החכמתי מאוד בעיקר מדבריה של עפרה עדין בעיקר בכל הנוגע לתזונה דלת שומן. כדאי לשקול לקיחה פנימית של אומגות ושמן המפ.
אכן, בעיות בבלוטת התריס משפיעות על רמת היובש של העור, מנסיון אני כותבת זאת.
הרופאה שלי רשמה לי מגנזיום, כתוסף.

מכיוון שהחלטתי בחדשים האחרונים שאני מטפלת בבעיות אקנה רק אחרי שאני רואה תוצאות בדיקות דם מקיפות...שמתי לב לעוד תופעה מדהימה שאותה אני רוצה לחקור לעומק.
לא אצהיר עליה עד שאהיה בטוחה בה ולאחר התייעצות עם מומחים.
כתבתי הודעה בדף עיצות לטיפוח טבעי

בסוף הבנתי - עפרה רואה בעיקר נשים כאלה שיש להן בעיה. אחרת הן לא היו מגיעות אליה.

מסקנה שגויה מכיוון שלקוסמטיקאית מגיעות הרבה נשים ללא בעיות. יש הרבה נשים שחושבות (בצדק או לא) שביקור קבוע אצל קוסמטיקאית הוא ערובה לעור פנים בריא ולא מקומט.
בנוסף יש כאלו המגיעות סתם לסידור בות והסרת שיער מיותר.

עפרה רואה בעיקר נשים כאלה שיש להן בעיה
מזכיר לי את מנתח הלב שאמר שכל אדם שמן שהוא ראה היה עם בעיות לב, תוך התעלמות מכך שזה נכון גם לגבי כל אדםפ רזה שהוא ראה - כי אנשים בריאים לא הולכים לניתוחי לב סתם בשביל הכייף.

מחשבה על הקביעה של עפרה מניסיונה (שצמחוניות וטבעוניות יציגו עור פנים בעייתי יותר, וכתלות במשך הצמחונות/טבעונות שלהן) הובילה אותי להתחיל לרחרח קצת בין מכרותיי שהן כאלה.
בסוף הבנתי - עפרה רואה בעיקר נשים כאלה שיש להן בעיה. אחרת הן לא היו מגיעות אליה.
אבל את הרוב המוחץ, שחי בתוך צמחונות או טבעונות עם עור סבבה או אפילו מדהים - עפרה לא תראה כי הן לא זקוקות לקוסמטיקאית.
כך שהמסקנה הזו היא בעייתית ועלולה לגרום לאחרות לחשוב שזה המצב ושהבחירה התזונתית שלהן היא צעד בדרך לעור מתסכל. זה כמעט בוודאות לא נכון.

מה שקרה לעפרה זה מה שנקרא בסטטיסטיקה "קיצוץ תחום", כאשר ה"מדגם" הוא בעצם מוטה ונלקח מאוכלוסייה מכווצת בהרבה מזו הכללית הרלבנטית.

זה כמובן לא אומר שהמסקנה הזו איננה נכונה, אלא רק שגם הניסיון הרחב והמוערך של עפרה לא מקדם את אמיתותה כי היא רואה אוכלוסייה שרחוקה מלהיות מדגם מייצג.

דיון מעניין..

לאחרונה התחלתי להשתמש בחמאת קוקוס כקרם פנים וידיים...

עפרה, תודה רבה. קראתי בעניין רב.

ניסוי עצמי למניעה של כאבי ראש
אכן, אחת התופעות של מחסור ב B12 זה כאבי ראש. אבל לדעתי זה חלק ממארג שלם של כל מיני דברים.
בכל אופן, אני מקווה שזה יצליח לך. זה לא צפוי להזיק וזה משהו הגיוני לנסות.

קשה להעלות את המאגרים של B12
זה לא ממש נכון. זה רק דורש סבלנות. ואם זה יורד מתחת לרף מסוים אז זו בעיה. אבל עד גבול מסוים זה לא כזה מסובך להעלות, בעיקר אם לוקחים זריקות.

צמחונים מודעים עשויים לצרוך ויטמין באופן מספק
לגמרי. לולא זה היה כך, ארגוני הבריאות העולמיים לא היו משנים את ההתוויה שלהם לגבי צמחונות. למיטב זכרוני אין שום הנחייה עבורם לקחת תוספים באופן מניעתי או קבוע. אבל אני לא סגורה על זה עד הסוף כי קראתי מזמן.

נהוג לומר שלטבעונים ולאוכלי אוכל חי יש עור פנים זוהר. אבל זו אולי אגדה אורבנית.
לא אגדה אורבנית. אני מכירה כמה וכמה כאלה, אבל כשמתבוננים בחיים שלהם כמכלול מגלים שם עוד דברים מעניינים, בעיקר בעיקר היעדר סטרס כרוני.

תא חי לא חדיר למולקולות גדולות כמו שומנים או קולגן. הוא חדיר למולקולות קטנות כמו שמנים אתרים. מכאן הגיעה עוד אגדה אורבנית (לדעתי ) שהשמנים האתריים עוזרים לשמני הנשא לחדור לתא. זה עוד נושא שהייתי נותנת לצוות החוקרים (שאין לי )לבדוק . ההשערה שלי לפי מה שהצלחתי להבין מהבנת הביולוגיה הכי בסיסית של התא שזה לא נכון. שמנים אתרים נחוצים בקוסמטיקה יותר למטרת חיטוי וריח ואולי גם ארומתרפיה.
בלימודי קוסמטיקה למדתי שבמרווח הבין תאי יש חומר שנקרא מטריקס שהוא הדבק שמדביק את התאים אלו לאלו. ככל שהחומר הזה עשיר יותר במים וחומרי הזנה וחומרים היגרוסקופיים כך העור איכותי יותר (חזק, עמיד, מבריק, גמיש ). את החומר הזה מנסים להעשיר עם קרמים ושאר שמנים. (מחקר אמיתי נדרש גם כאן: שמנים לעומת קרמים לעומת שמנים עם מים). בנוסף יש שכבה עליונה של תאים ללא גרעין שנושרים פעם בחודש רק כשגדלה שכבה של תאים מתחתם. לפי הבנתי התאים האלו מסוגלים לקלוט די הרבה הזנה לתוכם בגלל שהמחסום התאי שלהם לא תקין. להרגשתי כשאני מעסה בתחילת הטיפול שמנים לתוך העור, אני מצליחה להחדיר הרבה יותר שמנים ככל שהשכבה של התאים שלמה (אני מבחינה בשכבה הזו בהתבוננות ובמגע) ולאו דווקא כשהעור יבש מאוד. לפעמים יש עור מאוד יבש אבל כאילו אין שום דבר עליו ש"יתפוס" את ההזנה. זה קורה גם כשאשה מקפידה מאוד למרוח את החומרים שהקוסמטיקאית הקודמת מכרה לה(" רפואית"), ולא מודעת לכך שהם מכילים חומצות מקלפות.
מאוד חשוב להזין את העור...לראיה עור שמן מתקמט פחות מעור יבש ועור שנרחץ בתכיפות (הסרת שומן ) מתקמט מהר.

לגבי עניין התזונה: שלא יובן פה שאני בעד הרג של בעלי חיים וכדומה...זה כבר קרה לי בעבר וגרם לי צער רב. אני הראשונה שתקפוץ לתזונה חליפית אם אדע שהיא זמינה ויש בה הכל. בעבר רציתי מאוד לעבור לטבעונות ועצרתי את עצמי כשהבנתי כמה הגוף שלנו מורכב. כמו שכתבת ציל צול לגבי בי 12...הוא משמש בכל כך הרבה תפקידים והחיים כל כך מורכבים גם כך ...ויש לנו כל כך הרבה מתחים בחיינו והפתעות לא נעימות , לחצים, זיהום בכל מקום ועצבים, כך שדי מובן לי שרוב האנשים נמצאים בחוסר. אפשר להיות צמחוני בריא (טבעוני יותר נדיר ) ובטח יש כמה כאלו, אבל הסיכוי גדול יותר שהגוף יהיה בחסר . כמו שכתבתי, כשחסר הגוף לוקח קןדם ממה שפחות חשוב להישרדות שלו כמו עור , שיער ציפרניים ושיניים. אני טוענת שטוב שכך כי זו נורת אזהרה.
עור יבש במיוחד (לרוב גם מגיע עם אדמומיות כרונית) הוא ללא ספק אחד הסימפטומים שמאפיינים אנשים שאוכלים תזונה חסרה בשומן מהחי. לדעתי גם אקנה.
בעור של צעירות צעירות עוד לא רואים סימנים אבל אם זו אישה מעל 40, שגם בבית ילדותה האוכל היה דל שומן- כי כך לימדו את האמהות האינטליגנטיות של שנות ה 70-80 , אז בכלל תקבלו עור מקומט מגילו ויבש ואדמומי כרוני.

אני חושבת שבנוסף לשאר הסיבות שמאיצות התבגרות עור כמו: חשיפה לשמש , עישון, עליה וירידה במשקל,
אפשר להוסיף ששינוי התזונה לתזונה דלת שומן מהחי . יהיה קשה מאוד להוכיח את זה אבל אפשרי.

גומעת את כל הנכתב פה בעניין רב!!


צמחונים מודעים יכולים לחיות היטב בלי תוספי B12. הוא נמצא בביצים ובמוצרי חלב, ובעיקר אם אוכלים אותם מאיכות מעולה, מבעלי חיים שגודלו היטב.

גם אני חושבת.
חייבת לציין שלאחרונה הזריקו לי וגם הזרקתי לעצמי B12 (שש זריקות של אלף מדי שבוע) כניסוי עצמי למניעה של כאבי ראש. זאת היה המלצה של מכרה רופאה. מצד שני, הרופאה שלי, שהיא סופר אינטליגנטית, יסודית ובעיקר מאוד הוליסטית, לא הכירה מחקרים בעניין. היא חיפשה ולא ממש מצאה, אבל לא התנגדה לרשום לי.
לא בטוחה שזה עזר.
קשה להעלות את המאגרים של B12
עם זאת, אני סבורה שצמחונים מודעים עשויים לצרוך ויטמין באופן מספק.

