פלוני אלמונית, מקווה שעוד לא לקחת אנטיביוטיקה ושהכל בסדר...
אינני רופאה, אך משום שגם אני הייתי נשאית בהריון וחקרתי המון אודות הסטרפטוקוקוס הנ"ל, אשמח לשתף,
דבר ראשון בסטרפטוקוקוס בי בנרתיק נשאיות נשים רבות (אם אני לא טועה בארה"ב שם הבדיקה בהריון שיגרתית, נפוץ בכשליש מהנשים),
זה אינו חידק ש"מרגישים" אם הוא שם או לא, לא אמור להיות גרוד, כאב וכו' והוא אינו מזיק לאשה.
במצב רגיל פשוט אפשר להתעלם ממנו ולחיות איתו בשלום. אך בהריון, או יותר נכון בלידה עצם היותו יכול להזיק לעובר שעלול (וגם זה לא תמיד) להדבק בדרכו החוצה בתעלת הלידה, ואז לחלות.
הבנתי שבהריון הוא לא מזיק לעובר בגלל שאין לו מגע עם הנרתיק-שם נמצא החידק (חוצץ צוואר הרחם הסגור והפקק הרירי) , ולכן בעצם ממש מיותר לבלוע אנטביוטיקה אז (שגם מגיעה לעובר דרך הדם ולא נראה לי הכי בריא בעולם...).
גם אם לוקחים אנטיביוטיקה החיידק עלול לחזור (יש נטייה לנשים נשאיות שהחיידק ישוב ולא משנה מה...).
לרוב אם ידוע על החיידק, בלידה נוהגים לחבר את האישה לאינפוזיה של אנטיביוטיקה (פניצילין) החל מתחילת הצירים או ירידת המים (כ-5-10 דקות כל שעה או 4 שעות - לא זוכרת טוב),
אני גיליתי שאני נשאית בשבוע 38 ובגלל שהלידה כבר היתה קרובה, לאחר ששמעתי מרופא מיילד את הדעה הנ"ל, החלטתי לפעול ע"פיה:
בנטילת אנטיביוטיקה דרך הפה לוקח מס' ימים עד שמשפיע והורג את החידק ולאחר שמסיימים את האנטיביוטיקה החידק עלול לשוב, אבל כל עוד לוקחים (ועברו כ-3 ימים לפחות אז את מכוסה),
ולכן מרגע שגיליתי בשבוע 39, התחלתי לקחת אנטיביוטיקה וילדתי כשבוע וחצי אחרי זה, כך שהייתי מכוסה, באמצע הטיפול האנטיביוטי,
הבעיה בטיפול זה, היא שהלידה עלולה להתעקב ואז נאלצים לבלוע אנטיביוטיקה במשך ימים רבים,
אני בכל אופן העדפתי את זה מאשר להיות תקועה בלידה עם מחט מקובעת בזרוע.
צריכה עצה - אני הבנתי שאמנם לא תמיד הבדיקה מדוייקת (אך יש בחיים ואפילו בהריון דברים רבים שאנו לא סגורים עליהם ומסתמכים על האמצעים הקיימים) אם הבדיקה מראה שאינך נשאית אז את לפחות ניסית ובדקת, ושווה לדעתי לבדוק על מנת לפחות לצמצם את הסיכויים,
וגם ככה לרוב הנשים שיולדות בבתי חולים לא עורכים את הבדיקה, ולא נותנים שם עירוי פניצלין באופן שגרתי בלידה,
אז סביר להניח שלפחות חלק מהן כן נשאיות ולא יודעות מזה, ולמרות זאת התינוק לא נדבק בדרך (לא חייב שידבק).
שיהיה בהצלחה ולידה קלה.
פלוני אלמונית, מקווה שעוד לא לקחת אנטיביוטיקה ושהכל בסדר...
אינני רופאה, אך משום שגם אני הייתי נשאית בהריון וחקרתי המון אודות הסטרפטוקוקוס הנ"ל, אשמח לשתף,
דבר ראשון בסטרפטוקוקוס בי בנרתיק נשאיות נשים רבות (אם אני לא טועה בארה"ב שם הבדיקה בהריון שיגרתית, נפוץ בכשליש מהנשים),
זה אינו חידק ש"מרגישים" אם הוא שם או לא, לא אמור להיות גרוד, כאב וכו' והוא אינו מזיק לאשה.
במצב רגיל פשוט אפשר להתעלם ממנו ולחיות איתו בשלום. אך בהריון, או יותר נכון בלידה עצם היותו יכול להזיק לעובר שעלול (וגם זה לא תמיד) להדבק בדרכו החוצה בתעלת הלידה, ואז לחלות.
הבנתי שבהריון הוא לא מזיק לעובר בגלל שאין לו מגע עם הנרתיק-שם נמצא החידק (חוצץ צוואר הרחם הסגור והפקק הרירי) , ולכן בעצם ממש מיותר לבלוע אנטביוטיקה אז (שגם מגיעה לעובר דרך הדם ולא נראה לי הכי בריא בעולם...).
גם אם לוקחים אנטיביוטיקה החיידק עלול לחזור (יש נטייה לנשים נשאיות שהחיידק ישוב ולא משנה מה...).
לרוב אם ידוע על החיידק, בלידה נוהגים לחבר את האישה לאינפוזיה של אנטיביוטיקה (פניצילין) החל מתחילת הצירים או ירידת המים (כ-5-10 דקות כל שעה או 4 שעות - לא זוכרת טוב),
אני גיליתי שאני נשאית בשבוע 38 ובגלל שהלידה כבר היתה קרובה, לאחר ששמעתי מרופא מיילד את הדעה הנ"ל, החלטתי לפעול ע"פיה:
בנטילת אנטיביוטיקה דרך הפה לוקח מס' ימים עד שמשפיע והורג את החידק ולאחר שמסיימים את האנטיביוטיקה החידק עלול לשוב, אבל כל עוד לוקחים (ועברו כ-3 ימים לפחות אז את מכוסה),
ולכן מרגע שגיליתי בשבוע 39, התחלתי לקחת אנטיביוטיקה וילדתי כשבוע וחצי אחרי זה, כך שהייתי מכוסה, באמצע הטיפול האנטיביוטי,
הבעיה בטיפול זה, היא שהלידה עלולה להתעקב ואז נאלצים לבלוע אנטיביוטיקה במשך ימים רבים,
אני בכל אופן העדפתי את זה מאשר להיות תקועה בלידה עם מחט מקובעת בזרוע.
[po]צריכה עצה[/po] - אני הבנתי שאמנם לא תמיד הבדיקה מדוייקת (אך יש בחיים ואפילו בהריון דברים רבים שאנו לא סגורים עליהם ומסתמכים על האמצעים הקיימים) אם הבדיקה מראה שאינך נשאית אז את לפחות ניסית ובדקת, ושווה לדעתי לבדוק על מנת לפחות לצמצם את הסיכויים,
וגם ככה לרוב הנשים שיולדות בבתי חולים לא עורכים את הבדיקה, ולא נותנים שם עירוי פניצלין באופן שגרתי בלידה,
אז סביר להניח שלפחות חלק מהן כן נשאיות ולא יודעות מזה, ולמרות זאת התינוק לא נדבק בדרך (לא חייב שידבק).
שיהיה בהצלחה ולידה קלה.