[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

הסתדר פה משהו??

ירושלים נחשב למרכז? :)

4 שנים אחרי ההודעה האחרונה.. מקווה שנוכל להחיות מחדש את הדיון ושיש עוד קוראים רלוונטיים בעמוד הזה.
אנו (זוג + ילדה + ילדה בדרך) מחפשים להקים משהו או להצטרף למשהו שקיים, עם עדיפות לאיזור המרכז, עוד מבלי לתת לו שם כמו קומונה או שבט שיאפשר קהילתיות והסתמכות קהילתית ובמקביל את החירות האישית.
שמעדיפים חינוך ביתי על פני מערכת החינוך הרגילה ועוד כהנה וכהנה.
קראתי על הקהילה שבשדרות שבהחלט מצאה חן בעינינו (גם אנחנו בהייטק), אך אנו כבולים לאיזור המרכז בשנים הקרובות ולכן מחפשים להקים פה או להצטרף למשהו פה.
נשמח לברר, להכיר ולנסות.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

אני,בת זוגתי ושני ילדים קטנים מחפשים לא מעט זמן סגנון חיים אחר ..
העניין שכל הרעיון מתנגש לחלוטין עם ההתפתחות הקיימת (פייסבוק,ריאלטי...),אנשים נהיו אינדיויאליסטים לחלוטין.
אנחנו לא ממש יודעים בדיוק איך הינו רוצים שזה יראה,אבל בהחלט הבנו שבסגנון החיים כפי שהוא איננו מעוניינים.
הינו שמחים להתארגן עם אנשים שחושבים כמונו ולחשוב ביחד איך יוצרים תנאי מחיה טבעיים ונכונים , ללא כל הריצה המטורפת אחריי האושר/כסף .
מקום שבו כולם למען כולם, מקום שאתה חלק ולא לבד, מקום שאתה אוהב לחיות בו ולגדל את ילדיך בכבוד לאחר ולשונה ממך .
הייתי יכול להמשיך ולכתוב עוד שעה , אבל נראה לי שאסיים כאן, מקווה שיום אחד זה יקרה.

יוסי שלי והילדים

שלום,

שמי יסמין ואני כותבת כתבה על הורים שבחרו שלא לגדל את ילדיהם לבד, אלא בתוך קבוצה או "שבט" על מנת לקבל את כל הסיוע והתמיכה. מטרת הכתבה היא להציג את דרך החיים הזו ולהעלות את כל היתרונות שבגידול ילדים תוך חיים משותפים. אשמח לראיין הורים כאלו. ניתן לפנות אליי במייל [email protected]

תודה רבה מראש,
יסמין.

[po]ורד א[/po], כיף לקרוא את דברייך

רציתי לעדכן שהקומונה שלשמה נפתח דף זה, זאת יוזמה שנפלה די מזמן, בעיקר עקב חוסר מוטיבציה של רוב המשתתפים.
בינתיים גם אצלנו (זוגתי ואני) ישנם רעיונות אחרים ואנחנו מתקדמים.

אחד הלקחים הוא שאנחנו מנסים לארגן משהו באופן יותר אורגני, עם חברים שכבר מכירים, ולא בשיטת לפרסם מודעה ולהכיר אנשים חדשים.

כיף לקרוא אתכם, תמיד שמחה לעדכונים על קהילות שיתופיות בוגרות, ה"חזון" שלי הוא מקום פרטי לכל אחד עם שטח קהילתי מאפשר, אנחנו מבשלים ביחד, מארגנים הרצאות, טיולים, קייטנות, הרפתקאות, מוצאים דרכים אלטרנטיביות להרוויח כסף, מגדלים ירקות ופירות, מתכווננים לחיים ברי קיימא בלי ביקורת על מה שכל אחד אוכל או לובש (אני משתדלת להיות טבעונית, אבל מבינה את מי שנשאר עם ההרגל ואוכל מזון מהחי לעיתים..), בשיחה עם הרבה חמלה ועיניין, ומותר גם להתרחק כשרוצים, פשוט קהילה מקרבת, משתפת ומאפשרת.

עצלתיים זה נהדר.

