עד כמה שידוע לי 3 הפלות רצופות חוזרות צריכות בירור לפי הרפואה, כאחת שהפילה כמה פעמים (וגם יש ילדים ברוך ה') לא תמיד מוצאים את סיבת ההפלה כך שלדעתי לא צריך להישתגע לעשות בדיקות מורכבות, בכל אופן מעודדת אותך שנשים רבות עברו כמה הפלות עד שילדו. שיהיה בהצלחה ותתפללי, זה הכי עוזר!!

זה לא האתר הנכון לשאלות האלה. המקום לשאול הוא קופת החולים שלך.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי ,
אנחנו זוג נשוי קרוב לשנה
נכנסתי להריון פעם 1 - הריון כימי שהסתיים אחרי שבוע בערך.
חודש אחרי-הריון שני שנמשך עד שבוע 11 אך לא היה דופק בכלל- רק שק הריון ושק חלמון, הסתיים בהפלה טבעית בדימום בבית ויצא תוכן ההריון בדימום.
לאחר כמה חודשים- גילוי הריון בבדיקה ביתית חיובית אך לאחר כמה ימים דימום הווסתי הגיע - שוב היה הריון כימי.
אנחנו נורא חוששים ומעוניינים לעבור את כל הבדיקות שאפשר כדי לגלות האם יש בעיה ואם כן- להתחיל לטפל.
רציתי להתייעץ למי שמבין ויכול לעזור,
האם המצב שלנו נחשב כ-הפלות חוזרות? ומהן הבדיקות שצריך לבצע? האם הן כוללות בסל הבריאות? מאד אשמח ואודה להתייחסות ותשובות
תודה מראש

תודה.
מי שעזרה לי מאוד בהתמודדות עם התהליך תוך כדי היא לימור כהן, שייעצה ותמכה. באתר שלה יש גם הנחיות לנשים עם תעצומות הנפש שבוחרות לעבור את זה בבית.

שתהיה התאוששות קלה |l|

תודה לשתיכן.
עברתי היום שאיבה כי הרגשתי שלמרות שהתהליך כן מתקדם, אחרי שבעה ימים אני לא מסוגלת לשאת את זה יותר, נפשית ופיזית.

חיה בסרט יקרה,

אולי יעשה לך טוב לקרוא בדף להפוך הפלה לחוויה מעצימה

כל טוב לך.

מותר לך לבכות, להתאבל, להצטער ולהיות מסכנה.
את עוברת חוויה מטלטלת, ההורמונים משתוללים.
אפשר לעשות דמיון מודרך, כלשהו, או טקס פרידה פרטי.

נשברתי )-:

התהליך עדיין נמשך - כך שאני לא כל כך רואה את ההיגיון בלהיבדק כרגע בכל אופן, כי ברור שלא הכל יצא...

עכשיו דיברתי עם המזכירה של רופאת הנשים לגבי הקדמת התור, והרופאה עומדת בתוקף על כך שאלך למיון במקום להיבדק אצלה. זה תמוה בעיניי לאור זה שגם במיון אמרו שאין סיבה לחזור אליהם אלא אם יש עליית חום או דימום מאסיבי. לא יודעת מה לעשות...

זה גם סוג של לידה, זכותך לעשות את זה בדרך שלך, במקום בטוח, בנשימה, באהבה,עם או בלי תמיכה מבחוץ, איך שמתאים לך.

כנראה שאת צודקת
כל יום הוא נצח

נראה שאת יודעת מה קורה, אבל זה כואב מדי

אין חדש... כאבים, דימום יחסית קל, וחירפון כללי. לא מבינה מה קורה, איך, למה...
תודה על ההתעניינות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

מה שלומך?

שלשום הלכתי להיבדק במיון בעקבות דימום קל בשבוע ה-7 להריוני השלישי. בבדיקה שנערכה לא היו סימנים לדימום פעיל, אבל נצפה רק שק הריון ושק חלמון קטנטן (אם בכלל), ללא עובר וללא דופק. הרופא אמר שגם בהערכה שמרנית הוא היה מצפה לראות יותר בשלב זה, ושעל אף שקיימת אפשרות שבבדיקה חוזרת לאחר שבוע הדברים יסתדרו, ייתכן והדימום הוא תחילתה של הפלה להריון שלא התפתח כראוי. במקרה כזה הוא אמר שהדרך הטובה ביותר היא לתת לגוף לעשות את זה בעצמו ללא התערבות, ולא לגשת לבי״ח אלא אם כן קורה משהו שמסכן אותי (עליית חום או דימום מסיבי). עם זאת במכתב השחרור נרשם שמוקדם מכדי לקבוע שההריון לא תקין, ושצריך להיבדק שוב בעוד שבוע. הוא גם אמר בעל פה שהיו מקרים מעולם, ושהוא מכיר מקרוב אחד כזה במשפחתו. אני חייבת להודות שהכפילות הזו בדבריו קצת הפריעה לי. מצד אחד למה להוריד גרזן, מצד שני למה לטעת תקווה, אבל הגם וגם הזה הוא קצת קשה מנשוא...
חזרתי הביתה שבורה מצד אחד, ועם תקווה קלושה מצד שני. אולי בכל זאת עוד שבוע הכל יסתדר...?
קמתי בשבת בבוקר לתחבושת נקייה. הלב שלי פרפר בהתרגשות. אולי בעצם הכל בסדר וההריון פשוט יותר צעיר ממה שהחישוב מראה? אבל בהמשך היום התחילו כאבים שבין כאבי מחזור לצירים, והדימום - למרות שיצא רק בשירותים ובלחיצה - התגבר (למרות שממש קצת, ושלא נהיה חזק), הפך ליותר אדום ולווה בריר ובקרישי דם קטנים. הבנתי שככל הנראה עליי להשלים עם אובדן ההריון הזה.
בינתיים היום הדימום שוב נחלש, וחזר להיות בצבע חום (כמו שהיה בתחילה) כמו דימום של סוף או תחילת וסת.

אני מבינה שכל אישה לגופה, ושהפלה היא תהליך שיכול לקחת גם כמה שבועות, אבל מכל מה שקראתי, הדימום אמור להתגבר ותוכן ההריון (במקרה שלי שק הריון ושליה) אמור להיפלט. אצלי לא היה בכלל דימום רציני עדיין, ונראה שהוא נחלש.

אני לא נתלית בתקווה שההריון הזה תקין ושאני לא מפילה אותו - או אולי כן?!? התהליך הזה איטי ומייסר מהבחינה הזו שנראה שהוא ״הולך אחורה״ במקום להתקדם. אני מפילה. כן?? אולי לא??

בעוד שבועיים יש לי תור לרופאת הנשים שלי, למה שהיה אמור להיות א״ס של שבוע 9, וינוצל ככל הנראה לטובת בדיקה שהרחם נקי. אני קוראת סיפורי נסים על דופקים ועוברים שנצפו באורח פלא אחרי שלא היו קיימים. אני לא משלה את עצמי, אבל אני גם כן. אלוהים, איזה סיוט. מה באמת קורה לי?!? שמישהו יעיר אותי כבר...

