המממ... שמועה מעניינת, פלוני אלמונית... האם זה בגלל הספרים של ריק ריידן?
היום דיברנו עם יועצת באו"פ, ורשמנו את ראשן לשני קורסים בסמסטר א, במתמטיקה ומדעי המחשב.
תודה רבה לכל העונות!!!
ץ

כן! תבדקי אם האיבחון תקף עדיין ואם לא אז תאבחנו עכשיו! לצורך קבלת הקלות בפסיכומטרי צריך איבחון שנעשה לפני גיל 18. למקרה שהוא ירצה לעשות פסיכומטרי מתישהו..
גם השמועה אומרת שאיבחון add יתן לו סיכוי גבוה יותר להתקבל למודיעין.

נראה לי כדאי. אבחון דידקטי עדכני שימליץ על היבחנות ע"פ - יש סיכוי שבאו"פ יתחשבו בזה.

הי יעלה - כיתה ד׳ הוא עשה בבית ספר פתוח... אז אנחנו התמודדנו עם זה רק בכיתה ז׳... והמאבחנת בעכו דידקטית אפשרה לו אכן תוספת זמן במבחנים, ועוד התעלמו משגיאות כתיב וכל אלה, אך רק ברבי מלל... את חוסר הבחינות אבחנו בארה״ב - בכיתה א׳ - הצוות של בית הספר- שם זה קצת אחרת, ובכל מקרה לא תכננו להשאר יותר מידי, אז לא ממש נלחמנו, אבל הם הכי צדקו כמובן, ואנחנו רואים את זה עד היום... את העופפנות - כולם יכולים לראות (כשמגישים טיוטא במבחן במתמ׳ לדוגמא, ואת המבחן עצמו זורקים...) אני לא מוכנה לתת לו סמים עדיין, לא בגילו, והמאבחנת ידעה זאת. הנויירולוג ישמח לתת לו... משרד החינוך לא התחשב, אגב, בהמלצות המאבחנת - ולא אפשר בחינה בע״פ בבגרות ההסטוריה. עדיין לא קיבלנו את תוצאות הבגרויות בלשון והיסטוריה (ואני, שלמדתי איתו, יודעת שהוא ידע ה כ ו ל כמו שצריך בע״פ...).
אם הוא באמת יתחיל ללמוד באו״פ ברצינות, אני מניחה שיצטרכו לאבחן אותו שוב... נכון?ץ

צפרדעית, את אומרת שהוא מאובחן ADD - מי אבחן אותו? נוירולוג?
הוא עבר אבחון דידקטי?
אבחון כזה נותן המלצות להתאמות - כמו למשל תוספת זמן במבחנים, היבחנות בעל-פה ועוד - שמחייבות את מוסדות הלימוד.
אם הוא לא עבר אבחון כזה, אולי כדאי.
(יכול להיות שיתנו שם עוד שמות, חוץ מ-ADD, לקשיים שגורמים לו להיות בלתי-בחין, ואולי גם המלצות לכלים להתמודד אתם.
מבינה שיכול להיות שאני מתפרצת לדלת פתוחה והייתם בסיפור הזה כבר בכיתה ד'... אבל רק למקרה שלא )

הי תפוח, אני כמובן מסכימה איתך, וגם חשבת שז מעשה סביר. אני בטוחה שתיכון זה בזבוז זמן, אבל -לא לגמרי בטוחה שהראשן יודע מה הוא רוצה ללמוד. אני גם לא בטוחה שהוא יהיה מסוגל to deliver... ושיוכל להוציא את כל הידע שלו (ויש לו) בבחינות. ומכאן הבעיה... אם היה ילד רגיל, עם האינטיליגנציה המדהימה שלו, והדבקות במטרה העוד יותר מדהימה שלו והעקשנות הבלתי מתפשרת שלו - לא היתה לי בעיה. החשש שלי נובע מהמצב המיוחד שלו (בלתי בחין, כזכור), ומכך שאם אכן לא יצליח לצאת עם תואר ראוי ביד - ו ג ם ללא בגרות, לא יהיה לו זמן לתקן לפני הצבא. ואז יתחיל מסלול חיים פחות נוח. וחבל...
עוד סיבה לבחור לשאול כאן באתר היא שאתם בעצם קבוצת ההתייחסות שלי, המילייה שלי, ואם לא אשאל כאן -אז איפה?
ץ

אני אישית חושבת שאם הוא יודע מה הוא רוצה ללמוד, חבל לבזבז על זה זמן בתיכון. אלא אם הוא ממש נהנה ואז זה לא ביזבוז זמן.
יש כאן באתר כמה כותבים שעשו את זה בעצמם או שילדיהם עשו את זה, לכן זה נראה לי מעשה סביר. לכולם שלום

ברור, מגוון דעות של אנשים שהחליטו שתיכון זה פוי.
אם כי עכשיו אני יושבת עם אחיינית בת 15, שהולכת ללמוד תיכנות בתיכון, ויש שם כל מיני פרוייקטים שבאמת נשמעים שווים... עד שאני מזכירה לעצמי שאכן זה נשמע נחמד, אבל בטח כמו כל דבר במערכת החינוך אפשר ללמוד את אותם הדברים ביותר העמקה ובפחות זמן.