_אני רואה בקליניקה, 10 שנים, עובדה מאוד פשוטה: תזונה טבעונית או צמחונית דלת שומן, או בשרית- אבל רק פעם בשבועיים כזה....
רעה לעור הפנים גורמת לקמטים בגיל צעיר יחסית (לדעתי גם רעה לבריאות הגוף אבל זה ממש לא התחום שלי)_

עפרה, מאוד מעניין ומלמד לשמוע על הניסיון שלך מהקליניקה.
הקישור שאת מוצאת בין אכילת בשר לעור הפנים מאוד מצער לשמוע. אני צמחונית מגיל הנעורים ואין סיכוי שאחזור לאכול בשר, פשוט מתוך הרגל, וגם משום שקשה לי לאכול חיות. אבל לבת שלי אני לא מרשה להיות צמחונית.
מעניין שנהוג לומר שלטבעונים ולאוכלי אוכל חי יש עור פנים זוהר. אבל זו אולי אגדה אורבנית.

אחד הדברים שלמדתי עם הזמן זה שאין תשובה אחת לכולנו. בין אם משום שאנחנו שונים באמת, ממש בגוף, ובין אם משום שאנחנו חיים מאוד אחרים זה מזה ולכן צריכים ויכולים דברים אחרים.

מעניין. אדנוקרידנולוג הכי מיינסטרים שיש אמר לי זאת לפני כמה שנים. לי זה היה מאוד ברור מגיל התיכון, ואני תמיד עושה ניסויים עצמי ועל אחרים.

ציל צול, אני מסכימה איתך הן בעניין הלחץ המכלה כל חלקה טובה וגוזל חומרים מזינים, והן בעניין הלמידה מתרבויות שונות ומתקופות שונות. הקשר הסביבה התזונתית, האקלימות והתרבותית הוא מאוד חשוב. יש נטיה לחיבה של דברים "שעשו פעם". אני תמיד שואלת מהו הפעם הזה בדיוק ומהם הפרטים המאוד מפורטים שלו.

פוסט טראומה שיש לי עם המדיה הדיגיטלית (מסתבר שיש גם דבר כזה ).

אוי! מצער לשמוע! חבל

יש חדירה של שמנים ומים רק לתוך התאים המתים שעוד לא נשרו
אם כך, אז למה בעצם אנחנו מטפלים בעור בכזו מסירות?
אם הכל מתחיל ונגמר בתאים מתים אז זה באמת משנה להם שמים עליהם? וכמה ומתי?
יש פה משהו שלא ברור לי. מתאים לך להסביר?

פוסט טראומה שיש לי עם המדיה הדיגיטלית
אוי... מצטערת לשמוע
הלוואי והייתי מצליחה להימנע בעצמי מהמדיה הזו אבל אני ממש לא מוצלחת בהימנעויות

תודה רבה על התשובה.
בתוך השמן ויטמין אי יש עוד כמה אחרים, ממש מעניינים. איזה חמישה, למיטב זכרוני.
אז בינו לבין הרוזהיפ והשמן קוקוס זה נראה לי ממש מספק.
אם יש לך מחשבה על שמן נוסף שנראה לך ממש מועיל ונחוץ -תגידי. אני אשמח לבדוק.

זה באמת בנפשי אבל כבר חצי שנה אני חא יכולה לעשות עם זה כלום בגלל איזו שהיא פוסט טראומה שיש לי עם המדיה הדיגיטלית (מסתבר שיש גם דבר כזה ).
הדרך היחידה זה להימנע מהמדיה הזו (מה שלא קורה כשאני בודקת מה ענו כמו עכשיו וגם עונה ). זה מתבטא בלחץ בראש.
בכל מקרה מה שאת מתארת נשמע טוב ועדין ושומר לך את העור תמיד מוזן וזה מאוד חשוב. אולי הייתי רק מגוונת בשמנים. קיימים היום הרבה סוגים איכותיים. נכון לגבי החדירות של העור. לפי מה שאני מסיקה ממבנה העור ומההרגשה כשאני מטפלת בעור, יש חדירה של שמנים ומים רק לתוך התאים המתים שעוד לא נשרו. בגלל זה חשוב לשמור עליהם ולא לקלף אותם , טרם הגיע זמן נשירתם (פעם בחודש)...

אני פשוט בטוחה שאני צודקת
אני יודעת, הרגשתי
והאמת היא שאני בעד הביטחון הזה, אם את מצליחה לזכור שאת בוודאות צודקת, פשוט רק לגבי עצמך
אחד הדברים שלמדתי עם הזמן זה שאין תשובה אחת לכולנו. בין אם משום שאנחנו שונים באמת, ממש בגוף, ובין אם משום שאנחנו חיים מאוד אחרים זה מזה ולכן צריכים ויכולים דברים אחרים.

המשכתי לחשוב עליך ממש עכשיו (בעודי אוכלת סטייק עם רצועת שומן ענקית, בחיי...) ונזכרתי בשתי חברות, צמחוניות מגיל צעיר ממש, והרבה שנים על גבול הטבעונות. אחת כמעט בת 50, השנייה כמעט בת 60. אוכלות מאוד מאוד שונה זו מזו. לשתיהן יש עור יותר חלק ויפה משלי ואני מאחלת לעצמי את העור שלהן כבר עכשיו, אפילו לפני שהזדקנתי בעשר ועשרים שנה.
אני בטוחה שיש משהו במה שאת אומרת ושזה רלבנטי להרבה אנשים, אבל לעולם לא לכולן, ואולי אפילו לא לרובן. אין לדעת...
גם זה חלק מלהשאיר את הראש פתוח, השאלה עד כמה מה שאנחנו בטוחות בו נכון לגבי כלל או רוב האוכלוסייה, ואיך בעצם אנחנו יודעות שזה ככה.

אני לא רואה כמוך את התזונה המסורתית...בהזדמנות אולי כדאי לפתוח דף בעניין הזה, זה ממש בעוכרי, את לא מבינה כמה
התכוונת "בנפשי" במקום בעוכרי?
אשמח אם תפתחי דף כזה, בעיקר אם כך את מרגישה. אשמח לקרוא את מחשבותייך ואשמח לשתף במחשבות שלי.
יש על זה בהרבה דפים אחרים אבל אני תמיד בעד למחזר דיונים כשמישהו מרגיש את המקלדת בוערת

ומכאן לשם רציתי לשאול אותך משהו אחר לגמרי על מוליכות של חומרים לתוך העור. אולי אחר כך נמצא לזה דף מתאים או שנעשה איזה חיבור מאולץ לנושא הדף
לי יש שיגרת טיפוח שהתבססה זה מכבר, אבל גיסתי זרעה בראשי את המחשבה שמשהו שם מתבזבז לריק.
בוקר וערב אני שוטפת פנים, מנגבת בעדינות, מורחת שמן קוקוס איכותי ממש ואז מנגבת אותו עם נייר עדין כמו שמורידים מסיר איפור. תמיד יורדת על הנייר איזו שכבה אפרפרה כזו שאני מפרשת כ"לכלוך", או משהו שצריך להוריד.
אחרי זה אני שמה בעדינות שכבה מאוד דקה של שמן ומעסה לתוך העור.
בבוקר אני שמה ויטמין E ובערב רוזהיפ.
זה הגיוני לך? החומרים הפעילים של השמנים חודרים ככה לעור או שזה קשקוש בלבוש?

יש שם לחות של מים, שאריות של מריחת שמן קוקוס, ומעל זה שכבה דקה של שמן שמעוסה לתוך העור.
כן? לא? קצת אחרת?

כשאני קוראת חומרים טובים על העור, מקצועיים ממש ולא קטעי עיתונות, כולם מוליכים לאותו כיוון - כמעט כלום לא נכנס פנימה באמת לעור ומתחתיו, רק מולקולות זעירות ורק בתנאים מסוימים, וגם הן - לא ברור כמה רחוק הן מגיעות ועל מה הן משפיעות, אם בכלל.
לא בא לי לגלות שאני מכלה כסף וזמן לשווא בגלל שזה שטות או בגלל שמשהו בסדר הפעולות שלי לא נכון.

מחשבות?

צריכות להיות תמיד עם איזו הסתייגות. לא רק בשביל מי שקוראת, אלא אפילו בשביל עצמנו, לטובת השארת הראש פתוח והסקרנות פועלת.


זו בעיה...אני פשוט בטוחה שאני צודקת

אני לא רואה כמוך את התזונה המסורתית...בהזדמנות אולי כדאי לפתוח דף בעניין הזה, זה ממש בעוכרי, את לא מבינה כמה

עפרה, למען הסר ספק, אני בטוחה שאת מהימנה לגמרי ואני בטוחה ששווה להקשיב לך.
אני מקשיבה לך...
אוהבת לקרוא אותך ואוהבת מה שאת עושה.

ובאופן אישי, אני לא טבעונית או צמחונית וגם לא מעודדת את זה בשום אופן אקטיבי.
לצד כל זה, אני חושבת שכל האמירות שלנו על תזונה, גם אם יש לנו המון ניסיון וראינו המון, צריכות להיות תמיד עם איזו הסתייגות. לא רק בשביל מי שקוראת, אלא אפילו בשביל עצמנו, לטובת השארת הראש פתוח והסקרנות פועלת.

אני עצמי לא זקוקה למחקר בשביל לדעת מה לאכול, אבל אני חושבת שאם מישהו אומר בצורה גורפת שמשהו הכרחי וחובה, או להפך - שמשהו הוא גרוע, הוא צריך להסביר היטב מהם המקורות שלו כדי שניתן יהיה לשפוט את המידע.
למשל, הניסיון שלך משנים של עבודה בקליניקה, נחשב בעיניי ומעניין אותי יותר מכל מאמר שתקשרי אליו.

מה שכן, אני לא בהכרח אלמד ממנו מה שאת למדת ממנו. סביר שאני אלמד ממנו שהנשים שהגיעו אליך בחרו בטבעונות או צמחונות שעוצבו בצורה שלא מתאימה להן. אני אלמד מזה גם שיש סיכוי שרוב האנשים שבוחרים בסגנון כזה לא מצליחים לתפעל אותו בצורה טובה ממש, למרות שזה אפשרי. וגם זה חשוב, כי אם הרוב לא מצליחים לייצר טבעונות או צמחונות מעולות אז צריך לעשות משהו ולא להתייחס לזה כאילו זה קל ופשוט, או תמיד טוב.

