על ידי צפריר_שפרון* » 27 מרץ 2004, 14:00
שתהיי לי בריאה מה שעשית לי עם הכחול הזה. שהמשיכו הדברים להדהד ולהצטייר בכל פיסת תכלת בשמים. שעולה שאלת העיניים אלה המתבוננות, אשר צבען נאמר יהיה לשם שיחה זו דווקא כחול.
שאז, בעת הריון, זמן פיצולן לזוג עיניים נוסף, נסתר מהעין, רחום ותחום בתוך הכוכב הפנימי, כוכב הרחם, המותאם בדיוק לצרכיו, עשויות להטמע אל כל הכחול הזה, המזמין כל כך, העמוק כל כך, האפשרי כל כך, ים המודעות הגדול.
מכאן תעלה התבוננות אל צבען של העיניים הרואות, צבען של אלה הנראות, והיפגשות הכחולים האלה בהשלמתם ובניגודם.
ובעודי חווה את התכלת המקיפה הזו, שמי הנפש, רקיע לזריחת ההווה, רקע להתפרשותה של הנפש, מימי קדם, מקדמה, עד לקדמת הבמה, עולה בלבי הודיה אלייך על הכנסת הצבע הכחול לתוך תבנית של הריון או לתוך התייחסות להריון.
זה קשור גם למקום בו אני נמצא וגם לאנרגיה שהנחתי על גופי להשראה, כשזו לבדה עשויה להניף התכחלות אל תוך פריון המתרבה מתוך עצמו, ומתפרש למרחב אינסופי בתוך תבנית יציבה וגולמית. כמו אותה עין תכלת מתבוננת בחלל החיצון - שתכליתה בתכלותה. מתבוננת ורואה.
מכאן אני כבר קצת מפסיק להיות אחראי למה שעולה, אבל, מתוך שיוט בין כוכבי זה, ניתן לומר, שתהליכי אינקובציה אם כך לא נועדו לגילוי פנים מלכתחילה, אלא נמצאים מסתירים פניהם עד להתגלותם בפיזי. כמו נדרשת תקופת מעבר, תעלת מעבר, ועבר ממנו ניתן יהיה לעבור בטרם תתכלל תכלית.
במילים אחרות או מזוית אחרת, על פני חלחלה מהתכלכל, עולה התכללות או הכללה של התכלית אל הגלוי, הפיזי - תוך הסתר פנים, או הסתתרות מהתכלית בתקופת המעבר, ההריון. שתכלית ההריון היא לידה, ותכלית הלידה הפרטית לעולם תתבהר במלואה בהווה המתמשך לאורך תקופת חיים אחת או יותר. ולעת ההריון טוב אם תליט עיניה מחופת תכליתה, שלא תניח שם דעתה ובכך תמנע מהנחת משאת דעותיה ועמדותיה על בנה.
צבע חזק הכחול הזה. ממש חזק.
במקביל אני שומע את "שוטי הנבואה" שרים:
כן איזה כיף יהיה בסוף ימי
כשכל החברה ידברו עליי
יגידו שהייתי i & i
בשעות רצון בשעות הפנאי
אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני
תארי לעצמך.
עוד מעט אחזור ל-
"תשאירי לי פרח"
אבל זה כבר שייך יותר לצבע הירוק. וזה אליבע דיהונתן גפן הסיפור המקורי, שהאיש הכחול רק בא לבקר לרגע. שהכחול הוא מסיפור אחר.
על פני עוברים בירוק - עוברים לירוק.
תודה.
שתהיי לי בריאה מה שעשית לי עם הכחול הזה. שהמשיכו הדברים להדהד ולהצטייר בכל פיסת תכלת בשמים. שעולה שאלת העיניים אלה המתבוננות, אשר צבען נאמר יהיה לשם שיחה זו דווקא כחול.
שאז, בעת הריון, זמן פיצולן לזוג עיניים נוסף, נסתר מהעין, רחום ותחום בתוך הכוכב הפנימי, כוכב הרחם, המותאם בדיוק לצרכיו, עשויות להטמע אל כל הכחול הזה, המזמין כל כך, העמוק כל כך, האפשרי כל כך, ים המודעות הגדול.
מכאן תעלה התבוננות אל צבען של העיניים הרואות, צבען של אלה הנראות, והיפגשות הכחולים האלה בהשלמתם ובניגודם.
ובעודי חווה את התכלת המקיפה הזו, שמי הנפש, רקיע לזריחת ההווה, רקע להתפרשותה של הנפש, מימי קדם, מקדמה, עד לקדמת הבמה, עולה בלבי הודיה אלייך על הכנסת הצבע הכחול לתוך תבנית של הריון או לתוך התייחסות להריון.
זה קשור גם למקום בו אני נמצא וגם לאנרגיה שהנחתי על גופי להשראה, כשזו לבדה עשויה להניף התכחלות אל תוך פריון המתרבה מתוך עצמו, ומתפרש למרחב אינסופי בתוך תבנית יציבה וגולמית. כמו אותה עין תכלת מתבוננת בחלל החיצון - שתכליתה בתכלותה. מתבוננת ורואה.
מכאן אני כבר קצת מפסיק להיות אחראי למה שעולה, אבל, מתוך שיוט בין כוכבי זה, ניתן לומר, שתהליכי אינקובציה אם כך לא נועדו לגילוי פנים מלכתחילה, אלא נמצאים מסתירים פניהם עד להתגלותם בפיזי. כמו נדרשת תקופת מעבר, תעלת מעבר, ועבר ממנו ניתן יהיה לעבור בטרם תתכלל תכלית.
במילים אחרות או מזוית אחרת, על פני חלחלה מהתכלכל, עולה התכללות או הכללה של התכלית אל הגלוי, הפיזי - תוך הסתר פנים, או הסתתרות מהתכלית בתקופת המעבר, ההריון. שתכלית ההריון היא לידה, ותכלית הלידה הפרטית לעולם תתבהר במלואה בהווה המתמשך לאורך תקופת חיים אחת או יותר. ולעת ההריון טוב אם תליט עיניה מחופת תכליתה, שלא תניח שם דעתה ובכך תמנע מהנחת משאת דעותיה ועמדותיה על בנה.
צבע חזק הכחול הזה. ממש חזק.
במקביל אני שומע את "שוטי הנבואה" שרים:
כן איזה כיף יהיה בסוף ימי
כשכל החברה ידברו עליי
יגידו שהייתי i & i
בשעות רצון בשעות הפנאי
אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני אין אני
תארי לעצמך.
עוד מעט אחזור ל-
"תשאירי לי פרח"
אבל זה כבר שייך יותר לצבע הירוק. וזה אליבע דיהונתן גפן הסיפור המקורי, שהאיש הכחול רק בא לבקר לרגע. שהכחול הוא מסיפור אחר.
על פני עוברים בירוק - עוברים לירוק.
תודה.