מותר לשאול איפה המשפחה עכשיו?
האם חזרתם סופית לארץ?
האם האבא עדיין עובד שם?
רק כמה פרטי סיכום לסגור את התמונה של הבלוגים הנפלאים האלה
מותר?

שלום אורית
שמי יוסי אשמח לקבל ממך המלצה למדקר סיני . אני סובל כרונית כבר שנתיים מעודף שעווה ודלקות אוזניים.
תודה-050-7170434

היי מה שלומך?

אורית, אני שירה, זאת שנסעה איתך במיניבוס.
אני אשמח לקבל את מספר הטלפון שלך, כי הוא אבד לי. תומר חברה שלי והזמנתי אותה אליי.
רק שהיא לא התקשרה. אני לא באתר הזה, אבל אני בבאופן צעיר. (-:

פתאם ראיתי את השם שלך מופיע לו ככה בדף על יום העיון ובאתי להגיד שלום ולשאול בשלומך
גמני...

פתאם ראיתי את השם שלך מופיע לו ככה בדף על יום העיון ובאתי להגיד שלום ולשאול בשלומך

אורייייייתתת

זהו. נרגעתי

היי אור זאת אני פוצי מיגעגעת ואוהבת אותך תמיד
ניתראה ביום שני ביי!!

היי אורית זאת תאיר שץ (החברה של אור)
את יכולה לחתוב לי בדף שלי את האיימל של אור ואת הטלפון בבית שלכם בבקשה
(אני כותבת פה כי הדף של אור לא שמיש ממש)
אד מתי תישארו בארץ?

תאיר שץ

מעיין, תנסי את הדף התעברות בזמן הנקה
בהצלחה.

אורית אני רוצה לשלוח לך מייל מאוד מאוד חשוב
תוכלי בבקשה לכתוב לי את המייל שלך ?
או אם תעדפי אשאיר לך פה את שלי

שלום אורית
קראתי משהו שכתבת על כניסה להריון בזמן הנקה ע"י טיפול ברפואה סינית.
אני מניקה את בתי משהו כמו 6 פעמים ביום לא כולל הלילה... היא בת שנה.
לא רוצה להפסיק להניק אותה עד שהיא תאמר די. (או שאני ארצה כשאהיה בהריון שני, אין לי מושג איך זה להניק בהריון. אני חדשה בעסק. עם בת בכורה יחידה)
בקיצור-רוצה להכנס להריון בלי להפסיק להניק. עוד לא קבלתי שום מחזור ושום סימן למחזור. בלילה-קשה לי מאד להפסיק להניק אותה. יונקת קצת אבל נרגעת בלילה רק מזה בנתיים.
מה בדיוק עושים בטיפול הזה ברפואה הסינית?
בהתחלה קצת הפחיד אותי להתערב בדבר כזה כמו מחזור, אבל מעניין אותי לשמוע במה מדובר.

הי @}

שיהיה ביקור נעים ונעים...

_הי אורית
מה שלומך?
אני מתגעגעת לבלוג שלך..._
ומתגעגעת אלייך, אל קולך (הוירטואלי ובכלל) ... שלחתי מייל כבר מזמן ולא בטוחה שהגיע אז מנסה את הערוץ הזה. חושבת עלייך המון בימים האחרונים ומקווה שאתם בטוב. אם יצא לך, תשלחי אות חיים }@

הי אורית @}
מה שלומך?
אני מתגעגעת לבלוג שלך...

בקרוב (מאוד) אני נוסעת לאפריקה ואולי נגיע גם לטנזניה.
אני מקווה שאני לא דורכת על יבלות, אבל, את יודעת עד מתי את שם?
אשמח לשמוע ממך בכל מקרה, המייל שלי בדפבית...

סתם נכנסתי לבדוק, כאילו במקרה, אם יש לי הודעות כאן.
כמה מרגש לקרוא את כולכן.
אילה, תודה שהעתקת לכאן את ההודעת מ תחילת מעבר לאפריקה , הרי הדף הזה כבר איננו פעיל שנים, הרבה יותר משנה וחצי...
אבל ההודעה הזאת חדשה, וחשובה, לי.

בלוג עם סיסמה... מממ... לא יודעת.
התחלתי לכתוב כאן כי רוב חברותי השתתפו אז באתר הזה. מאז הרבה השתנה. רוב חברותי כבר אינן פעילות באתר, ומי שקרא והגיב אלה אנשים כמוכם, שמעולם לא פגשתי.
היה לי נעים לכתוב באתר של "באופן", כי הרגשתי שייכת מאוד לקהילה הזאת, ותחושת שייכות זה משהו שמאוד חסר לי כאן.
האמת היא שאין לי מושג איך עושים בלוגים במקומות אחרים, ואני עדיין לא בטוחה שאני רוצה. רוצה לכתוב, כן. לפעמים רצים לי בראש מילים ומשפטים שרוצים להיכתב, ואני מגרשת אותם. תנו לי לחשוב על זה.
ואם כן, איך אודיע לכם, קוראי הנאמנים, על המקום החדש?

