^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אני עדיין לא בגיל של הריון אבל תמיד הייתה לי את המחשבה הזאת מה אני אעשה בהריון מגיל קטן הפחד מהקאות משתלט עלי כל פעם מחדש מהרגשה הכי קטנה שקשורה לבחילה אני נכנסת להתקף חרדה שאני לא מסוגלת לדבר לאכול או לזוז אני חווה רעידות קשות הרגליים הידיים הפה ותמיד הייתה לי את המחשבה אני רוצה ילדים ואני מאוד אוהבת אבל איך אוכל לעבור את
ההתקפים האלו במיוחד שאני נכנסת לתקופה של חרדות אני לא מצליחה להכניס אוכל לפה וזה לא בכוונה אני פוחדת שאם אני כן אכנס להריון אני אפגע בעובר בלי כוונה

אולי בחילות בהריון{{}}?

אני זוכרת שהיה דף על היפרהמזיס גרבידרום, או בשמו בעברית הקאות יתר, לא מצליחה למצוא.
מישהו אולי זוכר איך הדף נקרא?
תודה

פלונית כמוני כמוך. בדיוק - כל מילה. כל החיים פחדתי מהקאות ופחדתי ממה שיקרה בהריון ואמרתי שהייתי מעדיפה למות וכאלה.
אבל הקאות של הריון - הן אחרות. ז ה פשוט יוצא וזהו.
בשונה מהקאות מוירוס או קלקול קיבה שיש לך שליט העליהם. והפחד מתגבר ככל שאת חושבת על זה ואת מנסה לא להקיא בכל מחיר. בהריון אין אפשרות כזו, הכל יוצא.
וכשאין שליטה יותר קל.
הפחד נמשך כמה שניות ואחכ עובר.
וזה הופך להרגל.
זה עדיין מבאס כי בחילות זה לא כיף, אבל תקומי בוקר אחד וזה יעבור.
וההריון שווה את זה, תאמיני לי

חייבת לשתף אני סוחבת איתי מכיתה ג׳ חרדת הקאות נוראית..
אני בהריון עכשיו פחדתי מהרגע הזה כל החיים כל הקאה אצלי זה בכי של שעתיים וניסיונות לעצור..אפילו פעם הייתי אומרת לאמא שלי שאני מעדיפה למות מלהקיא..כשמישהו מקיא לידי אני מתפחלצת עד כדי חוסר תפקוד ונתקלת חרדה נוראית ואפילו חולמת שוב ושוב על מה שראיתי...

אבל בסופו של דבר בהריון אם צריך להקיא זה פשוט בא בשניות שאין זמן לחשוב על זה לשניה...פשוט בבת אחת..
עדיין לא נעים בלשון המעטה עדיין קושי עצום אבל מחזק ואולי אצליח להתגבר על הפחד..הרי הרציונליות שלי תמיד אמרה לי שאין מה לפחד ולא מתים מזה...

מקווה שההקאות והחבילות יעברו בקרוב

#הריוניתעםחרדתהקאותקשה

דווקא יש כל מיני תרופות להקלה על בחילות והקאות, שגם מותר להשתמש בהן תוך כדי הריון...

משהו שניסית?

דווקא יש כל מיני תרופות להקלה על בחילות והקאות, שגם מותר להשתמש בהן תוך כדי הריון...
יש לי גם איזה זכרון על צמיד כזה, הייתי קטנה ולא ממש התעמקתי. מישהו יודע?
התכוונתי לסתם סוכריות מציצה, בקופסאות פח עגולות, כמו של הזקנים
עדיפות, כמובן, לטעם לימון.

ותודה רבה!

