על ידי בשמת* » 12 ספטמבר 2001, 18:15
יש לי הרגשה שבשביל חלק מאיתנו, המלה "שאיפות" מייד מחברת אותם למשמעות המצומצמת של "מה אני רוצה שהילד שלי יהיה כשיהיה גדול". לכן הם מנסים לבטל את ה"שאיפות". אבל אם נבדוק כולנו לאור מה אנחנו מגדלים את הילדים שלנו, ונענה על השאלות של המשמעות של הבחירות שלנו, נראה מה השאיפות שלנו:
למה הוצאתם את הילדים - או לא שלחתם אותם - למערכת החינוך? זו פעולה מודעת, בחירה, חשיבה. לכן זה מוכרח לנבוע לא ממשהו אוטומטי, אלא ממחשבה על היתרונות לילד. או הימנעות מנזק. למה מישהו פה רוצה שהילד שלו יזכה בכבוד לבחור לא ללכת לגן כי הוא לא רוצה? למה אתם לא חושבים שהילד צריך "להתרגל" ו"ללמוד להסתגל" ו"לסבול" כי "ככה זה"? אז מה הוא כן צריך? מה תלמד אותי אי-ההליכה לגן או לבית הספר? למה זה מה שאתם רוצים בשבילו? זו שאיפה. מה שעומד מאחורי זה זו השאיפה. שהילד יהיה חופשי או בעל כבוד או זכות או השד יודע מה. זו שאיפה בשבילו.
יש לי הרגשה שבשביל חלק מאיתנו, המלה "שאיפות" מייד מחברת אותם למשמעות המצומצמת של "מה אני רוצה שהילד שלי יהיה כשיהיה גדול". לכן הם מנסים לבטל את ה"שאיפות". אבל אם נבדוק כולנו לאור מה אנחנו מגדלים את הילדים שלנו, ונענה על השאלות של המשמעות של הבחירות שלנו, נראה מה השאיפות שלנו:
למה הוצאתם את הילדים - או לא שלחתם אותם - למערכת החינוך? זו פעולה מודעת, בחירה, חשיבה. לכן זה מוכרח לנבוע לא ממשהו אוטומטי, אלא ממחשבה על היתרונות לילד. או הימנעות מנזק. למה מישהו פה רוצה שהילד שלו יזכה בכבוד לבחור לא ללכת לגן כי הוא לא רוצה? למה אתם לא חושבים שהילד צריך "להתרגל" ו"ללמוד להסתגל" ו"לסבול" כי "ככה זה"? אז מה הוא כן צריך? מה תלמד אותי אי-ההליכה לגן או לבית הספר? למה זה מה שאתם רוצים בשבילו? זו שאיפה. מה שעומד מאחורי זה זו השאיפה. שהילד יהיה חופשי או בעל כבוד או זכות או השד יודע מה. זו שאיפה בשבילו.