חשבתי על השאלה הזו
האמת היא שיש המון עבודות שאפשר לעשות מהבית אבל באמת דורשות התמקצעות - אם אני חושבת על זה אז בנוסף למקצועות הטיפול
שההולכת בדרכים כתבה עליהן אפשר יש הרבה מאוד מקצועות שירות שניתן לעשות מהבית (ואני מכירה אנשים שעושים זאת):
עורכי דין.
רואי חשבון.
יועצי השקעות (למרות שקרוטונית חושבת שזו לא עבודה P-: ).
מרצים באונ' יכולים לעשות חלק מהעבודה מהבית (הכנת מערכי שעור, בדיקת עבודות ומבחנים, תכתובת מייל עם סטודנטים).
מסחר באינטרנט (לדעתי תחום שצובר תאוצה).
שירותי חיפוש מידע באינטרנט (גם זה מתפתח בגלל היצף המידע).
כדי לעבוד מהבית צריך
א - ללמוד קודם משהו (וראי הדיון הלוהט פה עם פלוני אלמוני המתרגם כאוב הלב) יכול להיות התמחות לא פורמלית (אם את מאוד כישרונית ביצירה למשל או באינטרנט) אבל צריך להיות יחודיים וטובים "מקצועיים" כדי להתפרנס.
ב - צריך לפנות מרחב כדי לעבוד מהבית, מרחב פיזי ומנטלי.
- מנטלי - יכולה להעיד על עצמי שרק אחרי 8 שנים של עבודה מהבית הבנתי / עלה בדעתי בכלל ששישיבת הם לא ימים לעבודה. ולהבין שהזמן שמוקדש לעבודה הוא זמן שלא מוקדש לניקוי הבית / סידור המזווה, טיפול בילדים וכיו"ב (את זה אפש ע"י חלוקת עבו' אחרת עם בנזוג / ביביסיטר בבית וכו)
אני לא מדברת בהכרח על חלוקה נוקשה אבל בהעניין הזה לדעתי לא יעבוד
חינוך ללא גבולות (-: צריך להציב גבולות לעצמך ולבני הבית. ולדעתי כן יש צורך בהגדרת זמנים רציפים לעבודה כי "כניסה ויציאה" ממשימות מפריעה ליעילות ולתפוקה.
- פיזי - צריך לפנות שטח בבית שהוא "שייך לעבודה" כמו שכתבה חכמה ממני נדרש חדר משלך.
ג - צריך משמעת עצמית חזקה מאוד כדי ליצור הפרדה בין העבודה ומשימות הבית (מנסיון של אחת נטולת משמעת...) וגם כדי לבצע את העבודה עצמה... (למשל לא לגלוש בבאופן במקום ללמוד חומר (-:
ד - אנשים שעובדים מהבית לעיתים סובלים מבידוד - בדידות לטעמי כדאי עבודה שיש בה גם מגע עם אחרים, ולזכור שלפעמים טוב לצאת מהבית בעניני עבודה - זה תורם להתפתחות מקצועית, לשיווק שירותיך וכו'.