תודה על הפרוט
מדהים אותי איך לא מצאו משהו נגד הבחילות האלה. כל התעשיות שמשקיעות הון בכל מיני, לא יכולות למצוא תרופה (שמתאימה כמובן להריון) ושתחסוך לנו את זה לפחות.. ?
אני זוכרת כשהייתי ילדונת, מישהי בעבודה של אמי ענדה צמיד נגד הקאות בגלל ההריון, משהו שאמור היה ללחוץ על נקודות מסוימות... עד היום אני מצטערת שלא שאלתי אם זה עוזר
אגב איזה כדורי מציצה? לימון?
אני מכינה את עצמי לקראת הריון ואמי שתחיה סבלה מכל כך הרבה בחילות בהריונות שלא ברור לי איך אני נמלטת מזה.

בכל מקרה נשמע שאת מתמודדת יפה והזמן עובר, כיף! ושיהיה מהנה ובריא ובשעה טובה

מה שעזר - מבחינת אוכל, לא נגעתי בדברים שלא יכולתי לסבול להסתכל או לחשוב עליהם. כמובן שקיבלתי מהאחות ליווי הריון רשימה שהכינה דיאטנית, לקחתי ממנה אך ורק את מה שיכולתי לחשוב בכלל להתקרב אליו. לא עניין אותי בשלב הזה שומדבר אחר. גם ככה בפעמים הבודדות שניסיתי לאכול את "מה שצריך" שילמתי על זה בשעות של הרגשה רעה. לא שווה.

זה הצטמצם למוצרי יסוד - תפוחי אדמה, לחם, המון אשל שעשה לי מצויין בבטן במיוחד על הבוקר, ברנפלקס, שכאמור עשה פלאות, תה עם הרבה לימון ונענע, סוכריות מציצה! ופריכיות. בצהריים המצב היה הכי טוב, ויכולתי לאכול ירקות ומרק, בשאר הזמן לא היה מה לדבר. לא כל כך כי הרגשתי רע, כמו שפשוט לא יכולתי להתקרב לדברים "לא יציבים"...

לגבי זמני הארוחות, למדתי שאני חייבת לאכול מייד כשאני מתחילה להרגיש רעבה. אין יותר "טוב, אני קצת רעבה, אפשר לחכות עד לשעה נורמלית של ארוחת צהריים". זה היה רעבה קצת, כעבור עשר דקות מתה מרעב, וכמה דקות אחר כך מרגישה נורא. אכלתי משהו כמו כל שעתיים שלוש, וכל עוד שמרתי על רעבה - מייד אוכל, הכל היה יחסית בסדר. עד עכשיו אני מסתובבת עם "אוכל חירום" בתיק

התקופה עוד לא לגמרי מאחורי, אני בשבוע 18, זה משמעותית הרבה יותר טוב, אבל עדיין יש מקרים...

למדתי מה עוזר להן, איך לתזמן את זמני הארוחות ומה לאכול, תמיד להסתובב עם לימון טרי בתיק וברנפלקס, שממש הצליחו להציל אותי כשכבר "עמד לי בגרון".
אניא שמח אם תפרטי יותר לגבי מה שעוזר מלבד הלימון והברנפלקס, התזמונים ומה את אוכלת וכו'.

ואני שמחה לשמוע שההקאה יוצאת מהר. גם אצלי הפחד הוא מהטרוף סביב ההקאה שיכול להיסחב וכיף לדעת שפה זה יוצא מהר יחסית ואז יש הקלה
מהירה.