צפוי עוד מפגש אך אירגונו בעצלתיים (מדהים עד כמה אנשים לא עונים למיילים), כל כך בעצלתיים שזה מרגיש קצת כמו גנון. טוב, אולי אני מגזים. בכל אופן אעדכן

זה נשמע כמו רעיון ממש ממש מרתק.
הייתי שמחה להיות חלק , אני מצפה לתינוקת בנובמבר וזה אני והיא :) מחפשת מודלים לחיים עירוניים אלטרנטיביים , רבי- קיימא . יש עוד התקדמות חוץ מהמפגש? צפוי עוד מפגש?
[po]moria segal[/po]@hotmail.com

הנה עוד אנשים שעושים משהו שונה אבל דומה.. שיהיה בהצלחה!
http://shituf.org.il/?[po]page id[/po]=1202

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלוםת אני גם מחפסת מזמן קומונה למשפחתי ומקום בו נוכל לתרום לאנשים שאיחפת אחד מהשני נישינו קיבוץ אבל קשה להיתקבל ,בצעירותי חיתי בקומונה בגרמניה וזאת חוויה מדהימה , אים נרצה להישתתף במיפגש , מה צריך לעשות איפה ? שמי לורן ואני גרה בצפון , תהיו בקשר למס טל 0775490718 בהצלחה ובאהבה מחכה לתשובה.

שלום אני אשמח גם לשמוע ולהכיר אנחנו משפחה עם 3 בנים מדהימים כרגע מפרדס חנה:) [email protected]

אורי תודה, שלחתי לך מייל..

בשמחה, אבל נוכל לעשות זאת אם תשאירי פרטי קשר כלשהם, רצוי כתובת אימייל

אורי אני לא הייתי במפגש אבל כן חושבת להצטרף יש מקום לכלול גם אותי בהתכתבות?

שלום חברים וחברות
היה מאוד מעניין במפגש ואשמח מתישהו לתפוס יוזמה ולספר איך היה

בינתיים רציתי לבקש ממי שהיו במעגל, לפחות הריציניים והרציניות יותר שביניכן, שתיצרו קשר / תכתבו את כתובת המייל שלכן על מנת שנוסיף אותכם להתכתבות הפנימית במיילים שם אנחנו ממשיכים

מעלה רעיונות לערים שיותר קרובות למרכז:
רחובות, נס ציונה, חדרה, פרדס-חנה, הוד השרון (כל אחת שונה, עם יתרונות וחסרונות משלה).

אשמח אם מישהו יוכל לכתוב בקצרה מה עלה במעגל.

נעם פלאם, אני איתך בהרבה דברים. בן זוגך ואת יכולים לאכול מה שתרצו, לדעתי. אצלנו בבית אני הטבעונית היחידה וכל השאר אוכלים כל מה שזז ואנחנו מסתדרים מצוין (-: אז על אחת כמה וכמה במשפחה גדולה יותר. אגב משפחה/קהילה וההבדל ביניהן מזכיר לי את הפתגם: "טוב שכן קרוב מאח רחוק" ודי לחכימא ברמיזא. מעבר לזה, נראה לי פשוט שנעים ומעורר תחושת ביטחון לדעת, שבעולם המוטרף הזה יש חבורת אנשים שאפשר לסמוך עליהם [b]לאורך זמן[/b] מאשר חברים לרגע או חברים של אינטרס כלשהו .

מעצם היותי אדם אופרטיבי, אני מעדיפה להתמקד בשלב התחלתי זה במה "כן" מאשר במה "לא" . גם אם לא אהיה בסופו של דבר חלק מהקבוצה, אני מבינה כמה דברים בסיסיים: הראשון, שאנשים יבואו וילכו, יצטרפו ויעזבו עד שתתגבש קבוצה בסיסית ואיתנה גם אחרי שתהיה התמקמות פיזית וזה בסדר גמור. שנית, נראה לי שיהיו "כללי ברזל" למשל: שבית האם יהיה ללא טלוויזיה (-: ששומרים על שקט בין 2-4 שיש קומפוסט והפרדת פסולת למחזור או כל מיני דברים בסגנון. מעין אמנה בסיסית.

כמו כן, (ואולי אני קופצת גבוה מדי, אבל אני מעדיפה "לירות לכל הכיוונים") אפשר לחשוב על הקמת עמותה כך שנוכל לקחת את החזון החברתי המתגבש צעד אחד קדימה. אני מאמינה מאד בשינוי שמנסה להשפיע על החברה מבפנים, באמצעים "מקובלים" ו"מובנים לקהל ולממסד" מאשר לצעוק מהאופוזיציה. בעלי הוא רו"ח ואפשר להתייעץ איתו בנוגע להקמת עמותה, מה זה אומר בגדול והאם נוכל אפילו לקבל תרומות או מענקים ונוכל לקדם עניינים חברתיים וסביבתיים בצורה ריאלית וגורפת. חשוב שהכל ייעשה בצורה חוקית ואפקטיבית. אפשר ליזום שוק קח-תן חודשי, הפנינג יצירה ושיקום אופניים, מכירת חלות שבת או ווט אבר.

