בשמת,

לייק, צוויל.

הוא גומר לאט מדי. אני כבר גמרתי, את רשימת הקניות למחר, רשימת המשימות לשבוע הקרוב ואת תוכנית החומש, והוא עדיין בשלו.

יאצק נכנס הביתה, אישתו הפולניה בנגליז'ה, כורעת ועושה הפנלים במרץ.
בלי להתמהמה אץ יאצק אל אישתו ועושה מה שעושה.
בתום, שואל היאצק:
"גניה, את גמרת?"
עונה לו גניה:
"לא, יש לי עוד חדר הילדים ולקפל כביסה."

צוויל

_רק תבקשי. אני ממש ממש מוכן לעשות כל מה שתבקשי. בחיי! רק תבקשי, ואני כבר מתייצב למלא את רצונך ובקשתך.
כל חיי פגשתי בעיקר נשים ששונאות לבקש. אבל מה? הן אוהבות לתת הוראות. ואת זה אני ממש ממש שונא!!_

תגידו מישהו פעם כתב על ההבדל בין בקשה שגבר אוהב לשמוע לבקשה של אישה.

שמישהו מהם אומר "אני צריך" זה נתפס טוב יותר מאשר אני "רוצה" או הפוך.

לא זוכרת מי אמר את זה ולאיזה מין אבל אולי מישהי זוכרת? נדמה לי שזה היה כתוב בגברים ממאשים נשים מנוגה?

ואהבת עולם -

אני מסכימה איתך לגבי ההרצאה של מארק משהו. לא רק ההגזמות שבהן הציג את הנשים מזלזלות אלא שהוא לא משמיע כמעט סופרלטיבים על נשים. הוא אומר הרבה פעמים שנשים הן מולטי טאסקינג אבל לא מעז להחמיא על כך. בעוד שעל גברים - ללא סוף.

הוא אומר לגבר "תהיה נחמד לאישה" כמסר מוביל, אבל לא טורח לציין שיש על מה (ולא רק כאפקט לשיפור היחסים).

לעומת זאת בהקשר של הגברים כשהוא ציין שגבר מסוגל להתרכז רק בדבר אחד הוא טרח לשבח את היכולת (האידיוטית) הזו - ולומר שבגלל היכולת הזו יש גברים מובילים בכל התחומים, רוב השפים הם גברים, רוב האמנים.. כאילו שהם מסוגלים לגמרי להתעלם מכל המסביב ולהתמקד במטרה, בציד.
פשוט בלבל בשכל כמה משפטים שהותירו אותי המומה. מישהו צריך להזכיר לו שגם נשים מסוגלות להתרכז במשימה אחת, רק שרוב הזמן אין להן פריבילגיה.

הוא גם כותב שגברים מסוגים להתעלם מערימת כביסה באמצע הסלון לא כי הם רוצים לפגוע בנו אלא כי הם מתעסקים בדברים הגדולים, אין להם הערכה ורצון להתעניין או לעסוק בדברים הקטנים כמביכול ולכן צריך כל הזמן לבקש מהם.

אניז וכרת שבגיל הנעורים הייית קוראת את הטור של אודטה בידיעות וחושבת לעצמיש היא מתעסקת בשטויות ואת מי זה מעניין להתעסק עם טיפים לכביסה נכונה והררי כלים. היה לי ברור שתהיה לי עוזרת או הרבה כסף או/ו בן זוג שביחד נתקתק בית בלי יותר מדי עניינים.

ואז את גדלה ועוד קצת גדלה ושוכרת דירות ובהתחלה חיה כמו חורנית (עדיין האמת) ועדיין את חייבת ללמוד כמה דברים על כביסות ואחכ על כלים ואחכ על כתמים וכן הלאה. ולא היה רגע אחד שנהניתי מזה או רציתי או הרגשתי שאלו "הדברים הגדולים" של חיי. אבל הייתי חייבת כי משהו, תרבותית, בחינוך, בתפישה ההגיונית הבהיר לי שלא אוהיבם ולא רוצים אבל צריכים.

עכשיו, לא ציפיתי ממנו שיחנך גברים בהרצאה אחת מה שתרבות שלמה לא מצליחה דורות. אבל הקשקוש הזה שחוזר על עצמו שבו גברים מקבלים, גם בהרצאות כאלה חיזוק לעובדה שדברים קטנים לא מעניינים אותם כביכול מגוחך. היה יותר נכון לומר, את שניכם זה לא מעניין רק שהיא עושה ואתה לא. למה לא? כי אותך חינכו שאתה יכול להתעלם מעל הדברים האלה כי יש מי שיעשה ואותה לא.

לא מכירה אישה שבגיל 14 התעניינה עמוקות בלנקות כתמי כביסה בצורה מיטבית, להבריק רצפות, או לשמר את המלפפונים הכי טוב במקרר בלי שיתקלקלו.
ככל שגדלים ומחוייביםלזה גם מגלים תיאבון, אם במילא את מכבסת ובמילא יש ריחות מעניינים ובמילא את אחראית על זה א ז למה לא למקסם תוצאות ולבדוק טוב יותר איך להוציא כתמים, או איך להפוך את הכביסה לריחנית יותר או חסכונית יותר. קומנ סנס בסיסי. אבל אין פה דחף, עמוק לעסוק באלו מתוך הנאה ואהבה ושליחות ושמחה גדולה (רובינו,יש יוצאות מהכלל). אם כבר יותר מתוך השלמה ואם זה מה שזה אז נסה להפוך את זה לחוויה (נגיד, לקשקש עםחברות על זה, להעזר בחברות לשקוע בטיפים וכו').