העתקתי את זה מ"תחילת מעבר לאפריקה

פלוני אלמונית (31.12.2006 23:51):
שלום אורית,
התאריך האחרון בדף הזה כבר בן שנה וחצי, ואני בכלל לא יודע אם את עדיין "קופצת לבקר" פה באתר, אבל לא יכולתי שלא לכתוב לך כמה שורות.
בדף הזה נתקלתי במסגרת "בדיקת שטח" אל מול הצעת עבודה בניגריה.
לא יכולתי אלא לקרוא את כל הכתוב פה (כולל הביקור בארץ הקודש), פשוט לא יכולתי לעזוב...
אין לי משהו חכם להגיד, חושב שאת התובנות האמיתיות, אלה ש"צרבת" על עורך, מצויות כולן אצלך.
אבל אין לי ספק שאפריקה שלך היא הרבה מעבר לחוויה, מהסוג שמעטרות סיפורי מסע, נדמה לי שהיא אחד השיעורים המשמעותיים בחייך.

רציתי בעיקר להודות לך, על הפתיחות, הכנות והאופן בו העברת הדברים.

בכיתי איתך לא מעט (ע"ע מקלדות מעורפלות...)
וכל שאני רוצה הוא להודות לך ולשלוח לך חיבוק ענק.

הייתי רוצה לדעת שהכל בסדר, שמצאת את שאת מחפשת, שאת מאושרת, שהבנות מאושרות ושעשית שלום בליבך עם ה"לא אמא" שלך... ואולי אכנס לכאן בעתיד בכדי לבדוק...

לא מצאתי אצלך את שחיפשתי באופן מודע לפחות, אבל יצאתי נרגש... וזה שווה יותר מהכל...

אז שוב תודה.
שחר.

מצטרפת לקודמותי. אני יחסית חדשה באתר והבלוג שלך היה בין הראשונים. קראתי אותו ברצף, וכל הזמן מצאתי את עצמי חושבת עלייך ועל הבנות. זה מוזר, הרי אנו בכלל לא מכירות.
חבל שרוח האתר נפגעה קצת, וזה בא לידי ביטוי בעוד כמה בלוגים חשובים.
אל תפסיקי לכתוב, בעיקר לא לעצמך.
ואם תהיה סיסמא אז:
אשמח לקבל את הסיסמה

מצטרפת לדבריה של אילה א
הכתיבה שלך נתנה לי הרבה מעבר לסתם קריאה או מציצנות. אני הרי לא מכירה אותך בכלל. אהבתי את היכולת שלך לבטא רגשות (וזה מה שמקשה עליך עכשיו ), את האפשרות להציץ על הבנות שלך (גם לי יש בנות) וגם לחשוב על אחרת ממה שאני מכירה. ועוד ועוד. באמת חשבתי לא פעם שצריך אומץ גדול לכתוב כאשר כל מי שמכירים מציץ וקורא ואי אפשר לכתוב בלי לחשוב שמישהו יעלב. על כל הדברים האלה אני מודה לך.
ואשמח לקבל את הסיסמה

אורית
אולי את יכולה לכתוב את הבלוג במקום אחר סגור ולתת סיסמת כניסה לאנשים שנראה לך שישמחו לקרוא בלי להזיק
במיוחד שאת מציינת שיש לו ערך תרפיוטי עבורך . אם את רוצה אני יכולה לברר לך בקלות איך מארגנים בלוג כזה תמורת הסיסמה:-) אם את רוצה לפנות אלי במייל ilaniterez2gmail.com תחליפי את ה2 ב@
ואם גם זה לא נשמע \נקרא לך רעיון טוב . אני מבקשת ממך שתמשיכי לכתוב אפילו בלי לפרסם. אני יודעת שלדברים ערך רב אפילו אםכרגע קשה לך להבין או לראות את זה . במרחק הזמן תוכלי לראות אתזה ולא תתחרטי
בברכה

תודה אורית

אורנה, רק עכשיו ראיתי את ההודעה שלך.
אנסה לענות על שאלתך, למרות שעברו שבועיים-שלושה מאז, ואני מקוה שתראי את ההודעה. מכיון שאין לך דף בית, אני עונה כאן.
התינוקת לא ניזוקה , הלידה היתה לידה רגילה ונפלאה בבית. קודם כל זה כדי להרגיעך.
אבל (לצערי יש אבל), היו קצת צירים מוקדמים בערך שמונה שבועות לפני הזמן. לא ארוך מאוד, אבל מלחיץ.
משיחה עם רופא מנוסה בעניני שעלת, נאמר לי ש השעלת אינה פוגעת בעובר ! החשש היחידי הוא ששק מי השפיר יקרע מהשיעולים החזקים*. גם אני הייתי עם שיעולים מאוד קשים מלווים בהקאות עד הקאת מיצי מרה, וכל זה דוקא בחלק השני של ההריון, עם בטן גדולה.
יש סיכוי טוב שלקראת סוףההריון השיעולים כבר ירגעו, אם עכשיו את בשיא המחלה כפי שאת מתארת.