אני לא מרבה ללמוד מתרבויות אחרות ועמים אחרים מה כדאי לאכול. החוכמה שלהם נבנתה על שיקולים שאני לא רואה לנכון לשקול. היו להם זיהומים שאין היום וגרמו להם לבשל הרבה יותר, למשל. היתה להם נגישות מוגבלת לדברים שנגישים לי בקלות, ולהפך. הם חיו פחות זמן והתמודדו עם אתגרים אחרים לגמרי. היה להם בחיים הרבה פחות סטרס שזולל מכל הבא ליד את הנוטריינטים שלנו.
כשאני אחיה כמותם באופן כללי אני אלמד מהם גם על מה שכדאי לי לאכול.

בינתיים, כשאני מתבוננת בתמונות של עמים עתיקים, אז עם כל הכבוד לתזונה שלהם אני רואה בעיקר מוות רווח בגיל שבו אני נמצאת היום, וקמטים עמוקים מגיל צעיר וכתמים על העור. כאמור, הנקודה בזמן שבה אנשים החליטו לאכול מרק עצמות היא משהו שרחוק מהחיים שלי שנות אור, ולרובם לא נראה שזה הועיל לעור הפנים, אלא אם התמונות שאני מכירה לא מייצגות (וגם זו אפשרות, כמובן).
אני מאמינה שזה מיתוס, ושאף פעם אין חומר נקודתי (או אפילו רשימה של חומרים נקודתיים) שמשנים משהו כל כך מערכתי כמו מצב עור הפנים שלנו.
מה שכן, אני מסכימה לגמרי שזה כנראה לא יזיק ושיש לזה סיכוי להיטיב. זו פשוט אמירה מסוג אחר, ובעוצמה אחרת לגמרי.

אני חושבת שמי שיודעת כאן במה את עוסקת מכבדת את דעתך ואת החומרים שאת מקשרת אליהם, אולי יותר ממה שאת חושבת

בהחלט אסור לי לפספס אם ככה.
כתבתי אגב "קצת יותר מקצועי"
לדעתי הכנה אפשר להמשיך לסמוך עלי...אני עומדת מאחרי המילים שלי. אכן, עשיתי במקרה הזה חיפוש מהיר של רגע לפני העבודה
ואולי לא אחראי מספיק (רק השתדלתי שזה לא יהיה מאתרי פליאו כדי לא להתסיס).
אמרתי שאני לא יושבת יותר לחפור במחשב בגלל כאבי ראש וזו בדיוק הסיבה...
הנה בדיוק בגלל הדיון הזה- מצאתי את עצמי בשעה האחרונה יושבת שעה מול המחשב ומשווה נתונים ממחשבון תזונה שנותן גם כמויות ויטמינים ומינרלים ואפילו כולסטרול.
מחשבון של Netogreen נראה ממש טוב...
קיבלתי טבלה נחמדה ומעניינת אבל אין לי מושג איך להדביק אותה פה.
מה שעולה בצורה ממש קריטית בהשוואה בין תזונה טבעונית לתזונה בשרית (אותם רכיבים וכמויות רק במקום מנת בשר הכנסתי מנת קציצות טופו) זה כמות הכולסטרול הזניחה בתזונה הטבעונית.
תזונה שכוללת ביצים וחמאה מפצה בעניין הזה.
תזונה שלא כוללת בכלל בשר ביצים או מוצרי חלב, אך כוללת שמן קוקוס -לא מפצה כי אין בקוקוס כולסטרול וזה עניין רציני אם מבינים כמה הכולסטרול חשוב ולא "מוקצה" כמו שהחליטו לפני חמישים שנה ועדיין..

אני לא דיאטנית!!! אני אמנם אקדמאית אבל את הידע בתזונה אני שואבת מקריאה, ניסיון חיים והגיון. הגעתי למסקנה שתזונה מסורתית של כל עם , עדה ושבט היא תזונה שלמה (לפני שהתקלקלה מהשפעות מערביות כמו מרגרינה, שמנים תעשייתיים, עודף פחמימות מקמח לבן וסוכר, עודף אכילה).
אי אפשר ולא ניתן ,גם אם מאוד נרצה, לשנות את הדרך שבה גופנו התעצב לתפקד בכל המישורים במשך מיליוני שנות אבולוציה.
חלק מהאנשים חושבים שאפשר, אבל הורדה של מרכיב אחד בתזונה בלי להבין מה הוא מכיל ומה נתן לגוף שלנו עד כה -זה חוסר אחראיות כלפי עצמנו.

אפשר להמשיך והתפלסף בלי סוף עד כמה אני מהימנה, מתבססת על עובדות מדעיות טהורות ומחקרים אבל
אני רואה בקליניקה, 10 שנים, עובדה מאוד פשוטה: תזונה טבעונית או צמחונית דלת שומן, או בשרית- אבל רק פעם בשבועיים כזה....
רעה לעור הפנים גורמת לקמטים בגיל צעיר יחסית (לדעתי גם רעה לבריאות הגוף אבל זה ממש לא התחום שלי)
ויש לה נזק מצטבר!!! אם לא היה אכפת לי מהנשים העדינות ומלאות החמלה האלו שבוחרות בטבעונות...לא הייתי מתאמצת לכתוב את זה.

אם תכנסו לאתרי פליאו כמו של מיקי בן דור או דעאל שלו- תוכלו למצוא גם קישורים למחקרים אקדמאים על חשיבות הכוסטרול. וכן, הגוף יודע לייצר גם אותו ולמרות זאת מסתבר היום במחקרים שצריך גם לצרוך אותו.
אז יכול מאוד להיות שבג'לטין יש הרבה ויטמינים ומינרלים וחומצות אמינו ויכול להיות שזה בגלל שהוא נאכל בד"כ עם מזונות עתירי כולסטרול .
בעדות אשכנז היו נותנים לילדים (מי שיכול היה להשיג) מח עצם בכפית כדי שיהיו בריאים..בלי מחקר...
פשוט מהתבוננות, ניסוי וטעיה בני מאות אלפי שנים, באזורים שונים, של מיליארדי פריטים... זה בזה .

שבת שלום...

אין צמחונים שלא מגיעים למחסור בבי 12
זו טענה מאוד חזקה ולא נכונה.
צמחונים מודעים יכולים לחיות היטב בלי תוספי B12. הוא נמצא בביצים ובמוצרי חלב, ובעיקר אם אוכלים אותם מאיכות מעולה, מבעלי חיים שגודלו היטב.
בנוסף, הכמות של B12 שהגוף צריך משתנה מאדם לאדם. יש אנשים שהערכים שלהם בבדיקות מאוד נמוכים אבל זה מה שהם צריכים. למשל, כי הם לא אוכלים בשר וזה ויטמין שנחוץ מאוד בפירוק של הבשר. או כי הם חיים באזור לא מזוהם וזה ויטמין שנדרש מאוד בפינוי תוצרים של אוויר מזוהם. או הם חיים בלי סטרס וזה ויטמין שמנוצל הרבה יותר כאשר יש סטרס.
תחת תנאים מסוימים, אפילו אדם טבעוני לא יזדקק לתוסף, אבל זה באמת יותר חריג, בעיקר משום שיש הרבה תנאים כאלה והם צריכים להתקיים לאורך זמן.

וזה בכלל לא משנה כמה התזונה שלו מעולה, כוללת ירקות ופירות אורגניים בשפע
קודם כל, זה מאוד משנה!
שנית, כמו שציינתי, B12 מבוזבז בעוד המון צורות. על חלקן בהחלט יש לנו שליטה.

למען הדיוק, אני לא מעודדת מישהו לקחת סיכון כזה ולטמון את הראש בחול. זה ויטמין חשוב מדי.
אני מעודדת אנשים לא להניח הנחות לגבי עצמם ופשוט לבדוק. אם בדיקות מראות מגמה של ירידה עקבית אז משהו במארג החיים לא מסתדר. אפשר לסדר אותו ולהמשיך לבדוק או לקחת תוסף ולהישאר בצד הבטוח.

נתתי את ה B1 בתור דוגמה למשהו נקודתי שדורש בדיקה ובהחלט לא עודדתי אנשים לחשוב שלא משנה איך הם יחיו ומה הם יאכלו - יהיה להם מספיק, או לחשוב שתוסף לא מועיל.

אשמח אם תחפשי ותמצאי חומר באמת מקצועי ואיכותי בנושא
אין לי כל כך צורך כי אני לא טוענת מה שטענת.
בעבר חיפשתי חומרים על הסגולות של מרק עצמות ולא מצאתי שום דבר בעל ערך.
אני עדיין אוכלת אותו, כי משהו בו הגיוני לי, אבל אני לא אוהבת שמשווקים אותו כמו סגולה להמון דברים שאף אחד מהם לא מוכח.
אין לנו מושג מה באמת הוא מכיל, מה מתוך מה שהוא מכיל במצב להיספג, ואיך מה שאולי נספג משפיע עלינו.
זה לא אומר כמובן שהדברים שמייחסים לו לא נכונים, אבל לדעתי נדרשת איזו מידה של זהירות בבחירת הכתרים שקושרים לו, ובעיקר בצורך להחליף אותו, לכאורה, אם לא אוכלים ממנו.