אה, תפוח, זה ברור... אבל קיוויתי למצא פה גם סיפורים דומים, ועל פיהם לנחש מה יהיה....
דניאלה, לא מאמינה שזה יקרה... הוא מחבב ממון, הרבה יותר מהוריו.. ודי מכוון מטרה. (כלכלה הוא רוצה...).
חוץ מזה, תפוח, שם זה הכל הבנייה חברתית, וברור מראש מה יגידו במיין סטרים, אבל פה בחברת כל החושבים החופשיים - אפשר למצא מגוון דעות... לא?
ץ

זה כמו ששואלים רב לפי הפסיקה שמקווים לקבל.
אם היית שואלת בפורום של מורות בתיכון, הן היו אומרות לך שאמנם תואר ראשון זה יפה וחשוב, אבל זה לא יכול לבוא על חשבון בגרות ובית ספר, כי יש לו ערך חברתי וערכי ולא יודעת מה עוד.

הוא מניח שמתמטיקה לבדה לא תוביל אותו לשום מקום בחיים
בסוף הוא עוד יישאר באקדמיה, רחמנא לצלן, כמו אבא שלו (-:

תפוח? לא הבנתי את ההערה השנייה שלך...
אני לא יודעת למה הוא לפתע רוצה משהו נוסף (שני ההורים שלו עושים "גם וגם וגם" - ולא מסתפקים בבסיס ידע יחידני... - אולי בגלל זה?
חנה - סטטיסטיקה זו הצעה מעניינת.
אעביר לראשן, ואיידע אתכן
תודה רבה!
ץ.

הוא מניח שמתמטיקה לבדה לא תוביל אותו לשום מקום בחיים, אז הוא רוצה לצרף לזה גם כלכלה או מדעי המחשב... או פיזיקה... הצעות?{{}}
סטטיסטיקה. החשיבה - מתמטית. התועלת - בכל תחומי החיים. יש ביקוש למקצוע, וגם באקדמיה קל יותר לסטטיסטיקאי למצוא מקום מאשר למתמטיקאי.
אפשר גם תואר ראשון במתמטיקה ואח"כ תואר שני בסטטיסטיקה - שילוב מעולה.

אני גם חושבת שמתימטיקה לבד זה בסיס טוב. אפשר להמשיך אחר כך לתואר שני בכל מיני כיוונים, כולל ביולוגיה, או ללכת לעבוד בתיכנות מסוגים שונים.
וגם, בחרת לשאול כאן, המקום שבו חושבים שאפשר להסתדר מצויין בלי בית ספר.

ואו, פלוני, אני מעבירה לנסיך, כלשונו... תודה רבה!!
ץ

אם הוא אכן יתחיל ללמוד באוניברסיטה, בגיל שלו נראה לי שעדיף לשלב מדעי המחשב עם מתמטיקה. גם אם לא הייתי מצמצמת את האופציות הייתי אומרת לך את זה. החשיבה היא פחות או יותר זהה ומתפתחת באותו כיוון ככל שהתואר מתקדם ולכן נראה לי שזו האופציה הפשוטה ביותר.
באוניברסיטה הפתוחה המתמטיקה היא יותר שימושית מתאורתית ולכן מבחינה מתמטית יהיה לו גם קל בפיזיקה.

למדעי המחשב\פיזיקה יש הרבה קורסים משותפים עם מתמטיקה ולכן זה חוסך הרבה.

כלכלה משחקת עם המוח של המתמטיקאי. היא לא מקצוע ראלי. ה"מתמטיקה" שם היא לא מדוייקת, רק משוערת עם קירובים וכל מיני דברים שבמוח המתמטיקאי לא מתקבלים כהוכחה לכלום. כלכלה כוללת בתוכה גם פילוסופיה ופסיכולוגיה וכו' ולכן במהלך התואר הוא יאלץ להתפלסף עם דף הבחינות שלו וזה לא הצד החזק שלו.

