על ידי עירית_לוי » 05 אוגוסט 2010, 12:24
הי,
תודה!
לשאלותייך:
למדתי לפני 10 שנים כאשר עדיין לא היו בארץ בית ספר לאימון. עשיתי קורס מנחים בחברת לנדמרק, שלא נחשבה אז לבי''ס למאמנים, אבל כלי העבודה העיקרי בקורסים שלהם הוא אימון. אחר כך החלטתי לעבוד כמאמנת שכירה באחת החברות הבודדות שעסקו בזה אז בארץ. ושנה אחר כך התחלתי לעבוד כעצמאית.
היום, סגנון העבודה שלי, למיטב ידיעתי, לא דומה לזה שמלמדים בבתי הספר למאמנים או לאימון הקלאסי. הוא תולדה של הדרך האישית שאני עברתי עם עצמי ועם האנשים שליוויתי. במהות שלו הוא לא הסגנון הגברי או ההישגי שמאפיין חלק מהאסכולות בתחום האימון, אלא יותר רך ומאפשר. בנוסף, הפוקוס מבחינתי הוא על שחרור פנימי ולא על לעשות "וי" על מטרות ויעדים. לא מאמינה בזה. ליוויתי במשך השנים עשרות אנשים עד שעשו "וי" על חתונה, קריירה וכו', כביכול כל מה שחלמו ורצו, ועדיין חוסר האושר המשיך לנגוס בהם מבפנים. אני עדיין קוראת לזה 'אימון' כי סוג העבודה הזה מאפשר להוריד לקרקע את השחרור הפנימי, כי הדרך שאני מציעה מכוונת ליישום.
לגבי איך הגעתי להיות מאמנת - חצי שנה לפני כן אזרתי אומץ והתפטרתי ממשרה שהיתה קטנה עלי, כדי לגלות מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, מה באמת אני רוצה, בלי קשר לכל מה שעשיתי עד אז או למה שלמדתי באוניברסיטה. בן זוגי אז נתן לי את אחת המתנות החשובות שקיבלתי בחיי. הוא אמר לי - קחי שנה, תחפשי, ואני אפרנס אותנו. זה היה קשה מנשוא, להסכים להישאר במקום של לא לדעת כל כך הרבה זמן. לא לעשות. לא להרוויח כסף. ובעיקר לא לדעת! אבל כל פעם מחדש החזרתי את עצמי לשם, להסכמה להיות בזה.
בסוף, במקרה, בלי לכוון לשם, גיליתי את תחום האימון וידעתי ש"הגעתי הביתה", שזה מה שנועדתי לעשות כאן.
בהצלחה בלימודים. מוזמנת לשאול אותי עוד כל מה שעולה בדעתך.
הי,
תודה! :-)
לשאלותייך:
למדתי לפני 10 שנים כאשר עדיין לא היו בארץ בית ספר לאימון. עשיתי קורס מנחים בחברת לנדמרק, שלא נחשבה אז לבי''ס למאמנים, אבל כלי העבודה העיקרי בקורסים שלהם הוא אימון. אחר כך החלטתי לעבוד כמאמנת שכירה באחת החברות הבודדות שעסקו בזה אז בארץ. ושנה אחר כך התחלתי לעבוד כעצמאית.
היום, סגנון העבודה שלי, למיטב ידיעתי, לא דומה לזה שמלמדים בבתי הספר למאמנים או לאימון הקלאסי. הוא תולדה של הדרך האישית שאני עברתי עם עצמי ועם האנשים שליוויתי. במהות שלו הוא לא הסגנון הגברי או ההישגי שמאפיין חלק מהאסכולות בתחום האימון, אלא יותר רך ומאפשר. בנוסף, הפוקוס מבחינתי הוא על שחרור פנימי ולא על לעשות "וי" על מטרות ויעדים. לא מאמינה בזה. ליוויתי במשך השנים עשרות אנשים עד שעשו "וי" על חתונה, קריירה וכו', כביכול כל מה שחלמו ורצו, ועדיין חוסר האושר המשיך לנגוס בהם מבפנים. אני עדיין קוראת לזה 'אימון' כי סוג העבודה הזה מאפשר להוריד לקרקע את השחרור הפנימי, כי הדרך שאני מציעה מכוונת ליישום.
לגבי איך הגעתי להיות מאמנת - חצי שנה לפני כן אזרתי אומץ והתפטרתי ממשרה שהיתה קטנה עלי, כדי לגלות מה אני רוצה לעשות כשאהיה גדולה, מה באמת אני רוצה, בלי קשר לכל מה שעשיתי עד אז או למה שלמדתי באוניברסיטה. בן זוגי אז נתן לי את אחת המתנות החשובות שקיבלתי בחיי. הוא אמר לי - קחי שנה, תחפשי, ואני אפרנס אותנו. זה היה קשה מנשוא, להסכים להישאר במקום של לא לדעת כל כך הרבה זמן. לא לעשות. לא להרוויח כסף. ובעיקר לא לדעת! אבל כל פעם מחדש החזרתי את עצמי לשם, להסכמה להיות בזה.
בסוף, במקרה, בלי לכוון לשם, גיליתי את תחום האימון וידעתי ש"הגעתי הביתה", שזה מה שנועדתי לעשות כאן.
בהצלחה בלימודים. מוזמנת לשאול אותי עוד כל מה שעולה בדעתך.