שלום לך.
מאוד מבינה אותך. מאוד.
גם אני עו"ד, ומאוד לא (כשעבדתי)
באופן טבעי.
עבדתי בסניגוריה, בתחום הפלילי.
עבודה מאתגרת, נפלאה, רוויית אדרנלין יום יומי. בדיוק אני. דרמה.
אבל... שעות נוראיות, עד 9 בערב פחות או יותר מידי יום, נסיעות מרובות, לחץ רב.
וגם.. לא כל כך אהבתי לעבוד עם עבריינים.
אני חושבת שמצד אחד זה יותר קל מאשר לקוחות נורמטיביים, כי הם פחות נו... מתווכחים.
את יכולה לעבוד בראש יותר שקט.
לקוחות נורמטיביים מאוד מתווכחים וחושבים תמיד שהם יודעים יותר טוב, מתבטאים יותר טוב וכ"ו.
אבל.. משהו נסדק בעבודה לאורך ימים עם אנשי שוליים.
כאילו הלב מתקהה, נחלש.
ההפרדה בין טוב ורע קצת מתערערת.
האדם הוא גם נוף עבודתו, לפחות אחרי זמן מה.
כשילדתי, הפסקתי לעבוד.
אני כבר שנתיים בבית, עכשיו עם שני ילדים מופלאים.
אני רוצה לחזור, אבל למשהו טוב וחדש.
מתלבטת, בדיוק כמוך.
יודעת מחברים וקולגות שהמון נשברים כשמגיעים הילדים.
יש לי אפילו חבר טוב, עו"ד מסחרי בחסד, שעשה המון כסף, ופשוט יום אחד החליט שהוא עוזב, ועזב.
הוא מרוייח הרבה פחות, אבל יש לו חיים.
נקודת השבירה הגיעה כשהייתה לו מסיבת בת מצווה ללכת אליה בשעה 7 בערב, והבוס שלו צעק עליו -
הכיצד הוא עוזב בשעה כה מוקדמת את המשרד? (6 וחצי).
זה לא היי טק.
המשכורת לא שווה לרוב את השעות.
(גם בהיטק לא, אבל יש איזושהי סוכריה להמתיק את המרירות).
בכל אופן, מאחלת לי ולך שנמצא את דרכנו המקצועית!
שלום לך.
מאוד מבינה אותך. מאוד.
גם אני עו"ד, ומאוד לא (כשעבדתי) [po]באופן טבעי[/po].
עבדתי בסניגוריה, בתחום הפלילי.
עבודה מאתגרת, נפלאה, רוויית אדרנלין יום יומי. בדיוק אני. דרמה.
אבל... שעות נוראיות, עד 9 בערב פחות או יותר מידי יום, נסיעות מרובות, לחץ רב.
וגם.. לא כל כך אהבתי לעבוד עם עבריינים.
אני חושבת שמצד אחד זה יותר קל מאשר לקוחות נורמטיביים, כי הם פחות נו... מתווכחים.
את יכולה לעבוד בראש יותר שקט.
לקוחות נורמטיביים מאוד מתווכחים וחושבים תמיד שהם יודעים יותר טוב, מתבטאים יותר טוב וכ"ו.
אבל.. משהו נסדק בעבודה לאורך ימים עם אנשי שוליים.
כאילו הלב מתקהה, נחלש.
ההפרדה בין טוב ורע קצת מתערערת.
האדם הוא גם נוף עבודתו, לפחות אחרי זמן מה.
כשילדתי, הפסקתי לעבוד.
אני כבר שנתיים בבית, עכשיו עם שני ילדים מופלאים.
אני רוצה לחזור, אבל למשהו טוב וחדש.
מתלבטת, בדיוק כמוך.
יודעת מחברים וקולגות שהמון נשברים כשמגיעים הילדים.
יש לי אפילו חבר טוב, עו"ד מסחרי בחסד, שעשה המון כסף, ופשוט יום אחד החליט שהוא עוזב, ועזב.
הוא מרוייח הרבה פחות, אבל יש לו חיים.
נקודת השבירה הגיעה כשהייתה לו מסיבת בת מצווה ללכת אליה בשעה 7 בערב, והבוס שלו צעק עליו -
הכיצד הוא עוזב בשעה כה מוקדמת את המשרד? (6 וחצי).
זה לא היי טק.
המשכורת לא שווה לרוב את השעות.
(גם בהיטק לא, אבל יש איזושהי סוכריה להמתיק את המרירות).
בכל אופן, מאחלת לי ולך שנמצא את דרכנו המקצועית!