סתם פתחתי גוגל וקישרתי מה שנראה לי בקריאה ראשונה
וואלה...
לא ככה ראיתי את זה. בעיקר בקישור השני, שכתבת עליו שהוא יותר מקצועי.
אני חושבת שמי שיודעת כאן במה את עוסקת מכבדת את דעתך ואת החומרים שאת מקשרת אליהם, אולי יותר ממה שאת חושבת

שולחת אותי לחיות ולחוות
אני תמיד בעד!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני רוצה לכתוב בענין הבי 12.
כאן באתר קראתי לא מעט פעמים את הטענה שגם אנשים שאוכלים בשר חווים מחסור בבי 12.
יכול להיות. בעולם האנושי יש כל מיני תופעות.
ועדיין - אני חושבת שלא כדאי לטשטש את התופעה הרווחת: משנים ארוכות של צמחונות מלאה (ללא בשר עוף ודגים בכלל), למדתי שאין צמחונים שלא מגיעים למחסור בבי 12.
אני לא מדברת רק על עצמי. חברים ובני משפחה, מכרים וידידי פייסבוק, כל מי שאני מכירה שלא אוכל בשר בכלל, אחרי כמה זמן מגיע למחסור כזה. לא אחרי חודש, אלא אחרי כמה שנים של צמחונות. המאגרים מידלדלים.
וזה בכלל לא משנה כמה התזונה שלו מעולה, כוללת ירקות ופירות אורגניים בשפע. אני מכירה מכורי בריאות וותיקים שהגיעו למחסור קשה בבי 12.
והבעיה עלולה להיות חמורה.
וכאן חשוב להגיד שברוב המקרים, תוסף של בי 12 במציצה או בנוזל או בזריקות עוזר פלאים.
צלצול, את כותבת על אנשים שזה לא עוזר להם. אני מניחה שיש כאלה. אבל להרבה אנשים זה מאוד עוזר. לא נכון בעיני להתעלם מזה.

ציל צול אשמח אם תחפשי ותמצאי חומר באמת מקצועי ואיכותי בנושא. סתם פתחתי גוגל וקישרתי מה שנראה לי בקריאה ראשונה. על הג'לטין שמעתי באתרי פליאו ומאנשים שאני סומכת עליהם שם אבל לא חפרתי מידי. אני לא מסוגלת יותר לחטט זמן רב מידי באינטרנט.. .תופעה מוזרה אבל דווקא שולחת אותי לחיות ולחוות

תיקנתי שם את הקישור.

זה אכן עוזר לי, אז כרגע זה מספיק לי
אני איתך! מה שעובד לך - עובד. אם זה לא צפוי לגרום נזק אז ההסברים פחות רלבנטיים. התייחסתי לזה כי כתבת את זה בתור אפשרות.

מי שמתנגד לזה אלו שיטות שמתנגדות לכל מלח שהוא בתזונה
בקישור הזה ההתנגדות היא לא מהמקום הזה אלא מהסיבה שזה לא הוכח וגם לא סביר ולכן לא כדאי לטעון את זה (בינתיים?).
עם הגישה הזו אני מסכימה מאוד.
אני אוהבת את הדרך שלך (שמדברת ב"אני" ו"עזר לי") וגם את הדרך של עפרה שמספרת על מה שהיא רואה בקליניקה שלה.
משם... שכל אחד יסיק את המסקנות שלו ויפעל בהתאם לשכל הישר שלו.

אני חושבת שכבר אחרי פעם אחת מקסימום פעמיים היה שיפור.
עושה בקביעות פעם בשבוע בשביל מטרה אחרת, אז לא יודעת כמה זמן מחכים עד שיחזור.
זה לא טיפול שורש, גם סוג של פלסטר (-:
אה, ושכחת לצרף הקישור.

המסקנה היא שזה אולי עוזר, אבל אין שום מושג איך
מבחינתי קיבלתי על זה המלצה מאנשים שאני סומכת עליהם, וזה אכן עוזר לי, אז כרגע זה מספיק לי.
ממה שקראתי, מי שמתנגד לזה אלו שיטות שמתנגדות לכל מלח שהוא בתזונה כמו שיטת גרסון.

תודה!
הלכתי לחקור קצת ואני מצרפת פה משהו איכותי (אבל מאוד ארוך, ובאנגלית) שמצאתי על מלחי אפסום
המסקנה היא שזה אולי עוזר, אבל אין שום מושג איך, והתיאוריות המקובלות לשאלה הזו (איך?) ובין היתר תיאוריית ניקוי הרעלים - יפה להן השתיקה
ובכל זאת, זה כמעט בוודאות לא מזיק ולכן אנסה.

כמה שבועות עשית את זה עד שראית שיפור?
ואחרי שהפסקת - זה חזר? ואם כן, אחרי כמה זמן מרגע שהפסקת?
זוכרת במקרה?

מלח אפסום, נקרא גם מלח אנגלי או מגנזיום סולפט.
קונים באריזה גדולה שמיועדת לרחצה, לא בכמויות הקטנות שאז זה משמש לבליעה לעניינים כמו הקלה על עצירות.
לאמבטיית רגליים-
בגיגית מתאימה שמים חצי כוס מהמלח עם מים חמים מאוד- כמה שהרגל מסוגלת בנוחות.
משהים את הרגליים 20 דקות, לא יותר. מידי פעם להוסיף מים חמים כשמתקרר.
יש לזה השפעה מרדימה, אז כדאי לפני השינה. אחר כך פשוט לשטוף את הרגליים, או להתקלח וזה הכל.
אפשר על אותו עיקרון לעשות אמבטיה לכל הגוף, אך אני לא זוכרת את כמות המלח הנדרשת, מן הסתם אפשר למצוא מידע ברשת.
בארץ המקום שאני קונה זה בחנות מילניום רפואה סינית בת"א, אבל את באנגליה אז אולי ישלחו לך ממש מאפסום (-:
(במאמר מוסגר, חלק מהמשפחה של בעלי במקור משם, אז אני אפילו יודעת איפה זה...)

עפרה, תודה על הדברים שכתבת. אני לא מסכימה עם הדילוג בין מה שאת רואה בשטח לבין ההמלצה שלך, אבל תודה בכל זאת.
אני מאוד אוהבת לשמוע שיתופים מניסיון מקצועי.

המאמר שקישרת אליו כעת, לא רק שאינו מקצועי יותר, אלא להפך. הוא מסמא עיניים. בדרכים דמגוגיות הוא מייצר תחושה של מקצועיות בעודו קושר בין דברים שלא בהכרח קשורים.
יש לי תחביב קצת מטורף לפרק לחתיכות כתיבה כזו, אז ברשותך אני אסביר למה. אני חושבת שזה ממש לטובת הציבור הרחב לראות את הדברים דרך זווית נוספת.
לפני הכל, מדובר שם רק על נשירת שיער ולא על יובש, ובטח לא על יובש של הידיים. כך שיש שם מידע כללי מאוד רלבנטי אבל לא מעבר לזה.

חוץ מזה, תראי מה הוא עושה שם ולמה הדבר הזה לא שווה את ההקלקה על הקישור.

1) לא קשה לראות שהוא כנראה הבן של זאב פם, שבשמו ובגללו נכתב כל המאמר הזה. זה עולה גם בחלק האחרון של המאמר, אבל לא מצוין מפורשות, וזה עולה גם דרך האיזכורים שלו להמון מחקרים ישנים בצורה קיצונית (שהאבא מכיר, אבל אין סיבה שהבן יתעסק איתם בכלל בשנת 2000 ומשהו...). או במילים אחרות - כל המאמר הזה הוא מאמר מוזמן, יש לו אג'נדה שלא מגלים לנו אותה, וזה, איך לומר... מסריח.
מאמרים כאלה אני אישית לא טורחת לקרוא, ובטח לא לקחת ברצינות כמעט שום דבר שם מעבר לידע כללי מאוד.

אגב, ברשימה הביבליוגרפית תגלי שהמחקר של האבא לא התפרסם בכלל. הוא רק הוצג באיזה כנס וגם זה לא מבשר טובות בכלל. בסוף המאמר מובהר שה"מחקר" הזה, שכאמור לא הוצג (ועכשיו ברור למה) הוא בעצם תצפית על שישה אנשים.

הרשימה הביבליוגרפית כולה היא סוג של מבוכה אבל תכף אתייחס לזה עוד. היא נראית ארוכה וממצה בשביל מאמר אינטרנטי אבל היא כולה אחיזת עיניים שמלמדת על טעם רע מאוד בכתיבה מוזמנת.

2) הוא כותב ממש מפורשות שכל הדבר הזה דורש בדיקה מקיפה וייעוץ רפואי. לכן צורם לי החיבור שאת עושה בין כתיבה כזו או אחרת לבין מתן המלצה למישהי להתחיל לקחת בלי שום מינון או ידע רחב יותר - תוסף. אני מעריכה שאת מניחה שאם לא יועיל לא יזיק, אבל אני לא רואה ככה תוספי תזונה וגם הכותב שאת מקשרת אליו לא רואה כך את הדברים.

3) אם קוראים את החלק שמתאר את המחקרים ממש עולה מחנק בגרון. הוא מתאר שני מחקרים מלפני ארבעים וחמישים שנה, שזו בושה בפני עצמה, ואז קופץ לסקירת ספרות צרפתית משנת 2009.
מעבר לעובדה שברור שאין לו שום ידע מחקרי ואקדמי מעודכן בנושא, הסקירה משנת 2009 התפרסמה בכתב עת בכרך הראשון שלו. מי שמצוי באקדמיה יודע שדברים כאלה הם לעולם מאמרים מוזמנים ונחותים של כתב עת שרוצה להתבסס ולכן הם לא שווים שום דבר כמעט תמיד.

בקיצור, לאיש הזה אין שום רקע מוכח לכתוב את מה שהוא כותב, ולדעתי לא הוא כתב את המאמר הזה. כתב אותו האבא, עם ידע מיושן מאוד.

4) החלק שבו הוא מתאר מחקרים קליניים, שגם הם נתקעו אי שם בשנות השמונים והתשעים של המאה הקודמת, מציג מסקנות שהן יותר השערות ממסקנות אופרטיביות. או במילים אחרות - אין שם כלום. לפחות לא במה שהוא בחר להציג.

אני מציעה לך בחום לא לבסס שום דבר על כתיבה כזו אלא פשוט להקליק ממנה הלאה. לכותבים מוכשרים יש מגוון עצום של דרכים לסמא את עיניהם של אנשים שלא נמצאים באקדמיה וכאן קיבלת תצוגת תכלית ממש מרהיבה. הוא ירה בכל כך הרבה תותחים בו זמנית שבאמת קשה לקרוא בין השורות.
אם קוראים בין השורות מגלים שהשורות עצמן נעלמות. אין שם כלום. זה אפילו קצת מפחיד בעיניי.

קול פעמונים, כל מילה בסלע.
מסכימה ממש ממש עם הכל.