הי מקסימות, תודה על התמיכה שלכן, מקוה שתוכלו לעזור לי ולחברה.
אני מחפשת מידע על הפסקת הריון באמצעים טבעיים והוליסטים. מה זה אומר, האם זה מסוכן והאם יש פיקוח?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

לאחר ההפלה משהי יודעת איפה ואם בכלל קוברים את העובר?

תשאלי רופא.

היי אני אנמית, וצריכה לעבור הפלה.. זה מסוכן מבחינת הדימום??

שלום לכולן,
אני קוראת את הסיפורים בדף לאורך השנים ואני לא מרגישה כל כך לבד פתאום .
בימים אלה אני עוברת הפלה טבעית ( ללא תרופות או התערבות כירורגית) בפעם השניה .
הראשונה , לפני כ4 חודשים לא נצפה דופק בשבוע 8 ולקחתי צייטוטק וסבלתי מכאבים מטורפים במשך 4 ימים ודימומים במשך שבועיים אבל הכל התנקה למזלי ויצא .
כעת שוב בשבוע 8 לא נצפה דופק ובטא נמוכה , נתנו לי שוב צייטוטק אבל הגוף שלי הפעם החל לעבוד לבד עם התכווצויות מטורפות ודימום עם קרישי דם אבל השק עוד לא יצא לדעתי . השאלה האם לחכות מס ימים שהגוף יעבוד לבד או לקחת צייטוטק שיזרז את התהליך ? אני לא רוצה גרידה היות ואין לי ילדים וחוששת לקחת סיכון אפילו נמוך ביותר שיגרם נזק.

לא יודעת לענות לך, אלו שאלות שמטרידות גם אותי כבר הרבה זמן, רק רוצה למסור הרבה הזדהות ותמיכה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי יקירות
נתקלתי בדף אחרי ימים של בכי....הלוואי שלא הייתי צריכה לחפש את הנושא באינטרנט אבל כך יצא...
שבוע 6, יש שק אבל אני מדממת כמו במחזור רגיל (אולי קצת פחות אפילו) כבר כמעט שבוע.
עשיתי בדיקת בטא, רמות די נמוכות לפי מה שהבנתי יחסית לשבוע 6 כך שכבר הפנמתי שזה לא תפס. מחר יש לי אולטראדאונד אבל כבר חושבת קדימה...
עכשיו לחוצה מכל נושא הטיפול בהמשך: לא רוצה גרידה, ולא התערבות חיצונית אבל השק לא יצא עדיין.
מישהי יודעת כמה זמן אפשר לחכות שזה יצא טבעי? לפני שמתחילים תרופות ועניינים כירורגים?

היי..צריכה לדעת אם מישהי עברה מקרה דומה לשלי ויכולה לעודד אותי..אני נשואה אמא לשתיי ילדים מהממים בן ובת..נקלטתי בדצמבר להריון ומתחילת ההריון היו דימומים חלשים אבל כל הזמן גם שנבדקתי הרופא אמרה בשבוע שמיני שהכל בסדר ויש דופק אבל לא שרד אחרי שבועיים לא היה דופק ולקחתי ציטוטק..פעמיים..נשארו לי שאריות ממש קטנות מזיעריות שהרופא אמרה שזה ירד במחזור..קיבלתי לאחר חודש מחזור ובאמת היה מחזור קשה לא הספקתי לעשות אולטראסנוד ונקלטתי ..אני בשבוע שביעי ובבוקר היה לי דימום ממש קטן ..ממש נבהלתי ונסעתי למיון שם הרופא ראה עובר ודופק אך גם ראה כמו שארית דם כנראה מההפלה הקודמת ואמר שהדימום כנראה מזה ונראה לו שהכל תקין..האם מישהי חוותה דבר כזה??האם יש תקווה שההריון ישרוד כשיש שרידי דם ברחם..מאוד מודאגת ,אשמח לשמוע אם מישהי יכולה לייעץ ..תודה ושבת שלום

אני מנעתי עד לווסת הראשונה, שאז עשיתי אולטרסאונד לוודא שאין שאריות - והפסקתי למנוע. בביוץ הבא התעברתי ב"ה.
אבל שמעתי שבהרבה מקרים לוקח הרבה זמן אחרי הפלה.

הפלה טבעית
היי בנות רציתי לדעת מי שעברה הפלה טבעי נקלטה לאחר מכן ישר להריון ??

אוקיי. תודה לך.

מאיזה שלב של ההריון?
תלוי בתוצאות הבדיקה באינטרנט. ולא כמו שאת בודקת עכשיו - הייתי נכנסת לאתרים של קופות חולים, בודקת אחוזים, קוראת מחקרים. לדעתי הרפואה הקונבנציאונלית נותנת נתונים אמינים מספיק על הסיכונים והאחוזים שלהם, אבל לא מצייגת בצורה טוב המספיק את הנזקים של ההפחדה ואת האיזון בין הסיכונים לנזק של הבדיקות המרובות.

לכן אחרי זה הייתי באה לפה לקרוא את הצד השני. לקרוא על הנזקים של הבדיקות וכמה עדיף לתת לגוף להתמודד בעצמו וכמה דאגה מפריעה לכניסה להריון ודברים כאלו.

תכלס? במקומך הייתי הולכת לחפש נתונים רפואיים. כאלו כמו על הריון חוץ רחמי. עם רשימות של אחוזים וגורמי סיכון וכו'. אני לא מכירה אותם. המחקר שלי היה דומה יותר למה שעשיתי אתמול בדף חיסון שפעת - רק מעמיק יותר.

וכמובן, חלק מרכזי מהשיקולים שלי הם ה"מה אני מרגישה" ומה מרגיש לי בסדר, שזה לא משהו שאני יכולה לנחש במצב היפוטטי. זה תלוי בסיטואציה, ולכן לא ניתן לתכנון מראש.

הייתי הולכת להבדק
מאיזה שלב של ההריון?
אחרי שהייתי בודקת באינטרנט
כמו שאני עושה עכשיו?
<אם נמאס לך מהחקירה תרגישי חופשי. אני ממשיכה לשאול מתוך הנחה שאת רוצה להסביר את עצמך.>

פלונית, לשאלותייך -
את יודעת שאת בהריון? את עברת או עוברת הפלה?
אני לא יודעת אם אני בהריון. מוקדם מדי לבדוק, וגם כשיהיה אפשר - אני לרוב מעדיפה לחכות כמה שבועות טובים עם הבדיקה (אלא אם אשתכנע שחשוב לבדוק הריון ברגע שאפשר ולדעת בוודאות אם יגיע דימום בהמשך אם זו וסת או הפלה).
בעבר עברתי הפלה בשלב מתקדם (ואולי עוד הפלות מוקדמות, אין לי מושג).
בכל אופן השאלות שלי הן תאורטיות וכלליות, ואלו דברים שאני כבר שנים שואלת את עצמי.
תודה על התזכורת לגבי סוג הדם. לא רלוונטי לגביי אבל טוב שיהיה מונח כאן.
אז אולי כדאי להירגע ע"י בדיקה. לדעת בוודאות לכאן או לכאן
כמו לאישה, גם לי הוודאות לא כל כך חשובה, ואני לא צריכה את ההרגעה. אני טורחת ונבדקת אם אני מגיעה למסקנה שיש בכך חשיבות שמצדיקה את זה. לכן אני חופרת כל כךך הרבה בשאלות, כדי לברר את הנקודה הזאת.
תודה על ההרחבה לגבי הריון חוץ רחמי וכו'. קראתי בעיון.

