על ידי ענת_קדם* » 16 אפריל 2009, 00:03
הבלוג שלי בו אני מתארת תהליכים בדרך לציור מתוקשר.
{
ענת קדם
התלבטתי במה להתחיל האם לספר את סיפור הבריאה שלי או את החזון ובעצם למה שלא את שניהם?
חושך, אני מתקדמת לאט פתאום אור גדול מציף, אני ממצמצת בעיני האור מסנוור, אני חושבת לחזור אחורה לחשכה הנעימה אך בוחרת אחרת, האדמה רועדת נשמטת תחת רגלי,הופכת לילדה,מפחדת, שרה, מציירת, בוכה, משחקת ולאט לאט צועדת, צעד ועוד צעד וכושלת וקמה ושוב ושוב והנה אני הולכת ממש גדלה.
מגלה חוקרת מנפצת לרסיסים כל מה שמוכר, חלק ,חלק עוברת לא משאירה חלקה אחת רק רסיס אור שהוא אני נשאר מרחף בחלל. מתחילה לבנות.
אהבה וחום מלווים אותי בבניה. עדין יש בורות בדרך אבל אני כבר יודעת את הכיוון.
אני גדלה, גדלה פיסית, מתרחבת, האור שלי גדל הנשמה שלי גדלה אני כבר ממלא את המקום שלי בעולם.
תודה לכל המלוות אותי בדרך הזו. מחזקות שולחות אנרגיה ואהבה ותודה ענקית ל
חני בונה האדם המופלא שהיה שם לאפשר לי לגלות את עצמי.
החזון
מדבר,אינדיאני רוכב על סוסו דוהר כסופה. סלעים גדולים, הרוח נושבת מחליקה עליהם מלחשת מהר מהר להציל את האמונה...
החזון שלי הוא להעיר את האנשים באמצעות האומנות שלי. לגרום להם להתחבר לעצמם, לחושים שלהם, לילד בתוכם לכל הדברים שאיבדו בדרך של החיים,לכהות החושים.
- החזון שלי שהאומנות שלי תפתח ולו לרגע לאנשים את העיניים, את הלב ותסיר את הקרח.
אני רואה את עצמי מלמדת מורים. בעלת בית ספר משלי לאמנות מתוקשרת שמנהיג גישה אחרת, חשיבה אחרת.*
[url=http://www.tapuz.co.il/blog/ViewEntry.asp?EntryId=1453757&passok=ok]הבלוג שלי[/url] בו אני מתארת תהליכים בדרך לציור מתוקשר.
{[b][po]ענת קדם[/po][/b]
התלבטתי במה להתחיל האם לספר את סיפור הבריאה שלי או את החזון ובעצם למה שלא את שניהם?
חושך, אני מתקדמת לאט פתאום אור גדול מציף, אני ממצמצת בעיני האור מסנוור, אני חושבת לחזור אחורה לחשכה הנעימה אך בוחרת אחרת, האדמה רועדת נשמטת תחת רגלי,הופכת לילדה,מפחדת, שרה, מציירת, בוכה, משחקת ולאט לאט צועדת, צעד ועוד צעד וכושלת וקמה ושוב ושוב והנה אני הולכת ממש גדלה.
מגלה חוקרת מנפצת לרסיסים כל מה שמוכר, חלק ,חלק עוברת לא משאירה חלקה אחת רק רסיס אור שהוא אני נשאר מרחף בחלל. מתחילה לבנות.
אהבה וחום מלווים אותי בבניה. עדין יש בורות בדרך אבל אני כבר יודעת את הכיוון.
אני גדלה, גדלה פיסית, מתרחבת, האור שלי גדל הנשמה שלי גדלה אני כבר ממלא את המקום שלי בעולם.
תודה לכל המלוות אותי בדרך הזו. מחזקות שולחות אנרגיה ואהבה ותודה ענקית ל [po]חני בונה[/po] האדם המופלא שהיה שם לאפשר לי לגלות את עצמי.
החזון
מדבר,אינדיאני רוכב על סוסו דוהר כסופה. סלעים גדולים, הרוח נושבת מחליקה עליהם מלחשת מהר מהר להציל את האמונה...
החזון שלי הוא להעיר את האנשים באמצעות האומנות שלי. לגרום להם להתחבר לעצמם, לחושים שלהם, לילד בתוכם לכל הדברים שאיבדו בדרך של החיים,לכהות החושים.
[list]
[*] החזון שלי שהאומנות שלי תפתח ולו לרגע לאנשים את העיניים, את הלב ותסיר את הקרח.
[/list]
אני רואה את עצמי מלמדת מורים. בעלת בית ספר משלי לאמנות מתוקשרת שמנהיג גישה אחרת, חשיבה אחרת.*