אני אישית ממש נרתעת מהמלצות לקחת תוספי תזונה בדיוק בגלל זה.
בגלל הספיגה, בגלל ההעדפה למקור, בגלל שלא תמיד זו בכלל הבעיה, בגלל שברוב המקרים (יש על זה באמת הרבה מחקר) האנשים שלוקחים תוספי תזונה בעצם לא חסרים את מה שהם לוקחים ולכן בפועל יוצרים לעצמם שיבוש חדש.

הנושא של הספיגה הוא באמת הנקודה הכי קריטית. אין טעם לקחת עוד ממה שהגוף לא סופג היטב, בגלל המקור שלו או בגלל בעיות אחרות.
הדוגמה הכי מוכרת היא אנשים שאוכלים בשר באופן יומי ולמרות זאת חסר להם B12. יש המונים כאלה וזה עשוי להעיד על בעייה של ספיגה. לא יעזור שהם יאכלו יותר בשר או ייקחו כדורים. זה דורש מחקר מסוג אחר ולפעמים B12 ממקור אחר או בנטילה שונה.
אותו דבר עם כל תוסף אחר. אין שום טעם לקחת תוסף בלי לבדוק די הרבה דברים לפני כן, משאלה של מחסור אמיתי, דרך האופן שבו הגוף מסתנז ועד בעיות של ספיגה. בנוסף, כמעט תמיד הבעיה היא מערכתית ורחבה ולכן נטילה של תוסף עם חומר נקודתי לא תפתור את הבעיה ותדחה טיפול מקיף וטוב יותר.

אשמח מאוד לשמוע עוד על מלח אפסום.

הי ציל צול

עור מפוצץ עד כדי דימום בכפות הרגליים

אם הכוונה לעור יבש וסדוק זה יכול להיות סימן לבעיה בבלוטת התריס. לזה אין לי פיתרון בשלוף (-:
הייתי בעבר מורחת חמאת שיאה וזה עזר עד שגיליתי במקרה שאמבטיית רגליים (או גוף) עם מלח אפסום פעם בשבוע ממש מיתרת כל צורך בקרם.
אם תרצי פירוט מדוייק יותר אפרט בשמחה.
מלח אפסום ידוע כבעל אפקט מנקה רעלים, ואני חושדת שיש לזה קשר למה שקורה בכפות הרגליים.

בנוסף, לגבי הדיון כאן על תוספי התזונה, מה מיוצר בגוף ומה ניתן להשיג מתזונה צמחית,
רציתי להוסיף שהדבר החשוב ביותר אינו באיזה מזון נמצא מה, אלא - מה הגוף שלי במצבו הנוכחי מסוגל לספוג מהמזון שאני אוכלת.
ובמילים אחרות, מה המזון שנכון לי לאכול כי דווקא ממנו (ולא למשל ממקבילו הצמחי, לשם הדוגמא) אקבל את מה שהגוף שלי זקוק.
חשוב לזכור שיש תופעה רחבה של רגישויות למזון, שאנשים לא מודעים לה, וקשה לאבחן אותה בכלים רפואיים, אולי בעזרת צום אלימינציה.
רגישויות למזון משפיעות בין היתר על יכולת הספיגה שלנו. זה לא משנה שבתיאוריה אני אמורה לקבל רכיב X מהמזון שנמצא בודאות בקילו סלט ירקות שאוכל ביום.
אם הגוף לא מעכל/סופג את הנוטריינטים מירקות, זה לא יעזור.

ועוד משהו, העור תמיד מראה על המצב הבריאותי. אם כמ שציינתי קודם, הבעיה היא בבלוטת התריס, לא יעזור שום קולגן.
תמיד צריך להסתכל הגוף כמכלול. חמאת שיאה היא פלסטר נהדר לבעיית יובש בעור (גם אני סובלת מזה ומשתמשת) אבל העבודה האמיתית זה לראות איך זה קשור למצב הבריאות הכללי שלי.

הג'לטין מכיל עוד הרבה חומצות אמינו חוץ מפרולין וגליצין-חלקן חיוניות. יכול להיות שנמצאות בעוד מאכלים חוץ מג'לטין אבל לא בכזה ריכוז. אשמח אם למשהי יש עניין לבדוק לעומק כמויות ולהשוות. כתבתי שהגוף מייצר פחות קולגן ואלסטין עם התבגרותו ונראה לי סביר, אם כי לא התעמקתי עד כדי חיפוש מחקרים בעניין, שאם נעזור לו בהספקת אבני בניין מבחוץ אז הוא לא "יתקמצן" על האברים הפחות חשובים כמו עור, שיער, ציפרניים...
אפשר להעמיק ולקרוא ברשת בכל השפות על יתרונות הג'לטין. ברוב המאמרים פשוט ממליצים על ג'לטין מתזונה וזה די פשוט אם אוכלים מרקים שבושלו בהם כמה עצמות ובשר. אבל מי שנגעלת ובכל זאת רוצה אז בהחלט קיימת אופציה בכמוסות , רק שהכמוסות גם הוכנו מבע"ח.
יש לי כמה רעיונות למחקרים על בסיס מסקנותי מהתבוננות והרבה שאלות שאני שואלת את לקוחותי, אבל כמובן אין שום צוות חוקרים שמחכה לבדוק את ההשערות שלי.
בדבר אחד אני יכולה לחתום לכן בנות (לצערי הרב ): העור הכי סובל ויבש שייך למי שכבר הרבה שנים לא צורכת בשר. זו פשוט עובדה. לפעמים גם יש שנות ג'אנק לפני הטבעונות כך ששנות המחסור אפילו ארוכות ממה שחושבים.
אולי זה הג'לטין, אולי מחסור בשומן רווי, אולי עוד כמה דברים שאת חלקם עוד לא גילו. הגוף יכול לנקות רעלים אבל הוא לא יכול ליצור מעצמו משהו חסר. ואם הוא יכול -אבל אין לו הרבה חמרי גלם כי התזונה לא עשירה כמו שאנחנו מניחות, הוא ייצר קודם לאברים החיוניים ולכן בדכ העור והשיער נפגעים ראשונים ממחסור.

זה תמיד היה ככה או שזה משהו חדש?
תמיד היה קצת יבש. עכשיו עוד יותר.

הצמחונות שלך ארוכת שנים או שזה משהו מהזמן האחרון?
מאז ומתמיד.

מה לגביי סבון? יש סבונים שמייבשים את העור יותר או פחות, וזה אחד הדברים הראשונים שהייתי בודקת.

נכון. סבונים זה נורא. בחוץ אני ממש סובלת מיובש אחרי רחיצה עם סבון או מקלחת (אחרי ריצה).

תודה יקרות

מה לגביי סבון? יש סבונים שמייבשים את העור יותר או פחות, וזה אחד הדברים הראשונים שהייתי בודקת.

גם של הפנים וגם של הגוף די יבש
זה תמיד היה ככה או שזה משהו חדש?
מצד אחד, לאנשים יש נטיות טבעיות בתחום העור וצריך לקחת את זה בחשבון.
מצד שני, אם זה חדש יחסית, אז יש...
חורף ואקלים נקודתי, סטרס, משהו הורמונלי, או שינוי אחר שאולי עשית וקשור לזה.

הצמחונות שלך ארוכת שנים או שזה משהו מהזמן האחרון?
נסי לפשפש קצת בזיכרון (אם זה לא היה ככה תמיד) מה עוד השתנה סביב התקופה הזו.

למיטב זכרוני יש בביצים, ויש כאמור בגבינות שמנות (ובגבינות בכלל, אבל יותר בשמנות).

געגועים עזים לדף החיוניות!

ועפרה, תודה על שהעלית את העניין.

אני מציעה לצד זה לוודא שאת שותה כמות של ליטר מים ביום לפחות, ולהוסיף על זה מריחה שיטתית של חמאות אגוזים (אני אוהבת לעבוד עם שיאה) ממש כמה פעמים ביום.

את זה אני עושה כל הזמן: מים ומריחה של חמאות אגוזים.
העור לא מתפוצץ, אבל גם של הפנים וגם של הגוף די יבש.

ואכן, קולגן בתזונה יש למיטב ידיעתי רק בתוצרי בעלי חיים
צריכה לבדוק אם יש בביצים. אני אוכלת די הרבה, וגם גבינות שמנות. חצי מהתזונה חיה-חיונית.
להתכתב איתך על זה, ציל צול, מעורר בי געגועים עזים לדף החיוניות! ואו, כמה זמן לא הייתי באתר. נחמד פה.

הם מרכיבי הקולגן?
כן, הן שתיים מחומצות האמינו שמרכיבות אותו (קולגן הוא חלבון, אחד הרווחים ביותר בגוף). ואכן, קולגן בתזונה יש למיטב ידיעתי רק בתוצרי בעלי חיים, אבל זה לא אומר כמובן שאנחנו צריכים לאכול בעלי חיים כדי שיהיה לנו קולגן.
הגוף שלנו בפועל מסנתז את הרוב בעצמו ומרכיב מחדש מה שצריך ואיפה שצריך.

את יכולה לקבל את הרכיבים הנחוצים מזה שהגוף מרכיב לבד, ובחומצות אמינו מסוימות (גליצין ופרולין אינן כאלה) את חייבת את התזונה כתוספת או כמקור יחיד.
יש אנשים שיפיקו תועלת מצריכה מוגברת שלהם ושל קולגן מבעלי חיים, אבל זו לא יכולה להיות טענה כללית, או כזו ששולחת אותך עכשיו להתמקד בזה. ולא הייתי עושה את זה בלי בדיקה וייעוץ מקצועי.