יסמין , אני לא בטוחה מה את שואלת.
אני לא יודעת מה המצב המשפחתי שלך? הגיל שלך? המצב שלך?
את יודעת שאת בהריון? את עברת או עוברת הפלה?
לשאלתך, לדעתי חשוב להיבדק ויש משמעות לדעת אם היית בהריון ואם היתה הפלה.
לדעת האם היה הריון כימי, האם היה הריון חוץ רחמי, האם עברת הפלה ואת בעלת סוג דם של RH שלילי אולי את צריכה לקבל זריקות אנטי D להריון הבא.
למה צריך לדעת את זה?
כי אם חלילה יש לך בעיה, ותצטרכי לעשות טיפולי פריון, יש דברים שיחסכו ממך אם יש כבר תיעוד של הריון שנפל (למשל לפעמים עושים בירור להריונות כימיים או בירור הפלות חוזרות, אבל בשביל בירור כזה צריך תיעוד).
אם היה הריון חוץ רחמי ונפל מעצמו חשוב לדעת את זה, כי יתכן שזה מעלה את הסיכון שפעם הבא גם יהיה חוץ רחמי, זה מצב מסכן חיים, עבורך וחוץ מזה יכול לסתום את פתחי החצוצרות או לגרום למצב שיש נוזל סביב החצוצרות, דבר שעלול למנוע הריון בעתיד.
אם היה הריון חשוב לראות באולטרסאונד ששק הריון יצא כולו בשלמותו. לפעמים הוא לא, ואותו חלק של שק ההריון ממשיך לגדול ומתנהג כהריון (או אפילו יכול במצבים מצבים להתנהג כגידול ברחם) אני מכירה מישהי שזה קרה לה, ונאלצה לעבור ניתוח להוציא.
בקיצור, אם את בהריון כדאי לבדוק, אם את חושדת שאת עוברת או עברת הפלה, יש לזה משמעות וכדאי לבדוק.
אפשר גם לא... נשים רבות יכולות להיכנס להריון ולהפיל מיד בהתחלה, וזה יהיה כמו מחזור רגיל או טיפה יותר חזק ועלולות לא לדעת.
העובדה שאת שואלת על כך שאלות רבות, מראות שזה כן מדאיג אותך, אז אולי כדאי להירגע ע"י בדיקה. לדעת בוודאות לכאן או לכאן.

_היית משלב כלשהו של ההריון הולכת להיבדק אם היית רואה דימום?
אבל אני מניחה שבשבוע 6 לא, נכון?_
אני בכלל לא בטוחה שהייתי יודעת שאני בהריון בשבוע 6... שבוע 6 זה עדיין בגדר מחזור שהתעכב. לא שזה קורה לי לעיתים קרובות, אבל זה קרה לי פעם אחת, בעקבות טלטלה נפשית מסויימת.

הייתי הולכת להבדק, אבל לא בשביל ההפלה. אם הייתי יודעת מראש שהעובד מת (נניח, מבדיקת הריון קודמת כלשהי בה גילו את זה), אז לא. ולא הייתי הולכת אחרי לבדוק אם נשאר עוד משהו. הייתי לוקחת מקדם בטיחות של חודש (או שלושה) לפני שאנסה להכנס להריון שוב. גם אינטואיטיבית מרגיש לי נכון יותר לחכות. לתת לגוף זמן להתאושש.

הייתי הולכת לבדיקה כדי לבדוק מה שלום העובר, אחרי שהייתי בודקת באינטרנט אם יש משהו שאני יכולה לעשות במקרה ואכן קרה משהו. כי אם אני בלאו הכי לאל יכולה לעשות דבר, זה מה תועיל לי הידיעה? רק תיצור אשליית שליטה.

כלומר, אני יודעת מאיפשהו שהעובר מת
אני לא יודעת את זה. בשביל לדעת את זה אני צריכה להיבדק.
נדמה לי שיוצא מכאן שאפילו את היית משלב כלשהו של ההריון הולכת להיבדק אם היית רואה דימום?
אבל אני מניחה שבשבוע 6 לא, נכון?

האם את אומרת שבשום שלב של ההריון לא היית נעזרת בכלל באנשי מקצוע אם היית רואה דימום - כל זמן שאת מרגישה שהכול תקין? אפילו לא מיילדת בית?
אולי הייתי מחפשת באינטרנט או מתקשרת למיילדת - משנה איזה דימום. אבל הייתי עושה את זה ממניעים של "אולי נשקפת סכנה לעובר". זה המניע העיקרי לדעתי להתערבויות בזמן הריון. ברגע שמסגרת את זה בתור דיון על הפלה - כלומר, אני יודעת מאיפשהו שהעובר מת - אז הייתי נעזרת במיילדת אם הסיטואציה היא של לידה (שקטה). או אם כואב לי נורא או משהו אחר מרגיש לי לא בסדר.

אולי אני קיצונית, אבל בעני הדאגות והציפיות לכל מיני בעיות (כמו זיהום) והניסיון למנוע אותן, מזיקים יותר מהבעיות עצמן, בתוחלת. בעיני יש להם את המחיר שלהם - מחיר רפואי, וממשי לא פחות מהמחירים המידיים והבולטים יותר. כמו ביטוח למכונות כביסה, שברוב מוחלט של המקרים לא משתלם כי בכסף של הביטוח אפשר היה לקנות מכונת כביסה חדשה... הנזק האפשרי לבריאות שלי נמוך בתוחלת מהנזק שיגרמו לי כל הדאגות וזהירות היתר (וכאן, אם כי בהקשר קצת אחר, מתקשר לי הדף אשליית הבטיחות ). חוץ מזה, גם אני מעדיפה לחסוך לעצמי טרטור. ובאופן כללי אני נעזרת מעט מאוד ברפואה הקונבנציאונלית (למרות שעקרונית אני לא נגדה. אפילו מאוד בעד מחקר מדעי ותרופות וכו' - אבל למי שחולה. אני לא, טפו טפו טפו).

טוב. תודה רבה לך.

המממ... אני לא יודעת. אצטרך לשאול אותה ולחזור לפה.

לי אין שום דבר נגד רופאים או בדיקות
בשבילי זה טרטור ומאמץ שאני מעדיפה לחסוך מעצמי.