אבל יוצא שרוב הזמן שלנו בבית כאמהות וכבנות זוג וגם קודם - בזה אנחנו עוסקות. אולי כבר אתה צריך יותר עידוד כי כגבר יש לך יותר אגו וכגבר אתה צריך יותר חיזוקים בתדירות גבוהה יותר (וזה לא נאמר בזלזול, מבחינתי גברים רגישים יותר. נקדוה וזה בסדר גמור להיות עדינים יותר ולתת יותר חיזוקים), או אם אתה מסוגללעשות דבר אחד כל פעם או כל מיני דברים שמתאימים לגברים, אז אוקי כאישה אניצריכה להתאים עצמי. אבל הבולשיט של - גברים לא מתעסקים בזה כי זה לא מעניין אותם ונשים נולדו להיות אודטה הוא מיתוס שצריך להפריחו ולא לחזק אותו.

בכלל בעצות שחילק לגברים תמיד טרח לנפח להם את האגו. אצל הנשים היה מקום לגיחוך.

מה גם שהוא מתאר שם בהרצאה את ה עובדה שגברים אוהבים לא לעשות, שהם "לוקחים" בזמן שנשים "נותנות". והוא אמר יפה שנשים צריכות ללמוד יותר לקחת אבל הוא לא ציין שגברים צריכים ללמוד לתת. לתת פיור לתת. לא הרבה ולא כמו נשים ואל רק כטכניקה על מנת לקבל. כאילוף אם כבר התכנסנו כדיללמוד אז אפשר ללמוד גם את זה.

יש עוד המון דוגמאות אבל חילקתי די בתחילת ההרצאה את ההתייחסות שלי אליה לשלושה חלקים,
1 - עצות נבונות ונכונות לגבי הפרקטיקה של הזוגיות,
2- בידור מצוין,
3 - שוביניזם (לא במובן של ההבדלים בין המינים ששם הוא קלע יופי, במובן של הזלזול בהבדלים האלה בכיוון של הצלע הנשית) וזלזול רציני.

הם יכולים להתרחש במקביל אם ממפים את זה אבל אין ספק שכאישה החוויה היתה שלמה יותר אם היה טורח לאזן את המסרים ואת הסגנון.

נדמה לי שזה היה כתוב בגברים ממאשים נשים מנוגה?
החליקה לך האצבע מד' לש' אבל יצא אחלה...

הומור של חטיבת ביניים.

אוי כן.

אז כשהוא נשען על המשקוף, הוא ממש לא רואה את מה שאת רואה. הוא רואה רק דבר אחד, ואם הוא מחייך ומהנהן אלייך, הדבר האחד הזה יכול להיות השדיים שלך... כל השאר פשוט לא בפריים שלו...
(-:

יוהו בשמת ההודעה הקודמת שלך עם ההדגמות למשפטים מקודדים לגבר - הרגה אותי מצחוק!

שאני צריכה להתייחס אל זה כמניפולציה
זו בדיוק הבעיה. זו לא מניפולציה. את צריכה לשנות את עצמך ואת הסגנון שלך (-:

אללה, תתבגרו ו
את מתכוונת "תהפוך לאשה"? (-:

ואי אפשר בלי disclaimer כמובן:
לצד רוב גדול של נורמלים שהם פשוט "גברים", כלומר חושבים ורואים את העולם לגמרי אחרת - יש פה ושם גם כאלה שהם פשוט לא נורמלים. במקרה כזה, הבעיה שלך היא שאת נשואה לגבר מתעלל (סימני התעללות בזוגיות), לאוטיסט, או לגבר עם הפרעת אישיות נרקיסיסטית . יש עוד אפשרויות "לא נורמליות". אבל אל תחשבו שבכל מקרה הוא "שונה" רק משום שהוא "גבר".
סליחה על כובד הראש.

אני לוקה בתסמונת הזאת, אבל ממש. עד שאני מבקשת משהו, כבר כל כך התבשלתי במיץ של עצמי עם למה-אתה-לא-מבין-לבד-מה-אתה-דביל שזה יוצא לי כל כך גרוע או בצורת הוראה מעצבנת שאין פלא שהוא מתנגד. אני צריכה להיות מאוד מודעת כדי לעשות את זה כמו שצריך, אבל ברוב המקרים אני מתרכזת בלהיות צודקת במקום להיות חכמה. וגם עצם העובדה שאני צריכה להתייחס אל זה כמניפולציה מעצבנת אותי. יאללה, תתבגרו ותחסכו את זה ממני

מודעות עצמית מאותגרת/הדחקה רגשית, המתבטאת בין היתר בכך ש"שום דבר" היא תשובה נפוצה לשאלות "מה אתה מרגיש?" או "למה התכוונת כשאמרת X?"
הומור של חטיבת ביניים.
תבכו קצת לפעמים, לעזאזל. זה משחרר, בחיי!

ולא. אני לא חושב שכל הנשים כאלו. וגם זה מנסיון.

