וואו, כמה זמן לא באתי לבקר!
מה נשמע ב'באופן'?
אני רוצה להציע דף חשוב, שלא מצאתי מקביל לו כאן, ואם כן אז תקנו אותי.
אני רוצה להציע את דף עזרה לקהילה

_{ערכתי כאן קישור שבור של דף שכבר לא קיים.}
@}

לפני כמה חודשים דיברתי איתך, בנוגע לדף שפתחת - אבל רציתי לידה טבעית. אמרתי לך שאז היה לי מחסור בידע, וחוסר תמיכה. שהיום אני יודעת, והיום יש את האתר הזה, אז אולי כן הייתי יכולה ללדת טבעי. נשארתי המון זמן עם השיחה שלנו, ועכשיו אני חושבת, שבכל מקרה - לא הייתי יולדת טבעי. אני לא יודעת להסביר למה.

היום אני לא יכולה לסבול שום כאב (אז היה לי כח סבל עצום, כמו שאמרתי לך אז בשיחה - עברתי טיפולים ולידות כואבים מאד מאד). אולי זו עוד סיבה שאני לא יכולה לראות את עצמי היום עוברת לידה ללא משככי כאב

אז היה לי חשוב ללדת טבעי, והרגשתי החמצה גדולה. היום זה נראה לי פחות חשוב. אולי כי אני כבר חיה חיים שלמים עם הילדים. הלידה, היום, נראית לי פסיק קטן לעומת כל מה שבא אחר כך...

רוצה להגיד לך תודה על השיחה ההיא. היא היתה לי משמעותית, עזרת לי להפסיק להרגיש החמצה.

טוב בטח ראיתם - אז אני דולה באופן רשמי, כולל סטאז' וחצי שנה תרומה לקהילה ואשמח לקבל פניות של נשים המעוניינות בליווי אוהב, מכיל ומקבל, כולל עיסויים, פינוקים ודיבורים לרוב - הכנה מעמיקה לפני הלידה וליווי בלידה וקצת אחרי.

השאלה היותר גדולה היא איך מצילים קומקומים שמתחילים עם חלודה - הרי לא נשמן אותם ומצד שני טעם של חלודה במים זה גם לא להיט...

עמנואל - את המחבתות צריך לשמן ולחמם ואז לשטוף ושוב. בדרך כלל זה מספיק, ואם נוצרת חלודה - לא נורא זה דווקא בריא - קצת משפשפים עם צמר פלדה - אני משפשפת סתם עם סקוטצ' רגיל.
בהצלחה

שאלה:
איך מטפלים במחבתות מברזל, מהצד של הנקיון והתחזוקה השוטפת? חייבים לשמן אותן?

אני מעדיף לא לצלם אלא להלוות לתקופה (אבל תהיי חייבת להחזיר לי!)
רוצה?

נכנסתי עכשיו לדף שלך "אבל רציתי לידה טבעית" וראיתי את מספרי הטלפון שלך, אז אני אנסה להתקשר.
באותה הזדמנות גם אשמח לענות לך על השאלות בדף. (אני תמיד מעדיפה לדבר מאשר לכתוב)

שלום לך
קראתי שסיימת קורס דולות ואני בדיוק מתלבטת אם ואיפה לעשות קורס כזה.
אשמך מאוד לדבר איתך. אם זה מתאים לך כתבי לי מס' טלפון במייל [email protected]
או דרך אחרת שמתאימה לך ליצירת קשר.
תודה רבה
בילבי.

מכיוון שאני מקבלת הרבה פניות לאחרונה לגבי השסתומים של המשאבה הידנית של אוונט - אני רוצה לשתף אותכם איפה בסוף מצאתי אותם (לא זוכרת איפה כתבתי על זה - אחרת הייתי מוספיה שלם). בכל אופן - הכי פשוט בעולם - התקשרתי לחברת אוונט עצמה (144) וביקשתי שישלחו לי - כמובן בעלות חוצפנית, אבל מה לעשות, והם הגיעו אלי ולמשאבה שלום. בהצלחה

אה אני כבר יכולה להוסיף דברים איזה כיף!
לי -
לא אני לא ואורין בת שנתיים וחצי אבל שאלתך מעניינת אותי, אפשר לשאול מאיפה היא הגיעה?

