר קצר? חשוב לי לדעת את זה ולא הבנתי כ"כ

ה"צבע" מתייחס לזה שמזקיקים עד רמה מסוימת, ואז מוסיפים חזרה מולסה, שמוסיפה לגוון החום. אם אני לא טועה.

יש איזשהו חוק שאומר שלא חייבים לציין רכיב על האריזה, אם הוא לא מעל כמות מסויימת. גם אני חושבת ומקווה שהסוכר החום של סוגת "כשר", אבל שמעתי את זה כבר פעמיים :-(

[u]האם סוכר חום של סוגת הוא אכן צבוע?[/u]
אם הוא צבוע זו עילה לוואחד תביעה, כי ברשימת הרכיבים יש "סוכר בלתי מזוקק, מולסה". שום דבר על צבע (אני מדברת על זה עם הגרגרים הגדולים יותר, שנמכר בשקיות ולא בקופסאות. בזה של הקופסאות לא התעמקתי).
אני נוטה להאמין שהם לא היו מסתכנים ברישום שקרים על האריזה.

האם סוכר חום של סוגת הוא אכן צבוע? האמנם יש סוכר חום יותר ופחות טוב? עד כמה חשוב לצרוך סוכר חום במקום לבן? בהשוואה לאורז מלא במקום לבן, לדוגמא?

לגבי סוגי הסוכרים, ראי כמה הודעות למעלה משהו שקישרתי "בשלוף".
לגבי הנזקים מסוכרים בכלל, ראי את הדף על תזונה וניוון הפנים, או משהו בסגנון וגם ב [po]תזונה ללידת תינוק בריא[/po] וכו'.

מתוך [po]רופאים כותבים על חיסונים[/po]:
שבלול (13.11.2004 22:02):
מישהו יודע מה הנזק שנגרם מאכילת סוכר מעבר לפגיעות בשיניים ובפה? האם יש הבדל בין מבוגרים לילדים? האם יש הבדל בין סוכריה לצימוקים? והאם יש הבדל בין סוכר חום ללבן ומהו? האם מומלץ להימנע מאכילת סוכר מעובד בכל צורותיו

ורד, מה דעתך על סוכר חום, סוכר דמררה וסוכר לבן? בהנחה שאי אפשר ממש להוציא סוכר לחלוטין מהדיאטה מה עדיף?

לגבי סוכר- כל העניין עם הסוכר החום הוא שהוא עובר תהליך אחד פחות בכל תהליך עיבוד והפקת הסוכר. כך שסוכר בכלל הוא לא איי-איי-איי והסוכר החום הוא מן הסתם הרע במיעוטו.
קצת סדר- הסוכר החום הכהה, עד כמה שידוע לי, מעורב עם צבע מאכל קרמל ולכן הוא כהה כזה. לא נראה לי שעם מולסה (גם לפי המחיר...).
יש את הדמררה הזהוב ואת סוכר הקנים, הדקיק בהיר. זה הכי קרוב (עד כמה שאפשר) לפחות מעובד.
יש גם מולסה, לתת דגנים למיניהם, דבש למיניו ולסוגיו, סוכר דקלים.

ורד,
אם כבר סוכר, איזה סוג עדיף?

אני מכירה שני סוגים של סוכר חום:
החום הבהיר המכונה גם 'דמררה',
והחום הכהה שמעורבב עם מולסה, זה הדביק יותר.

איזה מהם עדיף? מה ההבדל בינהם בעצם?
מישהו אמר לי היום שהסוכר ההחום הבהיר די דומה ללבן ובסה"כ עבר תהליך עיבוד אחד פחות. זה נכון?

בגלל זה הסוכר החום הכהה הוא לא מומלץ, זה לא ליכלוך עד כמה שידוע לי, אלא צבע מאכל קרמל.
עדיפים הם הדמררה וסוכר הקנים.
כשהסוכר עובר פחות תהליכים נותרים בו מעט יותר מינרלים, ויטמינים, הרכב הסוכרים נותר טיפ'לה יותר מזין.
אין הבדל בין התהליך של סוכר לזה של אורז, חיטה ודומיהם.
הרעיון הכללי הוא שאנחנו נישאר עם משהו קצת יותר מזין ופחות מעובד |גזר|

ורד, את יכולה להסביר למה הסוכרים האלו עדיפים?
הבחור אומר שהסוכר הלבן עובר יותר תהליכי ניקוי (לדבריו ספיחה על גבי פחם פעיל) הסוכר החום, הוא אומר, עובר פחות תהליכי ניקוי והחשש שלו שהחום (הצבע) הוא לא רק טבעי, אלא החום הוא שאריות של המכונות שמנקות (גריז או ליכלוך אחר)

ודאי שחום ועוד יותר טוב סוכר קנים.
הסוכר החום פשוט אמור לעבור פחות תהליכים וסוכר הקנה עוד פחות

שאלה שעלתה היום אצלינו בסלון: מה עדיף סוכר לבן או סוכר חום? והכי חשוב למה? הדיון התנהל עם אחיו של האיש שלי שלומד ביוטכנולוגיה ונראה לו שסוכר לבן יותר בריא....לי נראה שסוכר חום, אבל אין לי הסבר מספק.

דף על סוכר לבן, סוכר חום (דמררה וקנים), מולסה, סירופ מיייפל, דבש דבורים, דבש חרובים, דבש תמרים (סילאן), סוכר ענבים...