הגבר שלך אוהב אותך ויהיה מוכן לעשות כל מה שתבקשי. לעומת זאת, נשים שונאות לבקש. מה זה שונאות, מתעבות!
יוהו כמה שאני מסכים.
רק תבקשי. אני ממש ממש מוכן לעשות כל מה שתבקשי. בחיי! רק תבקשי, ואני כבר מתייצב למלא את רצונך ובקשתך.
כל חיי פגשתי בעיקר נשים ששונאות לבקש. אבל מה? הן אוהבות לתת הוראות. ואת זה אני ממש ממש שונא!!

ונכון. גם אני הוא ממש לא רואה את מה שאת רואה. הוא רואה רק דבר אחד אני רואה אותך, אני חושב עליך, אני אוהב אותך, ומתמקד בדבר אחד.
הדבר האחד הזה יכול להיות השדיים שלך תזכרי שזה הדבר שאני סובל מחסך גדול ממנו.

ראיתי את הקישורים לסרטונים באנגלית וגם לאבי קושניר.
למרות שלשניהם יש תובנות מאירות, ואפילו דומות -
לדעתי אבי קושניר מדבר על נשים בצורה הרבה הרבה יותר מכבדת.
לא דווקא במילים, אלא בעיקר בצליל, בטון, ובהבעות הפנים.
ההוא מהאנגלית מחקה את הנשים רוב הזמן בצורה מאוד לא מחמיאה בלשון המעטה,
למרות שהוא מסביר את המוח הנשי ולכאורה אמור להשתמע מכך שנשים הן פשוט כך וזה לא טוב או רע - עדיין הטון והבעות הפנים נשמעים מאוד מזלזלים.
הוא כאילו מסביר לקהל את האמת שמאחורי התפיסות המקובלות - אך בה בעת עדיין ממשיך בצורה לא מודעת להזין את התפיסה של נשים כביצ'יות, נודניקיות, חופרות, נוירוטיות, היסטריות. ואפילו ממש מכשפות.
(כלומר, לא רק שהוא מציג לקהל איך גברים חושבים על נשים, אלא מהצורה שהוא עושה את זה נראה שהוא בעצמו עדיין שבוי בתפיסות האלה ועוד לא יצא מהן).
(ואני ממש שונאת שמחקים קול של אישה בצורה כזאת גבוהה ודקיקה ומוגזמת בצווחנות שלה, בצורה גרוטסקית).

זה מצחיק אמנם, זה לא שלא צחקתי, אבל כמו בדיחה ממש מצחיקה על אוכלוסיה כזו או אחרת - בו זמנית מרגיש קצת צורם.

ואולי אפשר לומר שזה נצרך לצורך ההדגמה - אבל עובדה היא שקושניר הצליח להעביר את המסר לא פחות טוב, בלי להידרש לזה, ונשאר בתחום המכבד.
(גם כלפי הגברים וגם כלפי הנשים, דרך אגב).
כל הכבוד לקושניר !

אני תמיד מרגישה מגוחכת כשיש לי התקף צחוק מול מסך המחשב, כי הוא לא צוחק אלי בחזרה, אבל בשמת, זה מה שקרה לי בדיוק הרגע כשקראתי את הפסקה המופתית שלך.
תודה!
אולי אני צריכה דף בית פשוט.
נכון?
כי אז אהיה חברה בקהילה.
ככה אני סתם קוראת חסרת ייחוד וחסרת ניק עקבי.

לא אני, לא אני, יונת יותר מהכל (קודם אני מתווכחת עם יונת, אחר כך מגישה באתר את כל מה שהיא אמרה בעטיפת מתנה).

אהההההה
<תהיתי עד מתי היא תתאפק!>
תודה בשמת

בפעם האחרונה שבעלי נשען על המשקוף והינהן
אז זהו, שהתובנות לגבי ההבדלים בין נשים לגברים (באדיבות מארק גנגור, אבי קושניר ויונת שרון) שרלבנטיות כאן הן:
(ההכללות תקפות רק לאלה שהן תקפות לגביהן. כלומר, כמו שאומר מארק גנגור: לא כולם ככה. תעשו התאמות למה שיש לכם בבית. דבר אחד הוא מבטיח: בכל זוג, אם את כזאת - הוא ההיפך. אז יש דברים שאת תהיי כמו הגבר. במקרה כזה, הוא יהיה כמו האשה).

תובנה #1: אצל נשים, כשאת עושה מליון דברים את רוצה ומצפה שהוא יצטרף וישתתף. לעומת זאת, אצל גברים, אם הוא עושה דברים ואת "מצטרפת ומשתתפת" הוא רואה את זה כ התערבות פולשנית בענייניו.
לכן, הוא נשען על המשקוף ולא מתערב לך באופן בלתי מוזמן P-:

תובנה #2: אצל נשים, את רואה את כל המפה בבת אחת, כל מה שצריך לעשות. ונשים אחרות, יראו אותה מפה... לעומת זאת, אצל גברים, הם רואים רק את הדבר האחד שהם ממוקדים בו כרגע. כשהוא ייגמר הם ייראו את הדבר הבא. שלא בהכרח יהיה מה שאת רואה בתור הבא בסדר העדיפויות.
אז כשהוא נשען על המשקוף, הוא ממש לא רואה את מה שאת רואה. הוא רואה רק דבר אחד, ואם הוא מחייך ומהנהן אלייך, הדבר האחד הזה יכול להיות השדיים שלך... כל השאר פשוט לא בפריים שלו...