תגידי את במקרה ריברסרית?
ואורין בת 4 ?

אם ורד לא תיקח את חוברות הבורדה - את מוזמנת להיות הבאה בתור.
יש לי חוברות בורדה משנת 95

הקניה הראשונה כבר היתה. אנחנו באזור השפלה. אפשר להעביר רק מזומן

וסיפורי אורין או בכינויה זאזו:

• בזמן הנקה זאזו תמיד מנצלת את מוכנותי להשגת תשומת לב מרוכזת שמתבטאת בעזיבת השד לאחר שניות ספורות של יניקה (קצת מבעס כי זה בדיוק השלב בו בשד מאמין שבאו להשתמש בו ומשפריץ כמו מטורף), ותוך כדי שאני מנסה נואשות לעצור את השטף היא שולחת לי חיוך מצפה. כשאני משיבה בחיוך אמיתי היא צוחקת צחוק קטן ומבסוט ובתנועת ראש עגולה חוזרת לתפוס את הפטמה.

• אחרי כמה שניות שוב ושוב. עד שאני מצחיקה אותה ממש ומדגדגת ומשחקת ומתעמלת ורק אז היא מבקשת לינק ממש. לא מוותרת על האינטראקציה המוקדמת.

יש ברשותי אוסף רחב של מילים מעניינות ביותר של מיולינקה או בכינויה - פוצקינדו. ולכן אני פותחת ברישום הגיגיה:

בבית הכנסת האנשים מתפלפלים
למורגן יש משרוקים (שרקנים)
מנקים עם מטאטא ויעל
מכונת טריפה כתפירה
עצקו אותי יתושים
תקני לי משתקים (ממתקים - גאוני)

בעצם אני לא מוצאת את סיפור הלידה הראשון שלי באתר, אז אולי כדאי שאוסיף אותו גם...

טוב, מצאתי אותו באתר מבטן ומלידה
אבל הוא קצת מסורבל, אז אני כותבת אותו כאן שוב: יש לי כנפיים

(ואחרון להיום) הכנתי טופו בעצמי!!!
מתכון מגאמנון. מי שרוצה חומר מגבן יכול לפנות אלי.
מהשאריות של הפולים הכנתי את הלחם הכי טעים שהכנתי אי פעם בלי שמן - רק מעט מלח סוכר, קמח וקצת מים.

מה שמביא אותי לסיפור הלידה שלי שעוד לא כתבתי, ואולי זה הזמן. בכל אופן אתחיל (כמה טוב להיות בבית ולהיות בעלת די זמן ומחשב אישי כדי לעשות זאת...)