הרבה פעמים שווה לדייק את התזונה, ובהחלט לפעמים הדבר שהכי יעזור, הכי בקלות, זה מוצרים מהחי או תוסף. אבל זה:
א) אישי, ובטח לא יכול להיטען כטענה כללית לכל בעיית עור
ב) לא בהכרח הפתרון הכי טוב כי לפעמים זה מתנגש עם דברים אחרים
ג) לא קשור לחומצות אמינו שיש או אין ברכיבי תזונה מסוימים

עור סדוק בכפות הידיים יכול לנבוע מכל מיני דברים וממש לא הייתי מתמקדת בפתרונות כמו תוסף תזונה בתור תחנה ראשונה ובלי ייעוץ ממש טוב, אחרת יש סיכוי שכמו רוב האוכלוסייה תקחי תוסף תזונה בלי הצדקה וכשאולי אפילו יש לך עודף ממה שהוא נותן.
מציעה שוב לעשות חיפוש ברשת ולבדוק במה יש רכיבים שנראים לך מועילים לעור, גם על בסיס מה שכתבה עפרה. זו נקודת התחלה טובה כי אלו פתרונות לא מזיקים.
אני מציעה לצד זה לוודא שאת שותה כמות של ליטר מים ביום לפחות, ולהוסיף על זה מריחה שיטתית של חמאות אגוזים (אני אוהבת לעבוד עם שיאה) ממש כמה פעמים ביום.
כלומר, לתת לידיים טיפוח בלתי מתפשר במשך שבוע לפחות ולבדוק מה קורה להן.
בדיוק עשיתי דבר דומה עם עור מפוצץ עד כדי דימום בכפות הרגליים. עזר יופי. כשהפסקתי, זה חזר. עכשיו אני חוקרת מה מזה ייצר אפקט מספק לאורך זמן, כי יש לי עוד דברים לעשות בחיים חוץ מאשר לטפל בכפות הרגליים שלי

ממ יקרה, אני מציעה לך לבדוק שוב את המידע לפני שאת ממהרת לעשות שינויים או לבזבז כסף על תוספים ומוצרים במקום פשוט על אוכל טוב.

ברור. תודה, ציל צול יקרה. פשוט לא נתקלתי קודם בטענה על חשיבות הג'לטין והקולגן וכו'. אני מחשיבה עצמי כבר קצת מבינה עניין, ולכן התעניינתי.

גליצין ופרולין נמצאים בהרבה מקורות צמחוניים וטבעוניים וכל חיפוש פשוט ברשת יעלה אותם בקלות. מגבינות שמנות ועד קטניות רבות וירוקים כמו קייל.

הם מרכיבי הקולגן? או שהתבלבלתי לגמרי. כל מה שכתבת אני אוכלת הרבה, חוץ מקייל שלא נפוץ בישראל.

הצורך במגה גלופקס ונובע מירידה דרסטית באכילה של מאכלים ג'לטינים כמו מרק עצם, רגל קרושה
הצורך במגה גלופלקס נובע בעיקר מהיצרן שלו, שעשה הרבה דברים כדי שנחשוב שאנחנו צריכים את זה. חלקם לא חוקיים ולמיטב ידיעתי כבר נפלו בבית המשפט.
הבדיקה המדעית היחידה שעשו למוצר הזה הראתה שאין לו שום השפעה על מה שהוא מבטיח להשפיע עליו, ושהסיבה שבגללה אנשים כל כך נהנו ממנו היא שהוא הכיל, מבלי להצהיר על זה - פשוט משככי כאבים!

ביחד עם היעלמות הרגל הקרושה ומרק העצמות מחיינו נעלמו עוד כמה דברים חשובים שכנראה השפיעו עלינו הרבה יותר. מתזונה מעולה באופן כללי, דרך שינה נורמלית בשעות נורמליות, רמות פעילות סבירות, תנועה, וקהילה ועוד ועוד...
מגה גלופלקס לא פותר את כל אלו, וכך גם מרק רגל.
חבל, היה יכול להיות נחמד אם הם כן היו...

תחליפים צמחוניים אינם מכילים את חומצות האמינו המרכיבות אותו :פרולין וגליצין
הממ... אני מוכנה לבדוק שוב, אבל למיטב ידיעתי פרולין וגליצין מסונתזים שניהם בגוף ובכלל אין צורך לקבל אותם מהמזון ובוודאי לא מתוספים.
אין להם התוויה של תוספים (כלומר, כמה צריך לקחת מהם כדי לקבל תוצאה כלשהי) והם ייצוג מושלם של תעשייה שעושה כסף על הגב שלנו בלי הצדקה. סוג של תקלה בעיניי.
בנוסף, גליצין ופרולין נמצאים בהרבה מקורות צמחוניים וטבעוניים וכל חיפוש פשוט ברשת יעלה אותם בקלות. מגבינות שמנות ועד קטניות רבות וירוקים כמו קייל.

ממ יקרה, אני מציעה לך לבדוק שוב את המידע לפני שאת ממהרת לעשות שינויים או לבזבז כסף על תוספים ומוצרים במקום פשוט על אוכל טוב.

בנוסף, המאמר שעפרה קישרה אליו הוא משהו מפוקפק בהרבה רמות (סורי, אין לי כרגע פנאי להסביר לעומק) ואני מציעה להתייחס בתוכו בעיקר למה שהכותבת הוסיפה בסופו בקטן ובכוכבית כי היא צודקת לגמרי - "הכותבת לא מתיימרת לכלום, נא לא לקחת עיצות מכתבות חובבניות"

אחרי שאמרנו את זה - אין לי שום התנגדות למרק עצמות, אבל אין שום סימוכין שאני מכירה לתכונות הפלאיות של חומריו ולכן שווה להציג אותו כמו שהוא - משהו שאבותינו אכלו כי הם לא בזבזו כלום ואין לנו מושג אמיתי מה הערך שלו אבל הוא כנראה לא מזיק.

וגם - אני מחבבת מאוד את עפרה ואת מה שהיא עושה

תודה, עפרה! חידשת לי ממש.
אז מה יותר כדאי, כמוסות קולגן או הג'ל המוזר הזה ?

ג'לטין נמצא בעיקר בסחוסים, בעור ובעצמות ( גם של דגים ).
תחליפים צמחוניים אינם מכילים את חומצות האמינו המרכיבות אותו :פרולין וגליצין הבונות את החלקים הגמישים בגוף שלנו.
אפשר לקנות אבקות ג'לטין למי שלא אוכל הרבה מרקי עצמות. לקריאה נוספת

אני צמחונית אגב, לא טבעונית.
שוב תודה

מבחינת התזונה שלכם: העור היבש בוודאות נפוץ יותר ככל שיש יותר שנות צמחונות וטבעונות מאחרי הגב.

לא ידעתי זאת! מצברח ביותר!
מה שבעיקר חסר בצמחונות וחשוב לעור ולאברים פנימיים זה הג'לטין. ככל שמתבגרים מייצרים ממנו פחות ואז הוא נעשה חשוב יותר בתזונה. הג'לטין מתפרק בגוף לאלסטין וקולגן שחשובים אפילו למבנה חזק של עורקים וורידים.
האם הוא נגיש רק בבשר? או שאפשר למצוא אותו בדברים נוספים?

תודה על המידע, עפרה.

נראה כמו נצח שלא ביקרתי באתר...היו לי קצת כאבי ראש כתוצאה מקריאה במחשב או בטלפון...עכשיו טוב
לגבי עור ידיים סדוק יש לי כמה תובנות שהתחזקו ככל שחולפות עוד שנות טיפול:

1. רחיצת ידיים בסבון : משם זה מתחיל. לכן כשרוחצים ידיים אין צורך לסבן את גב היד בכל רחיצה כי הוא בד"כ לא נוגע בלכלוך. להתמקד באצבעות ובכף היד שנוגעות בהכל.
2. כשמשתמשים בחמאות הזנה להשתמש אך ורק ב 100% שמנים טבעיים ולעסות לתוך העור עם מעט מים. בשום אופן לא בצורה יבשה כי זה לא נספג בעור ללא מים. בשבועות הראשונים להסתובב עם חמאת הזנה אתכם בתיק וכל פעם שאפשר להזין את העור. אחרי כמה שבועות העור היבש יתחלף בעור איכותי ומוזן יותר. למי שיש ממש בעיה קשה אני מוסיפה לה לחמאה חומרים היגרוסקופיים- אוגרי לחות.
3. מבחינת התזונה שלכם: העור היבש בוודאות נפוץ יותר ככל שיש יותר שנות צמחונות וטבעונות מאחרי הגב. לא עשיתי מחקר מדעי אבל אני יודעת להתבונן. שפתיים יבשות אצל אנשים שלא שותים מספיק. מתי כבר ימצאו תחליף אמיתי לבשר בע"ח?????? נמאס לי לצרוך ממנו. מה שבעיקר חסר בצמחונות וחשוב לעור ולאברים פנימיים זה הג'לטין. ככל שמתבגרים מייצרים ממנו פחות ואז הוא נעשה חשוב יותר בתזונה. הג'לטין מכיל פרולין וגליצין שהן חומצות אמינו הבונות אלסטין וקולגן שנמצאים בכל מבנה גמיש בגוף, אפילו עורקים וורידים. אני מניחה שהצורך במגה גלופקס ונובע מירידה דרסטית באכילה של מאכלים ג'לטינים כמו מרק עצם, רגל קרושה.... בצמחים אין אותו וכל מבנה רירי בנוי מרב סוכר, שזה לא זה. אפשר לקנות כמוסות קולגן, אבקות ג'לטין שעשויות מבע"ח אבל יותר ניטרליות מבחינת מראה וטעם.

בנוסף : השומן הרווי....אפשר לאכול עוד שמן קוקוס או עוד חמאה אם אתם צמחונים

סדק סדק תרדוף, בקש המפ ומרחהו



זה נכון לכל החמאות. גם חמאת קקאו וחמאת שיאה, כולן עושות את העבודה כמו חמאת המפ. בית המרקחת של הטבע!

חמאת המפ Hemp butter
בלתי יאומן.
לא 'דע איה בארץ ניתן להשיג, בטח אפשר לקנות דרך הרשת.

עבדכם עבד בשטח בטיולים, העמיס ופרק,הזיז אבנים ובישל, שטף כלים בנוזל כלים ירוק ומים קרים ברוח של נגב בינואר ופיתח מערכת סדקים מרהיבה בכפות הידיים.
הקרמים האחרים היו השפנים עם הבטריה הרגילה. חמאת ההמפ - זה עם הדורסל.