מאחלת לך כל טוב והמשך קל ובריא.@}

הי אורית
כתובת הדוא"ל שלך אבדה לי. תכתבי לי כמה מילים כדי שנוכל לחזור להתכתב.

הי אורית, קראתי בדף על השעלת שנדבקת במחלה כשהיית בהריון שלישי.
אני כרגע בשבוע 25 של ההריון השלישי שלי, מקיאה את נישמתי מרוב שיעולים, וביום ראשון אני הולכת לעשות בדיקת דם לשעלת.
רציתי לשאול אותך מנסיונך (ואני יודעת שכל מקרה לגופו): האם תינוקך ניזוק/ה באיזה אופן מן השיעולים? איך היתה הלידה שלו/ה?
אני בחרדה נוראית מפני נזק בלתי הפיך לתינוק שלי. השיעולים שלי כל כך חזקים עד כדי הקאה של מיצי מרה.
אשמח לשמוע על מצבך בדיעבד. אני אמורה לעבור ניתוח קיסרי שלישי, ואפילו לא רוצה לדמיין את האפשרות של היפרמות התפרים בגלל שיעול...
אודה לך מאוד על התייחסות,
כל טוב בנתיים

אני לא יודעת אם את כאן או כבר בדאר א סלאם, בכל מקרה אני מקווה שהטיסה עברה בסדר והחזרה לא כ"כ טראומטית.

אכן קראתי ותודה, רשמתי את האימייל שלך.
קוראת אותך כל הזמן.
ד"ש לבנות

טוב לשמוע שהיתה הקלה, גם אם זמנית...
היה לנו כייף אתכם

היי אורית
היה לי ממש כיף לארח אותכם.
מחכה לתשובה בקשר ליום חמישי.

ולתכלעס, איפה אתם גרים ואיך אפשר ליצור קשר?
המייל שלי: gyepooh#yahoo.com - תכתבי ואשלח לך את מספרי הטלפון שלנו..
ואנחנו גרים בכרכור...

היי יקירתי
כל היום בילינו בסופר לנד (תקנאי) וחזרנו הבייתה רק בעשר בלילה.
מחר על הבוקר אני מרימה אלייך טלפון.

היי אורית,

שמעתי את ההודעה שהשארת אצלי לפני יומיים....
אני אנסה להתקשר בימים הקרובים (המספרים עדיין רלוונטים?).

מקווה שכולכם בטוב.

היי אורית
לא נעלמתי, אני פה קוראת את הבלוג שלך, שמחה יחד אתך, עצובה יחד איתך ומקווה יחד איתך.
הגליל העליון הוא ממש כמו תאילנד בשבילי.
אתקשר השבוע לשמוע מה הענינים.
למה באמת לא באת ליומיון?

בטח שפיספסתי.. גם אנחנו לא היינו ביומיון, והתכוונתי שפספסתי את הטלפון שלך...

טוב, גיליתי שהשארתי הודעה למישהי אחרת לגמרי ... לפחות היא מכרה ולא מישהו זר...
נסי להתקשר ואם לא יוצא לנו בבקשה תשאירי הודעה כדי שאוכל לחזור (היה היום טלפון שלא הספקנו וכשניסיתי לחזור הודיעו לי שבוצעה חסימת שיחה...) בקיצור אין לי את המספר ואני נורא נורא רוצה לדבר איתך !

יוווו, איזה כיף שכתבת. ניסיתי ליצור קשר ופתאם גיליתי שאבדתי את המספר... איך פיספסתי אותך היום ???????
ניסיתי לחזור אלייך אפילו לא בטוחה לאיזה מספר השארתי את ההודעה...
מקווה נורא שיצא לנו.
חיבוק גדול.