בכל מקרה בתור ילד ראלי הבחירה הנכונה היא להתחיל רק עם מתמטיקה כי היא הבסיס לפיזיקה ולמדמח.
לאוניברסיטה העברית יש מסלול מעבר שבו ישנם מספר קורסי חובה במתמטיקה של האו"פ (נראה לי 6 או 7) שאם הוא עובר אותם בציון מעל 75 הוא יכול להתקבל ישירות לשנה ב' בדמח+מתמטיקה דו חוגי ללא צורך בפסיכומטרי או בגרות.
כך שאם הוא לא משלים את לימודיו האופציה הזו נשארת פתוחה.
בכל מקרה יש אפשרות להתחיל ללמוד גם באוניברסיטה רגילה (יש לי רק רפרנס מהאוניברסיטה העברית שם למדו איתי כמה חבר'ה שהתחילו בגיל 16 מתמטיקה+מדמח, במקביל ללימודי הבגרות שלהם. הם קיבלו דחית שירות כדי לסיים את התואר.)

מצד שני פגשתי בשירות הצבאי שלי מישהו שסיים תואר במתמטיקה בבר אילן (לא במסלול עתודה) וקיבל תפקיד צבאי שקשור למחשבים אבל אפשר להתקבל אליו גם בלי תואר או כל ידע קודם. (אולי כי הוא לא רצה לחתום קבע..)
עוד שלושה שבחרו לא לסיים עתודה והתגייסו אחרי שנתיים של מדמח באוניברסיטאות שונות וקיבלו את אותו התפקיד שהם היו מקבלים אם רק היו עושים 5 יחידות מדמח בתיכון.

אני אומרת את זה לא כדי להפחיד אותו כי התפקידים היו דווקא די שווים ומתאתגרים (כשמחפשים את האתגר) וגם הסביבה הייתה אחלה, אלא כדי להדגיש שהתואר הוא לא תמיד המפתח לתפקיד הצבאי.
אני ושאר חברי כולנו היינו במודיעין בתפקידי תכנות ברמות שונות בלי שום תואר מנצנץ אלא רק מגמה ראלית בתיכון.
לכן אם התפקיד הצבאי הוא טיעון מרכזי לתואר אז כדאי לשקול זאת שנית. לי דוקא נראה שהליכה בתלם וכניעה למערכת היא מה שמובילה לתפקיד הצבאי, כל חריגה מהתלם מורידה לנו נקודות מה"קבא" או מה שזה לא יהיה.

מה שאני הייתי עושה אם זה היה הבן שלי זה לא לדאוג לו לעתיד. הוא כבר ימצא את הכיוון שלו ואת העתיד שלו. שום דבר לא קבוע והכל ניתן לשינוי. אם הוא לא רוצה להשאר בתיכון אז תוציאו משם, זה גם ככה מיותר.
ולטעון שמתמטיקה לבדה לא תוביל לשום מקום בחיים נראית לי די תמוהה כי ברגע שיש תואר במתטמטיקה כל שאר המקצועות הופכים להיות פשוטים יותר ובקלות אפשר להשלים לתואר במדמח\פיזיקה אחרי הצבא או אפילו בזמן הצבא.

אה, וההחלטה למה הוא רוצה לעשות בחיים בגיל 16 עשויה להוביל אותו יותר ממה שהוא יוביל אליה מבחירה. הוא יתחיל משהו שיוביל למשהו אחר ועוד משהו ועוד משהו ובסוף הוא ילד ללמוד פסיכולוגיה בגיל 38.
אז תשאירו את כל האפשרויות פתוחות.

הי תפוח... תודה... אני חושבת שהדרך חשובה... אבל לא עושים אותה מבלי לציין את המטרה קודם...
ועכשיו, אחרי שהרעיון שוקע לאיטו, צצות להן שאלות חדשות (א-פרו פו מטרה...):
הילד חוכך את המשך דרכו באקדמיה (במקום תיכון). הוא מניח שמתמטיקה לבדה לא תוביל אותו לשום מקום בחיים, אז הוא רוצה לצרף לזה גם כלכלה או מדעי המחשב... או פיזיקה... הצעות?
תודה...
ץ

צפרדעית, מה חשוב לך? מה חשוב לו? המטרה? או הדרך? מהי המטרה המועדפת? מהי הדרך הכי נעימה?
אולי בכלל השירות הצבאי חשוב יותר מהכל? אי אפשר לעשות את הכל בלי שום סיכון.
תעני על זה לעצמך ותקבלי תשובה שנכונה לכם. ואל תשכחי שיש בתי ספר אקסטרניים, את גם מכירה מנהל של כזה:-) תמיד אפשר לעבור לאחד כזה, הם הרבה יותר גמישים מחשבתית ומעשית.

