על ידי מ_י_כ_ל* » 10 פברואר 2004, 23:04
ראשית, החומרים:
- מלמין - שרף בעל פני שטח קשיחים. שימוש עיקרי כשכבת ציפוי לריהוט, דלתות ומחיצות. עמיד בחשיפה לשמש וקרינת UV.
- MDF - ראשי תיבות ל- medium density fiber. לוח עשוי 'אבק עץ' (כלומר שבבי העץ נטחנים עד אבק...) ושרף, הנכבש בחום כלוח דחוס בעוביים שונים. ישנם לוחות העוברים התאמה מיוחדת לחדרי רחצה ואיזורי לחות ורטיבות. ללוחות משקל סגולי כבד, המאפשר יצור ריהוט גם בעוביים דקים יחסית.
- סיבית - לוח עשוי נפולת שבבים ונסורת. לרוב מצופים בפורמיקה, פורניר או מלמין. רגיש למפגעי לחות - מתנפח ומתעוות ואינו חוזר לקדמותו בייבוש.
- פורניר - קליפת עץ 'אמיתי' המשמשת כציפוי למשטח זול יותר (כגון סיבית או סנדביץ'). בציפוי רהיטים בד"כ מדובר בקליפה בעובי של 2 מ"מ. זוהי דרך להשיג מראה של עץ אמיתי, אך מבלי להדרש לעלות הגבוהה של העץ המלא.מבחינת תחזוקה יש לנהוג בו כעץ לכל דבר (למשל: משיחתו בשעווה וכד'). כאן יש לשים לב לבחירת גוון הפורניר - לא לכל פורניר יש את יחידות הקצה (קנטים) המתאימות. יחידות הקצה עשויות עץ מלא, והמבחר בעץ מלא בארץ בד"כ קטן ממבחר הפורנירים. לכן, יש לבחור את גוון הפורניר הקרוב ביותר ליחידת הקצה או לחלופין ללכת בכיוון ההפוך, וליצור ניגוד כאלמנט עיצובי.
- סנדוויץ - שני לוחות עץ שבינהם מילוי (סיבית, שביבי עץ, כפיסי עץ, ואופציות רבות נוספות:דו שכבתי, תלת שכבתי, שינוי בכיווני הדבקה וכו' וכו' וכו'). הלוחות מקנים, כמובן, חוזק רב יותר מאשר זה שיש לחומר המילוי לבדו.
- עץ מלא - אכן, מרבית רהיטי הילדים בארץ עשויים עץ אורן, ככל הנראה בשל עלותו הנמוכה יחסית. כמובן שיש הבדלים באיכויות - עצי בוק, דובדבן, אלון, למשל, הם קשים, בעוד שהאורן רך. אשר למחיר - הוא בד"כ פונקציה של העדפה (בארץ למשל, מבוקשים רהיטי 'מבוגרים' מעץ בוק, בעוד שבארה"ב בקושי עושים בו שימוש. שם מקובלים דוקא הלבנה והאדר) ושל הקושי שביבואם ארצה. אשר לאורן - חסרונו הוא בהיותו עץ רך יחסית, מה שאומר שסימני חבלה נראים עליו, מצד שני יש המוצאים שבכך קיסמו. אלמנט נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא העיניים - יש לוודא שהן חלקות ומלאות (שויפו או מולאו בחומר מילוי), ע"מ למנוע פגיעה מהן. אשר למראה - ענין של טעם. אישית - לא כ"כ אוהבת, לא את העינים ולא את הגוון הצהבהב משהו של העץ.
עכשיו - מה עדיף - טבעי או סינטטי? (כאן, באתר זו עלולה להחשב לשאלה מתסיסה
)
וברצינות - השאלה הזו קשה ביותר מישורים משאוכל למנות, אז אצטמצם לשניים:
- תכונות החומר - עץ הוא חומר אורגני. ככזה הוא חשוף למפגעי הטבע (דרך עדינה לומר חרקים ושאר מזיקים). אלמנט שריהוט סינטטי בד"כ עמיד בפניו. עם זאת, תחזוקה נכונה שלו תביא לשמירתו לשנים ארוכות. אבל, כאמור, תחזוקה, תחזוקה, תחזוקה...
כמו כן, אין לשכוח את התחושה שרהיט עץ עשוי להעביר - חמימות, ביתיות (הגם שאלו העדפות סובייקטיביות שלי, וכשמדובר בעץ אורן, מבחינתי הן לא מתקיימות
).