הי אורית
אני גרה אי שם בדרום... דרומית לבאר שבע.
אשמח אם את מכירה מישהו באזור הזה שמטפל ברפואה סינית. (ואיזה כיף לך שבעלך הוא הסיני! )
תודות! (-: ואכן ציטטתי אותך מלפני שנים, ובכל זאת זה יכול לעזור.
אמן כן יהי רצון (-;

_ידוע לי שהרפואה הסינית מתעסקת ומטפלת הרבה ובהצלחה בבעיות פריון.
אני נכנסתי להריון כשהנקתי הרבה יותר מחמש פעמים ביום, כך שלא נראה לי שזאת הבעיה.
הרפואה הסינית מטפלת בבעיות שכאלה בעזרת דיקור וצמחי מרפא. אם את מעוניינת בעוד פרטים נשמח לענות בדף זה או בדף הבית שלי._
זה ציטוט שלך והוא לקוח מדף כניסה להריון בזמן הנקה
אשמח לשמוע עוד בנושא. המלצות על מטפלים וכיו'ב. תודה @}
וד"ש לטנזניה. (-:

הי אורית,
בסוף מאי אנחנו טסים לחו"ל לשנה. יש לנו כל מיני חפצים שמחפשים בית לשנה, וכאלה שהתכוונתי לאחסן אבל עכשיו כשאני חושבת על זה, אולי יהיה לך שימוש בהם. אמנם תצטרכי להגיע לת"א כדי לקבלם, אבל אם אתן נוסעות לפני סוף השנה, תוכלי להפקיד את מה שאני רוצה בחזרה אצל חברים שלנו בנהריה (אני יודעת שאת בצפון, אבל לא יודעת איפה בדיוק).
מה שאני יכולה לחשוב עליו: סירים, מחבתות, כלים (צלחות, תבניות, מחבתות - יש כאלה שאני יכולה לתת במתנה), מיקרוגל וטוסטר אובן (אפשר במתנה, קצת עתיקים אבל עושים את העבודה). אם יש עוד דברים ספציפיים שאת זקוקה להם, תגידי לי מהם ואני אומר לך אם יש לי לתת/להשאיל.

שמעתי שמעתי ..יא פושטקיות שתיכן אחת אחת. ככה נפגשות עושות קניות, פוגשות את חברתי הבילתי ערסית בעליל-לאה
עוד יסתבר שפגשת גם את אחותי ואת כל העולם חוצמימני.
העולם קטן אחותי. אמא לשלושה הפכה אותך לגשמית אחרי שסיפרה שפגשה אותך.
לאן את נוסעת צפונה?
מתי את חוזרת?
ברוך מחייה הנעלמים באפריקה.
(עד היום אני אוכלת בטטה בגללך)

היי אורית
אני מקווה שאת קוראת את זה מהארץ.
מאחלת לך שהיה נעימה ויפה מקווה שהטיסה עברה בשלום
ועוד מקווה שיצא לנו להיפגש.

קרן שמש ביקשה למסור שהמחשב שלה נפל טרף לשפעת המחשבים הקטלנית, כרגע אפשר ליצור איתה קשר טלפוני בלבד

אני רוצה להשלים תואר ראשון בלימודי אפריקה ובלשנות. כדי ללמוד מקום ושפה לעומק חייבים לחיות במקום בין דוברי השפה. לכן אני רוצה לנסוע לאפריקה לעשות זאת. אולי דר' אפריקה.

חבר הציע לי לפנות לשגרירות קניה בישראל ולספר להם שאין בארץ אף מורה שמלמד סוואהילית ושאר שפות בנטו ברמה אקדמית בארץ ולבקש את תמיכתם. נראה לי קצת מופרך שקניה תחליט לתמוך בפנטזיות הפרועות שלי, אבל מי יודע.

תודה!
(כבר יש לי מחשבות לחזור לאוניברסיטה כדי להשלים את התואר הראשון ולנסוע לעשות תואר שני באפריקה... פנטזיות)

היי אורית
שלחתי עכשיו את התמונות, תודיעי לי אם הן התקבלו.

היי אורית,קיבלתי את התמונות איזה כיף לשייך פנים לניק, הבנות פשוט מקסימות
ונראה שהן מאוד נהנות ביבשת החמה.
אני אשלח לך תמונות שלנו ביום ראשון.

היי אורית
לא קיבלתי את התמונות. יכול להיות שהבעיה אצלי כי לפעמים walla לא נותן להיכנס.
נסי שוב אם לא ילך אנסה למצוא את כתובת ה out look שלי.

המייל בתיבה

היי אורית, תרשמי לי את המייל שלך ואשלח לך את הפרטים שלי.

האם המייל שלך השתנה או שאת בצ'ילבה?

רגע, מה מצחיק ב"להתראות"?
חשבתי שאתם מתכננים על אפריל, לא?ֿ
אז יללא, תקדימי באפריל, כדי שנתראה

למדתי סוואהילית בקניה, אבל אני לא יודעת מאיפה הסוואהילית שלמדתי באוניברסיטה. בעקרון היא אמורה להיות הסוואהילית מאזור החוף הקנייתי-טנזני. מעניין אם גם באזורי החוף של שתי המדינות יש הבדלים. האם ההבדלים הם בין המדינות או פשוט בין אזורים?
בכל מקרה, אשמח לכל חומר קריאה, כי כרגע יש לי רק מילון וקטעים מסינדרלה, שקראתי כבר מליון פעמים.