התכוונתי שבמקצועות החובה הוא לא צריך לבזבז זמן על למידה, אלא רק להגיע לבחינה.

יונת, הבזבוז הוא של זמן הלמידה, לילד עם המאפיין שלו (״בלתי בחין״ - כשלא תמיד מה שהוא יודע - גם מופיע במבחן)- פשוט חבל על הזמן במקצועות רבי המלל. דניאלה - אותו הדבר. הוא יודע מה מעניין אותו (תהרגי אותי, לא הבנתי איך הוא הגיע למתמטיקה דווקא).... אבל אם כבר ללמוד במסגרת, ולשלם על כך - כבר עדיף שיצא עם תואר...
לא?
ץ

צפרדעית, הבחינה נמשכת שעות ספורות ועולה כמה עשרות שקלים, זה לא הרבה לבזבז.

למה לא בגרות אקסטרנית בעצם?

הי יונת, הוא כנראה לא יכשל בבחינות (אלא אם יעבור למוד מאוד אוד מעופף... וזה יכול לקרות לו לפעמים), אבל - יהיה לו מאוד קשה... וחבל. לא עדיף לנצל את הזמן הזה לדברים חשובים באמת?
פרופיל נמוך... כנראה לא יהיה קל
ץ

בשביל ממר״ם מאוד רצוי פרופיל נמוך... אחרת לא הייתי מתכננת על זה.

לגבי רבי המלל -- אפשר לגשת לבחינה בלי להתכונן אם מספיק לו ציון עובר. קשה מאוד להיכשל במקצועות החובה.

רק מה (כתבנו כנראה יחד )
אני לא יודעת עד כמה מנהלת התיכון החדשה תקבל את הרעיון הזה של חצי חנ"ב... בקושי הסכימה שילך לנסות קורס קיץ אחד כי הבחינה תהיה בספטמבר וזה יפריע לו בתחילת שנה"ל...
הוא ישמח לוותר על הבגרות כי רבי המלל קצת בעייתים (הילד דו לשוני, וADD ויחד זה לא ממש עובד עם ספרות והסטוריה. תוסיפי לזה פרי ספיריט - ודעתנות גמורה - ויצא.. נו, אני במוקטן ).
האקסטרני - כנראה יגיע רק אם יכשל בקורסים של האו"פ. אחר - אני לא רואה טעם...
האבא קצת חושש יותר...
השיבוץ הצבאי חשוב - כי אנחנו לא רוצים שיבלה שלוש שנים מחייו בשיעמום/בחברה פחות מהנה/בבזבוז זמן... (והוא - כמובן - רוצה לעשות משהו "חשוב")...
תודה!!!
ץ

תודה יונת.
הילד מתכוון ללכת לממר"ם.
חששתי יותר מהביורוקרטיה בעניין 10 שנות לימוד... ושהשנים באקדמיה לא ייחשבו לו...
וגם - עד כמה ההחלטה הזו שאנחנו לוקחים - שלא תהיה לו דרך בעצם לחזור ממנה (ככה זה נראה) - כאשר הוא עדיין לא נבחן (הסמסטר התחיל לפני שבועיים - ואחרי שני השיעורים הראשונים - הוא מאוד מרוצה), ואנחנו יודעים שיש לו בעיות בחינות (עם שורוק, או קובוץ, או מה שזה לא יהיה), - ולא תמיד מה שהוא יודע יוצא גם בבחינה...
אנחנו כן שמחים לוותר על "רבי המלל" שבהם הוא פחות מוצלח...
השאלה היא היכן הקאץ'. הדברים שאולי אנחנו לא מודעים אליהם...
תודה!
ץ

צפרדעית, אם ירצה תמיד יוכל לעשות אקסטרני.
אני בזמנו עשיתי לעצמי חצי- חנ״ב בתיכון נבחנתי שם במרבית המקצועות ללא הגעה לשיעורים (בהסכם עם מנהל מופלא) בכלל, והשאר השלמתי אחר כך. זה לא פגע בשום דבר לאחר מכן

האם לוותר על התיכון, על הבגרויות, ועל 10 שנות לימוד - ולדלג ישירות לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה - במתמטיקה ופיזיקה

הוא רוצה לוותר?
אפשר לא להחליט עכשיו. אפשר להתחיל סמסטר ולבדוק מה קורה עם התיכון תוך כדי.
אפשר להגיע לסיכום עם ההנהלה לנוכחות רק בחלק מהמקצועות?
אפשר להחליט איתו ביחד על סמסטרים באו״פ בשילוב אקסטרני (כל סמסטר בחינה- שתיים)?

ומה החשיבות של צבא בעיניו (מבחינת שיבוץ)?

למיטב ידיעתי, לתלפיות לא מקבלים בלי בגרות.
מצד שני, לממר״ם ומודיעין כן מקבלים.
בכל מקרה, אם אתם מחליטים שהבגרות חשובה אז הוא יכול להיבחן בבחינות אקסטרניות.

אגב, רק שתדעו - מצאתי ילדי חנ"ב - לפחות בעוד ארבעה קורסים באו"פ, וגם ילד אחד בן 16 שבמקביל לומד בתיכון. וגם צעיר שכשהכרנו הוא למד בפנימייה לבגרות - ובאו"פ לתואר במקביל, ועכשיו הוא בצבא בגל"צ, ונותרו לו שתי סמינריוניות לסיום התואר...
ץ

הי בשמת, אני יודעת... לקחתי קורס אחד יחד איתה (אופרה ).
היא באמת מקסימה...
אבל - חשוב לי לדעת מה קורה במידה והיומרנות שלנו לא מצליחה, וראשן לא יצליח - בהתחשב בכל הנתונים שסיפקתי ובעובדה שאמא שלו לא מוכנה לסמם אותו כדי שהוא יהיה יותר מפוקס, לסיים את התואר בכבוד ובזמן.
איך זה מבחינת הצבא (שאלתי את הפקיד מקצין העיר הבוקר, הוא אמר שהנער עדיין איננו מלש"ב, ולכן אין לו נתונים, ואף אחד, כולל לשכת הגיוס לא יודע לפי מה משקללים את הנתונים הללו...ולכן אין לו ממש תשובות עבורי... ורק שאדע שאולי תואר ראשון במתמטיקה לא יאפשר לו להתקבל לפרוייקט תלפיות).
והאם אפשר יהיה להשיב את הגלגל לאחור - ולאפשר לו לעשות שוב את י"א בביה"ס אחרי שיקח לו "שנה חופש".
אני מניחה מראש שלא נזכה לאהדה מבית הספר, ושאף גוף לא יעיד על עצמו שהוא לא ממש רלוונטי - ויהיה מוכן לקבל אותו חזרה. והשאלה היא האם זה הפיך? או שברגע שהוא יוצא מהמערכת - הוא יוכל ללמוד לבגרות רק באופן אקסטרני (אם הוא יצטרך...).
תודה!
ץ

אין לי תשובות על כל השאלות.
חלקית: בתי בחינוך ביתי, התחילה תואר ראשון באו"פ בגיל 14, ביחד עם סיום כיתה י"ב-כאילו (היא בחינוך ביתי ולכן כאילו) תסיים את התואר כולו.
לא עושה בגרות.
תאריך הגיוס שלה הוא בערך כשהיא מסיימת את התואר.

שלום רב...
הראשן בן 16 וחצי. אמור לעלות לכיתה יא' בתיכון...
מאובחן כADD, ולחלוטין בלתי בחין. ילד מעופף (שיכול להגיש את הטיוטא במקום את המבחן), 100 בחמש יחידות מתמטיקה ומחשבים, לא משהו במקצועות רבי מלל... חברים - מחוץ לבית הספר, ספורטאי מצטיין עקשן ןעןמד באתגרים ששם לעצמו מגיל מאוד מאוד צעיר.
כיוון שאמא שלו גילתה את האור (את האו"פ) ממש לא מזמן, ומאז היא "סטודנטית" עסוקה ומרוצה - הצעתי שאת החופש הגדול - הוא יבלה בקורס "אשנב למתמטיקה" באו"פ.
והילד מ א ו ש ר...
(קצת הופתע מחוסר התקשורת של הסטודנטים, ובכל זאת...)
נשאלת השאלה:
האם לוותר על התיכון, על הבגרויות, ועל 10 שנות לימוד - ולדלג ישירות לתואר ראשון באוניברסיטה הפתוחה - במתמטיקה ופיזיקה, או מחשבים...
מה זה אומר מבחינת שרות צבאי, - ואם הוא לא ממש מצליח -למרות המאמצים שבטוחתני שישקיע - איך מתקנים...
השכלה - חשובה לנו. - ברור לי שהכל יהיה בסדר, וגם אם לא יצליח - לא נורא...
אבל לאבא שלו, הנסיך, זה לא כזה ברור...
עצות, רעיונות, פתרונות יצירתיים - ובעיקר סיפורים אישיים יתקבלו בברכה....
תודה!
ץ