בנוסף, היום אנחנו בקשר עם חבר מנהריה, שהוא ממקימי ויוזמי הקמת הבנק החברתי הראשון. נראה לי שיהיה מעניין לשבת איתו אולי ייצא מזה שיתוף פעולה מעניין.

אני חייבת לומר למען הגילוי הנאות, שאני כמובן אשמח מאד אם כל זה יקרה בנהריה. אינני רואה את עצמי עוזבת מכאן למקום אחר. הסיבות שלי הן בעיקר הוריי, שגרים כאן ואני רוצה להיות לצידם בשנים הקרובות, שבהן הם מתבגרים ואולי יהיו זקוקים לעזרתי ואני אהיה כאן בשבילם, כפי שהם היו בשבילי לכל אורך השנים. בנוסף, בתי הגדולה לומדת בבי"ס ועולה לכיתה י'. היא בגיל חשוב ומשמעותי שחשובים בו החברים וההתפתחות האישית, והיא נמצאת במקום ובמצב שטוב לה בו מאד ואני לא אוציא אותה משם כל זמן שהיא פורחת. זה השיקול שלי. לכל אחד יש את שלו. (-:

אגב, יש בנהריה ליד הים, מלון דירות. יש בו דירות חדר קטנות כמו חדרי מלון ואנחנו מכירים את בעל המקום. אפשר לשאול אותו כמה חדרים יש שם וכמה יעלה לשכור את כל המתחם או חלק ממנו ולראות איזה שימוש נוכל לעשות בו. יש שער שתוחם את המקום עם חצר קטנה. 60 שניות מחוף הים והטיילת. לא יודעת עד כמה זה רלוונטי. סתם חושבת בקול רם...

נשמע מעניין.

גדול עלינו להתחיל את החיים מחדש בצפון.
אבל אם איזור המרכז הוא אופציה, נשמח לשמוע יותר.

נהריה נשמע נהדר(מחשבות לעתיד שלנו) יהיה כיף אם תהיו פה קרוב
גם אני שמעתי רק דברים טובים על נהריה
:-)

היי נעם, גם אני שמחתי לפגוש ולשמוע אותך

מתנצל שהייתי כזה מעוך (חצי חולה משהו) בזמן המעגל, אבל שמחתי לפגוש את כולם ויצאתי בהרגשה חיובית
למי שהגיע/ה למעגל, ואין לי את פרטי הקשר שלו/ה, אשמח אם תיצרו קשר או תשאירו פרטים כאן.
אני זמין גם ב- 050-7827729 וב- [email protected]

היה לי כל כך כיף לפגוש את כולכם.
לי ברור שאני רוצה לגור אתכם או בקבתכם
בעזרת ה' הלוואי הלוואי!
אז הנה פרטי הקשר שלי ואני צריכה עוד לחשוב מה ה"שאלות הגדולות" מבחינתי
איפה אני שמה את הקווים האדומים שלי
בחשיבה מרפרפת ככה עולה לי נושא הדת ו/בחינוך ילדים שזאת שאלה גדולה מצד אחד מצד שני גם בן זוגי לא דתי וגם ילדים עוד רחוקים ממני עדיין
בקיצור אני עוד צריכה לשבת עם עצמי ולהכין שיעורי בית
פרטי הקשר שלי הם
אפס חמש שתים 666 אלפיים ושמונה
noam838 בג'ימייל
ונעם פלאם באנגלית בפיסבוק (פלאם זה עם F)
תודה ליוזמים ובהצלחה לכולנו!

היי נעם, אשמח להיפגש.
התשובה שלי לדברייך עלולה להתפרש קצת בוטה אבל לא זאת כוונתי.

נשמע שאת כותבת ממקום מלא פחדים, של מה יקרה אם... ומה יקרה אם... כאילו את מדמיינת משהו נורא ואיום שפשוט לא יכול להצליח.
ככה לפחות אני חווה את מה שכתבת.
בואי נפרוק את זה. בואי נדבר על הכל ונוציא את הכל (הפנטזיות מצד אחד, והפחדים מצד שני) החוצה.
נדמיין יחד את כל מה שטוב וכל מה שרע במגורים משותפים.
אני מקווה ליצור מקום שיאפשר לך [u]לגדל שם גם את הילדים_ _ובחנ"ב לפי השיטות שלי והאמונות האישיות[/u]

[u]אבל נקודה למחשבה האם מדובר בקהילה או משפחה או משהו באמצע?[/u]
אני לא יודע לענות לך. כנראה שאני לא יודע עברית מספיק היטב כדי להבין למה את מתכוונת באבחנה הזאת (ואשמח אם תפרטי).
בגדול, אני מדמיין מקום בו ברירת המחדל היא הביחד, והיוצא מן הכלל הוא הלבד/לחוד.
(בניגוד למקובל, שם זה הפוך)

