אף דמות בעולם לא תחסוך ממך את עצמך,

ענק!! תודה
_תבונן בין השאר בצורך להשמיע את ספורך החוצה -
גם מתוך בחירה לא להקשיב לספורים שלך מבפנים._

פלוני,
אינך אוהב את אף אחד מלבד את עצמך.
זה הזיוף המקובל לומר אני אוהב אותה ולכן איני יכול לשחרר אותה.
אתה מזייף את עצמך לעצמך - ראה כמה רחוק הלכת.
ראה כמה שולל הלכת אחרי הסוכרייה שמובטחת בסוף הטיפול הכואב.
תתבגר.

שחרר אותה, שחרר את עצמך,
שם טמון האוצר,
שם טמונה ההבראה. רפואה שלמה.

כל הפרטים אינם חשובים, היא אינה חשובה
ואפילו ההתיילדות שלך המתמדת - גם היא לא העניין.
העניין הוא מאוד אישי, האינטימיות הנדרשת היא האינטימיות האולטימטיבית - עם עצמך.

אף דמות בעולם לא תחסוך ממך את עצמך,
את האפשרות המתמדת לעשות שלום עם עצמך.
לבחור בבחירת ה'חירות'.

מתוך שהדברים נרשמו בהרחבה בדף המדובר, טוב אם תתבונן שם כאילו היו כתובים אליך.
התבונן בין השאר בצורך להשמיע את ספורך החוצה -
גם מתוך בחירה לא להקשיב לספורים שלך מבפנים.

חמלה היא ההכרה בנסיבות החיים,
מחלה היא יציאה מאיזון שקוראת תיגר הבראה היא האיזון המקיף, המחודש,
נהג חמלה בעצמך,
היה כן, היה אותנטי,
היה אתה בבואך אצל המסע הזה פנימה.

עצמך עשוי להפתיע אותך בעדינותו, בהסכמתו הגורפת להיות בעבורך
גם אם נדרש לנפק מטבעות מזויפים.

ובאשר לקהל הקוראים נהג גם כאן חמלה,
הכר בטריות המילים לאחרונה באתר,
בעצמת ההזדהות והזיהוי העצמי
באמצעות משבר אישי של שני בני זוג,
שמאמינים באמת ובתמים -

שזה משבר זוגי.

---

תודות

איפה כולם?
??
(-:
למרות שלעיתים זה נדמה, הם לא במסיבה סודית בחלק סודי של האתר.
אם קראת את 144 העמודים של אשתי לא בעניין שלי יותר , תוכל בודאי למצוא את הקווים הדומים בסיפור של ציפור.
אתה אינך הוא וזוגתך אינה זוגתו, ועדיין אתה יכול לקרוא את הדברים שנאמרו שם וששוקפו לציפור בנוגע לזוגיות, על המוגבלות שלנו בלחנך/להסביר/להשפיע/לכפות/לסחוט/לתמרן אדם אחר. קרא גם את דבריך פה, שוב, ותראה שזה מה שאתה מבקש...!
מה יכול להיות יותר ספציפי.
לעיתים, כמו בסיפורי הזן, התשובה הטובה ביותר נמצאת בשתיקה.

צוויל - השחקנים בסרטון אינם מורי זן

קראתי כבר חשבתי לשמוע עוד התייחסות יותר ספציפית למקרה שלי

אשתי לא בעניין שלי יותר
מצטערת, לא בטוחה שהלינק עובד

אולי יעזור לך לקרוא את הדף הזה:
http://www.beofen-tv.co.il/cgi-bin/chiq ... _%F9%EC%E9[/u]%E9%E5%FA%F8(2014-06-23T12:43:13)

איפה כולם?