אם עכשיו יותר טוב אז הבנתי שכנראה התקופה הזו מאחורייך

בהריון ראשון, ופוחדת מאוד מהקאות מאז שזוכרת את עצמי.
אצלי ההחלטה להכנס להריון למרות הפחד, כי אני רוצה ילדים, ולא רוצה לוותר על ילדים "רק" בגלל הפחד מהקאות. בסך הכל ההקאות הן זמניות, והילדים הרבה פחות זמניים
אני בשליש השני, המצב הרבה יותר טוב. בשליש הראשון היו בחילות, לפעמים איומות ולפעמים לא נוראיות, בעיקר בבוקר ובערב.
למדתי מה עוזר להן, איך לתזמן את זמני הארוחות ומה לאכול, תמיד להסתובב עם לימון טרי בתיק וברנפלקס, שממש הצליחו להציל אותי כשכבר "עמד לי בגרון".
החדשות המשמחות היו שכבר כן הקאתי זה הגיע בפתאומיות, הכל יצא החוצה, ותוך דקות ההרגשה הרעה פשוט נעלמה.
זה היה ממש לא מוכר לי, כי כשאנחנו חושבים על בחילות והקאות, בדרך כלל (לפחות אני) מדמיינים ימים של הרגשה רעה, לפני ואחרי ההקאות, וכאן דווקא ברגע שזה כבר יצא זה פשוט נעלם.
אפילו היו סיטואציות שהלכתי לאכול מייד ביציאה מהשרותים...

טלוש ואישה גדולה, אני איתכן באותה סירה. על הקרקע כמובן , בים זה עושה בחילה.
גם אני בדיוק כמוכן - פוחדת פחד נוראי מהעניין, וזה מעסיק אותי די הרבה, בעיקר בהריון אבל לא רק. זוכרת כל הקאה שהיתה לי (מאז גיל 7!), מה אכלתי לפני ומה עשיתי אחרי.
יש לחרדה הזו שם - אמטופוביה. היא גורמת לי לאכול רק במקומות שנראים לי נקיים, לרחוץ היטב ידיים לפני האוכל, ולקוות שיהיה בסדר. לדעתי זה חלק מהפחד שלי לאבד שליטה.
עד שהם נולדו, השתדלתי להתרחק מאנשים שדיווחו לי על וירוסי בטן, והתרחקתי מכל מי שעשה סימני בחילה. מאז שהם נולדו התרגלתי לנקות אחריהם באהבה.
גם לגדולה שלי יש פחד דומה, אבל לא רק מהקאות, אלא בכלל ממחלות. לקטן אין בכלל פחדים בסגנון.
בינתיים אני לא עושה עם זה כלום, למרות שזה מלווה אותי כמה עשרות שנים.

תודה שגרמתן לי לדבר על זה.

כדאי לטפל בפרחי באך או משהו אחר, לנסות להוציא ולברר למה החרדה הזו.
למה לסחוב את זה כל כך הרבה זמן? תני לעצמך להנות ממהריון... (-:

יש במבשרת ציון מדקר בשם אליעזר ששתי חברות שלי היו הולכות אליו פעם בשבוע בחודשים הראשונים של ההריון וזה מאוד מאוד עזר לבחילות ולהקאות.
כך שיש פיתרון פיזי בזמן ההריון. ובטח לא צריך להגיע דווקא עד מבשרת.

מחקטליה אלמתן (28.04.2007 16:50):
אני קוראת בדף אחריות מול אשמה והגעתי לתוספת בה את מזכירה שלא הקאת כאדם בוגר, עד להקאות בהריון.
רציתי לבקש שתשתפי ותרחיבי בנושא...ובדף פחד מהקאות בהריון (לגבי האם חרדת ההקאות גרמה לבמיוחד להפרעה בשנת הלילה, כמו שחוששות שתי הכותות הראשונות).
בזמנך החופשי ובהתאם להרגשתך - תודה!

בשמת א (30.04.2007 13:29):
האם חרדת ההקאות גרמה במיוחד להפרעה בשנת הלילה?
לא זכור לי דבר כזה.
פשוט היתה לי בחילה 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע, כמעט 9 חודשים. כל הזמן. בלילה לא הקאתי כמעט אף פעם. ההקאות היו במשך היום, ובעיקר בערב.

טלוש-
אני מצטערת שהרגשת שדברייך לא נשמעים -
הרי בזכותך, בזכות דברייך הגבתי.
אז תודה על הדף,
והכוונה בהחלט לא הייתה לתפוס מקום יותר גדול ממך ( למרות שאני אישה גדולה...),
אלא, כדרכו של אתר זה, להגיב, להתחבר, לשתף ולהשתתף.