זה נשמע מעניין מאוד אבל אתם מחפשים משפחה (ליבי) או קהילה (אורי) כי זה שני דברים שונים

אני כרגע בחששות מלהגדיל את המשפחה של עצמי (מיחיד וחצי לשנים שהם אחד) ופתאום להפך למשפחה גדולה נראה לי גדול מאוד,
מצד שני אני מחפשת מקום עם קהילה תומכת והרבה ילדים בין הרגלים של כולם, אבל עם מקום לרווקות שלי ולהיותי זוג צעיר בלי ילדים. (אני רוצה שגם דברים כאלו יתקבלו)
שילד יכול לבוא ולבקר חברים בלי שההורים שלו צריכים להקפיץ אותו ושבסופו של דבר (עוד כמה וכמה שנים) אני אוכל לגדל שם גם את הילדים שלי ובחנ"ב לפי השיטות שלי והאמונות האישיות שלי
אני הוגדרתי פעם אינדיבידואליסטית מידי לגרעין שחי בשיתוף מוחלט כי יש לי את הרצונות שלי ואת האמת שלי, אני מניחה שגם כל אחד מהאנשים של באופן הם אנשים בעלי אופי חזק (צריך אופי חזק כדי לא לשלוח את הילד לבית ספר) השאלה מה קורה כשהערכים האלו נפגשים?
איך מתמודדים עם כ"כ הרבה אנשים?
אני מניחה שאני אבוא ליום עיון כדי לראות

אבל נקודה למחשבה האם מדובר בקהילה או משפחה או משהו באמצע?

ליבי בהמשך לשיחתנו
אני אוכלת ביצים ובן זוגי אוכל גם חלב נשמח להיות חלק ממשפחה גדולה שכזאת אבל יהיה לנו קשה לוותר על הרגלי האכילה
הבן-זוג לא יוותר על חלב כ"כ בקלות..
לעומת זאת אם זאת קהילה שבא לכל אחד יש את המטבח ו/או האוכל שלו אפשר לחיות בשותפות חברתית ואני מבטיחה לך שכשאתם והגורה שלכם תקפצו לבקר לארוחות אפילו האריה שלי יאכל טבעוני...

אני חושבת שמה שישתנה זה שיהיה יותר נח לגדל בחינוך ביתי או משהו קרוב למי שרוצה בכך, ותהיה יותר אפשרות להתפרנס מתשוקות שונות (נניח, לי יהיה יותר קל ללוות לידות, אם אני יודעת שתיהיה/יהיה מישהו/מישהי מוכר/ת לגורה בבית, בזמן שאני מלווה לידה - מה שכרגע לא מתאפשר לי)

ת'כלס זה יהיה מה שאת תחליטי שזה יהיה.
כמו במעבר לבית משותף עם בן-זוגך-
חיי היומיום לא השתנו, ועם זאת השתנו מאוד
אם היית שואלת את עצמך לפני זה
[u]מה זה אומר ת'כלס? קמים בבוקר ו...?[/u]
מה הייתה התשובה שלך?

אני מניחה [po]ש קמים[/po] בבוקר ו... _
מצחצחים שיניים (או שלא)
שוטפים פנים (או שלא)
מחליפים לבגדי יומיום (או שלא)
מעבר לזה אין לי מושג, כי אין לי מושג מה את עושה במהלך היום
(אם את אני אז [u]קמים בבוקר ו...[/u] מפשפשת, מניקה ומניקה, ועוברת לסדר את עצמי)

חיי היומיום בגדול לא ישתנו (כמובן שבהתחלה נצטרך כל אחת/אחד למצוא עבודה באיזור ולהתאפס על ההתאקלמות)
מה שישתנה אלו הדברים הקטנים
ארוחות ערב משותפות (או משותפות חלקית, אם לא כולם יוכלו להיות)
הקניות
האחריות על משק הבית מתפרשת (וגדלה)
ה-[b]ביחד[/b] גדל (כי המשפחה גדלה (-:)

מעניין אותי מאוד לקרוא ביתר הרחבה על
[u]מתכוונים למרחב מחיה מאפשר ומעצים[/u]

מה זה אומר ת'כלס?
קמים בבוקר ו... ?

רציתי רק להוסיף איזו נקודה
אין כוונתי להיות גס או לפגוע, רק להבהיר משהו לגבי הלך הרוח של הדברים.

לדבר אפשר בלי סוף. (ואף רצוי!)
אבל אנחנו באמת מתכוונים לעשות. להיפגש, להתגבש, להקים קהילה.
כל קהילה שאתם מכירים שקיימת כיום, קיימת כי קמו אנשים ואשכרה עשו.