לגבי החיסונים - תודה על האינפורמציה! אם אחליט להתגבר על כל הפחדים שלי בעניין הזה, אולי ניסע הקיץ. נגד פוליו היא ממילא מחוסנת.

היי אוריתי
ראיתי בבלוג שלך שאת מקדימה את הביקור בארץ.
אני גם אהיה בארץ מה26 במרץ עד ה8 באפריל. אולי נצליח להפגש?
מעבר לי ולך, אני חושבת שתום נורא ישמח.

שלום אורית,
התחלתי ללמוד סוואהילית כשטיילתי בקניה ואחר כך המשכתי ללמוד באוניברסיטה.
למה?
כי אני אוהבת שפות אגלוטינטיביות (שמדביקים בהן חלקי דיבר ויוצרים מילים ארוכות שמבטאות דברים מורכבים).
כי היא משקפת משהו מהמנטליות ואורח המחשבה האפריקאי.
כי אני רוצה לקרוא ספרות אפריקאית בשפת מקור.

לעת עתה רמת הקריאה שלי היא רמה של ספרי ילדים פשוטים. אני זקוקה לחומר קריאה כדי שלא לשכוח את מה שאני כבר יודעת ובכדי להתקדם. אני מקווה שבבוא העת אסע לארץ דוברת סוואהילית כדי ללמוד את השפה לעומק ולשלוט בה.

בהזדמנות זו אשאל - האם הבנות שלך מחוסנות נגד החולירות שיש באפריקה? אני זוכרת שלפני שנסעתי לטייל התחנסנו בשלל חיסונים. אני רוצה מאוד לנסוע שוב, אבל לא מתחשק לחסן את הבת שלי (בת שלוש פלוס) בכל אלו.

תודה רבה על היחס!

אהלן אוריתי.
חזרתי לפעילותת אחרי שהיתה לי בעייה עם המחשב ששגעה אותי ומנעה ממני להיות מסוגלת לנוע באתר בחופשיות.
זה מסודר. סוף סוף.
מה שלומך?
קיבלת את הספרים ששלחתי לך?

בטח תקראי את זה בארץ...
אז זהו שלא!
אחרו לי את הטיסה...ואני יוצאת רק עוד שעתיים..
קצת התבאסתי.. למזלי יש לי קשרים בשדה התעופה והודיעו לי וגם שומרים לי מקום מרווח בטיסה.
אבל לא מתה על להגיע בלילה. אבל לוקחת בקלות, שום דבר לא יעצבנני היום!... אני נוסעת לארץ!

אורית, כיף שאת מזדהה תמיד..!
אבל היום היה יום לפני הטיסה ואת לא מאמינה כמה לחץ, בילבול וריבים טיפשיים איפיינו אותו.
עכשיו סופסוף נרגענו. אבל המסקנות הן לא לצפות שהכל יהיה מושלם לקראת פרידה..
לתכנן את האריזה טוב לפני ולנסות להיות רגועים ולקבל כל מה שיבוא ביום הזה...
לא יודעת.. תראי כבר בעצמך, בהצלחה.

היי אורית, תודה על העידוד!
בהמשך לדברייך. אני לא החלטתי לגמול אותה מיניקת לילה אלא מיניקת ערב... אם אפשר בכלל כזה דבר...
פשוט לא יכולתי ממש לתפקד עם ההתעורויות כל 20 דקות זה נראה לי קשה קשה קשה.
תחשבי שאת מנקה, קוראת, תופרת.. מנסה להתרכז במשהו ופתאום את שומעת צרחות מהחדר.
את הולכת מניקה מרדימה, מעניקה מחבקת. סופסוף נרדמה שאפשר לצאת בשקט מהחדר. את רק מכינה לך כוס קפה, מתישבת טראח- בכי.
וחוזר חלילה כל הסיפור. וגם נוצרה סופר רגישות לרעשים. ממש אין לנו חיים כשהיא ישנה. לא יכולים לעשות כלום.
אז העדפתי לתת לה יותר מאוחר. בלילה. ובערב לחסוך לה, שתישן. יש התקדמות ושיפור ובגדול אני מרוצה.
מקוה להמשיך כך יש הרבה פחות התעוררויות ופחות בכי. פרטים בקרוב בדף איך מפסיקים הנקה _לילית ובבלוג שלי..

"צרת רבים, נחמת טיפשים?".
לוא דוקא...