צוויל - סדק סדק תרדוף, בקש המפ ומרחהו

מה זה פלקסיטול ?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

פלקסיטול ושמן קוקוס עושה ניפלאות לעור סדוק מניסיון

הפלוני _אלמונית מהשמן קוקוס זה אני... המחשב לא זיהה אותי כי נכנסתי מגוגל כרום במקום מהאקספלורר...

ניבה - התכוונתי מה המצב בארץ מבחינה חוקית?

בארץ צריך רישיון ממשרד הבריאות לקוסמטיקה מכל הסוגים, חוץ מסבונים. בכל פעם שאני מוציאה רישיון לאחד המוצרים זה עולה לי יותר מאלף שקלים! ממש יקרנים!

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה עם סתם שמן קוקוס?

שמן קוקוס הוא מצויין ליובש קל. לעור יותר סדוק עדיף משהו עם לפחות 50% חמאת שיאה. (אפשר כמובן גם שיאה וקוקוס).

ניבה - התכוונתי מה המצב בארץ מבחינה חוקית?

מה עם סתם שמן קוקוס?

קרם הידיים האגדי של ניוטרוג'ינה

הוא גם בא בשפופרת פלסטיק (שהייצור שלה פולט דיוקסינים מסוכנים), הם מבצעים ניסויים בבעלי חיים, הקרם מדולל במים (ולכן מכיל חומרים משמרים) ואם אני לא טועה גם מכיל תוצרי נפט (פטרולטום / מינרל אוייל). בקיצור: מזקין את העור בטרם עת, אחר כמה דקות של חסד ושל הרגשה טובה מיד אחרי שמורחים אותו.

ניבה - ומה המצב בארץ?

דווקא בארץ יש כמה קרמי ידיים 100% טבעיים, יעילים ובריאים:

של נטלי מקיבוץ שניר: http://www.tnsoap.com/site/default.asp?module=sales

של עפרה עדין: http://www.adin-is-natural.com/100023/% ... 7%99%D7%9D

של לבנדר: http://www.lavender.co.il/catalog/[po]product info[/po].php?cPath=27&products id=48

ושלי: http://www.shaked-natural.com/index.php?tPath=[po]4 12[/po]&itemID=60

כולם מבוססים על שמנים צמחיים (ללא תוצרי נפט וללא "שמנים מינרליים"), וחלקם גם עם שעוות דבורים. אף אחד מהם לא מדולל במים ולכן גם אין צורך להוסיף להם חומרים משמרים.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עדכון מהשטח: בהמשך להערתה של בשמת א , בדקתי ברשימת המרכיבים של קרם הידיים האגדי של ניוטרוג'ינה מול 4]הרשימה 42[/po] ש ניבה שקד נתנה באתר שלה. אז הקרם מכיל מתילפראבן ופרופילפראבן. איזה בעסה. אהבתי את הקרם הזה מאוד.

ניבה - ומה המצב בארץ?

בעיקר מאחר שאני חושבת שאף אחד לא היה רוצה לעמוד בפני תביעת ענק ומצפון כבד כי מישהו נפגע בטעות בדרך זו או אחרת

מהרכיבים של האח שלה אף אחד לא יכול להיפגע אפילו אם הוא מאד יתאמץ. כל עוד הוא לא מוכר דרך חנויות ללקוחות אנונימיים, אין לו מה להתעסק עם זה. במיוחד שבארה"ב אין צורך ברישיון למוצר קוסמטיקה.

אני מבינה את מה שאת אומרת.
המצב הוא כזה - האיש חי בארהב. מייצר את הקרם הזה, בעצם, בשביל עצמו. לאשתו יש עסק לרפואה סינית, והיא התחילה למכור את הקרם אצלה, בהמלצתה, ללקוחות.
שפר מזלי ונפלה לידי צנצנת כזאת. מאז דרשתי שישלח אלי עוד כמה כאלה.
חשבתי שמאחר ויש עניין לאנשים במוצרים טבעיים, ללא כלמיני חולירות שהחברות הגדולות מכניסות לנו, אולי עוד מישהו יוכל להנות מזה.
לא מדובר כאן על איזה עסק מתפתח, האיש חי וימשיך לחיות בצדו השני של העולם, ואני אמשיך להשתמש בקרם שלו.
פשוט חשבתי שאולי עוד אנשים יוכלו להנות מזה. אפילו לא בתכנון להרוויח מזה משהו.
כך שאם זה יהפוך להיות פרוייקט, וגם סתם משהו מהצד שאני עושה, זה פשוט לא יקרה.
לא יכולה להכריח אנשים להשתמש בשומדבר, כמובן, פשוט יושב לי ליד המקלדת הקרם המוצלח הזה, ואני כלכך מרוצה שאני אשמח לחלוק אותו עם עוד אנשים

שימי את עצמך בצד השני לרגע: את מקבלת (שלא לומר קונה ומשלמת כסף) צנצנת ובתוכה משחה כלשהי. על הצנצנת מדבקה בכתב ידו של מישהו ועליה כתוב, למשל: קרם ידיים.
ללא פירוט הרכיבים, ללא תאריך תפוגה, ללא שם וטלפון של יצרן או משווק, ללא ציון כמות או מידע אחר כגון: אלרגנים, אזהרות שימוש למיניהן בהתאם לקטגוריה של המוצר וכו'.

אני רק חושבת (וייתכן שאני טועה) שאנשים עשויים להעדיף מוצר עם "אמא ואבא" וגם אולי כדאי לך לחשוב על השלכות אפשריות לטוב ולרע של שיווק מוצר כזה - שעל פי חוק דורש רישיון.
האם היית נוהגת ללא רישיון נהיגה? מה יקרה אם תנהגי ללא רישיון נהיגה ותהיי מעורבת בתאונה?

ושלא תביני אותי לא נכון: אני הראשונה שמעודדת יזמות, יצרנות, מקוריות, תעוזה ומוצרים ממקור טבעי ואיכותי. בנוסף, אין זה אומר שכל מה שכתוב עליו "באישור /ברישיון משרד הבריאות" הוא מושלם (ראי פרשת רמדיה )-: ) , ואין זה אומר שאם תהיה מדבקה מודפסת, מושקעת ומעוצבת זה יהיה מושלם.
אני רק מנסה לומר (ואני מקווה שאני מעבירה את המסר מבלי לפגוע ) שסוף מעשה במחשבה תחילה. ואם מוצריו של אחיך כ"כ נפלאים ומצליחים כבר בסביבתו - אולי כן כדאי לבדוק איך משווקים בבטחה ובהצלחה.

אפילו לא חשבתי על כיוון של משהו ממוסד (גדול עלי לשווק בשבילו בסדר גודל כזה, ועוד בהתנדבות...).
מה לגבי מכירה לאנשים פרטיים? הוא לא חי בארץ, וכבר עושה את זה כמה שנים באזור שלו.

אח שלי פיתח קרם ידיים משלו
עד כמה שידוע לי, יש צורך ברישיון ממשרד הבריאות ו/או מכון התקנים על מנת לייצר/לשווק מוצרי קוסמטיקה (וגם מזון או תרופות)
נראה לי שכדאי לברר את העניין, בעיקר מאחר שאני חושבת שאף אחד לא היה רוצה לעמוד בפני תביעת ענק ומצפון כבד כי מישהו נפגע בטעות בדרך זו או אחרת
בכל מקרה, שיהיה בהצלחה (-:

אוי ואבוי, נהיה עם ידיים נעימות, מאושרים ו...שמנים

זו אני השכנה שלמעלה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

בדוק ! וכייפי :מכינים עוגיות חמאה (כייפי במיוחד עם הילדודס) לשים את הסוכר טוב טוב בשתי ידיים .

מתכון לקוקיס טעימות :1 חמאה גדולה
3/4 כוס סוכר
זה השלב של הטיפול בידיים של אמא ללוש,ללוש,ללוש...

וממשיכים: 2 שקיקי סוכר וניל
3כוסות קמח רגיל (איזה שרוצים)
2 ביצים
קמצוציק מלח
({אופציות לגיוונים: - כפיונת קינמון

• גרדת קליפת לימון יפיוף לא מרוסס
• 3/4 כוס צ'וקלט צ'יפס

אוקי, הנה הרכיבים:
sweet almond oil, coconut oil, shea butter. raw beeswax, calendula, comfrey, vitamin e, lanolin, lavender extract OR camphor oil
יש מתעניינים?

וואו, האמת שאני לא יודעת, בדיוק שלחתי לו מייל עם בקשה של רשימת הרכיבים.

ממה הוא עשוי ? טוב,לא תספר הכל , אבל בגדול

אחרי שנים של ניסויים ונסיונות, וכשלא היה מרוצה משום קרם שקיים בשוק, אחשלי פיתח קרם ידיים משלו, טבעי לגמרי.
אחרי נסיונות עם שתי קופסאות, אני מכורה. באמת אין עוד דבר כזה בשוק (ואני לקוח מאוד קשה. הנסיונות האחרים שלו לא היו מוצלחים כלכך כמו זה...).
יש מישהו שמעניין אותו לנסות? בינתיים יש לי רק כמות קטנה לשימוש ביתי, אבל יכול להיות מעניין אם יהיה לזה ביקוש...
שנינו עובדים בעבודה פיסית, והידיים שלנו מתייבשות מאוד. הקרם הזה מצליח להיות גם שומני מספיק כדי לעבוד, וגם להספג מהר כדי שלא יהיה מעצבן בידיים.
אם מעניין מישהו אפשר לפנות אלי grundeis בגימייל.

רק שימו לב שחלק מהקרמים מכילים חומרים משמרים, שעוד יותר מייבשים את הידיים בטווח הארוך...
איך יודעים מה מכיל חומרים משמרים?
לוקחים כפית מהקרם ומערבבים עם שתי כפיות שמן זית בתוך כוסית ייין גבוהה שקופה וצרה. אם לאחר עירבוב ממושך והמתנה של כמה דקות, רואים שהשמן הצהוב צף על הקרם הלבן, סימן שהקרם מכיל מים. (גם אם זה לא כתוב בתווית). אם הוא מכיל מים, הוא חייב להכיל גם חומרים משמרים מזיקים, בוודאות מוחלטת. (אלו שלא מזיקים צריכים להיות בריכוז של 100% כמעט, כדי להרוג חיידקים).