יום נעים,
אישה גדולה ( ולעמים קטנה-קטנה...ממש פיצפונת).

טלוש. כשאני קוראת את דברייך פתאום אני מתחברת לכך שכנראה שגם לי יש פחד מודחק מאוד מהקאות. את מספר הפעמים שהקאתי בחיי אפשר לספור על יד אחת. זוכרת כל פעם ופעם. זוכרת את עצמי גם סובלת מבחילות שונות וסוגרת את השיניים חזק חזק כדי לא להקיא.
עכשיו אני בהריון שני. בהריון הראשון הבחילות היו איומות אבל תפסו רק חלק מהיום (מהצהריים עד לערב) והיה לי את כל הזמן לעצמי כדי להתמודד ולישון ולעשות מה שמשכיח ממני את הגועל. עכשיו אני ממש סובלת, זה יכול להיות בחילות 24 שעות ביממה, או כמו היום קצת צנוע יותר אבל זה ממש קשה, הכל עושה לי רע. הריח המדהים של הילדה שלי עושה לי רע... אני גם אחוזת רגשות אשמה בגלל חוסר התפקוד שלי מול הילדה ומול האיש המקסים שעושה הרבה מעבר ליכולות שלו כדי לעזור לי. יש לי צמרמורות, דפיקות לב מואצות... הכל סביב הבחילות האיומות הללו. לפני ההריון עשיתי הכל כדי לעבור את השליש הראשון בלי בחילות-כמו שזה נראה זה ללא הצלחה. עכשיו התחלתי סדרת דיקורים שאולי תביא מזור.
עכשיו אני מנסה לעשות לעצמי חשבון נפש עם כל סיפור ההקאות, אולי אם יפתר הסיפור הזה אני ארגיש הקלה? לפעמים אני מרגישה כל כך רע ויודעת שאם הייתי הולכת לשרותים ומקיאה הכל היה מרגיש הרבה יותר טוב, אבל לא מעזה לעשות את זה.
קודם כל אני חושבת שאולי מגיעה לך תודה כי שמת את הראי הזה מולי (המרגיעון "הכל חוזר עליך") אולי קצת חבל שלא קודם לכן אבל בטוח שזה עשוי להועיל במשהו (אולי אפילו לקדם את הדיקור).
חוץ מזה אני מאוד אשמח אם תשתפי אותי בדף הבית שלי בשיטות התמודדות עם הגועל נפש הזה.
שוב תודה

תודה טליה על דברייך @}

אוי אני ממש מצטערת שאת מרגישה ככה! דווקא שאלתי את עצמיאיך את מרגישה לגבי הדברים הנאמרים, כי בסך הכל (אני, לפחות, אבל מרגישה שגם האחרות) כיוונתי את דברי לחלל הדף, גם אם השיח עצמו נוצר בעיקר מול אישה גדולה @}
אז אני שמחה שחזרת אלינו ושאת מרגישה שהדברים הנאמרים נשארים במסגרת הנושא שאליו כיוונת, ושלא התפזרנו לך

היי.... פתחתי את הדף הזה כדף תמיכה.... בשבילי / - : וכן.... גם בשביל עוד נשים
שסובלות מחרדת ההקאות כמוני.... אבל מרגישה שדברי התמוססו בין ההודעות
הנוספות שנכתבו, כיאלו לא היו ולמרות שאני שמחה מאוד שגם אישה גדולה ונשים נוספות יוכלו למצוא פה מענה גם לבעיה שלה/שלנו מרגישה צורך שוב "להשמיע" את דבריי.
תחושה זו (שדבריי לא נשמעים) מלווה אותי פה באתר כבר במס' הזדמניות המעטות שכן העזתי לכתוב... אלי זה משהו בי..בסגנון שלי ....אבל הפעם הרגשתי צורך ולו בגלל הילדה הקטנה שבי לתת לה להשמיע את קולה. מקווה שדברי לא פגעו באף אחד. תודה.