אומר את זה בתור אחד ששוב ושוב נופל למלכודת של לדבר הרבה ובסוף לחדול מעשייה.

יואו, כמה נוסף פה!
איזה כיף :-)

קיבוץ עירוני?
וואו, לא יודעת
נשמע לי לא מתאים לנו.
רק ברחנו מקיבוץ...לא כדי להיכנס לקיבוץ אחר.
גם אם הוא עירוני.
רוצה משהו קטן יותר, אינטימי
משפחה, או משפחה מורחבת

מסכימה עם אורי ש-
[u]בהתחלה אנחנו מתכוונים למרחב מחיה מאפשר ומעצים[/u]

אני לא חושב שנשתף בהכנסות וכו', לפחות לא בשלב הראשון
כלומר בהתחלה אנחנו מתכוונים למרחב מחיה מאפשר ומעצים, ולא על קיבוץ עירוני

אחד היתרונות הבולטים של התארגנות קיבוצית, כאשר מוודאים הכנסה שוויונית(הפרש הקטן מ 25% בין החברים), היא היכולת להימנע מניכוי מס במקור על הכנסות החברים. כך ניתן לחלק את המס בצורה שוויונית בין כולם ולהקטין משמעותית את אירועי המס. זאת, נוסף על היתרון שבשיתוף החפצים.

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

איזה כייף לשמוע, בדיוק שעכשיו מחפשים אני והבנזוג יוזמה ברוכה וקהילה חדשה. כל הכבוד על הרמת הכפפה.

וואו. מחזקת את ידיכם, אמשיך לעקוב מרחוק בנתיים ואולי יהיה בי האומץ להציע את העניין לבנזוג הקיבוצניק לשעבר שכל מחשבה על קומונה מעבירה בו חלחלה.
חזקו ואמצו!

במידה וזה תחת כותרת של ,קיבוץ עירוני, יש מצב לקבל סיוע כספי, הנחיה, עזרה מגופים ואירגונים שונים, במיוחד אם חלק מהמטרות זה הקמת משהו בקהילה הקיימת.
כדאי לברר

אורי - מעונינת לשמוע עוד/להגיע לפגישה. אני אמנם רווקה תל אביבית אבל חולמת על משהו כזה כבר הרבה זמן.

באמת רעיון נהדר (-:

[url=http://tamuz.org.il/]קיבוץ תמוז בבית שמש[/url]
[url=http://www.migvan.org.il/]קיבוץ מגוון בשדרות[/url]
איזה יופי של רעיון! שיהיה לכם בהצלחה!

אשמח לשמוע על הקומונה הנוכחית שלכם.

ממליצה לכם ליצור קשר עם "מעגל הקבוצות". יכולים לסייע במידע ובכל מיני דרכים וגם להפנות אליכם אנשים שמעוניינים ועוד לא מצאו קבוצה / קהילה לחיות בה
http://shituf.org.il/
בהצלחה!!!

שרית, ספרי לי עוד.

אשמח גם לספר על הקומונה בה אנחנו גרים היום, אם זה מעניין

בחיפה יש קומונה של חברה צעירים שמתנהלים בצורה מאוד מענינת

[po]נעמה סלע[/po] מהקיבוץ בנצרת עלית.

לא הגבתי אמנם, אבל בכל מקרה התכוונתי לדבר עם אנשים מקיבוץ עירוני.

וגם בבית שמש (תמוז)

אני חושבת שבאמת כדאי לכם להכיר, כמו שכתבה [po]שרית אמיר[/po], קיבוצים עירוניים. יש אחד גדול בנצרת עילית, שמתנהל בצורה דומה מאד למה שכתבת בפתיחה, אורי.
יש להם כבר הרבה ניסיון, ויש שם משפחות עם ילדים. גם בעכו יש קיבוץ עירוני.

נראה לי שהתקבלת ;-)
בעיקרון צריך להיפגש ובפגישות להרגיש את הכימיה, ככה זה יעבוד. לא מאמין בתנאי קבלה

היי,
גם אותי זה מעניין. האם יהיו לכם תנאי קבלה? (אני חד הורית ובתקופה זאת הילד שלי בגן פרטי)

הדבר הכי קרוב זה קיבוץ עירוני
אולי שווה להפגש איתם לשמוע מנסיונם ולהתעשר בידע

אני חושבת שאפשר למצוא בעיר דיור זול יחסית לאזור המרכז, ויש אמצעי תחבורה נוחים.