וסליחה על הבלבול

ממשיך...
הנקודה היא שאני לא מוכן לשחרר כי בתוך תוכי אני מאמין שאפשר לתקן!
איך מתקנים ומשפרים ?
איך מחזירים אהבה להיות אהבה רומנטית?
איך מסבירים לאשתי שצריך לפחות לנסות.. אני לא מוכן לוותר אלא אם באמת יהיה ניסיון אמיתי שלה לעבוד על היחסים.
אני פשוט לא מוכן לפרק ולעזוב הכול.
אנחנו כרגע בפרידה והצפייה שלי זה שהיא תתעורר.
אני מאמין בכל ליבי שאם היתה שם תשוקה בעבר היא יכולה לחזור פשוט צריך לעבוד על זה.. העניין הוא שהיא עשתה הכול הפוך ואני מהלחץ דחפתי עוד עוד ורק הרחקתי אותה.
כרגע בגלל ההפסקה לקחתי צעד אחרונה ואני מקווה שהיא תבין ותעורר.
אני לא מתכוון ללחוץ יותר וזורם איתה, לצערי אם תרצה להיפרד לא אוכל לעמוד בדרכה אבל בחיים לא אוכל לסלוח לה כי לדעתי היא שוקת יחסים מדהימים לפח בגלל קצת קשיים.
מקווה שתתעורר.
תודה על זמנכם

כן תמשיך. זה טוב שאתה כותב ומרשה לרגשות לקבל ביטוי. אני עברתי מצב דומה רק מהצד השני (אני הייתי זאת שלא נמשכת לבן-זוגה למרות אהבה מאד גדולה אליו והערכה אינסופית לאדם המדהים שהוא)

אמשיך יותר מאוחר אין לי סוללה..

שלום לכולם,
אשתי ואני נשואים 5 שנים ויש לנו ב״ה ילדה בת 4.

אנו במשבר בזוגיות מזה שנה וחצי, הכול החל כאשר אישתי הודיעה לי לפני שנתיים בערך שהיא חווה ירידה במשיכה אלי .
תחילה היה דיבור על ירידה במשיכה ולאט לאט הדבר הוביל לרצון להתגרש, אשתי הודיעה לי שהיא שוקלת להתגרש לפני שנה בערך ומאז עשתה כל שביכולתה לדרדר את היחסים ולהפוך אותם למשהו שולי ללא יכולת להסתכל על הדברים החיובים, ניבנו בתחילת המדבר ללכת לייעוץ אך הוא לא צלח מאחר ושנינו עוד היינו טריים במשבר . מאז הטיפול עברה שנה בא ניסתי הכול כדי לקרב אותה אלי, עיקר טענותיה מתקדיים בכך שהיא מרגישה אלי אהבה ענקית אבל בתור חבר או אח ולא אהבה רומנטית, הדבר פשוט ריסק אותי, אני צל של עצמי כבר במשך שנה, למרות שכלפי חוץ אני משתדל להיות חזק.
לפני חודש במהלך פיצוץ החלטנו שאנו עושים הפסקה, היא קוראת לזה פרידה אני מעדיף הפסקה.
מנקודת מבטי אין בכלל אפשרות לגירושים, אני מאוד אוהב אותה ומאוד קשור לילדה שלי לא יכול לחשוב בכלל על האופציה.
היא מהצד שלה מאז הפרידה מנסה מדי פעם לייצור קשר אך אני אומר לה או הכול או כלום, לה חשוב שנסיים את זה יפה ואני מהצד שלי מסביר לה שאני לא יכול להיות חבר שלה כי מבחינתי היא הרסה לי את החיים, אני מרגיש עלוב ואומלל ממש לא ברור לי איך הגעתי לכאן.
העצב התסכול הכעס והאכזבה אלו עיקר התחושות שאני חווה בימים אלו.. סגרנו על פרידה של חודשיים שבסופה אנו אמורים להחליט מה לעשות.
כמו שאמרתי אני הצד שבמהלך ההפסקה לא יוצר קשר בכלל ולמעשה מחכה לה שתתעורר.
המצב האידאלי מבחינתה הוא שנשאר חברים טובים והיא תגמור את הסאגה הזאת של חייה.
עיקר ההלם דלי הוא שיש בנינו אהבה מטורפת כבוד הדדי חברות עצומה, לא היו בני זוג אחרים ברקע.. נראה לי הזוי לזרוק הכול.