על ידי ציפ_ציף* » 27 נובמבר 2007, 21:41
יום שישי,
- 00 בבוקר,מתלבשת ומגיעה לציון.
בציון נמצאות 5 בנות.ליד הציון תלויים פתקים עם בקשות לתפילות לחטופים,לחולים, לזיווג.
לפתע, אני מבחינה בפתק קטן,רשום בו שם שאני מכירה,מישהי שלומדת איתי,זמרת מאיזור מרוחק בארץ,התקרבתי אליה ולפני שנסעתי הביאה לי שני דיסקים שהוציאה לשמוע,הם איתי בנסיעה הזאת,התרגשתי לשמוע אותה שרה בקול חם ועשיר.והנה בקשה להתפלל לרפואתה,מצוין בפתק שהיא עכשיו בטיפול נמרץ.הפתק בודאי תלוי כאן לפחות כמה חודשים,אני חוזרת ומדפדפת במחברת בה רשמו כולם שמות ובקשות ואני רואה את שמה וליד השם בקשה-לרפואה שלמה.עוברת בי צמרמורת.
אני מניחה ידיים על המצבה ומבקשת "תפתח את ליבי" ואז אני שומעת את האישה שרכונה לידי עטופה בצעיף גדול לוחשת "פתח שערי תשובה,פתח שערי תשובה..."ומרגישה שאני מתחברת לבקשתה.
פותחת סידור לתפילת שחרית ומרגישה צורך לשיר את התפילה,כמו בבי"ס,
הרצון הזה כאילו חזק ממני,בהתחלה אני שרה בשקט,חוששת להפריע למתפללות שלידי,
מתחילה בהיסוס "אדון עולם..." ואח"כ "יגדל א-לוקים..." והשירה שלי מתגברת ,מקבלת כח לשיר,ממשיכה את כל התפילה בניגון והדמעות עולות,התפילה מתעצמת ולאט לאט אני שומעת עוד שירה,כל אחת מהנשים מתחילה לשיר ולהתפלל בניגון,כל אחת לעצמה ואף אחת לא מפריעה בשירה לשניה.
אני רואה את האישה שהיתה רכונה מקודם על הציון רוקדת בשמחה ושרה עם אישה נוספת,
להפתעתי לא רק שאין ערבוב ובלבול מכך שכל אחת בשלה,התפילה שלי מתרוממת והדמעות לא פוסקות לזלוג על לחיי,
מרגישה ששערי השירה קשורים לכך שראיתי את שמה של ג' הזמרת שלומדת איתי.
כאילו שבזכותה נוצרה ההתעורררות הזאת,
החוויה הזאת חזקה מאוד עבורי,
אני נשארת נפעמת ומלאה ממנה.
יום שישי,
[list=1]
[*] 00 בבוקר,מתלבשת ומגיעה לציון.
[/list]
בציון נמצאות 5 בנות.ליד הציון תלויים פתקים עם בקשות לתפילות לחטופים,לחולים, לזיווג.
לפתע, אני מבחינה בפתק קטן,רשום בו שם שאני מכירה,מישהי שלומדת איתי,זמרת מאיזור מרוחק בארץ,התקרבתי אליה ולפני שנסעתי הביאה לי שני דיסקים שהוציאה לשמוע,הם איתי בנסיעה הזאת,התרגשתי לשמוע אותה שרה בקול חם ועשיר.והנה בקשה להתפלל לרפואתה,מצוין בפתק שהיא עכשיו בטיפול נמרץ.הפתק בודאי תלוי כאן לפחות כמה חודשים,אני חוזרת ומדפדפת במחברת בה רשמו כולם שמות ובקשות ואני רואה את שמה וליד השם בקשה-לרפואה שלמה.עוברת בי צמרמורת.
אני מניחה ידיים על המצבה ומבקשת "תפתח את ליבי" ואז אני שומעת את האישה שרכונה לידי עטופה בצעיף גדול לוחשת "פתח שערי תשובה,פתח שערי תשובה..."ומרגישה שאני מתחברת לבקשתה.
פותחת סידור לתפילת שחרית ומרגישה צורך לשיר את התפילה,כמו בבי"ס,
הרצון הזה כאילו חזק ממני,בהתחלה אני שרה בשקט,חוששת להפריע למתפללות שלידי,
מתחילה בהיסוס "אדון עולם..." ואח"כ "יגדל א-לוקים..." והשירה שלי מתגברת ,מקבלת כח לשיר,ממשיכה את כל התפילה בניגון והדמעות עולות,התפילה מתעצמת ולאט לאט אני שומעת עוד שירה,כל אחת מהנשים מתחילה לשיר ולהתפלל בניגון,כל אחת לעצמה ואף אחת לא מפריעה בשירה לשניה.
אני רואה את האישה שהיתה רכונה מקודם על הציון רוקדת בשמחה ושרה עם אישה נוספת,
להפתעתי לא רק שאין ערבוב ובלבול מכך שכל אחת בשלה,התפילה שלי מתרוממת והדמעות לא פוסקות לזלוג על לחיי,
מרגישה ששערי השירה קשורים לכך שראיתי את שמה של ג' הזמרת שלומדת איתי.
כאילו שבזכותה נוצרה ההתעורררות הזאת,
החוויה הזאת חזקה מאוד עבורי,
אני נשארת נפעמת ומלאה ממנה.