אישה - מצבנו כמו שכבר כתבנו דומה (גם אני חשה שזה פחד מוות) אבל גם שונה
מיכוון שאני עברתי כבר הריון ולידה וכעת עם הרצון להוליד עוד ילד אני מוצאת את עצמי מתמודדת שוב עם המפלצת הזו... בהריון הראשון פשוט הרצון העז כבר לילדה היה כל כך חזק שהדחקתי את הפחד הזה והקפתי את עצמי בהמון חברות טובות שהנחתי אותן איך לעזור לי להתמודד אם וכאשר יהיו בחילות (שדרך אגב גם להן יש פתרון) או הקאות ו"צלחתי" את ההריון בלי הקאה/ בחילה אחת !!!! אולי אלו שתי נקודות שכדאי לך לחשוב עליהן: אחת - אולי ההקאות הן מכשול שאת מציבה לעצמך (כמו שאני עושה עכשיו (-: ) שניה - בהקאות אנחנו לא יכולות לשלוט אבל בכל מה שמסביב כן, להכין את הגוף להריון (מה שימנע חוסרים וימנע בחילות /הקאות ושאף אחת לא תהרוס לי את התאוריה הזו (-; ), להכין את עצמך לסיטואציה שכן תקיאי ושמסביבך אנשים ידעו איך להרגיע, לתמוך ולעזור ומי כמוך יודע שאולי דווקא טיפול בהצפה זה מה שיעזור... (במסגרת הוירוסיים שטליה הזכירה אני נדבקתי וכן לילה שלם הקאתי !!! אני !!! לילה שלם !!!! הקאתי !!!! והנה אני בחיים אומנם עדיין עם הפחד אבל כל פעם שמרגישה שהפחד שוב משתלט אומרת לעצמי עברת את זה פעם אחת וראית שלא קרה כלום...נכון זה לא נעים...אבל עוברים את זה....). ואולי את מקשרת בין ההקאות לבין ההתקף חרדה...כי עד הווירוס חשבתי שכל פעם שאקיא אני אחוש דפיקות לב ושאני הולכת למות אבל כשהיה לי את הווירוס הרגשתי רע ולא הבנתי מה יש לי (כנראה זו הייתה בחילה) ופתאום הקאתי, בלי דפיקות לב ובלי חרדה ובלי הרגשה של "הולכת למות" ואני מניחה שככה זה ההקאות בהריון...מקווה שעזרתי ולו בקצת....

_לפני שנה וחצי היו חמישה (!!!!!) לילות ללא שינה בגלל שלא הצלחתי לישון בגלל בחילות.
אז באמת מה אעשה בהריון??_

כל ההריונות שלי היו עם בחילות, והאחרון היה הכי גרוע (אבל שלושה מתוך ארבעה היו ממש איומים, בחילות קשות מאוד כל הזמן), אבל בלילות תמיד היה בסדר מבחינת הבחילות. כלומר, גם אם זה לא היה "בחילות בוקר" אלא "בחילות כל היום", זה עדיין היה "בחילות כל היום חוץ מהלילה" ממש לא היה שום עניין עם הבחיות בלילה אף פעם. אני חושבת שאם הייתי מצליחה להקיא אולי היה לי קל יותר עם ההריון, אבל דווקא הלילה בכלל לא היווה בעיה. למעשה, אני לא שמעתי עוד על אף אחת שהיתה לה בעיה בלילה עם הבחילות (ואני עמוק בענייני הריון ולידה כבר כמה שנים). היו לי בעיות מעצבנות אחרות עם הלילות, ככה שלא ישנתי יותר מדי טוב, אבל זה לא היה בגלל בחילות, לפחות.

בעיות של בחילה בלילה שלא נותנת לישון היו לי רק כמוך - בימים של ווירוס בטן. אני שונאת את ההמתנה הזו שעות ליד האסלה נורא זה קרה כמה וכמה פעמים בהריון בתקופה של הבחילות, אבל לא היה נורא יותר מכרגיל. אם כבר את דואגת, אז תדאגי לזמנים שהילדים יהיו בני שנה-שנתיים, כשהם מתחילים להביא לך את הווירוסים האלה הביתה כל חודש... זוועה!

