על ידי קרן_מרי* » 20 מרץ 2008, 11:38
שלום לכן!
אני יודעת שגם גברים, כמובן, מבקרים באתר, אבל עבורי האתר הזה הוא בית לחברותיי בשנה האחרונה וכך הפך להיות גם בית עבורי.
לפני כשנה ילדתי את יואבי בכורי ומאז אני לומדת כל הזמן על הורות, על אמהות, אבל בעיקר לומדת את הדרך חזרה אל עצמי.
כאשר הייתי צעירה (איזה ביטוי של דודה פולניה...), נהגתי להקדיש זמן רב לטבע, לרוח, לצמיחה אישית וגם לסערות ולפחדים האנושיים.
בשנים האחרונות עמלתי קשות על מנת ל"השתלב בזרם המרכזי": סיימתי תואר מכובד, פיתחתי קריירה טובה ויציבה, זוגיות בטוחה ונישואין וכמובן הריון ולידה. ראיתי את מסלול החיים באופן בהיר, כמו שכל יאפי-בורגני רואה לפניו: עוד 5 שנים מסיימים משכנתא, עוברים לבית גדול יותר, עושים תואר שני, עוד 2 ילדים, כלב, חתול ורכב שטח. שכחתי משהו?
אה, כן. שכחתי בדרך את עצמי. זה לא רע להיות הישגי. זה לא רע לחיות טוב. אבל, הנפש שלי התגעגעה למולדת שלה.
האתר הזה, ובעיקר בנותיו הנהדרות (אתן יודעות מי אתן, נכון?), פתחו לי צוהר אל הילדה חובבת המרחבים שבי, אל הנערה חובבת הריגושים שבי ואל האישה, המודעת והשלווה שמסתתרת בתוכי (קומי וצאי, אל תחששי).
אני רואה בדף זה מקום להתכתב עם כל אדם החפץ בכך.
שער נוסף בכניסה לעבר חיי בריאות, טבע והרמוניה.
וגם, ולא פחות חשוב - דרך להוריד את "סימן השאלה" אחרי השם שלי. זה סימבולי בצורה שקשה לי להכיל כרגע.
שלום לכן!
אני יודעת שגם גברים, כמובן, מבקרים באתר, אבל עבורי האתר הזה הוא בית לחברותיי בשנה האחרונה וכך הפך להיות גם בית עבורי.
לפני כשנה ילדתי את יואבי בכורי ומאז אני לומדת כל הזמן על הורות, על אמהות, אבל בעיקר לומדת את הדרך חזרה אל עצמי.
כאשר הייתי צעירה (איזה ביטוי של דודה פולניה...), נהגתי להקדיש זמן רב לטבע, לרוח, לצמיחה אישית וגם לסערות ולפחדים האנושיים.
בשנים האחרונות עמלתי קשות על מנת ל"השתלב בזרם המרכזי": סיימתי תואר מכובד, פיתחתי קריירה טובה ויציבה, זוגיות בטוחה ונישואין וכמובן הריון ולידה. ראיתי את מסלול החיים באופן בהיר, כמו שכל יאפי-בורגני רואה לפניו: עוד 5 שנים מסיימים משכנתא, עוברים לבית גדול יותר, עושים תואר שני, עוד 2 ילדים, כלב, חתול ורכב שטח. שכחתי משהו?
אה, כן. שכחתי בדרך את עצמי. זה לא רע להיות הישגי. זה לא רע לחיות טוב. אבל, הנפש שלי התגעגעה למולדת שלה.
האתר הזה, ובעיקר בנותיו הנהדרות (אתן יודעות מי אתן, נכון?), פתחו לי צוהר אל הילדה חובבת המרחבים שבי, אל הנערה חובבת הריגושים שבי ואל האישה, המודעת והשלווה שמסתתרת בתוכי (קומי וצאי, אל תחששי).
אני רואה בדף זה מקום להתכתב עם כל אדם החפץ בכך.
שער נוסף בכניסה לעבר חיי בריאות, טבע והרמוניה.
וגם, ולא פחות חשוב - דרך להוריד את "סימן השאלה" אחרי השם שלי. זה סימבולי בצורה שקשה לי להכיל כרגע.