קרן הגיבה למה שכתבתי עוד בדף
חינוך ביתי לעניים-
קרן יער (30.06.2004 14:35):
ביסוד הנשיות- שיתוף-פעולה.
ביסוד הגבריות ישנה תנועה
הגבר אוהב בית מאד- הוא אוהב שהביצית מחכה לו, אבל הוא אוהב את המרחבים והתנועה.
האשה זקוקה לתמיכתו, הכלכלית, הרגשית, המינית, זקוקה להיות אישה בזכות נוכחות הגבר.
וככה המצאנו מחדש את הצורך להמציא את הפמיניזם.
קוממת אותי.
ואני עניתי לה-
יערת דבש (30.06.2004 23:44):
פמיניזם... כבר למדנו שהפמיניזם לא הוביל אותנו למקום טוב בהרבה-
נשים עובדות בחוץ, (רחוק מהילדים שלהן), ועובדות גם בבית (אותה אשה). עדיין אנחנו עקרות בית. וקיבלנו תכונות שלא תמיד "יפות עלינו".
הפמיניזם משתמש בשפה הגברית להשגת מטרותיו. הפמיניזם הקלאסי דורש שוויון תוך הדבקת צעדי הגברים, והוא פועל דרך כוחנות ושליטה.
למה לא ננסה דרך אחרת?
למה שלא נכיר בהבדלים הטבעיים בין גברים ונשים? נכיר את התכונות שמסייעות לנו ונתעצם דרכן.
את כותבת
וככה המצאנו מחדש את הצורך להמציא את הפמיניזם - אכן, יש צורך גובר לעשות מהפכה חדשה (והפעם, בשפה שלנו), ובעצם לחזור ולהזכר איך זה כשאנו קשובות לתפקיד שלנו. מתוך אהבה, לא כי מישהו אמר.
אני חושבת שמה שקורה כאן באתר, הוא חזרה אחת גדולה לשם-
האמא עם הילד. לפחות היא. גם זה מקומם, לא?
אני לא רואה כמה שמחה וחופש יש במירוץ המטורף של החיים על פי הפמיניזם.
מי שמרגישה חזקה דיה, לא צריכה את הפמיניזם.
וכן, אני חושבת שהוא הביא גם דברים טובים. כי כנראה, העולם שהיה פה בכמה עשרות שנים לפניו, היה מספיק מודרני במובן של מרחק מהילדים, תעשיתיות, חיים שלא בשבט ולא בקשב לטבע, שכל זה + דיכוי נשים, זה כבר יותר מדי. אני לא חושבת שהיה שם הרבה הקשבה למהות הנשית והעולם הפך ליותר ויותר גברי עם כל המלחמות והתעשיה שלו,
שמאבק לשנוי חייב היה לקרות. והיום, בזכותו, אנחנו יכולים להסתכל על זה מהצד, ולבחור במהפכה השניה, השקטה.
מה שכתבתי בדף ההוא מדבר על איזון.
לשם כך בכלל יש גבר ואשה. יש להשתמש במתנה הזאת.
קרן יער (01.07.2004 10:17):
יערת- עונה לך כאן כדי לא למרוח את הדיון לכל מיני מקומות-
אפשר להשאר בבית עם הילד מתוך בחירה להשאר בבית עם הילד ולא מתוך זה ש"הטבע נתן לנו תפקידים שונים".
אפשר לא להשאר בבית עם הילד, ולחשוב שאשה מקומה איפה שאלה שחושבים שיש מקום לאשה חושבים שאשה מקומה...
אני לא רוצה להכנס להגדרות של סוגי פמיניזם (זה מגוחך בעיני) ואני גם לא רוצה לקרוא לעצמי "פמינסטית" (אני בורחת מזה כל חיי. כל הזמן אומרת שאני לא צריכה הגדרות כדי לחיות את חיי).
אני רוצה שיהיה חופש בחירה אמיתי ושלם לנשים. אני חושבת שבשביל זה צריך להשמר ממשפטים שמתחילים מכך שלגברים צרכים אחרים.
אני חושבת שיש כאן גם שוביניזם הפוך.
לפחות בביתי שלי- אני לא רואה שלאבא פחות חשוב להיות עם הבנות. אם משהו- כואב לו על חוסר היכולת שלו להניק למשל...
אני חושבת ששנים של עיסוק במהפכות נשיות הותירו חלק גדול מהגברים בצד ולא אפשרו להם לעבור מהפכה משל עצמם. שנים של צורך של נשים "להיות כמו גברים" (_ואני מסכימה איתך שכאן טמון אסון קטן...) לא אפשרו לגברים "להיות כמו נשים".
(אין דף על זה????)
יערת דבש (02.07.2004 00:54):
קראתי
יש רשימה שאני מאד אוהבת, שבשמת כתבה בתאריך והשעה היפים (22.02.2002 20:12)-
בדף
עקרון הרצף בחברה מודרנית . זאת לשאלתך (אין דף על זה????)