מאחלת שתהיי מאלה שמעצבנות אותי ועוברות את ההריונות בלי בחילות בכלל!
(היי, גם אני המראה שלך טוב, הגיוני!)

טליה אלמתן :

תודה ! תודה ! תודה !
( המרגיעון : אני המראה שלך).


אם את כל-כך פוחדת אז כדאי לך לטפל בזה.
אמא נמרה-

אני כבר למעלה מעשר שנים מנסה לטפל בזה בדרכים שונות ומגוונות.
אגב, אני פסיכולוגית קלינית, כך שאת כל הניתוחים הפסיכולוגיים עשיתי לעצמי כבר מגיל צעיר...
יחד עם זאת הלכתי לכמה מטפלים בגישות פסיכולוגיות שונות
( כשהאמירה האהובה היא כמובן - פחד להקיא זה פחד לשחרר רגשות).

אך מכייון שאני כבר משחררת רגשות מקצועית, והפחד עדיין לא השתחרר...פניתי גם לטיפולים אלטרנטיביים, עד שחזור גלגולים, תקשורים, הומאופטיה...יו ניים איט...

לפני שנה וחצי היו חמישה (!!!!!) לילות ללא שינה בגלל שלא הצלחתי לישון בגלל בחילות.
אז באמת מה אעשה בהריון??

ויש לי מחשבות רציונליות וכשאני באיזון וללא בחילות - אני אומרת לעצמי שבפעם הבאה אני אהיה בסדר, וללא חרדה.

זה בעד בקטנות אבל החרדה כן הגיעה...

הדף שטליה הפנתה אותנו אליו עזר לי מאד:

גם לי יש רפלוקס ובקע בסרעפת.
גם אני לא יכולתי לסבול מגע בגרון ובצוואר, עד לפני כמה שנים גם לא הייתי מסוגלת שבעלי ינשק אותי בצוואר.
לא מסוגלת לעשות משטחי גרון, וגם טיפולי שיניים הם בעיה עבורי.
יש קשר...אני יודעת,
אבל לא יודעת מה עוד ניתן לעשות כדי להפטר מהחרדה המעיקה הזו.

תודה על הדף הזה,
תודה על ההפנייה שלך טליה !

http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq.pl?[po]חרדת הקאות[/po]


(מרגיעון: כולנו משפחה אחת )

לי היה פחד מהקאות ובחילות - אומנם לא ברמה שאת מתארת. בסוף כמעט ולא הקאתי. בחילות - היו המון, בעיקר מריחות של סיגריות, אוכל מתבשל, וריחות מתקתקים (מרכך כביסה, בושם וכו'). אבל לומדים להחזיק את הראש יציב ולנשום אוויר צח בכל הזדמנות (מומלץ בחורף, האוויר הקריר הקל עלי מאוד).
חוצמזה בשליש הראשון יש מין תחושת ריחוף כזאת, ואני הייתי יותר מרוכזת בגוף פנימה וחשה עייפות והתרגשות מאשר חושבת על בחילות. יותר מכל דבר רציתי לישון.
שמעתי גם על הריונות שעברו בלי בחילות בכלל.
ודאי יש טכניקות טבעיות שמונעות את זה. אולי ארומתרפיה, בגלל הקשר החזק לחוש הריח?

_אני דוחה ודוחה את הכניסה להריון, ואני כבר בת 35, ובזוגיות נהדרת...
אפילו חשבתי לאמץ במקום להכנס להריון-
כי עבורי בחילה והקאה זה פחד מוות, פשוט כך._

אם את כל-כך פוחדת אז כדאי לך לטפל בזה. חבל לחיות בפחד-מות כל הזמן. חוץ מזה שתראי מה הפחד הזה מונע ממך!
אני ממליצה על הומאופתיה.

