על ידי חיה_ראסטה* » 12 אפריל 2013, 16:51
בוקר טוב.
משתפת קצת, מבקשת קצת עזרה, או כיוון או יייעוץ או הכוונה. אולי אם אכתוב זאת זה יהיה יותר קל. בכל מקרה, זהו דף זמני, ימחק בקרוב, מבטיחה:)
אני בת 40, יש לי 2 ילדים גדולים ועכשיו בהריון.
רצינו דווקא, וזו לא הפתעה, אבל מאז שהילדים הפסיקו לינוק, ישנים בלילות, עצמאיים ומקסימים, חזרתי בשנים האחרונות לגיל ההתבגרות.
מעשנת 4-5 סיגריות ביום, 2 כוסות קפה הפוך, 2-3 ג'ויינטים של "לילה טוב" עם החברות, ריקודים והופעות. בקיצור איפה אני ואיפה הריון???
ועכשיו בשבועות האחרונים, עת הבדיקה יצאה חיובי, נפלה ההחלטה, ועמה המצב רוח, על גמילה טוטלית.
בהריונות הקודמים הייתי סופר בריאה ונקייה מכל עשן/קפאין/אלכוהול אבל נקודת הפתיחה שלי לא היתה כזו.
עשיתי עם בוא ההריון בדיקות דם, והכל אצלי תקין, אני אדם יחסית מאוזן ושומר על עצמו בריאותית, אמנם הכושר שלי מושג בריקוד אבל מזמן הגעתי למסקנה שלא משנה איך אני מעלה דופק (שעה עם פלייליסט ביו-טיוב) זה נותן תוצאות.
ומה עכשיו? עכשיו סמרטוט מדוכדך.
הכל הופסק בבת אחת הקפה בבוקר, העישון בערב, אין לי כוח לזוז או לרקוד, מקיאה נון-סטופ.
העובדה שאין לי כוח לרקוד קשורה לכך שאני לא נטענת באנרגיה. ואם אין לי אנרגיה איך ארקוד?
התרחקתי מהחברות כי קשה לי ריח העשן של הסיגריות או ריח העשן הירוק (ממש מחכה לעוד שנתיים שלוש). אגב זה תהליך נפוץ בחבורה, שאת יוצאת לחופשת לידה או הריון מלופ המעשנות.
אבל קשה לי. פיזית ורגשית, ויש לי חברות אמהות לא מהז'נאר, ואני שמה לב למעוברות סביבי מתוך ידיעה שנשב ונניק יחד בספסל ביישוב עוד כמה חודשים וזה נחמד
אבל יש ספינה ששטה לקרוז ועליה נמצא אורח חיי האחרון. נופפתי לשלום ונשארתי על החוף.
קצת מדוכדכת.
האם מישהי עברה תהליך דומה? למישהי יש עצה טובה איך לעבור את זה? אני גרה ביישוב קטן ומבודד, ויש פה מטפלות בעוצמת הרכות, שיאצו ואלי דיקור.
משהו מזה יכול להתאים?
ולפני שאתם צולבים אותי, להזכירכם, פה זה לא בית משפט, פה זה באופן, יש דרך להתנסח גם אם רוצים להגיד "פויה על המעשנים/שתיינים/חובבי האסקפיזם".
שבת שלום
בוקר טוב.
משתפת קצת, מבקשת קצת עזרה, או כיוון או יייעוץ או הכוונה. אולי אם אכתוב זאת זה יהיה יותר קל. בכל מקרה, זהו דף זמני, ימחק בקרוב, מבטיחה:)
אני בת 40, יש לי 2 ילדים גדולים ועכשיו בהריון.
רצינו דווקא, וזו לא הפתעה, אבל מאז שהילדים הפסיקו לינוק, ישנים בלילות, עצמאיים ומקסימים, חזרתי בשנים האחרונות לגיל ההתבגרות.
מעשנת 4-5 סיגריות ביום, 2 כוסות קפה הפוך, 2-3 ג'ויינטים של "לילה טוב" עם החברות, ריקודים והופעות. בקיצור איפה אני ואיפה הריון???
ועכשיו בשבועות האחרונים, עת הבדיקה יצאה חיובי, נפלה ההחלטה, ועמה המצב רוח, על גמילה טוטלית.
בהריונות הקודמים הייתי סופר בריאה ונקייה מכל עשן/קפאין/אלכוהול אבל נקודת הפתיחה שלי לא היתה כזו.
עשיתי עם בוא ההריון בדיקות דם, והכל אצלי תקין, אני אדם יחסית מאוזן ושומר על עצמו בריאותית, אמנם הכושר שלי מושג בריקוד אבל מזמן הגעתי למסקנה שלא משנה איך אני מעלה דופק (שעה עם פלייליסט ביו-טיוב) זה נותן תוצאות.
ומה עכשיו? עכשיו סמרטוט מדוכדך.
הכל הופסק בבת אחת הקפה בבוקר, העישון בערב, אין לי כוח לזוז או לרקוד, מקיאה נון-סטופ.
העובדה שאין לי כוח לרקוד קשורה לכך שאני לא נטענת באנרגיה. ואם אין לי אנרגיה איך ארקוד?
התרחקתי מהחברות כי קשה לי ריח העשן של הסיגריות או ריח העשן הירוק (ממש מחכה לעוד שנתיים שלוש). אגב זה תהליך נפוץ בחבורה, שאת יוצאת לחופשת לידה או הריון מלופ המעשנות.
אבל קשה לי. פיזית ורגשית, ויש לי חברות אמהות לא מהז'נאר, ואני שמה לב למעוברות סביבי מתוך ידיעה שנשב ונניק יחד בספסל ביישוב עוד כמה חודשים וזה נחמד
אבל יש ספינה ששטה לקרוז ועליה נמצא אורח חיי האחרון. נופפתי לשלום ונשארתי על החוף.
קצת מדוכדכת.
האם מישהי עברה תהליך דומה? למישהי יש עצה טובה איך לעבור את זה? אני גרה ביישוב קטן ומבודד, ויש פה מטפלות בעוצמת הרכות, שיאצו ואלי דיקור.
משהו מזה יכול להתאים?
ולפני שאתם צולבים אותי, להזכירכם, פה זה לא בית משפט, פה זה באופן, יש דרך להתנסח גם אם רוצים להגיד "פויה על המעשנים/שתיינים/חובבי האסקפיזם".
שבת שלום