(-:
אהלן
אני יודעת מי את
ואת יודעת מי אני
אבל אני מעדיפה כרגע לא להזדהות...נכניס קצת התרגשות לגילוי המרעיש שיש שתי מצפאיות באתר!!!
יש לי ילד בן שלוש פלוס בגן "קשת"(מאוכזבת)
עוד אחד בן שנה ושלושה
הנושא של החינוך במצפה הוא נושא לא פשוט. אני קיוויתי לחינוך ביתי ומאד התאכזבתי. האלטרנטיביות של המקום נגמרת במקום שבו מתחיל החינוך. מין תחושה של "כולם מדברים גבוהות" אבל בפועל לא מזיזים הרבה. זה מתחיל כבר בגן. אני חווה את זה כרגע. לא פשוט. אני מבינה אותך ואת ההתלבטויות. מי שמצליח-עוצם עיניים ואז הכל בסדר. אבל מי שחי במודעות יותר גבוהה לגבי הנושא הזה-עוזב.......בסוף........למדרשה.
ישנם ימים שמצפה מרגישה כמו המקום המופלאה בעולם, ולפעמים הבודדה בעולם...
מבינה לגמרי מה את אומרת. לי פעם בכמה זמן יש איזה משברון לגבי המקום. אחרי שחיים כאן לא יכולים לחזור למרכז-לפחות לא אנחנו. אבל אני לא בטוחה שאני אהיה מסוגלת להשאר כאן "לתמיד".
מתחילה להכיר עוד אימהות ברוח "באופן"
מותר לי לשאול ככה בבוטות מה זה בדיוק "רוח באופן?"
חצאית מעל מכנסיים מתרחבות למטה?
עגיל באף?
אולי תינוכיס?
לעשות יוגה אצל דנה?
לעבור הכנה ללידה עם נורי-ים או אפילו למתקדמות ללדת איתה?
או אולי....
לחיות באופן אלטרנטיבי לחברה הכוללת
לא ללכת עם הזרם מתוך הבנה ולא מתוך "עדר"
לחשוב על מה הילדים שלך אוכלים
לחשוב על חיסונים
לחשוב על החינוך של הילדים שלך
הצלחת לקרוא אותי בין השורות? אני לא מרבה להתערבב כאן בין האנשים כי אני חושבת שיש הרבה פוזה וצביעות. לא פחות מתל אביב, לצורך העניין. אז ככה,יש לי את הבועה שלי ואת קומץ האנשים שאני מצליחה לתקשר איתם בלבל שונה,וזה נחמד לי ככה.
בכל אופן,אם תזהי אותי ותרגישי שזו אני את מוזמנת להתקרב וללחוש לי את הסיסמא (-: אני מבטיחה שלא אכחיש.אפילו אשמח להכיר יותר מקרוב. אם עדיין תרצי.