היתרון הנוסף הוא אולי מה שגרם לך לכתוב: [u]משום מה ברמת הרגש יש לי איזו מניעה משם[/u]

אין ספק שהעיר צריכה חיזוק, ואם הרעיון שלכם כולל גם רצון למעורבות חברתית ולתרומה לקידום ולפיתוח העיר והתושבים, תוכלו למצוא שפע של אפשרויות קטנות וגדולות.
אולי יעניין אותך ליצור קשר עם כפר הסטודנטים הטרי בעיר.

אשמח לענות על שאלות ספציפיות.

אנחנו ממש לא חיים בקומונה, אבל כחלק מקהילת הגרעין התורני משתמשים ב"גוגל גרופס" לעזרה הדדית נרחבת:
התארגנות לבישול ליולדת ולמשפחתה, טרמפים ל"בר-אילן", שולחן למסירה, בקשת עזרה למשפחה נזקקת, המלצות על רופא שיניים לילדים, משחת עור ספציפית במקום זאת שנשכחה בביקור אצל סבא וסבתא ועוד כהנה וכהנה.

אחלה רעיון.יש אפילו ספר נוער מקסים על קומונה כזאת בשם קליידוסקופ

עוד משהו שעולה לי

אומרים (וצודקים) שצריך כפר שלם בשביל לגדל ילד. לדעתי צריך גם כפר שלם בשביל להצליח לחיות בפשטות. צריך כפר שלם בשביל לסעוד את סבא. המון דברים שאנחנו עושים היום בדרכים מסורבלות להפליא, נהיים יותר הגיוניים כקהילה, כשבט.
אין לי כפר שלם להציע. אבל קומונה טובה זאת יופי של התחלה, והדבר הכי קרוב שאני יכול לחשוב עליו כרגע.

מבחינה כלכלית לא מדובר על שיתוף מלא, אלא על מה שמתאים לשתף.
למשל בקומונה שאנחנו גרים כרגע, משתתפים בשכירות וחשבונות, ורק בחלק מהאוכל - אבל בנוסף יש גם אוכל "פרטי" שאנשים קונים לעצמם.
חשוב לזכור שבתור באופנים, להרבה אנשים יש דפוסי תזונה שונים זה מזה.
מצד שני, למשל, שילמנו מקופת הדירה על חלק מההובלות שאנשים עשו כשהביאו לכאן מחפציהם. מתוך רצון טוב וחשיבה פראקטית.

המטרה: מקום נעים לגור, לגדול ולהתפתח בו. קודם כל עבור עצמנו, "לעשות לביתנו". כל מחשבה שיש לי על קומונת משפחות היא מדהימה. במיוחד אם אני משווה את זה לאופן שאנחנו (העירוניים) חיים היום.
רוצה דוגמאות למחשבות שעולות לי בראש?

מעניין אותי לקרוא ביתר הרחבה על האופי המתוכנן של הקומונה, על מטרותיה, על הרציונל...
אני מבינה, שזה לא מגובש לחלוטין, אבל כרגע זה נקרא לי ערטילאי למדי.

אם תפרט - אוכל לראות אם יש מה לפרט מצדי בעניין לוד (עיר מגוריי בחמש השנים האחרונות.)
למשל, אם יש בכם רצון למעורבות חברתית - זה יכול להתחבר מאוד!

אני מתעניינת (אפילו הוספתי לרשימת המעקב שלי).
לגבי מקום- מעדיפה יותר קרוב למרכז.
ושאלה-
ב"קומונה", אתם מתכוונים לשיתוף כלכלי מוחלט, או במודלים משתנים עפ"י בחירה, או משהו אחר?

(אגיע למעגל ככל הנראה)

אני גם בעד נהריה משיקולים אישיים לגמרי. תיהיו קרובים לי:-)

וואו, קניתי את נהריה.

אולי אצלנו בנהריה ? (-:
לא מכירה את לוד - אני מניחה שזה מעלה משהו לא נעים ברמת הרגש מאחר שאנו רגילים לשמוע עליה רק בהקשרים שליליים של פשיעה. אגב, כנ"ל לגבי עכו.
יכולה לומר בשבחה של נהריה שיש כאן [b]כל מה שצריך[/b]: חוגים מכל הסוגים - בלט, הוקי, שיט, שחיה, אומנויות לחימה, התעמלות קרקע, ציור וכו' ואפילו [b]בית ספר לקרקס[/b]
יש בעיר הכל: בנקים, דואר, קאנטרי, חנויות מכל הסוגים, בתי קפה, פאבים, ספריה עירונית (הצגה לילד שם עולה 10 ש"ח) חנויות תבלינים וכמובן את הסופר [b]הכי זול והכי טרי[/b] שיש באיזור ונוהרים אליו אלפי (!) איש "פייסל הגדול" בישוב מזרעה הסמוך. וכמובן [b]ים[/b]