הרופאה אמרה שהן יצאו בווסת הבאה
היא אמרה לה גם לבוא אחרי הווסת הבאה לוודא שהן יצאו?
היא אמרה לה למנוע בינתיים?

לפי מה שזכור לי מחברה שעברה הפלה סביב שבוע 7, נשארו לה שאריות, והרופאה אמרה שהן יצאו בווסת הבאה.

אני אישית הייתי הולכת לבדוק לאחר שהדימום פוסק - אבל לי אין שום דבר נגד רופאים או בדיקות.
אפשר גם לסמוך על הגוף, וגם על מכשיר אולטראסאונד.

זואי, אני מצטערת שאין לי תשובה בשבילך. מקווה שתקבלי.

אישה, אני יודעת שזה באופן ובחרתי לשאול פה. מה שאני מחפשת זה בדיוק את הדעות השונות והנימוקים בעד ונגד. לא התכוונתי שיפסקו לי הלכה... אני מחפשת מה לקחת בחשבון כשאני עושה את השיקולים האלה (למשל את השיקול של בכלל לא לבדוק הריון בשבועות הראשונים ולא לדעת כשמגיע דימום אם הוא וסת מאוחרת או הפלה מוקדמת).
תודה על פרישת השיקולים שלך.
ברשותך, מקשה:
האם את אומרת שבשום שלב של ההריון לא היית נעזרת בכלל באנשי מקצוע אם היית רואה דימום - כל זמן שאת מרגישה שהכול תקין? אפילו לא מיילדת בית?
יש לי תחושה שזה חריג אפילו ביחס לנורמות פה, אבל וואללה.

למה לי לוודא שהכל יצא? כדי לדעת
כדי לא להיכנס להריון חדש כל עוד יש שאריות.
וכדי לדעת אם אני בסיכון לפתח זיהום (ואז אפשר להחליט הלאה, אם לסלק את השאריות, או להשאיר ורק לעקוב אחרי מדדי זיהום).
שני אלה היו רלוונטיים לי כשעברתי הפלה בשבוע 17, אבל אני לא יודעת אם גם בשבוע 7 הם רלוונטיים.

המלצות או קישורים ליצירת הפלה בשבוע 17 יתקבלו בברכה

האם בשלב כזה יש חשיבות להגיע לבדיקה אחרי, לוודא שהכול יצא?
זה באופן פה... אין גבול אחד ויחיד. כמו שלא תמצאי רשימת בדיקות לאישה בהריון - לכל בדיקה יש דף, עם נימוקים בעד ונגד. נשים שמסבירות למה הבדיקה חשובה, ואחרות שמסבירות מה הנזקים שלה ולמה עדיף להמנע ולסמוך.

אני (טפו טפו טפו בתקווה שלעולם לא אצטרך) הייתי מעדיפה לסמוך על הגוף שלי ועל כך שהו איצליח להסתדר בעצמו. בסך הכל, ההתערבות הרפואית המודרנית היא דבר חדש מאוד, נשים חיו, ילדו והפילו אלפי שנים, וברוב מוחלט של המקרים לא היו בעיות.

אני לא רואה שהכמות של אובדן דם שתסכן את האישה תשתנה בשבועות השונים. הרי ההסכנה היחידה שיכולה להיות בהפלה (בניגוד לשאר ההריון והלידה), היא לאישה. אם אין אובדן דם בכמות מסוכנת, אז מה הבעיה בעצם? זה לא שהעובר יכול להפגע... אני הייתי מחכה עד ההפלה תתרחש וכל מה שצריך לצאת - יצא. אם לא יצא בפעם אחת - אז שלא יצא. לאן יש לי למהר?

כמובן, לדעת המערכת הרפואית יש חשיבות. אבל זה היופי בבאופן - שכל אחת מחליטה לעצמה. עד כמה היא סומכת על הגוף שלה? עד כמה חשוב לה פסיכולוגית לסיים עם זה כמה שיותר מהר? מה ההיסטוריה הרפואית שלה, שאולי מעוררת חששות? עד כמה היא מכירה את עצמה וגופה (מרוקנת את דם הוסת, יודעת מתי היא פוריה, יכוהל לעקוב אחרי דברים כאלו)?

אני מעדיפה לא לגשת למערכת הרפואית כל עוד אין לי סיבה טובה. למה לי לוודא שהכל יצא? כדי לדעת. אבל מה הידיעה הזו שלי תשנה? אם החלטתי מראש שבמקרה של הפלה אני פשוט אחכה. כלום. אז טפו טפו טפו, לא היית באה לבדיקה.

אבל זו התשובה שלי. אין שום סיבה שתפעלי על פיה, כי היא שלי - לא שלך.

קודם כול תודה על ההתייחסות.
הסתכלתי וראיתי ששמנדובה כתבה את זה לאישה בשבוע 7. אני מניחה שבשבוע 20 היא הייתה אומרת אחרת. אז אני תוהה איפה הגבול...
וכן, גם לגבי האישה בשבוע 7 - האם בשלב כזה יש חשיבות להגיע לבדיקה אחרי, לוודא שהכול יצא?

מאיזה שלב?
מהשלב שמתחיל דימום שמדאיג מספיק בשביל ללכת להבדק. זו לפחות התשובה שלי. מצטטת מ שכתבה שמנדובה למעלה:

_אני אישית הייתי נשארת בבית ונחה, נותנת לגוף לפנות את מה שהוא צריך, ושמה לב לדימום שהוא לא הופך חזק מאוד ובלתי נשלט. הדימום יימשך אבל ייחלש לאיטו עד שייפסק. אם מתגבר מידי (המיילדת שלי כשהפלתי אמרה - עד הספגה של פד אחד עבה בחצי שעה זה בסדר. אני הספגתי פד בשניה וחצי ולכן טסתי למיון).

עוד משהו לשים לב אליו זה חום הגוף שלך - אם את מעלה חום גבוה כדאי להבדק, וגם אם יש כאב חריג ברחם מעבר לצירים הרגילים.

אם הכל תקין אין בעיני שום סיבה ללכת לשום מקום עכשיו. תנוחי, תתאוששי, זה הכי חשוב._

לרוב אני לא עושה בדיקת הריון לפני שיש איחור של שבוע או אפילו שבועיים. ואם אחרי כמה ימים של איחור מגיע דימום, אז מבחינתי זה הריון שלא הצליח - ולא משנה לי אם הוא לא הצליח כי לא הייתה הפריה, או כי לא הייתה השתרשות, או כי גם אחרי ההשתרשות ההריון ממש לא יציב... לא אכפת לי להבדיל בין וסת להפלה מוקדמת. אבל בפורומים יוצא לי לקרוא על נשים שעברו הפלה בשבוע 4, בשבוע 5, ומה הרופא אמר להן, ומה ראו באולטרסאונד וכו'. אז אני תוהה אם זה באמת חשוב להיבדק בשלב כזה. אני מניחה שלא. אבל ממתי כן?