(העברתי לדף נפרד)בית חולים לניאדו הדג מסריח מהראש ונהדר בשאר הגוף סיפור לידה

אז עכשיו אני בבית.
יש לי נטיה לא להיות בבית. לבקר חברים, משפחה ואחרים.
אחר כך אני שואלת את עצמי איך זה לכולם יש בית כל כך נקי ומסודר ורק אצלי מהפיכה. אולי בגלל שאני אף פעם לא שם כדי לסדר?!...
רק משתמשת בו ללינה למרות שהוא בעיר והכל.
ושאני לא עובדת...
אז היום הייתי אצל חברה שלי שילדה ולא הספקתי לדבר איתה את כל מה שרציתי והבנות התעייפו והיו צריכות לישון. שאלתי אותה אם נוכל להשאר לישון ונמשיך אחר הצהריים כי לנסוע הביתה זה תמיד האופציה האחרונה שלי כאמור. גם בגלל שאני גרה במקום בו למצוא חנייה במשך היום זה לא פשוט בכלל ובטח לא כשצריך להסחב אחר כך עם שתי בנות ישנות - אחת על כל כתף.
אבל זה הכל תירוצים. אני פשוט חושבת שאמצא הרבה יותר דברים מעניינים במקומות אחרים, בבתים אחרים. לא קולטת שבבית יש לי כמעט כל מה שאני צריכה והמון דברים לעשות, ורובם נעימים...
אני לא מגיעה לתפירה/סריגה/ציור/פיסול/כדרות אובניים/השחלת חרוזים/עיטורי זכוכית/בריכות עם הבנות/פאזל/משחקים/קריאה רבה וכו', פשוט משום שאינני שם כדי לגשת אליהם. הספרים הולכים איתי ולעיתים עוד משהו אבל מי יכול להגיע אליהם בבתים של אנשים אחרים...
אחרי ששאלתי אם אפשר ונעניתי בשלילה מרומזת מתוך הסבר מנומק והגיוני למה לא, ניסיתי למצוא פתרונות בכל זאת, תוך שיתוף חברתי בהגיגי. כאן היא כבר לא ידעה מה לומר, ויכולתי לצפות זאת מראש אם רק הייתי חושבת קצת. זה שהיא אמרה לי את הלא המרומז כבר היווה מאמץ בשבילה, אבל אני נכנסתי ברגל דורסנית לדלת הכמעט סגורה וניסיתי למצוא תחליף בציפייה להקמת צוות חשיבה משותף לי ולה. היא אמרה לי לעשות מה שאני רוצה, ואז קלטתי את החוצפה שלי. איזו איומה אני שהייתי צריכה להעמיד אותה במצב כל כך לא נעים...
סיימתי להניק בכוונה ללכת, אבל לא רציתי לתת לה את הרושם שנפגעתי, מה גם שלאמיתו של דבר לא נפגעתי כלל, היא צדקה מאוד בנימוקיה, אבל אני יודעת שעוד נצטרך לדבר על זה כי גרמתי לה לעמוד מולי במצב לא נעים וזה לא יעבור לה ברגל.
אז הנקתי כאמור ופתאום נפל לי האסימון -"מה את עושה כאן? אין לך בית? מה את מסתובבת כמו קוקיה כל היום בין בתים זרים, מחפשת את החום של משפחות אחרות כשיש לך מספיק מזה בבית אם רק תואילי בטובך להקדיש זמן אליו ואל ילדותיך ובעלך..." והרגשתי טפשה. אציתי ללכת פתאום אבל לא רציתי שתיעלב, לכן הלכתי לתת לה חיבוק גדול ולהתנצל, אבל התביישתי להתנצל, אבל אעשה זאת דרך הטלפון מאוחר יותר, כך זה קצת יותר קל.
בכל אופן דיברתי איתה בקלילות על זה שבאמת, מה אין לי בית? וכו' כדי לשבור את הקרח, וזה עבד חלקית אני חושבת, אבל היא עוד חייבת לי סיפור לידה.

הי
במקרה (או שלא..) הגעתי לדף הזה
התיאור שלך לגבי חיפשי הבית וכו
כאילו נכתבו עלינו...

אשמח לדבר (לתמוך ולהיתמך...)
ואולי אפילו למצוא בית (מי יודע..)
גם אנחנו מתעניינים ברוגלית וכו
וגם צריכים להשאר קרובים לת"א...

בכל מקרה - מגיע לכם מזלטוב ללידה!!
וכשתתפני ויתחשק לך - אשמח מאד אם תתקשרי

הדס 0523 666556 תודה

היי אופי,
ראיתי בדף של "תכנון הריון באופן טבעי" (אם אני לא טועה) שאת מעונינת להשתתף בסדנא בנושא. אני מקיימת קורסים שנקראים "היכרות עם הפוריות" בנושא ואשמח לספר לך עליהם. כרגע מתארגנות שתי קבוצות, אחת בחדרה והשניה בת"א - לזמן הקרוב.
אם מעניין אותך את יכולה לצור אתי קשר, בטלפון או במייל: [email protected] טלפונים: 04:6330728 ו: 052:3836824

כל טוב,
רונה בראון

מזל טוב|בלונים|

טוב אז אני כבר _כמעט) בלי בטן. סיפור בהמשך. ילדנו ביום ראשון בלניאדו

היינו והיה מקסים. אם היית בטח ראית אותי - אני הייתי האשה עם הבטן...(או הבטן עם האשה)

נדמה לי שעד 16.00 לפחות...
ב 9 בבוקר מתחילים להתמקם שם והאחרונים מתקפלים בסביבות 1700
ככה אמרו לי ה"מקומיים"
תבואו?