היי אישה.... לי דווקא ידוע על הרבה אנשים שיש להם את הפחד להקיא אבל אנשים פשוט לא מדברים על זה ... לי זה לא ברור למה.... כל הסובבים אותי יודעים שיש לי את פוביית ההקאות ואפילו נזהרים שלא לדבר על זה, למשל, בתקופת הוירוס של ההקאות האחרונה ... למרות שאני חובת שעם הזמן זה הולך ופחות אבל עם המון עבודה עצמית.
חוצמזה שמעתי שיש טיפול לזה .... אולי אם לא תהיה ברירה אני אברר לגבי הטיפול...לבנתיים מנסה שוב להתמודד עם זה בעצמי ופה באתר....

ואני רושמת שוב... כי יש לי כבר ילדה...וההריון איתה היה מדהים ללא בחילות
והקאות ב כ ל ל !!!!! כן יש "חיה" כזו ומשום מה עכשיו מרגיש לי שכן אצטרך להתמודד עם זה...למרות שאני מנסה לא לעשות "נבואה שמגשימה את עצמה"
אבל אולי יעודד אותך לדעת שיש נשים שלא מקיאות במיוחד אלו שמפחדות...
אני גם הקפדתי מהפחד להקיא על תזונה ויכול להיות שזה מה שעבד.....
ת'אמת .... שאצלי....

אני די בהלם...
אני שחבתי לפתוח דף כזה- יש לי בדיוק את אותה הבעייה.
אבל מכיוון שכולן כאן כל כך "הריוניות" אז התביישתי...

תודה רבה שפתחת את הדף.

אני דוחה ודוחה את הכניסה להריון, ואני כבר בת 35, ובזוגיות נהדרת...
אפילו חשבתי לאמץ במקום להכנס להריון-
כי עבורי בחילה והקאה זה פחד מוות, פשוט כך.

ואני מאד מבינה מה את אומרת על כך שמי שאין לו את הפחד הזה יתקשה להבין על מה שאנחנו מדברות...
( או שאולי לא? אולי מישהי התגברה על פחד כזה?).

אשמח לקבל פידבקים ועצות ורעיונות-
כי אני מאד רוצה להיות אמא...

אגב, גם אצלי זה מילדות.

הפעםה אחרונה שהקאתי היה בכיתה ג' -ומאז כל פעם שיש בחילה אני בהתקף חרדה היסטרי...
בכי...חוסר יכולת לישון בלילה- דפיקות לב מואצות--
ואני מצליחה לא להקיא -
אבל הפחד העצום משגע לי את החיים ומונע ממני הרבה דברים-
כמו הריון...

חשבתי המון... ממש מס' ימים אם לפתוח דף כזה או לא אבל התירוצים למה כן
גברו אז הנה אני עם הפחד המוזר, מעצבן וטוחן ת'שכל הזה - הפחד מלהקיא....
ומיכוון שעכשיו אני מתחילה בס"ד (או ליותר דיוק רוצה להתחיל) להכין את הגופנפש
להריון הנושא שוב עולה.... מה אני אעשה אם יהיו לי בחילות או אקיא ????

אני יודעת, שבשביל כאלו שאין להם את הפחד זה נשמע: מה בכלל השאלה כאן
מקיאים וזהו לא מתים מזה, יש בחילות פותרים עם ככה וככה אמצעים...זה בכלל
לא צריך להיות אינדקציה במשוואה של הבאת ילד לעולם.... וזה נכון...

אבל הנה אני מנסה לקבוע תור לרופא נשים ושוב דוחה ושוב לא מגיעה....
ומשום מה שוב מנסה להתמודד עם הפחד הזה...מה עושים ??? האם מישהי
חוותה את זה ??? התגברה על זה ???

(הפחד הזה הוא מילדות ורק בשנה האחרונה התברר שזה בכלל היה התקף
חרדה שהיה בילדות אבל משום מה זכרתי רק את הפחד מלהקיא)