אבל משלב כלשהו של ההריון אני כן אגיע להיבדק אם אראה שמתחיל דימום, לא כי זה מה שיעצור את ההפלה, אלא מחששות שונים כגון איבוד דם רב. וגם על זה אני בעצם רוצה לשאול - מאיזה שלב?

ורק אחרי זה יש טעם להבדק
לזה התכוונתי.

אה... אולי אני לא מבינה משהו - אני ממש לא מומחית לנושא, אבל למה להבדק להפלה?
בדיקה לא יכולה למנוע הפלה, ואני מניחה שאם כבר תתרחש הפלה אז היא תורגש בדרך כלשהי, ורק אחרי זה יש טעם להבדק.

מאיזה שלב של ההריון יש צורך להתייחס להפלה - לבוא להיבדק?
מרגע שיודעים שיש הריון? רק אחרי שרואים דופק? אחר?
אשמח לדעתכן. תודה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום, לפני כשלושה חודשים היתה לי הפלה טבעית ומאז המחזור חלש. אני מודאגת ולא יודעת מה לעשות
זה קרה למישהי? תופעות של מחזור חלש יותר?

דיקור מאוד עזר לי. חפשי דף בשם שארית אירי הפלה יש שם הרבה מידע.

שלום!אני צריכה ממש עזרה,בשבוע 11 גילו לי עובר ללא דופק של 8 שבועות.קבלתי גלולה ציטטק ,אחרי שלקחתי אותם ,יצוא קצת גושים,וזה ניגמר.אחרי ארבעה ימים הלכתי לבדיקה ,ואמר שיש עדין אמון חומר,לא יודעת מה לעשות . מישהי עברה אולי אותו דבר,ומה קרה?אך אפשר לזרז את האפלה, אולי יש למישהי המלצה.

לתמרקה - אורגזמות חזקות תעזורנה .... אז קדימה לעבודה !

כן

הפלה בשבוע 4. אחרי 3 ימים הכל יצא והרופא אמר שהרחם תקין.
יתכן ו6 ימים אחרי ההפלה בדיקת ביוץ יוצאת חיובית??

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולן, אשמח לתובנות

לפני כחודש וחצי עברתי גרידא שנייה ( הקודמת הייתה לפני שנה) וברוך השם יש לי שלושה ילדים מדהימים בבית.

אתמול עברתי היסטרוסקופיה ומצאו ברחם כי יש שאריות שלא יצאו בגרידא האחרונה ואם הם לא יצאו עם הווסת הבא צריך שוב ניתוח כמו גרידא.

למישהי יש רעיון איך לעודד יציאה של השאריות באופן טבעי?

חשבתי לקפוץ על טרמפולינה....כל רעיון יתקבל בברכה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

עברתי הפלה בשבוע 10 בעזרת ציטוטק לפני 5 ימים ועדין יש לי דימום חזק.רציתי לשאול כמה זמן נמשך בדרך כלל הדימום ומתי עלי לעשות בדיקת אולטרה סאונד

מאוכזבת יקרה - תנחומי

אני אישית הייתי נשארת בבית ונחה, נותנת לגוף לפנות את מה שהוא צריך, ושמה לב לדימום שהוא לא הופך חזק מאוד ובלתי נשלט. הדימום יימשך אבל ייחלש לאיטו עד שייפסק. אם מתגבר מידי (המיילדת שלי כשהפלתי אמרה - עד הספגה של פד אחד עבה בחצי שעה זה בסדר. אני הספגתי פד בשניה וחצי ולכן טסתי למיון).

עוד משהו לשים לב אליו זה חום הגוף שלך - אם את מעלה חום גבוה כדאי להבדק, וגם אם יש כאב חריג ברחם מעבר לצירים הרגילים.

אם הכל תקין אין בעיני שום סיבה ללכת לשום מקום עכשיו. תנוחי, תתאוששי, זה הכי חשוב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היוש בנות
אני הייתי בשבוע 7 בהריון ואז קיבלתי דימום בלילה.. בבוקר הלכתי לרופא והוא אמר שכנראה זה תחילה של הפלה אבל צוואר הרחם סגוא מה שכן זה יכול להמשיך להריון תקין, חזרתי הביתה ואחרי שעתיים הדימום התחזק ויצא לי שק הריון שלם!!!
כרגע אני ממשיכה לדמם.. האם אני צריכה לגשת לרופא להיבדק? או לחכות שהדימום יפסק?

_צילי, האם זה שהיא לא נשואה זה לא מספיק כדי לאשר את ההפלה בלי להצטרך להמציא סיפורים? זה מה שזכרתי אבל אולי אני טועה.
זה גם מה שאני זוכרת, אבל לא סגורה על זה._
אכן כן, מניסיון

ילד לא רצוי לא במסגרת הנישואין זו סיבה מספיקה בועדות בארץ

שליש ראשון וכל העניין עם המהירות חשוב בראש ובראשונה לצואר הרחם של המפילה, כיוון שהוא מורחב בגרידה, ואם ניתן להפיל בכדורים עדיף (בייחוד למי שטרם ילדה)

צילי, האם זה שהיא לא נשואה זה לא מספיק כדי לאשר את ההפלה בלי להצטרך להמציא סיפורים? זה מה שזכרתי אבל אולי אני טועה.
זה גם מה שאני זוכרת, אבל לא סגורה על זה. וזה ממש דבר ששווה לבדוק לפני שבאים. גם כי זה חוסך מלא כסף וגם כי זה מאוד מרגיע. פשוט באים, מספרים, מקבלים אישור וקובעים תור. הרבה פחות דרמה...

צילי, האם זה שהיא לא נשואה זה לא מספיק כדי לאשר את ההפלה בלי להצטרך להמציא סיפורים? זה מה שזכרתי אבל אולי אני טועה.
מוסיפה שכדאי מאוד למהר (גם לא נעים לשמוע, אני יודעת, אבל זה חשוב אז אני כותבת) כי אחרי שליש ראשון זה כבר סרט שונה לגמרי, מבחינת הוועדה.

תוספת חשובה מאוד לעניין הכסף - גם בבית חולים תצטרכי לשלם, אלא אם תצליחי להוכיח שאת עומדת בקריטריונים להפלה ממומנת (חפשי באינטרנט, הם השתנו לא מזמן ודווקא על זה אני יודעת פחות. לא יודעת איך הם מפרשים את העניין של "מחוץ לנישואין"). ההבדל בין הפלה פרטית להפלה בבית חולים לא גבוה מאוד. כמה מאות שקלים, בסביבות ה 400 או 500.

אין לי כסף לרופא פרטי למרות שזה נשמע לי כפתרון מושלם .
לבד מתחושה קצת יותר נעימה ומפנקת, אין שום הבדל בין הטיפול הרפואי שתקבלי אצל רופא פרטי ובבית החולים.
אותם רופאים שתפגשי בפרטי הם אלו שתפגשי בבית החולים.