תודה על השיתוף.
פשוט חשבתי שרק אצלנו זה ככה.
מרגיע מאוד לשמוע שזה קיים גם אצל אחרים.
"צרת רבים, נחמת טיפשים?".

פשוט גם אצלנו זה ככה.
בעלי מרגיש מאוד נוח עם מבוגרים, תמיד מוביל את השיחה, מצחיק את כולם, מספר סיפורים.
אבל להיות עם שלושת הבנות לבדו? רק מעצם ההצעה הוא מתחיל להתפתל.
אולי אחד על אחד הוא מסתדר, אבל לא מעז להיות עם שלושתן לבדו.
לכן הזדהיתי עם מה שכתבת @}

את יכולה לענות לי אצלך.

_זה נראה לי די מוזר שעם אנשים גדולים הוא מרגיש בטוח
אבל עם הקטנים שלנו מרגיש מאויים.
נשמע מוכר..._
את מוכנה לפרט?

אה טוב

מחקת מה שכתבתי ולא כתבת לי מילה... מקווה מאד שלא פגעתי בך

הי עידית.
את מוזמנת לבלוג שלי המשך חיינו באפריקה 4 .@}

אורית,
מה שלומך?
איך הולך?

היי אורית,
הגעתי לאחרונה למסקנה, שאלהים פוגע לנו בנקודות התורפה.
דוגמא: יש לי חברה, שהראייה שלה נורא חלשה 13-. היא עשתה ניתוח לייזר, שהצליח,
אבל אחרי שנה החלה התדרדרות, והיום, אחרי שנתיים היא כבר 4-.
אבל כל זה לא הפריע לה.
מה שכן הפריע לה- הבחורה ספורטאית, ומכורה להליכות (בעיקר כדי להוריד משקל).
לילה אחד היא קמה לילדים, ומעדה במסדרון מעל אפניים, שעמדו בו.
היא שברה את הקרסול.
עברה ניתוח, ושכבה כמה חודשים בבית.
עשתה הכל כדי להתאושש, והצליחה לחזור להליכות תוך 5 חודשים.
ואז הרגל התנפחה שוב, והיא שוב צריכה רק לשבת כל היום.
היא מאד מבועסת.

הי אורית,

תודה על המילים החמות.
בהחלט עוברת עלי תקופה לא קלה. אני מרגישה כל כך מרוקנת מבפנים- חסרת כוחות ואנרגיות.
אני לתומי חשבתי שההיריון הזה יהיה חוויה מתקנת להיריון של שי ונעם. אבל בחיים יש הבדל בין רצוי למצוי.
בינתיים אני מנסה להסתגל למציאות חדשה- שכיבה מוחלטת וחוסר פעילות.
האיסור לטפל בבנות קשה לי נורא, בייחוד לאור העובדה שדרור לא כאן איתנו.
בקיצור...קשה...קשה....

מבטיחה לכתוב לך בפירוט במייל.
בינתיים המון תודה.
נשיקות, שרון.

אוריתי עשיתי בהשראתך בובה שחורה עם ריצרצ במקום פה... מה דעתך?

אוריתי, איך שמחתי לראות אותך אצלי...
קוראת כל הזמן את הדף המרתק שלך. ממש חייבת להתעדכן לגביכן כל הזמן. בדימיוני אני רואה אתכן יפות ולבנות אל מול רקע כחלחל חום כזה, כאילו יום בשרב... פילטר כזה כמו בתמונה ישנה. טוב, לא משנה. מה נכנסתי לתיאורי אוירה?... סתם שתדמייני גם..
בכל אופן, בקשר אלי ואלינו- רצינו מאוד לחזור ארצה. אני בעיקר.. וכבר ממש התחלנו להתארגן. המעבר נראה לנו מכאן ממש גדול עלינו. הרבה כסף ומשאבים שלא היו באותו רגע. בסוף החלטנו לעבור דירה פה בברלין. זה הסתמן כפיתרון הכי קל וטוב. כמה שינויי החלטה וכמה בילבול ליוו את כל התהליך... (כולל קריאת קלפים טלפונית של חברה שלי... הגעתי ממש עד גיחוך...). ויחד עם ההחלטה לעבור דירה שוב ושוב באו עוד לבטים. זה היה מתיש למדי.
ועכשיו אנחנו שבועיים אחרי המעבר לדירה חדשה וגדולה. הקודמת היתה קטנטונת והיינו ממש חייבים לעבור. הדירה מקסימה ונעים לנו אך אני כרגיל מתגעגעת קשות הביתה לחברי ולמשפחה, ויש ימים שאני מכה על חטא ורוצה לברוח מפה. מה שוה לי דירה מזהב כשאהוביי רחוקים? כך אני שואלת את עצמי מידי יום!
אני לא יודעת מתי זה יגמר, אולי עוד שנה..? אישי עובד כאן וזה לא בדיוק גן של שושנים... וגם לא הצלחתי ממש עם הרבה חברים כאן כמו שרגילה בארץ.
מוכר לך וידוע כמובן... אבל אני ממש לומדת מזה. כל יום מתעוררת ומנסה לברוא לי את היום שלי את המציאות שלי. ממש מתעקשת לראות את המציאות בורודים... ממש בכוח אם צריך.. עשיתי לי זמן כזה בזמן הנקת בוקר, כשאני לפני התעוררות- לדמיין את היום שלי טוב, בהיר ונפלא, וזה עוזר לי.
כל דבר שיכול לעזור הוא ברוך, לא? אז שיהיה לשתינו בהצלחה במסע הזה. המענין והקשה והמרתק.