אם הוא טבעי (כלומר מכיל 100% שמנים צמחיים), הוא יהפוך לדליל בעירבוב עם שמן הזית, אבל לא יפרד לשתי פאזות נפרדות. (חוץ מאשר בתנאי חום, שבהם לפעמים חמאת השיאה הלבנה שנמסה, צפה על פני שאר השמנים הצהובים, שהמשקל הסגולי שלהם גבוה יותר).

הנה פירוט החומרים שלא הייתם רוצים לראות בקרם שלכם: http://www.shaked-natural.com/index.php?tPath=[po]4 42[/po]

שלום לי היו כפות ידיים סדוקות מרחתי מרגרינה בלו בנד זאת שבאה כחבילה מריחה עבה לבשתי כפפות למשך מס שעות עדיף לכל הלילה והיידים רכות ונעימות למראה ובמטבח כשאני מבשלת מורחת תוך כדי עבודה שמן זית נפלא שווה לנסות בהצלחה נורית

אני ממליצה על קרם ידיים טבעי לחלוטין מעשיר את כפות הידיים וגם את הרגליים בלחות טבעית הקרם הינו על בסיס חמאת שיאה - חמאה צמחית המכילה אחוז גבוה של פרוטאינים חיוניים החמאה משמשת בסיס נפלא לשמנים נוספים בקרם (שמן שומשום,נבט חיטה ,הממליס ועוד עוד מתנות טבע) הקרם עשיר ומיוחד לעור סדוק יבש ולעור שקורא ללחות הטבעית.
אפשר לקרוא עוד על הקרם ועל מוצרים נוספים טבעיים באתר של "שמנים מן הטבע": www.aromateva.com

מצטרפת להמלצה זו, לא בדקתי על סדקים ויובש יוצא דופן אך הוא מצויין ובעל ריח מדהים!

סבון שמן זית. יש בשווקים של ערבים. בשוק מחנה יהודה בירושלים בסמטת האפרסק. גוש בגודל של כ4 סבונים רגילים, עולה 5 ש"ח ומספיק להמון זמן. טוב לידיים ולגוף.
מרגע שהתחלתי להשתמש בו לא הייתי צריכה שום קרם ידיים.
קרם ידיים לגבר- לעור סדוק ויבש במיוחד. מציפורי. אני משתמשת לכל הגוף. הוא היחיד שעוזר לשוקיים מגרדות במיוחד, עכשיו בהריון. (ניסיתי שמן זית ואלו ורה מהגינה ועוד כמה קרמים אחרים). מתאים גם כשמפסלים עם חימר והידייים מתייבשות באופן בילתי נסבל.
קניתי בחנות טבע. לא ממש מוצאת אותו בכל מקום. אז הינה הלפון על האריזה לשאול היכן משווקים: 06-6464575

לא יודעת איך בכלל הגעתי ללקרוא בדף הזה, אבל אחרי שקראתי את זה:
_א ילת? (18.12.2004 18:51):
לי יש בעיה כזו. ולא עוזר כלום. אמי הביאה לי מניויורק משחה A+D וזה עוזר לטווח קצר. מאוד קצר. אני לא יוצאת בלי כפפות ומורחת בערך שש פעמים ביום. עדיין, הידיים במצב נורא. חוץ מזה, העור רגיש וכל מכה הופכת מייד לחתך. אני חושבת שאנסה שוב ויטמין C.
למה זה קורה בכלל? אצלנו זה משפחתי באופן מסוים. לאחי הקטן, לדודתי ולי. לאחרים אין. מתחיל םע הגשם הראשון, נעלם בסביבות פסח. בהריון לא היה. למה?
והבעיה העיקרית: התחיל גם לבתי בת הארבע. אני מניחה שיש קשר לקור הבלתי סביר ששורר כאן היום (7 מעלות בחוץ). ובכל זאת. מה אפשר לעשות? היא לא סובלת קרמים. סליחה על השאלה התמימה: אפשר לטפל במה שגורם לזה?_

אז לפחות יש לי הצעה:
לחברה, שסבלה מפצעים/סדקים כרונים בפטמות, חברה שהניקה, ועודה מניקה ברצף כבר כמה וכמה שנים (לא את אותו ילד ), לא עזר כלום במשך זמן רב מאד, ולוותר על ההנקה היא לא היתה מוכנה בשום אופן.
בסופו של דבר, היא מצאה שכאשר רמות הפרוגסטרון בגופה גבוהות - הפצעים מחלימים.
היא הגיעה לרופא שמטפל בחוסר איזון הורמונלי על ידי שימוש ב"הורמונים זהים גנטית", ובעקבות הטיפול אצלו, הבעיה נפתרה.

אז כמובן שאפשר לבקש פרוגסטרון גם מרופא משפחה או רופא נשים ואולי הוא יסכים לתת לך.
למרות זאת, אני ממליצה בחום (גם בשל נסיוני האישי, שלא קשור לבעיות עור) לפנות אל ד"ר יפה, לדבר איתו, ולפחות להיכנס ולעיין באתר שלו ולהשתמש רק בהורמונים טבעיים ("זהים גנטית").

הגישה שלו מאד מעניינת וחשובה.

מי שמעוניין באמבט פראפין - לחברי מושלם של הכללית יש אפשרות לקנות כזה בהנחה די משמעותית. שווה לברר במוקד שלהם.

Moraz - לידיים יבשות, לא רגיל

אני הולכת לנסות את המרגרינה מקווה שהיא תעזור לי

צרי - מיוצר מדונג של דבורים ע"י משפחת הנאמן (או הנמן) ממושב נוב.
מצויין לעור יבש וסדוק, כוויות, פטריות ועקיצות. אני משתמש בו בעיקר לסדקים ברגלים. כאשר אי אפשר לדרוך על הרגליים, והסדקים גדולים יותר מהגראנד קניון (במאדים!), אני מורח בנדיבות לילה אחד, ולמחרת - עור של תינוק (כמעט)

מציעה למרוח על הידיים שמן קלנדולה או קרם קלנדולה.
מעתיקה מדף ארומתרפיה ושמנים תשובה לשאלה מה עדיף: שמן או קרם קלנדולה:
לעור מגורה עם אדמדמת אני מעדיפה קרם. ליובש או סיכוך העור-שמן.

מה שמה של המרגרינה שמכילה A+D..?

ממליצה בחום למרוח ביום וולדה...ובלילה קרם רב שימושי ניוואה הוא חסכוני ביותר ויעיל!

דף נהדר עם המון עצות מועילות אני מדי כמה ימים ממלאה קערה קטנה עם מים פושרים ומוסיפה שמן אמבט בלינאום הרמלE ואז מניחה את הידיים ל10 דקות בערך אחר כך מנגבת היטב ומורחת כל קרם הריח נפלא והידיים רכות זה טוב גם לעזרה ראשונה של סדקים ויובש רב.

המלצה נוספת: אחרי ששוטפים ידיים לנגב היטב היטב. נשמע בנלי, אבל אם לא מקפידים, אז נוצרים סדקים.

אני חוזרת לדף הזה:
מזג האויר הקר והיבש ששרר כאן לפני שבוע-שבועיים גרם לי לסדקים באצבעות, כל הקרמים השגרתיים לא הועילו.
חזרתי לניוטרג'ינה - וסוף סוף יש שיפור.
בניגוד למה שנכתב למעלה, זה לא וזלין, זה קרם שמכיל ריכוז גבוה של גליצרין.
אינני יודעת על נזקים לטווח רחוק, אבל ממילא אני משתמשת בו רק כשהעור יבש וסדוק ממש. כלומר -- לעתים רחוקות.
ממליצה בחום.

אחת הדוקטורים סיפרה על אחד הפרופסורים אצלו למדה שעסק בפיפי, ולא טרח לרחוץ עם סבון אחריו.
שתי נקודות:
1 - גם מים עושים רע לידיים.
2 - פיפי זה מגעיל.

(זה מזכיר לי את הבדיחה שנגמרת ב"אותנו לימדו לא להשתין על הידיים").

נדמה לי שאחרי פיפי לא צריך סבון -- מה שיש שם נשטף במים. אולי כדאי לשאול מישהו מהדוקטורים על העניין.

יוני- שמן זית על הידיים זה מגעיל.
לגבי לשטוף את הידיים- נדמה לי שהתשובה נמצאת ב"גברים ממאדים, נשים מנגה". כלומר, לא רק שנשים משתינות יותר פעמים מגברים, הן גם שוטפות ידיים אחרי זה.
חוץ מזה- מצאתי את הקרום הטוב ביותר עבורי: קרם טפולי לעור סדוק ומיובש. מכינה אותו לבד עדי שפירא, מושב בורגתא- . סליחה על הפרסומת אבל זה פשוט עוזר לי. אני מורחת פעמיים ביום והעור שלי חלק.

צדיקים מלאכתם נעשית בידי אחרים.

לאילת - שמן זית אפשר למרוח כל שעה שעתיים וזה משפר מיידית את המצב של הידיים ממצב גרוע למצב טוב.
לא טוב לשטוף את הידיים בסבון

לי יש בעיה כזו. ולא עוזר כלום. אמי הביאה לי מניויורק משחה A+D וזה עוזר לטווח קצר. מאוד קצר. אני לא יוצאת בלי כפפות ומורחת בערך שש פעמים ביום. עדיין, הידיים במצב נורא. חוץ מזה, העור רגיש וכל מכה הופכת מייד לחתך. אני חושבת שאנסה שוב ויטמין C.
למה זה קורה בכלל? אצלנו זה משפחתי באופן מסוים. לאחי הקטן, לדודתי ולי. לאחרים אין. מתחיל םע הגשם הראשון, נעלם בסביבות פסח. בהריון לא היה. למה?
והבעיה העיקרית: התחיל גם לבתי בת הארבע. אני מניחה שיש קשר לקור הבלתי סביר ששורר כאן היום (7 מעלות בחוץ). ובכל זאת. מה אפשר לעשות? היא לא סובלת קרמים. סליחה על השאלה התמימה: אפשר לטפל במה שגורם לזה?

יוני, מה קרה עם העריכה? אולי בכל זאת? אשתי תודה לך מאוד...