אני מספרת לך מה הולך לקרות. אני מודעת לכך שזה לא נעים, אבל עדיף שתדעי ותתכונני לכך מראש.
גשי לרופא הנשים שלך, בקשי אולטרסאונד. את לא חייבת להגיד לו למה ומה התוכניות שלך לגבי ההריון הזה אם את לא רוצה.
משם צלצלי לקבוע תור בבית החולים.
תצטרכי לעבור וועדה להפסקת הריון. שם טמון ההבדל בין הטיפול הפרטי לבית החולים. בוועדה פרטית ימציאו את השקר בשבילך ולא ישפטו אותך, בבית החולים תצטרכי לשקר בעצמך ואולי גם להציג איזו הצגה רצינית. נגיד, שאת תתמוטטי נפשית מגידול ילד לא רצוי בעצמך, שאין לך שום תמיכה, שאת במצב כלכלי קשה, מה שזה לא יהיה. את יכולה לספר שם כל סיפור שעולה על דעתך כדי להעצים את העניין, רק קחי בחשבון שהם חוקרים ומחטטים ובהרבה מקרים הם לא פשוט קונים את זה.
סיכוי גבוה מאוד מאוד שתקבלי את מבוקשך (96% מהבקשות מתקבלות) אבל בדרך תצטרכי לעבור מסע לא מאוד נעים.
נושמים עמוק וצולחים את זה.

הטיפול עצמו מאוד פשוט וקל ברוב המקרים ואם תמהרי אולי תוכלי עוד לטפל בזה בכדורים וללא גרידא.
בהצלחה רבה לך.
את מוזמנת לפנות אלי כאן או באופן פרטי אם את זקוקה לעוד עזרה. זה נושא שאני מבינה בו לא מעט, מניסיון ומחקר.

ההמלצה שלי:

אם החלטת, לקבוע פגישה אצל רופא נשים של הקופה כמה שיותר מהר. הפלה והתאוששות קל יותר ככל שגיל ההריון מוקדם. אין סכנה באנמיה, תיידעי את הרופא, מקסימום תנוחי יותר או במקרה הקיצון תקבלי עזרה רפואית. לא להשתהות

שלום, קראתי פה הרבה על הפסקת הריון, זה נתן לי קצת אינפורמציה והכניס לפרופורציות.
אני בשבוע 11, ואני רוצה לעשות הפלה כי ההריון לא רצוי ואני לא נשואה . אני נורא פוחדת מגרידה ועוד יותר מדימום מכדורים כי אני אנמית,
אין לי כסף לרופא פרטי למרות שזה נשמע לי כפתרון מושלם .
מה אן מציעות לי לעשות? בכל זאת לעשות גרידה בבית חולים? זה ממש מפחיד אותי. מבקשת עזרה , כבר כמה ימים אני לא ישנה טוב , נרדמת ביום ולא ישנה בלילה. אין לי תאבון ויש לי בחילות נוראית וגם הקאות לפעמים .
בבקשה בבקשה תעזרו לי , אין לי אף אחד שאני יכולה לפנות אליו או אליה, לא רוצה שאמא שלי וסבתא ידעו כי גם ככה הן שופטות אותי על זה שאני לא נשואה בגיל 29.
ואם הן ידעו עוד שנכנסתי להריון לא רצוי בכלל יזכירו לי את זה כל החיים . ואני ממש לא רוצה את זה.
בבקשה תעזרו לי.

שלום לכולן
אז ככה, הייתי בשבוע 14 ועקב דימומים שהיו לי החלטתי ללכת למיון ושם קבעו שאין דופק לעובר כבר מאז שהיה בן 11 שבועות ולכן יקרה תהליך של הפלה טבעית.
עברתי את ההפחה בעצם 4 שבועות לאחר שלעובר הפסיק הדופק.
בגלל שהיום בעצם עברתי את ההפלה הזו, רציתי שתבינו מזה אומר בעצם.
סבלתי מצירים במשך כמה שעות, ממש כמו לידה רגילה וכשהחלטתי סופסוף ללכת לרופא מרוב שפחדתי מעצמת הכאב, משהו התנתק אצלי ברחם וכל תכולת הרחם התחילה לצאת.
זה ממש לא נעים ואפילו מפחיד, חתיכות ענקיות יוצאות לך מהגוף וים של דם אז שלא תישבו שזה דבר פשוט לעבור לבד, זה כרוך בכאב רב.
רציתי לספר את זה כדי שכל אחת שבעצם מחכה להפלה הטבעית שתקרה, שתבין מתי הוא רגע ההפלה- רק מהרגע שכל הרחם מתנקה ולא טיפות קטנות של דם.
מקווה שעזרתי למישהי

הי בנות
עשיתי בדיקת דם ויצא חיובי היה לי דימומים קצט לא הארבה
ולא עשיתי אולטראסונד
ואתמול עשיתי הפלה אצל רופא פרטי 3000 שקל. ועשה לי אולטראסונד... והוא לא אמר לי עם יש עובר או אן ישאר הכניס אותי לחדר ועשה לי הרדמה. ואז התאוששתי היה לי דימום חזק ובהמשך היום הפסיק. השאלה שלי יש מצב להפלה עם אין שק הריון תודה?

הי,
אני בגיל הריון שבוע 9, אבל לא נדגם דופק וגיל העובר 8.
כולם מנסים לדחוף לגרידה, יש לי חוסר די רציני בטסיות דם, ומקריאה כאן אני מבינה שהדימומים בגרידה הם פחותים ביחס להפלה טבעית.
האם שמן קיק יכול לסייע בזירוז? הרופא שלי אמר שלא אבל מנגד ראיתי בעלון לצרכן של התרופה ציטוטק שהיא מכילה שמן קיק!!
אשמח לשמוע דעות נוספות..

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

היי אני בהריון ראשון ונמצאת בשבוע 8. היו לי בחילות קשות במשך שבועיים וכבר כמה ימים שאין לי כלום. החזה עדיין רגיש ויש התכווצויות קלות בבטן. יש סיכוי שעברתי הפלה? לא היו לי דימומים...זה נורמלי שחוויתי בחילות רק שבועיים???

לפני חמישה שבועות עברתי הפלה. בשבוע תשיעי החלו דימומים. רצתי לרופא ולאחר בדיקה אמרו שהעובר ללא דופק. בתל השומר קיבלתי טיפול בציצוטק. בביקורת אמרו שנראה שהטיפול הצליח והכל יצא. לאחר הטיפול המשכתי לדמם במשך שבועיים. נאמר לי שלאחר חמישה שבועות מהטיפול אני אמורה לקבל מחזור ובאמת החל דימום לאחר חמישה שבועות. בביקורת אצל רופא נשים הוא אמר שמדובר כנראה בדימום ולא במחזור ושאולי אני אצטרך לעבור גרידה. אני ממש מתוסכלת ולחוצה. מפחדת שהכל השתבש אצלי.