הי אורית,

רציתי רק לכתוב לך שאני קוראת לפעמים בדף שלך.
שמחה מאוד על ההתפתחויות האחרונות! מאחלת לך להמשיך ולטפס למעלה ותמיד לראות את האור.

אצלנו ההתאקלמות עוד בשיאה.
בטח שמעת על התקופה שעברנו...העיקר הכל כבר מאחורינו.
אני גודלת אט אט ומרגישה טוב.

שולחת לכולכם המון אהבה. אנחנו מתגעגעות מאוד (שי ונעם "המתוקות" מדברות הרבה על תומר).

תתחדשי על הדף החדש @}
וכל הכבוד לך (וללאפיס) על העריכה

אורית,זאת אני, , לא אמא שלי

אהלן אורית
תום מתחיל לכתוב במחשב בעברית! הגענו לימים טובים. על האנגלית הוא כבר השתלט, אז הוא צריך אתגר חדש... בכל אופן, הוא כתב לגאיה בדף שלה. חשבתי להגיד לך, במקרה והיא לא פותחת אותו לעיתים קרובות. הוא מת שהיא תכתוב לו משהו

לא ידעתי שחזרת לכתוב על עצמך.
אוי. זה נשמע נורא )-:
יש לך דוא"ל? אני אשמח לכתוב לך בפורום מצומצם כזה.

מקוה שאת בטוב
אני בטוב מאוד D-: תודה.
מכירה את השיר "לא ינצחו אותי"? זו אני. הבלתי מנוצחת. כך, על כל פנים אני מרגישה. בכל פעם ישנם שוב ושוב קשיים שאנשים מנסים להערים עליי. ומצד שני, אלוהים נותן לי המון כוחות . בהמון מקרים אני מרגישה ממש כאילו אלוהים נושא אותי על כפיים.
וחוץ מזה, אני עסוקה כל כך עם הילדות המתוקות שלי, שאין לי זמן להתבכיינות ולבחישות מיותרות בעבר. וזה טוב (-:
מאז שעזבתי את הגיהנום אני מאושרת ושמחה. חיה לי עם שתיי בנותיי חיים שלוים ושקטים. וזה מה שבסך הכל רציתי.
חג שמח אורית. לך ולבנותייך

הבנתי שאין לך חשק. זה בסדר. הכל לאט לאט, יקירתי

נשיקות

בגל מקרה גם הצד השני לא נהג לפי הכללים
מקובל להתקשר ולומר שלא באים אם באמת לא באים!

אןרית יש כללים להזמנות לאירועים
ההזמנה צריכה להנתן עד כשבועיים לפני האירוע. אירןעים גדןלים כמו חתונה בר מצווה וכו יש לשלח 3 - 4 שבועות לפניץ בארה"ב נהוג איפלו יותר כי אנשים צריכים לטוס וכו
יש לתחום את הארוע בזמן לדוכמא 3:30-5:00
ועוד צריך לתת זמן ל - RSVPשזה אישור ההגעה
אם האירוע מתקיים ב אןקטובר 28
הזמנות עד ה-14
יש לשים מספר טלפון וכתובת אימייל ולבקש RSVPעד ל - 20 באוק
מקווה שעזרתי

תודה

כיף לי וקיבלתי מתנות מה זה שוות!

ומה שלומך שמזמן לא דיברנו?
ושנה טובה! גם לאייל....

אורית,
יש לי בעיה בדואר האלקטרוני אז אני אשלח לך מכאן שנה טובה. שתהייה לך לאייל ולבנות שנה מלאה טוב כרימון, מתוקה כדבש (ושהחמצמצות של התפוח רק תדגיש את מתיקות הדבש). שנה של היפתחות, קבלה, גדילה. שנה של שלום, שלמות, השלמה. שנה של בריאות, אושר ואהבה. שהשנה הזאת תביא עימה מתנות נפלאות לכולכם ושיתקיימו בה האיחולים שאתם מאחלים לעצמכם.
שנה טובה ממני ומבני משפחתי, יפעת.