- עלות וצרכים - אנני יודעת, כמובן, מהם הצרכים שלך. לכן אפרוס בפניך את משנתי ותראי אם היא מדברת אליך - אישית, ועם כל אהבתי כי רבה לעץ המלא, נשגב מבנתי מדוע להוציא 2,500 עד 4,000 ש"ח על מיטת ילדים עשויית עץ מלא. האם אני באמת צריכה שרהיטי הילדים שלי ישרדו 20 שנה? אצלי התשובה היא 'לא' חד משמעי. ראשית, אני אוהבת לשנות ולגוון. שנית, מהר מאוד הילדים יגדלו וסביר שירצו לבחור לעצמם ריהוט המדבר אל ליבם. למה 'לתקוע' את כולנו עם ריהוט יקר שאיננו אוהבים עוד?
מאידך, ריהוט ילדים עובר עינויים לא קלים, הן בדרך השימוש ו(קפיצות, הזזה וכו') והן בתחזוקתו (הזזה וניקוי). על כן, מן הסתם לא הייתי בוחרת ברהיט עשוי סיבית. אם בכ"ז יש כזה, הייתי דואגת להרמתו מהריצפה באמצעות רגליות פלסטיק קטנות, ע"מ שלא יפגע מהזזה או משטיפת רצפות וכד'.
הבחירה שלי תהיה, אם כן, ציפוי פורניר או מלמין/MDF - הזול מבין האפשרויות. לצערי אינני יודעת לענות לך על ההבדל בטיב שבין מלמין יצוק לבין MDF בציפוי מלמין. על ההבדלים בהרכב עמדתי, אולי תוכלי להסיק מכך מסקנות?
הבהרה נוספת: אני זוכרת שבעבר היו כל מיני מחקרים על הסכנות הכרוכות בעיבוד MDF. למיטב זכרוני הן עסקו ב
עיבוד ולא ב
שימוש במוצר המוגמר, אבל אולי באמת ראוי לחפש מאמרים על כך (בגוגל, למשל).
עצות נוספות לריהוט בחדרי ילדים - לוודא גימורים מעוגלים ואם צבוע - לוודא שהצבע אינו רעיל. טוב תמיד, אך בעיקר בחדרי ילדים.
מקווה שהכנסתי קצת סדר במושגים.
אגב, 'מענין' זה טוב או רע?
ראשית, החומרים:
[list=1]
[*] [b]מלמין[/b] - שרף בעל פני שטח קשיחים. שימוש עיקרי כשכבת ציפוי לריהוט, דלתות ומחיצות. עמיד בחשיפה לשמש וקרינת UV.
[*] MDF - ראשי תיבות ל- medium density fiber. לוח עשוי 'אבק עץ' (כלומר שבבי העץ נטחנים עד אבק...) ושרף, הנכבש בחום כלוח דחוס בעוביים שונים. ישנם לוחות העוברים התאמה מיוחדת לחדרי רחצה ואיזורי לחות ורטיבות. ללוחות משקל סגולי כבד, המאפשר יצור ריהוט גם בעוביים דקים יחסית.
[*] [b]סיבית[/b] - לוח עשוי נפולת שבבים ונסורת. לרוב מצופים בפורמיקה, פורניר או מלמין. רגיש למפגעי לחות - מתנפח ומתעוות ואינו חוזר לקדמותו בייבוש.
[*] [b]פורניר[/b] - קליפת עץ 'אמיתי' המשמשת כציפוי למשטח זול יותר (כגון סיבית או סנדביץ'). בציפוי רהיטים בד"כ מדובר בקליפה בעובי של 2 מ"מ. זוהי דרך להשיג מראה של עץ אמיתי, אך מבלי להדרש לעלות הגבוהה של העץ המלא.מבחינת תחזוקה יש לנהוג בו כעץ לכל דבר (למשל: משיחתו בשעווה וכד'). כאן יש לשים לב לבחירת גוון הפורניר - לא לכל פורניר יש את יחידות הקצה (קנטים) המתאימות. יחידות הקצה עשויות עץ מלא, והמבחר בעץ מלא בארץ בד"כ קטן ממבחר הפורנירים. לכן, יש לבחור את גוון הפורניר הקרוב ביותר ליחידת הקצה או לחלופין ללכת בכיוון ההפוך, וליצור ניגוד כאלמנט עיצובי.
[*] [b]סנדוויץ[/b] - שני לוחות עץ שבינהם מילוי (סיבית, שביבי עץ, כפיסי עץ, ואופציות רבות נוספות:דו שכבתי, תלת שכבתי, שינוי בכיווני הדבקה וכו' וכו' וכו'). הלוחות מקנים, כמובן, חוזק רב יותר מאשר זה שיש לחומר המילוי לבדו.