תובנה #3: נשים מיומנות בתקשורת ויש להן יכולת לקרוא רגשות, שפת גוף וכו' בהרבה דרגות מעל גברים. זה נבדק ונמצא בהרבה מחקרים. עוד ממצא מעניין הוא, שאם מתיזים על גברים ספריי אוקסיטוצין, גם הם מסוגלים להשתוות לנשים מבחינת היכולת התקשורתית וקריאת הגוף.
אבל בלי שהתזת עליו ספריי כזה, הגבר שלך שנשען על המשקוף ממש לא מסוגל לקרוא את המחשבות שלך. ולא אותך. המוח שלו עסוק בדברים אחרים (לדוגמא, השדיים שלך?).

תובנה #4: הגבר שלך אוהב אותך ויהיה מוכן לעשות כל מה שתבקשי. לעומת זאת, נשים שונאות לבקש. מה זה שונאות, מתעבות! אבל יקירתי, הוא לא יתערב לך אם לא תבקשי. הוא נותן לך כבוד.
אז פשוט תגידי:

• "תשטוף לי רגע את הכלים כאן, טוב חמוד? אני צריכה את הכיור בשביל הסלט תיכף"
• "אתה יכול להלביש רגע את החולצה לחמוד'לה? הידיים שלי בתוך השניצלים"

לא משנה מה.
את צריכה ללמוד לבקש.
ואת צריכה ללמוד איך לבקש מהגבר שלך. לפעמים לא מתאים להגיד לו משפט שלם. לפעמים צריך "חמוד, חולצה?" וכשהוא שואל "מה?" כי הוא בכלל לא רואה שיש חמוד'לה שצריכה חולצה, אז את אומרת "תלביש לה חולצה?" ומראה את הידיים בשניצלים או אומרת "שניצלים". קצר, תמציתי. שיהיה ברור שיש כאן מבצע צבאי והוא חלק ממנו.
"אתה תאגף מימין ואני אאגף משמאל, לאפס שעונים, ע-כשיו!"

גדול
הסקר הבא צריך להיות כמה זמן נשים יכולות להיות יחד בחדר עד שמתחיל ריב )

רוצה לשתף: בפעם האחרונה שבעלי נשען על המשקוף והינהן, כשאני הכנתי ארוחת ערב שטפתי כלים הלבשתי מישהו ועוד כל מיני פעולות בו זמנית, לא התמרמרתי, חייכתי לעצמי. וקיבלתי אותו יותר. ואהבתי אותו יותר.
בהחלט יצאתי נשכרת מהקיטור פה. ותודה למקטרת שכתבה על המשקוף. בא לי בול (-:

אין לי מושג מה לעשות בקשר לחוסר ההתאפקות להטיף כאן. באמת מביך ומעניין.
(הסקר הבא צריך להיות כמה זמן נשים יכולות להיות יחד בחדר עד שמתחיל ריב )

אני חושבת שממש, אבל ממש לא הבנת את רוח הדף הזה. העניין הוא בכלל לא תמיכה לדעתי. זה שיתוף. כשאני מגלה שבעצם האיש שלי עושה בדיוק מה שעושים המוני גברים אחרים זה מקל עלי לקחת את זה יותר בקלות. אני רואה שזה בכלל לא אישי. לפעמים זה אפילו מצחיק אותי לראות איך אני מתרגזת מזה ואני נרגעת. את רואה כאן את הקיטור אבל לא יודעת איך הקיטור הזה עובר עיבוד ומה יוצא מזה אחר כך.

ובכלל, תיאור של מציאות כפי שהיא נתפשת בעיניי זה לא לכלוך. תיאור של מה שפוגע בי או מעצבן אותי זה לא לכלוך. זה פשוט איך שאני רואה את הדברים. וכאשר אני משתפת בזה המטרה שלי היא לא להוציא כביסה מלוכלכת החוצה אלא לקדם הבנה יותר טובה שלי עצמי כלפיו. זה בעצם מה שאומר הפתיח.

את יודעת מה את צודקת, קראתי שוב פעם את הפתיח, זהו דף שמותר ואף רצוי ללכלך בו על בני המשפחה היחידים שבחרנו בעצמנו:-) אז אני אפסיק את מה שכמעט התחלתי פה, אבל מבקשת בכל זאת לא למחוק את מה שכתבתי, רק לשם האיזון ואם חלילה יכנס לפה אחד מאלה [גבר].

והקיטור בעצמו מזכיר לי כמה האיש הזה נהדר לי ואני מחזירה אליו רוך ופרגון ואהבה

עד כה נראה שהקיטורים בדף הביאו לעוד קיטורים, הדף הזה לא מכבד את הגברים שלכן, בעיני הדף הזה משפיל ולמרות שעליתי עכשיו למעלה והזדעזעתי לראות שזהו דף תמיכה, אני מרגישה צורך עז לתמוך בגברים שלכן, לעמוד לצידם מול קיטונות הלכלוך, ההשפלה וההקטנה שהם עוברים פה, קשה לי לפגוש באי צדק משווע לעמוד מהצד ולשתוק, כפי שאת דורשת ממני בחסות המילים דף תמיכה.