היי אוקו,
מקווה שהכל סבבה אצלכם. נגמרה הבטריה במצלמה ובעלי לא מצא את הכבלים... טוב, הוא לא שאל איפה שמתי אותם.
עכשיו יש בטריה, אבל חושך. בקיצור, יבואו עוד תמונות. גם אנחנו הצטערנו שלא צילמנו יותר, במיוחד בגינה, כדי לראות אם יש כבר הבדלים ומה הם.
אוי, גננות זה לא פשוט. יבלות בידיים, העור מתקלף ושוכחים להכין אוכל לילדים. שלא תדעי.
אנסה להאריך בשעות נורמליות יותר. עכשיו בעלי היקר זקוק למחשב. הוא צמוד לספר על גננות אורגנית ויש משהו שהוא רוצה לבדוק באינטרנט.
היום קוממנו בור קומפוסט. לא פשוט כמו שנשמע.
טוב, טוב, אני מפנה את המחשב!

אל חשש -- יש גיבוי, ויהיה מקום חדש ויפה.
(אם את לא מבינה עדיין על מה מדובר -- יופי! ככה לא תיבהלי כשתראי.)

הי אורית
אנחנו כאן, בינתיים עדיין באופוריה
וכבר חלפו שבועיים! הזמןממש טס.
אני רק עכשיו מתחילה להתארגן על עצמי, אתמול קניתי אוטו, עכשיו צריך לחשוב על התמקמות וכל השאר
אבל מה - כייף. אני מרגישה הרבה יותר מחוברת. וגם האנשים, המעורבות הרגשית שלהם בכל דבר. נראה לי שאני הבנאדם היחיד כאן שצופה בטלויזיה בימים טרופים אלה, שומע את כולם משמיצים זה את זה ומתמוגג. איזו מעורבות אישית! איזו אווירה דינמית ותוססת!! איזו איכפתיות!! אחרי הזומבים של קנדה זה ממש תענוג.

תודה!

אורית, ניסיתי לענות לך בכתב, אבל ההודעות לא נשלחו. אין למוח שלי אפשרות כרגע לחקור נושאים חדשים. לא התעמקתי באיך לשלוח, אני חייבת לרוץ, לחצות את המוני הכתומים ולקחת את א' מחברו.
נ' ישן, ואני צריכה לישלוף אותו מהמיטה - מחאות ישמעו עד אליך...
נשיקות. תודה על העידוד.
דימעה קטנה לקינוח.
0-: , , אל תשאלי למה, תמיד רציתי לצרף אותם!

אני לא כל-כך בלחץ מעניין היניקה מצד אחד,
אבל בכל זאת בקשתי לדעת מה דעתה של אמא ל 5 כי זה לא משהו מוכר לי...
ו... טוב את צודקת, צריך להרגיע את הגנים הפולניים....

אוריתי יקרה (אפשר לקרוא לך אוריתי?)
איזה כיף לשמוע ממך ולדעת שאת שם, קוראת, שותפה, מתרגשת איתי...
אחותי סופסוף ילדה ואת שם, מוכנה להתרגשות חדשה...!
תודה שאת כזאת חמה ומקסימה.

איזה דיכאון מה דיכאון ..תצאי מאחורי הוילון בקשה! יופי! עכשיו תוציאי את הנוצה עם הדיו! יופי! עכשיו תישפכי עלינו כמה שאת יכולה..חסרים לי כמה כתמים של דיו בחולצה...ח.ח.ח...
יקירת השכונה ....אל תתבאסי ..תחשבי על זה שאנחנו תקועים פה עם סרטים כתומים ומלחמת "אחים"(אללק) ופעילי כך שמסתובבים חופשי ברחוב עם נשק ועוד שטחים ועוד כבושים ושם פיגוע וכאן חיסול מהיר........
תישמחי .תישמחי שאת שם. אל תפתחי עיתונים אפילו .(אני אשלח לך ת'הורוסקופ של ידיעות אחרונות אם את רוצה)
נשיקות וחיבוקים מהערסית שתקועה בשכונה כבר 36 שנה (טוב..אם לא פיזית....לפחות מנטאלית)

מחר מחר מחר
לבי מחשב להתפוצץ
(תדעי שיום אחד מגיע הרגע)

אוריתי, איפה את? יש איזו בעיה עם המחשב, או החשמל? אני מקווה שאת לא כותבת בגלל שאתם עושים הרבה כייף, אבל תוהה אם זה אולי בגלל שאת מתמודדת עדיין עם הדיכאון שאחרי הביקור....כמעט עשיתי מצירוף המילים הזה דף!!! הייתי ממלאה אותו בזמנים מסוימים בשנה
(-: