על ידי אומניקי_בבית* » 10 ינואר 2008, 14:24
שוכנת,
כייף לדבר על הנושא המבחינתי-טעון הזה בנינוחות זה חלק בעיניי מהיופי שבאתר הזה, שאפשר לדבר (בכלל) על נושאים ודברים שלפעמים אין בכלל עם מי לדבר עליהם, ועוד ממי ללמוד עליהם.. (-:
כולנו שופטים. רק לא כדאי שהיא תרגיש את זה בתקופה שהיא צריכה תמיכה אני באמת מקווה שהיא לא מרגישה שאני יותר מדי שופטת אותה. אני מנסה יותר לעזור ולייעץ מאשר לשפוט, אבל אני מניחה שזה לא עובד לי כל הזמן... לפחות אני כן מרגישה שאני תומכת בה כמה שאפשר.
הנקה שווה השקעה_ בדיוק! המקרה הזה מוכיח יותר מכל... האמירה שלי לגבי _"אני באמת מאמינה שהנקה היא דבר טוב רק בתנאי שזה קל" היא אמירה כללית שמתייחסת בעיקר לחלק מחברותיי שלא מסכימות איתי לגבי חשיבותה של ההנקה. אז בכל השנתיים ורבע שאני הנקתי, וחלקן הפסיקו הרבה לפניי, או לא התחילו בכלל, זה מה שהייתי אומרת להן. כי לי זה באמת היה קל, חוץ מההתחלה. ולכן גם להמשיך אחרי גיל חצי שנה, שנה ואפילו שנתיים זה היה יחסית קל.
הן נהנו למצוא לעצמן סיבות למה להן לא היה קל ולכן הפסיקו. קשה לי להיות מספיק "מיסיונרית" בעניין, כי הסביבה שלי באמת לא תומכת. אבל כשאני פוגשת מישהי קרובה אליי, בהריון, אנחנו מדברים איתה על זה וכן מציעים לה קצת יותר אינפורמציה וחוויות טובות כדי לנסות לקסום לה עם הרעיון.
זה מאוד בקטן, אבל זה עובד. גם אני וגם בנזוגי מאמינים מאוד בהנקה, ולא רק בגלל הערך התזונתי שלה.זה יותר טוב מהרבה בחינות..
אבל כמו כל מה שקשור להריון, לידה וגידול ילדים, אנחנו נזהרים לא להיות אימפולסיביים מדי, כי הרי כל הורה צעיר שומע כל כך הרבה דברים, למה שיקשיב דווקא לנו? אז אנחנו הולכים יותר על הכיוון של החוויה האישית שלנו, של הדברים הבסיסיים שנראים לנו חשובים. דווקא לשמחתי הצלחנו "לגייר" ככה בת-דודה אחת,
שבקרוב חוגגת ליונק השמנמן שלה שנה (של הנקות)... (-:
מכיוון שזה כרוך במאבק ובמאמץ מצידה, אם היא לא רוצה להיאבק אחרי שלב מסוים, לא צריך ללחוץ עליה. אבל אם היא מוכנה למאמץ , אל תגידי לה לוותר כי זה לא הולך "לפי הספר" ובקלות בדיוק בשביל זה הבאתי לה את יועצת ההנקה. הסברתי לה שעכשיו היא נמצאת במצב שאני לא הייתי בו ולא יכולה אפילו לדמיין אותו. אני כבר לא יכולה לעזור לה עם עצות וידע, כי זה מעבר לי. אז מצאנו מישהי באמת מקצועית ומקסימה, שנתנה לה תמונה מציאותית של איך ייראו החיים עכשיו, בחודש הקרוב.. ועכשיו החלה ההתמודדות עם המצב הזה, שהוא לא קל, אבל גם לא מאוד נורא..
אני דווקא חושבת, שבניגוד לרושם שקיבלתי, ההנקה והשאיבות שלה כרגע הן כלל לא נוראיות כמו שיכלו להיות. זאת אומרת, קודם כל היא מניקה אותו, ורק מוסיפה לו חלב שאוב. והוא יונק, ויונק מצויין. זה גם מחזק אותו, מאזן ושומר על הנשימות, על לחץ הדם ועל רמות חמצן גבוהות בדם, שזה מה שחשוב לו כרגע.