תראי לי מי בן זוגך ואומר לך מי את.

תראי לי איך את מרגישה צורך לדחוף את שני הגרוש הנוזפניים שלך בלי קשר לנושא הדף ולפתיח שלו ואומר לך מי את.

רובכן נשמעות קורבניות, בעלות ציפייה שבן הזוג יהיה ככה ולא אחרת, שיפוטיות, לא אוהבות, לא מרוצות אבל מצפות שמישהו אחר ישנה לכן את החיים, בתקשורת גרועה עם בני הזוג ובלי שום לקיחת אחריות על זה
תאמיני לי, את לא רוצה לדעת איך את נשמעת. אבל זה שאת נשמעת ככה לא אומר שאת באמת כזו. זה רק אומר שבדף ספציפי, שלדעתך מתאים להכניס בו תגובה ספציפית, אמרת משהו ספציפי. על כל שאר החיים שלך ועל מי שאת אנחנו לא יודעות כלום. אולי טוב שכך?

סתם בשביל לתת דוגמה - אני יכולה לקטר על האיש המדהים והנפלא שלי עם חברה. בעצם הקיטור אני משחררת משהו מהעוקץ שלו והקיטור בעצמו מזכיר לי כמה האיש הזה נהדר לי ואני מחזירה אליו רוך ופרגון ואהבה. אז מה שנשמע אולי קורבני כשהוא מנותק מהקשר הוא בעצם כלי לטיפוח הקשר. וזה עובד היטב כבר הרבה הרבה שנים.

תראי לי מי בן זוגך ואומר לך מי את.

רק שתדעו נשים יקרות שמה שאתן כותבות מעיד לדעתי עליכן יותר מאשר על בני זוגכן, לדוגמא- רובכן נשמעות קורבניות, בעלות ציפייה שבן הזוג יהיה ככה ולא אחרת, שיפוטיות, לא אוהבות, לא מרוצות אבל מצפות שמישהו אחר ישנה לכן את החיים, בתקשורת גרועה עם בני הזוג ובלי שום לקיחת אחריות על זה- הלו צריך שניים למנגו....

אתן נשמעות רע ומרגיש לי שקיבלתן את מה שמגיע לכן...

כנסו קצת ל- שיר הלל לבעלי לקבל השראה.

אגב המרגיעון- הציפיות רק לכריות.

מה שמרתיח אותי בימים האחרונים: הוא מסוגל להירדם בכל מקום, בכל שעה, בלי קשר לאיך הבית נראה וכמה רעש הילדים עושים. למשל:
ביום ששי בצהרים נרדם בסלון באמצע כל הבלגן, וישן יותר משלוש שעות כך במרכז העניינים (והיו המון עניינים).
ביום שבת חזר אחה"צ מביקור של כמעט יום שלם אצל חברים עם אחד מילדינו, ולמרות שלא היה עם שאר הילדים (ואיתי, אבל מי סופר) המון שעות, שוב נרדם על הספה בסלון.
אם הוא קם בלילה לתינוק, הוא חוזר ונרדם בשנייה אחת!!!
הוא טוען שזה ככה מאז הצבא.
ועוד יותר מעצבן שהוא לא מבין שזה מרתיח אותי.
והכי יעצבן אותי זה כשאגיד לו את זה, במקום שהוא יבין לבד...
קטע, המרגיעון כותב "בתוכך על פני בתוכחה"

מ י כתבה:
_ה"מי" שיש פה היא לא אני.
לי יש בעל מושלם._

למען הסר ספק: לכל באות הדף יש בעל מושלם! (-: ברצינות, לא בצחוק.
בעל עכשיו, או בעל לעתיד, ויש אפילו לא מעט בעלים לשעבר מושלמים
ככה מתחילות כל הצרות שלנו.

אגב, נכנסתי לקישור הזה, שמופיע למעלה
_אחד בשם מארק גונגר Mark?? Gungor
ההופעה המלאה בשני חלקים
http://www.youtube.com/watch?v=uhB0IM0P ... re=related
http://www.youtube.com/watch?v=WY24RS7Qfa0_
ראיתי רק את החצי שעה הראשונה, מומלץ, בהיסטריה.

מצחיק.
אני בוזמנית מזדהה מאוד גם עם הדף הזה וגם עם שיר הלל לבעלי.

נשים רבות, כשהן מתבקשות לתאר את הגבר האידיאלי יוצא שהן מתארות אשה
לעתים לא רחוקות, כשבעלי מקטר עליי באוזניי, אני עונה לו שאם כל זה כ"כ מפריע לו, הוא היה צריך לחיות עם גבר.
אבל מה לעשות, רצה הגורל והוא סטרייט לגמרי, הוא משוגע על הגוף שלי - גוף של אישה, ולכן עליו להשלים עם העובדה שזה בא בעסקת חבילה עם נפש של אישה.

אני צריכה להזכיר לעצמי שזה עובד בשני הכיוונים...

וגם הוא נלחץ בכל פעם שאני מבקשת משהו, לא ביקשתי את הירח, ביקשתי ק"ג אגסים מהשוק...
ביקשתי שתדפוק מסמר בקיר. לפעמים אני חושבת פעם ועוד פעם לפני שאני מבקשת משהו פעוט. זה מ ל ח י ץ אותו.
אם לא סיפק הוא מרגיש לא טוב עם עצמו.. למה ככה

מביע את דעתו על הדברים לפני שסיימתי לדבר. הלו עוד לא שמעת את הפואנטה!

לקישורים, (אם לזה שירה התכוונה) לא נכנסתי עדיין מקוצר זמן
התכוונתי לרוח הכללית של "עזבו אתכן מתלונות כי נשים מנגה וגברים ממאדים (או להפך, לא זוכרת) ובמקום להתלונן פשוט תבינו ותעשו התאמות"
או לחלופין, כמו שאמרת - מה שאתן עושות כאן מיותר ולא יוביל לשיפור המצב, הנה דרך אחרת.

אני אומרת - יאללה, שיהיה דף לקיטורים. מה יש?

We're men, God made us the way we are for a reason
לא מזכיר קצת את מה שג'ק ניקולסון אמר במכשפות מאיסטוויק? (זכור למישהו איך הוא אמר את זה?תמצית היגון הגברי שנגרם בעטיין של נשים. שובר לב וקורע מצחוק בו זמנית.)

למה לחרב את הדף?
לקישורים, (אם לזה שירה התכוונה) לא נכנסתי עדיין מקוצר זמן, אבל שומרת לי זמן למערכונים המצחיקים (התלבטתי אם לראות את קושניר עם גבר או לא (-: ) .
טוהר, יש לי בקשה, הדף הזה מיועד להיות מאוד ספציפי. ראי את ההקדמה. אני מרגישה שהכיוון שאת לוקחת אליו הוא חשוב מאוד, אבל הדף הזה מנסה לכוון כרגע למשהו אחר לגמרי, פרקטי ושטחי: סקר תלונות. וכך צריך להשאיר אותו בבקשה.

וזה מביא אותי לתלונה שלי : אי אפשר סתם לקטר בדרמטיות באזני גבר! הוא ישר מנסה לצמצם את הדרמה לפיתרון מהיר ויעיל.

אגב, אני תוהה אם כל העסק לא מצטמצם למשפט הזה
You ask a lot of women to describe an ideal man and they'll decribe another woman....
(תרגום: "נשים רבות, כשהן מתבקשות לתאר את הגבר האידיאלי יוצא שהן מתארות אשה")

כשפתחתי את הדף הזה כבר באתי עם תחושת הבטן הדי ברורה שמרבית התלונות שלנו עולות כשהגבר שוב נכשל בתפקיד החברה הטובה שלנו.

הדף הוא לא באמת רק לקיטור, אלא לנסות לראות הישנות מקרים של תלונות רווחות גם אצל נשים אחרות, ולנסות להשתחרר מדפוס מסויים שאנו נופלות אליו בתוך הלבדיות הזוגית ושוכחות את נקודת המבט הרחבה יותר של האחווה הנשית.

אהבתי את ההרצאות האמריקאיות. מאוד מצחיק, קולח ומאיר עיניים.
אבל הוא מתעלם מהנחות יסוד שנשברות בתקופתנו, הנחת היסוד הבסיסית שלו היא שנשים אחראיות על הבית והילדים ולכן כל ההנעה שלו סובבת סביב איך לרתום את הבנזוג לעשות נקודתית, בזמן שאנחנו רוצות כבר חלוקה באחריות ולא רק בתפעול.

יש עוד כמה הנחות יסוד מקובעות מאוד. מצד שני בדרך למהפכה שעוד תבוא (שני דורות אולי?) יש שם כמה דברים שניתן ליישם וכמה להבין.

למה לחרב את הדף? מה כואב לכם, שכמה נשים מקטרות? זה עד כדי כך בלתי נסבל שצריך מייד להרצות, להטיף ולשלוח אותן ללמוד משהו?

מסוגל להקשיב ולהפנים רק משפט אחד בכל פעם. אל תטרחי להרחיב !

אבלמה שנורא זה שאת הופכת לזו הטרחנית, החופרת, הלא רלוונטית מאחר ואת כן יודעת לנהל שיחות מורכבות יותר ממשפט אחד וזה נכון לכל דיאלוג עם גבר לא רקעם הבנזוג

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יונת ,
מצאתי שתי דקות לראות שתי דקות מההרצאה האמריקאית. כבר אחד המשפטים הראשונים שלו מאיר עיניים: You ask a lot of women to describe an ideal man and they'll decribe another woman....
ומשפט נוסף: We're men, God made us the way we are for a reason

חומר למחשבה לכולנו. (לא שאני לא מזדהה עם אחיותיי כאן למעלה).

ה"מי" שיש פה היא לא אני.
לי יש בעל מושלם.

גדול, יונת
פשוט מערכון ענק.
תודה

ואם כבר, גירסה אמריקאית (חלק דומה, חלק שונה) משעשעת לא פחות:
חלק ראשון
חלק שני

ואני ממליצה להנות מקושניר בהצגה המעולה להציל את איש המערות ויפה שעה אחת קודם.

"במקרה" נתקלתי בכותרת הדף הזה וכדי להעלות קצת את עמודת האש (הרצון,יוזמה,יצירתיות) הנשית
מצרפת מאמר שכתבתי הלילה בנושא עצמאות
באהבה לכל הנשים-האימהות, החברות, השכנות,הדודות,נשות הקריירה, באשר הנכן
ובכלל
http://shinuytodaati.co.il/%d7%9b%d7%9c ... %95%d7%aa/

זה לא שאין לי מה להוסיף, יש לי רשימה!
אבל אני תוהה, למה תמיד איני שבעת רצון..
זה קשור אליי או אליו?
מתי זה יגמר?
האם זה אי פעם יגמר?
איך זה משפיע על מי שהוא ועל מה הוא עושה?
איך זה משפיע על הזוגיות שלנו
איך זה משפיע על הבנים שלי?
ובכלל, למה אני רוצה ורוצה ולא רואה את מה שיש ולומדת לחיות עם זה
נראה יותר פשוט להיות הוא, מרוצה ולא רוצה

מסוגל להקשיב ולהפנים רק משפט אחד בכל פעם. אל תטרחי להרחיב !

ואללה

הוא גומר מהר מידי

הוא גומר לאט מדי
צרות של אחת....
אולי תחליפו?

הוא גומר לאט מדי. אני כבר גמרתי, את רשימת הקניות למחר, רשימת המשימות לשבוע הקרוב ואת תוכנית החומש, והוא עדיין בשלו.

הוא גומר מהר מידי
(תודה על הדף)

אחד בשם מארק גונגר Mark? Gungor
ההופעה המלאה בשני חלקים
http://www.youtube.com/watch?v=uhB0IM0P ... re=related
http://www.youtube.com/watch?v=WY24RS7Qfa0

תודה לך חברה יקרה שפתחת את הדף.

אוהב סרטים אינפנטיליים ובעיקר - אלימים (איש עדין נפש בחיים האמיתיים)

וגרוע מזה - לא אוהב סרטים מעניינים (דרמות איכותיות)

וואו, פתאום אני מבינה כמה תכונות גבריות יש לי...

שלא מבין שזה מעליב שהוא ״מקשיב״ לי תוך כדי בדיקת המייל. תסתכל אלי, ותעזוב את המכונה בבקשה.

צריך לבקש לפחות פעמיים כל דבר.
גם אם פח האשפה עומד בפתח הדלת ממש, כלומר מכשול אמיתי(לא ליד הדלת) אכשהו זה נשאר שם .
גליל הנייר טואלט שאף פעם לא מוחלף כשנגמר, הגליל החדש יושב על השיש ליד, לפעמים ימים.....
גרביים וכביסה מלוכלכת על הרצפה ליד הצד שלו במיטה...ערימה....
ממוקדים רק בדבר אחד...כבר אמרו...אבל זה כל כך נכון, אם מעיזים לבקש עוד דבר כשהוא עושה משהו, אז הטענה היא אבל עכשיו אני עושה X את רוצה שאני אעזוב את זה עכשיו ואעשה Y ??
תארו לכם שהיינו עושות רק דבר אחד כל פעם ??:) שום דבר לא היה נעשה....
בקיצור זה רק קצה הקרחון......
ויש קטעים מצוינים ביוטוב...אחד בשם מארק גונגר Mark Gungor שעשה מזה מעין מופע סטאנאפ...חייבות לראות.... מצרפת קישור אחד, משם תחפשו עוד דברים שלו...מצחיק בטירוף !!!!
http://www.youtube.com/watch?v=AQ9L9YBJkk8
יום טוב לכולן !!

חוסר רגישות

חיבה מוגזמת ומעצבנת לגאדג'טים

אטימות לכל מה שדורש אחריות סביבך. גם כגבר רגיש אפילו הרגיש ביותר בחדר ככל הנראה תצא הכי פחות רגיש מהאישה הכי פחות רגישה בחדר מקרב הנשים. אתה תדבר והיא תמזוג, תרים תנקה וביד שלישית גם תשלח יד ללפות את הילד רגע לפני שהוא מתאבד. ואתה? תמשיך לדבר.

תכליתיות יתר

כבוד ודאגה לכבוד וגאווה ויהירות וכבוד, כן שלשו פעמים כבוד - עכשיו זה מתובלן לפעמים בדור הצעיר תחת מיליון מסכות אבל זה שם ובגדול וזה נמצא שם גם אצלה הוא שלא צריך רכב גדול בשביל להוכיח את זה. זה שם בדברים אחרים.

טמטום אל מול יופי נשי. עכשיו הערב, אל המכולת נכנסה לוליטה קטנה, "אוי אפשר לרשום אצלכם?" "אוי שכחתי מה רציתי לקנות..." צחקוק, קטנטנה מתוקתית כזו עם פאן ומיליון גוונים ואיפור מוקפד, מתוקה אמיתית כזו שעושה חשק להתבונן בה לרגע ו..להמשיך. אבל הוא "כן, בטח! " טופח הבבון על חזהו, מסמיק ומבולבל ומתנדב לנטוש את כל הלקוחות כולם על מנת לענות לכל שאלה מצחקקת. רגע לפני הוא לא הסכים לתת בהקפה לשכן שלו.

הפערת קשב מובנית

זלזול ביכולות וכישורים נשיים

זלזול

אני יותר גבוה/ חזק/ חכם /אימפוטנט - כמוטו. וואלה. אולי תפתח איזו סתימה בבית רק שבאמת נדע שאתה כל יכול, בשביל הקטע.

ושלא נדבר על הפלא שמצליחים שני אנשים לצלוח דייטים ולהתמזג לכדי זוג ולגור יחד ולהינשא ושאר צרות. בחיי, אני עוד בשלב הדייטים1 כמה שהם לא חכמים היצורים האלה. לפעמים נדמה לי שכל המשיכה הזו היא סוג של מכת גורל כי אני אוטומטית מורידה את לבל ההתנהלות שלי, הפרשנות הדיבור, ההבנה וההכלה בכמה רמות כשיש גבר בסביבה. הוא הרי לא יבין רמז, וגם לא מסר מעודן, הוא גם לא יבין אותי לרוב כמעט בכלל, והוא הרי לא יגיד את הדבר הנכון ברגע הנכון, הוא יעשה בדר"כ בדיוק להיפך. ובדר"כ אני אעלב. מאוד. ובדר"כ הוא יזלזל בזה. או לא ידע להתנהל מול זה. זה לא גבר, צריך אייפון בשביל לזהות את הקוד שהוא מדבר בו. ואנחנו עוד רוצות אותם. כן אני עצבנית. מותר לי. לפחות פה, איפה שלא יגידו לי "אה את בטח במחזור" או "נגעתי בנקודה רגישה?" לא כל דבר הוא נקודה רגישה או הורמונים, בדר"כ זה פשוט אתה.

משאיר לי מטבח מבולגן בבוקר, אחרי שהיה ער וקורא ספר לילה שלם.
וכמובן, התלונה הנצחית והבלתי ניתנת לשינוי: הבנאדם חיית לילה ואני חיית בוקר. חוסר התאמה משווע.

ובשורה התחתונה של האישיו הזה: אפס יכולת לחלוקת קשב ו/או ביצוע של יותר מפעולה אחת בו זמנית. מדהים, לא?
מזדהה לחלוטין גם אהובי היקר סובל מאותה תכונה (כה מחרפנת) בדיוק (כלומר הוא דוקא לא סובל, זו אני שסובלת...)

עומד ומרצה לי שעה על איזה פאק שלי, שהוא עצמו אלוף האלופים באותו פאק עצמו.
גם עם זה אני מזדהה, אבל אני חושבת שגם אני עושה את זה לפעמים... (זה נראה לי דפוס הרבה יותר נפוץ במערכות יחסים).

רעיון מצוין לדף@}

וואו!
כן!
מקבץ ראשוני:
הבנאדם מסוגל לעמוד ולבהות בי בזמן שאני מרימה סיר כבד בטירוף תוך כדי ליהטוט של הכנת ארוחת בזק, מזיגת קפה, שיחה של איך היה לך היום בעבודה, התייחסות לפניות של הילדים וכמה שיחות טלפון מזדמנות.
והוא בינתיים? נשען על משקוף הדלת במטבח ומהנהן.
ובשורה התחתונה של האישיו הזה: אפס יכולת לחלוקת קשב ו/או ביצוע של יותר מפעולה אחת בו זמנית. מדהים, לא?
עוד אחד? "טול קורה מבין עינייך": עומד ומרצה לי שעה על איזה פאק שלי, שהוא עצמו אלוף האלופים באותו פאק עצמו.
מעצבןןןןן!
עוד בהמשך.
עייפה מידי מכדי לכעוס כרגע.
אנסה לזכור אונליין בפעם הבאה...
תודה על פתיחת הדף!
מרגיש לי כמו מקום טוב לשחרור קיטור וגם אולי להתנחם בצרת רבות.

טוב, אני אתחיל עם הבעיה הסטנדרטית... התקשורת.
על הפנים בכל כך הרבה מובנים וצורות שרק לחשוב על זה עושה לי כאב ראש וכאב לב.

שימו לב, הדף הזה עלול, בעזרתכם, להפוך אינפנטילי, קורבני, בכייני, מצחיק ומבכיה ובעיקר אידיוטי. כל זה, אם יגיע, הוא לגיטימי ובסדר גמור, כי זה דף לא פוליטיקל קורקטי, לא שווה זכויות ולא חכם במיוחד, בהגדרה ראשונית לפחות.
למרות זאת ובשל זאת, אנא גשו במידת החמלה, וזכרו כי זהו דף תמיכה
תמיכה למי? לנו.
למה ואיך?
ובכן, היום במהלך מנוחת הצהריים, עלו בי הרהורים כאלה:
אם כולנו, הנשים, נעשה רשימה חסרת מעצורים ואנונימית (ואמיתית, לא חירטוטים), של דברים שמכעיסים אותנו אצל גברים כבני זוג (מכל סוג לאו דווקא רומנטי) בהווה בעבר או בעתיד, אנו עשויות לגלות הרבה הצלבות אצל נשים אחרות, ולהגיע אולי להבנה המשחררת שזה לא אישי. שזה קטע של נשים גברים. ולא שלנו מול הגבר שאיתו אנחנו מנהלות מארג יחסים כזה או אחר.
אולי זה רעיון מטומטם, ואולי לא. חיי הדף יגידו.
רק שנראה לי לא סביר לחוות רוגז ותיסכול וחוסר סיפוק בחדרינו הפרטיים, כשבעצם ב"סעיפי אישום" רבים זה בכלל לא הגבר הפרטי, אלא מערכת ציפיות לא מכוונת כהלכה בין נשים לגברים.

מוקדש באהבה לחברתי י'.