[*] [b]עץ מלא[/b] - אכן, מרבית רהיטי הילדים בארץ עשויים עץ אורן, ככל הנראה בשל עלותו הנמוכה יחסית. כמובן שיש הבדלים באיכויות - עצי בוק, דובדבן, אלון, למשל, הם קשים, בעוד שהאורן רך. אשר למחיר - הוא בד"כ פונקציה של העדפה (בארץ למשל, מבוקשים רהיטי 'מבוגרים' מעץ בוק, בעוד שבארה"ב בקושי עושים בו שימוש. שם מקובלים דוקא הלבנה והאדר) ושל הקושי שביבואם ארצה. אשר לאורן - חסרונו הוא בהיותו עץ רך יחסית, מה שאומר שסימני חבלה נראים עליו, מצד שני יש המוצאים שבכך קיסמו. אלמנט נוסף שיש לתת עליו את הדעת הוא העיניים - יש לוודא שהן חלקות ומלאות (שויפו או מולאו בחומר מילוי), ע"מ למנוע פגיעה מהן. אשר למראה - ענין של טעם. אישית - לא כ"כ אוהבת, לא את העינים ולא את הגוון הצהבהב משהו של העץ.
[/list]
עכשיו - מה עדיף - טבעי או סינטטי? (כאן, באתר זו עלולה להחשב לשאלה מתסיסה ;-))
וברצינות - השאלה הזו קשה ביותר מישורים משאוכל למנות, אז אצטמצם לשניים:
[list=1]
[*] תכונות החומר - עץ הוא חומר אורגני. ככזה הוא חשוף למפגעי הטבע (דרך עדינה לומר חרקים ושאר מזיקים). אלמנט שריהוט סינטטי בד"כ עמיד בפניו. עם זאת, תחזוקה נכונה שלו תביא לשמירתו לשנים ארוכות. אבל, כאמור, תחזוקה, תחזוקה, תחזוקה...
[/list]
כמו כן, אין לשכוח את התחושה שרהיט עץ עשוי להעביר - חמימות, ביתיות (הגם שאלו העדפות סובייקטיביות שלי, וכשמדובר בעץ אורן, מבחינתי הן לא מתקיימות :-)).
[list=1]
[*] עלות וצרכים - אנני יודעת, כמובן, מהם הצרכים שלך. לכן אפרוס בפניך את משנתי ותראי אם היא מדברת אליך - אישית, ועם כל אהבתי כי רבה לעץ המלא, נשגב מבנתי מדוע להוציא 2,500 עד 4,000 ש"ח על מיטת ילדים עשויית עץ מלא. האם אני באמת צריכה שרהיטי הילדים שלי ישרדו 20 שנה? אצלי התשובה היא 'לא' חד משמעי. ראשית, אני אוהבת לשנות ולגוון. שנית, מהר מאוד הילדים יגדלו וסביר שירצו לבחור לעצמם ריהוט המדבר אל ליבם. למה 'לתקוע' את כולנו עם ריהוט יקר שאיננו אוהבים עוד?
[/list]
מאידך, ריהוט ילדים עובר עינויים לא קלים, הן בדרך השימוש ו(קפיצות, הזזה וכו') והן בתחזוקתו (הזזה וניקוי). על כן, מן הסתם לא הייתי בוחרת ברהיט עשוי סיבית. אם בכ"ז יש כזה, הייתי דואגת להרמתו מהריצפה באמצעות רגליות פלסטיק קטנות, ע"מ שלא יפגע מהזזה או משטיפת רצפות וכד'.
הבחירה שלי תהיה, אם כן, ציפוי פורניר או מלמין/MDF - הזול מבין האפשרויות. לצערי אינני יודעת לענות לך על ההבדל בטיב שבין מלמין יצוק לבין MDF בציפוי מלמין. על ההבדלים בהרכב עמדתי, אולי תוכלי להסיק מכך מסקנות?
הבהרה נוספת: אני זוכרת שבעבר היו כל מיני מחקרים על הסכנות הכרוכות בעיבוד MDF. למיטב זכרוני הן עסקו ב [b]עיבוד[/b] ולא ב [b]שימוש[/b] במוצר המוגמר, אבל אולי באמת ראוי לחפש מאמרים על כך (בגוגל, למשל).
עצות נוספות לריהוט בחדרי ילדים - לוודא גימורים מעוגלים ואם צבוע - לוודא שהצבע אינו רעיל. טוב תמיד, אך בעיקר בחדרי ילדים.
מקווה שהכנסתי קצת סדר במושגים.
אגב, 'מענין' זה טוב או רע? ;-)