מעבר לכך, כולם כאן (גדולים וקטנים) רוכבים על אופניים הרבה לפני שזה נהיה טרנד ירוק, הכבישים כאן יחסית רגועים ורוב העיר שקטה - במיוחד בין 14:00 ל - 16:00 (-:
מחירי הבתים והשכירויות כאן לא זולים, אולם אם בוחרים לגור בשכונות הפחות פופלריות, שם הבתים והשכירות זולים יותר. למשל, בשכונת טרומפלדור, שיש לה מוניטין "לא משהו" דירת קרקע של 3-4חדרים עולה בקנייה עד 500 אלף ושכירות בערך 2500
דירות 3 חד' בבניינים (נמוכים, לרוב 2-3 קומות) באזורים כאלה בשכירות יכול לעלות בסביבות 1500-1800 ש"ח. ארנונה שם זולה מאד. שכונות אלה נחשבות "מרוחקות" קצת ממרכז העיר, מהרחוב הראשי ומכל מרכז העניינים, אבל למעשה מדובר בכמה דקות נסיעה או רכיבה. אפשר להתמקם בשכונה מסוימת, זה מספיק רחוק מהרחוב הראשי אבל עדיין קרוב להכל.

יש רכבת (שעה ועשרים דקות עד ת"א), מוניות ואוטובוסים לכל מקום. מונית ספיישל מקומית עולה 12 ש"ח לכל מקום בעיר.

חינוך: יש בתי ספר מכל הסוגים והמינים בעיר, לאחרונה יש משפחות שיוצאות לבתי ספר באזור (יש הסעות לכולם) בקיבוצים מסביב בהנחה ששם יש חינוך אחר, מגמות שונות לגדולים יותר והתייחסות אחרת לתלמידים. ניתן ללמוד בכברי, עברון, גשר הזיו, אילון (בית ספר מצוין!) , יש בי"ס פתוח בתפן ואפילו יש הסעה לבי"ס הריאלי בחיפה...

דבר חשוב שיש לי לומר על העיר: יש כאן כבוד והערכה ונאמנות של התושבים [b]לעסקים מקומיים ופרטיים[/b] - החנויות הפרטיות כאן יכולות להתפרנס (למיטב ידיעתי) והרחוב הראשי של העיר ובכלל תמיד הומה ומלא, רובו ככולו עסקים פרטיים (לעומת הקניון, שתמיד הרבה יותר ריק) אנחנו קונים הכל בתוך העיר, מאנשי העיר ולמען אנשי העיר וזה עובד מצוין אפילו בלי להרגיש או להתכוון וזה מה שיפה פה.

ודבר אחרון, שאני אוהבת במיוחד, ביום העצמאות, ראש העיר לא מממן הופעות של זמרים יקרים. מופיעים כאן על הבמות [b]רק[/b] להקות מקומיות, התזמורת העירונית, להקת המחול והזמר של התיכון המקומי וכו'. מעבר להערכה הנפלאה שמקבלים אמנים בני המקום מכל הגילאים, בכסף שנחסך כך מתקיים מדי שנה [b]חודש שלם[/b] של מופעים, הצגות, תזמורות, לאורך כל הקיץ ואנו נהנים מחודש שלם של פסטיבל נהדר וענק, אליו זורמים כל תושבי האזור עד הקריות וחיפה. בנוסף, יש מתחם של עיר הנוער, לשם נכנסים רק שני נוער בני העיר בהצגת תעודת תלמיד, ויש שם מופעי מוזיקה, עמדות WII
מתחמי זלה והכל במקום מגודר ומסודר על הים עם שומרים ומדריכים. יש גם [b]הסעות חינם[/b] למתחם הנוער וחזרה לבתים כל הערב והלילה עד שזה נגמר בכל חצי שעה.
והעיר מאד מאד מאד נקייה.
אני בטוחה שיש גם חסרונות. אני לא כ"כ רואה אותם. (-: זאת עיר שמתאימה לכל הגילאים וכל מי שרוצה מוזמן אלינו לביקור היכרות (-: הפרטים שלי בדף בית...

הצעות: אפשרי תל אביב? רמת גן?

יהיה מעגל ביום עיון? באיזו שעה?

האמת שמפתיע אותי דבר אחד - חשבתי שתהיה התנפלות על הדף. אך אכן אין ייאוש :-)

האמת שלוד נשמעת לי סבבה ברמת השכל, משום מה ברמת הרגש יש לי איזו מניעה משם. אולי זה יעבור לי. עיר יפה ומאוד מאפשרת

[u]באופן אישי חשבתי על עכו, אבל אפשר להעלות הצעות.[/u]

מעלה הצעה: [b]לוד[/b].

[sup]+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+[/sup]

שלום :-)
הידידה זאת אני -ליבי
ביחד זה אומר
אורי וזוגתו
אני, בן-זוגי והגורה (בת עשרה חודשים)

אני רוצה להוסיף פה משהו על מחוייבות
אני (ואני בטוחה שאורי איתי בעניין) מדברת פה על יצירת משפחה.
על מחוייבות למשהו ארוך טווח
על חממה בה אפשר לגדל ילדים קטנים (גורים) ולגדל ילדים גדולים (אנחנו) ביחד.

שזה אומר שיש דד-ליין - תחילת 2013.
עד אז יהיה מקום מגורים פיזי (גם אם רק התחלה של--) ותתהווה כבר איזושהי התחלה של משפחה.

לא ניסיון ל--
או העלאת רצונות וסבב "מה האידיאל"
אלא פשוט לקחת נשימה עמוקה, הרבה אמפתיה ונכונות להתחייב
ולקפוץ למים

קצת כמו להיכנס למערכת יחסים חדשה עם מישהו שפגשת לפני חודש
(נאמר בקריצה גדולה לחיים האישיים שלי - חודש אחרי שהכרנו אני ובן-זוגי הודענו לעולם שאנחנו ביחד באופן רציני ביותר [ובמגזר שאני מגיעה ממנו זה אומר חתונה])

מפגש ראשון של היוזמה יתקיים כמעגל חתרני ב- [po]יום עיון באופן טבעי 2012[/po]
אם הרעיון מעניין אותכם - אתם מוזמנים בברכה

{@ {@

שלום רב

ידידה ואני, החלטנו להרים את הכפפה - ליזום (!!) הקמה של קומונה רב גילאית, הורים וילדים, במרחב עירוני מאפשר. קומונה של משפחות, בעיר.

[b]גאוגרפיה[/b]
עיר גדולה אך מאפשרת. כזאת שיש בה גם בניה צפופה וגם מרחבים פתוחים. עם תחבורה ציבורית יעילה ממנה ואליה.
באופן אישי חשבתי על עכו, אבל אפשר להעלות הצעות.

[b]המרחב עצמו[/b]
לשכור ביחד 3 או יותר דירות סמוכות (השמיים הם הגבול! אפשר גם לשכור בניין שלם!), ולהשתמש בהן באופן אלטרנטיבי.
באופן אישי חשבתי על חלוקה - דירת שינה וחפצים, דירת שקט ופרטיות, ודירת רעש ומפגש. אבל אפשר גם לחלק באופן יותר סטנדארטי, כמו כל משפחה גרעינית בדירה משלה, או אפילו חלוקה היברידית - חלק מהמרחב בחלוקה שהצעתי, פלוס דירות בהן יגורו משפחות נוספות מהשבט כל משפחה בדירה משלה.

[b]אופי המשפחה / שבט / קהילה[/b] (you name it)
הכוונה היא ליצור ביחד שהוא בר קיימא. זאת אומרת, לא משהו לעשות שנה וללכת, אלא לנסות לחשוב רחוק - על צורת חיים שהיינו מוכנים להמשיך בה את חיינו, לגדול ולצמוח בתוכה.
אי אפשר לתכנן הכל מראש. אנחנו הולכים בדרך לא ידועה, וגם היעד מעורפל מעט. מסיבה זו, לא נתכנן את הכל מראש, למעט מספר קווים מנחים מועטים אותם ננסח במספר פגישות ראשוניות.

אנו מתכוונים ליצור מרחב מאפשר אורח חיים אלטרנטיבי / באופני. מרחב המאפשר לכל משפחה גרעינית את הכללים שלה (למשל עם/בלי חיתולים, קווי תזונה מסויימים, איפשור/מניעה מהילד גישה לחפצים חדים), מתוך כבוד הדדי, ובאופן שמשתלב בין כולנו.

מרחב רב גילאי, מתוך ראיה של החיים בשלמותם. מתינוקות ועד סבים וסבתות. בתור התחלה נהיה ככל הנראה מספר זוגות צעירים + כמה צאצאים + כמה רווקים/ות.

[b]דרושה כימיה טובה בין המשפחות[/b]
אנחנו נגור ביחד, זה לא טריויאלי לכולם.
זה שאני ואת/ה מסכימים על נוסח הדומה לדף זה, לא אומר בהכרך שנסתדר, ולא אומר בהכרח שכדאי שנגור ביחד.
הכוונה היא שהקבוצה תתגבש לאט לאט במהלך השנה הקרובה, ובתחילת 2013 נקים פיזית את המיזם.

|עץ| |תמר| {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@ {@