דף לעריכה - דרוש שם דף מתאים וברור יותר

עוד משהו - זה שלב ביניים גם מבחינת ההסתדרות עם אוכל.
רק עכשיו היא התחילה להסתדר עם חתיכת ירק על הרצפה בלי להחנק, מה שגורם לה "להעסיק את עצמה" לידי זמן רב יותר.

(זה אצל מי שלא נותן לילדים להכניס דברים קטנים לפה מגיל אפס, בניגוד לרוח האתר.. )

לפי מה שזכור לי היא מדברת על 6-8 חודשים כעל הגיל שבו יורדים לזחילה

כן, זה בדיוק שלב הביניים הזה!
אז כמה דברים שגיליתי היום:

אכן כשאני איתה על הרצפה היא מוכנה להיות על הרצפה לזמן רב יותר. אז חשבתי על דברים שאני יכולה לעשות על הרצפה כמו לקרוא, לשחק עם הגדולים (במשחקים שהקטנה לא יכולה "להרוס", כמו טריוייה, להקריא סיפור)

כשאני שמה מוזיקה זה מגדיל את טווח הזמן שלה על הרצפה, כנראה מרגישה את השינוי באוירה, האקשן, ופחות זקוקה לעל הידיים באופן יחסי.

לא לנסות יותר מדי לעבוד על המחשב כשהיא ערה.. נקודה כואבת. אבל כשאני מנסה לעבוד אני מצפה ממנה לשתף פעולה יפה, וציפיות זה דבר לא בריא במצב כזה.. אז לעבוד כשהיא ישנה או על הגב או שיש מי שיהיה איתה. כנ"ל בפעולות שדורשות מעבר מחדר לחדר כמו לשים כביסה במקום, לשטוף רצפה. עדיף כשהיא על הגב או עם אחרים או כמובן ישנה.

בגיל שבעה חודשים לדעתי עדיין רוצים הרבה ידיים. אני בגיל חמישה חודשים נשברתי וקניתי טרמפולינה כזאת שיושבים בה. טעות גדולה- לא טוב לתינוק להיות בתנוחת ישיבה לפני שיושב בעצמו. הילדה שלי התחילה לנסות להתיישב דרך הבטן וזה ממש גרוע. היינו אצל פזיוטרפיסטית שממש נזפה בנו על הכיסא הזה, ואמרה שהם צריכים להיות על הבטן 80% מזמן עירות. כמובן שזה מאוד הצחיק אותי כי היא היתה על הידיים 90% מזמן עירות..
דרך אגב הטרמפולינה לא כל כך עזרה- היא לא היתה מסכימה לשבת בה כמעט...

מה כן עזר: לצאת החוצה עם שמיכה על הדשא- שם היא הסכימה להיות יותר על הרצפה ופחות על הידיים.
האמת שאני נזכרת שזה מין שלב בינים כזה שהם עוד לא זוחלים, יושבים מתהפכים וכאלה (יש כאלה שכבר כן אבל מהשאלה שלך אני מבינה שהיא עוד לא יושבת) ומצד שני הם כבר כבדים יותר ורוצים יותר אקשן... אז פשוט לעשות דברים קצת יותר מעניינים ורצוי עם עוד אנשים שזה יוצר גירוי ועניין..

היי דיצה
בני בן חצי שנה - גם הוא הרבה על הידיים ועכשיו בדיוק מתחיל להראות יותר רצון להיות על הרצפה ולשחק בעצמו. אני לא חושבת שהיא הזכירה גיל מסוים אלא דווקא את הרצון והמוכנות של הילד לצאת לחקור את סביבותיו.
ניסיתי לרפרף בספר כדי למצוא איזה איזכור לגיל אבל עד כמה שראיתי (בפרק הגדילה) אין כזה.
חוץ מזה שכמה דקות לבד זו ההתחלה! אני לא חושבת שאף תינוק רוצה לרדת מהידיים בפעם הראשונה להעסיק את עצמו במשך שעה שלמה .
זה תהליך.
שמתי לב שכשאני איתו על המיטה לדוגמא, אני קוראת והוא משחק אבל יש מגע - רגל נוגעת, או ליטוף מדי פעם, הוא יכול להישאר עסוק בעצמו הרבה יותר זמן.
לעומת זאת בזמן בישול או שטיפת כלים הוא ירצה תשומת לב אחרי 5 או 10 דקות.
לא יודעת אם זה עוזר אבל מה שלא יהיה - תני לה זמן. הם קובעים לעצמם את המוכנות, בלי קשר לציפיות שלנו...

אולי בזווית אחרת? ניסית גם טרמפולינה? אולי עם קשת פעילות? אולי היא תתיישב בתוך כמה שבועות או תזחל, ואז גם הטווח-לבד-על-הרצפה שלה יגדל
(אני, אגב, לא מנסה אפילו את "כל היום על הידיים". אני סתם בעניין חלוקת עצות בנדודי שינה בשלוש לפנות בוקר )

אני חושבת שהסיבה שפתחתי את הדף היא שהמתוקה רוצה בעיקר על המנשא / ידיים ברוב שעות היום ולי זה נהיה קשה.
בקיצור אני מעוניינת לעבור לשלב 2 בעקרון הרצף אבל אני לא בטוחה שגם היא..
באמת ציפיתי שהיא כבר תרצה להיות יותר על הרצפה.

היא יכולה לפעמים לשחק על הרצפה, אבל רק לכמה דקות, ואז רוצה שוב ידיים.

בן ה 5 חודשים שלי נמצא לפעמים על הרצפה לידי, משחק באיזה צעצוע/גרוטאה/פיסת נייר/חתכת פרי.

פעם ראשונה שאני מגדלת ילדה תוך אימוץ הרבה רעיונות מעקרון הרצף וזה מצויין.
אני ממשיכה בחיי, מתוקה על המנשא משתתפת בכל דבר - החל בהרצאות וכלה בסידור הבית, ושתינו רגועות ושמחות.

כעת המתוקה בת 7 חודשים ואני מרגישה שהגיע הזמן לשלב ב'. כבר כבד לי לעשות איתה הכל כשהיא על הגב אבל היא קטנה מדי כדי לשבת על השיש בזמן שאני מבשלת (לדוגמא)

לא זכור לי שלידלוף אומרת עד איזה גיל הילדים במנשא שם. מה דעתכם?

אשמח לרעיונות נוספים איך לשלב את מתוקה בחיי הימיום שלי - חוץ מאשר המנשא שכבודו במקומו מונח אבל אני מחפשת גם אופציות אחרות לשתף אותה בחיי כאמור.

אה - חיי היומיום שלי זה בעיקר עבודות בית, עבודה במחשב, קריאה ופעם בשבוע בערך קניות /סידורים/ביקורי משפחה (שזה החלק שיותר קל לשתף אותה).