אה... שוק האומנים של אחד לחודש נכון?
עד מתי הוא פתוח את יודעת?

ותודה.

שוק הפרחים נחמד, הרבה פרחים יפים ישירות מהמגדלים (זול יותר) ,
אבל מה שממש שימח אותנו היה הרכב של מוסיקה נחמד שניגן שם, ויותר מזה - שתילים , במיוחד מוכר מסויים שהיו לו ממש מחירים מפתיעים.
חזרנו עם רימון ננסי, סטיוויה,ועוד כמה שווים. בכלל, האווירה היתה נחמדה, מלאן אנשים באווירת יום שישי רגועה , תנוקות וכלבים (אחחחח....תל אביב)
ולמרות כל זאת - מחר חשבנו לנסוע לשיקשוק בפרדס חנה...כן, שוב הכפר נושף בעורפנו ואנחנו נקרעים בין לבין... הבנתי שאתם מחפשים מקום אחר, שיהיה בהצלחה.

אה, לא מומלץ בבית ממש - לנו יש מרפסת ענקית אז בפינה המרוחקת הצבנו פח פלסטיק שחור גדול ואליו אנחנו שופכים בכל יום את כל הפסולת האורגנית. מדי פעם קצת נוזלים או ענפים ונסורת - תלוי מה מרגיש נכון יותר שצריך - יובש או לחות. זהו מכסים ובסוף זה קורה - אני לא יודעת כמה זמן זה לוקח אבל אחרי תקופה של רקב והתפרקות זה הופך חזרה לאדמה מדהימה.
את יכולה להציב מיכל כזה בפינת הגינה כי צריך איזו סגירות לשם פירוק טוב, למרות שיש גם צורך באוויר (החומרים היבשים דואגים לזה).

שוק הפרחים שווה? דברים יפים? זולים? רק שמעתי על זה, או יותר נכון קראתי בשלטי החוצות.

היי ירוקה ,
הגעתי לכאן בעקבות מה שכתבת בדף על הריגת ילדים ...
אכן, איפה השלווה ?

יש לנו קומפוסט תוסס במרפסת בלב ת"א אחרי שכבר הוצאנו "נגלה" אחת ריחנית ומדהימה לשימוש הצמחים שלנו
אה? איזה יופי. הייתי מאוד שמחה לשמוע על זה...איך?
אנחנו בקומה ראשונה, ואני משליה לאיזו פינה בגינה של הביניין המשותף את הזבל האורגני, כדי לחסוך שריפה...
אבל הייתי מאוד שמחה להכין קומפוסט לעציצים שלנו שמתרבים מיום ליום (מכירה את שוק הפרחים בגן מאיר?)
אפשר ממש בבית, לא יסריח נורא?

משפחה טובה מחפשת בית. מי יכול לעזור?

יש לנו מן הסתם שאיפות לבית כמה שיותר אקולוגי, וגינה אורגנית. כמה תרנגולות בחצר, אולי אפילו עז אחת. שכנים עם ילדים (אנחנו עומדים במניין על 2.5 + אחת בדרך בע"ה. אנחנו חילוניים, אבל מאמינים. חברותיים והתנדבותיים ומגדלים את ביתנו על חלב עיזים וסויה, ללא אנטיביוטיקה. ממעטים בבשר ועוף ואוהבים לשמוח. יש לנו קומפוסט תוסס במרפסת בלב ת"א אחרי שכבר הוצאנו "נגלה" אחת ריחנית ומדהימה לשימוש הצמחים שלנו, וזהו...|אפרוח||אפרוח|...