בזמן ההנקה הוא אינו נזקק לתוספות חמצן, וזה נפלא. דבר שני, בשלב מסויים, עוד חודש-חודשיים יוכלו לעבור להנקה מלאה, אם ירצו. היא תוכל להיפרד לשלום, ובשמחה, ממשאבת הלקטינה של מדלה הנפלאה ששכרתי עבורה, הוא אולי כבר ייפרד מהמוניטור ובלון החמצן, ומישהו עוד יטעה להאמין שמדובר פה בתינוק רגיל... (-: טוב, הוא באמת תינוק רגיל, ומקסים.
כתבת למה שלא תמשיך לשאוב, בעצם? והאמת שידעתי שזו תהיה נקודת השבירה שלה. אם יועצת ההנקה היתה אומרת לה שרק אחרי שבועיים של עבודה על המשאבה היא תוכל להתחיל לנסות להניק אותו - היא הייתה מפסיקה מייד. אני יודעת, אני מכירה אותה. האמת שאחותי קצת חסרת סבלנות, ולכן אני דווקא חושבת שההנקה באמת יכלה גם "לעזור" לה מהבחינה הזו שיש זמן מוגדר של לשבת עם התינוק ולהיות "שקועה" בו. אני יודעת את זה מהנסיון שלי, עד היום קשה לי להאמין כמה זמן "בזבזתי" על זה.. (-: ומכיוון שהייתי שם כשאחיניותיי המתוקות היו תינוקות, אני זוכרת שעם הבקבוק לא עושים את זה ככה... לפחות לא הם. נו, לרגע לא אפסיק לשפוט, הא?
אז מה שניסיתי להגיד, זה שאחותי יותר מחפשת את האלמנט הפיזי של ההנקה, את החיבור עם התינוק, מאשר את הפן ה"בריאותי" לפיו הנקה יותר טובה מתמ"ל. לכן אני שמחה שלא מדובר רק בשאיבות, כי אחרי החודש הראשון שעבר ככה, היא באמת היתה קרובה להפסיק עם זה. אני שמחה שניתנה לה ההזדמנות לעבור להנקה ולראות בו ברגע את ההשפעה של זה עליה ועל התינוק.
טוב, בנימה אופטימית זו אסיים הפעם...
שוכנת,
[u]כייף לדבר על הנושא המבחינתי-טעון הזה בנינוחות[/u] זה חלק בעיניי מהיופי שבאתר הזה, שאפשר לדבר (בכלל) על נושאים ודברים שלפעמים אין בכלל עם מי לדבר עליהם, ועוד ממי ללמוד עליהם.. (-:
[u]כולנו שופטים. רק לא כדאי שהיא תרגיש את זה בתקופה שהיא צריכה תמיכה[/u] אני באמת מקווה שהיא לא מרגישה שאני יותר מדי שופטת אותה. אני מנסה יותר לעזור ולייעץ מאשר לשפוט, אבל אני מניחה שזה לא עובד לי כל הזמן... לפחות אני כן מרגישה שאני תומכת בה כמה שאפשר.
[u]הנקה שווה השקעה_ בדיוק! המקרה הזה מוכיח יותר מכל... האמירה שלי לגבי _"אני באמת מאמינה שהנקה היא דבר טוב רק בתנאי שזה קל"[/u] היא אמירה כללית שמתייחסת בעיקר לחלק מחברותיי שלא מסכימות איתי לגבי חשיבותה של ההנקה. אז בכל השנתיים ורבע שאני הנקתי, וחלקן הפסיקו הרבה לפניי, או לא התחילו בכלל, זה מה שהייתי אומרת להן. כי לי זה באמת היה קל, חוץ מההתחלה. ולכן גם להמשיך אחרי גיל חצי שנה, שנה ואפילו שנתיים זה היה יחסית קל.
הן נהנו למצוא לעצמן סיבות למה להן לא היה קל ולכן הפסיקו. קשה לי להיות מספיק "מיסיונרית" בעניין, כי הסביבה שלי באמת לא תומכת. אבל כשאני פוגשת מישהי קרובה אליי, בהריון, אנחנו מדברים איתה על זה וכן מציעים לה קצת יותר אינפורמציה וחוויות טובות כדי לנסות לקסום לה עם הרעיון.
זה מאוד בקטן, אבל זה עובד. גם אני וגם בנזוגי מאמינים מאוד בהנקה, ולא רק בגלל הערך התזונתי שלה.זה יותר טוב מהרבה בחינות..