עברתי הפלה באמצעות כדורים לפני 6 שבועות ,עם דימום לאחר ההפלה, ולפני שבועיים עשיתי אולטרסאונד גילו שיש שאריות שדבוקות לרחם ולקחתי עוד ציטוטק שלאחריו גם דיממתי כמה ימים אבל הרבה פחות , ועדין לא קיבלתי שוב מחזור , זה תקין? אפשר לקבל לאחר הפלה באמצעות כדורים מחזור לאחר יותר מ6 שבועות? יש מצב שנפגעה לי הפוריות?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אני גם חוויתי הפלה טבעית!....לפני 3 שבועות גילית שאני בהריון הייתי (כבר בשבוע השביעי) למרות שאני והבן זוג שלי לא תכננו אבל.....היינו מאושרים מההיריון התחלנו כבר לעשות תוכניות לעתיד והתחלתי לשנות הרגלי אכילה לקרוא וללמוד יותר על כול תהליך ההיריון....עד נכנסתי לשרותים וראיתי דם...נחלצתי בטרוף רצתי למיון ושם התבשרתי שלעובר אין דופק ואני צריכה לעשות הפלה...בלי לעכל את כול העניין ישבתי מול הרופא שהסביר לי על הדרכים לבצע הפלה. יום למחרת הרגשתי רע סבלתי מכאבים עזים ודימום חזק שוב נסעתי למיון ושם הרופא אמר לי שהעובר כבר בחוץ הוא שלף אותו וכך ביומים הכול נגמר כאילו כלום לא קרה....חוזרים לנקודת ההתחלה שאינה כבר אותו הדבר...דבר אחד שהבנתי זה עד כמה אני רוצה ילדים עם זאת חוששת מאוד בעקבות האובדן שעוד לא הפנמתי שמא אני אפיל שוב.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

נכנסתי להריון לא מתוכנן בכלל,במהלך חודש+,הרגשתי רע בצורה לא רגילה,היו לי התקפי כאבי ראש, דימום שנראה כמו מחזור..כל יום קצת קצת דיממתי. חשבתי שזהו המחזור ומשהו לא תקין בו,דיכאונות מטורפים וכאבים לא נורמליים באזור הבטן וזה התלווה לי עם חום,מיגרנות,הקאות ועוד ועוד.
ב7.5 עברתי איזושהי התמוטטות נפשית וכעס ועצבים לא נורמליים,הלכתי לשירותים ומצאתי את כל השירותים בדם ומין שאריות כאלה שיוצאו,וזה היה כואב לא רגיל.הבנתי שמשהו פה לא תקין.
פניתי למכבי,להפנייה לבית החולים שלחו לי רופא, שיתן לי זריקת וולטרן לשיכוך הכאבים בראש.
מיד אחרי הזריקה הפסקתי לנשום.
הובהלתי באמבולנס לבית החולים,שם התברר לי כי אני בהריון אבל,ברגעים אלו עוברת הפלה טבעית-או "הפלה אגרסיבית" כפי שהרופאים ציינו.
לאחר 4 שעות של כאבים,ודימומים אינסופיים לקחו אותי לבדיקה,נמצא בבדיקה כי העובר נפל יותר נכון חלקו נפל ושק הריון חצי ריק. זה היה שבוע 4 בדיוק. ורק באותו הרגע נודע לי כי אני בהריון.
התחושה הייתה מזעזעת. לקח לי זמן לקלוט כי אני בהריון ואחרי זה להבין שזהו נפל.
ניסיתי לשחזר לעצמי מה פיספסתי,מה עשיתי לא נכון,איך זה יתכן...
טופלתי בכדור ציטוטיק ולאחר מכן עשו לי שאיבה,ההחלמה והריפוי היו מאוד מאוד קשים ומייגעים.
היום הגעתי למצב שאני עוברת ברחוב,ובוהה פשוט בילדים,ומנסה לדמיין איך הילד יכל להיראות,ואם זה הייתה יכולה להיות בת כפי שיחלתי.
אני לא מסוגלת להביט בעיני בן זוגי,איכשהו מצאתי ל"נכון" לפרוק עליו את האשמה בקשר להפלה.
זה הריון שלא תיכננתי כלל, איך ייחלתי אותו הרבה זמן. אני עוד בהלם מעצם העובדה שהייתי בהריון לא ידעתי והוא הספיק לחמוק לי מין הידיים מבלי להבין ולהרגיש אותו.אני כול היום במחשבות, נורא קשה לי.
ההפלה הייתה מאוד טראומתית בשבילי,הכאבים היו אינסופיים. וניסיון להבין שהיה יכול להיות לי תינוק הורג אותי.
זה הריון ראשון, הריון צעיר (23) וקשה לי עוד לעכל את כל מה שקרה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

אולי אם אכתוב על הדף, המצב ישתפר.
נכנסתי להיריון.. מלכתחילה חשבתי שהכל תקין, עשיתי בדיקת היריון לאחר חודש וחצי.. כולם כבר שמו לב כי הבטן יצאה די מהר..
עד שהלכתי לרופא. הוא אמר שההיריון די צעיר - שבוע 6- למרות שלפי החישוב הייתי צריכה להיות כבר שבוע 12.ואז הבנתי שהוא לא מתפתח כנראה תקין. לאחר חודשיים התחילו דימומים.. חשבתי שזה בסדר ,אך הדימומים התגברו.
יום ראשון נסענו לבית החולים, שם אמרו שאין דופק ונתנו לנו 3 אפשרויות בחירה. לעשות גרידה, להשאיר ככה ולהתפלל להפלה טבעית או כדורים..שאלתי מה הסיכונים אז ענו שבראשון זה ניתוח בשני זה לא בטוח ובשלישי זה 80ואחוז הצלחה. שאלתי מה עליי לעשות? אמרו שאני אלך הביתה ויחליט כי במילא אין ניתוחים מיידים..שאלתי מה עליי לעשות?? לא למדתי רפואה 7 שנים.. הרופאה אמרה שיש המון תביעות מצד חולים ולכן החולים הם אלה שצריכים להחליט....מה?!?!?
הגענו הביתה. אני ונסים החלטנו גרידה. כי יש לי תינוק מת בבטן..
אז קבעתי ליום חמישי.
ביום שלישי בלילה הרגשתי שאני מתחילה לדמם בכמות אדירה..החלטנו לנסוע לבית החולים. פתאום אני מרגישה שמשהו רוצה לצאת מתוכי. נכנסתי לשירותים ויצא גוש של דם.. גדול.. ביקשתי מבעלי שינקה הכל ואעלה להתקלח לפני הבית חולים. כשסיימתי להתקלח התעלפתי מאיבוד דם כנראה. נסים עם קור רוח יוצאת דופן שבלעדיו הייתי כנראה מתה הרים אותי ושם אותי על המיטה.. התעוררתי ואז זה יצא. הולד. ראיתי אותו. תינוק בגודל כף יד. התינוק שלי!!! והוא מת.. נסים במהירות לקח אותו ועטף אותו בשקית ו....
נסענו לבית החולים.. וזהו ,חזרנו. אין תינוק.. כ"כ עצוב.