~ראו גם: [po]תחליפי סוכר[/po] / [po]נפלאות הסטיוויה[/po]
וגם: [po]החלטתי להיגמל מסוכר[/po] / [po]גמילה ביתית ממתוקים[/po] / [po]להתנקות מסוכרים בהנקה מלאה[/po] / [po]מתכונים מתוקים בלי סוכר[/po]
ועוד: [po]תשוקה למתוק אצל ילדים[/po] / [po]לאכול ממתקים[/po] / [po]האם להגביל אכילת ממתקים[/po] / [po]חינוך לאכילת ממתקים[/po] / [po]לשכנע בנזקי תרבות הממתקים[/po] / [po]סבים סבתות וממתקים[/po] / [po]ילדים סוכר והיפראקטיביות[/po]~

|#| [b]קישורים רלוונטיים[/b]:
[list]
[*] [url=http://www.mayerchissick.com/site/[po]Library]מאמר על סוכר[/url] Article1[/po].asp?cat=55&[po]a id[/po]=103 באתר של [po]מא צ'י[/po]
[*] [url=http://www.local-blog.co.il/home/?p=957]עוד מאמר על סוכר[/url] מאת [po]ורד לב[/po] באתר "מושבה חופשית"
[/list]


{שאלות ותשובות שהועברו מהדף [b][po]שאלות ותשובות בנושא תזונה לפי נושאים[/po][/b]:}

[spoiler=על סוכר לבן]
[b].מי[/b] (2004-04-29T03:35:00):
הנה כמה דברים על יתרונותיו העצומים של הסוכר הלבן:
"הסוכר המעובד כלל לא נכנס להגדרה של מזון. קרי- הוא לא יותר משילוב של כמה אטומים. זהו, אין לו שום דבר להציע מעבר לזה. ולא רק שהסוכר הלבן ערום מנקודת מבט תזונתית, הוא אף גורם לדילולם של מרכיבי תזונה חשובים בגוף, כחלק מחילוף החומרים שלו עצמו.
השאלה בדיוק עד כמה רעיל הסוכר המעובד מהווה לעיתים מקור לויכוח בין אנשי המקצוע, נראה כי צריכת מעט סוכר מפעם לפעם אולי לא תגרום לנזק רב, אך הבעיה היא שבצריכה תכופה סוכרים מעובדים עלולים לגרום לעלייה ברמות שומני הדם, כגון הטריגליצרידים (מהווים גורם סיכון למחלות קארדיוסקולריות), ריקבון שיניים, להחליש את המערכת החיסונית, ואולי אף להגביר את הסיכון לסוכרת, להיווצרות אבני מרה, להחריף הפרעות קשב וריכוז וכו´ וכו´."

כל זה מתוך מאמר שנמצא בhttp://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/articles.asp?id=301&[po]art id[/po]=327
לי בהדיוטיותי זה נראה מאמר מקיף ורב רושם

[/spoiler]
[spoiler=סוכר דקלים, טפיוקה ומולסה]
[b][po]מצפה רמון[/po][/b] (2004-08-02T21:37:24):
ורד - את יודעת משהו על סוכר דקלים? ערך תזונתי (נגיד - טוב כמו/יותר/פחות מסוכר דמררה? יש ברזל כמו במולסה?). אכלנו הרבה במזרח, ועכשיו יש להשיג גם בארץ. זה גם טעים.

וטפיוקה? יש על זה איזה ערך?
[hr]
[b][po]ורד לב[/po][/b] (2004-08-02T23:28:03):
[url=http://www.nutritiondata.com/facts-001-02s04f9.html]זה[/url] על טפיוקה
[url=http://www.sugarindia.com/jagmed.htm]זה[/url] על סוכר דקלים (jaggery)
[url=http://www.nutritiondata.com/facts-001-02s04au.html]זה[/url] על מולסה


[/spoiler]
[spoiler=האם צריכת סוכר מפריעה לאגירת סידן בגוף]

[b][po]עומר ס[/po][/b] (2004-04-25T21:53:00):
שמעתי שסוכר לבן גורם בעיות באגירת הסידן בגוף.
א. האם זה נכון?
ב. אם כן, האם סוכר חום לא גורם לכך?
ג. האם ([po]תמר ס[/po] חושבת שאני אדיוט) יש הבדל בין סוכר כמות שהוא לבין סוכר בתערובת או מומס?
[hr]
[b][po]תמר ס[/po][/b] (2004-04-25T21:54:00):
רק רוצה לספר שכותב השאלה שמעלי נהג לשתות תה עם 6 כפיות סוכר. היום, אחרי עמל רב הוא שותה עם 2 בלבד (בהריןן מתקדם...).
(ומנסה לשכנע אותי שבגלל שזה נמס זה לא מזיק. זה אפילו לא מצחיק).
[hr]
[b][po]ורד לב[/po][/b] (2004-04-25T22:54:00):
עומר ותמר, אתם מאד חמודים :-)
לא שמעתי לגבי עניין הסוכר והסידן, אבל לא אתפלא אם זה נכון ;-)
סוכר חום וסוכר לבן שניהם לא אי-אי-אי. הסוכר החום עובר פחות תהליך בערך, כך שהוא טיפה'לה יותר עדיף מהלבן, אבל רק טיפה'לה!
לגבי הסוכר כשהוא יבש וכשהוא מומס- הכל עניין של כמה סוכר היה לפני שהמסת..... מצטערת, חייבת להסכים פה עם תמר |תמר|
[/spoiler]