על ידי אישה_במסע* » 07 פברואר 2017, 20:51
לול
אם מישהי כאן באמת רוצה להיות סופרת.
אבל למה את מניחה שמישהי פה רוצה להיות סופרת? נניח מישהי שואלת שאלה באינטגרלים, ואני עונה לה - אם את רוצה להיות מתמטיקאית את עושה הכל לא נכון. ונניח אני אפילו צודקת. לו אני הייתי זו ששואלת את השאלה באינטגרלים, הייתי מתעצבנת. גם לא ענו על השאלה שלי, גם הניחו עלי המון הנחות לא מבוססות ולא הגיוניות, גם הטילו עלי המון
תפישות שבי{{}}, וכל זה בלי שום תועלת! עדיין יש לי שיעורי בית, שהמורה שלי למתמטיקה תבדוק מחר, ואני עדיין לא יודעת מה התשובה.
ובנוגע ל"אהבה קשה" - בעיני זה שטות שאומרים אנשים שרוצים להסוות את הלא-אהבה שלהם בתור אהבה. ללכת לאנשים שלא ביקשו ולבקר אותם זה לא אהבה. זה מחליש ומזיק, ולא מועיל.
ולהניח שהגישה שלך היא היחידה הנכונה זה גם כן לא ממש מוצלח לדעתי. למה את חושבת שכולם חייבים להיות רציניים, או לקחת אחריות על התהליך במקום לזרום עם מה שהולך, או להשקיע כמות מסויימת של זמן?
את הטלת פה כזו כמות של תפיסות שבעיניי הן לא נכונות, שאני לא יודעת איפה להתחיל אפילו את הדיון. אבחר קצה חוט אקראי: למה את חושבת שיש רק דרך נכונה אחת ללמוד מוזיקה? מה זה "מספיק"? אני חושבת ש"מספיק" זה כמה שמתחשק וכייף. ובמקרים בהם אנשים אומרים לי שאני לא רצינית ולא משקיעה מספיק לדעתם (לא בכתיבה ולא במוזיקה, בספורט), אני חושבת שהם חוצפנים, שלא מסוגלים להבין שלאנשים אחרים יש מטרות וסדר עדיפויות אחר משלהם.
ואגב, אני יכולה להצביע ולקשר לאתרים של כמה סופרות (ברוסית. בעברית זה לא יעבוד, וגם ככה להיות סופרת בישראל זה לא פרנסה) שיוצאות לאור והן בברור לא עבדו, לא לקחו אחריות ובכלל לא היו רציניות.
אה, ולחשוב שמישהי ששואלת באינטרנט מבקשת הצלה זה לדעתי לא מכבד את השואלת. גם להתעלם מזה שהיא רשמה במפורש שהיא צריכה להגיש סיפור, ולהתחיל להטיף לה על הדרך להיות סופרת זה לא ממש התנהגות מכבדת, בעיניי.
שרה, בסיפור צריכה להיות איזשהו בעיה שתפתר, אז אני הייתי כותבת במקומך על איך בהתחלה היא לא מצליחה להשתלב, ואז היא עוזרת למישהי שצריכה עזרה או עושה משהו אחר נחמד עבור מישהו שלא היה נחמד כלפיה, ואז הם מתביישים בזה שהם נרתעו ממנה כי היה לה מבטא והיא הייתה זרה להם, והם מתחברים והיא מצליחה להשתלב בכיתה.
לול
[u]אם מישהי כאן באמת רוצה להיות סופרת.[/u]
אבל למה את מניחה שמישהי פה רוצה להיות סופרת? נניח מישהי שואלת שאלה באינטגרלים, ואני עונה לה - אם את רוצה להיות מתמטיקאית את עושה הכל לא נכון. ונניח אני אפילו צודקת. לו אני הייתי זו ששואלת את השאלה באינטגרלים, הייתי מתעצבנת. גם לא ענו על השאלה שלי, גם הניחו עלי המון הנחות לא מבוססות ולא הגיוניות, גם הטילו עלי המון [po]תפישות שבי[/po]{{}}, וכל זה בלי שום תועלת! עדיין יש לי שיעורי בית, שהמורה שלי למתמטיקה תבדוק מחר, ואני עדיין לא יודעת מה התשובה.
ובנוגע ל"אהבה קשה" - בעיני זה שטות שאומרים אנשים שרוצים להסוות את הלא-אהבה שלהם בתור אהבה. ללכת לאנשים שלא ביקשו ולבקר אותם זה לא אהבה. זה מחליש ומזיק, ולא מועיל.
ולהניח שהגישה שלך היא היחידה הנכונה זה גם כן לא ממש מוצלח לדעתי. למה את חושבת שכולם חייבים להיות רציניים, או לקחת אחריות על התהליך במקום לזרום עם מה שהולך, או להשקיע כמות מסויימת של זמן?
את הטלת פה כזו כמות של תפיסות שבעיניי הן לא נכונות, שאני לא יודעת איפה להתחיל אפילו את הדיון. אבחר קצה חוט אקראי: למה את חושבת שיש רק דרך נכונה אחת ללמוד מוזיקה? מה זה "מספיק"? אני חושבת ש"מספיק" זה כמה שמתחשק וכייף. ובמקרים בהם אנשים אומרים לי שאני לא רצינית ולא משקיעה מספיק לדעתם (לא בכתיבה ולא במוזיקה, בספורט), אני חושבת שהם חוצפנים, שלא מסוגלים להבין שלאנשים אחרים יש מטרות וסדר עדיפויות אחר משלהם.
ואגב, אני יכולה להצביע ולקשר לאתרים של כמה סופרות (ברוסית. בעברית זה לא יעבוד, וגם ככה להיות סופרת בישראל זה לא פרנסה) שיוצאות לאור והן בברור לא עבדו, לא לקחו אחריות ובכלל לא היו רציניות.
אה, ולחשוב שמישהי ששואלת באינטרנט מבקשת הצלה זה לדעתי לא מכבד את השואלת. גם להתעלם מזה שהיא רשמה במפורש שהיא צריכה להגיש סיפור, ולהתחיל להטיף לה על הדרך להיות סופרת זה לא ממש התנהגות מכבדת, בעיניי.
שרה, בסיפור צריכה להיות איזשהו בעיה שתפתר, אז אני הייתי כותבת במקומך על איך בהתחלה היא לא מצליחה להשתלב, ואז היא עוזרת למישהי שצריכה עזרה או עושה משהו אחר נחמד עבור מישהו שלא היה נחמד כלפיה, ואז הם מתביישים בזה שהם נרתעו ממנה כי היה לה מבטא והיא הייתה זרה להם, והם מתחברים והיא מצליחה להשתלב בכיתה.