זה גם תלוי באיזה שבוע מדובר

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

דימום עקבי נשמע מבטיח, אבל הפלה זה הרבה יותר ממחזור, יהיו חתיכות, וגם אם זה נראה הרבה, עליך לגשת לבדיקת אולטראסאונד כדי לוודא שההריון אכן הופסק...
אני עברתי הפלה עם כדור, בבית חולים, אחרי לילה שלם שבו דיממתי קרישי דם ענקיים, בבדיקה בבוקר עדיין היה שק הריון. דרך אגב, אל תשתמשי בטמפונים ותדאגי להיות בקרבת שירותים.....
תהי חזקה ובהצלחה.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שואלת גם בדף הזה ומקוה לתשובה:
לקחתי את המושכות שותה מרוה וויטמין סי. יש דימום.
כרגע זה דימום עקבי אך ללא חתיכות. האם זה צריך להתגבר, האם בדכ יוצאים שיירים, כמה זמן זה לקח לכן?
להרגשתי כבר אין צורך בויטמין סי אבל לא מצאתי באף מקום הסבר לעניין. תובנות?
תודה

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

שלום לכולם אני בשבוע 13 הלכתי לרופא והוא אמר שאין דופק לעובר כבר שבוע אמרו לי שכדאי לי ללכת על הפלה טבעית רציתי לדעת אם זה מפחיד או עדיף גרידה

לא.
אולי את בהתחלה.
איזה שבוע?

אולי לא הכל יצא?
הפלה זה מינימום דימום כמו מחזור כבד.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

יכולה להיות הפלה בלי דימום בכלל או דימום קל ביותר?

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

תודה רבה על התמיכה
אני מסתכלת קדימה ומקווה לטוב.

טלי יקרה!!
את לא לבד!! רובינו עוברות הפלות, לפחות אחת, ובמיוחד לפני הריון, הרבה פעמים יש הפלה ומשום מה אחר כך אומרים יודעי דבר- שיותר קל להכנס להריון...
הגוף כבר מכיר את הפרוצדורה, כביכול.

חיבוקים... ומחזיקה לך אצבעות

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי
שוב טלי
שכחתי לומר לכן שיש כדור מצוין שעוזר נגד כאבים מסוג זה. הוא נקרא נקסין של חברת טבע. מי שסובלת מהתכווצויות וכתוצאה. מכאבים חזקים (כמוני) זה ממש כדור פלא. רק להבנה, בחדר ניתוח, בזמן השאיבה , משתמשים בנרות של נקסין כדי להקל על כאבים.
כמובן שחייבים מרשם.

^{+הודעה ממשתתפת חדשה התקבלה בברכה:+}

הי לכולם
אני טלי. כבר יותר משנה אני ובן זוגי מנסים להביא ילד לעולם. בנסיון הראשון שלנו עברנו הפלה טבעית כמעט מיד שגילינו שאנחנו בהיריון. בדיקה ראשונית של בטא הראתה 90 ולאחר יומיים זה ירד אז הבנו שלא יהיה כלום. ולמזלי הכל יצא לבד . עשיתי מעקב כל הזמן עד שבטא התאפס. ולאחר נסיונות רבים הצלחנו להיקלט שוב . בטיפול הפריה. הגענו לשבוע 8 וכבר ראינו שק היריון והיה דופק ואז לאחר 3 ימים התחיל לי הדימום. הלכתי למיון אמרו לי הכל בסדר. יש שק היריון ויש דופק אבל הדימום התחזק מאוד במשך היום ויצאו גם קרישי דם. למחרת שוב נגשתי למיון ,עוד הייתי אופטימית וכיוויתי, הסתבר שהכל נגמר. כבר לא היה שק היריון ולא דופק ולא כלום. פשוט חשכו עיניי. לא ידעתי מה אני עושה, לא זוכרת בכלל איך חזרתי הביתה. מאז כבר יומיים בוכה ללא הפסקה. מנסה להבין איפשה שגיתי. חייבת לציין שאני בת 35 ועדיין ללא ילדים.
חייבת לציין שלאחר כל מה שקראתי כאן, אני צריכה להגיד תודה שגוף שלי מתנקה כל כך טוב ומהר לבד ללא כל מיני סיבוכים.
אני מבינה שיש דברים הרבה פחות נעימים.
לאחר שהבנתי שאני ממש לא יחידה ולא דפוקה כמו שחשבתי, מעט הוקל לי. מנסה להירגע ומחכה לראות מתי זה יסתיים כדי שאוכל להמשיך האלה. מניסיוני המר התהליך לוקח כשבועיים שלושה.

מה יהיה אז..,...
יהיה מאוד מאוד קשה.
אני לא בטוחה שזה קושי שונה ממה שיש בכל הריון בכל גיל.
רוצה לומר - הסטטיסטיקה לא ממש משנה. כי אם אין בעיות אז אין בעיות. ואם יש - הן קשות בכל גיל.
האם יש לך יכולת ומשאבים לשאת בקושי אפשרי? רק את יכולה להעריך.
את יכולה לשתף כאן בהתלבטות הזו ביחס למשאבים והיכולות שלך. אולי זה יעזור לך לקבל החלטה לראות את הדברים הכתובים ולקבל עוד מבט עליהם (את המבט שלך, קודם כל!).

זה מאוד קשה כשאין לך תמיכה להמשך. ואת מרגישה שאת לבד עם הזרם. והםחד הזה שאם תמשיכי וכן יצוצו "בעיות", כיוון שהגיל מאוד בעייתי הן לעובר והן לי, מה יהיה אז..,...

פלונית, קודם כל לנשום עמוק.
בחיי. פשוט שבי עם עצמך ונשמי עמוק.
הכל בסדר. יש לך בחירה. כל מה שתבחרי יהיה לגיטימי ובסדר גמור.
מי שמפחיד אותך - אפשר להתרחק ממנו. לא כדאי שפחד ינהל אותך.
אפשרות נוספת זה להקשיב להפחדות ולסמן אותן נכון ובנחת - מפחידים אותי כאן. למישהו דחוף שאני אפחד. או לחלופין - מישהו דואג לי מאוד.
לקחת את המידע, אם הוא נראה לך אמין, ולחשוב עליו. בנחת.

נכון שבגיל כזה עולה הסיכוי להריון מאתגר.
מצד שני, ועל אף שזה אנקדוטלי, בחרתי לכתוב לך כי יש לי חברה שנכנסה להריון מפתיע שכזה ובחרה ללדת בגיל 48 תינוקת מדהימה שהכניסה שפע שמחה למשפחה (שכבר היתה שמחה גם קודם, יש לציין).

שבי עם עצמך בנחת. נשמי עמוק. זכרי שהכל בעצם בסדר.
את פשוט לגמרי מופתעת, ובכל זאת - יש לך פה בחירה אמיתית ומה שתבחרי יהיה בסדר גמור.