אנחנו רוצים בית שיהיה כמה שיותר פתוח לנוף, בלי חפירות מיותרות בקרקע (רצוי עם עצים באמצע הסלון...)
השיקול היחיד המגביל אותנו לגבי איזור מגורים הוא קרבה
של נגיד 45 דקות נסיעה או רכבת למרכז, כי איציק בעלי
עובד בת"א, כך שזה לא ממש משנה דרום או צפון - אנחנו
אוהבים את שניהם.

התעניינו ברוגלית, אנחנו עוד חושבים על זה אבל כנראה שזה לא יהיה זה כי הבית הכי קטן שם
יעלה לנו 170000 דולר הוצאות ידועות מראש, וזה ממש המון יחסית למה שאנחנו
יכולים הרשות לעצמנו. יש שם יותר מדי חובות שהתושבים
אמורים לכסות עוד לפני שמתחילים לבנות משהו, זה נורא כי
מאוד התלהבנו מהקונספט.

בפרדס חנה ראינו בתים עם אדמה ופוטנציאל, אבל הכביש שם הוא לעיתים סכנה ממש (איפה שהיינו בכל אופן). במבועים יש בתים מקסימים, אבל יקח לאיציק לפחות שעה וחצי להגיע משם לעבודה, קיבוץ יכול לבוא בחשבון, אבל לא בשכירות של קופסת גפרורים.

אם יש למישהו כאן רעיון אשמח לשמוע הצעות.

היי בת ההרים. מצטערת על החתירה תחתיך... בלי כוונות רווח

כתבתי לך הודעה בדף של מירי ר אבל כאן זה יותר מתאים...
לפני 4 שבועות ילדתי עם המיילדת עליה מדברת מירי. היינו מבסוטים עד השמיים(לידה שלישית.שנייה בבית).אני מברכת על ההחלטה לבחור בה(היתה התלבטות). אם תרצי יותר פרטים...יש אי מייל בדף הבית שלי.

באמת לרגע התבלבלתי. מה,פתחו לי דף נבירה עצמית ולא ידעתי??? (-;
ברוכה הבאה

נא להחליף שם לדף

בעקבות בקשות מהקהל הולחף שמי לאופי ירוקה. עקב כך ובהתאם לזאת אני צריכה החלפה של שם דף הבית האישי שלי לאופי ירוקה.
בתודה מראש

דפים בהם השתתפתי (גם תחת השם אופי)
רגרסיה בגמילה מהרטבת לילה
גמילה לעומת בלי חיתולים
התלבטות ללידת בית
לבחור את הגן שלהם
לידה ללא מיילדת
פרחים לגברת האריס הנעלמת
צמחי מרפא של סבתא
ילדים גדולים במיטה משפחתית
כבר לא עניין גדול להרוג ילדים
מין במיטה המשפחתית

---

כמו כן רשמתי לפני את הצורך להכנס לקריאה מעמיקה בדף של טרה רוסה
להכנס לקישורים בדף של משה פלאם

הכנת גבינה
תכנון הריון באופן טבעי
מדור בית ויישוב
אינטימיות במיטה משפחתית

מאבקי שליטה עם פעוטה
כבד את ילדיך
בלוג אמא בלמידה מתמדת
חינוך בלי גבולות
מה עושים עם הרטבה
גדר ההפרדה

---

ועכשיו אני מציעה דף חדש בשם גבולות העירום מול הילדים

---

יש לי כנפיים
בית חולים לניאדו הדג מסריח מהראש ונהדר בשאר הגוף סיפור לידה

הי אופי, ברוכה הבאה @}

שלום לכולם. שידרגתי לי את השם עקב דרישות המערכת, וזהו דף בית אישי (האישי)שלי.

האי-מייל שלי הינו [email protected] ואתם יותר ממוזמנים...@}
054-5422131
פרטים נוספים בהמשך...
[<-stats.pl?table=TITLE&format=list&filtera=$title&time=7&sort=-T]