אבל כמו כל מה שקשור להריון, לידה וגידול ילדים, אנחנו נזהרים לא להיות אימפולסיביים מדי, כי הרי כל הורה צעיר שומע כל כך הרבה דברים, למה שיקשיב דווקא לנו? אז אנחנו הולכים יותר על הכיוון של החוויה האישית שלנו, של הדברים הבסיסיים שנראים לנו חשובים. דווקא לשמחתי הצלחנו "לגייר" ככה בת-דודה אחת,
שבקרוב חוגגת ליונק השמנמן שלה שנה (של הנקות)... (-:
[u]מכיוון שזה כרוך במאבק ובמאמץ מצידה, אם היא לא רוצה להיאבק אחרי שלב מסוים, לא צריך ללחוץ עליה. אבל אם היא מוכנה למאמץ , אל תגידי לה לוותר כי זה לא הולך "לפי הספר" ובקלות[/u] בדיוק בשביל זה הבאתי לה את יועצת ההנקה. הסברתי לה שעכשיו היא נמצאת במצב שאני לא הייתי בו ולא יכולה אפילו לדמיין אותו. אני כבר לא יכולה לעזור לה עם עצות וידע, כי זה מעבר לי. אז מצאנו מישהי באמת מקצועית ומקסימה, שנתנה לה תמונה מציאותית של איך ייראו החיים עכשיו, בחודש הקרוב.. ועכשיו החלה ההתמודדות עם המצב הזה, שהוא לא קל, אבל גם לא מאוד נורא..
אני דווקא חושבת, שבניגוד לרושם שקיבלתי, ההנקה והשאיבות שלה כרגע הן כלל לא נוראיות כמו שיכלו להיות. זאת אומרת, קודם כל היא מניקה אותו, ורק מוסיפה לו חלב שאוב. והוא יונק, ויונק מצויין. זה גם מחזק אותו, מאזן ושומר על הנשימות, על לחץ הדם ועל רמות חמצן גבוהות בדם, שזה מה שחשוב לו כרגע.
בזמן ההנקה הוא אינו נזקק לתוספות חמצן, וזה נפלא. דבר שני, בשלב מסויים, עוד חודש-חודשיים יוכלו לעבור להנקה מלאה, אם ירצו. היא תוכל להיפרד לשלום, ובשמחה, ממשאבת הלקטינה של מדלה הנפלאה ששכרתי עבורה, הוא אולי כבר ייפרד מהמוניטור ובלון החמצן, ומישהו עוד יטעה להאמין שמדובר פה בתינוק רגיל... (-: טוב, הוא באמת תינוק רגיל, ומקסים.
כתבת [u]למה שלא תמשיך לשאוב, בעצם?[/u] והאמת שידעתי שזו תהיה נקודת השבירה שלה. אם יועצת ההנקה היתה אומרת לה שרק אחרי שבועיים של עבודה על המשאבה היא תוכל להתחיל לנסות להניק אותו - היא הייתה מפסיקה מייד. אני יודעת, אני מכירה אותה. האמת שאחותי קצת חסרת סבלנות, ולכן אני דווקא חושבת שההנקה באמת יכלה גם "לעזור" לה מהבחינה הזו שיש זמן מוגדר של לשבת עם התינוק ולהיות "שקועה" בו. אני יודעת את זה מהנסיון שלי, עד היום קשה לי להאמין כמה זמן "בזבזתי" על זה.. (-: ומכיוון שהייתי שם כשאחיניותיי המתוקות היו תינוקות, אני זוכרת שעם הבקבוק לא עושים את זה ככה... לפחות לא הם. נו, לרגע לא אפסיק לשפוט, הא?
אז מה שניסיתי להגיד, זה שאחותי יותר מחפשת את האלמנט הפיזי של ההנקה, את החיבור עם התינוק, מאשר את הפן ה"בריאותי" לפיו הנקה יותר טובה מתמ"ל. לכן אני שמחה שלא מדובר רק בשאיבות, כי אחרי החודש הראשון שעבר ככה, היא באמת היתה קרובה להפסיק עם זה. אני שמחה שניתנה לה ההזדמנות לעבור להנקה ולראות בו ברגע את ההשפעה של זה עליה ועל התינוק.
טוב, בנימה אופטימית זו אסיים הפעם...